1
טינסלי
מציצה אחת קטנה, והכול התמוטט.
הפעילויות החברתיות שלי, הלימודים בתיכון, בגדי המעצבים... אפילו ציפיות המשי של הכריות נלקחו ממני, כל עולמי ירד בדרגה ברגע.
החיים שלי נגמרו.
זה היה הסוף.
מפה אין דרך חזרה.
האם הייתי דרמטית? יכול להיות. אבל הנסיבות שלי עוררו בי חרדה אמיתית מאוד. מילא שהרחיקו אותי מהחברים והמשפחה שלי. אבל לשלוח אותי לפנימייה קתולית לבנות בלבד?
לא הכרתי פה אף אחת. באוויר הייתה צחנה של עץ לח וייסורים. צלבים היו תלויים על הקירות כמו סימנים זוועתיים ומבשרי רעות. והמדים הירוקים המשובצים? איכס. הצבע ממש לא החמיא לגוון העור שלי. בכלל לא הייתי קתולית.
אני לא מאמינה שזה קורה.
קול הצעדים שלי הדהד בכיתה הישנה והריקה כשפסעתי לאורך שורת החלונות בעצבנות. השמש שקעה מאחורי ההרים מעבר לזגוגית ושטח בית הספר נשטף בגוונים של לוונדר. הנוף היה נראה מלכותי אם לא היו סורגים על החלון.
סורגי ברזל על חלונות בקומה שלישית.
״זה לא בית ספר. זה בית כלא. או גיהינום. אני בגיהינום.״ רגשות טינה נהמו בתוכי כשהסתובבתי אל אימא שלי. ״אני לא מאמינה שאת עושה את זה. זאת הייתה רק מציצה. את לא יכולה לכלוא אותי בגלל זה.״
״זה ממש לא כלא.״ היא אמרה ממקום מושבה על כיסא עץ בשורה הראשונה בלי להרים את המבט מהטלפון שלה. ״אקדמיית סאיון מעוררת כבוד והערצה, שתי תכונות שמאוד חסרות לך לאחרונה.״
״כי התעסקתי עם מישהו? מלכת אנגליה עשתה יותר מזה לפחות ארבע פעמים. מה הסיפור הגדול?״
״מלכת אנגליה כיהנה בתור ראש מדינה יותר זמן מכל אישה אחרת בהיסטוריה של העולם. היא לא הגיעה למעמד הזה כי היא סיפקה מין אוראלי לעובד של בורגר קינג. היא הרוויחה אותו במחויבות וכבוד, וכי היא התחתנה נכון.״ הסנטר שלה התרומם ועיניה בערו. ״התפקיד שלך בתור יורשת ההון של משפחת קונסטנטין הוא לעשות כמוה.״
גועל נפש. ממש הקאתי בפה.
קרוליין קונסטנטין מאוד אהבה נישואים בשידוך. היא לא הייתה רק אם המשפחה העשירה ועתירת הכוח שלנו. כשאבא שלי מת, היא הפכה לראש המשפחה היחידה, לסמכות העליונה של שושלת קונסטנטין ומי שאמרה את המילה האחרונה. מי אני בכלל שאפקפק בה?
הייתי התינוקת, לא יותר. הצעירה ביותר מבין שישה ילדים. זאת שהייתה ידועה בתור הנסיכה המתוקה. הילדה הכי יפה בכל נשף. טינסלי הקטנטונת, הקונסטנטין הכי נחמדה.
במילים אחרות, אף אחד לא חשב שיש לי עמוד שדרה.
טוב, שילכו להזדיין. יכולתי להיות חסרת רחמים בדיוק כמו אימא שלי, למרות המאמצים השתלטניים שלה ליצור לי דימוי מתוק ותמים בתקשורת.
״אני בת שמונה־עשרה.״ כיווצתי ידיים לצידי הגוף. ״אני יכולה לשים את הפה שלי איפה ש —״
״את קונסטנטין. הפה שלך מייצג את המשפחה הזאת ואני אחליט מה תעשי איתו.״
שנאתי אותה על זה. היה לי קשה מספיק למצוא חברים אמיתיים בבישופס לנדינג. אבל פה? במרחק שעות מהבית? נגזר עליי לבלות את השנה האחרונה בתיכון לבד.
ברור שאימא שלי מצאה פנימייה יוקרתית ומיוחסת לבנות בלבד באמצע שום מקום. אקדמיית סאיון של הלב הקדוש ניצבה בכפר ותיק בניו אינגלנד שהסתתר למרגלות ההרים הלבנים. בפאקינג מדינת מיין.
חיכינו לפגוש את מנהל בית הספר, והבדידות סגרה עליי.
צריח גבוה התנשא מהאזור האחורי של הכיתה, שם ניצבו מושבים בשורות עולות שהשקיפו על שולחן המורה והלוח העצום.
התקרה המעוגלת והגבוהה הוסיפה למקום מראה מאוד מפואר ופתוח, אבל שולחנות העץ הכבדים והמעקים המוכתמים העשויים נחושת הוסיפו חשכה ועגמומיות לאווירה המיושנת.
היום הראשון ללימודים היה אמור להתחיל באופן רשמי מחר. לפני כמה דקות, כשהגעתי, ראיתי כמה מהדיירות במסדרונות. הסלידה שלהן מתלמידות חדשות הייתה ברורה כשמש. החזרתי לכל מבט עוין מבט זהה משלי, מסרבת להפגין חולשה.
