אהבתי ממש !!! אני אוהבת כ"כ את הכתיבה של דנה. יש לה טביעת אצבע יחודית שלה, הכתיבה שלה איכותית, מעניינת, עמוקה וקולחת. ספר מקסים ונהנתי לקרוא אותו.
אחד הספרים אם לא ה…. מצחיק מעניין יפיפיה בנתיים הפייבוריט שלי בסדרה המעולה הזו ❣️❣️❣️ממליצה בחום על כל הספרים
קודם כל נתתי 5 כוכבים מאחר ואני אוהבת מאוד את דנה כסופרת וכי אני כן חושבת שצריך לתת לספר הזה צאנס כי בסוף זה הכל עיניין של טעם🩵 אני אתחיל מהדברים הטובים- היא שיח חשוב על כוח נשי, ודנה הכניסה מספר משפטים או ביטויים מהעולם המודרני של העצמה נשית וכו׳- היה קצת שקוף אבל אהבתי. בנוסף בספר היה קטעים מצחיקים ונהנתי לקרוא אותם🤍 אבל ויש אבל גדול! אגיד רק שהתאכזבתי מהספר והוא לא מה שציפיתי שהוא יהיה כי אני קראתי את כל הספרים של דנה והתאהבתי בכולם! אין לכם מושג כמה חיכיתי לספרים האלה. היא סופרת מוכשרת ויש לה כתיבה ייחודית שניתן להבין *שהיא* כתבה את הספר רק לפי הכתיבה! אבל הספר הזה איכזב אותי מכמה סיבות- לא היה התעמקות בנושא התקפי הזעם של יקטרינה או שיח של בני הזוג על הסיוטים שלה בלילה. עוד הפריע לי שכל קונפליקט נפתר מהר מאוד ולא היה התעמקות בזה או בניית מתח כמו שאמור להיות ברומן פשע. בנוסף הרגשתי שההתחלה של הספר עם האחים של יקטרינה לא היה ברור, כמו הבחירה של קיליאן להנשא לה למרות שרואים שהוא לא סובל אותה- היה חסר הצד שלו בסיפור כי הרגשתי שאני מבינה בדיוק כמו יקטרינה ובתור קוראת אני רוצה לדעת את שני הצדדים. ולבסוף לא כל כך אהבתי את הדמות של קיליאן- אם זה בגלל ההתייחסות אל יקטרינה בהתחלה או זה שלעומת שאר השותפים שלו הוא נחשב בעיני להכי פחות ״גבר״. הספר על פניו היה טוב אבל שטחי מאוד ואני לא רגילה לקרוא ספר כזה של דנה. מקווה שהספר השני יהיה טוב יותר💔
אהבתי מאוד אחד הטובים. עלילה, גיבורה, מצח,הומור הכל מכול .כל ספר של הסופרת הזו משבית אותי לגמרי לא יכולה להפסיק לקרוא
בלונדי עשתה זאת שוב ספר פשוט מרתק מהתחלה ועד הסוף מרחתי את הקריאה כדי שלא יגמר לי
ספר שנון וגאוני! אהבתי את זה שהפעם הסופרת הכניסה 2 דמויות חדשות בשונה מהספרים הקודמים בה הכניסה רק את האישה. הכתיבה סוחפת, הדמות הנשית מעט תמימה וטובה מדי אבל בסוף הדמות נשארת טובה בשונה מרוב הספרים שקראתי ומוסר ההשכל שהיא מביאה על כך שאישה לאישה עוגן מדהימה בעיניי. סופר מומלץ!
ספר מופלא! היה שווה לחכות למאפיה המשוגעת שלנו!!! הרוטווילר והצארינה - אחחח התאהבתי!!! דנה את מלכת הלבבות שלי!!❤️❤️ והכי כיף בחוויה הזאת- שיש עוד ספר בסדרת ההתנגשות 🥰❤️
תקשיבו לי טוב תקראו את כל הסידרת ספרים המטורפת הזו!!! פשוט מושלם, דנה את תותחית שכותבת את הספרים הכי טובים
אם חשבתי שהתאהבתי בכנופיה הזו בשלישיה הקודמת, פה לגמרי עפתי והצחוק.... מעולפת!!!!
כמה התגעגעתי לחבורה הזו כמה התגעגעתי לכתיבה של דנה התחלתי עם חששות כי הדיבור היה רעיל וחששתי קצת אבל ברגע שראלף הגיע- צחקתי. בקול. עם דמעות ספר משגע לסדרה משגעת!
ספר מהמם מהמם ומהמם! כל מילה מיותרת אין על דנה והסדרה המשגעת הזאת וחולה על כל אחד ואחת הדמויות המטורפות שלה, לא לפספס...
אין ןלא יהיה כמו הספרים של דנה! שנונים. לוהטים. מצחיקים.. כתיבה אינטילגנטית ודמויות בלתי נשכחות . עפתי!
התבלבלתי ודירתי את הספר הזה בהתרסקות, אז פה אכתוב לכן שעפתי עליוווו ואכתוב על התרסקות שהוא אפילו יותר מצחיקקקקק אתן חייבות להמשיך לספר הבא כי אי אפשר לעצור את הצחוק וג׳ייקוב הוא דמות מיוחדתתתת
אהבתי ממש, למרות שעברו כמה שנים מאז הספר האחרון, החזרה לדמויות ולעלילה נעשתה בצורה זורמת וקלה. כרגיל הספרים של דנה מרתקים
וואו וואו וואוו ועוד וואווווווו. אין לי מילים, מטורף מדהים מסעיר לא רק שאין לי מילים אין לי אוויר. איזה ספר סופר מעולהההההההה.
כל הסדרה הזאת כל כך אהובה עלי ואני חוזרת אליה לפחות פעם בשנה, כל כך התרגשתי לדעת שהגעתם ממשיכה ואני שמחה לבשר שיש עוד קלף חזק לסדרה הזאת.. אחרי הכל אין חבית קלפים מושלמת ושלמה בלי המלכה האדומה והמלך שלצידה... מושלם, מצחיק,סקסי מותח ומלא בהפתעות ... מומלץ בחום 5 כוכבים ממני באהבה.
דנה המהממת עושה זאת שוב עם ספר רביעי בסדרה. ספר מלא מתח והומור הכתיבה של דנה כל כך קולחת אי אפשר להניח מהיד לרגע. איזה זוג מתוק אי אפשר שלא להתאהב בהם. אהבתי, כרגיל. יאללה עוברת לספר הבא בסדרה.
