אל ףדיח - המדריך לאנגלית נכונה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
אל ףדיח - המדריך לאנגלית נכונה

אל ףדיח - המדריך לאנגלית נכונה

עוד על הספר

תקציר

המדריך שתמיד חיכיתם לו: בין אם אתם אקדמאים המעוניינים לפרסם מאמרים או ספרים בחו׳׳ל, או אנשי פרסום או שיווק השואפים לפנות לקהל דובר־אנגלית (בארץ או בחו׳׳ל), או סתם מנסים ליצור רושם טוב ככל האפשר בעת התקשרות עם אנשים או מוסדות בחו׳׳ל, תמצאו כאן טיפים לשיפור כתיבתכם באנגלית ומעל לכל, למזער את הסיכון שתעשו פדיחות מביכות.

פרק ראשון

הקדמה

בעונה השלישית, פרק 11 של סידרת הדרמת־ריגול האמריקאית, Homeland, ישנה סצינה שבּה מוצגים חומרי תדרוך שונים על לוח. אחד מהם הוא כביכול עמוד השער של עיתון ׳ידיעות אחרונות׳, המציג את לוגו העיתון למעלה, ומתחתיו… – כותרות ומאמרים וטקסטים שונים בערבית (או כאילו־ערבית: לא זו בלבד שהטקסט הוא ג׳יבּריש, אלא שהוא כתוב כסידרה של אותיות נפרדות, לא מחוברות).

עמוד ראשון של ׳ידיעות אחרונות׳ – אליבא דיוצרי הסידרה ׳הומלנד׳ (תמונת מסך של המחבר)

אבסורדי? בוודאי (איך לא ראו המפיקים שהכותרת והטקסט אינם אותו הכתב?
פוגע באמינות הסצינה, ובעקיפין כל הסידרה? ברור.
כל־כך פשוט למניעה, אילו התייעצו עם ישראלי כלשהו (למשל, גדעון רף, המפיק בפועל)? ללא כל ספק.

ובכן, זוהי דוגמא לפדיחה מהסוג שאני מתריע בפני לקוחותיי וישראלים אחרים להימנע ממנו בבואם לפרסם מאמר, ספר, פרסומת, או כל חומר אחר באנגלית. בארץ שבה הדגש הוא על פונקציונליות, לא מראה; אין הקפדה על גינונים; יש שתי דרכים שונות לכתוב ׳תורכיה׳, ועשר דרכים שונות לכתוב ׳פתח־תקווה׳ בלועזית; ואילתור הוא שיגרת חיים, טעויות שנראות לישראלי המצוי כטריביאליות ולא חשובות (כגון שימוש לא נכוֹן באותיות קטנות או גדולות, או איות או פיסוק לא נכון) עלולות לצעוק לשמיים לקורא הזר – במיוחד אם זה עורך של כתב־עת אקדמי, או של הוצאה־לאור. יתרה מזו, הן יכולות להיות ההבדל בין כישלון להצלחה בפרסום או בשיווק לקהל היעד בחו׳׳ל. במקרה הגרוע, זה יכול לעורר גיחוך המטרפד את סיכויי ההצלחה שלכם בעתיד.

ספר זה נועד להתריע על פדיחות כאלו וטעויות לכאורה משניות יותר באנגלית, ע׳׳מ שתוכלו להימנע מהן ולמקסם את הסיכויים שלכם לפרסם מאמרים, ספרים או חומר שיווקי בארצות דוברות־אנגלית (להלן: ׳האנגלוספירה׳).

כישראלי דו־לשוני ו׳פריק׳ לשוני שהתחנך בארץ ובחו׳׳ל; שחי, עבד, ופרסם מאמרים רבים וספרים בצפון אמריקה ובאנגליה; וערך או תרגם מאות מאמרים וספרים לפרסום בכתבי־עת זרים בשש־עשרה השנה האחרונות, אני מודע מאד ועד לבעיות העלולות להתעורר אצל ישראלים בנוגע להבעה באנגלית. במהלך העשור האחרון, כשראיתי שטעויות ואי־הבנות מסויימות צצות שוב ושוב אצל לקוחותיי, התחלתי לכתוב עליהן אונליין, בבלוג שקראתי לו ׳אל ףדיח׳1 (על משקל ׳אל מגור׳ – כלומר, ׳אל תעשו פדיחות׳).

