מעל 500 משפטים של "משחקי מילים", חידודים לשוניים, חרוזים, נונסנס (איגיון), כפל משמעות, היפוך מילים ושנינות ברוח קלה ובחיוך.

למשל :
היכן נמצא מידע על מומיות ?  -  בחנוט ספרים ...
תלמיד בן 12, נתן הסבר מדהים על  "כוח העילוי", עילוי ...
מהניתוחים הפלסטיים, יצאה דינה טבעית  ובינה מלאכותית ...
כלב מאומץ, סיפר לבעליו על  הנשיכה הראשונה על הספסל בגן ...
אומרים שהרוסים טובים   במבחן אמריקאי ...
אומרים שהשמש עולה, אבל כמה ? יש תשלומים ? ...
קבוצת גורילות הקימה ארגון גרילה ...
כלב שעשועים אמר שמספיק לו לחם ...
הוא היה רב, וגם רבן, אך שחצן  -  רברבן
פעוט, בן לעובד אלילים, אמר שהוא כבר  פגן ילדים ...
חקלאות על הירח  -  הסהר הפורה
כשסיימנו  צלילה, הכנתי צלי לי  וצלי לה
מצאתי במפה את מעלה החמישה, את  מעלה גרא  לא מצאתי ...
מרצה לרפואה, הודיע במפתיע על  בוחן כליות ולב ...
מי נובח, כששיירה של כלבים עוברת ? ...

האם ניתן לתאר את הלשון תיאור ניטרלי? מהו מעמדם התרבותי של חוקי הלשון? מדוע נתפסים חוקי לשון באופן מיידי כעניין שהוא בראש ובראשונה טכני? ובאיזה אופן מיוצגת התפיסה הטכנית של הלשון ביחסים הלשוניים־הפוליטיים שבין העברית לערבית?

ספר זה מבקש לחשוף הנחות תרבותיות ופילוסופיות שמאחורי גישות לשוניות ודקדוקיות המשתקפות בטקסטים וביצירות תרבותיות שעניינם הוא היחסים בין עברית לערבית. בין הנושאים הנידונים – מבטא, תרגום, שמות פרטיים, כתיב, עירוב בין השפות, הון לשוני, פעולות דיבור ועוד. בין היוצרים והיצירות שנידונים בספר הם סדרת הטלוויזיה "עבודה ערבית" מאת הסופר והתסריטאי סייד קשוע, טקסטים של דיוני האקדמיה ללשון העברית בנוגע לשימוש בשם "פלסטין", "פינות לשון" וטורים עיתונאיים, הסרט התיעודי "האולפן" של הבמאי דוד אופק וספרות מחקרית סוציולוגית וסוציו־בלשנית. 

ד"ר יאיר עדיאל־כורם הוא עורך לשון, מרצה לכתיבה ועורך כתב העת "פעמים".

"המודל המתודולוגי שפיתח יאיר עדיאל במקוריות ובחריפות שאין למעלה ממנה הוא תרומה של ממש למחשבה הבלשנית והפילוסופית" - פרופ' חנן חבר, אוניברסיטת ייל

"אף שהטקסטים בספר עוסקים במציאות לא קלה, אי אפשר להימלט מתחושת העונג המידבק שמעניק הניתוח של יאיר עדיאל בקריאתו אותם" - פרופ' רון כוזר (אמריטוס), אוניברסיטת חיפה

המדריך שתמיד חיכיתם לו: בין אם אתם אקדמאים המעוניינים לפרסם מאמרים או ספרים בחו׳׳ל, או אנשי פרסום או שיווק השואפים לפנות לקהל דובר־אנגלית (בארץ או בחו׳׳ל), או סתם מנסים ליצור רושם טוב ככל האפשר בעת התקשרות עם אנשים או מוסדות בחו׳׳ל, תמצאו כאן טיפים לשיפור כתיבתכם באנגלית ומעל לכל, למזער את הסיכון שתעשו פדיחות מביכות.

הספר שלפנינו מביא סקירה כרונולוגית תמציתית של כלל המחזות העבריים, הן המקוריים והן המתורגמים לעברית, שנכתבו או תורגמו החל מראשית הדרמה העברית באמצע המאה ה־16 דרך תקופת ההשכלה וכלה בתקופת "חיבת ציון" בתום המאה ה־19. במידת האפשר נכללה בסקירה התייחסות לסגנונו של המחזה.

אילן אלדר, יליד חיפה, הוא פרופסור אמריטוס של החוג ללשון העברית באוניברסיטת חיפה. הוא בוגר החוג לספרות עברית במכון האוניברסיטאי של חיפה בעל תואר דוקטור לפילוסופיה. אלדר מכהן כחבר האקדמיה ללשון העברית, ושימש בה יושב ראש ועד הפרסומים ויושב ראש ועד המינוח.

ספריו ומאמריו של פרופסור אלדר בארבעים וחמש שנות פעילותו המחקרית עוסקים בתולדות חקר הלשון העברית בימה"ב, בתולדות הלשון העברית, ובחקר שיטות הניקוד והמסורות הלשוניות הקדמוניות של העברית. מחקריו כוללים פרסומי טקסטים מתוך כתבי־יד וקטעי גניזה ובשנים האחרונות הוא עוסק בחקר תולדות תחיית הלשון העברית, המדוברת והספרותית.

