שובר שוויון

הקדמה

שני מועמדים מגישים את קורות החיים שלהם למשרה חלומית. לשניהם השכלה זהה וניסיון תעסוקתי דומה. אפילו קורות החיים שלהם כתובים כמעט באותו האופן. אבל רק אחד או אחת מהם ייבחר לתפקיד.

זה חוזר על עצמו גם כשיזמים פונים למשקיעים כדי שישקיעו בהם, או כשחברי צוות עם ניסיון דומה מועמדים לקידום פנימי. יש כמה וכמה מועמדים — אבל בחירה אחת.

בספר ״שובר שוויון: על כוחם של רשתות הקשרים, הקהילות והמיתוג האישי״ נציף אל פני השטח כמה מהגורמים העוצמתיים המסוגלים ״לשבור שוויון״ ולהטות את הכף דווקא לטובתכם. אותם גורמים — לקיחת חלק פעיל בקהילות ולמידה יום־יומית, טוויית רשת קשרים ענפה ומיתוג אישי־מקצועי — יכולים לחולל שינוי של ממש באופן שבו אתם נתפסים בסביבה המקצועית שלכם. השילוב בין גורמים אלה ובין ההתמדה שלכם בפעולות הדרושות ליצירתם יזניקו את הצמיחה שלכם בדרכים שלא חשבתם שהן אפשריות.

בגלל חוקי השפה העברית, הספר נכתב בלשון זכר, אך חשוב לציין כי הוא פונה לקוראות ולקוראים כאחד.

מי אני ולמה שתקראו את הספר הזה?

שמי מורד שטרן, אב לארבעה, נשוי באושר לתמר, גר בנתניה, עובד בחברת Wix בתפקיד Head of Engineering Branding, אוהב לכתוב ברשת ונהנה לקחת חלק בעולם הקהילות, ליצור קשרים ולחבר אנשים טובים בתעשיית ההיי־טק.

הזמן של כולנו יקר לנו. יש הרבה מאוד רעש בחוץ והרבה מאוד תכנים ופעילויות שמתחרים על תשומת הלב שלנו. אז למה להשקיע את הזמן דווקא בספר הזה?

אעז ואטען שהעקרונות המוצגים בספר יכולים להקנות לקוראים יתרון לא מבוטל על פני אנשים אחרים, בין שאלה חברים לספסל הלימודים באקדמיה, בין שהם חברי צוות בעבודה ובין שהמטרה היא השגת יתרון מול העסק המתחרה.

הנה כמה מהיתרונות שתוכלו לנכס לעצמכם מיישום העקרונות המוצגים בספר:

• תבנו לכם קהל עוקבים שיחכה לרעיונות ולדעות שלכם

• תטוו רשת קשרים חזקה גם בישראל וגם מעבר לים

• תמצבו את השם שלכם כמומחים בתחומכם

• תמשכו הרבה יותר הזדמנויות עסקיות ו/או תעסוקתיות

• תתקדמו מהר יותר בעבודה

• תדעו על התרחשויות משמעותיות בתעשייה לפני כולם

• תקבלו פניות מאנשים בתעשייה שרוצים להתייעץ (דווקא) איתכם או לראיין אתכם

• לקוחות יימשכו לעסק שאתם מובילים בגלל השם שבניתם לכם

• תוכלו להוסיף עניין ליום־יום שלכם בעבודה וליהנות יותר ממה שאתם עושים

• רף השכר שלכם יעלה

• תצליחו להתמודד עם מצבים ותקופות קשים במקום העבודה מעמדה של כוח

• תתחברו לאנשים מוכשרים

• חברי הצוות שלכם יתייחסו אליכם כאל סלבס

• ירצו לחטוף אתכם לארגונים מתחרים

• תוכלו לבצע שינוי קריירה ביתר קלות

• תגיעו למצב שבו יהיו לכם אזכורים בתקשורת

• תזכו לביטחון תעסוקתי ו/או השפעה אמיתית על התעשייה.

כן, זה נשמע קצת יומרני, אבל זה בהחלט אפשרי. 

הספר יעזור לכם לפרוץ קדימה ולמצב את עצמכם במקום מתקדם הרבה יותר מאנשים אחרים שהתחילו בנקודת פתיחה זהה, צברו ניסיון דומה ועברו מסלולי הכשרה זהים לשלכם. מכאן נובע שמו, ״שובר שוויון: על כוחם של רשתות הקשרים, הקהילות והמיתוג האישי״.

