הכריש
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
הכריש
מכר
אלפי
עותקים
הכריש
מכר
אלפי
עותקים
4.4 כוכבים (197 דירוגים)
ספר דיגיטלי
44
ספר מודפס
83.2 מחיר מוטבע על הספר 104
ספר קולי
48
האזנה לדוגמה מהספר

עוד על הספר

מישקה בן־דוד

מישקה (משה) בן דוד (נולד ב-22 במרץ 1952 בגבעת שמואל) פרסם עשרים ספרים - רומנים, קובצי סיפורים, ספרי מתח וספרי עיון. שירותו במוסד בא לידי ביטוי בספריו "דואט בביירות", "מפגש בברלין", "אהבה אסורה בפטרבורג", "ביקור אחרון במוסקבה" ו"תחנה סופית אלג'יר" שעלילותיהם סובבות את "המוסד" וסוכניו. בשנת 2003 זכה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים.

ראיון "ראש בראש"

תקציר

האזנה לדוגמה מהספר
"הכריש", ספרו החדש של מישקה בן-דוד עתיד ללוות אתכם בכמה ימים ולילות של קריאה להוטה. מרגע שמתחיל כדור השלג להתגלגל, נדמה ששרשרת האירועים כולה כבר בלתי נמענת.
 
אנשי יחידת המנהרות של החמאס פורצים בלב יישוב ישראלי; שיירת אדם אדירה יוצאת את גבולות עזה ועולה על אשקלון; החזבאללה מצטרף בירי טילים ובפלישה רגלית. תגובה ישראלית קשה אינה מאחרת לבוא, ובתוך זמן קצר נסחף המזרח התיכון למלחמה כוללת. ארצות הברית מושכת ידיה מן העניין כולו – וסוללות טילים רוסיות משתקות את חיל האוויר הישראלי.
תרחיש האימים מתממש. ישראל נותרת לבדה מול אויב נחוש וזירה בינלאומית עוינת.
בלב הים משייטת הכריש: צוללת ישראלית חדישה, נושאת טילים גרעיניים. החדשות הנוראות מהבית מגיעות לאנשי הצוללת, ומפקדיה נדרשים לקבל הכרעות אסטרטגיות הרות גורל ובעלות השלכות מוסרית קשות מנשוא.
כאשר נקטע הקשר עם הארץ, יודע מפקד הצוללת, אל"ם ירון גל, כי החלטותיו עללות לחרוץ את גורל המדינה ותושביה, והקוראים מלווים אותו צעד אחר צעד במצב בלתי אפשרי – עד לסוף הבלתי נתפס.
"הכריש" מאת מישקה בן-דוד הוא רומן מסחרר, המיטיב לשרטט את פעולות הכוחות הצבאיים והמדיניים, ואת דמויותיהם, מאבקיהם ואהבותיהם של גיבורים בשר ודם: אנשים שאופיים ותפיסותיהם המוסריות יהוו את לשון המאזניים בהתרחשות שתדיר שינה מעיני כל קורא.