מה יהיה? כל ספר מושיב אותי לשעות, יום ולילה. ספר סוחף, זורם, מותח ומרגש באחד
אהבתי מאוד את הספר רק דבר אחד לא אהבתי.חזרה המון פעמים על המילה זונות.יותר מדי.
ואווווווווווו!! לא לקרוא לפני בגרות . לא לקרוא לפני בגרות .לא לפני מבחן חשוב! לא לא זה פשעעע מרוב שהספר הזה טובבבבבבבבבב לא הצלחתי לחשוב על שום דבר חוץ מהספר הזה שוב. שלא תעיזו לעשות כמוני !ולקרוא לפני משהו חשוב שדורש היערכות
וואו! שני הספרים החדשים מעולים. הכישרון המטורף של דנה מתבטא שוב בכתיבה שנונה ובעלילה שיש בה הכול!
ספר מושלם כמו שרק דנה יודעת לכתוב. חושני. מצחיק. ואינטיליגנטי.. מומלץ,,!
זו רמה חדשה של שונאת לאהוב.... יש פה כל כך הרבה בעיות וזה עדיין כל כך טוב!!!!!
הספר הזה היה כיף גדול. אמנם הדמות הראשית הנשית ״נשמעת״ כמו שילוב של הדמויות הנשיות בספרים הקודמים בסדרה ובאופן כללי כמו הדמויות הנשיות בספרים של דנה, שהן תמיד קצת כנועות וחסרות ישע אבל מוצאות את עצמן ״מלכות״ (וזה קצת מגרד עצבים), וגם ההומור והסגנון באופן כללי, קצת קופי פייסט, אבל כמו תמיד, הסיפור נחמד וכתוב טוב ולמרות הסגנון שחוזר על עצמו, נהנתי, צחקתי ואפילו כמעט ניגבתי דמעה פה ושם😜 מיד קונה גם את הספר הבא😁
דנה לא מאכזבת. ספר נהדר עם שלל דמויות צבעוניות תענוג צרוף
מאוד אהבתי. הספר מדגיש חברות גורל ועזרה בין נשים והחשיבות של בחירה חופשית. כל הסדרה נהדרת ועד כה כל ספר היה אפילו יותר טוב מקודמו.
ספר מושלם!!!! כל כך אוהבת את הכתיבה של דנה ממשיכה לספר הבא מהר!!! מי שלא קרא/ה את הספרים בסידרה פשוט לא מבין מה הפסיד, מהר לקרוא!!!
אחד הטובים שקראתי. וואוו לא יכולתי להוריד אותו מהידיים יש בספר מתח, חרדה לדמות הראשית שדואגת לכולם ולא לעצמה ובסוף מאישה שנראית חלשה היא הופכת למלכה בזכות הטוב לב שלה. לא ברור אם היא האישה הכי חכמה שיש ומצוינת בשח מאט או שיש לה השגחה עליונה חחח. לדעתי הסדרה מושלמת וזה שבא אחרי על ג"יקוב מושלם ברמות, לא הפסקתי לצחוק והיא בוודאות תחמנית ערמומית הכי מתוקה שיש חחח.
מה זה היה הספר הזה???? מושלם, הורס, חולה על הכתיבה של דנה, אני מאוהבת בכל הדמויות מהספרים הקודמים בקיצור עכשיו לשבת ולקרוא.
פשוט וואו. הכי טוב בסדרה לדעתי, למרות שאהבתי את כולם. יאללה, ממשיכה לאחרון! 😍
ספר מעולה כמו כל הסדרה שוב הסופרת מצליחה ליצור עלילה מיוחדת מרתקת כביכול רומן פשע סוחף אבל עם הרבה הומור. ה דמיות נשיות חכמות וחזקןת .
כייף להמשיך לקרוא על החבורה הזו...דנה לא מאכזבת... אהבתי את הדמות של הצארינה, וקיליאן - התאים בול עבורה.. אבל, 4 כוכבים עבור הסיפור של הזוג הזה וכוכב אחד נוסף עבור ראלף המשוגע...כרגיל, הרג אותי מצחוק...כייף להיזכר בו ודנה עשתה טוב כשהמשיכה לתת לו במה גם בספר הזה... נעבור לספר הבא ...על ג’ייקוב...גם הוא דמות מרשימה...
ואוו וואוו וואוו, איזו סידרה מושלמת, והכתיבה של דנה לוי אלגרוד....כשאני לא יכולה להניח את הספר מהיד, זו האינדיקציה שלי לספר מושלם.
אמאלה הספר מושלםםםםםםםם והכי טוב בסדרה לוקח את כלום בפער !! התמכרות קשה !! התרגשתי עם הדמויות כעסתי איתם ועליהם, בכיתי, צחקתי מה לא. אמאלה חוויה מטורפת הספר הזה
קראתי את הסדרה מזמן ואהבתי אותה, פחדתי לקרוא את הספר המשך. עכשיו שקראתי אני לא מתחרטת, מושלם וכיפי
לא הצלחתי להוריד את הספר מהיד מאוד נהנתי מאוד אוהבת את הכתיבה של דנה וואו
ואוווו לא הצלחתי להפסיק לקורא עד שסיימתי, משמע לילה לבן!!! בניגוד לספר האחרון בסדרה שממש ממש מאכזב.
כמות הפעמים שהתלבטתי אם לקנות אם לא. הכריכה מטעטעת אבל אווו..!!! בסרט ספרים שאני לא מסיימת ביום אחד אני לא חוזרת אליהם. אבל הספר הזה חזרתי אליו וכמה פעמים.! מדהים🥰🥰
מעטים הדברים שאני אוהבת כמו את הספרים של דנה ודנה עצמה😁 וכרגיל הספר הזה לא איכזב. הוא בא בול כשהייתי צריכה רומנטיקה מתוקה
מה זה הדבר הזה???? איך אני אוהבת 😻 ❤️♥️ איזה כיף לקרוא זורם כל כך יפה מתה על הדמויות מכל הסדרה שהופיעו פה עונג
אין אין אין על דנה. עושה את זה שוב ובגדול. תוך כמה שעות סיימתי- ההנאה צרופה
אחרי תקופה ארוכה של להפסיק ספרים באמצע מהרגע שהתחלתי אי אפשר היה להפסיק, היה מרגש ומצחיק ומותח, אין לי מילים. תודה 🙏
איזה ספר סוחף. המשך מושלם לקודמיו. אהבתי מאוד מאוד. מחכה להמשיך לספר החמישי.