איך נולד הספר?

הספר הזה נולד בתחילת 2020, אחרי הרצאה שהתבקשתי להעביר לבעלי עסקים קטנים מצפון הארץ, ממש רגע לפני פרוץ וירוס הקורונה ששיבש את חיינו. ביקשו ממני להרצות על האופן שבו בעלי עסקים יכולים למנף פלטפורמות מסרים מיידיים (Instant Messaging), כגון וואטסאפ וטלגרם הכל כך פופולריות בישראל, לטובת קידום העסק שלהם — ועל הדרך גם להציג לאותם בעלי עסקים את עולם הקהילות והנטוורקינג.

כבר הייתי מתורגל בהעברת הרצאות שונות בקשת נושאים רחבה, מפלטפורמות דיגיטל ורשתות חברתיות ועד לשיווק דיגיטלי, מיתוג ויצירת קשרים, ומול מגוון קהלים — מאנשי ממשל ומשלחות מחו״ל, דרך סטודנטים באקדמיה ועד מפתחים ומהנדסים. אבל מעולם לא דיברתי מול בעלי עסקים, ומעולם לא הייתי בעל עסק משל עצמי. תהיתי מה אוכל לתרום להם כדי שיוכלו לקחת את העסק שלהם קדימה.

לקחתי סיכון ובאופן יצירתי, אבל מעוגן בניסיון האישי, חיברתי בין הפלטפורמות וואטסאפ וטלגרם לבין בניית קהילות, מיתוג אישי וקידום פעילות עסקית. ניסיתי להראות איך אפשר להשיג יתרון ונוכחות גם בלי להשקיע כספים רבים בקמפיינים ובפרסומות, ואיך תפיסה אקטיבית של תוכן, לצד מיתוג ופעילות במסגרת הקהילות והשיח המקצועי הרלוונטי להן, יכולים להצעיד את הפעילות שלהם כמה וכמה צעדים קדימה.

לאחר שההרצאה הסתיימה, והמשתתפים ניגשו עם פידבקים חיוביים ושאלות המשך והעמקה, הבנתי שהצלחתי לספק להם ערך בחיבור בין דיגיטל, מיתוג אישי וקהילות, ושגם בעלי עסקים שהיום־יום שלהם אינו כולל עיסוק בדיגיטל יכולים להשתמש בתוכן ובתפיסה שהצגתי ולהפיק מהם תועלת רבה.

זו לא הפעם הראשונה שהרצאה שהעברתי חשפה בפניי פערי ידע גדולים באשר לאופן שבו ניתן לרתום את הרשת לטובתנו ולקידום הקריירה שלנו. זה קרה גם כמה שנים טובות קודם לכן, באוניברסיטת בר־אילן, כשהוזמנתי להרצות לסטודנטים הלומדים בקורס לניהול מערכות מידע כחלק מלימודי התואר הראשון. תוך כדי ההרצאה ומתוך שאלות הסטודנטים, הבנתי עד כמה מושגים טכנולוגיים בסיסיים לא מובנים להם באופן מספק. חוסר הבנה זה חשף אותם, בלי שהיו מודעים לכך כלל, לסכנות אבטחה בגלל שימוש לא בטוח ברשת מצד אחד, ולקושי להשתלב בתעשיית ההיי־טק בגלל התעלמות ממגמות שמשפיעות על שוק העבודה, מצד שני.

אחרי אותה הרצאה, כשהבנתי עד כמה גדול פער הידע, החלטתי לעשות מעשה ובניתי קורס אקדמי שנועד לגשר על הפער הזה. הקורס אושר במל״ג בעזרת פרופ' מוטי נייגר וד״ר עידית מנוסביץ', שליוו אותי בתהליך המיוחד הזה. את העקרונות המוצגים בספר שלפניכם העברתי באותו קורס במכללת נתניה, באוניברסיטת אריאל ובקריה האקדמית אונו.

למי נכתב הספר?