בתחום זה ראו אור ספריו: בדרך לעברית חדשה: ממנדלסון עד מנדלי (כרמל, 2014); תחייתה והתחדשותה של העברית: מחקרים ועיונים (האקדמיה ללשון העברית, 2019) ובקרוב יראה אור בהוצאת כרמל: העברית ולשונות אירופה. מבין ספריו האחרים בהוצאת כרמל: חקר הלשון העברית בימי־הביניים - טקסטים ומחקרים (2019) ותולדות הלשון העברית בהיבט חברתי ולשוני ובהתפלת גיאוגרפית (שני כרכים, 2018). 

- מי הנחתום ומדוע הוא מעיד על עיסתו?
- מה לגולם לקום פתאום על יוצרו?
- למה המשיח רוכב דווקא על חמור?
- למה לאליהו כל כך קשה להתעורר?
- מדוע עדיף לבלוע צפרדע על הבוקר?
- מי כתב את הכתובת שהיתה על הקיר?
- למה לא כדאי לשים את הכסף על קרן הצבי?
- איזו עצה נתן אחיתופל שרודפת אותו עד היום?

סקרנים לדעת? אתם בספר הנכון.

למה לא בוכים על חלב שנשפך? הוא ספר שכתבתי בדרכים ובטיולים שאני מוביל כמורה דרך בשבילי הארץ. בטיולי אני כולל תיאורים היסטוריים מרתקים, אגדות עממיות וסיפורים מתקופת המקרא והיישוב היהודי בארץ ישראל, ומשלב מגוון ביטויים נפוצים ממקורות שונים. כך, בתום מסע ארוך נולד הספר הזה שבו אני מציג את הפרשנות לביטויים השגורים ביותר וחושף בפניכם את סודותיהם.

אז אם אין לכם מושג ירוק, מה מקור חלק מהביטויים, ואתם רוצים לתהות על קנקנם, תרימו את הכפפה ותפתחו את הספר הזה ותוכלו לקרוא הכול באותיות קידוש לבנה, ואז אולי ייפול לכם האסימון.

אבל רק אם אתם רוצים – בכל זאת, זו לא חתונה קתולית.

בישראל נולדה שפה חדשה, ערבית מעורבת, כלומר ערבית המשלבת בתוכה מילים, ביטויים ומונחים עבריים. השפה הזאת, הפורצת אל השיח הפרטי והציבורי, מספרת את הסיפור המורכב של הערבים אזרחי מדינת ישראל, וכן את הסיפור המרתק של היחסים בין הערבית לעברית  –השפות האחיות ששבות ונפגשות במעגלים זה מאות רבות של שנים.

וואלה בסדר: דיוקן לשוני של הערבים בישראל – שחסרונו על מדף הספרים מורגש היטב – מציג סקירה מעמיקה של התופעה הלשונית המאלפת הזאת במגוון רחב של היבטים, ומביא דוגמאות לרוב משפת הערבים במוסדות ציבור ובחיי היומיום, בעיתונות ובאינטרנט, ובלקסיקון הפוליטי הישראלי הטעון. לספר מלווה מילון ובו אלפי ערכים המייחדים את הערבית המעורבת.

B.A.BA הינה חוברת ללמידה הדרגתית של קריאת וכתיבת האלף בית העברי. כמו כן נועדה חוברת זו להקניית הכללים הדקדוקיים הבסיסיים המאפשרים לתלמיד להביע את עצמו בכתב ובעל פה.

השיטה מיועדת לאנשים שאין להם ידע כלשהו, או מעט מאוד ידע, בעברית. החוברת היא פרי ניסיונן של שתי המחברות שלימדו ומלמדות, זה שנים רבות, במסגרות שונות.

תנו לעצמכם לצאת להרפתקה זו והתחילו לפענח את המילים הראשונות שלכם בשפה העברית, כתבו אותן ואמרו אותן…

B.A.BA est un manuel d’initiation progressive à l’écriture et à la lecture de l’hébreu. Il a également pour objectif d’inculquer les principales bases grammaticales permettant à l’apprenant de s’exprimer.
Il est destiné à des personnes de tous les âges n’ayant aucune notion d’hébreu ou très peu.
Il est le fruit d’une riche expérience de terrain de ses deux auteurs qui enseignent depuis des nombreuses années dans différents cadres.
Laissez-vous guider dans cette aventure et commencer à déchiffrer vos premiers mots d’hébreu, les écrire et les dires…

למה לצב יש שריון? - כי אינו יכול להגיע בדקה לממ"ד...

הגרסה המצרית לספר המרתק - מסע הפלאים של  הולגר'סוני בנילוס...

משקה אלכוהולי לבעלי שיער אדמוני - ג'ין G 

גרביטציה של קיצוניים - כוח המשיכיות

אם סיר ממורק, הוא נקי או עם מרק?...

לאלון כבר אין בלוט, הגיע לגיל הבלות ...

טרם תחליט, הגדר תכלית

איך קוראים לנין של לנין?

הספר הינו שביעי בסדרת "מילים", ומכיל מעל 500 משפטים קלילים לקריאה, עם משחקי מילים, כפל משמעות, היפוך מילים, משפטי איגיון וחידודים לשוניים ופונטיים חביבים.

הספר העברית ולשונות אירופה מוקדש לבחינת צמיחתה, התגבשותה והתקבלותה של לשון ספרותית חדשה, ובכללה לשון הכתיבה הספרותית־אמנותית.