הבלוג – שהיום הוא ספר מקוון - היה פופולרי מאד בקרב לקוחותיי (ואחרים, שנקלעו אליו באקראי), והיה לי גם שימושי, כי הוא איפשר לי פשוט להפנות לקוחות לפוסט הרלוואנטי בכל מקרה, במקום לכתוב להם מגילה שלמה של הסבר בסיום העבודה בגוף האימייל להסברת נושאים שונים בתרגום או בעריכה. כשהגעתי לכ־250 פוסטים, הרגשתי שמיציתי את כל מה שיש לי לומר על הנושא (מה גם שלא רציתי ליצור את הרושם המדכא כאילו אין־סוף למספר הטעויות והמלכודות הטמונות בכתיבה באנגלית), ושכדאי שאשלים את הבלוג עם ספר המקבץ בתוכו את כל הפוסטים באוסף אחד אלקטרוני שניתן לשמור במחשב או בסמארטפון ולעיין בו בכל זמן נתון – והתוצאה היא לפניכם.

מבנה הספר

הפרקים מוצגים לפי סדר הא”ב של כותרותיהם,בחמישה מדורים:

באנגלית זה אחרת
עשרים פרקים המְרָכּזים בתוכם טעויות נפוצות בקרב ישראלים (אקדמאיים ובציבור הרחב) עקב הבדלים פחות מוּכרים בין עברית ללועזית – כגון השימוש במילות יחס (אין־אט־און); בתארים (אל תקרא לי דוקטור); באותיות קטנות וגדולות (הגודל כן קובע); במשמעות או בהגייה של מילים השאולות מלועזית (בניגוד לצפוי, מוטיב הג׳בּטה בקלוז־אפ, מי מפחד מפרוטוקולים?); בתחביר (בתחביר גרמני לא להשתמש); בביטויים מקובלים (המרצע הוא חתול); בהקפדה על איות נכון (לא זינה ולא צוקרברג, לא מצדה ולא פתח־תקווה); ובאסוציאציות של מילים כגון מדינה, לכלול, שקל, מציאות; ובשימוש באותיות נטויות ומרכאות. אלה מסרים קלים לקריאה ולהפנמה, המועברים דרך סיפורי רקע ועשרות דוגמאות של שימוש נכון ולא־נכון.

זהירות – מוקשים!
מקבץ של מלכודות נפוצות הטמונות לכל מי שהאנגלית איננה שפת־אימו (לא רק ישראלים) – כגון דמיון מטעה בין מילים דומות־לכאורה (למשל, אידילי/אידיאלי, מילים דומות אך שונות); סֶדר לא־נכון של מילים (הלחמניה, הסדר הסודי הנכון של מילות לוואי); הומופונים (מילים הנשמעות אותו הדבר) (טוּ־טוּ־טוּ, בין חך ללוח־צבעים, למנל׳׳מ); איות או הגייה לא נכונים (חברים כוזבים, לא להתקמצן על ה־h הסופית); ותופעת העִסבּאה”ל (עברית סתומה בעקבות אי־הבנת הלועזית) (לא טיסה ולא נעליים, השורשים האנגליים של עברית סתומה, וכו׳). 

לידיעה כללית
נושאים חשובים לידיעה כללית של כל אדם החפץ להגיע לרמה מקצועית בהבעה באנגלית – כגון ההווה הנצחי של אִם ומתי; הם – גוף שלישי יחיד, חוק החיסכון ב־s־ים, כיצד לכתוב מכתב רשמי באנגלית, או קו׳׳ח, מיקומו של גרש השייכות, הבדלים בין מקפים שונים, ספרדית, צרפתית ולטינית בסיסית של דוברי־אנגלית, וכיו”ב. 

חשוב לאקדמאים
נושאים הרלוואנטיים בעיקר לכתיבה אקדמית באנגלית – כגון השימוש ב־או, לא ו־, ו־ו־, לא גם; אכן, לא אמנם; לא לכסח פעמיים; לא לשנות את הנושא באמצע משפט; הבדלים בין אנגלית אמריקאית לבריטית; הבחנה בין סוגים שונים של מונחים כמו ייחודי, ביקורת, השפעה, הנחה, מניע, קשר, סבירות, תוצאות, סוגריים, רקע, וגילוי; שמות מדעיים והצגתם; והימנעות משפה עממית מדיי. 