ספר מושלם! נהניתי מהדמויות המקוריות, אהבתי את הצארינה המיוחדת ואת קיליאן הקשוח גם דמויות המשנה היו מעולות וייחודיות, בכל דמות הושקעה מחשבה ופירוט עד להרגשת היכרות עמוקה איתן. התיאורים היו ממשיים וגרמו לי להרגיש שאני ממש שם. צחקתי המון., הספר מלא בדיאלוגים משעשעים וסיטואציות מצחיקות. ממליצה ממש לקרוא גם את שאר הספרים בסדרה של דנה הנהדרת♥️
ספר מאפיה מושלם!! עלילה סוחפת, דנה עושה זאת שוב! הוציאה ספר שברגע שמתחילים לקרוא אותו אי אפשר להפסיק עד סופו! מי שהתחברה למאפיה של ליאם תהנה ממנו מאוד! ממליצה בחום!!
איזו מלכה!! דנה את מדהימה קורה ריילי יכולה לשבת בפינה... ספר מקסים נוגע ללב, מצחיק, מלאאא אקשן והכי הכי הכי החברים מהספרים הקודמים הם חלק בלתי נפרד מהעלילה! מרגיש כמו סידרת טלויזיה שהשחקנים הראשיים מתחלפים והאחרים ממשיכים איתם טסה לספר הבא וכבר מחכה להמשכים!!!! דנה את אלופה
וואוווווו אין על דנה!!! חולה על הכתיבה המיוחדת שלה יש לה חתימת אצבע שישר יודעים מי כתב את הספר חולה על הכתיבה שלה!! עוד ספר מומלץ שלה!!👌❤️👌❤️
דנה דנה דנה איך את יודעת לעשות את זה כול פעם מחדש סיימתי ביום אחד, חייכתי ונהניתי כל כך. פשוט ספר ממתק
ואוווו…..מהספר הראשון לא נהניתי כמו שנהניתי מהספר הזה כתיבה משובחת , מותחת , מסקרנת
דנה לא מאכזבת עוד מאסטרפייס מבית היוצר של אלגרוד מהמם מותח מהפנט לא יכולתי להפסיק....
שלמות של ספר💐. נהנתי מכל רגע , איזו אישה חכמה , טובת לב . מלכה אמיתית יקטרינה. הספר מלא בהומור משובח צחקתי בלי סוף, מכל המשפטים שהחברים מנכסים להם מהוגי דעות, סופרים, מדענים וחושבים שהעתיקו מהם 🤦♀️ ספר מעולה כתוב היטב. בסוף הצליחה גם לאלף את כלב רחוב הכי משוגע ועצבני שיש. טוסו לקרוא!! ממשיכה לחלק 5❤❤
וואו וואו וואו. כמובן שדנה עשתה את זה שוב! אי אפשר להוריד מהיד וכל מה שאני רוצה זה לשבת בשולחן פעם טחת עם החבורה הזאת!
דנה שוב מספקת את הסחורה! תמיד מבאס שהספר נגמר וצריך להמתין לספר הבא שלה, אבל איזה כיף שיש את הספר החמישי בסדרה. עוברת אליו. תודה דנה אהובה, ספר מקסים.
כמו כל הספרים של דנה, ספר שאי אפשר להניח מהיד שגורם לחוסר שעות שינה כמו שאני אוהבת 😍 ממשיכה לספר האחרון של הסדרה ממליצה מאודדד
ענק ענק ענק . סיפור פשע כתוב בצורה קולחת שקשה להניח מהיד סיימתי בארבע שעות דנה מביאה אותך לסי . ממשיך לספר הרביעי.
ספר מקסים ומרגש כי זאת דנה שלנו ❤️ אם יכולתי הייתי. נותנת 10 כוכבים, צחקתי המון וגם אהבתי את הגיבורה שהקלפים ממש לא היו לטובתה אבל הצליחה בטוב ליבה לדאוג לאחרים ולעשות טוב בעצמה
מושלם מושלם מושלם הרבה זמן לא קראתי ספר ונהנתי ברמה הזאת. אחד הספרים היפים
וואו וואו וואו אין לי אויר! כמה שאני אוהבת את דנה ••••וכל פעם היא מוכיחה לי מחדש שאפשר לאהוב אותה יותר!
אמאללההה דנה דנה מה יהיה איתך?! כל ספר שלך מלווה בתפילות שלא יגמר לעולם יחד עם נו כבר אני רוצה לדעת מה קורה בהמשך בהתחלה היה לי קצת קשה לקבל את הדמויות החדשות, הייתי קצת רכושנית כלפי הכנופיה המוכרת אבל התאהבתי בחדשות ובשילוב והתיבול של הישן החדש הכתיבה כרגיל סוחפת ומכניסה אותך לתוך הסיפור שאי אפשר להניח מהיד האמת, לא הבנתי איך היא סלחה פתאום בלי שום סיבה וגם הייתי שמחה לשמוע יותר מה היה בעבר של קיליאן שהוביל אותו להיות מי שהוא אבל לא הוריד לי מהסיפור בכלל. אם מישהי התלבטה אז אין סיבה להתלבט - לרכווושש
אני יודעת שאני נותנת חמישיות די בקלות אבל דנה היא אחת ויחידה ואין עוד כמוה! אי אפשר להפסיק לקרוא!!! כל הזמן יש התרחשויות ורק רוצים עוד ועוד ועוד וואו פשוט וואו🎁🎊❤️🎼💝💎
מרגש, מצחיק, כתוב בצורה נפלאה, פשוט מדהים כמו כל הספרים של הבלונדינית המשוגעת!!!
לא ייאמן כמה הכתיבה טובה!! כל ספר של דנה מושך ולא נותן לי להוריד עין. סיימתי לקרוא אותו ב5 שעות רצופות )לא ישנתי בלילה( דנה - תודה!!!
הספר הראשון בסדרה היה על הדוכסית, אחד הספרים החזקים שקראתי בחיי, וגם בספר הרביעי היא מופיעה והרבה. ספר זה הרביעי נכתב לאחר הפסקה גדולה אחרי הספר השלישי, כך שהוא כביכול חזק וסוער כמו הספר הראשון. כאן הדמות הראשית היא דמות חזקה ואצילית ששובה את ליבם של כל האנשים בסביבה הפנימית והחיצונית וגבר אלפה בסם קיליאן. הספר מלא בפרשיות, דרמות, הומור , דמעות של עצב ושל צחוק. ספר שחובה ומומלץ לקרא, אני קראתי ללא הפסקה במשך מספר שעות ונהנתי מכל רגע.
