מאסטרים

מאסטר על פי ההגדרה המילונית הוא אדם בעל הכישורים הגבוהים ביותר והידע הרב ביותר שניתן להגיע אליהם בתחום, בענף או במקצוע מסוים.

עבורי מאסטר הוא גם מי שאימץ לעצמו דרך חיים שעוזרת לו לקבל החלטות ולפעול להשגת תוצאות חיוביות רבות יותר משליליות. דרך פעולתו לאורך זמן מובילה אותו להצליח בכל תחום.

פתח דבר

אני נשאל בכל יום שאלות רבות הנוגעות לתחום העיסוק שלי כמנהל חברה גלובלית של השקעות בין־לאומיות: במה הכי כדאי להשקיע? איך אפשר לבנות תיק השקעות שיגבר על האינפלציה ויניב רווחים לאורך זמן? אילו מדינות ושווקים הכי מבטיחים?

שמתי לב שבמסגרת נסיעות העסקים שלי לאסיה, יש שאלה אחת שחוזרת על עצמה לא מעט, והיא כלל אינה נוגעת לתחום העיסוק המקצועי שלי. ברגע ששומעים שאני מישראל, שואלים אותי: "איך אתם היהודים כל כך מצליחים בעסקים? מה סוד ההצלחה של העם שלכם?"

עלי להודות שבפעמים הראשונות ששמעתי את השאלה, היה לי קשה לענות. נולדתי בישראל וגם שירַתּי בצה"ל, אבל במהלך חיי גם התגוררתי עשור בארצות הברית ועוד למעלה מעשור באנגליה, ובתוך כך עבדתי בצורה אינטנסיבית באסיה. למדתי מִנהל עסקים באוניברסיטת סטנפורד, ושם פגשתי אנשי עסקים ממגוון מקומות ותרבויות. פגשתי בחיי הרבה אנשי עסקים יהודים ולא־יהודים כאחד, ומעולם לא הקדשתי מחשבה לשאלה אם יהודים מתנהגים בצורה שונה או יוצאת דופן בתחום העסקי. אך כשהשאלה חזרה על עצמה, והתחלתי לבדוק את הנתונים, התברר לי שהסטטיסטיקה מספרת סיפור בלתי רגיל.

ההצלחה היהודית בשמות ובמספרים

היהודים נקראים על שם ממלכת יהודה, שהתקיימה בארץ ישראל משנת 796 לפני הספירה, ובירתה היתה ירושלים. מבחינה דמוגרפית, היהודים הם עם קטן למדי. כיום היהודים מהווים פחות מרבע אחוז מאוכלוסיית העולם, פחות מ־20 מיליון איש מתוך 7.7 מיליארד האנשים שחיים על פני כדור הארץ. עם זאת, רשימת ההישגים העסקיים, האקדמיים והתרבותיים של יהודים ושל אנשים ממוצא יהודי היא מעבר לכל הסבר פשטני. מכיוון שספר זה עוסק בתרבות היהודית ובהשפעתה, אני משתמש במושג "ממוצא יהודי" בהגדרתו הרחבה, כדי לתאר אנשים שנולדו למשפחה יהודית או שיש להם שורשים יהודיים.

נתחיל בתחום הכלכלי. על פי רשימת עשירי העולם של פורבס, בשנת 2020 היו שמונה מבין 30 האנשים העשירים ביותר בעולם יהודים.¹ התשיעית, פרנסואז בֶּטֶנקוֹרט מאיירס (בעלת חברת לוריאל), שהיא גם האישה העשירה ביותר בעולם, התחתנה עם יהודי ומנהלת את חייה כיהודייה. משמעות הדבר היא ש־30% מהאנשים העשירים ביותר בעולם הם יהודים — פי 166 מחלקם היחסי באוכלוסייה.

כשמביטים רק על צמרת הרשימה, מתברר שחמישה מבין 12 האנשים העשירים ביותר בעולם הם יהודים — פי 231 מחלקם היחסי באוכלוסייה.² גם כשמסתכלים על רשימת המיליארדרים העולמית, חלקם של היהודים עדיין גבוה מאוד. מבין כ־2,200 מיליארדרים בעולם יש יותר מ־10% יהודים — פי 55 מחלקם היחסי באוכלוסייה.³

מחקר של מכון המחקר Pew שבוושינגטון מצא שהיהודים הם הקבוצה הדתית העשירה בארצות הברית: ל־46% מהיהודים יש הכנסה של יותר מ־100,000 דולר לשנה, לעומת 19% מקרב כלל האמריקאים. בשבע מתוך 50 המדינות בארצות הברית האדם העשיר ביותר הוא יהודי, אף שיהודי ארצות הברית מהווים רק 2% מהאוכלוסייה.⁴

רשימה ארוכה למדי של מותגים, חברות ומוצרים אמריקאיים ידועים נוסדו על ידי יהודים. לנתונים הסטטיסטיים הללו ניתן להוסיף רשימה ארוכה ולעתים מפתיעה של יהודים בולטים במגוון תחומים. לדוגמה, החברות הבאות נוסדו על ידי יהודים (אחד מהמייסדים או יותר):

טכנולוגיה: גוגל, פייסבוק, וואטסאפ, דֶל, אנדרואיד, קוואלקוֹם, בלוּמברג, גרטנר, סיסקו, ליפט, אורקל, סֶיילסְפוֹרס, פייפאל, בְּליזארד, WeWork, קרֵייגליסט, Yelp, קומודור, אטארי.

תיירות ומזון: רשת מלונות היוקרה Four Seasons ו־Hyatt, חברות כגון Las Vegas Sands Corporation, בסקין־רובינס, האגן דאז, דאנקן דונטס, סטארבקס, בן אנד ג'ריס, דנונה.

הלבשה וקוסמטיקה: ליווייס, גאפ, דונה קארן, ראלף לורן, Guess, טימברלנד, דיזל, גאפ, ספנקס, מנגו, מקס פקטור, גלוסייר, דיאן פון פירסטנברג (DvF), אסתי לאודר, רבלון, וישי.

חנויות וצריכה: בלומינגדיילס, הום דיפו, פיליפס, טֶסקו, מרקס אנד ספנסר, יוניליוור, קוסטקו.

בנקאות ופיננסים: גולדמן זאקס, Solomon Brothers ,Lazard ,Warburgs Blackrock, Lehman Brothers, רוטשילד, Carlyle, Oaktree, ,KKR Blackstone.

קולנוע: תעשיית הקולנוע בהוליווד פותחה על ידי יהודים. כל האולפנים הגדולים — האחים וורנר, MGM, יוניברסל, פרמאונט — הוקמו על ידי אנשים ממוצא יהודי.⁵ הז'אנר הנודע של גיבורי־על, שזוכה להצלחה קולנועית מסחררת, התפתח בזכות יהודים שהמציאו דמויות כמו סופרמן, ספיידרמן, באטמן ועוד.