לשיפור מקצה
לבסוף, אוסף של טיפים לשדרוג הבעתכם באנגלית, בכל הקשר שהוא (אקדמי, שיווקי, אישי) – כגון, ההבדל בין אנגלית לעומת תרגומית; שלל ביטויים שימושיים; גוונים של אירוניה; צורת העתיד המותנה; לטינית בסיסית של דוברי־אנגלית; החשיבות של אנגלית אנגלו־סקסית (לעומת מילים לטיניות גדולות); על מקצב טיפוסי לאנגלית (ולמה זה חשוב); ואחרון חביב, החשיבות של תצוגה נכונה (תסמונת הקוטג׳).

 מדובר, אם כן, לא רק בהצגת טעויות, אלא גם בהדרכה כיצד לשפר משמעותית את הבעתכם באנגלית באמצעות חלופות פחות מוּכרות למונחים שונים, דוגמאות של שפה אידיומטית, וסתם ידע כללי שבד”כ אינו נלמד בשיעורי אנגלית בארץ (בבתי־ספר או אפילו באוניברסיטה). כמו־כן, למניעת ניפוח מיותר, ספר זה אינו כולל פוסטים ממדור נוסף הקיים באתר – ףדיחות בחוצות – המציג דוגמאות של פדיחות בפירסומים שונים בארץ (בדפוס או אונליין), המדגימות שלל עניינים שונים, אבל שברובם אינם רלוואנטיים למצבים אחרים. את אלה תוכלו לראות באתר בכל עת.

שימו לב שספר זה יוצא בשלב זה רק במהדורה דיגיטלית וכאפליקציה מקוונת – חלקית ע׳׳מ להקל על החיפוש של מונחים, ולאפשר לינקים לפרקים נבחרים ולאתרים חיצוניים. אם יהיה ביקוש, אשקול להוציא גם מהדורה מודפסת.

 
הערות ברמת התצוגה

ציטטות נפרדות של טקסטים עבריים מוצגות כך

ציטוט רגיל של טקסט לועזי מוצג כך: 

This is an example of an ordinary quotation in English or some other European language. 

מילים לועזיות שאינן אנגלית – כמו il faut, fait accompli– או כותרות של סרטים, ספרים, או יצירות אחרות (כמו The Scent of a Woman), גם כן מוצגות באותיות נטויות. 

 – דוגמאות של ניסוח לא־נכון (או טעון שיפור) מוצגות בהדגשה וקו תחתי (בתוספת רקע כתום, אם הוא מוטעה בעליל) – למשל:

This is an example of wording that can be improved, and this is an example of downright wrong usage.

– ואילו דוגמאות של ניסוח נכון של הדוגמאות הלא־נכונות מוצגות עם נקודה והדגשה בלבד, כך:

This is an example of correct usage.

– נוסח נכון של מקפים או סימנים אחרים העלולים לא לבלוט מסומן בצבע ירוק – כך: 

in the years 1973–1981
 

לסיכום

לא ניתן להבטיח שעם מדריך זה תימנעו לחלוטין מטעויות כלשהן באנגלית, אך בין אם אתם אקדמאים המעוניינים לפרסם מאמרים או ספרים בחו׳׳ל, או אנשי פרסום או שיווק השואפים לפנות לקהל דובר־אנגלית (בארץ או בחו׳׳ל), או סתם רוצים ליצור רושם טוב ככל האפשר בהתקשרות עם אנשים או מוסדות בחו׳׳ל, אין לי ספק שמדריך זה יאפשר לכם להימנע מהטעויות הנפוצות ביותר אצל ישראלים בכתיבה באנגלית, ולמזער את הפדיחות. 

 אם יש לכם שאלות, הערות, הצעות לנושאים אחרים למהדורות עתידיות, או – חלילה – גיליתם פדיחות משלי בטקסט, אתם מוזמנים לכתוב לי בכתובת

al-fdik@orr-stav.com

בברכה ובהצלחה


יונתן אור־סתיו

הערות

1 לא מקובל, כמובן, לכתוב פ׳׳ה סופית בתחילת מילה או באמצע, ואולי נראה מוזר בהתחלה, אך מזה שנים בא לי לעשות זאת לציון מפורש של פ׳׳ה רפה במילים או בשמות זרים (שלא באמצעות ה–פֿ היידישאית), אז בספר זה אני עושה בכך שימוש נרחב. תודה על ההבנה.