הספר נכתב בשביל כל מי שרוצה לקדם את עצמו מקצועית ואישית. בין שאתם סטודנטים ובין שאתם שואפים להתקדם במקום העבודה, לעשות שינוי בקריירה או לקדם את העסק שלכם — הספר הזה יציג בפניכם מגוון רחב של אפשרויות לקידום אישי־מקצועי לצד שינוי תפיסה והבנה שהקריירה שלכם לגמרי בידיים שלכם.

הספר לא מתיימר להסביר לעומק שימוש בפלטפורמה דיגיטלית כזו או אחרת. ברוב המוחלט של המקרים הפלטפורמות השונות הזמינות ברשת הן פשוטות לשימוש (מתוך ההבנה הבסיסית ששימוש שייתפס כמורכב ומסובך פשוט יגרום למשתמשים לעבור למתחרים). בנוסף, טבען של רשתות חברתיות להשתנות, להתעדכן, ובטווח הארוך אף להיעלם לעתים ולהעביר את השרביט לפלטפורמות אחרות שמגיחות לעולם ויכולות לתפוס את מקומן.

הוא גם נכתב בשבילי, לפחות בדיעבד. כשאני סוקר את הכתוב בספר, עולה בי מחשבה שהדברים המובאים בו היו יכולים לעזור לי כמה שנים טובות אחורה, כשהתחלתי את דרכי בעולם העבודה.

אני זוכר את עצמי ב-2006, שנתיים אחרי סיום השירות הצבאי, לומד לתואר ראשון, נשוי טרי, תפרן ובחיפוש עצמי מקצועי. פייסבוק הייתה בתחילת הדרך שלה בארץ הקודש. אני זוכר את עצמי גולש ברשת החברתית החדשה ונתקל בשיתופים שונים של חבריי לתיכון, שמציגים כתבות שונות שכתבו עליהם. יכולתי לקנא ולהמשיך הלאה, אבל שאלתי את עצמי את השאלה הבאה: איך אפשר להיות מספיק מעניין כך שגם עליי יכתבו וגם אותי יזכירו? כבר בתחילת הדרך היה ברור לי שאנשים שמושכים תשומת לב ויוצרים עניין הם כאלה שבאמת מעניינים ומספקים ערך.

זמן לא רב אחר כך גם שאלתי את עצמי לאן בדיוק אני מתקדם מבחינת הקריירה, שאלה שהתחבטתי בה רבות תוך כדי עבודה כספרן בספרייה, כמוקדן טלפוני ולאחר מכן גם כבודק תוכנה. בהמשך גם הגיע שלב שבו עמדתי מול שוקת שבורה כשחיפשתי עבודה חדשה והבנתי שאני לא יכול להרים טלפון לאנשים רלוונטיים ולבקש עזרה או ייעוץ.

הרגע שבו עברתי על רשימת אנשי הקשר הדלה שלי צרוב לי היטב בזיכרון, ואיתו תחושת הכאב שנחתה עליי עם ההבנה. אני זוכר גם איך נכנסתי לטוויטר, שבניגוד לפייסבוק שבה מדובר ב״חברים״, בנויה על יחסי עוקבים — אחרי מי אתה עוקב ומי עוקב אחרי העדכונים שלך. הצצה מהירה ביחס הזה (מעט מאוד עוקבים1) השלימה לי את התמונה. הבנתי שעם כל היופי ברשת האינטרנט שמגיעה לכל מקום בעולם, ועם כל הפוטנציאל האדיר שלה, היכולת שלי לשלוח מסר לעולם הדיגיטלי ושמישהו ישים לב אליו — היא נמוכה מאוד.

הכאב הזה והבנת המחיר של חוסר ההשקעה שלי (שלא לומר ההזנחה) בפעילויות שיכולות לבנות אותי, היו בין הכוחות החזקים שהניעו אותי לפעול ולקחת יוזמה בכל הקשור לעולמות הקהילות, הרחבת מעגל הקשרים המקצועיים והמיתוג האישי. ואת הכאב הזה, או לפחות את חלקו הגדול, תוכלו לחסוך לעצמכם אם תיישמו את התפיסות ואת הפרקטיקות המוצעות בספר הזה.

הדבר הראשון שעשיתי אז היה להתחיל להתנסות בכתיבה ברשת, מתוך הבנה שאף אחד לא צריך להעניק לי רשות או לאשר לי שאני מעניין או שיש לי תובנות מעניינות לשתף עם העולם. פשוט התחלתי לכתוב.