בספר שלפנינו נסקרות צמיחתן ויצירתן של הלשונות האירופיות הספרותיות, לשון לשון ודרכי פיתוחה והתפתחותה. בהמשך נידונים חמישה ניסיונות מודעים ומכוונים שנעשו בסוף המאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20 ליצור עברית ספרותית חדשה הן עבור הספרות היפה והן עבור הספרות הפובליציסטית.

העמדת יצירתה של העברית הספרותית החדשה על רקע יצירתן או תחייתן של הלשונות הספרותיות האירופיות בעת החדשה מאפשרת לנו לראות את פיתוחה ועיצובה גם כאחת החוליות בתהליך כללי של יצירתן והתפתחותן של לשונות ספרותיות סטנדרטיות, בעיקר אותן הלשונות שפיתוחן היה חלק אינטגרלי מן התחייה הלאומית של עמי אירופה במאה ה־19.

אילן אלדר, הוא פרופסור אמריטוס בחוג ללשון עברית באוניברסיטת חיפה. הוא בעל תואר דוקטור ללשון עברית מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים (תשל"ח). בשנת 1991 נבחר לחבר מלא באקדמיה ללשון העברית.

בהוצאת כרמל ירושלים ראו אור ספריו: ממנדלסון עד מנדלי, בדרך לעברית חדשה (2014); תולדות הלשון העברית בהיבט חברתי ולשוני ובהתפלגות גיאוגרפית (שני כרכים, 2018); חקר הלשון העברית בימי הביניים, טקסטים ומחקרים (2019) והמחזאות העברית המקורית והמתורגמת מראשיתה עד תום המאה ה־19, סקירה כרונולוגית (2023).

המון אנשים לומדים ספרדית אבל בעצם אינם מסוגלים לדבר.
אם תמיד חלמתם לדבר ספרדית בביטחון והבטחתם לעצמכם ש"יום אחד" הספר הזה הוא בדיוק בשבילכם!
מתברר שישנה נוסחה מדויקת שבעזרתה תדברו ספרדית בביטחון ובקלות כבר מהשיעור הראשון.
הנוסחה מורכבת ממספר צעדים פשוטים שניתן ליישם במהירות, והיא נבנתה על סמך ידע וניסיון עתיר שנים בהוראת השפה הספרדית.
בספר ספרדית לאנשים עסוקים נלמד שלב אחרי שלב איך מנהלים שיחה בספרדית, ב־45 שיעורים חווייתיים הבנויים בצורה חכמה והדרגתית. הספר מבוסס על שיטה מוכחת ויעילה של אימוץ תבניות פשוטות של ספרדית שימושית, המאפשרות להרכיב משפטים רבים והמאיצות את תהליך הלמידה.

זהו ספר שמתאים לאנשים בלי שום ידע בשפה וגם לאנשים שכבר התחילו ללמוד ושקועים בשינון מילים בודדות, אולם עדיין מרגישים תקועים ב"רמת מתחילים".
כ־600 מיליון דוברי ספרדית בעולם כבר מחכים לדבר איתכם, ספרדית היא השפה השנייה הנלמדת בעולם!

הספר הותאם במיוחד לדוברי עברית. הספר כולל טקסטים, דיאלוגים, ביטויים ואוצר מילים שנבחרו בקפידה. בספר תמצאו מאות תרגילים שיגרמו לכם להתחיל לדבר ומהר.

בשמונה־עשרה השנים האחרונות לימדה לאורה אפשטיין אלפי ישראלים לדבר ספרדית במהירות באמצעות קורסים פרונטליים ודיגיטליים. בספר זה היא חושפת את השיטה, הכלים וקיצורי דרך שפיתחה ושעזרו לתלמידיה להגשים את החלום: לדבר ספרדית בביטחון ובקלות ולשמור על התוצאות לאורך זמן.

הלומדים רק מהחומש, אינם מכירים מחומש...
ספורטאי, בזמן עמידת ראש, ראה  9/9  
בקרוב ייבנה בבני ברק כביש הגר"א.
סימה היפה עברה לגור בסקוטלנד - מק סימה
העידן החדש - "סוף מעשה במחשב תחילה"
מה זה בולסת? - מצב  בו לסת  נוע תנוע ...
הרגש והמצפון הם הרגולציה של השכל
האם לחיות כיס, יש גם כיס מרה?...
שני זרים מוזרים - ביזרים
האם כלב ים נזירי מבקר בכנסייה? ...
מצבנו - השפל בגאות
למה לא מקרבים שלט רחוק...
תייר מאוכזב מבחריין, כול מה  שבחר אין
גאולוג הסביר מה זה "סלע קיומנו"
אז לא אזלו, או אזלו ?
האיש עבריין, בכול רמ"ח אבריו, שס"ה גידיו ופש"ע מעשיו

ספרה של שרה אברהמי, מציג את סיפור המורשת העשירה של יהודי איראן, אחת הקהילות הגדולות והמפוארות מבין הקהילות היהודיות שנותרו באסיה. שרה אברהמי נולדה במעברת קסטינה (כיום קריית מלאכי) להורים שעלו כחלוצים מאירן בשנת 1951. בהיותה בת שש עברה המשפחה לגור בשכונת התקווה. ההורים עבדו קשה בעבודות מזדמנות עד שמצבם הכלכלי השתפר. עם השנים הבית התנהל לפי המסורת של אירוח חם, בית פתוח, מוסיקה פרסית שהושמעה בבית תדיר. בני המשפחה הגיעו לביקור, ישבו, שרו ורקדו עם משקה ערק או קונייק לצד מזטים. השפה היפה, הביטויים והפתגמים שולבו תמיד בשיחה. כל העושר הלשוני של השפה נצרב במוחה ולפיכך פרק נרחב של הספר מוקדש ליופי ולייחוד זה. לכן הקימה שרה בפייסבוק את קבוצת "מורשת פרסית" כבר למעלה מעשר שנים. אלפי חברים הצטרפו וביקשו לדעת וללמוד על העושר התרבותי הזה. ברבות השנים, בכור ההיתוך של קיבוץ הגלויות, הדורות הצעירים כבר לא דברו פרסית עם ההורים. השפה הלכה והישתכחה. הצעירים נשארו עם המוסיקה האהובה. וכאן עלו הרעיון והצורך החשובים להעלות על הכתב ולהזכיר תרבות לשונית יפה, מיוחדת פשוטה ועממית. 

