***שלושה ספרים דיגיטליים במארז אחד***  

 

כל מי שאי-פעם התענג על צפיית סרטי בלשים ומסתורין משנות השישים, תוך כדי שתיית משקאות מרוממי-רוח ואכילת נשנושים טעימים בקצב קדחתני, ללא ספק ימצא בקומבו הספרותי הזה נוסחה להפקת אושר.

"עיני מים" מאת דומינגו ויאר הספרדי, מביא אלינו בלש לגמרי חריג: הוא אמנם יפתור תעלומה מסתורית, רצח של סקסופוניסט צעיר, אבל הוא יעשה זאת תוך כדי אכילת דגים טריים ופירות ים בפונדקים ומסעדות שעל שפת האוקיינוס האטלנטי היפהפה של גליסיה, ותוך כדי שתיית יינות לבנים מהאזור, על רקע נופים אותנטיים, מוקף טיפוסים פשוטים, השקועים ביומיום הציורי של המקום. והכל בכתיבה בהירה, אלגנטית וטרייה, דיאלוגים שנונים, מתח גובר, ושירי ג׳ז של בילי הולידיי. 

"מוות הוא שם המשחק" מאת דן מארלו הוא ספר פולחן אמריקאי, ויצירת מופת בסוגתו. הספר נפתח בתנופת עלילה אינטנסיבית שלא עוצרת עד לשורה האחרונה. השמש קופחת על פניקס, הצמחייה השרופה של אריזונה צבועה בוויסקי זול. מסניף הבנק שבעיירה נשדד הון גדול. השותפים לשוד מחליטים להתפצל. גיבור הספר, אחד הפושעים, נפצע במהלך ההימלטות, וממתין לחלקו בשלל שאמור היה להישלח אליו, אך לא יגיע. במשפטים קצרים וחדים כסכין קצבים כותב מארלו על בָּרים, מערכות יחסים, פונדקים, מלונות מפוקפקים ובתים נטושים: ספר מצמרר על עולמו הקיומי, היומיומי והפנימי של אדם שגורלו הוא הבריחה התמידית. 

"מדעי הרוח" מאת פבלו דה סנטיס הארגנטינאי, בונה בספרו עלילה מסתורית ומותחת המתפתחת סביב עולם הספר, סביב התשוקה למילים, סביב ספרים נדירים שעלולים להמיט אסון בשל תוכנם. הכל נע סביב סופר מופתי ומסתורי שאיש אינו מכיר ושספק אם היה קיים. אלא שסימנים אחדים מצביעים על כך שבקומה חמישית בבניין נטוש של אוניברסיטה למדעי הרוח לשעבר, בין מסדרונות חשוכים ומאובקים, נמצאת יצירתו הסודית. המספר הוא סטודנט נאיבי ההופך לבלש שיעשו הכול כדי למצוא הרומן האבוד. היכונו לפרוזה נקייה ומכשפת שמכניסה את הקורא אל תוך עולם מבוכי, בעל חוקיות אפלה, בין עתיקות ארכיטקטוניות וספרותיות, בעולם גותי בלתי נשכח.

להלן בלש ספרדי: שמו ליאו קַלדָס. כל כך שונה מכל הקולגות שלו – הנורבגים, הבריטים, האמריקאים, הצרפתים. הוא אמנם יפתור תעלומה מסתורית ומותחת, רצח של סקסופוניסט צעיר, אבל הוא יעשה זאת – עם עוזרו אֶסטֵבֶס – תוך כדי אכילת דגים טריים ופירות ים בפונדקים ומסעדות שעל שפת האוקיינוס האטלנטי היפהפה של גליסיה, ותוך כדי שתיית יינות לבנים מהאזור, על רקע נופים אותנטיים, מוקף טיפוסים פשוטים, השקועים ביומיום הציורי של המקום.

 

מה עוד אפשר לבקש? קריאה משונה ושמחה. בלש שאוהב ליהנות מהחיים. כתיבה בהירה, אלגנטית וטרייה. קריאה שוקקת שמציתה את דמיוננו, בשעה שאנחנו עדים לשיטוטים, למרדפים ותעלומות, על רקע דיאלוגים שנונים, תיאורים מדויקים, ושירי ג׳ז של בילי הולידיי. כל זאת כשהבטן שלנו מקרקרת מרעב, וראשנו מפליג לצפון מערב ספרד.

 

״עיני מים״ מאת דומינגו ויאר הוא הרומן הפותח את הסדרה הבלשית המרתקת של ליאו קלדס, והמשכיו הם ״חוף הטבועים״ ו״הצלב המאובן״. זהו הספר המצליח ביותר בתולדות הספרות הגליסאית; ספר לימוד חובה בבתי הספר של פרובינציה זו. ספר שתורגם לשתים-עשרה שפות, שנבחר ל"ספר השנה" בהתאחדות מוכרי הספרים בגליסיה, ושבעקבותיו תיירים יוצאים למסלולי הליכה באתרים שבהם מתרחשת העלילה. זהו הספר הראשון בסדרת ה״נואר״ של "תשע נשמות": יצירה שפועלת בו-זמנית כרומן עלילתי, כסרט קולנוע זר מענג, וכמדריך גסטרונומי. פריט ספרותי שאי אפשר לעמוד בפניו.

 

"לקרוא במתח מענג, ואז לרוץ לקנות כרטיס טיסה לגליסיה. לפני שייגמר היין!" פרנצ'סקו רופינו, "קוריירה דלה סרה"

"רומן בלשי מצוין, בו הקורא נדבק בשירה המרה של המקום, ובקומץ הדמויות הכה אמנושית של דמויותיו" ח.א. איילה דיפ

"דיוקן מדויק, עלילה חכמה, אווירת מקום קטן וערפילי של אנשים שקטים הנקלעים לאלימות פתאומית." "לה ונגוארדיה"

"ויאר מאשש עם 'עיני מים' הן את היותו סופר מעולה, ואת את כישרונו לתאר חיים ונופים." "בבליה"