לא יכולתי לדמיין את עצמי יושבת בחדר הזה בין שורות של נערות חסודות לבושות בחצאיות משובצות תואמות, כולן להוטות ללמוד וללכת בתלם.
פשוט... לא.
רציתי להידלק על בנים, ללבוש את הבגדים שלי ולחיות חיים רגילים. למה זאת הייתה בקשה גדולה מדי?
המציצה שנתתי לרובי האוורד לא הייתה הראשונה. הוא פשוט היה הבחור החדש בעיר, תלמיד שנה א' באוניברסיטה הסמוכה. הוא לא ידע שאסור לו לגעת בי.
הייתי נותנת לו את הבתולים, אבל בדיוק כמו בשאר הפעמים, שומר הראש־קו נטוי־השמרטף שלי שם לזה סוף.
אולי היא עשתה את זה כי לרובי לא הייתה קרן נאמנות והוא היה צריך לעבוד בבורגר קינג כדי לשלם את שכר הלימוד, אבל מבחינת אימא שלי הוא היה הקש האחרון.
ואני סבלתי מההשלכות.
האם התחרטתי על זה?
אולי הייתי צריכה. הייתי צריכה למלא בכתב ידי יומן בלוי בקצותיו שכולו חרטות. אבל לא הייתי כמו בנות אחרות. אסור היה לי לטעות או להתחרט.
איכשהו הייתי אמורה להיות מושלמת ובכל זאת להצליח ללמוד דברים על החיים.
איזה בולשיט.
״את חושבת שפה אני לא יכולה להסתבך בצרות?״ הסתערתי לעברה, רותחת מזעם. ״אני אמצא דרך, אימא. אני אמצא עוד רובי האוורד —״
״תזכירי את השם שלו עוד פעם אחת ואת תכתבי לו מכתבים לכלא.״
״לכתוב לו מכתבים?״ עיקמתי פרצוף כלא מאמינה. ״אני לא רוצה מערכת יחסים איתו. אני רק רוצה —״
״אל —״
״סקס. פעם אחת בחיים שלי, אני רוצה קצת הנאה וריגושים.״ בייאושי, ירדתי על הברכיים לרגליה, תפסתי את היד שלה שנחה על משען הכיסא והתחלתי להתחנן. ״אני רוצה חוויות שיש לבנות רגילות, לחקור דברים, להתנסות, לפרוש כנפיים. אני רוצה לחיות.״
״קומי.״ היא משכה את היד מתוך שלי ועיניה הכחולות התכסו בקרח. ״קומי על הרגליים.״
״בבקשה. את לא יכולה להשאיר אותי פה. אני מתחננת.״
״בני משפחת קונסטנטין לא מתחננים או יורדים על הברכיים. קומי. עכשיו.״
״אני אפסיק להתחנן כשתקשיבי לי.״ התקרבתי אליה והחזה שלי נצמד לרגליה הנוקשות. ״את לא מרגישה את החושך המוזר שיש פה? את הדיכוי?״
״אל תתבלבלי בין דיכוי ובין מסגרת ומשמעת. את צריכה סביבה קשוחה.״
״בסדר. תשלחי אותי לפמברוק. קיטון אהב ללמוד שם. או לבית ספר פרטי מעורב אחר, בנים ובנות. כל מקום, רק לא פה. משהו בבית הספר הזה לא נראה לי. הוא קריפי ועצוב.״ הצטמררתי ושנאתי את הרעד שהיה לי בקול, אבל הייתי צריכה שהיא תאמין לי. ״רואים את זה בעץ, בלבנים. בקור שיש באוויר. הקירות האלה ספוגים באכזריות.״
״אוי, בשם אלוהים. הכול בראש שלך.״
״זה מה שאמרת לאיליין?״
הפנים שלה החווירו לשבריר שנייה ויכולתי להישבע שראיתי שם רגש שאף פעם לא ראיתי על פניה המושלמות.
חרטה.
לא ידעתי מה קרה לאחותי, אבל כשהיא נשלחה לחינוך דתי, היא חזרה בן אדם אחר. אימא שלי ידעה מה גרם לאיליין לשקוע בדיכאון ובסמים. אחותי באה אליה לא מעט פעמים והתחננה לעזרה.
״היא סיפרה לך מה קרה. ואני לא יודעת מה היה לה להגיד על בית הספר של הכומר לינץ', אבל אני יודעת שזה היה נורא.״ ליבי התכווץ. ״מה עשית אז? אמרת לה שהכול בראש שלה?״
״מספיק.״ היא קמה פתאום ודחפה אותי כשהיא עשתה צעד לאחור. ״קומי.״
״את יכולה לעצור את זה.״ מיהרתי אליה על הברכיים ואחזתי בשולי חצאית העיפרון שלה. ״את יכולה לוודא שזה לא יקרה גם לי.״
״ילדה מפונקת ומלודרמטית.״ היא תפסה לי במפרק כף היד, משכה ולחצה את העצמות חזק מדי. ״קומי לפני שתביכ —״
הדלת נפתחה ודמות כהה ומאיימת מילאה את הפתח.
אימא שלי הרפתה ממני, נפלתי על רצפת העץ והאוויר נתקע לי בגרון.
גבר נכנס, לבוש שחורים מכף רגל ועד ראש. הנעליים, המכנסיים וחולצת הכפתורים שלו ספגו את הצללים שהיו במסדרון והלבוש הקודר רק הדגיש את הצווארון הלבן שהיה מסביב לצווארו.
הוא הכניס את כל החושים שלי להלם.