ב-2007 פתחתי בלוג אישי שבו כתבתי הגיגים שונים בנושאי טכנולוגיה ועיצוב ממשקי משתמש. התמדתי בכתיבה והתחלתי לראות תוצאות שקידמו אותי, חיברו אותי לאנשים מעניינים מאוד וגרמו לכך שאנשים וקהילות שונים יכירו את השם שלי. מעל לכול, הבנתי את עוצמת ההחלטה להיות אקטיבי ועד כמה כל אחד מאיתנו אדון לעתידו המקצועי ולמקומו בתעשייה.

התובנות השונות שאציג ואשתף בספר זה התחילו להתעצב ביום שבו פתחתי את הבלוג. התובנות הללו גם קיבלו זווית מעניינת ועמוקה יותר, כשאשתי החלה לשתף אותי בדברים שלמדה והתנסתה בהם בעבודתה בתחום יחסי הציבור, מה שעזר לי להבין את הדרכים היצירתיות שאפשר לפעול בהן מאחורי הקלעים כדי למשוך תשומת לב.

מאז אותו צעד ראשוני עם הבלוג המשכתי ויצרתי עוד כמה ערוצי תוכן, יזמתי פעילויות נוספות, התחברתי לאנשים מרתקים שנמצאים בצמתים חשובים בתעשייה הישראלית והעולמית, ולמדתי והראיתי לאחרים עד כמה השילוב של קהילות, יצירת קשרים, מיתוג אישי ולמידה יכול להיות עוצמתי עבור כל אחד מאיתנו, ועד כמה הוא מעניק לנו כוח לשנות דברים ולהשפיע.

אז מה מחכה לכם בספר?

קודם כול, חשוב להבין שהספר מציג תפיסה של אקטיביות. לא פעם יוצא לי לשוחח עם אנשים שמבינים שהם רוצים להתקדם, להשתלב בתעשייה הכי חמה או לשנות קריירה, אבל בפועל לא עושים עם זה דבר. הכי קל לקטר, להתלונן או לקנא. בספר הזה תוצג תפיסה מעשית של לקיחת יוזמה, ניצול פלטפורמות דיגיטליות ועשייה עקבית שיסייעו לכם להתבלט ולהשתלב בצמתים הנכונים במסע שלכם.

בהקשר זה אציין שהספר נכתב בעיצומו של משבר הקורונה, תוך כדי זרם העדכונים הבלתי פוסק על הנזקים והפגיעות האנושות בכלכלות העולם. אם יש משהו שכדאי שכל אחד מאיתנו יאמץ עם כניסת האנושות לתוך העידן החדש, הרעוע והמבלבל הזה, זו הבחירה המעשית להיות אקטיבי ולא פסיבי.

לאורך הספר תיחשפו לרעיונות, למושגים ולעצות טקטיות ופרקטיות, אבל שימו לב, זה לא זבנג וגמרנו. מדובר בריצה למרחקים ארוכים. הרי ידוע שרומא לא נבנתה ביום אחד, בדיוק כמו שאתלטים שמשתתפים באולימפיאדה לא התאמנו פעם או פעמיים בלבד במהלך חייהם.

הספר מתמקד בארבעת הגורמים הבאים, ובאופן הנכון ליישמם ולנצל את היתרונות שהם מקנים: 1. ניהול קהילות ולקיחת חלק פעיל בהן; 2. יצירת רשת קשרים (נטוורקינג) ותחזוקה שלה; 3. בניית המיתוג האישי־מקצועי; 4. למידה יום־יומית. ואולם החלוקה לגורמים אינה נוקשה, ולא מן הנמנע שתמצאו קפיצות בין הנושאים השונים כי אי אפשר לנתקם זה מזה. כך למשל, פעילות בקהילות מקצועיות מבוססת ברובה על תכנים מקצועיים, כך שלידע שלנו יש תפקיד חשוב מאוד (למידה). פעילות כזו תוביל להיכרויות חדשות (קשרים) ולביסוס מעמד גבוה יותר בתעשייה ספציפית, שיחזקו את האופן שבו אנו נתפסים (מיתוג אישי).