ספר שיריה הראשון של יעל פילובסקי בנקירר, "שסע", נוגע ברוך בשאלת האחרוּת של השפה ובשסע הנפער בכל פעם מחדש אל מול חווית הגלות. הספר פורש מרבד עשיר של דימויים ובתנועת תרגום בלתי פוסקת בין שפות מישיר מבט אל הזרות הנשברת מתוך המילים ואל עבר חווית ההגירה הממשית והשפתית.

במרכז הספר עומדת האַפּוֹרִיָה של שפת האם במלוא כאבה העירום. בצלילות לירית ומלאת חמלה נוגע "שסע" בפצעיו של הגוף הנשי המדבר, במורכבות חווית ההגירה, בתחושת הזרות שעוברת בירושה, במוות ובלידה אשר כרוכים זה בזה. כתיבתה של המשוררת עוטפת בבהירות מוזיקלית רגעים של אשמה ופוקחת מבט נוגה אל תהום הגעגועים של השפה, אל הגלות הטבועה בה, אל התשוקה לבית וההחמצה המתמדת.
המעצבת והממציאה מיכל שומר עיצבה במיוחד עבור הספר סט ייעודי של עברית רב־מגדרית אשר מלווה את הספר בנקודות מפתח. המשוררת משתמשת בכתב זה לא רק על מנת לרווח ולפנות מקום לזהות הנשית בשפה, כי אם גם על מנת לגלות לקוראות ולקוראים את השסע הקיים ״בֵּין הַכְּתָב וְהַקּוֹל״ ולחשוף את הכתם האנושי שפועל עלינו ברמה החברתית.

יעל פילובסקי בנקירר היא מהגרת וגולה מארצה. היא עזבה את ישראל לפני עשור וחיה בכפר קטן ליד קיימברידג' שבאנגליה. היא ערה לאספקטים השונים של משבר ההגירה, למורכבויות השייכות לאדמה ומנחה כבר כמה שנים מפגשי שיח העוסקים בשאלות של הגירה ושל זהות. הספר ״שסע״ פותח צוהר אל השאלות האלה ומחזיק גם את חוסר האפשרות ואת היעדר הפתרון: את השבר אל מול האדמה, את המדבר האינסופי, את השסע שלא יכול להתאחות.

האם אתגר קרת וש"י עגנון כותבים באותה שפה? האם הלשון המדוברת בישראל היא אמנם העברית של כתבי הקודש או שמדובר בשפה אחרת?  האם ניתן להחיות לשון מתה קלינית שלא דיברו בה כשפת אם כ-1,750 שנה? תמיד אמרו לנו "עברית שפה יפה", ודרשו מאתנו "עברי, דבר עברית!", אבל באיזו שפה הישראלים מדברים בעצם?

ישראלים נוטים לחשוב שהם דוברים את לשונו של  ישעיהו הנביא (עם טעויות). הם מאמינים ששפתם היא עברית (תנ"כית/משנאית) שהוחיְתה בסוף המאה ה-19. כדי לשמור על ה"טוהר" שלה, הם נוטים לתקן "טעויות" ללא הרף: "אל תאמר 'עשר שקל', אמור 'עשרה שקלים'!", "אל תגידי 'יש לי את הספר', הגידי 'יש לי הספר'!" וכן הלאה. ואולם השאלה היא, מדוע הישראלים "טועים" כל הזמן בשפתם שלהם?

בספרו החדשני מציג פרופסור גלעד צוקרמן תשובה מקורית ומפתיעה: השם המתאים לשפה שאנו מדברים  היום אינו "עברית" אלא  "ישראלית". צוקרמן טוען כי טהרני השפה מנסים לכפות דקדוק עברי על שפה חדשה ומרתקת בעלת היגיון פנימי משל עצמה. הוא מוכיח כי "החייאת השפה העברית" רווּיה מיתוסים שהם תולדה של אידיאולוגיית שלילת הגולה", התכחשות להיברידיות היהודית, ולאומיות המחפשת אחר עתיקוּת יומין. השפה שאנו מדברים היום אינה העברית השמית הישנה אלא שפת כלאיים חדשה ומרתקת. איזה מין שפה היא הישראלית? הספר ישראלית שפה יפה מגולל את סיפורה.

זהו ספר מלא הומור ואהבה לשפה ומסע קסום בעקבות השפה הישראלית.

גלעד צוקרמן הוא פרופסור לבלשנות באוניברסיטת קווינסלנד, ובעל תואר דוקטור מאוניברסיטת אוקספורד וקיימברידג'. פרסם מאמרים וספרים ביותר מעשר שפות. זהו ספרו הראשון שרואה אור בישראל. 