פרק ראשון

פרולוג
 
24.4.2022, 06:00, הים הצפוני
 
"עמדות צלילה," פקד אל"ם ירון גל, מפקדה של אח"י כריש. הוא עמד במרכז חדר הפיקוד של הצוללת, לידו הפריסקופים וסביבו יושבים המפעילים, רכונים למסכים של שידות ההפעלה. תכונה הורגשה באנשי הצוללת, שמיהרו איש איש למקומו.
"גשר — מפקד — רד וסגור מחבט ביתן עליון," הורה ירון לקצין משמרת הגשר, שעמד בגשר שבראש הביתן, בקצה הסנפיר העליון של הצוללת, ולידו הצופה.
"קצין משמרת בביתן. מחבט ביתן עליון סגור ומהודק," דיווח קצין משמרת הגשר לאחר שירד, סגר מאחוריו את כיפת הפלדה והידק את גלגל הנעילה.
סגן דובי תבור, קצין הקשר, שידר אות חיים אחרון בטרם הורד תורן הקשר, ואיתו יתר התרנים והפריסקופים, למעט פריסקופ הסיור שאייש ירון. בדקות האחרונות האזין דובי ברשת הת"ג לשידורי המורס מהארץ. "קיבלנו תשדורת," דיווח, ומסר לירון את תוכן השדר: "המשך כמתוכנן, בהצלחה".
אורות הניאון הלבנים התחלפו בתאורה אדומה ושקט השתרר במי"ק, מרכז ידיעות הקרב, הוא חדר הפיקוד של הצוללת. סגנו של ירון, סא"ל מיכאל שושן, קם מתוך כורסת העור שלו — אחת משתי כורסאות המפקדים במי"ק, ככיסאותיהם של שני קברניטי ג'מבו ענק — והתייצב ליד המפקד. אורות מרצדים הבזיקו על פני המפעילים שגחנו על עשרות המתגים והכפתורים שנקבעו סביב כל אחד מהמסכים. הללו הופעלו בהתאם לסוג הפעילות הנדרש. בירידה לעומק פריסקופי יופעלו בין השאר שידות הסונאר, הל"א והאופטרוניקה. כשיֵצאו לדרך יופעלו גם שידות העיבוד של נתוני התנועה.
"מרכז — פתח פליטות ראשיות, שמור עומק פריסקופי," פקד ירון על המרכז הטכני, שנמצא מימינו. סרן רונן רגב, הצ'יף, מפקד המרכז הטכני וקצין המכונה, העביר את הפקודה לעמדת הניהוג, מכלי הצלילה נפתחו ומי הים חדרו לתוכם.
"צוללים עכשיו, צוללים עכשיו, start diving," פקד בשפת המכונה.
רס"ב נדב בארי, מפעיל עמדת הניהוג של הצוללת, הטה את ההגה. המסך מולו נמלא מספרים וקואורדינטות שציינו את מגמת התנועה. ממקומו המוגבה, מעט מאחוריו, בחן רונן את עמדת הניהוג. בעמדת השליטה והבקרה הסמוכה ישבו עוד שני מפעילים: רס"ר עמי אפוטה, סגנו של רונן, ורס"ב גלעד זייד. שניהם חלשו יחדיו על מערך הידיות, הלחצנים והשעונים, שבעזרתם שלטו על סיבובי המנוע ועל שקילה ואיזון של הצוללת.
המכלים הוצפו. הצוללת החלה לשקוע. נדב ציין את העומק בקול מדֵי מטר עד שהגיעו לעומק פריסקופי, חמישה־עשר מטרים מתחת למים. רונן חזר על הדברים בקשר הפנימי, וקצין המשמרת במי"ק חזר עליהם שוב באוזני המפקד.
"מרגיש את זה בביצים?" שאל ירון בחיוך את סגנו. שני הקצינים הוותיקים, ששירתו יחד כמפקד וכסגנו עוד באח"י תקומה, אהבו את הרעד הקל שחשו בחלציהם במהלך ההנמכה והצלילה.
כשהגיעה לעומק הפריסקופי ביצעה הצוללת "טלטול פליטות": תנועת עלייה וירידה שהביאה לפליטת שארית האוויר במכלים. שקט השתרר.
"צוללת טולטלה, סגור פליטות ראשיות," אמר רונן, ומכלי הצלילה נאטמו.
"שקול הצוללת בשישים סיבוב," פקד ירון.
רונן אישר שהצוללת שקולה.
"שמור על קוֹרס נוכחי," הורה ירון, "מהירות שמונה קשר." קצין המשמרת העביר את פקודת השמירה על הכיוון אל רונן, שחזר עליה באוזני נדב והמפעילים האחרים.
"בדוק ודווח שיפוליים ונזילות, ודא אטימות במדורים," פקד ירון.
קצין המשמרת העביר את הפקודה במערכת הדיבור הציבורית, המד"צ. משהתברר שאין נזילות באטמי המחבט העליון, נסגר גם המחבט התחתון. לא היו נזילות גם בשאר חלקו העליון של הסנפיר, שלא שימש אלא כבית הידור לתרנים השונים — תורני הקשר, הפריסקופים, צינורות גזי הפליטה של הדיזלים, צינורות יניקת האוויר — ולשלושת צינורות השיגור האנכיים, שנועדו לשיגורם של טילים בליסטיים, ועמדו ריקים. גם השיפוליים — חלקו התחתון של הסיפון, שאליו מתנקזים המים — היו יבשים.
"היכון לשינור," הורה ירון. תורן השינור הורם ואוויר מהחוץ הוזרם פנימה. נעשתה בדיקה של מנועי הדיזל וטעינת מצברים קצרה. הכול היה תקין.
"רד לחמישים מטר," פקד ירון, "שישים סיבוב." הפעם הוא בדק את ההתנהגות הדינמית של הצוללת בירידה ובעלייה.
רס"ן עודד אלבלק, קצין הנשק, הורה לרס"ר אופק שָרוני, האחראי על בקרת נשק הצוללת, לדווח על מצב הצמ"טים — הצינורות משגרי הטורפדו — וכלי הנשק בחרטום, וקיבל בקשר הפנימי דיווח כי כל הצמ"טים והטורפדו במצב תקין. לא היו נזילות גם בצינורות השיגור העבים יותר, שנועדו לטילי הפופאי־טורבו הגרעיניים, שהיו ריקים גם הם. הוא דיווח על כך לירון, הניצב לידו במי"ק. רס"ר עמי דיווח מהירכתיים כי אין שיפוליים ונזילות במכונה ובשאר המדורים התחתונים. סרן רונן דיווח שוב על המהירות, העומק והכיוון. קצין המשמרת המתין לשאר הדיווחים ולבסוף הודיע לירון: "פליטות ראשיות סגורות, הצוללת שקולה ואופקית, אין שיפוליים ונזילות, אטימות בסדר."
ואז הורה ירון על ירידה לעומק צלילה מרבי תוך עצירות מדי חמישים מטר. בכל עצירה בוצעה שוב בדיקת המערכות, כדי לוודא היעדר נזילות בכל המכלולים בעלי המגע עם החוץ גם בתנאי הלחץ האטמוספרי של המים בעומק.
בתום הבדיקות הורה ירון להשקיט את הצוללת ולבדוק רעשים עצמיים. כל המכשירים לניתוח רעש עצמי, ONA, לרבות המתמרים ההידרופוניים, מד התאוצה והסונארים, הצביעו על כך שהצוללת שקטה לחלוטין. ניתן היה לעבור למשימה החשאית.
"שמור על קוֹרס נוכחי," הורה ירון, "מהירות שמונה קשר." קצין המשמרת העביר את פקודת השמירה על הנתיב אל רונן, שחזר עליה באוזני נדב והמפעילים האחרים.
הכריש סיימה זה עתה הפלגה על פני המים מהמספנה בקיל — שם התקיים טקס השקה קצר ומרגש — לאורך תעלת קיל, משם עברה לנהר האלבה ואז זרמה איתו לשפך הנהר לים הצפוני, ליד קוקסהאפן. זה היה מסלולן הקבוע של כל הצוללות הישראליות שנבנו במספנות HDW שבקיל, גרמניה, בדרכן ארצה.
הכריש שטה על פני השטח עד שגמאה את מאה ושמונים המיילים אל המים העמוקים בים הצפוני. כשעמד לצלול, הוציא ירון מברק בקשת צלילה שהופנה אל הסינגרפליט, מרכז השליטה הגרמני, ציין את מיקומו וקיבל את פרטי המלבן הווירטואלי — "אזור הצוללת הנע", שבו היה אמור להיות בתנועה דרומה, לכיוון תעלת למאנש. ירון צלל, וכעבור זמן מה הפנה את הכריש צפונה.
הכריש הייתה בדרכה לנמל הצבאי הנטוש מארוויקה שליד העיר הנורווגית קריסטיאנסנד: נמל מים עמוקים ששימש בעבר את הצוללות שנבנו בקיל, כולל הישראליות, לבדיקות עומק. ואולם, זה כעשרים שנה היה הנמל אסור בכניסה לצוללות ישראליות — הנורווגים עמדו בתוקף על כך שאינם רוצים לסייע לחימושה של ישראל בכלי נשק התקפיים — ולבסוף ננטש לחלוטין.
בדרכה חמקה הכריש מעיניהם, מאוזניהם וממכשיריהם של כוחות נאט"ו והכוחות האמריקאיים היושבים בתחנות החוף בדנמרק, בנורווגיה ובשוודיה. כוחות אלה הסתמכו על מערכות סונאר בתדר נמוך שהונחו על קרקעית הים, והיו שמחים לגלות ולתעד את חתימתה האקוסטית של הכריש. זו יכלה להתקבל אצלם באמצעות ניתוח רעשי הקוויטציה — תופעה אקוסטית הנגרמת בשל סיבובי המדחף, אשר יוצרים תת־לחץ המעלה בועות מים בתדירות ייחודית לכל מנוע — ועליה מתווספים הרעשים המוקרנים בתדר נמוך מן המכלולים הנעים בצוללת.
השיוט בעומק רב ובמהירות נמוכה, כמו גם ציפוי גוף הצוללת בלוחות אקוסטיים, הפחיתו את רעשיה. יתר על כן, גם מי שהיה מבקש לחפש את הכריש לא היה יודע מה בדיוק לחפש, שכן בזמן בניית הצוללת הוסתר המדחף מאחורי מעטה פלסטיק אטום, ובהיעדר מידע על מאפייניו יתקשו המחפשים לשייך רעש או אות דווקא לכריש ולמערכותיה.
ירון הורה להתקדם במהירות שתאפשר להם להגיע לאזור קריסטיאנסנד מעט אחרי רדת החשכה. כשיצופו ויעלו בצמוד לדופן כלי השיט שימתין להם, יהיו לאנשים העלומים הממתינים עליו שעות ארוכות להעברת הטילים הגרעיניים אל הכריש. כשיסיימו, לפני עלות השחר, וכשתצלול ותיעלם, תהיה הכריש לצוללת האסטרטגית מספר אחת של מדינת ישראל.
 
 
1.5.2022, 03:00, כפר עזה
 
זו הייתה המנהרה הארוכה ביותר שהחמאס חפר, ומכיוון שעברה מתחת לשדות, איש לא שמע את רעשי החפירה ואיש לא חשד בקיומה. היא לא התגלתה גם במהלך בניית המכשול התת־קרקעי של צה"ל מסביב לרצועה. הפתח נפער מטרים ספורים מעברה הפנימי של הגדר המערבית של קיבוץ כפר עזה, ליד הדרך המקיפה את היישוב, סמוך לאחד משני הרחובות ההולנדיים המקבילים שבשכונת נאות דשא. אנשי יחידת הנוחבה של החמאס, יחידת המנהרות, פרצו ממנה והסתערו אל בינות לווילות הקטנות והמטופחות.
שלושים אנשי היחידה התפצלו לעשר חוליות שהסתערו כמעט בו בזמן אל הבתים שמשני עברי הרחוב. מטעני נפץ קטנים הוצמדו למנעולי הבתים, מכל כיוון נשמעו הפיצוצים ומיד אחריהם יריות. בבית השני ברחוב, שבפתחו חנה טרקטור ג'ון דיר ענקי ולידו אופני ילד, נשמע קול צעקה של ילד מבוהל מקומת המרתף. המפקד סימן לאנשיו לרדת לשם. רגע לאחר מכן נשמעו מן הקומה העליונה שלוש יריות אקדח. שלושת חברי החוליה צנחו ארצה בלא רוח חיים.
ואולם בתשעה בתים אחרים הושלמה ההשתלטות בתוך דקות. ארבעה ישראלים נורו כשניסו להשיב אש, אך בחילופי הירי נפגעו עוד שישה מאנשי היחידה. הנותרים כינסו את האזרחים שנשבו ואז כילו את זעמם בגברים שנכנעו וירו בהם למוות. אחר כך, בהתאם לתרגולת, הובילו את הנשים והילדים אל הבית הפנימי ביותר ברחוב: בית דו־קומתי שבקומתו העליונה פנו אל הרחוב רק חלונות קטנים מזכוכית אטומה, שלושה מימין ושלושה משמאל.
אנשי הנוחבה ערכו ספירה ראשונית: היו בידיהם תשע נשים ושמונה־עשר ילדים. שני ילדים — זאת הם לא ידעו — הצליחו לחמוק. האחד הסתתר בביתו ונמלט לאחר שיצאו ממנו, האחר חמק בשעה שהובל עם אמו ואחיותיו אל הבית שבקצה השורה. בצעקות רמות, שנועדו להתגבר על קריאות הפחד ועל בכי הילדים שאבותיהם נורו לנגד עיניהם, הובילו אותם אנשי החמאס לקומה השנייה.
בתוך זמן קצר הגיעו לשכונה במרוצה עשרת חברי כיתת הכוננות של היישוב. שני הילדים הנמלטים, שהסתתרו באחת החצרות, רצו אליהם. מפקד הכיתה עלה בקשר מול רכז הביטחון של היישוב ודיווח לו על המצב.
"שרק לא יֵצאו עם החטופים לכיוון עזה," הורה רכז הביטחון. "תאתרו את פתח המנהרה ותציבו שם מארב. תסגרו על הבית. אף אחד לא יוצא."
 