שחקנים ובימאים יהודים רבים כיכבו ומככבים בהוליווד: מייקל דאגלס, וודי אלן, סטיבן שפילברג, סקרלט ג'והנסון, הריסון פורד (השחקן עם ההכנסה הגבוהה ביותר בתולדות הקולנוע), בן סטילר, אדם סנדלר, גווינית פלטרו, ג'רי סיינפלד, האחים מרקס, פטרישיה ארקט, דייוויד ארקט, ג'ונה היל, קייט הדסון, סת רוגן, נטלי פורטמן, דניאל דיי־לואיס, דניאל רדקליף, ג'ק בלק, גל גדות — והרשימה עוד ארוכה.⁶

כאן המקום לציין שחלק גדול מהשמות שאזכיר בספר זה הם שמות של יהודים אמריקאים. זאת מכיוון שהנחתי שאלו שמות או מותגים המוכרים כמעט לכל הקוראים. מובן שניתן למצוא גם יהודים לא־אמריקאים רבים שהצליחו מאוד בישראל ובמדינות אחרות, אך בספר זה התרכזתי בשמות של החברות המוּכּרות ביותר ושל האנשים המוכרים ביותר, שהרוב יזהו מיד.

כמו כן בניגוד ליהודי אירופה, היהודים בארצות הברית זכו לשוויון זכויות אזרחי וסבלו פחות מאפליה מאחיהם ברוסיה, בגרמניה או בתימן. הם יכלו לנצל את היכולות והמיומנויות שלהם ולקחו חלק בצמיחתה של ארצות הברית.

אין לדעת כמה מוחות כישרוניים יהודיים איבדנו בשואה, שבה הושמד שליש מהעם היהודי. אין לי ספק שאלמלא השואה העולם היה מתמלא ברעיונות יצירתיים ובהמצאות מדהימות רבות שפותחו על ידי יהודים. כפי שאראה בהמשך, כמה מהיזמים היהודים המצליחים ביותר בתחילת המאה ה־20 חיו דווקא באירופה.

כך או כך, יהודים הם מרכיב חשוב כיום בשדרה הכלכלית של מדינות נוספות מלבד ארצות הברית, כגון רוסיה, אוסטרליה, בריטניה, צרפת ודרום אמריקה, אף שהם מהווים שיעור מזערי מאוכלוסייתן.

רוסיה: אף על פי שיהדות רוסיה כיום מהווה פחות מ־0.25% מאוכלוסיית המדינה, ברשימת 200 עשירי רוסיה 25 אנשים הם ממוצא יהודי (12.5%), ובעשירייה הפותחת ישנם ארבעה, כלומר 40%.⁷

אוסטרליה: יהדות אוסטרליה מהווה רק 0.4% מאוכלוסיית המדינה, אך גם שם היא מאיישת ארבעה מקומות בעשירייה הראשונה של עשירי אוסטרליה.

בריטניה: צמד האחים היהודים דוד וסימון ראובן ניצבים במקום הראשון ברשימת עשירי בריטניה ואירלנד. גם במקום השלישי נמצא יהודי ממוצא רוסי, לן בְּלָוָוטניק.

צרפת: איש העסקים הצרפתי־ישראלי פטריק דרהי ממוקם במקום החמישי מבין עשירי צרפת ובמקום החמישי בישראל. מנכ"לית לוריאל, שהיא כאמור האישה העשירה ביותר בעולם, נישאה ליהודי ומנהלת אורח חיים יהודי.

דרום אמריקה: ג'וזף ספרא מברזיל נחשב לבנקאי העשיר בעולם, ולצדו רבים מעשירי דרום אמריקה הם יהודים.

מובן שצריך גם לציין את ההצלחה יוצאת הדופן של יהודים שנולדו וחונכו בישראל. מדובר בחברה ובסביבה שמעודדות יזמות ולקיחת סיכונים, מה שהוביל לכך שבתחום ההיי־טק זכתה המדינה בשם "אומת הסטארט־אפ". יש רשימה ארוכה של המצאות, חידושים ועסקים מצליחים שמאחוריהם עומדים ישראלים.

זוכי פרס נובל ופרסים חשובים נוספים: ההצלחה היהודית אינה מתמצית רק בתחום העסקי. 25.5% מהזוכים בפרס נובל בתחום הפיזיקה הם יהודים וכך גם 20.6% מכלל הזוכים בפרס נובל בתחום הכימיה. בפרס נובל בתחום הכלכלה 39.3% מהזוכים הם יהודים.

30% מהזוכים במדליית פילדס, המוענקת פעם בארבע שנים למתמטיקאים מתחת לגיל 40 שהגיעו להישגים יוצאי דופן, הם ממוצא יהודי, וכך גם 25% ממקבלי פרס טיורינג — פרס בין־לאומי המוענק בגין הישג יוצא דופן בתחום מדעי המחשב, מעין מקבילה לפרס נובל.

פרס אבֶּל הוא פרס יוקרתי המוענק מאז 2003 למתמטיקאים מכל העולם בעלי הישגים בולטים ויוצאי דופן. 36% מהזוכים בו הם ממוצא יהודי.

כ־42% מזוכי פרס בוכר (עד שנת 2020), המוענק על ידי האגודה האמריקאית למתמטיקה, הם ממוצא יהודי. גם שליש מהזוכים בפרס וולף למתמטיקה, נכון ל־2017, הם ממוצא יהודי.

מדליית ג'ון בייטס קלארק, שמעניקה התאחדות הכלכלנים האמריקאית לכלכלן אמריקאי (או שעיקר עבודתו בארצות הברית) מתחת לגיל 40 שתרם את התרומה הגדולה ביותר למחשבה ולידע הכלכלי, הוענקה עד כה ל־65% זוכים ממוצא יהודי.

שחקני שחמט ממוצא יהודי החזיקו באליפות העולם בשחמט בכ־54% מהזמן מאז נוסדה אליפות זו בשנת 1886.⁸

סופרים: כמה מהסופרים הגדולים בעולם הם יהודים או ממוצא יהודי: מרסל פרוסט, רומן גארי, אייזק אסימוב, סול בלו, ג'יי די סלינג'ר, הרמן ווק, איין ראנד, אירווינג סטון, ארתור מילר, ג'וזף הלר, אלי ויזל, פרנץ קפקא, היינריך היינה, בוריס פסטרנק, שמואל יוסף עגנון ועוד. 15 מבין 119 הזוכים בפרס נובל לספרות הם ממוצא יהודי — 12.9% בסך הכול. בפרס פוליצר, הפרס היוקרתי ביותר בתחום ספרות העיון והעיתונות הכתובה על שמו של המוציא לאור והעורך היהודי ג'וזף פוליצר, 51% מהזוכים הם יהודים.