----------------------------

"משובב נפש" (ירון לונדון, לונדון וקירשנבאום, ערוץ 10) 

"הספר הזה קורא לדיון מעמיק. [...] מה שהדהים אותי בתגובות לספר הוא אפס המידע שאנשים נזקקים לו כדי לא להסכים אתו, ועוד בנחרצות." (נועם אורדן, הארץ, 24.12.08)

סוד האות החסרה הוא רומן קבלי החודר אל עולמם הפנימי של ארבעה מקובלים צעירים החיים תחת כנפיה הקסומות של שכונת מזכרת משה בירושלים של המאה העשרים; יהונתן מבורך – המקובל העילוי, רפאל מזרחי היודע לקרוא את פנימיות האדם על פי חוכמת הפרצוף, אברם ענתבי החזן הניחן בקול של מלאך ודוד ענתבי הספרן שנתברך בכוח זיכרון מופלא.

עלילותיו הסוערות של ראש החבורה, יהונתן מבורך, בחיפושו אחר האות החסרה בשפה העברית, נושאות את הקוראים לעומק המחשבה והספרות הקבלית העתיקה, ולהווי חייה רווי הסוד. בשפה עשירה, השזורה במקורות ספרות הקבלה, חושף המחבר את נתיבי תיקון הגוף והנפש של חבורת מקובלים ירושלמים המהלכים בין סמטאותיה של עיר הקודש באפלה ובאור, ומבקשים לפענח את סוד חסרונות הקיום.    

"ספר שמגיע מעולם האינסוף, אך נטוע במציאות הנוכחית. בערבוביה קסומה ומופלאה מתקיים בו עולם של מטה ועולם של מעלה; בבת אחת הוא רוחני וגופני, זמני ואל-זמני. כולו מסתורין וחידתיות, סודות וגילויָם, התגלויות והסתרתן. לא בא כבושם הזה לספרות העברית זה עידן ועידנים."  
 - איל מגד

"שילוב נדיר של עומק קבלי וסיפורת כתובה ביד אמן."  
 - דב אלבוים

לראשונה בעברית ספר מקיף ויסודי העוסק באוקסימורונים תוך הדגמת אלפים מהם, הארתם, ניתוחם ושילובם בשיח הממלא את כל תחומי חיינו.
    האוקסימורון בנוי על צירוף של הפכים, אמירה אבסורדית, פרדוקס. אך אם נתבונן בו נראה כי נפתחת ממנו פילוסופיה מעמיקה, הבנה פסיכולוגית עשירה, העזה יצירתית והארה רב־כיוונית של כל הבטי הקיום, חברה, התרבות המדע והרוח.
    מן הנושאים המועלים בספר:
• כן ולא בנשימה אחת — על האוקסימורון וריבוי פניו
• אי־הגיון הגיוני — מילון אוקסימורונים
• אמיתי יותר מן החיים — אוקסימורונים בונים־הורסים את העולם:
- אלוהים, דת, אמונה וכפירה
- פילוסופיה, דעת ואידיאלים
- ספרים, אמנות, תיאטרון, קולנוע ומוסיקה
- לשון, דיבור ושתיקה
- האני ותכונותיו
- יופי, אהבה, אירוסין, ניישואים וגירושים
• לעבור דרך השער ללא שער — אוקסימורונים בתורת ה"זן"
• האורגאזמה הלא נכונה — אוקסימורונים בהומור של וודי אלן
• צחוק רציני — הבדיחה וההומור
• הר גריזים והר עיבל מתאחדים — עלבונות וקללות
• ליטוף בועט — מילון של הגדרות אוקסימורוניות
• פנים שוחקות־בוכיות — עולם ומלואו בראי האוקסימורונים

בפרקי הספר המגוונים משולבות עשרות יצירות אמנות אשר הביטוי האוקסימורוני העולה מהן עשיר ונועז.
המחבר, פרופ' אדיר כהן, משמש כפרופ' לחינוך ולביבליותרפיה באוניברסיטת חיפה וכראש החוג לחינוך במיכללת עמק יזרעאל. מחברם של ספרים בתחומי הפילוסופיה של החינוך, הספרות, הטיפול, ההומור וספרות הילדים. הוא אספן ומומחה לחקר האפוריזם הפילוסופי היהודי והעולמי, ומחברם של רבי המכר: ספר הציטטות הגדול, ספר הציטטות הפילוסופיות, ספר ההומור היהודי הגדול, ספר הציטטות היהודי הגדול, מילון השקרים והתירוצים ועוד... הוא עורכם של כתבי עת וחתן פרסים רבים, ישראליים ובין לאומיים.

"יש להפוך את הערבית ללטינית של המזרח". (ד"ר ארתור בירם, 1928)

"אם יעלה בידינו לבסס הוראת הלשון הערבית על יסוד דקדוקה הקבוע והברור, יהיה ללשון זו בבית ספרנו אותו הערך שיש ללטינית בבית הספר הבינוני באירופה".
(הדוח השנתי של בית הספר הריאלי, שנת הלימודים תר"צ – 1930)