 
1.5.2022, 04:00, מחסום ארז
 
"מה רצית שאעשה, שאירה בהם?" שאל מוטי ראובן, מאבטח במחסום ארז, בריאיון טלפוני ששודר מיד בפתח חדשות הבוקר. "כל מה שראיתי זה ילדים ונשים, גל אדיר, אלפים, באים אלי מתוך החושך. גם אם הייתי מרוקן עליהם את כל המחסנית, את שתי המחסניות, זה לא היה משנה כלום. תוך דקה היו רומסים אותי. וגם הייתי עלול לפגוע באנשים שלנו."
"אילו אנשים שלנו?"
"כמה דקות לפני שהגל הזה שטף אותנו, הגיע למחסום רכב שטח עם שלושה אנשי שב"כ. הם שאלו אם כבר קיבלנו את ההתרעה, וכשאמרתי שלא, אמרו שיש התארגנות לפלישה ושהם קבעו עם אנשי קשר שלהם בצד השני. עברו את המחסום ונעלמו. זהו. יותר לא שמענו מהם."
"בעצם אתה נותן לנו עכשיו סקופ עצום," אמר המגיש. "לפי דבריך, יכול להיות שהייתה התרעה לשב"כ על הפלישה הצפויה, וייתכן גם ששלושה אנשי שב"כ נתפסו על ידי העזתים, ואיננו יודעים מה עלה בגורלם!"
"אני לא יודע על זה כלום."
"ואם היית יודע אז מה שאתה יודע עכשיו..." התחיל המגיש.
"אם הייתי, אם הייתי!" התפרץ ראובן. "מה אתה רוצה, תגיד לי? לא היו לנו הוראות פתיחה באש למקרה כזה. אף אחד לא דיבר איתנו על אפשרות של פריצה של אלפי אזרחים. מה אתה כבר יכול לדעת בארבע בבוקר, בחושך, כשעולים עליך ככה פתאום."

מישקה בן־דוד

מישקה (משה) בן דוד (נולד ב-22 במרץ 1952 בגבעת שמואל) פרסם עשרים ספרים - רומנים, קובצי סיפורים, ספרי מתח וספרי עיון. שירותו במוסד בא לידי ביטוי בספריו "דואט בביירות", "מפגש בברלין", "אהבה אסורה בפטרבורג", "ביקור אחרון במוסקבה" ו"תחנה סופית אלג'יר" שעלילותיהם סובבות את "המוסד" וסוכניו. בשנת 2003 זכה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים.

ראיון "ראש בראש"

סקירות וביקורות

“הכריש” וקונספציות שגויות ד"ר מישקה בן־דוד יקום תרבות 16/12/2022 לקריאת הסקירה המלאה >

עוד על הספר

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
197 דירוגים
127 דירוגים
44 דירוגים
13 דירוגים
1 דירוגים
12 דירוגים
24/8/2024

כה קשה לקרוא את הספר הזה במהלך מלחמת חרבות ברזל והרצח של אלף ומאתיים יהודים בבוקר אחד, ולהבין שהעולם מגנה דווקא אותנו על ניסיון להתגונן. זה אולי ספר בדיוני, אבל הוא כל כך ריאליסטי, והדברים בו אכן יכולים להתרחש. חובה לקרוא לכל ישראלי !

2
7/4/2024

חזה את האסון

2
10/9/2024

נפלא! חבל רק שהצליח לנבא מצב כמעט ריאלי של ה-7/10.

1
4/3/2025

מצמרר עד כמה תוכן נבואי,הפך בחלקים רבים בו למציאות אכזרית בת ימינו (אוקטובר 2023)…יותר ממומלץ לקריאה- חובה.

8/12/2024

מפחיד לקרוא את הספר הזה אחרי השבעה באוקטובר, ולחשוב שהמציאות לא היתה רחוקה מללכת בכיוון שנכתב בספר..

3/12/2024

זה כאילו נבואה שהגשימה את עצמה לאירועי ה 7/10 מצמרר עד כמה מדויקים הפרטים

23/8/2024

חזה את האסון של אוקטובר והוסיף עליו תסריט אימים שהלוואי ולא יתממש במלואו. בינתיים הכל הולך לכיוון החזוי והנהג לא לוחץ על הבלמים ואו מסיט את ההגה

3/8/2024

תחזית מצמררת שהפכה למציאות באוקטובר 2023.

3/8/2024

ספר מרתק. קראתי ברציפות, לא יכולתי להוריד את הספר…

17/7/2024

מרתק, לא יכולתי להניח את הספר...

10/6/2024

בהרבה מקרים הספר חזה מראש את ארועי השבעה באוקטובר . הספר הוא טוב וקולח.הספר מספק תרחיש מפורט ומציאותי של תחזית של עם לבדו יחיה , כלומר העם הזה שגר בציון יכול לסמוך רק על עצמו.

26/5/2024

ספר מעולה, מעניין מאוד, אקטואלי במיוחד

19/4/2024

פשוט לא יכולתי להניח את הספר.

2/4/2024

סוחף עד כדי קושי להפסיק את הקריאה. סיפור דמיוני. אולם בזמן הזה לא בטוח, שלא יכלה מדינת ישראל, לעבור תהליך דומה לסיפור הדמיוני. מומלץ

23/3/2024

נהניתי מכל רגע. לקרוא ספר כזה לאור אירועי ה 7/10, היה כמעט נבואי, הכל כלכך מתקבל על הדעת, אפילו מקומם. תודה מישקה, העפת לי תראש…

14/2/2024

פשוט מצויין ולצערינו גם אקטואלי. כתוב בצורה מרתקת וסוחפת

27/1/2024

ספר שנקרא בנשימה עצורה, מרתק וכתוב היטב. לפני מאורעות ה-7 לאוקטובר היה ראוי להיות תחת קטגוריה של דיסטופיה ספרותית אך לצערנו שוב הוכח שהמציאות אכן עולה על כל דמיון ומדהים איך מחבר הספר ראה כיצד התחלה של אירועים ביטחוניים חמורים יכולה להוביל לכאוס מלחמתי, חוסר אונים והפקרה של אזרחים רבים, ממש כפי שלצערנו הרב קרה במציאות ולא נשאר רק בדמיונו של המחבר.

16/12/2023

מדהים לקרוא אחרי 7 באוקטובר 2023 מה שמישקה בן-דוד חזה שש שנים מוקדם יותר, כולל המהירות בה העולם פונה נגדנו כשאנו נלחמים על חיינו.