אנשי רוח, מדענים ואמנים: זיגמונד פרויד, אלברט איינשטיין, קרל מרקס, בוב דילן, אמיל דורקהיים, ז'ק דרידה, היינריך הרץ, ברוך שפינוזה, אנרי ברגסון, קרל פופר, הנרי קיסינג'ר, אדמונד הוּסֶרל, הרמב"ם, הרמב"ן, דניאל כהנמן, הדי לאמאר, הארי הודיני, לודוויג ויטגנשטיין, לאונרד כהן, ויקטור פרנקל, ישראל אומן, יקיר אהרונוב, יונה סאלק, נילס בוהר, הכנרים יצחק פרלמן, יהודי מנוחין וג'ושוע בל, אלברט סאבין, השופטת רות ביידר־גינסבורג, אלן דרשוביץ ועוד.

התרבות כמפתח להצלחה

ככל שחקרתי יותר, כך הבנתי שאי־אפשר להסביר את הנתונים האלה כתופעה אקראית. כעת ניסיתי גם אני לברר: מהי הסיבה להצלחת היהודים? התחלתי במסע חקר שבו העמקתי ובדקתי, שאלתי ולמדתי במטרה לגבש תשובות לתופעה יוצאת דופן זו.

במשך שנים היה העיסוק בהצלחה הכלכלית היהודית בגדר טאבו. כפי שציין דרק פֶּנסלָר מאוניברסיטת הרווארד, מחקר על הקשר בין אתניות לכלכלה היה נפוץ בעבר, כולל השאלה על הקשר בין התנהגות יהודית כלכלית ובין מאפייני הדת היהודית.⁹ אולם מאז מלחמת העולם השנייה והאנטישמיות שהובילה לשואה, לא ניתן היה לדון בנוחות בנושאים אלה. רק בשנים האחרונות החלו חוקרים להעלות את הנושא שוב.

אמנם יש מי שמרגישים חוסר נוחות לנוכח ההתייחסות להצלחה היהודית בשל חששם מפני גורמים אנטישמיים שעלולים להשתמש בכך למטרות שליליות, אולם בסופו של דבר ברור שבמחקר רציני על היהודים לא ניתן להתעלם מהצלחתם הכלכלית. וחשוב מכך, מבלי לתת להצלחה הסבר הגיוני, טענות אנטישמיות עלולות לצוץ שוב.

פגשתי אנשים לא־יהודים שהיו סבורים שההצלחה היהודית בעסקים מבוססת על מועדון פנימי כלשהו, כאילו ליהודים יש קבוצה סודית שרק להם יש גישה אליה. כל יהודי חש משועשע לשמע טענות שלפיהן קיימת במקום כלשהו בעולם "גילדה" סודית או קבוצה שמאגדת אנשי עסקים יהודים, מקיימת פגישות חשאיות ומעניקה פריווילגיות לאנשי עסקים יהודים אחרים...

ומה לגבי הקשר התרבותי המשותף? נכון שקשר כזה יכול להעצים את ההזדהות ואת האמון ההדדי בין שני זרים, בייחוד בשלב הראשוני. אך כידוע לכל מי שמכיר את צמרת העולם העסקי, קשר תרבותי משותף אינו מספק הסבר מניח את הדעת להצלחה בעסקים. ניסיון, אמינות ומוניטין חשובים הרבה יותר בשלב הראשוני, ולא פעם ראיתי שקשרים אישיים כמו לימודים באותה אוניברסיטה עדיפים בהרבה. העובדה ששני אנשים חולקים דת או תרבות ולכן עושים עסקים ודאי שאינה יכולה להסביר את ההצלחה הפנומנלית המתוארת פה.

גורמים אחרים שניסיתי לבדוק, כגון גנטיקה, נדחו בהיעדר ראיות מכריעות. לאור זאת, מתבקש להניח שהמפתח טמון בתרבות. במילה "תרבות" כוונתי לסל מרכיבים הכולל בין היתר ידע, ערכים, מיתוסים, נורמות התנהגותיות, אמונות, סמלים, אידיאולוגיות, טכנולוגיות ומוסדות חברתיים.

לתרבות יש השפעה עצומה על חיינו, כי במסגרתה מתעצבות צורת החשיבה שלנו והדרך שבה אנחנו תופסים את העולם. לתרבות יש גם תכונה חשובה נוספת: היא אינה מוּלדת. תרבות מתפתחת על ידי אנשים לאורך זמן, כך שכל אחד יכול לאמץ דפוסים תרבותיים שונים מאלה שגדל במסגרתם — ובכך להגדיל את סיכוייו להצלחה.

ניסיתי לבחון אילו מרכיבים בתרבות היהודית יכולים להסביר הצלחה זו, ובייחוד להבין את השפעת המסורת היהודית, שהיא שורש התרבות היהודית. ככל שהוספתי ללמוד, כך גיליתי תובנות מרתקות שאני משוכנע שיעניינו את כל מי שחפץ ללמוד איך להצליח בחיים ובעסקים. היתרון הגדול הוא שעקרונות ההצלחה המתוארים בספר מתאימים לכל אדם, וכדי ליישם אותם לא חייבים להיות יהודים.

חשוב לציין שאין כאן שום קסם. גם אינני טוען שהאמונה היהודית או גורם מטאפיזי כלשהו הם שהפכו את היהודים למי שהם. אני מאמין שתכונות ומאפיינים שמקורם בדת היהודית, לצד ההיסטוריה הייחודית של העם היהודי, עיצבו תרבות שדפוסי החשיבה וההתנהגות שהיא מקדמת הם מנוֹעים להצלחה. דפוסים אלה הם לדעתי מקור הסיבה לכך שיהודים רבים כל כך זוכים להצלחה. את הדפוסים הללו אבקש להציג בספר זה לצד פרקטיקות שתוכלו ליישם בחיים.

ברצוני להציב גם מספר סייגים ביחס לנושאים שאדון בהם בספר זה. ראשית, כדי ללמוד עקרונות מדבר מופשט כמו תרבות, איאלץ לבצע הכללות. לא כל היהודים פועלים על פי הכללים שאציג, ובהחלט ייתכן שיש כאלה שהצליחו אף שהם פעלו בדרכים שונות מאלה המתוארות בספר.

שנית, אינני טוען שהתרבות היהודית נעלית על תרבויות אחרות או שהיהודים טובים או מוסריים יותר מבני עמים אחרים או שאצל היהודים "הכול מושלם". ספר זה עוסק בהצלחה בתחומים מסוימים שהיהדות מעודדת. תרבויות אחרות מעודדות הצלחה בתחומים אחרים. לדוגמה, מבחינה היסטורית יהודים אינם מצליחים כל כך בתחומים כמו ייצור המוני או ספורט, ודווקא תרבויות אחרות מגיעות בהם להצלחה רבה יותר. התאמצתי לזקק את ההיבטים התרבותיים שלדעתי יש להם קשר ישיר להצלחה בעסקים.