הספר הלטינית של המזרח התיכון: הוראת הערבית בחברה היהודית ממפנה המאה ועד 1948 עוסק בשלהי השלטון העות'מאני ובשנות המנדט הבריטי בארץ. תקופה זו אופיינה בריבוי אפשרויות – חברתיות, פוליטיות, חינוכיות – אשר הלכו והצטמצמו לקראת 1948, וכל שכן לאחר קום המדינה. בשדה הוראת הערבית תהליך זה ניכר במיוחד: הדיון על אופן הוראת השפה, ועל השאלה מי אמור להוביל את התחום, היה עשיר ומגוון. אך דיון זה היה כרוך בהתנגשות בלתי נמנעת בין כמה תפיסות עולם ובין סוגי ידע שונים בערבית שייצגו המעורבים בשדה: משכילים ערבים־פלסטינים שלימדו ערבית בבתי ספר עבריים ושקולם בוויכוח כמעט לא נשמע; יהודים ספרדים משכילים שראו בערבית את שפת המרחב והיא הייתה להם כשפת אם; יהודים אשכנזים בני היישוב הישן שידעו ערבית בהיותם "בני הארץ"; מהגרים יהודים יוצאי אוניברסיטאות גרמניות בעלי ידיעות פילולוגיות בערבית; ויהודים ילידי הארץ שהתחנכו במוסדות ציוניים ושעמדו על הצורך השימושי־פוליטי בידיעת השפה.

בין השאר, הספר מברר מי ראו בערבית את "הלטינית של המזרח" ומי ראו בה שפת חיים יומיומית; מי שאפו לקדם את הוראת הערבית המדוברת ומי שאפו לקדם את הערבית הספרותית דווקא; כיצד השתנו הגישות לאורך השנים; מי אחז במושכות בכל הנוגע להוראת הערבית; מי נאלץ לקבל על עצמו את השיח ההגמוני, ומי הודר לשוליים. מתוך המחלוקות המוצגות בספר עולות האפשרויות שהתקיימו בתקופה הנחקרת בשדה הוראת הערבית, אפשרויות שבכוחן להציע – למי שמוכן להקשיב – דרכים שנזנחו בעבר ושרלוונטיות גם היום.

הספר הינו החמישי בסדרה, ומכיל מעל 500 משפטים של "משחקי מילים", חידודים לשוניים, כפל לשון, נונסנס (איגיון), ורעיונות שנונים ברוח קלילה ונעימה לקריאה.

ארגנתי את הספר כדי לדמות מקרים אמיתיים ולתרגל כתיבת דו"ח על חולה, כאשר מטרתו היא כפולה: לעבוד על העברית, ובו בזמן לתרגל כתיבת מקרים קליניים. 
בפרקים העוקבים להקדמה זו, יופיעו דוגמאות של שאלות כלליות למטופל, ולאחר מכן יוצגו מקרים קליניים בצורה של דיאלוגים, אותם הקורא יצטרך לקרוא ולמלא גיליון מטופל בהתאם.
בפתרונות, יוצגו הערות על אבחנה מבדלת או מחלות נוספות, עם תרגום לשפה האנגלית. 

אמא רצתה לקרוא לה על שם אחותה, פייגלה, אבל אבא התעקש לתת לבתו שם עברי, וכך התפשרו על ציפורה או ציפי. 

ציפי גדֵלה בשיכון חדש בפאתי תל אביב בשנות החמישים. אף שהוריה קנאים לשפת המקום, היידיש נשארת שפתם האינטימית, והיא נוכחת בבית וחודרת למרחב השפה המשפחתית. ציפי גדֵלה בין העברית, שהיא חייבת לדעת לקרוא ולכתוב היטב, לבין שפה שהיא רק שומעת ומנחשת את משמעויותיה, ולא אמורה להבין או ללמוד. 

לשתי אלה מצטרפת שפה חדשה – מילים שההורים ממציאים כדי לדייק סיטואציות, רגשות, חפצים. זוהי שפה פרטית לשימושם היומיומי של שלושת בני המשפחה הקטנה, ודרכה נרקם סיפור משפחתי שיש בו סוד ואובדן, הסתר וגעגועים, וגם לא מעט הומור: אומרים טרנצלה במקום מצב רוח רע, סטרצס במקום סיוטי לילה, קלגסים במקום נעלים אורתופדיות והרצלה במקום עציץ שנותן עלה חדש פעם בעשור; שקטולקה היא קופסת עץ שמכילה מכתבים ותמונות, טבעת זהב, מסמכים משם וסודות, ועוד ועוד מילים שבאות במקום מילים בשפות אחרות.

ממילה למילה מצליחה רחל שליטא לצייר את מלוא מורכבותה של המשפחה ולהאיר באופן רענן ובהסתכלות מאוחרת את משמעותה והשפעתה של השפה הייחודית הנוצרת במשפחה על החיים ועל הנפש.

רחל שליטא חיה בתל אביב. ספרה הראשון "אחיות אחיות" (ליריקה וידיעות ספרים, 2015) זיכה אותה בפרס שרת התרבות לשנת 2016 ובפרס קוראי ויצ"ו בצרפת. ספרה השני הוא "דובים ויער" (ספרא, 2020). 
ספריה תורגמו לצרפתית ויצאו בהוצאת אנטילופ פריז.
מתרגמת מיידיש לעברית.

בספר מעל 500 משפטים של  "משחקי מילים", חידודים לשוניים, נונסנס (איגיון), רעיונות ברוח

קלילה ונעימה לקריאה, לדוגמא :

משה אמר : "שלח את עמי" ... ושכח את תמי ...