15/11/2023

ספר ככ מציאותי בימים אלו קראנו אותו לפני 3 שנים ולא להאמין כמה הוא רלוונטי היום

14/11/2023

ספר מעניין ומרתק , מעט טכני מדי. בעיקר בימים אלו כאשר חלק מהדברים אכן קרו וקורים מסתבר שהכול אפשרי אבל עם הנהגה מתאימה אפשר גם אחרת

6/11/2023

חזק ומטלטל

2/11/2023

מטריד כמה שרלוונטי מתמיד מותח, מעניין. ספר מרתק

28/10/2023

מאלף ומצמרר כמה שזה נראה אמיתי אחרי השביעי באוקטובר

22/10/2023

מעניין מאוד. מדכא עד מוות, במיוחד עקב העובדה שהפגישה מעזה אכן התקיימה! הרסה עשרות יישובים ו על 1000 אנשים. מדכא משום שהמציאות הנוכחית מציגה צה"ל חלש ומבולבל שינו מסוגל להגן על המדינה ביחד עם ממשלה של בוגדים ופושעים. הספר עם כל השחור שבו מציג תמונה יפה יותר מהמציאות שמתרחשת מול עינינו.

19/10/2023

הורדתי את הספר בעבר. התחלתי לקרוא שוב השבוע כדי להשוות את העלילה עם המציאות.

17/10/2023

עוצמתי,אנרגטי ואקטואלי יותר מתמיד

13/10/2023

נזכרתי בספר הזה אחרי אירועי השבת האחרונה (7.10.23). הספר מתחיל בתרחיש כמעט זהה למה שהתרחש בעוטף עזה. נקווה שלא יגמר כמו הסוף בספר.

7/10/2023

קראתי בעבר ,נראה לי כי חמס גם קראו את הספר

29/9/2023

מעניין אך מתיש

15/8/2023

ענק, נפלא, מפחיד ביותר, וכל כך רלוונטי

15/7/2023

קולח, מרתק ומפחיד

23/6/2023

סוחף. קשה להניח את הספר. כשמניחים אותו וחוזרים למציאות לפעמים עולות תהיות האם זה באמת דמיון או חלילה מציאות בהתהוות.

19/5/2023

מעולה. מרתק. מקור לחשיבה מרחבית רבתֶ עוצמה

6/5/2023

ספר מרתק, קראתי בנשימה אחת.

17/4/2023

הירידה לפרטים וההקפדה על ריאליזם בתיאור השתלשלות האירועים, הופכים את הקריאה לחוויה לא קלה. שילוב של הנאה ומועקה. ספר מצוין.

8/4/2023

דמיון פרוע ומפחיד. לא נעים לקרוא סיטואציות כאלה ועוד יותר לא נעים לקרוא את התנהגות העולם כביכול.

27/3/2023

מעולה, מעורר מחשבה

11/2/2023

מרתק

30/11/2022

אמיתי ומפחיד

21/10/2022

ספר מעניין תיאור בלהות על השמדת מדינת ישראל

14/8/2022

מעורר מחשבות למרות שהסיפור הוא דמיוני.

14/7/2022

מצמרר

6/7/2022

ספר פשוט מרתק! חובת קריאה לכל ישראלי!

22/6/2022

הדבר היחיד המבאס בספר הזה.... שסך הכל רציתי לנוח אחרי יום של לימודים בתקופת מבחנים לבסוף מצאתי את עצמי ב01:20 עדיין ער לקורא את הספר המרתק הזה

16/6/2022

חשוב לקריאה! תסריט דמיוני אבל ריאלי בחלקים רבים.

27/3/2022

מפחיד כמה אמיתי זה יכול להיות

5/3/2022

הספר כתוב בצורה נפלאה ויוצאת דופן! מרתק, מהפנט ומפחיד עד שכמה שהעלילה יכולה להפוך למציאותנו. בהחלט ניתן לכתוב כי ביטחון מדינת ישראל מובטח רק ע"י שלום בר-קיימא, קשה ככל שהשגתו תהיה.

13/1/2022

מרתק התיאור של המציאות לפעמים מוסיף מימד של אימה, כי זה מערבב בין דמיון למציאת של ימינו, בהחלט ספק שראוי לעשות עליו סרט. ממליץ.

16/12/2021

לא ישנתי בלילה. מודה. המחשבות רצו והשתוללו כמו שהן תמיד עושות כשמשהו משפיע עלי. ספר של תרחישי קיצון. מודה שבנקודה מסויימת בזמן אמרתי אני לא ממשיך. שעתיים אחרי כן המשכתי בשקיקה. הבנתי בסוף מה חסר. ה grit שיש ליהודים בכל מקום בו הם נמצאים כשהם מגיעים לתרחישי קיצון. לא יתכן שכל הכוכבים בכל העולם יסתדרו ככה. מערכת הדילמות, ההתלבטויות, אמות המידה והמוסר עומדות פה למבחן במשחק מלחמה מעולה, מעורר מחשבות והמון מה אם?

19/11/2021

ספר מטלטל מותח ומטריד. אי אפשר להישאר אדיש.

22/10/2021

ספר מהנה מאוד וסוחף

14/10/2021

מעניין ומותח מאוד העלילה כמעט מפחידה בהיתכנותה

8/10/2021

ספר מעולה התחלה קצת חלשה אבל שווה להתמיד!!!

28/8/2021

מעולה

13/8/2021

מותח, סוחף ומלווה בתחושת מועקה מאחר והמצב המתואר בספר לא כזה דמיוני … בכל מקרה אל תוותרו.

17/7/2021

ספר מעורר מחשבה מכיוון שאיננו מנותק לחלוטין מתרחיש אפשרי. פעם אחר פעם התפללתי כי מישהו מהפוליטיקאים הבכירים יקרא את הספר ויחשוב היטב לפני קבלת החלטות על מהלכים שאינם הפיכים. ההסתמכות על ארה"ב והשפעת יהדות ארה"ב על הממשל מובילה למכבש לחצים ומהווה בטן רכה בישראל. ותזכורת אחרונה כי במלחמות אין מנצחים. יופי של ספר.

17/7/2021

לא סיימתי

8/7/2021

ספר המעורר מחשבה על מצבנו ביחס למה שאנחנו חושבים מול העולם בעל אינטרסים משלו

4/6/2021

מצויין

26/5/2021

חובה

23/2/2021

הפשט של מישקה בן דוד נוגע בכל אדם שחושש על היותו יהודי, כתיבה קלילה וסדורה עם הרבה טעם של עוד!

13/12/2020

מרתק וסוחף, אילו יכולתי הייתי קורא אותו ללא הפסקה

17/10/2020

מצוין

5/5/2020

מדהים ועוצמתי

5/5/2020

עלילה מרתקת ומטרידה כאחת. לא יכולתי להוריד את הספר מידי. אבל, קחו בחשבון שהקריאה שלו מלווה במועקה גדולה.

25/4/2020

ספר מטלטל, מרתק, מזעזע...עשה לי דפיקות לב ולא נתן לי מנוח. בקיצור ספר מעולה.

19/4/2020

ספר מרתק, כתוב היטב, ומפחיד, כי ההתרחשויות בו לגמרי לא תלושות מהמציאות. מחזק את ההרגשה/דיעה שלי שאסור לוותר על השלום ואסור לוותר על הגרעין, בנשימה אחת.

2/4/2020

מדהים מקרא בשקיקה מותח וכאילו בדיוני אך מאוד ריאליסטי אם חושבים לעומק. אהבתי פשוט נהדר

8/10/2019

ספר מדהים, מרתק, ומפחיד.

2/8/2019

הספר הטוב ביותר שקראתי

24/4/2019

עלילה מצמררת לכל ישראלי. אבל לפעמים המציאות עולה על כל דמיון.

1/4/2019

מעולה!!!
ההתחלה היתה עמוסה בפרטים טכניים אך הם אלו שהכניסו אותי לתוך חלל צפוף ומורכב.
כתיבה נהדרת.

26/2/2019

כתיבה מצויינת וריאלית מותח ומעניין
אי אפשר להפסיק לקרוא
אני קראתי יומיים ברצף

18/1/2019


ספר מרתק מאוד כקורא הירגשתי שזה יכול ליקרוא אים כולם עושים שגיאות הרות גורל הנקודה של הריסת הר הבית מחשבה יצירתית במינה לנסות לי פתור בעיה של אלפי שנים. נוסף לזה זו אזהרה לישראל וליהודים להישאר על המעש את ולהפסיק לחלום לשימור על הכוללות הצורך

2/12/2018

ענק, מדהים, מעורר מחשבה.