כמו כל ספר של דנה, לא מאכזבת אף פעם. הדמויות, העלילה סוחפת. ממליצה מאוד
דנה סופרת מחוננת תמיד מספקת לנו את הסחורה הטובה ביותר ואף מתעלה על עצמה בכל פעם מחדש. אין לי מילים, הן של דנה😉 פשוט הנאה צרופה
וואו וואו ושוב פעם וואו!! הספר הכי יפה בסדרה! צחקתי התרגשתי שמחתי התעצבתי פשוט הכל מהכל! הכתיבה הכל כך ייחודית של דנה פשוט סחפה אותי. היא אף פעם לא מאכזבת!
דנה עשתה את זה שוב ! רומנטי מצחיק זורם קליל. ממש כיף לפגוש שוב את הדמויות האהובות, ראלף במיוחד, ליאם, טומי ושות...
מושלם! פשוט מושלם! כבר בפרק הראשון שרק התחלתי לקרוא הרגשתי כאילו חזרתי הביתה. דמויות מדהימות, כתיבה מדויקת, מצחיק ברמות. הלוואי וכל החיים נזכה לספרים של דנה.
כרגיל. דנה מתעלה על עצמה עם כל ספר. מרתק , מצחיק, מרגש והכל ביחד עוד ספר מעולה של הסופרת האלופה הזאת
דנה שוב עשית זאת ספר פצצה, נהנצי מכל מילה והתקמצנתי לקרוא שהספר לא יסתיים מהר. נהנתי לקרוא על כל הכונופיה המשוגעת ,במיוחד על המשוגע הראשי הגרמני. סיפור תוסס מלא באקשן ואין אפילו רגע דל של שלווה. צארינה וקיליאן כבשו את ליבי , עפתי על הספר שלך, את יודעת שאני מטורפת על הספרים שלך ונהנת לקרוא אותם. אין ספק שבעתיד אחזור לקרוא שוב את הספר הזה ואת כל הסדרה מחדש ❤️❤️❤️❤️❤️💥💥💥💥💥💥❤️❤️❤️❤️💥💥💥💥💥💥
וואוו וואווו לא יודעת מאיפה להתחיל. שנון, מהפנט, סוחף! פשוט וואוו
התחלתי הבוקר, סיימתי עכשיו לא יכולתי להניח את הנייד או לענות לשיחות. מהמםםםם ❤️ ממשיכה לחמישי
דבר ראשון התנגשות זה בין הספרים הכי אהובים עלי של דנה!!! שנית לגבי 2 הספרים החדשים בסידרה המדהימה הזו, שהיה קצת אקשן עם החברה של הכנופיה האהובה עלינו, במיוחד הדמות של הגרמני המשוגע, הם הופיעו פה ושם אם כמה דברי חוכמה והומור שהוסיף לעלילה בגדול, בלי זה אני לא יודעת עד כמה הייתי מתחברת לספרים החדשים. בכל זאת בזכות הכישרון המטורף של דנה בכתיבת דמויות יחודיות ומופלאות הספרים מקבלים 4 כוכבים.
וואו.. כמו קודמיו, נקרא ביום אחד, לא ניתן לעצור.. סוחף, מרגש ומעניין. ממליצה בחום.
אהבתי את הספר. הדמות של יקטרינה מהממת. למרות החוסר ביטחון שלה היא מצליחה להתחבר לכל כך הרבה אנשים בלי לשים לב. היה לי קשה להתחבר לקיליאן ורק לקראת הסוף הבנתי אותו. בגדול ספר מהמם אבל לא כמו השלושה הראשונים
אין על דנה בעולם!! ההומור של הגרמני ממשיך(((: היה לי חסר שהגיבורה תעצים את עצמה קצת יותר ותוכל להגן על עצמה כמו אימונים אבל אחלה ספר, אחלה סגרה, בינג'
היה נחמד לקרוא שוב על החבורה הזו. היה אפשר להשקיע קצת יותר בעומק הדמויות ובסיפור האישי שלהם. אבל בסך הכל היה נחמד.
הספר טוב מאוד אין ספק, אבל....הרגשתי שכבר קראתי את הספר בעבר. בספר מאוד דומה לספרים אחרים. אני מאוד מאוד מאוד אוהבת את הסופרת והפעם התאכזבתי
יש לי כמה דברים לומר על הספר הזה , קודם אדגיש למה רק 4 כוכבים וזה כי היו לפעמים דיאלוגים שלדעתי היו קצת ילדותיים והשימוש במילה כלבה לתאר כל נקבה הרגיש לי קצת דמיוני אבל שום דבר מזה לא גרע את השלמות של הספר את רגעי הצחוק רגע העצב וההזדהות לאורך כל העמודים אהבתי מאוד ממליצה.
אהבתי את הדמות הראשית, העלילה סוחפת. ספר שהיה לי ממש כייף לקרוא
כייף לחזור לדמויות מהספרים הקודמים והאהובים. סיפור חמוד, גיבורה מתוקה, חזרתיות לא מעטה בעלילה. סה"כ נהנתי.
הספר הזה זה אותה גברת בשינוי אדרת. העלילה היא ערבוב של כל מני עלילות מהספרים הקודמים. הספר לא מעולה כמו הראשון והשני אבל זו עדיין דנה, הכתיבה שלה טובה וקולחת ו-1000 עמודים עברו לי מהר.
הספר מסקרן! לא התחברתי כל כך לדמויות. הבנתי שמדובר בהעצמה נשית אך גם לכל תעלול יש גבול. החיבור בין הגיבורים לא מובן לי, איך פתאום היא כן מוצאת חן בעיניו לאחר סלידה עמוקה של חצי ספר? סהכ נחמד ומעביר את הזמן, מזכיר מאוד את הראשון מבחינת השליטה שהגיבורה משליטה בעולם השחור הזה והאומץ שנוחת עליה פתאום..
ספר מאפיה לא טוב לטעמי נתתי ציון גבוה יותר בגלל שזו דנה ואני מאד אהבת את הכתיבה שלה אבל פה העלילה פשוט לא אמינה הכל קורה מהר והדמות הנשית מאד חלשה לא אמין החיבור שלה עם כל הדמויות החלשות כביכול.