אף פעם לא פגשתי כומר קתולי אמיתי, אבל בראש שלי היה תיאור של איך כומר כזה אמור להיראות. כחוש, זקן, לא מושך, ממורמר, צדקן...
אלוהים אדירים, הגבר הזה חירב כל סטריאוטיפ שהיה לי.
הבגדים השחורים המעומלנים לא הצליחו להסוות את גופו המוצק. הוא היה בנוי היטב אבל לא מנופח, מהפנט בלי פילטרים של מצלמות. שריריו המובחנים בלטו מתחת לתפרים, החוטים התאימו את עצמם לזרועותיו המעוצבות. השרוולים שלו הופשלו עד למרפקים וחשפו זרועות מפוסלות, וקווי המתאר הברורים ניכרו גם ברגליו, במותניו הצרים, בבטנו השטוחה ובחזה הרחב שלו.
אוקיי, אז הוא גם אהב את ישו וגם התאמן. זה לא כזה מטורף. אבל מה שערבל לי את המוח היו פניו המושלמות להפליא. הייתה לו לסת מסותתת, מאפיין שהיה לאחים שלי ושנשים אהבו. הזוויות החדות, הצורה המרובעת והזיפים המרומזים שאפילו הלהב החד ביותר לא יכול לגלח לחלוטין.
השיער החום שלו היה סתור, כאילו העביר בו אצבעות. הוא היה קצר בצדדים עם קווצות שיער ארוכות יותר מלמעלה ונראה פרוע בצורה מכוונת. סגנון טרנדי. צעיר. לא שהוא היה צעיר.
הבגרות שלו ניכרה בתווי פניו. לא היו לו קמטים. אבל במבטו הייתה נימה סמכותית מכובדת. היה לו מבט נוקשה שמשיגים רק באמצעות ניסיון חיים. הוא היה קרוב יותר לגיל של אחי, וינסטון. באמצע שנות השלושים לחייו, אולי. מבוגר מדי ללכוד את העין שלי.
מאיים מדי.
אבל לא הצלחתי להסיט ממנו את המבט. הוא עמד בפישוק ברוחב הכתפיים וידיו נחו על המותניים שלו בתנוחה שדרשה תשומת לב. לא ידעתי לאן להסתכל. כל דבר בו עורר בי מחשבות מגונות. ותחושת סכנה.
היופי המרהיב שלו לא הפחית את הקרירות שמילאה את האוויר סביבו. היה בו משהו לא תקין, משהו בהבעת הפנים שלו שהפעיל את האזעקות בראש שלי.
עיניו, שהיו בגוון כחול עמוק ועשיר, התחדדו לחרכים כשהוא ראה אותי שרועה על הרצפה בתנוחה מאוד לא נשית. תודה לאל שלבשתי מכנסיים. אבל הוא לא סתם הסתכל עליי. עיניו צעקו עליי, ביקרו אותי בשתיקה מטרידה וגערו בי על כל מה שהוא ראה. מבטו הקר הכה לי בחזה ושיתק את ליבי, הקפיץ לי את הדופק והכניס אותו לסחרור.
לא הייתי היחידה שהושפעה ממנו. אימא שלי לא זזה מאז שהוא פתח את הדלת. לא הייתי בטוחה שהיא נושמת.
עד שהיא כחכחה בגרון. ״אתה בטח הכומר מגנוס פאלק.״
הוא הניד חדות בראש בלי לשחרר אותי ממבטו. שפת הגוף שלו לא הראתה סימני אהדה, חמימות או טיפה של עידוד.
אם זה יהיה המנהל שישלוט בחיים שלי כל השנה, הייתי בבוץ עמוק יותר ממה שחשבתי.
פער הגילאים לא מורגש בכלל. אין יותר מידי התייחסות בספר לפער. הדיאלוגים ביניהם מעניינים. לא חובבת תיאורי סקס סדיסטי. לא מבינה איך אפשר להציג את זה באור חיובי. אם היה פחות הצלפות נראה לי שהייתי נהנית יותר. ציון 7 .
אחד הטובים שקראתי!! כתוב מעולה הדמויות טובות העלילה משובחת לא צפויה, לא הצלחתי לעזוב את הספר עד שסיימתי אותו (הספר הזה רחוק מאוד מפריסט שהיה צפוי מאוד וגס ללא הצדקה)
ספר לוהט וסוחף, לחובבי הג׳אנר ולא לבעלי לב חלש, עם תיאורים שמעוררים את הליבידו ואת הרצון לתאוות אסורות. אחלה שיעורים בחטא 👌🏼
את האמת באתי עם ציפיות לרעה כי זה נשמע קריפי קצת אבל הופתעתי ממש ממש לטובה הספר היה ממש טוב ותופתעו שכומר יכול להיות מושך כמו ראש מאפייה
אהבתי.נכון, קראתי בעבר ספרים דומים. ולמרות פער הגילאים הגדול זה עדין זרם לי בגרון בגלל הכתיבה.
מעולם לא היה סיפור כומר/ מורה ותלמידה סקסי יותר מהסיפור הזה. אמנם כמעט כל טאבו אפשרי נשבר פה, אבל למי אכפת...
בהחלט ספר שווה לקריאה. עלילה טובה וסוחפת, דמויות מעניינות וגם קטעי סקס המטבלים את העלילה. כיף לשקוע בספר, בהחלט נותן אפשרות להפוגה מכל מה שקורה מסביב.