10/11/2018

אחת מחוויות הקריאה האינטנסיביות והמשמעותיות שחוויתי. הספר הזה מומלץ לכל ישראלי בפרט ואזרח העולם בכלל.

1/11/2018

עוד ספר מעולה של מישקה בן דוד
הספר כתוב בצורה נהדרת .
עניין של זמן עד ש-Netflix ירכשו זכויות להפוך את הספר לסרט :)

26/10/2018

מפחיד עד כמה הספר אקטואלי מדויק ורלוונטי .ממליץ לכל מי שעתיד המדינה חשוב לו לקרוא את הספר .
מרתק ונקרא ברצף.

7/9/2018

ספר ממש טוב. לא ניתן להרפות ממנו עד לסוף

20/6/2018

ספר חזק ממולץ לקרא זה ספר יום הדין במדינת ישראל

18/1/2018

אחד הספרים היותר כבדים שקראתי. קריאת ספר אפוקליפטי על חורבן של הבית שלי (שלנו) הותיר אותי עם תחושת מועקה ומחנק שלא עזבה אותי שעות.. אולי זה ריבוי הפרטים המוגזם כביכול והריאליות של הסיכוי להתממשות האסון הזה הם אלו שבונים את המועקה.. בנוסף לכך הספר הותיר אותי בתחושה קשה, שיש המון לעשות על מנת למנוע קריסה שכזאת בעתיד הלא רחוק.

9/12/2017

a must .   you have to read it all in order to understand why wirtten this way. 

the  end -  makes you wonder about other end/finish options.  made me think thru, and long beyond.  

13/3/2025

מרתק ולצערי חלקו כבר לא דמיוני ,אלא נבואי. אנחנו על המדרון החלקלק שבן דוד מתאר . מסקנתו בפרק האחרון שעלינו להתעשת ולהבין את מקומנו המזרח התיכון עדיין מהדהדת בתוכי. שלום עכשיו!

28/10/2024

לפני כמה שנים קראתי את הספר כדיסטופיה, סיפור דמיוני שלא יקרה לעולם. הקריאה הנוספת לאחר אוקטובר 2023 מצמררת. יש הרבה נקודות למחשבה, גם לגבי הדמיון וגם לגבי השוני (כמו התנהלות המעצמות ובעיקר ארה"ב). גם הדילמות בצוללת עצמה מעניינות. והסוף בלתי צפוי. הדמויות קצת סכמטיות, ולטעמי יש קצת יותר מידי עיסוק בנושאים הטכניים, בעיקר בתיאורים של מהלך המלחמה. אבל בסך הכל ספר מאד מומלץ, בעיקר בימים אלה.

27/9/2024

אהבתי

17/8/2024

הספר מענין ומרתק וחלקו הוכח היום כמתאים למציאות שלנו כאן. לא ברור גם מהספר ובעיקר מהתגשמות חלקו היום כיצד הגיע המחבר למסקנת ההיפרדות ומתן מדינה לעם שאינו קיים.

23/2/2024

מרתק ומצמרר, נוכח המחשבה שמתקפת חמאס ב-7 לאוקטובר כוונה להצית מלחמה כוללת נגד ישראל, שלא התממשה במציאות בשלב זה. התיאורים הטכניים, בעיקר בתחילתו של הספר, קצת ארוכים מידי. עם זאת, ספר חשוב ומעניין.

27/1/2024

מצמרר. בתקופה בה אנו נמצאים, התקשיתי להבדיל בין העלילה האפוקליפטית לבין המציאות האפוקליפטית אף היא.

5/1/2024

לסקירה - https://sivi-the-avid-reader.com/הכריש-מישקה-בן-דוד/

30/12/2023

מדהים שחלק מהזוועה הזאת הפכה למציאות ב 7.10.23

23/12/2023

נחמד. קצת אפוקליפטי בתקופה זו

20/12/2023

ספר נחמד, הסופר הרגיש לי מחוייב לדייק את הפרטים המיליטנטיים קצת יתר על המידה

3/12/2023

ספר מהנה לקריאה ומעורר מחשבה. יתכן כי גם מדייק ברמה מסוימת בחלקים הטכניים. זה לא יהושע קנז, אבל בימי מלחמה - גם זה בסדר.

16/11/2023

הספר היה מרתק, קשה ולעמיתים מצמרר. קראתי אותו לאחר אירועי ה7.10.23 והדמיון, היה מפתיע. לא יאמן שבשנת 2017 הדברים היו נראים בדיוניים, והיום חלקם נראים כאילו מישהו חזה את העתיד. התיאורים של החזיתות השונות היו לעמיתים ארוכים, אבל לא לוותר, ולקרוא עד הסוף...היה שווה.

20/10/2023

מדהים, לטוב ולרע

10/10/2023

הספר פורסם ב 2017. קראתי אותו באוקטובר 2013, במרביל למלחמה עם החמאס. תיאור פריצת המלחמה - כיבוש כפר עזה - הוא נבואי ממש !!! העלילה ה"צוללתית" בינונית. העלילה הצבאית-פוליטית - פחות מבינונית.

6/9/2023

ספר סוחף ומרתק, אם כי העלילה לוקה באמינות נמוכה

30/7/2023

מעולה

19/4/2023

מרתק, מעורר מחשבה, מפחיד

7/1/2023

ספר מותח, מערער, קראתי בנשימה עצורה תוך יומיים. בתור קרייתית רצתי לבדוק איפה מסכת האב"כ שלי שתהיה בהישג יד... התאכזבתי קצת מהסוף...

30/4/2022

ספר מותח תיאורים גרפיים מאוד מציאותים אבל ישנם עמודים מיותרים רבים בספר בסך הכל ספר נחמד

4/9/2021

הספר מרתק ומעלה מחשבות רבות לגבי המציאות הקיימת באזור. השליש הראשון היה מעט מייגע לקריאה מאחר ומכיל הרבה תאורים של מיקומים גיאוגרפיים מדוייקים, כך שמי שלא מכיר כל כביש וקבעה עלול ללכת לאיבוד. כמו כן ישנם הרבה ראשי תיבות ומונחים מקצועיים שלא הוסדרו כנדרש. אך עדיין הספר היה מרתק

26/6/2021

מותח ברמות, מעצבן כמה שזה יכול לקרות אם לא נתנהל נכון.

2/4/2021

הספר מרתק, אפוקליפטי, מפחיד ומעלה שאלות קיומיות רלוונטיות! הוא הכניס אותי לחוסר שקט מדכא אך לא יכולתי להניח אותו מהידיים. הסתבכתי עם הקיצורים וראשי התיבות עד שלמדתי להתעלם מהם.

14/9/2020

ספר מותח ומורט עצבים, מעלה המון מחשבות ופחדים בנוגע לקיום שלנו בארץ ישראל... אי אפשר להניח מהיד! לצערי היו המון פרטים מייגעים ועמודים שדילגתי עליהם, ואין ספק שהספר היה טוב יותר עם עבודת עריכה הגונה.

4/9/2020

מאוד רלבנטי ומעלה נקודות חשובות למחשבה

5/5/2020

מצוין ומעורר מחשבה

18/4/2020

ספר מותח שלא יכלתי להפסיק לקרא עד שסיימתי. בהתחלה יש מונחים צבאייים שקשה להבין ומעט משעממים, אבל בהמשך הם מתמתנים ולומדים להכיר אותם. מפחיד לחשוב שהמצב כפי שמתואר בספר, יכול להיות, אם לא ניקח את נושא הדו-קיום ברצינות.

9/1/2020

ספר מעניין,מפחיד,תרחיש אפשרי? בכל מיקרה חומר למחשבה

25/12/2019

נמצא במחצית הספר - הפסקתי כבר פעמיים. ממממש מפחיד כמה שהכתוב יכול להתממש. אחד הספרים הקשים לקריאה. מקווה רק שהסוף טוב לישראל

30/5/2019

ספר מרתק

26/12/2018

ספר מרתק ומדאיג מאוד!