שתי פרות עומדות במקביל  -  פרללי

מרק מרוקאי חם, רותח  -  מרקאש

חזאי  -  מתאר אוויר

יצרנית די.וי.די.  חילקה דיבידנד

הכרתי רברבן  מהרבביון העליון

פילה מוסיקלית  -  פילהרמונית

עשיר וקמצן  -  אדם עם כיסים עמוקים וידיים קצרות

מנהל לשכת המקרקעין  -  אבו טאבו

אם לקחתם לידיכם את הספר הזה, אתם כנראה מדברים עברית, וזה לא מובן מאליו.
 מדוע אנחנו מדברים כיום עברית, ולא יידיש, ערבית, לאדינו או כל שפה אחרת שבה דיברו הסבים שלנו?
 למה כתבו יהודי ספרד ספרי קודש בערבית אך שירה — בעברית?
 מדוע המשיכו יהודי הבלקן לדבר לאדינו מאות שנים אחרי שעזבו את ספרד?
 איך הפכה היידיש לשפת האֵם של רוב יהודי העולם?
 באיזו שפה חשב הרצל שידברו במדינת היהודים?

בספרם המרתק דנים עשהאל אבלמן וחנוך גמליאל בשאלות אלה ורבות אחרות. הם מתארים את מערכת היחסים הענפה בין חיי עַם ישראל ובין הלשונות שבהן דיבר וכתב, למן ימי המקרא, דרך גלגולי הגלויות, ועד חזרתה של העברית אל בימת ההיסטוריה כמנצחת.

ד״ר עשהאל אבלמן — מרצה להיסטוריה במכללה האקדמית הרצוג ובמרכז האקדמי שלם. ספרו תולדות היהודים ראה אור בהוצאת דביר.

ד״ר חנוך גמליאל — ראש החוג ללשון במכללה האקדמית הרצוג וחבר האקדמיה ללשון. ספרו רש"י כפרשן וכבלשן ראה אור בהוצאת מוסד ביאליק.

"החנות היתה גדושה בערימות של נייר צהוב שאין להן דורש. ואיזה צורך יימצא לנייר בכפר שאין בו אף בית ספר או כֻּתַּאבּ? עם זאת, בדרך פלא היו ערימות הנייר הולכות ומתמעטות, עד שהחנות היתה מתרוקנת מהן כליל, ולאחר זמן־מה היתה שבה ומתמלאת בהן עד אפס מקום... איש לא הצליח לפענח את סוד היעלמותו של הנייר ואת סוד הופעתו המחודשת..."
כפר אליֻסְר כשמו כן הוא, תמיד היה שלו ורגוע, ולאורך כל ההיסטוריה לא ידע מהומות. כל תושביו היו אנאלפביתים ולא ראו בימי חייהם ספר מודפס, או כל דבר אחר החורג מגבולות כפרם שנמצא במרחק של שבע שעות נסיעה מבירת המחוז. שלטונות המחוז לא שמעו עליהם בשל ענוותם, והם לא שמעו על השלטונות אלא לעיתים נדירות מפי עוברי אורח. עד אותו לילה ביש מזל שבו התהפך הגלגל. הקצין החוקר שנשלח בפקודת מושל המחוז נחשף לסיפורים מסמרי שיער על מעשי שוד, רצח והרעלות חסרות פשר. אנשי הכפר השמיעו דיבורים מוזרים, עורקי צוואריהם התנפחו מזעם, והם היכו זה את זה תוך השמעת גידופים, התייפחויות ואיומים. מה הקשר בין כל אלה לכמויות הנייר העצומות שהתכלו, הלוח המסתורי שנגנב מתוך מקדש אחווה צוּפִי; ויצרני השפה המוזרים שעסקו בחיבור מילון על מדע האותיות?
שפת הסוד הוא רומן מתח פילוסופי שבאמצעותו מבררת הסופרת הלבנונית נַגְ'וָא בָּרַכָּאת מהי אותה קללת בבל שאיימה על גורלם של אנשי הכפר, והפכה השפה לדרמה מדממת. בָּרַכָּאת בוחנת את גבולות השפה והאמונה בהשראת המיתולוגיה, המיסטיקה הצופית, התיאולוגיה, הבלשנות, והפילולוגיה. כל אלה מהווים את עמוד השדרה של רומן מודרני שבו הופכת השפה מנושא הסיפור למושאו, ובתשתיתו השאלה: האם קיימת שפה שבאמצעותה ניתן לדבר על השפה?

סדרת מַכְּתוּבּ مكتوب, המביאה לקדמת הבמה סִפרות ערבית חיה ונושמת בפרוזה ובשירה,היא הפרויקט היחיד בארץ המוקדש לתרגום יצירות מהתרבות ומהספרות הערבית. הסדרה שואפת לפתוח פתח עבור השמעת המזרח התיכון בשפתו, ובכך לאפשר לקורא הישראלי להתוודע לקולות, לרעיונות ולחיים שנעדרים כמעט לחלוטין מהשיח הספרותי, החברתי והפוליטי בארץ.
סדרת מַכְּתוּבּ مكتوب היא יוזמה של מתרגמים וחוקרי השפה הערבית, יהודים ופלסטינים, והיא תוצר של חוג המתרגמים הפועל במכון ון ליר בירושלים. הסדרה פועלת לפי מודל תרגום ייחודי מסוגו, המבוסס על עיקרון שלדו־לשוניות ודו־לאומיות, כך שבמקום התרגום האינדיווידואלי, עבודת התרגום נעשית בצוותים של יהודים וערבים. לבד מהשבחת איכות התרגום, תהליך זה מונע יצירת חיץ בין הערבית לעברית ומאפשר תנועה בין שתי השפות.זהו הרומן הראשון של הסופרת נג'וא בּרכּאת שתורגם לעברית. את הרומן תירגמו כפאח עבד חלים וברוריה הורביץ במתכונת המודל הדו־לשוני דו־לאומי שהתגבש בסדרת מכּתוּבּ مكتوب. בצוות התרגום והעריכה השתתפו דפנה רוזנבליט, אמירה בנימיני־נבו ואיאד ברגותי, שגם כתב את פתח הדבר.