חשוב להבין שבעוד הקהילות, הקשרים והמיתוג האישי הם מעין שלוש צלעות המתחברות למשולש, הנושא הרביעי, הכולל את הלמידה המקצועית ושיפור היכולות הרכות (דיבור מול קהל, שכנוע), מהווה בסיס תומך שעליו הקשר המשולש נשען. ככל שתעמיקו בספר, יחסי הכוחות האלו יהיו יותר ברורים.

תרשים 1: משולש היחסים בין יצירת קשרים, מיתוג אישי ועולם הקהילות — שבסיסו נשען על פעילויות למידה

אני מזמין אתכם להיכנס לעומק העניינים כבר בחלק הראשון — שיציג את עולם הקהילות ויסביר עד כמה חשוב לקחת בו חלק פעיל.

בואו נתחיל!

פרק 1
הקיפו את עצמכם באנשים — מושגי יסוד בקהילות

הפתגם המוכר ״אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה״ הוא נקודה טובה להתחיל בה את הספר. כשאנחנו רוצים להתקדם, לשפר יכולות ולבנות את השם ואת הנראות שלנו, אנחנו לא יכולים לעשות זאת ממקום של ניתוק מהקהילה שסביבנו ומהאנשים שכבר לוקחים חלק בעשייה ומשתייכים לתעשייה שבה אנחנו רוצים להיות גורם משמעותי.

כן, הרבה מאוד עבודה צריכה להיעשות לבד, כמו יצירת תכנים, יצירת חלון ראווה אישי מקוון ותחזוקה שלו, למידה יום־יומית ונושאים נוספים שאדון בהם בהמשך הספר. אבל כדי להגיע לאותה עמדה אישית־מקצועית שאנחנו רוצים להיות בה, עלינו לעבור את הדרך כשאנחנו מוקפים באנשים שכבר נמצאים שם: אנשים שמנהלים שיח על הנושאים שאנחנו רוצים להכיר לעומק, שנמצאים בעמדות השפעה בצמתים משמעותיים, שמשתפים בעדכונים או במידע על הזדמנויות טריות בתעשייה שאנחנו קשורים אליה או רוצים להשתלב בה, ושנפגשים באירועים מקצועיים. כן, גם כאלו שמרכלים על מה שקורה בתעשייה שלנו מעבירים מידע יקר ערך.

בחלק זה בספר אסקור את עולם הקהילות ואת החשיבות של לקיחת חלק פעיל בקהילות. אשתף בניסיון שצברתי בעקבות פעילויות שונות שבהן הייתי מעורב בעולם זה, ואספר על האופן שבו הקפדתי להקיף את עצמי באנשים ספציפיים — כאלו שהערכתי את פעילותם ואת הידע שלהם, וגם כאלו שרציתי להיות במקום המקצועי שבו הם נמצאים. נלמד גם איך להעצים את הקהילות ואת החברים בהן, ועל הדרך גם לבנות את השם המקצועי שלנו בתעשייה.

לקיחת חלק פעיל בקהילות מקצועיות היא מנוע אדיר לקידום אישי ומקצועי, והיא מהווה נדבך חשוב לפני שממשיכים לחלקים הבאים שבהם נתמקד: למידה והתנסות, יצירת קשרים ומיתוג אישי.

בעבודתי אני אמנם עוסק בעולם הקהילות, אך כאן בחרתי להביא תובנות מיוזמות שהשקתי ויזמתי באופן אישי, ושאינן קשורות לעבודה. זאת כדי להראות שפעילויות של קהילות, והתוצאות החשובות והחיוביות שלהן, לא קשורות בהכרח ל״טייטל״ שלכם או לתפקיד שאתם ממלאים כרגע, ושליוזמות הקשורות בקהילה — אם הן נעשות נכון — יש סיכוי רב לקדם ולהעצים אתכם במגוון תחומים.

כבר סיפרתי שב-2007 התחלתי לכתוב בלוג. בראייה לאחור, זו הייתה בעצם הקהילה הראשונה שגיבשתי — קהילת הקוראים של הבלוג. בהתחלה ביקרו בו בעיקר בני משפחה (כאלו שהצקתי להם שיקראו את המאמרים), אך לאט־לאט הצטרפו עוד ועוד אנשים. קהילת קוראים המתבססת על אתר או בלוג היא בדרך כלל קהילה בעלת קשרים רופפים, כי אין באמת היכרות בין חברי הקהילה שמבקרים באתר, וכל מה שמשותף להם הוא שיש תוכן מסוים או נושא שמעניינים אותם ובעלי ערך עבורם.