9/10/2018

ספר מעורר מחשבה ותהיות וגם מטריד במידת מה מכיוון שהוא ריאלסטי באופן מובהק - האירועים בהחלט יכולים להתרחש בעתיד. החלק הראשון איטי יותר מהחלק השני שהינו מהנה יותר מהראשון. ללא ספק הקריאה זורמת ומהנה ואף סיימתי את הספר בשלושה ימים בלבד. ממליץ על הספר בחום.

30/12/2017

ספר מותח אך גדוש פרטים טכניים וגאוגרפים אשר גורם לך לדלג דפים.
מעניין העולם הקטן ומתחים בין האנשים בצוללת. ירון המפקד כמובן הגיבור הטרגי.
לסיכום ספר מותח אך לא מעבר לזה.

13/1/2025

ספר מוזר, מלחיץ עם סיום לא צפוי. נכתב לפני ה 7/10 ודי חזה אותו. אך מאוד פסימי.

5/5/2024

אני לא מומליץ לקרוא את חזיון השחורות הזה בזמנים שכאילו

23/2/2024

די מזעזע לאור מה שקרה ב 7.10.תיאור מבנה הצוללת מייגע

14/11/2023

סיפור אפוקליפטי מעניין עם הרבה שאלות ודילמות. התיאורים של הלחימה בארץ לעיתים קרובות סיזיפיים וטרחניים וכתובים כמו דיווח חדשותי ולא ספר עלילתי, אבל הסיפור האנושי בצוללת מעניין ולוקח את המחשבה למחוזות מאתגרים. סהכ בסדר.

5/7/2023

עלילה מעולה (ואפוקליפטית) עם פוטנציאל לספר מעולה, שכתובה פחות לטעמי. רחב מדי, נמרח מדי, ולצערי מצאתי את עצמי מעביר את הדפים וקורא ממש בראשי פרקים עד שהגעתי לקטעי המתח והאקשן. לא מצטער על הקריאה, אבל עם הביקורות הסופר חיוביות שיש פה ציפיתי ליותר.

6/6/2023

ארוך ומייגע

13/3/2022

חביב אך חסר ביסוס

30/11/2021

ספר מתח צבאי מדיני המתאר תרחיש של מלחמה גרעינית באיזור. יש בעלילה קטעים ראליסטיים, וקטעים שמותחים לגמרי את גבולות הדמיון. בסך הכל הסיפור די מעניין, מזכיר את הכתיבה של טום קלנסי, אבל פחות ראליסטי. בסך הכל די מעניין, מומלץ לחובבי הז'אנר.

14/7/2021

מעורר מחשבה אך יבש ומייגע

5/1/2020

נחמד אבל לא מלוטש מספיק

7/12/2018

קראתי מספר ספרים קודמים של מישקה בן-דוד ואהבתי אותם. הספר הזה - פחות. הוא ארוך מדי לטעמי והעלילה לא ממש אמינה.

7/6/2018

הספר טרחני, עמוס בפרטים, שמות, כינויים, מספרי כבישים וכמעט מספר נעליים של אנשים. הכותב כמו רצה להראות שעל הכל הוא חשב. כאילו לקח את טום קלנסי שישה צעדים קדימה.
הספר בעל פוטנציאל אבל לצערי נבלע בין שלל הפרטים האיזוטריים, אינסוף פרטים חסרי משמעות לסיפור עצמו.
פוטנציאל מבוזבז במפגן. רושם מיותר

10/1/2018

נהנתי מאוד ממחציתו השנייה של הספר. כתוב מותח ומעניין. הדמויות מאוד אמינות ומרתקות במיוחד של מפקד הצוללת.
לעומת זאת, חלקו הראשון של הספר (אם לא יותר) כתוב ברובו בצורה של תחקיר-דוקו. מרגיש כמו זאב שיף, המתאר את מלחמת יום כיפור. רוב רובה של המחצית הראשונה כתובה בצורה מאוד טכנית ויבשה. בדומה לאנציקלופדיה, הספר עמוס שמות רחובות, מספרי כבישים, תאריכים, מספרי אוגדות ויחידות צבא. מצאתי עצמי, נאבק ברצון לדלג על חלקים מהספר, אך בסוף עמדתי בפיתוי.
הפריע לי גם חוסר איזון בתאורים. למשל, רקע הסטורי של ישוב או נאום של דמות ציבורית יכולים להתפרס על פני עמוד או יותר, בזמן שארועים מזעזעים כמו פיצוץ אחד ממגדלי עזריאלי או פגיעת טיל באוניית אמוניה, הגורמת לאלפי הרוגים במפרץ חיפה - מוזכרים במשפט אחד בלבד.
אך שוב, כל החלק ה"עלילתי", המתרחש בתוך הצוללת - כתוב בצורה מאוד מרתקת, אמינה ומותחת.

20/10/2023

זנחתי בהתחלה :( תיאורים מפורטים מדי על צוללות ברמה הטכנית, אעהעהיהעההעהנ מאוד מדשדש. לא צלחתי. סורי.

15/8/2022

סיפרות זה לא. הזכיר לי את האמירה הערבים נוהרים...מצטיירת תמונה אפוקליפטית שכנראה מטרתה הגברת הפחד והשנאה. הטוב מול הרע. בעיני זה מגוחך

29/3/2021

מתיש.... מלא פרטים מיותרים...

20/8/2020

אחד הספרים המופרכים והמאולצים שקראתי. מלא תיאורים טרחניים, משעמם וגם צפוי. לא מומלץ בכלל

11/6/2020

ספר בלי נשמה. עמוס באלפי מפרטים טכניים מייגעים, נמשך ונמשך, מרגיש כמו כתבה של כתב צבאי בטלוויזיה שלעולם לא נגמרת. עינוי. התייאשתי אחרי שליש ספר, ואל הסוף הגעתי בדילוגים.

13/5/2020

ספר מתיש, מלאה, מתנהל בקושי, רווי פרטים, המעברים בין חלקיו יבשים. לא מתאים למחבר אשר קראתי עד כה את כל ספריו שהיו מהנים. אם המוזה לא שורה, אין חובה להוציא ספר. נראה כי הוא בכורח. חבל.

3/10/2019

הפסקתי לצערי אחרי 50 עמודים בהם לא הצלחתי להתחבר ולהיסחף.
אכזבה מרה, לאור העובדה שאהבתי מאוד את ספריו האחרים של מישקה בן דוד.
כאן הרגשתי שאני קוראת דו"ח צבאי שאינו נגמר, עמוס בראשי תיבות, בלתי חשובים בעליל לקורא המצוי.
החלק הרגשי והעלילתי לא הגיע עד עמוד חמישים, למעט רמזים קלושים להיסטוריה של הגיבור.
חבל.
אולי אחזור לנסות שוב בעתיד.

28/2/2019

התאכזבתי. התרחיש אמנם לא בלתי אפשרי אבל בלתי סביר בעליל. אלפי פלסטינאים עולים על ישובים בישראל?
גם אם תהיה התארגנות כזו - התארגנות כזו המודיעין מזהה בלי מאמץ. זה התרחשות גדולה מדי.
ונניח שיש הפתעה אחת. נניח. מיד יש גיוס חירום בצהל. מיד מפיקים לקחים ופורסים כוחות
במקום זה בספר שוב ושוב ערבים מאורגנים מתואמים נתקלים בכוחות בודדים של כמה שוטרים חיילים. ותמיד אלו לא לוחמים. לא סביר. אחרי המקרה הראשון יגייסו מילואים ויפרסו אותם בכל הארץ. ויתנו הוראות לאש חיה.
לא סביר שביום השלישי של ההתפרעויות.שיירת מובילים תעצור להתרענן בואדי ערה סתם כך
לא סביר שבצהל אין פיקוד ושליטה כל אחד פועל לוקלית כאילו היה בצופים
לא השתכנעתי בכלל

סקירות וביקורות

“הכריש” וקונספציות שגויות ד"ר מישקה בן־דוד יקום תרבות 16/12/2022 לקריאת הכתבה >
הכריש מישקה בן־דוד
פרולוג
 
