התופת של גבריאל
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
התופת של גבריאל
מכר
מאות
עותקים
התופת של גבריאל
מכר
מאות
עותקים

התופת של גבריאל

4.1 כוכבים (19 דירוגים)
ספר דיגיטלי
2737מקורי
ספר מודפס
4959מקורי מחיר מוטבע על הספר 96
תאריך לסיום המבצע 01/07/2025

עוד על הספר

תקציר

סיפור בלתי נשכח על גבר המחפש גאולה ועל אישה המתעוררת לחיים...

פרופסור גבריאל אמרסון האניגמטי, מרצה לספרות אנגלית ומומחה לכתבי דנטה, מקדיש את ימיו לספרות ואת לילותיו להנאות חיי הלילה הפרועים. הוא מנצל את קסמו המתוחכם ואת יופיו השרמנטי הידוע לשימצה, כדי להצדיק את כל גחמותיו, אבל בתוך תוכו, הוא מתענה מעברו האפל, ונאכל מאמונתו הניצחת, שאין עוד תקווה לישועה.

כשג'וליה מיטשל המתוקה והתמימה, מצטרפת לתוכנית לימודי תואר שני בכיתתו, המשיכה שלו אליה והקשר המסתורי ביניהם, לא רק מסכנים את הקריירה שלו, אלא גם שולחים אותו למסע אל עברו המתנגש עם ההווה.

חקירה מאתגרת, מעוררת עניין ומלאת תשוקה. אהבה אסורה וגאולה. 

התופת של גבריאל הוא סיפור מהפנט על גבר המנסה לברוח מהגיהנום של עצמו בעוד הוא מייחל לבלתי אפשרי – מחילה ואהבה.

פרק ראשון

פרולוג
 
פירנצה, 1283
המשורר עמד לצד הגשר וצפה באישה הצעירה, שהלכה והתקרבה. העולם קפא על עומדו, משהבחין בעיניה הכהות, הרחבות, ובשערה החום המסתלסל באלגנטיות.
בתחילה לא זיהה אותה; יופייה היה עוצר נשימה, תנועותיה בטוחות וחינניות. אף על פי כן משהו בפניה ובגזרתה הזכיר לו את הנערה שבה התאהב לפני זמן כה רב. הם הלכו איש־איש לדרכו, אך מאז ומתמיד התאבל על אובדנה, המלאך שלו, המוזה שלו, בֵּיאַטְרִיצֶ'ה האהובה שלו. בלעדיה חי חיי בדידות מוגבלים.
עתה הופיעה ברכתו.
משקרבה אליו יחד עם בני לווייתה, הרכין את ראשו ואת גופו במחוות כבוד אבירית. לא היו לו שום ציפיות לכך שתכיר בנוכחותו; היא היתה מושלמת ובלתי־מושגת כאחת, מלאכית חומת־עיניים, לבושה בלבן מסמא עיניים, בעוד הוא מבוגר יותר, עייף מהחיים, פגום.
היא כבר כמעט חלפה על פניו, כאשר עיניו המושפלות הבחינו באחד ממנעליה — נעל שהיססה ממש מולו. לבו הלם בתרועה פראית, בעודו ממתין בנשימה עצורה. קול שקט ועדין הבקיע לתוך זיכרונותיו, כשדיברה אליו בנועם. מבטו החרד ננעץ באחת במבטה. שנים על שנים נכסף לרגע הזה, אפילו חלם עליו, אך מעולם לא תיאר לעצמו שייתקל בה באופן כה אקראי. ומעולם לא העז לקוות, שברכת השלום הזאת תהיה כה מלבבת.
מאחר שנתפס בלתי מוכן, מלמל דברי נימוסין והרשה לעצמו לחייך — חיוך שהושב לו פי עשרה בידי המוזה שלו. לבו רחב וגאה בקרבו בשעה שהאהבה שהיתה אצורה בו כלפיה הכפילה ושילשה את עצמה, שורפת בחזהו כמו תופת.
אך אבוי, שיחתם היתה קצרה וחטופה, בטרם הכריזה שעליה להיפרד ממנו לשלום. הוא קד לפניה בעוד היא יוצאת לדרכה בצעד קל וחינני, ואז הזדקף ונעץ עיניים בדמותה ההולכת ומתרחקת. שמחתו על פגישתם המחודשת נמהלה בעצב, שפשה בתוכו בשעה שתהה אם אי־פעם יראה אותה שוב...

עוד על הספר

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
19 דירוגים
11 דירוגים
2 דירוגים
4 דירוגים
1 דירוגים
1 דירוגים
12/9/2023

ספר מדהים ! אכן, שפה גבוהה ואולי לא סגנון שפה שאני הכי מתחברת אליה בד"כ, ונכון שיש בו סיגנון פילוסופי פה ושם, אבל...וזה אבל גדול - הרקע לסיפור, העלילה ובעיקר הדמויות בסיפור (גבריאל בעיקר) עשו את הספר אירוטי וחושני וזאת למרות שלא היו תיאורי סקס מלא בספר ...אין ספק שהספר מיוחד ומרתק - עד כדי כך שלא דילגתי על אף מילה! אני כותבת בהתלהבות רבה על תחושותיי לגבי הספר הזה אבל בעצם רק רוצה לרוץ ולפתוח את החלק השני של הספר...אז תסלחו לי שאפסיק...אכתוב שוב בסיום הספר הבא.