בהמשך הדרך פתחתי קבוצת וואטסאפ טכנולוגית, שבה הפכו השיח והקשרים חזקים במיוחד, ומשם זכיתי לצלול עוד יותר לעומק של עולם הקהילות ולהבנת האופן שבו צריך לבנות אותן, להוביל אותן ולגרום להן לשגשג. לאחר מכן הקמתי ערוץ טלגרם שהתחיל כיוזמה משותפת עם משרד החוץ, וגם בו למדתי על עוצמת הקהילות, כיצד להקים ולנהל אותן, ולא פחות חשוב — למנף אותן וליצור בעזרתן, ובעזרת החברים בהן, השפעה של ממש.

לפני שניכנס לעומק העניין, חשוב להבהיר:

• קהילות דורשות תשומת לב, טיפוח, אכפתיות ושמירה. קהילה שלא תקבל את כל אלו תתפרק, תדעך ותיעלם. קהילות שמתפקדות היטב מעניקות לחברים בהן הרבה מאוד ערך, ולמקימים שלהן אפילו יותר.

• קהילות יכולות לגדול ולשגשג בשלל פלטפורמות וצורות. כאן אביא כמה דוגמאות לכך מתוך ניסיוני האישי בניהול קהילת קוראים (בלוג), קבוצה (וואטסאפ) וקהילת עוקבים (טלגרם). כמו כן אבחן קהילה תוססת ופעילה שנבנתה על בסיס אירועי למידה (מיטאפים ואירועים). את התובנות והמסקנות שאציג באשר לפלטפורמות אלה תוכלו ליישם בפלטפורמות אחרות, כמובן תוך שימת לב למאפיינים השונים שלהן. בחלקים הבאים ארחיב את היריעה ואתייחס לפלטפורמות נוספות.

• לא חייבים להקים קהילה. תמיד אפשר להשתלב בקהילה קיימת, ללמוד מהשיח המתנהל בה ולהתחבר לאנשים רלוונטיים לעשייה שלנו. וזו גם יכולה להיות דרך נהדרת להשתפשף וללמוד על קהילות לפני שמקימים אחת כזו. עם זאת, יש הרבה מאוד ערך פוטנציאלי שאנחנו יכולים לנכס לעצמנו מתוך כך שהקהילה מוקמת, מתוחזקת ומובלת על ידינו, ונראה זאת בהמשך הפרק.

מהי קהילה?

המושג ״קהילה״, כמובן, אינו המצאה של השנים האחרונות. עוד משחר ההיסטוריה ידעה האנושות להתקבץ יחד, בדרך כלל לטובת כלל חברי הקבוצה. בין שהיו אלה התקבצויות ענק על בסיס גיאוגרפי, כגון ערים ומדינות, ובין שעל בסיס מקצועי, כגון איגודי עובדים.

בשנים האחרונות, עם עליית הרשתות החברתיות וצמיחתן של קבוצות דיון וקהילות מקוונות, החלו חברות וארגונים להעניק יותר תשומת לב לפעילויות של קהילות קטנות יותר הפועלות על בסיס משותף צר ועמוק יותר. זה הוביל בין היתר להיווצרותן של משרות הקשורות ליצירה של קהילות ולהובלתן, והעניק עוד כוח והתייחסות לאותן קהילות.

המונח "קהילה" מתייחס מבחינתי לקבוצה של אנשים המאוגדים במתחם וירטואלי, פיזי או גם וגם, וחולקים מכנה משותף. ככל שהמכנה המשותף ממוקד יותר וכולל יותר מאפיינים משותפים, כך הקבוצה עשויה להיות מגובשת ופעילה יותר.

אפשר להדגים זאת על ידי השוואה בין קהילה ארצית של חובבי רכיבת אופניים לבין קהילה של רוכבי אופני שטח בעיר הרצליה. בשל העובדה שבקהילה השנייה יש שתי שכבות נוספות, המעמיקות את הקשרים בין החברים (סוג אופניים ספציפי, עיר ספציפית), סביר להניח שהקהילה הממוקדת יותר תתפקד באופן פעיל יותר ועם השפעה רבה יותר על החברים בה ועל הקשרים הנוצרים ביניהם — למרות, ואולי דווקא בגלל, שיהיו בה פחות חברים מאשר בקבוצה הארצית.