24.4.2022, 06:00, הים הצפוני
 
"עמדות צלילה," פקד אל"ם ירון גל, מפקדה של אח"י כריש. הוא עמד במרכז חדר הפיקוד של הצוללת, לידו הפריסקופים וסביבו יושבים המפעילים, רכונים למסכים של שידות ההפעלה. תכונה הורגשה באנשי הצוללת, שמיהרו איש איש למקומו.
"גשר — מפקד — רד וסגור מחבט ביתן עליון," הורה ירון לקצין משמרת הגשר, שעמד בגשר שבראש הביתן, בקצה הסנפיר העליון של הצוללת, ולידו הצופה.
"קצין משמרת בביתן. מחבט ביתן עליון סגור ומהודק," דיווח קצין משמרת הגשר לאחר שירד, סגר מאחוריו את כיפת הפלדה והידק את גלגל הנעילה.
סגן דובי תבור, קצין הקשר, שידר אות חיים אחרון בטרם הורד תורן הקשר, ואיתו יתר התרנים והפריסקופים, למעט פריסקופ הסיור שאייש ירון. בדקות האחרונות האזין דובי ברשת הת"ג לשידורי המורס מהארץ. "קיבלנו תשדורת," דיווח, ומסר לירון את תוכן השדר: "המשך כמתוכנן, בהצלחה".
אורות הניאון הלבנים התחלפו בתאורה אדומה ושקט השתרר במי"ק, מרכז ידיעות הקרב, הוא חדר הפיקוד של הצוללת. סגנו של ירון, סא"ל מיכאל שושן, קם מתוך כורסת העור שלו — אחת משתי כורסאות המפקדים במי"ק, ככיסאותיהם של שני קברניטי ג'מבו ענק — והתייצב ליד המפקד. אורות מרצדים הבזיקו על פני המפעילים שגחנו על עשרות המתגים והכפתורים שנקבעו סביב כל אחד מהמסכים. הללו הופעלו בהתאם לסוג הפעילות הנדרש. בירידה לעומק פריסקופי יופעלו בין השאר שידות הסונאר, הל"א והאופטרוניקה. כשיֵצאו לדרך יופעלו גם שידות העיבוד של נתוני התנועה.
"מרכז — פתח פליטות ראשיות, שמור עומק פריסקופי," פקד ירון על המרכז הטכני, שנמצא מימינו. סרן רונן רגב, הצ'יף, מפקד המרכז הטכני וקצין המכונה, העביר את הפקודה לעמדת הניהוג, מכלי הצלילה נפתחו ומי הים חדרו לתוכם.
"צוללים עכשיו, צוללים עכשיו, start diving," פקד בשפת המכונה.
רס"ב נדב בארי, מפעיל עמדת הניהוג של הצוללת, הטה את ההגה. המסך מולו נמלא מספרים וקואורדינטות שציינו את מגמת התנועה. ממקומו המוגבה, מעט מאחוריו, בחן רונן את עמדת הניהוג. בעמדת השליטה והבקרה הסמוכה ישבו עוד שני מפעילים: רס"ר עמי אפוטה, סגנו של רונן, ורס"ב גלעד זייד. שניהם חלשו יחדיו על מערך הידיות, הלחצנים והשעונים, שבעזרתם שלטו על סיבובי המנוע ועל שקילה ואיזון של הצוללת.
המכלים הוצפו. הצוללת החלה לשקוע. נדב ציין את העומק בקול מדֵי מטר עד שהגיעו לעומק פריסקופי, חמישה־עשר מטרים מתחת למים. רונן חזר על הדברים בקשר הפנימי, וקצין המשמרת במי"ק חזר עליהם שוב באוזני המפקד.
"מרגיש את זה בביצים?" שאל ירון בחיוך את סגנו. שני הקצינים הוותיקים, ששירתו יחד כמפקד וכסגנו עוד באח"י תקומה, אהבו את הרעד הקל שחשו בחלציהם במהלך ההנמכה והצלילה.
כשהגיעה לעומק הפריסקופי ביצעה הצוללת "טלטול פליטות": תנועת עלייה וירידה שהביאה לפליטת שארית האוויר במכלים. שקט השתרר.
"צוללת טולטלה, סגור פליטות ראשיות," אמר רונן, ומכלי הצלילה נאטמו.
"שקול הצוללת בשישים סיבוב," פקד ירון.
רונן אישר שהצוללת שקולה.
"שמור על קוֹרס נוכחי," הורה ירון, "מהירות שמונה קשר." קצין המשמרת העביר את פקודת השמירה על הכיוון אל רונן, שחזר עליה באוזני נדב והמפעילים האחרים.
"בדוק ודווח שיפוליים ונזילות, ודא אטימות במדורים," פקד ירון.
קצין המשמרת העביר את הפקודה במערכת הדיבור הציבורית, המד"צ. משהתברר שאין נזילות באטמי המחבט העליון, נסגר גם המחבט התחתון. לא היו נזילות גם בשאר חלקו העליון של הסנפיר, שלא שימש אלא כבית הידור לתרנים השונים — תורני הקשר, הפריסקופים, צינורות גזי הפליטה של הדיזלים, צינורות יניקת האוויר — ולשלושת צינורות השיגור האנכיים, שנועדו לשיגורם של טילים בליסטיים, ועמדו ריקים. גם השיפוליים — חלקו התחתון של הסיפון, שאליו מתנקזים המים — היו יבשים.
"היכון לשינור," הורה ירון. תורן השינור הורם ואוויר מהחוץ הוזרם פנימה. נעשתה בדיקה של מנועי הדיזל וטעינת מצברים קצרה. הכול היה תקין.
"רד לחמישים מטר," פקד ירון, "שישים סיבוב." הפעם הוא בדק את ההתנהגות הדינמית של הצוללת בירידה ובעלייה.
רס"ן עודד אלבלק, קצין הנשק, הורה לרס"ר אופק שָרוני, האחראי על בקרת נשק הצוללת, לדווח על מצב הצמ"טים — הצינורות משגרי הטורפדו — וכלי הנשק בחרטום, וקיבל בקשר הפנימי דיווח כי כל הצמ"טים והטורפדו במצב תקין. לא היו נזילות גם בצינורות השיגור העבים יותר, שנועדו לטילי הפופאי־טורבו הגרעיניים, שהיו ריקים גם הם. הוא דיווח על כך לירון, הניצב לידו במי"ק. רס"ר עמי דיווח מהירכתיים כי אין שיפוליים ונזילות במכונה ובשאר המדורים התחתונים. סרן רונן דיווח שוב על המהירות, העומק והכיוון. קצין המשמרת המתין לשאר הדיווחים ולבסוף הודיע לירון: "פליטות ראשיות סגורות, הצוללת שקולה ואופקית, אין שיפוליים ונזילות, אטימות בסדר."
ואז הורה ירון על ירידה לעומק צלילה מרבי תוך עצירות מדי חמישים מטר. בכל עצירה בוצעה שוב בדיקת המערכות, כדי לוודא היעדר נזילות בכל המכלולים בעלי המגע עם החוץ גם בתנאי הלחץ האטמוספרי של המים בעומק.
בתום הבדיקות הורה ירון להשקיט את הצוללת ולבדוק רעשים עצמיים. כל המכשירים לניתוח רעש עצמי, ONA, לרבות המתמרים ההידרופוניים, מד התאוצה והסונארים, הצביעו על כך שהצוללת שקטה לחלוטין. ניתן היה לעבור למשימה החשאית.
"שמור על קוֹרס נוכחי," הורה ירון, "מהירות שמונה קשר." קצין המשמרת העביר את פקודת השמירה על הנתיב אל רונן, שחזר עליה באוזני נדב והמפעילים האחרים.
הכריש סיימה זה עתה הפלגה על פני המים מהמספנה בקיל — שם התקיים טקס השקה קצר ומרגש — לאורך תעלת קיל, משם עברה לנהר האלבה ואז זרמה איתו לשפך הנהר לים הצפוני, ליד קוקסהאפן. זה היה מסלולן הקבוע של כל הצוללות הישראליות שנבנו במספנות HDW שבקיל, גרמניה, בדרכן ארצה.
הכריש שטה על פני השטח עד שגמאה את מאה ושמונים המיילים אל המים העמוקים בים הצפוני. כשעמד לצלול, הוציא ירון מברק בקשת צלילה שהופנה אל הסינגרפליט, מרכז השליטה הגרמני, ציין את מיקומו וקיבל את פרטי המלבן הווירטואלי — "אזור הצוללת הנע", שבו היה אמור להיות בתנועה דרומה, לכיוון תעלת למאנש. ירון צלל, וכעבור זמן מה הפנה את הכריש צפונה.
הכריש הייתה בדרכה לנמל הצבאי הנטוש מארוויקה שליד העיר הנורווגית קריסטיאנסנד: נמל מים עמוקים ששימש בעבר את הצוללות שנבנו בקיל, כולל הישראליות, לבדיקות עומק. ואולם, זה כעשרים שנה היה הנמל אסור בכניסה לצוללות ישראליות — הנורווגים עמדו בתוקף על כך שאינם רוצים לסייע לחימושה של ישראל בכלי נשק התקפיים — ולבסוף ננטש לחלוטין.
בדרכה חמקה הכריש מעיניהם, מאוזניהם וממכשיריהם של כוחות נאט"ו והכוחות האמריקאיים היושבים בתחנות החוף בדנמרק, בנורווגיה ובשוודיה. כוחות אלה הסתמכו על מערכות סונאר בתדר נמוך שהונחו על קרקעית הים, והיו שמחים לגלות ולתעד את חתימתה האקוסטית של הכריש. זו יכלה להתקבל אצלם באמצעות ניתוח רעשי הקוויטציה — תופעה אקוסטית הנגרמת בשל סיבובי המדחף, אשר יוצרים תת־לחץ המעלה בועות מים בתדירות ייחודית לכל מנוע — ועליה מתווספים הרעשים המוקרנים בתדר נמוך מן המכלולים הנעים בצוללת.
השיוט בעומק רב ובמהירות נמוכה, כמו גם ציפוי גוף הצוללת בלוחות אקוסטיים, הפחיתו את רעשיה. יתר על כן, גם מי שהיה מבקש לחפש את הכריש לא היה יודע מה בדיוק לחפש, שכן בזמן בניית הצוללת הוסתר המדחף מאחורי מעטה פלסטיק אטום, ובהיעדר מידע על מאפייניו יתקשו המחפשים לשייך רעש או אות דווקא לכריש ולמערכותיה.
ירון הורה להתקדם במהירות שתאפשר להם להגיע לאזור קריסטיאנסנד מעט אחרי רדת החשכה. כשיצופו ויעלו בצמוד לדופן כלי השיט שימתין להם, יהיו לאנשים העלומים הממתינים עליו שעות ארוכות להעברת הטילים הגרעיניים אל הכריש. כשיסיימו, לפני עלות השחר, וכשתצלול ותיעלם, תהיה הכריש לצוללת האסטרטגית מספר אחת של מדינת ישראל.
 