וואאאווו אחד גדול. מבחינתי מה שקראתי עכשיו עבר בהליכה ספרי טאבו שקראתי בעבר. התאהבתי בדמויות בעיקר דמות הנערה עם כל תכונות אופי של אישה בוגרת כמו נשמה עתיקה ששוכנת בה. מה שיפה זה שהסופרת רקמה עלילה בלתי אפשרית והצליחה לסגור אותה בטוויסט מרגש. קראתי בשקיקה ונהניתי מכל שורה. שאפו ענק, ממליצה בחום.
סקסי ברמות! כתיבה מהממת, עלילה סוחפת ברמות. אומנם פער הגילים קצת מפריע, אבל כל מה שקורה בספר, והדרך שבה הסופרת מכניסה עלילות באופן מדויק, מכפה על הפער והופך אותו ללא מעניין כל כך. הדמות הראשית קורעת, ויש לה יציאות לא מהעולם הזה. ההתמרדות שלה, והעובדה שהיא מעיפה לבחור את המוח, פשוט מושלמת. זה מבין הספרים הבודדים שאני יכולה לומר עליהם, שנכתבו בצורה מדויקת להפליא. יש פה סופרת מוכשרת בטירוף, שיודעת מה היא כותבת, ויודעת איך לקנות את לב הקהל. אני בהחלט מצפה לקרוא עוד ספרים שלה, ואתם עוד פה? רוצו לקרוא.
היה טוב. מעניין. לא הורדתי מהיד עד שסיימתי ממליצה לקרוא הבדל גילאים בכלל לא מורגש במהלך הקריאה,, לא התעמקתי בזה רק להנות מהבניה הכל כך יפה של הסיפור והאהבה הענקית הזאת
קצת הזוי אבל מקסים מקסים🔥 קיבלתי על הספר הזה המלצה באחת הקבוצות ולא התאכזבתי😍
אמאלה ואבאלה איזה ספר וואוו!!! מהפנט גורם לך להרגיש כל רגע ורגע כאילו את זו הדמות! ❤️
יש לי בעיה עם פער גילים וזו הסיבה שלא רצתי לקנות את הספר עד שנתקלתי באחת הביקורות. הייתי בטוחה שהספר הזה מלא תועבה אבל זו היתה טעות מצידי לחשוב כך. הסופרת בנתה את הקשר בין השניים בצורה כל כך חכמה שפער הגילים כלל לא הפריע לי. הספר מעניין ומרגש. ממליצה בחום!
אמאאא איזה ספר מטורף !!! קראתי אותו לא פעם ולא פעמיים מרוב שהוא טוב , כתיבה לוהטת 🔥
באתי בלי ציפיות והופתעתי לטובה. יש כאן הכל והכל נבנה בהדרגה. דיאלוגים שנונים, ספר ארוטי, מותח שווה ביותר
וואו ספר מושלם אהבתי ברמות וממליצה ברמות המערכת יחסים שלהם כל כך יפה ומושלמת.
ספר מושלם מי שיש לו בעיה של פער גיליים לא כדי אבל הספר מושלם לא יכולתי להפסיק לקרוא גמרתי תוך שעה ואז הייתי בתחושה שבא לי עוד לא רציתי שיגמר הספר נדיר ממליץ מאוד
לחובבי הטאבו- פשוט קסום! סיפור אהבה שמתחיל בשנאה והולך ומתפתח. אהבתי. פחות תיאורים של סקס גם היו עושים את העלילה יפה- אבל ספר באמת יפה.
אחרי שהייתי מחוברת רק לחדשות זה הספר הראשון שהצלחתי לקרוא עד תומו....נהדר...סוחף....
ספר מהממם! לא יכולתי להפסיק לקרוא! כתוב היטב עם תיאורים מופלאים שנתנו תחושה כאילו אני בעצמי נמצאת שם.
כ"כ חיכיתי לעוד ספר שלה אחרי "צלילים מלטפים "... נהניתי מכל רגע... כתיבה טובה ודמויות מעולות לז’אנר המדהים הזה!!! צריכה עוד מזה...דחוף...😍
ספר מקסים!!! כתוב כל כך יפה... תיאורים מדהימים. קראתי אותו פחות מיומיים!!! ממליצה מאד ....
מה חשבתי על הספר? חשבתי שהוא פ*קינג מ ט ו ר ף! לא הצלחתי להפסיק לקרוא.
ואווון נדיר מושלם מהמם כתוב בצורה מושלמת תאורי סקס גדושים בתאווה ואהבה , לכאלה שאוהבות את הז’אנר… ממליצה בחום לקרוא לא תתאכזבו
ספר סוחף, לא צפוי, שכתוב באופן שלא מאפשר להוציא אותו מהידיים. רומנטיקה, ארוטיקה אופל במלוא תפארתם. ממליצה בחום!
וואוווווווווו מדהים מהמם מצויין אחד הטובים שקראתי אם לא הטוב שבהם
מושלם מושלם מושלם!!! חשבתי לעצמי שאני לא אתחבר כל כך לספר אבל העלילה הייתה פשוט מפתיעה ומושכת!! ממליצה בחום!!!
טינסלי ומגנוס, פאם גודווין הרסת אותי עם הספר המעלף הזה, אחד הטובים שקראתי
אימאלה ואבאלה איזה ספר מושללללללללללם 5 שעות לא נשמתי עד שהגעתי לסוף הסופרת פשוט מוכשרת ביותר שכתבה סצנות מטורפות
וואוו ספר מעולה. סיפור טאבו מושלם סיפור לוהט ביותר. נהנתי לקרוא אותו💥💥💥💥
המון זמן לא קראתי ספר כל כך מושלם. כל מה שאגיד יהיה ספויילר ...הספר מומלץ בחום ובאהבה
הבחורה כל כך מצחיקה, משגעת אותו ומטריפה אותו. חיבור מושלם ומושך . ספר באמת מעוחה
וואו פשוט וואו ספר מדהים עם עלילה מקורית ומדהימה אני ממש ממליצה
לא יכולתי להפסיק לקרוא, בא לי פשוט עוד ועוד מהם. כתיבה מדהימה של הסופרת. נהנתי מאוד.