עוד על הספר

אל ףדיח - המדריך לאנגלית נכונה יונתן אור־סתיו

הקדמה

בעונה השלישית, פרק 11 של סידרת הדרמת־ריגול האמריקאית, Homeland, ישנה סצינה שבּה מוצגים חומרי תדרוך שונים על לוח. אחד מהם הוא כביכול עמוד השער של עיתון ׳ידיעות אחרונות׳, המציג את לוגו העיתון למעלה, ומתחתיו… – כותרות ומאמרים וטקסטים שונים בערבית (או כאילו־ערבית: לא זו בלבד שהטקסט הוא ג׳יבּריש, אלא שהוא כתוב כסידרה של אותיות נפרדות, לא מחוברות).

עמוד ראשון של ׳ידיעות אחרונות׳ – אליבא דיוצרי הסידרה ׳הומלנד׳ (תמונת מסך של המחבר)

אבסורדי? בוודאי (איך לא ראו המפיקים שהכותרת והטקסט אינם אותו הכתב?
פוגע באמינות הסצינה, ובעקיפין כל הסידרה? ברור.
כל־כך פשוט למניעה, אילו התייעצו עם ישראלי כלשהו (למשל, גדעון רף, המפיק בפועל)? ללא כל ספק.

ובכן, זוהי דוגמא לפדיחה מהסוג שאני מתריע בפני לקוחותיי וישראלים אחרים להימנע ממנו בבואם לפרסם מאמר, ספר, פרסומת, או כל חומר אחר באנגלית. בארץ שבה הדגש הוא על פונקציונליות, לא מראה; אין הקפדה על גינונים; יש שתי דרכים שונות לכתוב ׳תורכיה׳, ועשר דרכים שונות לכתוב ׳פתח־תקווה׳ בלועזית; ואילתור הוא שיגרת חיים, טעויות שנראות לישראלי המצוי כטריביאליות ולא חשובות (כגון שימוש לא נכוֹן באותיות קטנות או גדולות, או איות או פיסוק לא נכון) עלולות לצעוק לשמיים לקורא הזר – במיוחד אם זה עורך של כתב־עת אקדמי, או של הוצאה־לאור. יתרה מזו, הן יכולות להיות ההבדל בין כישלון להצלחה בפרסום או בשיווק לקהל היעד בחו׳׳ל. במקרה הגרוע, זה יכול לעורר גיחוך המטרפד את סיכויי ההצלחה שלכם בעתיד.

ספר זה נועד להתריע על פדיחות כאלו וטעויות לכאורה משניות יותר באנגלית, ע׳׳מ שתוכלו להימנע מהן ולמקסם את הסיכויים שלכם לפרסם מאמרים, ספרים או חומר שיווקי בארצות דוברות־אנגלית (להלן: ׳האנגלוספירה׳).

כישראלי דו־לשוני ו׳פריק׳ לשוני שהתחנך בארץ ובחו׳׳ל; שחי, עבד, ופרסם מאמרים רבים וספרים בצפון אמריקה ובאנגליה; וערך או תרגם מאות מאמרים וספרים לפרסום בכתבי־עת זרים בשש־עשרה השנה האחרונות, אני מודע מאד ועד לבעיות העלולות להתעורר אצל ישראלים בנוגע להבעה באנגלית. במהלך העשור האחרון, כשראיתי שטעויות ואי־הבנות מסויימות צצות שוב ושוב אצל לקוחותיי, התחלתי לכתוב עליהן אונליין, בבלוג שקראתי לו ׳אל ףדיח׳1 (על משקל ׳אל מגור׳ – כלומר, ׳אל תעשו פדיחות׳).