שלישית, חשוב לי להדגיש שבהצלחה אין כוונתי רק להצלחה כספית, לפרסום או לכל הגדרה צרה או חומרית אחרת. הצלחה אמיתית בחיים מושתתת על איזונים רבים, שבאים לעתים על חשבון הצלחה כספית: איזון בין עבודה למשפחה, מניעת לחץ מופרז, הקדשת זמן לעזרה לזולת, הענקת השראה לסובבים ותרומה לסביבה. אנשים רבים, כגון מדענים, מחנכים, אמנים וספורטאים, לא זכו בהכרה חומרית או בפרסום, אך פעלו ופועלים למען מטרות משמעותיות מאוד, והם נחשבים בעיני לא פחות מצליחים מאחרים שזכו להתפרסם בזכות המאמץ שהשקיעו וההישגים שהצליחו להשיג.

ורביעית, חלק מהעקרונות שאציין בספר זה אינם ייחודיים לתרבות היהודית, וניתן למצוא אותם גם בתרבויות אחרות. מה שמייחד את התרבות היהודית הוא השילוב של כולם יחד, שילוב שאני מקשר להצלחה הייחודית.

כפי שאראה, תרבות בכללותה יוצרת צורת השקפה על החיים גם אם לא במודע. כפי שאיננו מרגישים את האטמוספרה סביבנו, כך התרבות עוטפת אותנו מבלי שנרגיש, והיא שמגדירה באופן יום יומי את הנורמות והערכים החשובים בחיים, מה נכון ומה לא נכון, לאן ראוי לשאוף, ואיך כדאי להתנהג. ומכיוון שהיא מלווה את האדם כל חייו, יש לתרבות השפעה מכרעת על ההתנהגות האנושית.

העולם המודרני, הגלובלי, מחבר את כולם בשניות. הטכנולוגיה שמקשרת בין כולם יצרה מעין תרבות גלובלית, שחסרונה הוא שהיא מושתתת על מוצרים שמעודדים סיפוק מיידי ומכנה משותף שטחי. צריכה מהירה, "לייקים" וביקורת אנונימית שואבים מזמנם וממרצם של דורות שלמים של צעירים. לכן התרבות היום חשובה מתמיד.

כיצד התרבות מעצבת אותנו?

קארל גוסטב יונג נחשב לאחד מגדולי הפסיכולוגים במאה ה־20. הוא היה תלמידו הבכיר של זיגמונד פרויד, הפסיכולוג היהודי שפיתח את הפסיכותרפיה המודרנית. אולם בניגוד לפרויד, שהאמין שלכל אדם יש לא־מודע אישי המכיל את כל הזיכרונות שצבר בימי חייו, יונג הגיע למסקנה שהאדם אינו מורכב רק מזיכרונותיו שלו, אלא גם מזיכרונות קולקטיביים. הלא־מודע הקולקטיבי יוצר מבנה נפשי המכיל גם זיכרונות שלא נרכשו על ידי האדם במרוצת חייו, אלא הושרשו בו כנטיות מולדות.

יונג האמין שהלא־מודע הקולקטיבי הוא ידע כלל־אנושי קדום שנצבר עם השנים, ומכיל ארכיטיפים — מבנים תודעתיים הנשמרים כמשקעים בזיכרון האנושי וקובעים את ההתנהגויות האינסטינקטיביות בסיטואציות רבות.

בשנים האחרונות החלו חוקרים לעסוק במטען דומה של לא־מודע תרבותי או אתני, הנמצא בקרב אנשים שחיים במסגרת אותה תרבות.¹⁰

מלקולם גלדוול בספרו מצוינים ניסה לפצח את סוד ההשפעה של צורות חיים מסוימות על דפוסי חשיבה.¹¹ באחת הדוגמאות הוא מנסה להסביר מדוע לתושבי מדינות מזרח אסיה — סין, יפן, קוריאה והסביבה — יש הישגים מתמטיים גבוהים יותר מתושבי מדינות המערב. במבחן בין־לאומי במתמטיקה המתקיים פעם בארבע שנים, נדרשו התלמידים לענות על שאלון מייגע הכולל 300 שאלות, כולל שאלות טכניות על שמות ההורים, רמת ההשכלה, כתובת וכדומה. התברר כי התלמידים האסייתיים לא רק הצליחו במבחן יותר מתלמידים מתרבויות אחרות, אלא גם הותירו הרבה פחות שאלות ללא מענה.

גלדוול טוען כי הסבר אפשרי אחד לפערים הללו הוא מבנה השפה. בשפות אסייתיות שמות המספרים פשוטים יותר, וכמעט שאין בהם חריגים ויוצאי דופן כמו בשפות המערב. לילדים שדוברים אותן קל יותר לחשב בהן, והם גם מפתחים פחות אנטגוניזם כלפי המקצוע.

לדוגמה, בעברית אומרים את המספר 3/5 "שלוש־חמישיות", אבל בסינית אומרים: "מתוך חמישה חלקים קח שלושה." מונח זה מפשט את יכולת החישוב. בצרפתית אומרים את המספר 85 "ארבע פעמים 20 ועוד חמש" — מה שמקשה על ביצוע פעולות חשבוניות ועל יכולת חשיבה מופשטת.

סיבה נוספת לפערים היא אילוצים היסטוריים, גיאוגרפיים ותרבותיים שהשפיעו על עיצוב התרבות המקומית. בארצות מזרח אסיה, ובייחוד בסין, הגידול העיקרי הוא אורז. הוא נעשה למרכיב חשוב כל כך בתפריט, עד שבלעדיו אי־אפשר לחיות. משום כך היכולת לגדל אורז נעשתה לשאלה קיומית.

שיטת גידול האורז שהיתה נפוצה בסין והתפתחה לארצות נוספות היא אחת המלאכות החקלאיות הקשות בעולם. היא מחייבת דיוק, עבודה קשה וריכוז מרבי. היא מחייבת את האיכרים הסינים לקום לפנות בוקר ולעבוד בשדות עד הלילה. ומכיוון שחלקות האורז קטנות למדי, ואין אפשרות להתפרס על שטחים נרחבים, הדרך היחידה שבה איכר סיני יכול להגדיל את התוצרת החקלאית שלו היא שיפור איכות הגידול. עליו לוודא שהשדה שטוח ככל האפשר, שהמרחק בין הזרעים מדויק, שכמות המים שבה מציפים את השדה מדודה, ושניכוש העשבים מהשתילים שיטתי.

איכרים סינים שגידלו אורז, הכירו היטב את הקשר הישיר בין כמות ההשקעה שלהם לתוצרת שקיבלו בסופו של דבר. בתרבות האורז סבלנות ועבודה הקשה היו המפתח להצלחה. הדבר חלחל אל התרבות הסינית והתבטא בין היתר בפתגמים כמו "אל תסמוך על השמים שיאכילו אותך אלא על ידיך הנושאות את המשא."