בימינו — כאשר חלק ניכר מהחיים המודרניים שלנו מתקיים ברשת, ושם גם קל מאוד למצוא אנשים החולקים איתנו תחביבים, מצב דמוגרפי, תחומי עניין או מקצוע ולהתחבר אליהם — צומחות הקהילות השונות דווקא במרחב הווירטואלי, מהפורומים שהיו פופולריים בעבר ועד לקבוצות בפייסבוק, בוואטסאפ, בלינקדאין, בפינטרסט, בערוצי טלגרם ובערוצים אחרים. הקהילה מאפשרת לחברים בה לקבל פידבק, להתעדכן בחדשות ובמידע הרלוונטיים לתעשייה שלהם, להתחבר לאנשים חדשים, ללמוד, לצמוח, וכן, גם להיחשף להצעות עבודה בסגנון ״מפה לאוזן״.

וכל הטוב הזה קורה בהנחה ששומרי הסף עושים את עבודתם כמו שצריך.

שומרי הסף

המושג הזה (שיקבל התייחסות נוספת בחלק השני של הספר העוסק ביצירת קשרים) הוא בעל חשיבות מכרעת כשמדובר בקהילות. שומר הסף הוא פונקציה שאמורה לשמור על הקהילה ועל גבולות הגזרה שלה. רבים טועים לחשוב שקהילה נמדדת על פי הגודל שלה, ומאמינים שככל שהקהילה כוללת יותר אנשים, כך היא חזקה ופועלת באופן ״טוב יותר״. אבל חשיבה מהסוג הזה יכולה להרוס ולפצל קהילות, להכניס שיח לא רלוונטי ולהוביל לכעסים ולקרעים בתוך הקהילה. בדיוק כאן נכנסים לתמונה שומרי הסף, שקובעים את גבולות השיח והפעילות שלשמם קמה הקבוצה ושומרים עליהם.

כך למשל, נחזור לדוגמה של קהילת רוכבי האופניים, שהחלה את דרכה מניוזלטר שרוכב משוגע לדבר החל לשלוח והתרחבה לקבוצת פייסבוק, ואולי מרוכבת משוגעת לדבר שערוץ היוטיוב שלה צבר תאוצה ומנויים והמשיך גם לקבוצת וואטסאפ. כך או כך, אם חברים שונים בקהילה הזאת יסיטו את הדיון והשיח באופן עקבי לכיוונים שונים לחלוטין (למשל, פוליטיקה או דת), יהיה אפשר לצפות לתגובה מחברי קבוצה אחרים, שיעירו להם ואולי אף יעזבו, מה שעלול להצית סכסוך פנימי, להשאיר טעם רע ולגרום לעזיבות נוספות של חברים.

לעתים סכסוכים שכאלו יגרמו לפיצול הקהילה או להידרדרות פעילותה. לא בכדי הזכרתי דווקא את הפוליטיקה והדת כדוגמאות לנושאי תוכן שיכולים לפצל קהילות. אלו שניים מהנושאים הנפיצים והמועדים ביותר לפורענות ולשיבוש פעילותן של קהילות, אלא אם כן הקבוצה התגבשה מראש לדיון בנושאים אלו.

שומרי הסף הם אלו שישמרו על הדיון, יקבעו אם פרטים מסוימים חרגו מכללי הדיון וישמרו על גבולות הגזרה של השיח, וממילא על הקהילה עצמה. בפלטפורמות שונות ותחת הגדרות מסוימות שניתן להגדיר מראש, שומרי הסף יהיו גם אלו שיקבעו אם פרט מסוים שרוצה להיות חלק מהקבוצה אכן יצורף אליה.

תרשים 2: קהילה פתוחה מול קהילה סגורה

ממילוי שאלון כניסה ועד היכרות אישית או המלצה — ככל שהסינון יהיה מדויק יותר ולחברי הקהילה יהיה מכנה משותף חזק יותר, כך פעילות הקהילה תעניק יותר ערך לחברים בה והיא תשגשג.