נג'וא בּרכּאת נולדה בשנת 1966 בביירות. למדה תיאטרון בביירות וקולנוע באוניברסיטת סורבון בפריז, שבה היא מתגוררת משנת 1985 . עובדת כעיתונאית בכמה עיתונים וכתבי עת ערביים. הפיקה והגישה תוכניות תרבות ברדיו הצרפתי הממלכתי (RFI), בתאגיד השידור הבריטי (BBC), ובערוץ אלג'זירה; כתבה תסריטים לסרטים עלילתיים ותיעודיים; העבירה סדנאות כתיבה במדינות ערביות ואירופיות; וכתבה חמישה רומנים בערבית ורומן אחד בצרפתית. שניים מהם - باص الأوادم (אוטובוס האנשים הטובים( ו־ La locataire du Pot de fer(תורגם לערבית בשם المستأجر \ הדייר) - תורגמו למספר שפות.

מסעותיי עם העברית, ספרו האישי ביותר עד כה של הבלשן והסופר רוביק רוזנטל, הוא יומן מסע של אדם שהשפה הייתה לו בית כל חייו. רוזנטל מגלף בלשון רשימות מזוקקות ורוויות הומור, והיא מצידה מציירת את הנופים המתחלפים בחייו שלו - חיים של פרידות והתחלות, שברים ותקוות: הילדות בצל מעשיו הגדולים של דור האבות, חיי הקיבוץ ונטישתם, המשפחה שהתפרקה, האֵבל הלא נגמר על האח שנהרג, המסתורין הגדול של היצירה. סיפוריו משתרגים בסיפורים אחרים, ומסעו שלו צופן את רישומו של דור שלם.

פסוקי שיר ומילות סלנג, צירופים עתיקים וחידושים בני רגע מתלכדים בספר הזה לרקמה נושמת אחת. אין כמו רוזנטל להקשיב לעברית הישראלית, ולשמוע אילו מרחקים וזיכרונות מקופלים בהפכפכות גווניה. במידה רבה לפנינו ביוגרפיה של העברית, המוגשת לנו מפי הנאמן שבאוהביה: זה שאינו מקנא לדמותה הנוכחית, אלא משקיף תמיד אל הצורות שעוד תלבש, ואל החיים שעוד יהיו לה.

ד"ר רוביק רוזנטל הוא בלשן וסופר, חתן פרס סוקולוב לעיתונות ופרס רמת גן לספרות ילדים. ספריו הרבים העוסקים בתרבות, בחברה ובעברית הישראלית התקבלו בקרב קהל קוראים רחב ומגוּון. והיו לרבי מכר. 

ספר חובה לכל דובר עברית! מהפכה בחקר השפות!

איך הפכו סמלים עתיקים פרהיסטוריים לאותיות העבריות ולאותיות בשפות נוספות. איך השפה הגרמנית, ההודו-אירופאית ושפות נוספות הושפעו מהשפה העברית העתיקה וינקו ממנה שורשים למילים. מהי השפה העתיקה ביותר? האם יש דרך לדעת? מה משמעות המילים? תגליות חדשות שופכות אור על ראשית שורשי השפה העתיקה.

אבני הבניין של השפה העברית ושאר השפות הקשורות, ממה הן עשויות? איך נוצרו, וכיצד ולמה הן משמשות. משמעות הסמלים העבריים העתיקים, מראשית התרבות האנושית ועד תום תקופת הקרח ותחילת המהפכה החקלאית.

אנו מדברים במילים שמקורן בסמלים. לכל סמל בשפה העברית משמעות עתיקה. בשורשי המילים אין "צירופי מקרים". אם שפתך יקרה ללבך וברצונך להבין באמת ולעומק את משמעות המילים והסמלים אותם הנך מדבר, הספר הזה הוא בשבילך. ספר זה מוקדש ומיועד לכל עם בני ישראל הפזורים ברחבי העולם, באשר הם שם.

חדירת המרכיב הערבי ללשון העברית בת-זמננו הולכת ומתרחבת ומקיפה את כל תחומי הלשון והחברה. המילים הערביות המשולבות בעברית הן חוט השדרה של הסלֶנג הישראלי ומשמשות בו כמילות מפתח המייצגות תכונות ורגשות; הן נפוצות בשיח היומיומי, בתקשורת, בצבא, בפוליטיקה וביצירות ספרותיות.

ספר זה בוחן ביסודיות את מעמדה של השפה הערבית במדינת ישראל ואת המדיניות כלפיה בקרב האוכלוסייה היהודית מנקודת ראות היסטורית-סוציולינגוויסטית. הספר מתמקד בחקר אופני השאילה של המילים הערביות ובדרכי קליטתן בארץ לפני קום המדינה ולאחר מכן מנקודת ראות בלשנית. בסוף הספר יש מילון רלוונטי לעברית המעורבת.

המחבר, ד"ר עבד אלרחמן מרעי מהמכללה האקדמית בית ברל, הוא מומחה לספרות העברית של ימי הביניים וחוקר את שתי השפות, הערבית והעברית, בישראל.