הבלוג – שהיום הוא ספר מקוון - היה פופולרי מאד בקרב לקוחותיי (ואחרים, שנקלעו אליו באקראי), והיה לי גם שימושי, כי הוא איפשר לי פשוט להפנות לקוחות לפוסט הרלוואנטי בכל מקרה, במקום לכתוב להם מגילה שלמה של הסבר בסיום העבודה בגוף האימייל להסברת נושאים שונים בתרגום או בעריכה. כשהגעתי לכ־250 פוסטים, הרגשתי שמיציתי את כל מה שיש לי לומר על הנושא (מה גם שלא רציתי ליצור את הרושם המדכא כאילו אין־סוף למספר הטעויות והמלכודות הטמונות בכתיבה באנגלית), ושכדאי שאשלים את הבלוג עם ספר המקבץ בתוכו את כל הפוסטים באוסף אחד אלקטרוני שניתן לשמור במחשב או בסמארטפון ולעיין בו בכל זמן נתון – והתוצאה היא לפניכם.

מבנה הספר

הפרקים מוצגים לפי סדר הא”ב של כותרותיהם,בחמישה מדורים:

באנגלית זה אחרת
עשרים פרקים המְרָכּזים בתוכם טעויות נפוצות בקרב ישראלים (אקדמאיים ובציבור הרחב) עקב הבדלים פחות מוּכרים בין עברית ללועזית – כגון השימוש במילות יחס (אין־אט־און); בתארים (אל תקרא לי דוקטור); באותיות קטנות וגדולות (הגודל כן קובע); במשמעות או בהגייה של מילים השאולות מלועזית (בניגוד לצפוי, מוטיב הג׳בּטה בקלוז־אפ, מי מפחד מפרוטוקולים?); בתחביר (בתחביר גרמני לא להשתמש); בביטויים מקובלים (המרצע הוא חתול); בהקפדה על איות נכון (לא זינה ולא צוקרברג, לא מצדה ולא פתח־תקווה); ובאסוציאציות של מילים כגון מדינה, לכלול, שקל, מציאות; ובשימוש באותיות נטויות ומרכאות. אלה מסרים קלים לקריאה ולהפנמה, המועברים דרך סיפורי רקע ועשרות דוגמאות של שימוש נכון ולא־נכון.

זהירות – מוקשים!
מקבץ של מלכודות נפוצות הטמונות לכל מי שהאנגלית איננה שפת־אימו (לא רק ישראלים) – כגון דמיון מטעה בין מילים דומות־לכאורה (למשל, אידילי/אידיאלי, מילים דומות אך שונות); סֶדר לא־נכון של מילים (הלחמניה, הסדר הסודי הנכון של מילות לוואי); הומופונים (מילים הנשמעות אותו הדבר) (טוּ־טוּ־טוּ, בין חך ללוח־צבעים, למנל׳׳מ); איות או הגייה לא נכונים (חברים כוזבים, לא להתקמצן על ה־h הסופית); ותופעת העִסבּאה”ל (עברית סתומה בעקבות אי־הבנת הלועזית) (לא טיסה ולא נעליים, השורשים האנגליים של עברית סתומה, וכו׳). 

לידיעה כללית
נושאים חשובים לידיעה כללית של כל אדם החפץ להגיע לרמה מקצועית בהבעה באנגלית – כגון ההווה הנצחי של אִם ומתי; הם – גוף שלישי יחיד, חוק החיסכון ב־s־ים, כיצד לכתוב מכתב רשמי באנגלית, או קו׳׳ח, מיקומו של גרש השייכות, הבדלים בין מקפים שונים, ספרדית, צרפתית ולטינית בסיסית של דוברי־אנגלית, וכיו”ב. 

חשוב לאקדמאים
נושאים הרלוואנטיים בעיקר לכתיבה אקדמית באנגלית – כגון השימוש ב־או, לא ו־, ו־ו־, לא גם; אכן, לא אמנם; לא לכסח פעמיים; לא לשנות את הנושא באמצע משפט; הבדלים בין אנגלית אמריקאית לבריטית; הבחנה בין סוגים שונים של מונחים כמו ייחודי, ביקורת, השפעה, הנחה, מניע, קשר, סבירות, תוצאות, סוגריים, רקע, וגילוי; שמות מדעיים והצגתם; והימנעות משפה עממית מדיי. 