אחלה סופרת! לא קראתי את הדואט שלה בגלל המלצות בינוניות, אבל כמו עם צלילים מלטפים, התאהבתי בדמויות ובסיפור. ארוטי בצורה טובה ממש!
ספר מצויין. דמות נשית מעולה. מסכימה שהסוף קצת מזורז אבל בכל זאת מומלץ בחום
ספר פשוט מעולה. אני ממליצה ממש. קראתי אותו ביום אחד ואני מרגישה שלא הספיק לי ממגנוס וטינסלי.
סופרת מצויינת, ספר נפלא לכל אוהבי פער גילאיים ולאוהבי סקס קשוח. זוג מדהים מאגנוס וטינסלי זוג שמאמין באהבה. לא יכולתי להפסיק לקרוא. שווה כל רגע.
ספר טאבו מעולה רק חבל שהסוף מהיר כאילו הסופרת רצתה כבר לסיים.
ספר לוהט ועם כומר כזה פתאום בא להתנצר 😉 היו כמה קטעים קצת אובססיביים לי מדי
ספר נחמד, כתוב טוב לא מותח במיוחד דיי צפוי סקסי חסר אופי לדמויות מסביב מצחיק מידי פעם נקרא מהר אני ממליץ מאוד תודה רבה על ההשקעה 🙏🏼
לגמרי ספר טאבו, אהבתי מאוד. הקטעים האירוטים מפורטים יותר מדי לטעמי, מוגזם. חוץ מיזה אחלה ספר.
טאבו נפלא. יחסים חצי אסורים אבל עדיין בגבול האפור. פער גילאים ובעירה איטית. כתוב היטב וקולח. מרגיש קצת לקראת הסוף שהסופרת מיהרה לסגור קצוות ויכלה לבנות עוד קצת מתח ולבנות את הדמות של מגנוס ברגעי הפתיחות שלו אבל סהכ ספר מעולה
האמת, התקציר מאוד מבטיח. הסיפור קצת פחות. לא הבנתי למה פתאום התאהב בה . לא השתכנעתי. ועדיין מסופר טוב
כאילו על פניו הספר כתוב טוב ומעניין אבל אין שום העמקה של הדמויות, הכל מאוד צפוי, המתח ביניהם נסחב יותר מידי זמן ולקראת הסוף הספר ממש מתיש, ואז נזכרתי שגם "צלילים מלטפים" של הסופרת ממש התיש אותי בסוף והיה ממש קשה לי לסיים אז מי שאוהב את הסגנון כתיבה הזה יאהב את הספר... וגם קראתי לוהטים יותר...
**ביקורת זו מכילה ספויילר!** באמת שניסיתי להתחבר או לאהוב את הספר הזה אבל זה פשוט לא קרה מגנוס הוא כומר 9 שנים ומנהל פנימייה קתולית לבנות ממשפחות עשירות טינסלי נשלחת לפנימייה שלו ללא רצון והיא שמה לעצמה מטרה לפתות את הכומר שלה עד שיאלצו להעיף אותה משם אהבתי שהקשר שלהם לא התחיל ממשהו גופני, וזה משהו שהיה ממש חשוב פה בעיניי כי זה קשר אסור, הוא הכומר והמורה שלה, הוא בן 40 והיא בת 18 ואהבתי שהקשר נבנה בהדרגתיות בניהם, היא מנסה להרהר אותו ולשבור אותו והוא מהצד שלו מנסה לבלום את הניסיונות שלה. היו הרבה עקיצות מהצד שלה ובעיקר מיניות והוא השפיל אותה בדרכים יצירתיות לטינסלי הייתה חולשה לחיות וזאת הייתה תוספת ממש חמודה לעלילה בעיקר כשמגנוס עזר לה איתם אבל מעבר לזה, הפריעו לי כמה דברים מגנוס אמר כמה פעמים במהלך הספר שהיא סוג של שינתה אותו בעבר, לפני ההתנזרות שלו הוא נמשך רק לנשים מבוגרות ממנו ואהב סקס אלים אבל כשהוא פגש אותה והכיר אותה, הוא פתאום נמשך אליה (היא בת 18 כן) וטען שלא היה לו צורך להכאיב לה בשביל העונג שלו ושינה ב180 את הנטייה/סטייה שלו בגללה, וסליחה אדוני זה לא עובד ככה בשנייה היה לי קצת קשה לקראת הסוף וזה לא הכי זרם לי אבל עברתי את זה והגעתי לעניין בסוף וכן חיבבתי את איך שזה הסתיים יכול להיות שחיפשתי יותר מידי הגיון פה אבל כנראה זה קרה בעיקר בגלל שהסופרת לא כתבה ולא הנגישה את זה בצורה הכי טובה ובדרך נכונה שאני אוכל להתחבר לכל מה שקרה שם האמת שציפיתי למשהו קצת יותר טוב כי אהבתי שני ספרים אחרים שלה
ספר חביב, קו עלילה מועתק מספר מאוד מפורסם לדעתי. חסר עומק, עלילה שאפשר היה לפתח על 4 ספרים נדחסת לספר אחד וקצב האירועים לא מאפשר התחברות מעמיקה לדמויות. חמוד להעביר איתו כמה שעות.