קצת מבאס, אבל חייבת להודות שהספר הזה כולו נשמע כמו פארודיה על סוגת רומני הפשע... הכתיבה קולחת וכיפיות כמו תמיד, אבל התוכן כולו פשוט סובל מבעיית אמינות קשה עד לרמת גיחוך, בעיקר בכל הנוגע ל''קסם'' שלפיו הכל מסתדר לצארינה, כמו כשביומיים יש לה 10 עסקים מתקתקים עם כל הניירת... אז למרות הדיאלוגים המהנים והכתיבה, הפעם הרגיש לי קצת זלזול באינטליגנציה, ומזה פחות נהניתי.
נחמד. לא יותר. התאכזבתי כי אני מתה על הכתיבה והספרים של דנה.
מי שקרא את דנה, יזהה מיד שזה ספר שלה. הדמויות די חוזרות על עצמן ואותי זה כבר מתיש . המשכתי לגייקוב כי חשבתי שישתפר. לצערי זה לא
מדובר בספר הומוריסטי שמעודד בתקופה נוראית זו. אבל אחרי שקראתי את היצירות מופת של דנה כמו ההבטחה טיפה התאכזבתי וזאת למרות שאת 3 הקודמים בסדרה מאוד אהבתי. ממשיכה לבא כי זאת בכל זאת דנה ומקווה שאהנה יותר
וואי אני לא מאמינה שאת הספר הזה רשמה דנה. ספוילר..... דמות נשית הזויה שמקבלת התקפי זעם בצורה לא פרופורציונלית. חלשה, דיאלוגים שטחיים, כל מי שפוגש אותה אוהב אותה כי אמרה לו איזו מילה וחצי ברחוב. פשוט הזוי. לדעתי המשך לא טוב לסדרה ואפילו מוריד מערכה. לא הבנתי את התגובות המהללות אבל על טעם ועל ריח אין מה להתווכח.
טוב, לא פשוט לי לכתוב זאת בעיקר משום שהספרים הראשונים בסידרה היו אלו שבזכותם התחלתי לקרוא את הז׳אנר. אהבתי את דנה ואת השנינות , העניין והקצב של הספרים הראשונים אך הספר הזה פשוט אכזבה דל ורדוד אולי הרבע האחרון הכניס קצת עניין , סוף סוף דיאלוגים שאינם מטופשים וחזרתיים עם גיבורה הלומה וגיבור שטחי . לא ברור לי , לאן נעלם הקסם…
מבינה שזה קומדיה אבל מה נסגר??? אחד הספרים המטומטמים שקראתי בחיי .... אין קלישאה שלא באה לידי ביטוי בספר ציפיתי לקומדיה קלילה לא לספר דבילי
וואי , לא ברור. לא הבנתי כלום. אני בשוק שדנה כתבה ספר כזה….. אני לא הבנתי למה הגיבורה מקבלת את ההתקפים האלה, מה הסיוטים האלה שיש לה אלוהים ישמור איזה ספר… ממש ממש לא ממליצה, בלב כבד 😳
פרולוג
אני מקיצה מחלום הבלהות שטופת זיעה. פי פעור בזעקה אילמת וליבי הולם בפראות. הסיוט הזה מקועקע בנפשי. שבע שנים חלפו מהלילה האיום שבו איבדתי את אימי, ומראות האימה עדיין רודפים אותי.
אני מהדקת את הקשת המוזהבת לראשי ומשקיפה מבעד לחלון הקטן של המטוס. השמיים תכולים, והעננים הלבנים משייטים מתחתינו בעצלתיים. בעוד כמה שעות ננחת באמריקה ובכך יסתיימו שבע שנות הגלות שלי, שנים שבהן הייתי כלואה בפנימייה ומבודדת לגמרי מהעולם החיצון. שנים שבהן הוכשרתי להיות בת זוג ראויה לאוליגרך רוסי.
אני מחניקה חיוך כשאני נזכרת בדרך שבה סיכלתי את השידוך המפואר שלי, ומרשה לעצמי ליהנות מרגע יקר של גאווה. מרינה הזהירה אותי שאשלם על כך ביוקר, אבל זו הבחירה שבחרתי ואני עדיין נאחזת באושר הרגעי שחשתי.
אני מחליקה את בד השמלה ומציצה לכיוון מרינה. היא יושבת זעופת פנים ונראית מודאגת לקראת המפגש הקרב עם האחים שלי.
הזיכרון המהנה מתפוגג ותחושת תסכול קשה אופפת אותי.
אני לא חופשייה. זכות הבחירה אינה בידיי. כדי לשרוד בעולם שלי אני חייבת להרכין את ראשי ולהיות צייתנית וכנועה.
פרק 1
זהב. מסגרות התמונות שתלויות על הקירות מצופות זהב. הכרכובים מעוטרים בזהב. הנברשות שמשתלשלות מהתקרות קורנות בזהב. אפילו הווילונות הכבדים שזורים בחוטי זהב.
אני עומדת זקופה בגבי אל קיר הטרקלין ופוערת עיניים לנוכח הזהב המסנוור. אני מרגישה זרה בחדר המפואר הזה, באחוזה הזאת שעד לפני שבע שנים הייתה הבית היחיד שהכרתי. הבית שבו גרתי עם אימא שלי.
זיכרון הלילה האחרון שביליתי כאן סודק את שכבת ההדחקה שאופפת אותי ואני נאנקת ללא קול ומנערת את ראשי. שבע שנים חלפו מהיום שהבועה השברירית שלי התנפצה לאלפי חלקיקים, היום שבו איבדתי את אימא.
צעדים מהדהדים במסדרון. אני נדרכת, ממהרת להחליק את השמלה הוורודה שלי ולהיטיב את שערי באצבעותיי.
"תזדקפי ותחייכי," מרינה פוקדת עליי בשקט, ואני נושמת נשימה עמוקה ומותחת את שפתיי לחיוך קטן. "אל תאמרי מילה אלא אם נשאלת שאלה," היא מוסיפה בקשיחות.
שני גברים נכנסים לטרקלין ונעמדים מולי. אלה ולדימיר ודימיטרי. האחים שלי.