שומרי הסף לא חייבים להיות דווקא בני אדם המשמשים סדרנים העומדים בפתח הפיזי והווירטואלי. דוגמה מעולה למצב שבו שומר הסף הוא התהליך עצמו היא ארגוני הבוגרים של מוסדות להשכלה גבוהה. ככל שהמוסד עצמו נחשב יוקרתי יותר — כלומר, אנשים שעברו תהליך סינון קבלה קפדני וקשוח במיוחד הצליחו לעמוד במספר שנות הלימוד, צלחו בחינות ברמה גבוהה והוסמכו כבוגרי המוסד (וממילא מספר האנשים החברים בקבוצה כזו נמוך יותר מאשר בקבוצות שלא מקפידות על סינון קפדני) — כך הקשרים בקהילה הזאת יהיו חזקים יותר, עוצמתיים יותר ואקסקלוסיביים יותר.

ארגון הבוגרים של אוניברסיטת הרווארד, לדוגמה, עונה על התיאור הזה בדיוק. קשה מאוד להתקבל למוסד האקדמי הזה, קשה מאוד לשרוד בו את כל שנות הלימוד, אבל ברגע שמישהו או מישהי צולחים את כל זאת, מוגדרים כבוגרי המוסד ולוקחים חלק בארגון הבוגרים, ברור לחלוטין שהקשרים הנוצרים בארגון זה והפעילות במסגרתו יכולים למנף אותם באופן לא מבוטל.

זו גם בדיוק הסיבה שבוגרי יחידות צבאיות מובחרות בישראל (ובעולם) ימשיכו לשמור על קשר במהלך חייהם, ויעזרו זה לזה גם שנים רבות אחרי שהחזירו ציוד. התפיסה שלהם היא שהעובדה שצלחתם את הליך הקבלה ושרדתם את המסע המפרך מעידה על כך שאתם חלק מקבוצה ייחודית מאוד. וכולנו מעוניינים לשמור על התפיסה הזאת ועל החברים שחולקים איתנו את המאפיין הזה, כי הם מעידים עלינו (מה שנקרא "הצלחתך — הצלחתנו").

בכל מקרה, ככל שתנאי הכניסה לקהילה שלכם גבוהים יותר ותובעניים יותר, וגם המקום מוגבל — כך חברות בקהילה שלכם תהיה מבוקשת יותר.

הזמן יקר לכולנו. גם לחברי הקהילה שלכם

שמעתי פעם רעיון חכם: אם אתה גונב מאדם כסף, אתה יכול להחזיר (מה שלא הופך את זה לבסדר, כמובן), אבל אם אתה גונב ממנו זמן, אתה לא יכול להחזירו. עם התעצמות והתרחבות ערוצי המידע השונים שאנחנו מחוברים אליהם במהלך כל היום, בעבודה ובבית, אנחנו מוצאים את עצמנו מופצצים במידע. חלק גדול מהמידע הזה מיותר בעבורנו לחלוטין, חלקו לא מדויק, מוטעה ומטעה (ולכן גם מסוכן), וחלקו נובע מאג'נדה כזו או אחרת. רק חלק קטן מהמידע שאליו אנו נחשפים הוא באמת בעל ערך בשבילנו, כזה שמקדם אותנו, מחכים ומעשיר אותנו ומקנה לנו יכולת התמודדות טובה יותר בתחומים שונים בחיינו.

פעילות של קהילות כוללת החלפת רעיונות, שיתוף תכנים ושיח פעיל. הובלה של פעילות כזו מחייבת אתכם לכבד את הזמן שחברי הקהילה נתנו לכם ואת ההסכמה שלהם לקחת בה חלק — ולוודא שהזמן שהם משקיעים בפעילות הזאת, אפילו ברמה השטחית של קריאת השיח המתגלגל בה, מושקע באופן שהוא ראוי ונכון עבורם. ככל שמטרות הקבוצה ברורות ומדויקות יותר, וככל ששומרי הסף עושים את עבודתם טוב יותר, כך המידע שיעלה וישותף בקהילה יהיה מדויק יותר ונכון יותר עבור חברי הקהילה, וכך גם חברי הקבוצה לא יראו בזמן שהם משקיעים בה בזבוז זמן או הסחת דעת מיותרת, אלא בדיוק להפך.