סביר , עלילה קלושה, הרבה אירוטיקה אבל מהצד הקשוח ובכנות לא מנומקת היטב לטעמי כך שכל מערכת היחסים ביניהם לא הגיונית גם במגבלות הז'אנר בקיצור אפשר לוותר
כתוב טוב יותר שילגי מרומן אופל ו.... 22 שנים פער זה חתיכת פער 22 שנה!!
הרגיש לי הכל קורה בבת אחת בלי הסבר ולא ברור איך זה קורה, איך הוא פתאום רוצה אותה, פתאום הם ביחד, פתאום פתאום פתאום… כאילו קורה הרבה ובמקביל לא קורה כלום. ציפיתי ליותר
חמוד ממש, הכתיבה קצת לא אחידה קשה לעקוב אחרי כל דבר שהדמויות עושות וזה מקשה על הדימיון, לא ממש הצלחתי להתחבר לסיבה שמגנוס מתנהג כמו שהוא מתנהג, כאילו ביו ספרים שכן הצלחתי להבין מאיפה הסטייה מגיעה אבל הסיבה שלו הייתה קצת מונפצת, חוץ מזה ממש קליל וזורם
פורנו רך בכסות של ״סיפור אהבה״ ללא אחיזה במציאות. מתאים למי שמפנטז על סקס לגיטימי עם בת זוג צעירה או לחילופין למפנטזים/ות על לגיטימציה לסאדו רך. יש ספרים בוטים יותר.
אחד הספרים הגרועים שקראתי לאחרונה. מעבר לעלילה המגוכחת, הספר מועתק באופן כמעט זהה מהספר הכי פופולרי בז'אנר. רק תחליפו את איש העסקים עם העבר האפל בכומר עם עבר אפל. מאכזב!
1
טינסלי
מציצה אחת קטנה, והכול התמוטט.
הפעילויות החברתיות שלי, הלימודים בתיכון, בגדי המעצבים... אפילו ציפיות המשי של הכריות נלקחו ממני, כל עולמי ירד בדרגה ברגע.
החיים שלי נגמרו.
זה היה הסוף.
מפה אין דרך חזרה.
האם הייתי דרמטית? יכול להיות. אבל הנסיבות שלי עוררו בי חרדה אמיתית מאוד. מילא שהרחיקו אותי מהחברים והמשפחה שלי. אבל לשלוח אותי לפנימייה קתולית לבנות בלבד?
לא הכרתי פה אף אחת. באוויר הייתה צחנה של עץ לח וייסורים. צלבים היו תלויים על הקירות כמו סימנים זוועתיים ומבשרי רעות. והמדים הירוקים המשובצים? איכס. הצבע ממש לא החמיא לגוון העור שלי. בכלל לא הייתי קתולית.
אני לא מאמינה שזה קורה.
קול הצעדים שלי הדהד בכיתה הישנה והריקה כשפסעתי לאורך שורת החלונות בעצבנות. השמש שקעה מאחורי ההרים מעבר לזגוגית ושטח בית הספר נשטף בגוונים של לוונדר. הנוף היה נראה מלכותי אם לא היו סורגים על החלון.
סורגי ברזל על חלונות בקומה שלישית.
״זה לא בית ספר. זה בית כלא. או גיהינום. אני בגיהינום.״ רגשות טינה נהמו בתוכי כשהסתובבתי אל אימא שלי. ״אני לא מאמינה שאת עושה את זה. זאת הייתה רק מציצה. את לא יכולה לכלוא אותי בגלל זה.״
״זה ממש לא כלא.״ היא אמרה ממקום מושבה על כיסא עץ בשורה הראשונה בלי להרים את המבט מהטלפון שלה. ״אקדמיית סאיון מעוררת כבוד והערצה, שתי תכונות שמאוד חסרות לך לאחרונה.״
״כי התעסקתי עם מישהו? מלכת אנגליה עשתה יותר מזה לפחות ארבע פעמים. מה הסיפור הגדול?״
״מלכת אנגליה כיהנה בתור ראש מדינה יותר זמן מכל אישה אחרת בהיסטוריה של העולם. היא לא הגיעה למעמד הזה כי היא סיפקה מין אוראלי לעובד של בורגר קינג. היא הרוויחה אותו במחויבות וכבוד, וכי היא התחתנה נכון.״ הסנטר שלה התרומם ועיניה בערו. ״התפקיד שלך בתור יורשת ההון של משפחת קונסטנטין הוא לעשות כמוה.״
גועל נפש. ממש הקאתי בפה.
קרוליין קונסטנטין מאוד אהבה נישואים בשידוך. היא לא הייתה רק אם המשפחה העשירה ועתירת הכוח שלנו. כשאבא שלי מת, היא הפכה לראש המשפחה היחידה, לסמכות העליונה של שושלת קונסטנטין ומי שאמרה את המילה האחרונה. מי אני בכלל שאפקפק בה?
הייתי התינוקת, לא יותר. הצעירה ביותר מבין שישה ילדים. זאת שהייתה ידועה בתור הנסיכה המתוקה. הילדה הכי יפה בכל נשף. טינסלי הקטנטונת, הקונסטנטין הכי נחמדה.
במילים אחרות, אף אחד לא חשב שיש לי עמוד שדרה.