הם בוחנים אותי בעיניים סקרניות ואני ממשיכה לחייך בלי להשפיל מבט. שניהם לובשים חליפות שחורות מגוהצות ויקרות למראה. ולדימיר, שגבוה מדימיטרי בראש שלם, מזיז את ראשו מצד לצד ומסובב את טבעת הזהב העצומה שענודה על הקמיצה הימנית שלו. דימיטרי מצמצם את עיניו ומקמט את מצחו, ונדמה שהוא תוהה אם אני באמת האחות שממנה נפרד לפני שבע שנים. שרשרת קולר מקיפה את צווארו הרחב ושערו הבהיר מסורק לאחור ומהודק למקומו בג'ל שמנוני.
המבטים הסקרניים מתחלפים עד מהרה בהבעות כעוסות. מתח ממלא את האוויר, וכעבור רגע ולדימיר מסתער לעברי ולופת את צווארי.
"כלבה מטומטמת," הוא יורק את המילים המרושעות.
החיוך נמחק מפניי ואני לא מוציאה הגה. מרינה הזהירה אותי שזו קבלת הפנים שצפויה לי.
"את יודעת כמה כסף השקענו בחינוך שלך?" עיניו של ולדימיר נפערות לממדים עצומים. "את יודעת כמה כסף השקענו במורים הפרטיים בפנימייה המסריחה שלך?" הוא לא ממתין לתשובה. "את יודעת כמה מאמצים השקענו במציאת השידוך שלך?" הוא נוהם כמו חיה. "התרגיל הדפוק שלך עלה לנו הרבה כסף. שלא לדבר על העשרה מיליון דולר שכבר היו בדרך אלינו." הוא מהדק את אצבעותיו סביב צווארי.
"ולאדק, לא!" מרינה צועקת וכף ידו נשמטת מצווארי.
אני גומעת אוויר ופוקחת בזהירות את עיניי. ולדימיר מביט בי כאחוז טירוף ודימיטרי מנענע את ראשו בתוכחה.
"סיכמנו שלא תפגעו בה," מרינה אומרת בקשיחות. "אנחנו צריכים להשתמש בה כדי להשיג את הכסף בחזרה."
"לא נצליח לקבל עליה את הכסף שהפסדנו." ולדימיר מסתובב אל עגלת המשקאות. "עשרה מיליון דולר!" הוא מרים את קולו. "וברית עם אחת המשפחות החזקות ביותר ברוסיה."
"ומה עם דמי השתיקה ששילמנו?" דימיטרי שואל בנחרת בוז. "הכלבה צריכה להיענש." אצבעותיו מטיילות על שרשרת הקולר שלו. "אני מציע לזרוק אותה לרחוב. שתעבוד עם הזונות."
הדופק שלי הולם ברקותיי ואני מאגרפת את כפות ידיי ופוקדת על עצמי לשמור על שקט.
"ומה נרוויח מזה?" מרינה מצקצקת בלשונה. "כמה אלפי דולרים בחודש?" היא נעמדת ליד ולדימיר ומוזגת לעצמה כוסית וודקה. "יקטרינה היא עדיין הצארינה. אף אחד באמריקה לא יודע מדוע השידוך שלה נכשל, ואנחנו נמשיך בתוכנית החדשה שלנו." היא לוגמת מהמשקה ונועצת בי מבט ארוך. "היא יפהפייה, אלגנטית, משכילה וצייתנית. היא לא תחזור על אותה הטעות פעמיים."
"כי אני ארצח אותה," אומר ולדימיר בלחישה מצמררת וגומע ישירות מהבקבוק. "אנחנו לא ברוסיה וראשי המשפחות כאן לא מתרגשים מהתואר שלה. הגינונים המלכותיים שלה לא שווים כלום."
"אולי בעיני האמריקאים." מרינה מניפה את ידה בביטול. "האירופאים לעומת זאת מעריכים דם כחול וישלמו עליו בהתאם."
אני מאזינה לשיחה שלהם באדישות מוחלטת, כאילו אין לי שום קשר למתרחש. שנות הבדידות בפנימייה והחינוך הנוקשה הטביעו בי את חותמם. אין זכר לנערה שהייתי לפני שהוגליתי לרוסיה, נערה שחלמה על חופש ואהבה, שצחקה וכעסה והביעה את דעתה. הנערה הזאת מתה.
"הכלבה עדיין בתולה?" שואל דימיטרי בגסות וסומק מציף את לחיי.
"כמובן," מרינה משיבה מייד. "מפגשי החיזור שלה תמיד התקיימו בנוכחותי."
אני עוצמת עיניים ומאגרפת את כפות ידיי. ציפורניי כמעט פוצעות את העור הרך ואני מרגישה שדמי מתלקח. מרינה אכן הייתה נוכחת בכל אחת מפגישות החיזור, אך לא עשתה דבר כאשר המחזר שלי בדק עד כמה צייתנית אני.
"איך לעזאזל אפשרת לה להשתגע?" ולדימיר מניח את הבקבוק על השולחן בקול חבטה ואני פוקחת את עיניי. "איך לא עצרת אותה לפני שהיא..."
"אני מלקה את עצמי על כך מדי יום," מרינה קוטעת אותו.
חיוך קטן עולה על שפתיי כשאני נזכרת ברגע שבו סוף־סוף מצאתי את עצמי בגוף שבו הייתי כלואה.
"תמחקי את החיוך מהפנים שלך," מרינה לוחשת ומתקרבת אליי בצעדים נמרצים. "את חושבת שהצלת את עצמך משידוך שלא התאים לך, אבל נראה שכרית לעצמך קבר." היא נועצת את אצבעה בלחי שלי. "אנחנו נשדך אותך למרבה במחיר ונתפלל שהוא לא יסתפק בסטירות. מגיע לך גבר שיכה אותך מכות נמרצות."
אני כבר לא מחייכת. אצבעותיי מפסיקות לעקצץ ואני מזכירה לעצמי שאני בסך הכול שחקנית חסרת חשיבות בעולם הזה.
"מתי האורחים אמורים להגיע?" מרינה שואלת ומתרחקת ממני.
"בעוד שעתיים," ולדימיר משיב ומסובב את הטבעת על אצבעו. "כולם אישרו."
"והחצר ערוכה לאירוע?" היא ניגשת לחלון ומסיטה את הווילונות.
"השקענו הון תועפות באירוע הזה." ולדימיר נעמד לידה ושניהם מביטים החוצה. "אני מאוד מקווה שנקבל הצעות טובות. אנחנו זקוקים למזומנים בדחיפות."
"נקבל," מרינה פוסקת בביטחון. "עוד נחזיר את המשפחה הזאת לגדולתה." היא טופחת על גבו.