 
1.5.2022, 03:00, כפר עזה
 
זו הייתה המנהרה הארוכה ביותר שהחמאס חפר, ומכיוון שעברה מתחת לשדות, איש לא שמע את רעשי החפירה ואיש לא חשד בקיומה. היא לא התגלתה גם במהלך בניית המכשול התת־קרקעי של צה"ל מסביב לרצועה. הפתח נפער מטרים ספורים מעברה הפנימי של הגדר המערבית של קיבוץ כפר עזה, ליד הדרך המקיפה את היישוב, סמוך לאחד משני הרחובות ההולנדיים המקבילים שבשכונת נאות דשא. אנשי יחידת הנוחבה של החמאס, יחידת המנהרות, פרצו ממנה והסתערו אל בינות לווילות הקטנות והמטופחות.
שלושים אנשי היחידה התפצלו לעשר חוליות שהסתערו כמעט בו בזמן אל הבתים שמשני עברי הרחוב. מטעני נפץ קטנים הוצמדו למנעולי הבתים, מכל כיוון נשמעו הפיצוצים ומיד אחריהם יריות. בבית השני ברחוב, שבפתחו חנה טרקטור ג'ון דיר ענקי ולידו אופני ילד, נשמע קול צעקה של ילד מבוהל מקומת המרתף. המפקד סימן לאנשיו לרדת לשם. רגע לאחר מכן נשמעו מן הקומה העליונה שלוש יריות אקדח. שלושת חברי החוליה צנחו ארצה בלא רוח חיים.
ואולם בתשעה בתים אחרים הושלמה ההשתלטות בתוך דקות. ארבעה ישראלים נורו כשניסו להשיב אש, אך בחילופי הירי נפגעו עוד שישה מאנשי היחידה. הנותרים כינסו את האזרחים שנשבו ואז כילו את זעמם בגברים שנכנעו וירו בהם למוות. אחר כך, בהתאם לתרגולת, הובילו את הנשים והילדים אל הבית הפנימי ביותר ברחוב: בית דו־קומתי שבקומתו העליונה פנו אל הרחוב רק חלונות קטנים מזכוכית אטומה, שלושה מימין ושלושה משמאל.
אנשי הנוחבה ערכו ספירה ראשונית: היו בידיהם תשע נשים ושמונה־עשר ילדים. שני ילדים — זאת הם לא ידעו — הצליחו לחמוק. האחד הסתתר בביתו ונמלט לאחר שיצאו ממנו, האחר חמק בשעה שהובל עם אמו ואחיותיו אל הבית שבקצה השורה. בצעקות רמות, שנועדו להתגבר על קריאות הפחד ועל בכי הילדים שאבותיהם נורו לנגד עיניהם, הובילו אותם אנשי החמאס לקומה השנייה.
בתוך זמן קצר הגיעו לשכונה במרוצה עשרת חברי כיתת הכוננות של היישוב. שני הילדים הנמלטים, שהסתתרו באחת החצרות, רצו אליהם. מפקד הכיתה עלה בקשר מול רכז הביטחון של היישוב ודיווח לו על המצב.
"שרק לא יֵצאו עם החטופים לכיוון עזה," הורה רכז הביטחון. "תאתרו את פתח המנהרה ותציבו שם מארב. תסגרו על הבית. אף אחד לא יוצא."
 
 
1.5.2022, 04:00, מחסום ארז
 
"מה רצית שאעשה, שאירה בהם?" שאל מוטי ראובן, מאבטח במחסום ארז, בריאיון טלפוני ששודר מיד בפתח חדשות הבוקר. "כל מה שראיתי זה ילדים ונשים, גל אדיר, אלפים, באים אלי מתוך החושך. גם אם הייתי מרוקן עליהם את כל המחסנית, את שתי המחסניות, זה לא היה משנה כלום. תוך דקה היו רומסים אותי. וגם הייתי עלול לפגוע באנשים שלנו."
"אילו אנשים שלנו?"
"כמה דקות לפני שהגל הזה שטף אותנו, הגיע למחסום רכב שטח עם שלושה אנשי שב"כ. הם שאלו אם כבר קיבלנו את ההתרעה, וכשאמרתי שלא, אמרו שיש התארגנות לפלישה ושהם קבעו עם אנשי קשר שלהם בצד השני. עברו את המחסום ונעלמו. זהו. יותר לא שמענו מהם."
"בעצם אתה נותן לנו עכשיו סקופ עצום," אמר המגיש. "לפי דבריך, יכול להיות שהייתה התרעה לשב"כ על הפלישה הצפויה, וייתכן גם ששלושה אנשי שב"כ נתפסו על ידי העזתים, ואיננו יודעים מה עלה בגורלם!"
"אני לא יודע על זה כלום."
"ואם היית יודע אז מה שאתה יודע עכשיו..." התחיל המגיש.
"אם הייתי, אם הייתי!" התפרץ ראובן. "מה אתה רוצה, תגיד לי? לא היו לנו הוראות פתיחה באש למקרה כזה. אף אחד לא דיבר איתנו על אפשרות של פריצה של אלפי אזרחים. מה אתה כבר יכול לדעת בארבע בבוקר, בחושך, כשעולים עליך ככה פתאום."

המלצות נוספות

עוד ספרים של מישקה בן־דוד