1
27/8/2024

ספר מדהים,מלא רגש ואהבה ממש אהבתי

30/1/2022

ספר טוב.

30/8/2021

נפלא. אין מילים. ספר רגיש וחושני ברמות מטריפות.

10/4/2021

מומלץ מאוד!

17/12/2020

יפה לסוגו, המעטפת של הספרות האיטלקית, פירנצה ודנטה מוסיפות מאוד. העיבוד של הספר לשלושה סרטים נשאר נאמן למקור ומומלץ למי שאהבה את הספר.

14/10/2020

ספר מעולה ממומלץ

22/4/2020

ספר אחר, עדין, אלגנטי ומקסים על אהבה. נהנתי ממש לקרוא אותו, מקסים

12/2/2020

קראתי את הספר מספר פעמים וכל פעם אני מוצאת בו דברים חדשים. כתיבה אינטלגנטית, מסקרנת. כן ירבו!

4/12/2019

אהבתי מאוד.

6/7/2020

ספר מקסים. מזכיר רומנים של פעם, עם המון רגש.

3/10/2021

התרגום פומפוזי ופלצני . אם לא שמות השירים שמצוינים מדי פעם הייתי חושבת שמדובר בסיפור מהמאה ה 19. הגיבורה קורבנית, אבל הסיפור מתפתח בהדרגה ומצליח לרתק ,בדרכו שלו.

2/7/2021

נמאס מגברים שסוגדים לבתולות. זה עוד ספרים ערפדים ממוצע. רוצ'סטר יש רק אחד!

21/12/2019

זוג מעצבן. כתיבה נוראית זנחתי את הספר די מוקדם. ומעליב את האינטליגנציה של הקורא.

התופת של גבריאל סילביאן ריינרד
פרולוג
 
פירנצה, 1283
המשורר עמד לצד הגשר וצפה באישה הצעירה, שהלכה והתקרבה. העולם קפא על עומדו, משהבחין בעיניה הכהות, הרחבות, ובשערה החום המסתלסל באלגנטיות.
בתחילה לא זיהה אותה; יופייה היה עוצר נשימה, תנועותיה בטוחות וחינניות. אף על פי כן משהו בפניה ובגזרתה הזכיר לו את הנערה שבה התאהב לפני זמן כה רב. הם הלכו איש־איש לדרכו, אך מאז ומתמיד התאבל על אובדנה, המלאך שלו, המוזה שלו, בֵּיאַטְרִיצֶ'ה האהובה שלו. בלעדיה חי חיי בדידות מוגבלים.
עתה הופיעה ברכתו.
משקרבה אליו יחד עם בני לווייתה, הרכין את ראשו ואת גופו במחוות כבוד אבירית. לא היו לו שום ציפיות לכך שתכיר בנוכחותו; היא היתה מושלמת ובלתי־מושגת כאחת, מלאכית חומת־עיניים, לבושה בלבן מסמא עיניים, בעוד הוא מבוגר יותר, עייף מהחיים, פגום.
היא כבר כמעט חלפה על פניו, כאשר עיניו המושפלות הבחינו באחד ממנעליה — נעל שהיססה ממש מולו. לבו הלם בתרועה פראית, בעודו ממתין בנשימה עצורה. קול שקט ועדין הבקיע לתוך זיכרונותיו, כשדיברה אליו בנועם. מבטו החרד ננעץ באחת במבטה. שנים על שנים נכסף לרגע הזה, אפילו חלם עליו, אך מעולם לא תיאר לעצמו שייתקל בה באופן כה אקראי. ומעולם לא העז לקוות, שברכת השלום הזאת תהיה כה מלבבת.
מאחר שנתפס בלתי מוכן, מלמל דברי נימוסין והרשה לעצמו לחייך — חיוך שהושב לו פי עשרה בידי המוזה שלו. לבו רחב וגאה בקרבו בשעה שהאהבה שהיתה אצורה בו כלפיה הכפילה ושילשה את עצמה, שורפת בחזהו כמו תופת.
אך אבוי, שיחתם היתה קצרה וחטופה, בטרם הכריזה שעליה להיפרד ממנו לשלום. הוא קד לפניה בעוד היא יוצאת לדרכה בצעד קל וחינני, ואז הזדקף ונעץ עיניים בדמותה ההולכת ומתרחקת. שמחתו על פגישתם המחודשת נמהלה בעצב, שפשה בתוכו בשעה שתהה אם אי־פעם יראה אותה שוב...