דימיטרי ניגש לעמוד לצידה ונוקש על החלון. "אם לא נקבל עליה הצעה טובה אולי אני אתחתן עם כלבה עשירה."
"אל תהיה טיפש," מרינה נוזפת בו. "השמועה על החיבה המופרזת שלך לזונות חצתה יבשות. אין ראש משפחה אחד שיעניק לך את הבת שלו."
"כולם אוהבים זונות," הוא רוטן.
"אבל לא כולם גורמים להן להשתמש בלחצן המצוקה." היא צובטת את לחיו. "שידוך טוב ליקטרינה יפתח פתח לשידוך טוב גם עבורך. אתה רק צריך להקפיד להסתיר טוב יותר את התחביבים שלך."
"הזונות האלה הן כמו רשת של מרגלות," ולדימיר רושף. "הן מעבירות ביניהן מידע מפה לאוזן מהר יותר מכל שיחת טלפון."
"צריך להמציא זונות לשימוש חד־פעמי." דימיטרי צוחק.
אני מצטמררת מהשיחה המכוערת שלהם ובוהה בהם בדממה.
זיכרונות הילדות שלי עמומים ומעורפלים, אך ברגע זה זיכרון אחד מתבהר. מרינה יושבת עם אחיי בטרקלין ואני מציצה עליהם מהדלת. היא מספרת להם על האהבה הגדולה שאבא חלק עם אימא שלהם, אשתו הראשונה. היא לועגת לשידוך שנכפה עליו עם אימא שלי ומסבירה להם שהנפש החופשייה שלה מסוכנת למשפחה. החיוך שלה מתרחב כשהיא מסבירה שאבא מכה אותה רק כדי להגן עליה מפני עצמה.
"קדימה." מרינה מוחאת כף ומסתובבת אליי. "אני צריכה להכין אותך. לא בכל יום הפושעים העלובים האלה פוגשים צארינה." היא נוחרת בלעג ומסמנת לי להצטרף אליה.
אני פוסעת אחריה במסדרון הארוך ועיניי משוטטות על השטיחים האדומים. לא נותר זכר למרחץ הדמים שהתחולל כאן. השטיחים הוחלפו והקירות הלבנים סוידו. הלילה המבעית נשאר אך ורק בראשי. אני מטפסת במדרגות אל הקומה העליונה ונכנסת בעקבותיה לחדר ילדותי. הוא נראה בדיוק כפי שהיה ביום שבו עזבתי. על המיטה מתוח כיסוי קטיפה ועליו מונחות שלוש כריות פרוותיות. הווילונות הפרחוניים דהויים והשידות הלבנות מכוסות באבק. החדר הזה שייך לילדה התמימה שהייתי בחיי הקודמים וקירותיו סוגרים עליי.
אני מחליקה את כף ידי על צווארי ונעמדת מול הציור העצום שתלוי על הקיר. הפריט היחיד באחוזה הזאת שמעורר בי רגש חם. זהו דיוקן של גבר מבוגר ומזוקן שמביט ברוך בעלמה צעירה שנראית בדיוק כמוני. שערה הארוך חלק ובהיר, מעוצב בתסרוקת אלגנטית ומעוטר בקשת מלכותית. היא לבושה בשמלת כלולות לבנה שמתמזגת עם עורה החיוור, ועיני הטורקיז שלה משדרות עוצמה שקטה מתוך תווי פניה העדינים כשל בובת חרסינה.
"את רוצה להמשיך לבהות בסבא וסבתא שלך או להזיז את עצמך למקלחת?" מרינה נוזפת בי.
"אימא סיפרה לי שלמרות פער הגילים ביניהם הייתה להם אהבה גדולה," אני אומרת בחולמנות וממשיכה להביט בדיוקן.
"אהבה." מרינה צוחקת צחוק מר. "סבא שלך סגד לכפות רגליה." היא נעמדת מאחוריי ופותחת את רוכסן השמלה שלי. "הוא היה האדם העשיר ביותר ברוסיה ויכול היה לבחור לעצמו כלה פחות חולנית ממנה. אבל הדם הכחול שלה סנוור אותו. הוא העניק לה את הכינוי צארינה, למרות שהוא ממש לא היה צאר." היא פושטת ממני את השמלה ומזדקפת. "היא הייתה רחמנית וחלשה. לא אישה שראויה לנהל את האחוזות של סבא שלך. בדיוק כמו אימא שלך."
"היא לא נראית חלשה." אני מתמקדת בעיניים הנחושות שמביטות בי מהדיוקן.
"חלשה," מרינה פוסקת בזלזול. "לא שרדה בלידה וסבא שלך השתגע." מרינה מושכת בזרועי ומרחיקה אותי מהדיוקן. "זאת הסיבה שהוא שלח את אימא שלך לאמריקה. הוא לא היה מסוגל להביט בה בלי שתזכיר לו את האובדן של אהבת חייו. אחי הסכים לקחת אותה עם הבת הממזרה שלה."
"למה סבא לא רצה שאימא תינשא לאבא האמיתי שלי?" אני שואלת את השאלה שתמיד גרמה לאימא לפרוץ בבכי.
"שהבת של הצארינה תינשא לגנן עלוב וחסר כול?" מרינה מגלגלת את עיניה. "לא עזרו התחנונים ההיסטריים של האימא הטיפשה שלך. סבא שלך דאג שישחטו אותו."
אני נרעדת. אימא המסכנה הקשיבה ללב שלה ושילמה על כך מחיר כבד. כעת אני מבינה שגם האבא האמיתי שלי שילם על כך בחייו.
"ליאוניד, אחי היקר, לעולם לא היה בוחר בה לולא הנדוניה המכובדת שלה." מרינה נכנסת איתי לחדר הרחצה.
"ומה הנדוניה שלי?" אני שואלת כשהיא פותחת את ברז המים.
"הבתולין שלך, התואר שייחסנו לך והזכות להשתייך למשפחה הזאת. את רק בת עשרים ואחת. עדיין לא זקנה." מרינה דוחקת בי להיכנס למקלחת. "האימפריה שאחי בנה כאן תחזור לגדולתה. אני אדאג לכך."
אני מהרהרת בדבריה בזמן שאני מסתבנת ותוהה אם אזכה לחיות עם גבר שיסגוד לי כפי שסבא סגד לסבתא או שגורלי יהיה טרגי כמו גורלה של אימא.
מרינה סוגרת את הברז ומנגבת אותי בחוזקה. "רק צרות הבאת עלינו..." היא ממלמלת. "השקעה של שנים ירדה לטמיון כשהחלטת להשתגע..."