ילדים סינים, גם בלי שהסבירו להם את הדבר בשיעורים בבית הספר, הפנימו מגיל צעיר את הערכים החשובים בחיים הדרושים לגידול אורז: דיוק, משמעת ועבודה קשה. זהו האידיאל. וכך, באבולוציה חברתית שנמשכה מאות שנים, ושבה שרדו רק מי שהפנימו את המסרים, התפתחה במסגרת תרבות האורז חברה שבה חיים אנשים מתמידים ויסודיים המקפידים על הפרטים הקטנים. האילוצים ותנאי החיים יצרו תפיסות חיים מסוימות, וכך נוצרה התרבות.

גלדוול טוען כי התכונות של "הסיני האידיאלי" שהתפתחו בתרבות האורז הן בדיוק אותן תכונות הנדרשות כדי להיות מתמטיקאי מצליח. למרות השוני העצום בין התחומים, הכישרונות והערכים הנרכשים מגידול אורז הם כלים חשובים להצלחה במתמטיקה.

מכיוון שלתרבות יש כושר השפעה רחב וארוך טווח, והיא מתפשטת על פני ארצות ואזורים נרחבים, יש יסוד סביר להניח שתרבות האורז חלחלה והשפיעה גם על סינים שלא גידלו אורז. גם כיום, כשרוב המתמטיקאים בסין כבר אינם מגדלים אורז וכנראה גם לא באו ממשפחות שמגדלות אורז — זה לא משנה. הדי־אן־איי והאידיאל התרבותי של הסינים עוצב במשך אלפי שנים. זה עשוי להיות ההסבר לתוצאות המבחן במתמטיקה שהפגין את הצלחתם של התלמידים הסינים: מכיוון שהם גדלו בתרבות שמטפחת את הערכים הללו, היתה להם יותר סבלנות למבחנים ארוכים, והם גם היו מוכנים להשקיע זמן רב יותר במציאת פתרון לבעיה קשה לפני שהתייאשו.

דוגמה נוספת שנותן גלדוול להשפעה תרבותית היא תאונת המטוס של חברת קוריאן אייר באוגוסט 1997. בוועדת החקירה שנערכה לאחר האסון התברר שהסיבה לאסון לא היתה בטיחותית, אלא בין־אישית: אנשי הצוות חלקו כבוד רב מדי לטייס הבכיר וחששו להתריע בפניו על הבעיה, ובסופו של דבר המטוס התרסק. דפוס זה של מתן כבוד להיררכיה, המקובל במזרח אסיה, הוא התנהגות אנושית מרשימה ומכבדת, אך בתחומים מסוימים, כגון בקרב צוותי אוויר, היא עלולה להפוך לאסון.

כתוצאה מלקחי החקירה יושמו בחברות תעופה שונות קודים שחייבו את טייסי המשנה לקרוא לטייס הבכיר בשמו הפרטי ולא בתואר כבוד. זאת כדי למנוע מצבים דומים בעתיד, שבהם מפאת הכבוד שרוחשים לטייס, לא יציינו בפניו בעיה מסוימת שהוא אחראי לה. מאז גם הפכה חברת קוריאן אייר לאחת מחברות התעופה הגדולות והבטוחות בעולם.

בין שמקבלים את הטיעונים של גלדוול במלואם ובין שלא, אי־אפשר שלא להסכים שאורח חיים, אידיאלים קבוצתיים ונסיבות היסטוריות וחברתיות מעצבים תרבות, ושהתרבות, בהתאם לכך, מעצבת את דפוסי החשיבה ותפיסות העולם המשפיעים על צורת ההסתכלות על העולם של מיליוני בני אדם.

גם העם היהודי עבר תהליך דומה. כעם עתיק בעל מסורת של 4,000 שנה, הוא פיתח די־אן־איי תרבותי מיוחד במינו. כפי שאראה, התרבות היהודית מעודדת לימוד, סקרנות, לקיחת סיכונים, דחיית סיפוקים, תפיסה מיוחדת של משפחה ועקרונות נוספים, שכולם בסופו של דבר מהווים מרכיב חשוב בהצלחה.

כיצד התחיל העם היהודי?

לפני שאעבור לעקרונות עצמם, חשוב להכיר את נקודות המפתח של ההיסטוריה היהודית כמרכיב חשוב בעיצוב התרבות היהודית.

המסורת היהודית החלה לפני כ־4,000 שנה, אי שם במרחבי מסופוטמיה, באזור עירק של ימינו. על פי המסורת המקראית, אלוהים התגלה לאברהם וקרא לו לעזוב את מולדתו ולצאת לדרך ארוכה. בזכות מהלך זה זכה אברהם לברכה שתחול גם על צאצאיו, שיזכו להתרבות ולשגשג בכל תחומי החיים. את הברכה שקיבל העביר אברהם לבנו יצחק, וזה העביר אותה לבנו יעקב. יעקב, המכונה בתנ"ך גם בשם ישראל, העמיד 12 צאצאים, והם למעשה מקורו של עם ישראל.

הסיפור המקראי על יציאת מצרים הוא ככל הנראה העלילה המפורסמת ביותר בעולם. בניו של יעקב ירדו למצרים וסבלו שם מדיכוי ומשעבוד מידי פרעה. לאחר למעלה מ־200 שנים קשות הגיע משה, מושיעם הגדול, שעמד מול פרעה וטבע את המשפט שנעשה לסיסמה של עמים משועבדים רבים: "שלח את עמי."

סדרה של מכות קשות שניחתה על המצרים הובילה את פרעה להבנה כי מוטב לו לאפשר לבני ישראל לעזוב את ארצו, והם נמלטו למדבר. שם השתתפו בני העם היוצא ממצרים באירוע המכונן של האומה היהודית: מעמד הר סיני, שאירע לפי המסורת לפני למעלה מ־3,300 שנה. על פי הסיפור המקראי, היהודים קיבלו את עשרת הדיברות ואת התורה, שהיא מערכת החוקים היהודית. לאחר מסע ארוך הם הגיעו לארץ ישראל, הקימו בה ממלכה ובנו את בית המקדש.

תהפוכות רבות עברו על היהודים בארצם. הם סבלו מכיבושים ומנחת זרוען של אומות רבות. לאחר חורבן וגלות ראשונים, בשנת 586 לפני הספירה, שבו היהודים לארצם. אך גם הסיבוב השני לא נמשך לנצח: הכיבוש הרומאי הצליח להכניע אותם בסופו של דבר, לאחר המרד הגדול בשנת 70 לספירה ומרד בר כוכבא בשנת 135 לספירה.