לשיפור מקצה
לבסוף, אוסף של טיפים לשדרוג הבעתכם באנגלית, בכל הקשר שהוא (אקדמי, שיווקי, אישי) – כגון, ההבדל בין אנגלית לעומת תרגומית; שלל ביטויים שימושיים; גוונים של אירוניה; צורת העתיד המותנה; לטינית בסיסית של דוברי־אנגלית; החשיבות של אנגלית אנגלו־סקסית (לעומת מילים לטיניות גדולות); על מקצב טיפוסי לאנגלית (ולמה זה חשוב); ואחרון חביב, החשיבות של תצוגה נכונה (תסמונת הקוטג׳).

 מדובר, אם כן, לא רק בהצגת טעויות, אלא גם בהדרכה כיצד לשפר משמעותית את הבעתכם באנגלית באמצעות חלופות פחות מוּכרות למונחים שונים, דוגמאות של שפה אידיומטית, וסתם ידע כללי שבד”כ אינו נלמד בשיעורי אנגלית בארץ (בבתי־ספר או אפילו באוניברסיטה). כמו־כן, למניעת ניפוח מיותר, ספר זה אינו כולל פוסטים ממדור נוסף הקיים באתר – ףדיחות בחוצות – המציג דוגמאות של פדיחות בפירסומים שונים בארץ (בדפוס או אונליין), המדגימות שלל עניינים שונים, אבל שברובם אינם רלוואנטיים למצבים אחרים. את אלה תוכלו לראות באתר בכל עת.

שימו לב שספר זה יוצא בשלב זה רק במהדורה דיגיטלית וכאפליקציה מקוונת – חלקית ע׳׳מ להקל על החיפוש של מונחים, ולאפשר לינקים לפרקים נבחרים ולאתרים חיצוניים. אם יהיה ביקוש, אשקול להוציא גם מהדורה מודפסת.

 
הערות ברמת התצוגה

ציטטות נפרדות של טקסטים עבריים מוצגות כך

ציטוט רגיל של טקסט לועזי מוצג כך: 

This is an example of an ordinary quotation in English or some other European language. 

מילים לועזיות שאינן אנגלית – כמו il faut, fait accompli– או כותרות של סרטים, ספרים, או יצירות אחרות (כמו The Scent of a Woman), גם כן מוצגות באותיות נטויות. 

 – דוגמאות של ניסוח לא־נכון (או טעון שיפור) מוצגות בהדגשה וקו תחתי (בתוספת רקע כתום, אם הוא מוטעה בעליל) – למשל:

This is an example of wording that can be improved, and this is an example of downright wrong usage.

– ואילו דוגמאות של ניסוח נכון של הדוגמאות הלא־נכונות מוצגות עם נקודה והדגשה בלבד, כך:

This is an example of correct usage.

– נוסח נכון של מקפים או סימנים אחרים העלולים לא לבלוט מסומן בצבע ירוק – כך: 

in the years 1973–1981
 

לסיכום

לא ניתן להבטיח שעם מדריך זה תימנעו לחלוטין מטעויות כלשהן באנגלית, אך בין אם אתם אקדמאים המעוניינים לפרסם מאמרים או ספרים בחו׳׳ל, או אנשי פרסום או שיווק השואפים לפנות לקהל דובר־אנגלית (בארץ או בחו׳׳ל), או סתם רוצים ליצור רושם טוב ככל האפשר בהתקשרות עם אנשים או מוסדות בחו׳׳ל, אין לי ספק שמדריך זה יאפשר לכם להימנע מהטעויות הנפוצות ביותר אצל ישראלים בכתיבה באנגלית, ולמזער את הפדיחות. 

 אם יש לכם שאלות, הערות, הצעות לנושאים אחרים למהדורות עתידיות, או – חלילה – גיליתם פדיחות משלי בטקסט, אתם מוזמנים לכתוב לי בכתובת

al-fdik@orr-stav.com

בברכה ובהצלחה


יונתן אור־סתיו

הערות

1 לא מקובל, כמובן, לכתוב פ׳׳ה סופית בתחילת מילה או באמצע, ואולי נראה מוזר בהתחלה, אך מזה שנים בא לי לעשות זאת לציון מפורש של פ׳׳ה רפה במילים או בשמות זרים (שלא באמצעות ה–פֿ היידישאית), אז בספר זה אני עושה בכך שימוש נרחב. תודה על ההבנה.