אני לא משיבה. אני יודעת שהיא צודקת ושאני אמורה לחוש אי־נעימות, אך הדבר היחיד שאני חשה הוא הקלה.
היא כורכת סביבי את המגבת ואז אוחזת בסנטרי ומאלצת אותי להביט בעיני התכלת הקפואות שלה. "יקטרינה, עשית טעות קשה," היא מדגישה כל מילה. "הסיבה היחידה שהאחים שלך חסו על חייך היא התקווה שתפצי על כך." היא פוערת את עיניה באיום. "אם לא תצליחי לגרום לאחד מהכלבים שיתארחו כאן הערב להציע תמורתך סכום נכבד, אני בעצמי אדאג לבעוט אותך לרחוב."
אני בולעת את הרוק ומהנהנת.
"יש לך הזדמנות אחת." היא מציגה בפניי את האצבע המורה שלה. "את יכולה להיות צארינה או זונת רחוב. במה את בוחרת?"
"צארינה," אני משיבה כמעט ללא קול.
"יפה מאוד." היא שומטת את הסנטר שלי ונסוגה לאחור. "את לא תאכזבי אותנו פעם נוספת."
אני עוקבת אחריה לחדר ומביטה בדיוקן בזמן שהיא מלבישה אותי בשמלה ורודה חדשה בעלת שרוולים נפוחים ומחשוף עדין, ששוליה מלחכים את הרצפה.
"זאת שמלה אופנתית," מרינה אומרת בסיפוק. "היא משדרת אלגנטיות ואצילות."
אני לא מעיזה לומר מילה. הגבר שהיה אמור לשאת אותי לאישה בחר עבורי מלתחה שמורכבת רק משמלות ורודות מוגזמות ולא נוחות. אני משערת שזאת הייתה דרך נוספת עבורו להשפיל אותי.
היא מסרקת אותי ומפדרת את אפי, ולבסוף מניחה את הקשת על ראשי וסופקת את ידיה בשביעות רצון.
אני מנתקת את עיניי מהדיוקן ומביטה במראה. הקשת שלה שזורה בשערי – קשת זהובה ודקיקה שמעוצבת כמו כתר מלכות – ולרגע נדמה שסבתא שלי התעוררה לחיים והיא זו שמביטה בי. אך במבט שני קל לזהות את ההבדל המהותי. בעיניי אין עוצמה ונחישות. רק ריקנות ותבוסתנות.
"ארד לקבל את האורחים ואחזור לקחת אותך." מרינה ניגשת לדלת. "אל תצאי מהחדר ואל תקמטי את השמלה."
היא טורקת את הדלת מאחוריה ואני מסתערת לכיוון המיטה, מרימה את המזרן, שולפת את האלבום ומצמידה אותו לחזי. האלבום הזה הוא האוצר היקר ביותר שנותר לי מאימא שלי, והעובדה שהוא עדיין כאן מציפה אותי בהתרגשות עזה.
אני מתיישבת על המיטה ומעלעלת בו. בכל עמוד יש תמונה של יצירת אומנות, ושם האומן כתוב בכתב ידה של אימא. הערפל שאופף את עברי מתפוגג ואני נזכרת בבהירות ברגעים שבהם היא ישבה איתי על המיטה הזאת והסבירה לי מדוע בחרה לשבץ באלבום דווקא את היצירות הללו.
בעמוד הראשון ישנו דיוקן של פרידה קאלו, הציירת המקסיקנית הנכה שחייתה חיים מלאי תהפוכות וזכתה בהכרה רק לאחר מותה. בעמוד הבא יש תמונה של טווס שנופח בזכוכית על ידי האומן דייל צ'יהולי. אני מלטפת את התמונה ושומעת בראשי את קולה של אימא, מספרת שאיבד את עינו בתאונה ולא יכול היה להמשיך ליצור בעצמו. אני כמעט רואה את החיוך שלה כשהסבירה שהוא לא ויתר על חדוות היצירה וניצח באמצעות שרביטו על יוצרים רבים שפעלו במסגרת החזון שלו. בעמוד השלישי יש ציור של ג'ון ברמבליט, הצייר האמריקאי העיוור ששינה את התפיסה של אימא ביחס לאומנות חזותית.
אני סוגרת את האלבום ומחבקת אותו. בראשי עולה זיכרון הערבים שבהם הייתה לובשת שמלות יפהפיות ומספרת לי בעיניים בורקות שהיא בורחת לכמה שעות כדי לבקר בתערוכה חדשה באחת מהגלריות במרכז העיר.
אני טומנת את האלבום בחזרה מתחת למזרן ונעמדת מול החלונות המוגפים. ליבי נצבט בכאב על הילדה הקטנה שבמשך שעות השקיפה מבעד לחלון הזה והתפללה שתחזור. היא תמיד חזרה, ולבריחה שלה הייתה תמיד אותה התוצאה. הצעקות של ליאוניד והתחינות של אימא עדיין מהדהדות באוזניי. אחריהן נשמעו מהלומות ואז השתררה תמיד דממה מבעיתה שגרמה לי לתהות אם אזכה לראות שוב את אימא. אני מציצה לכיוון הדלת ומחייכת חיוך כאוב. היא לא ויתרה על נשיקת לילה טוב. היא ביקרה אותי גם כשפניה היו חבולות וגם כשטיפות דם זלגו מאפה ולכלכו את הכותונת שלי. ובכל פעם שניגבה את הדמעות שלי היא לחשה לי שזה היה שווה את רגעי החופש שלה.
"נשימה אחת כאישה חופשייה שווה יותר מאלף נשימות של אישה כלואה," אני לוחשת את המשפט שהיה מתנגן בקולה העדין.
אני מסיטה את הווילונות ומשקיפה החוצה. מכוניות מפוארות חונות בקדמת האחוזה, וגברים בחליפות מחויטות מלווים בנשים בשמלות אלגנטיות צועדים אל עבר הגן האחורי.
צעדיה הכבדים של מרינה מהדהדים במסדרון ואני ממהרת לקראתה אל הדלת. אין בי תקווה שאזכה לשידוך עם גבר הגון, אבל המחשבה שיום אחד אעזוב את האחוזה הזאת מעניקה לי כוח, ואני משתעשעת ברעיון שכמו אימא, גם אני אצליח לברוח מפעם לפעם כדי לחוש את טעמו המתוק של החופש.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