הרומאים גזרו גזרות דת קשות על אורח החיים היהודי, ובמאות הבאות התפזרו היהודים בכל רחבי העולם העתיק — בבל, מצרים, יוון ורומא. מיעוטם נשאר בארץ ישראל.

על פי רוב, עמים שעברו גלות דומה לא החזיקו מעמד הרחק ממולדתם, אלא אימצו את התרבות המקומית ונטמעו בסביבה החדשה שאליה נשלחו. כאן התגלתה תכונה יוצאת דופן של העם היהודי. למרות הפיזור והריחוק מארצם, לא איבדו היהודים את זהותם הלאומית והדתית. במשך מאות שנים הם חיפשו מקומות שבהם יוכלו להמשיך לקיים את צורת חייהם ומצאו בית במקומות רבים, מאוסטרליה ועד קליפורניה, מדרום אפריקה ועד סיביר, ממרוקו ועד סין. בכל מקום הקפידו לשמר את זהותם. בכל מקום שאליו הגיעו הם הקימו קהילות ומוסדות: בתי ספר, בתי כנסת ובתי מדרש, מוסדות צדקה ועזרה הדדית ועוד.

אף שהופעלו עליהם לחצים מצד השלטונות להמיר את דתם, הם סירבו לעשות כן, ובתקופות שונות סבלו מפרעות, מגירושים המוניים, מעלילות דם שבהן הואשמו לשווא, מהמרות דת כפויות ועוד. כל אלה הגיעו לשיא בתקופת השואה, שבה הושמדו על ידי הנאצים שישה מיליון מיהודי אירופה — כשליש מיהודי העולם באותן שנים.

הרדיפות החוזרות ונשנות לאורך השנים אילצו את היהודים לעסוק בדרך כלל במקצועות חופשיים: מסחר, מימון, רפואה וכדומה, שבהם יכלו להתחיל לעסוק מחדש גם אם גורשו ממקום מושבם. בעלות על אדמות או ניהול מפעלים לא היו תחומים פרקטיים עבור יהודי אירופה באותם ימים. כמו כן לאורך דורות סבלו היהודים מאפליה ולא יכלו להתקבל למשרות בכירות או ללמוד באקדמיה במדינות רבות.

רק במאה ה־19 ניתן ליהודים שוויון זכויות בחלק מהמדינות ואז, לראשונה בהיסטוריה המודרנית, הם יכלו להביא את כישוריהם לידי ביטוי. ראוי לעצור לרגע, להתבונן ולהבין עד כמה תרבותם של היהודים היתה חשובה להם. כל אדם שמודע כיום לכך שהוא יהודי, הוא למעשה צאצא של משפחות שחרף הקשיים החזיקו ביהדותן ולא התבוללו.

בשלהי המאה ה־19 קמה התנועה הציונית שקראה ליהודים לשוב לארץ אבותיהם. אולם בארץ ישראל של אותם ימים, שהיתה תחת שלטון עות'מאני ומאוחר יותר בריטי, כמעט שלא היו מקומות תעסוקה. הכלכלה היתה בשפל, מחלות ומגפות איימו על בריאות המתיישבים, וחיכוך ביטחוני בין תושביה פגע באפשרויות של פיתוח הארץ.

למרות המצב הקשה המשיכו היהודים לעלות לארץ, עד שבשנת 1947 הודיעו הבריטים כי בכוונתם לעזוב ולסיים את תקופת שלטונם בארץ ישראל וגם בקולוניות אחרות, כגון הודו ובורמה. הוואקום שנוצר אפשר את הקמתה של מדינת ישראל. עצרת האו"ם הצביעה בעד חלוקת הארץ בין ערבים ליהודים, דבר ששימח מאוד את הציבור היהודי. בפעם הראשונה בהיסטוריה המודרנית קיבלו היהודים הכרה עולמית בזכותם לחזור לארץ ישראל ולהקים בה מדינה. דוד בן גוריון הכריז על הקמת המדינה בשטח שאושר ב־14 במאי 1948.

מיד עם הקמתה של המדינה היהודית התקיפו אותה מדינות ערב השכנות בשל סירובן להשלים עם החלטת האו"ם ועם הריבונות היהודית. במקביל פתחה המדינה את שעריה לגל הגירה שכמוהו לא היה: יישוב שמנה 600,000 תושבים קלט תוך שנים ספורות למעלה משני מיליון מהגרים יהודים שביקשו לחיות בישראל, פי כמה מיכולת הקליטה של הארץ באותה עת. כך נוצר בישראל ריכוז בולט של מהגרים יהודים מכל רחבי העולם — רוסיה ומרוקו, פולין וארגנטינה, ארצות הברית וצרפת, עירק וגאורגיה. כולם רצו להיות חלק מהפרויקט הגדול שהלך ונבנה במדינת ישראל לאחר כמעט 2,000 שנות גלות יהודית.

באותן שנים התפרסמו תחזיות בעיתונות העולמית שלפיהן ישראל הצעירה לא תשרוד אפילו חמש שנים. היא היתה יעד למתקפות בלתי פוסקות מצד מדינות וארגוני טרור שסירבו לקבל את החלטת האו"ם וסבלה מקשיים כלכליים ניכרים. אך בניגוד לכל התחזיות, ישראל שרדה ואף התפתחה מבחינה ביטחונית, כלכלית ומדינית.

לאחר נפילת מסך הברזל ב־1990 חוותה ישראל גל הגירה נוסף של יהודים שהגיעו ממדינות ברית המועצות לשעבר, שנמנע מהם להגר לישראל במשך עשרות שנים.

כיום כ־45% מיהודי העולם מתגוררים בישראל, 45% מהם מתגוררים בארצות הברית והיתר במדינות אחרות: בריטניה, צרפת, אוסטרליה, דרום אמריקה ועוד.

מדינת ישראל, המונה כיום כתשעה מיליון תושבים, היא מדינה קטנה למדי מבחינה טריטוריאלית, שטחיה החקלאיים מועטים, וכמעט שאין בה משאבי טבע (אם כי בשנים האחרונות התגלו מול חופיה מרבצי גז טבעי). מהרגע הראשון הבינו מנהיגיה כי הדרך היחידה שבה תצליח להתקיים היא באמצעות השקעה בהון האנושי ופיתוחו. וכך, בתוך כ־70 שנה בלבד, הפכה ישראל למדינה שמייצרת יותר חברות סטארט־אפ לנפש מאשר אומות גדולות, שקטות ויציבות ממנה כמו יפן, סין, קנדה ובריטניה.