טוב, שילכו להזדיין. יכולתי להיות חסרת רחמים בדיוק כמו אימא שלי, למרות המאמצים השתלטניים שלה ליצור לי דימוי מתוק ותמים בתקשורת.
״אני בת שמונה־עשרה.״ כיווצתי ידיים לצידי הגוף. ״אני יכולה לשים את הפה שלי איפה ש —״
״את קונסטנטין. הפה שלך מייצג את המשפחה הזאת ואני אחליט מה תעשי איתו.״
שנאתי אותה על זה. היה לי קשה מספיק למצוא חברים אמיתיים בבישופס לנדינג. אבל פה? במרחק שעות מהבית? נגזר עליי לבלות את השנה האחרונה בתיכון לבד.
ברור שאימא שלי מצאה פנימייה יוקרתית ומיוחסת לבנות בלבד באמצע שום מקום. אקדמיית סאיון של הלב הקדוש ניצבה בכפר ותיק בניו אינגלנד שהסתתר למרגלות ההרים הלבנים. בפאקינג מדינת מיין.
חיכינו לפגוש את מנהל בית הספר, והבדידות סגרה עליי.
צריח גבוה התנשא מהאזור האחורי של הכיתה, שם ניצבו מושבים בשורות עולות שהשקיפו על שולחן המורה והלוח העצום.
התקרה המעוגלת והגבוהה הוסיפה למקום מראה מאוד מפואר ופתוח, אבל שולחנות העץ הכבדים והמעקים המוכתמים העשויים נחושת הוסיפו חשכה ועגמומיות לאווירה המיושנת.
היום הראשון ללימודים היה אמור להתחיל באופן רשמי מחר. לפני כמה דקות, כשהגעתי, ראיתי כמה מהדיירות במסדרונות. הסלידה שלהן מתלמידות חדשות הייתה ברורה כשמש. החזרתי לכל מבט עוין מבט זהה משלי, מסרבת להפגין חולשה.
לא יכולתי לדמיין את עצמי יושבת בחדר הזה בין שורות של נערות חסודות לבושות בחצאיות משובצות תואמות, כולן להוטות ללמוד וללכת בתלם.
פשוט... לא.
רציתי להידלק על בנים, ללבוש את הבגדים שלי ולחיות חיים רגילים. למה זאת הייתה בקשה גדולה מדי?
המציצה שנתתי לרובי האוורד לא הייתה הראשונה. הוא פשוט היה הבחור החדש בעיר, תלמיד שנה א' באוניברסיטה הסמוכה. הוא לא ידע שאסור לו לגעת בי.
הייתי נותנת לו את הבתולים, אבל בדיוק כמו בשאר הפעמים, שומר הראש־קו נטוי־השמרטף שלי שם לזה סוף.
אולי היא עשתה את זה כי לרובי לא הייתה קרן נאמנות והוא היה צריך לעבוד בבורגר קינג כדי לשלם את שכר הלימוד, אבל מבחינת אימא שלי הוא היה הקש האחרון.
ואני סבלתי מההשלכות.
האם התחרטתי על זה?
אולי הייתי צריכה. הייתי צריכה למלא בכתב ידי יומן בלוי בקצותיו שכולו חרטות. אבל לא הייתי כמו בנות אחרות. אסור היה לי לטעות או להתחרט.
איכשהו הייתי אמורה להיות מושלמת ובכל זאת להצליח ללמוד דברים על החיים.
איזה בולשיט.
״את חושבת שפה אני לא יכולה להסתבך בצרות?״ הסתערתי לעברה, רותחת מזעם. ״אני אמצא דרך, אימא. אני אמצא עוד רובי האוורד —״
״תזכירי את השם שלו עוד פעם אחת ואת תכתבי לו מכתבים לכלא.״
״לכתוב לו מכתבים?״ עיקמתי פרצוף כלא מאמינה. ״אני לא רוצה מערכת יחסים איתו. אני רק רוצה —״
״אל —״
״סקס. פעם אחת בחיים שלי, אני רוצה קצת הנאה וריגושים.״ בייאושי, ירדתי על הברכיים לרגליה, תפסתי את היד שלה שנחה על משען הכיסא והתחלתי להתחנן. ״אני רוצה חוויות שיש לבנות רגילות, לחקור דברים, להתנסות, לפרוש כנפיים. אני רוצה לחיות.״
״קומי.״ היא משכה את היד מתוך שלי ועיניה הכחולות התכסו בקרח. ״קומי על הרגליים.״
״בבקשה. את לא יכולה להשאיר אותי פה. אני מתחננת.״
״בני משפחת קונסטנטין לא מתחננים או יורדים על הברכיים. קומי. עכשיו.״
״אני אפסיק להתחנן כשתקשיבי לי.״ התקרבתי אליה והחזה שלי נצמד לרגליה הנוקשות. ״את לא מרגישה את החושך המוזר שיש פה? את הדיכוי?״
״אל תתבלבלי בין דיכוי ובין מסגרת ומשמעת. את צריכה סביבה קשוחה.״
״בסדר. תשלחי אותי לפמברוק. קיטון אהב ללמוד שם. או לבית ספר פרטי מעורב אחר, בנים ובנות. כל מקום, רק לא פה. משהו בבית הספר הזה לא נראה לי. הוא קריפי ועצוב.״ הצטמררתי ושנאתי את הרעד שהיה לי בקול, אבל הייתי צריכה שהיא תאמין לי. ״רואים את זה בעץ, בלבנים. בקור שיש באוויר. הקירות האלה ספוגים באכזריות.״
״אוי, בשם אלוהים. הכול בראש שלך.״
״זה מה שאמרת לאיליין?״
הפנים שלה החווירו לשבריר שנייה ויכולתי להישבע שראיתי שם רגש שאף פעם לא ראיתי על פניה המושלמות.