לא בכדִי יש שמכנים אותה "הנס הישראלי". המהפך הכלכלי שעברה ישראל מדהים: בשנת 1948 עמד התל"ג לנפש על 3,300 דולר בלבד, ואילו נכון ל־2021 הוא עומד על יותר מ־40,000 דולר לנפש — יותר מבריטניה, מיפן ומצרפת וקרוב מאוד לגרמניה.¹² היא ממשיכה לצמוח במהירות עם כוח אדם משכיל ותחרותי — שיעורי המהנדסים, ההוצאות על מחקר ופיתוח והסטארט־אפים הם מהגבוהים ביותר לנפש — ונהנית במקביל משיעור הילודה הגבוה ביותר במדינות ה־OECD עם ממוצע של כמעט 3.1 לידות לאישה.

כיצד הדת משפיעה על הלא־דתיים?

התרבות היהודית מבוססת על היהדות, אך היהדות אינה דת במובן הרגיל. בדתות רבות יש הפרדה בין חיי החול לחיי הדת, אבל ביהדות אין הפרדה כזו. היהדות היא תפיסת עולם מקיפה וכוללת, המדקדקת גם בפרטים הקטנים ביותר של החיים.

אחת האמונות הבסיסיות ביותר של היהודים היא שאלוהים כרת איתם ברית ייחודית. ברית זו, שראשיתה בימי משה, מתבטאת בנוסחה הבאה: אם העם היהודי ישמור את מצוות האל, האל ישמור על קיומו של העם היהודי ויעניק לו שגשוג והצלחה.

יש לכך השלכה משמעותית מאוד על אורח החיים היהודי לאורך הדורות. למשל, סדר היום מלא וגדוש חוקים ומצוות. המצוות מדריכות את היהודי מרגע שהוא פוקח עיניים בבוקר ועד שהוא הולך לישון בלילה בכל תחומי החיים: אכילה, שינה, עבודה, יחסים חברתיים, זוגיות, משפחה ועוד. 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, 365 ימים בשנה היהודים מוקפים במצוות, כלומר בעשייה מכוונת מטרה. אולם לפי המסורת היהודית, מצוות אלה אינן מיועדות רק למעמד נבחר של כוהני דת, אלא מחייבות את כולם. כל יהודי, גבר או אישה, אמור למלא את כל מצוות התורה הנוגעות אליו.

עם זאת, במהלך 250 השנים האחרונות חווה העם היהודי שינויים גדולים. התפתחות הנאורות ועליית זכויות האזרח השפיעו גם עליו והביאו לכך שכיום חלק גדול מהיהודים אינם מקפידים על אורח חיים דתי. אמנם רבים מקיימים אורח חיים דתי או שומרים על המסורת ברמה זו או אחרת, אך אינם מקפידים על קיום המצוות. במידה מסוימת יש ביהדות כל כך הרבה מצוות, עד שלא מצופה מאיש לקיים את כולן. הן מטרה נעלה, כמעט בלתי מושגת.

לאור זאת עולה לא פעם השאלה, כיצד ניתן לטעון שהתרבות היהודית, שבמהותה היא תרבות דתית, משפיעה על אלה שכלל אינם מקיימים אורח חיים דתי? זוהי שאלה חשובה ביותר שחשוב להתמודד איתה. האמת צריכה להיאמר: אף שיש יהודים דתיים מצליחים, רוב היהודים המצליחים בעולם העסקי אינם אנשים שהחליטו למקד את מרצם בקיום אורח חיים דתי מלא.

כידוע, היהדות נקבעת על פי האם. הדבר נובע בין היתר מהתפיסה שלאם יש השפעה רבה על חינוכו של האדם ועל "חיווּטוֹ" התרבותי במובן הכולל של המושג "תרבות". היות שהעם היהודי הוא עם עתיק, להשפעות התרבותיות הללו, דור אחר דור, יש אפקט מצרפי אדיר. ההיסטוריה מראה שיהודים רבים שלא שמרו את אורח החיים היהודי, נטמעו והתערבבו בעמים אחרים ולמעשה איבדו את זהותם היהודית. משמעות הדבר היא שהאנשים שניתן לציין כיום שהם יהודים, מגיעים על פי רוב ממשפחות ששימרו את זהותן היהודית במשך שנים רבות והטמיעו את הדי־אן־איי התרבותי.

אנשים שחיים לפי כללי התנהגות ותפיסות מסוימות בהכרח מפיקים יתרונות מסוימים שנשמרים לאורך זמן. משמעות הדבר היא שגם אם סרגיי ברין ולארי פייג', מייסדי גוגל, לא היו תחת השפעה ישירה של אף אחד מהעקרונות המופיעים בספר זה באופן מודע — ניתן לומר שהעובדה שהם יהודים, צאצאים של שורה ארוכה של יהודים ובעלי תרבות זו, השפיעה עליהם, גם אם לא במודע. לעומתם, אנשים כמו ראלף לורן גדלו במסגרות דתיות ורק אחר כך יצאו לדרכם העסקית.

באשר לנושא האמונה, לפי תפיסתי, השאלה אם אדם מאמין או לא מתחילה בהחלטה. אמנם למי שלא נולד וגדל עם אמונה קשה להתחיל להאמין, אבל אם רוצים בכך — זה כאמור עניין של החלטה. אם מקבלים את האמונה במלואה, מאמצים את כל מה שמציע אורח החיים של אנשים מאמינים, על יתרונותיו הרבים ועל חסרונותיו, אך אפשר כמובן להיות אנשים מאמינים מבלי לאמץ את כל האלמנטים של אורח החיים הדתי.

אלמנטים אמוניים רבים ממשיכים להתקיים אלפי שנים משום שהם מגלמים בחובם יתרונות רבים. לדוגמה, התפילה. גם ללא החלק האמוני התפילה היא סוג של מדיטציה, ויתרונותיה של המדיטציה ידועים. התפילה מציעה דרך להזכיר לנו יום יום מה חשוב. היא פעולה אקטיבית, והאדם יכול להסתייע בה במצבים שבהם נראה שאין מה לעשות וכל הדלתות סגורות בפניו — בעת צרה או משבר. התפילה היא כמובן רק דוגמה אחת ממכלול כלים שהדת נותנת לצורך התמודדות עם מורכבות החיים. ישנם כלים רבים כאלו בדתות רבות וביהדות בפרט.

למה כתבתי את הספר?

כפי שציינתי, במסגרת מפגשַי עם אנשי עסקים ברחבי העולם נשאלתי לא פעם על ההצלחה של היהודים. שמתי לב שבכל פעם אני עונה תשובה אחרת, מבלי שגיבשתי תמונה ברורה של הנושא. במשך יותר מעשר שנים הייתי עסוק בהקמה ובביסוס של העסק שלי, חברת השקעות המתמחה בהשקעות גלובליות בחברות המצליחות בעולם. מסיבות עסקיות גרתי כמעט 15 שנים עם משפחתי בלונדון ובמקומות אחרים, אך תמיד חיכינו להזדמנות לחזור לגור בישראל ליד המשפחה.