חרטה.
לא ידעתי מה קרה לאחותי, אבל כשהיא נשלחה לחינוך דתי, היא חזרה בן אדם אחר. אימא שלי ידעה מה גרם לאיליין לשקוע בדיכאון ובסמים. אחותי באה אליה לא מעט פעמים והתחננה לעזרה.
״היא סיפרה לך מה קרה. ואני לא יודעת מה היה לה להגיד על בית הספר של הכומר לינץ', אבל אני יודעת שזה היה נורא.״ ליבי התכווץ. ״מה עשית אז? אמרת לה שהכול בראש שלה?״
״מספיק.״ היא קמה פתאום ודחפה אותי כשהיא עשתה צעד לאחור. ״קומי.״
״את יכולה לעצור את זה.״ מיהרתי אליה על הברכיים ואחזתי בשולי חצאית העיפרון שלה. ״את יכולה לוודא שזה לא יקרה גם לי.״
״ילדה מפונקת ומלודרמטית.״ היא תפסה לי במפרק כף היד, משכה ולחצה את העצמות חזק מדי. ״קומי לפני שתביכ —״
הדלת נפתחה ודמות כהה ומאיימת מילאה את הפתח.
אימא שלי הרפתה ממני, נפלתי על רצפת העץ והאוויר נתקע לי בגרון.
גבר נכנס, לבוש שחורים מכף רגל ועד ראש. הנעליים, המכנסיים וחולצת הכפתורים שלו ספגו את הצללים שהיו במסדרון והלבוש הקודר רק הדגיש את הצווארון הלבן שהיה מסביב לצווארו.
הוא הכניס את כל החושים שלי להלם.
אף פעם לא פגשתי כומר קתולי אמיתי, אבל בראש שלי היה תיאור של איך כומר כזה אמור להיראות. כחוש, זקן, לא מושך, ממורמר, צדקן...
אלוהים אדירים, הגבר הזה חירב כל סטריאוטיפ שהיה לי.
הבגדים השחורים המעומלנים לא הצליחו להסוות את גופו המוצק. הוא היה בנוי היטב אבל לא מנופח, מהפנט בלי פילטרים של מצלמות. שריריו המובחנים בלטו מתחת לתפרים, החוטים התאימו את עצמם לזרועותיו המעוצבות. השרוולים שלו הופשלו עד למרפקים וחשפו זרועות מפוסלות, וקווי המתאר הברורים ניכרו גם ברגליו, במותניו הצרים, בבטנו השטוחה ובחזה הרחב שלו.
אוקיי, אז הוא גם אהב את ישו וגם התאמן. זה לא כזה מטורף. אבל מה שערבל לי את המוח היו פניו המושלמות להפליא. הייתה לו לסת מסותתת, מאפיין שהיה לאחים שלי ושנשים אהבו. הזוויות החדות, הצורה המרובעת והזיפים המרומזים שאפילו הלהב החד ביותר לא יכול לגלח לחלוטין.
השיער החום שלו היה סתור, כאילו העביר בו אצבעות. הוא היה קצר בצדדים עם קווצות שיער ארוכות יותר מלמעלה ונראה פרוע בצורה מכוונת. סגנון טרנדי. צעיר. לא שהוא היה צעיר.
הבגרות שלו ניכרה בתווי פניו. לא היו לו קמטים. אבל במבטו הייתה נימה סמכותית מכובדת. היה לו מבט נוקשה שמשיגים רק באמצעות ניסיון חיים. הוא היה קרוב יותר לגיל של אחי, וינסטון. באמצע שנות השלושים לחייו, אולי. מבוגר מדי ללכוד את העין שלי.
מאיים מדי.
אבל לא הצלחתי להסיט ממנו את המבט. הוא עמד בפישוק ברוחב הכתפיים וידיו נחו על המותניים שלו בתנוחה שדרשה תשומת לב. לא ידעתי לאן להסתכל. כל דבר בו עורר בי מחשבות מגונות. ותחושת סכנה.
היופי המרהיב שלו לא הפחית את הקרירות שמילאה את האוויר סביבו. היה בו משהו לא תקין, משהו בהבעת הפנים שלו שהפעיל את האזעקות בראש שלי.
עיניו, שהיו בגוון כחול עמוק ועשיר, התחדדו לחרכים כשהוא ראה אותי שרועה על הרצפה בתנוחה מאוד לא נשית. תודה לאל שלבשתי מכנסיים. אבל הוא לא סתם הסתכל עליי. עיניו צעקו עליי, ביקרו אותי בשתיקה מטרידה וגערו בי על כל מה שהוא ראה. מבטו הקר הכה לי בחזה ושיתק את ליבי, הקפיץ לי את הדופק והכניס אותו לסחרור.
לא הייתי היחידה שהושפעה ממנו. אימא שלי לא זזה מאז שהוא פתח את הדלת. לא הייתי בטוחה שהיא נושמת.
עד שהיא כחכחה בגרון. ״אתה בטח הכומר מגנוס פאלק.״
הוא הניד חדות בראש בלי לשחרר אותי ממבטו. שפת הגוף שלו לא הראתה סימני אהדה, חמימות או טיפה של עידוד.
אם זה יהיה המנהל שישלוט בחיים שלי כל השנה, הייתי בבוץ עמוק יותר ממה שחשבתי.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
.jpg)