כשהגיעה הקורונה, היתה לכך משמעות רבה מבחינתי. הבנתי שהשמים עומדים להיסגר לתקופה מסוימת, ושלא אוכל לטוס בחופשיות בין משרדַי. החלטתי לראות בתקופה זו הזדמנות. קודם כול ניצלנו את ההתרחשות וחזרנו לישראל.

מכיוון שלא יכולתי לטוס, התפנה לי זמן. החלטתי לנצל אותו ולברר לעומק את התשובות לשאלות הנוגעות להצלחה העסקית של היהודים. בער בי הרצון להבין יותר לעומק את התרבות היהודית שעליה דיברתי.

שמעתי מאות שעות של הרצאות, קראתי שוב את התנ"ך, ניתחתי ספרים רבים שעסקו בנושא, ולאט לאט התחלתי לחבר בין הידע שלי בתחום העסקי ובין הדברים החדשים שלמדתי על היהדות. כשהתחלתי לדבר על כך עם אשתי ועם האנשים סביבי, הבנתי שצברתי כמה תובנות והקשרים מעניינים. כך התחלתי לכתוב את הספר.

התווספה לכך סיבה נוספת שיצא לי לראות מקרוב: האנטישמיות. ההצלחה יוצאת הדופן של היהודים לא נעלמה במהלך ההיסטוריה מעיניהם של לא־יהודים, ובקרב קבוצות מסוימות אף הולידה תאוריות קונספירציה שונות וטענות בדבר העדפה לא הוגנת, מזימה עולמית ושאר תאוריות מופרכות. רציתי לנסות להפריך את התאוריות הללו, לספק סיבות ברורות ושקופות להצלחה — ולהראות כיצד כמעט כל אחד יכול להשיגה.

עם זאת, המוטיבציה העמוקה שלי לכתיבת הספר לא נבעה מהקשרים שלי עם אנשי עסקים לא־יהודים, אלא מעצם העובדה שאני ישראלי. אני מאמין שלתובנות שהגעתי אליהן יש משמעות רבה עבור ישראלים. ככל שלמדתי יותר, כך הבנתי שההצלחה יוצאת הדופן של היהודים נובעת מהתרבות הייחודית שלהם, אך החשיבות הרבה שבשימור היהדות כתרבות אינה ידועה מספיק.

אף שגדלתי וחייתי כל חיי בסביבה חילונית, אני משוכנע שאם אנחנו הישראלים נוותר על הקשר שלנו עם היהדות, נאבד גם את התרבות היהודית שנובעת ממנה. תרבות אינה יכולה להחזיק מעמד ללא מקור שמזין אותה בעקביות. אם נתרחק ממקור תרבותנו, אני חושש שנאבד גם חלק מהכישורים, מהיכולות המיוחדות ומהאטמוספרה מעודדת ההצלחה שהיא מעניקה לנו.

אני סבור שישראלים רבים יפיקו תועלת מכך שיראו עד כמה חשובה התרבות היהודית להמשך שגשוגנו, ומדוע התפיסה שלפיה עלינו להיות דומים יותר מבחינה תרבותית לכל העמים עלולה לפגוע בהצלחתה של המדינה המיוחדת שלנו שעדיין מצויה בשלבי התהוות. אף שמדינת ישראל בת יותר מ־70 שנה, הדיון בצביונה ובעמודי התווך שלה לא קרוב לסיום. בבואנו לדון בנושא, חשוב שנכלול כמה שיותר מידע וזוויות ראייה במשא ומתן הפנימי שלנו להגדרת צביונה של מדינת ישראל ושל התרבות הישראלית. זוהי המוטיבציה המרכזית שלי לכתיבת הספר.

מבנה הספר

מטרתי בספר זה היא לאפשר לכם הקוראים להבין את עקרונות התרבות היהודית שמביאים להצלחה עסקית ואת מקורם, ובמקביל לבחון כיצד ניתן ליישם אותם בחיים. מבחינה זו מדובר בספר מעשי, שיאפשר למי שמעוניין בכך לאמץ אותן גישות "יהודיות" שגובשו במשך אלפי שנים.

הספר כולל עשרה פרקים — פרק לכל עיקרון. בכל פרק תמצאו רעיונות המבוססים על הדת, התרבות וההיסטוריה היהודית ועל האופן שבו הם מיושמים בתחום העסקי ובתחומים נוספים. אני סבור שהשיעורים הללו רלוונטיים למגוון רחב של אנשים: צעירים שאפתנים בתחילת הקריירה שמעוניינים להתפתח, מנהלים שמעוניינים בתובנות ובמפתחות מוכחים להצלחה, הורים שמחפשים עצות לחינוך ילדיהם, סבים וסבתות שרוצים לעזור לנכדיהם ועוד.

וכמו בכל ספר בעידן המודרני, בסיומו של כל פרק מופיעה רשימה של כללים מעשיים שניתן ליישם בעסקים ובחיים. כמעט את כולם תוכלו ליישם בלי קשר לגילכם או למצבכם החברתי. ברצוני להזכיר את הכלל היהודי שלפיו "כל עוד הנר דולק, אפשר לתקן" — אף פעם לא מאוחר מדי להתחיל, ושינויים גדולים, כידוע, מתחילים בצעדים קטנים.

תודות

ראשית, אני מודה לאשתי ולמשפחתי המקסימה, שתמיד תמכו בי בכל פרויקט או תחום התעניינות שבער בי. תודה על הזמן שהקדשתם לשמוע את מחשבותי, לדון איתי בנושאים שהעסיקו אותי ולקרוא לעומק חומרים ששלחתי במגוון תחומים — מעסקים, דרך חינוך ועד פסיכולוגיה, ולהביע את דעתכם. אתם הסביבה האידיאלית לאדם שאוהב ללמוד דברים חדשים כל הזמן.

שנית, לא הייתי יכול לכתוב את הספר הזה בלי עזרתו של דרור יהב. מעבר לעזרתו בעריכה, במציאת מקורות ובהבהרות על היהדות, מצאתי חבר שנהניתי לדון איתו בפילוסופיה, בדת, במדינת ישראל ובנושאים רבים שלבטח נמשיך לדון בהם שנים רבות.

אני רוצה להודות לבן ורד מהוצאת מטר, שראה לנכון לתת מקום לספר זה על מדף הספרים הישראלי ולעורכת שלי, עידית נבו, שתמיד דאגה לראות גם את הצד השני של הטיעון ועזרה לחדד את הספר. בנוסף אני רוצה להודות לטיציאנו דל נובילה על קריאה והערות חכמות במיוחד בעיניים של מי שלא מכיר את היהדות ובה בעת מביע עניין רב בנושא.

ולבסוף, תודה לכל החברים והידידים בארץ ובחו"ל שתמכו בי במהלך כתיבת הספר, קראו טיוטות וסייעו לי לשפר ולשייף את הרעיונות עוד ועוד.