לשרוף את הספינות

פרק 1
הכירו את 2 האנשים ששולטים בחייכם 

לכולנו יש שני קולות בתוך הראש. קולות אלו מלווים אותנו במשך כל חיינו. הם שם מהרגע הראשון שאנו זוכרים את עצמנו והם האחראים להבדלים בין בני האדם ובין התוצאות שישיגו במהלך חייהם. שני הקולות הללו נמצאים בוויכוח תמידי, יום־יומי. ויכוח נצחי. שטן מול מלאך, רע אל מול טוב, שלילי מול חיובי, עבר מול עתיד.

בפינה הימנית של הזירה נמצא "האיש הקטן שדופק לנו את החיים". הוא בהחלט בחור קטן, אך אל תטעו, הוא זריז, חמקמק, ויודע בדיוק איפה הנקודות הרגישות שלנו. הוא יודע איפה ללחוץ כדי לגרום לנו לכאב, והוא עושה זאת בצורה מעולה במשך כל חיינו. תפקידו הוא להזכיר לנו מדוע דברים לא עבדו בעבר ולמה הם לא יעבדו גם בעתיד. המטרה שלו היא להשאיר אותנו ב'אזור הנוחות', שם הוא פועל בצורה הטובה ביותר. זוהי הממלכה שלו והוא האדון הבלתי מעורער שלה. הוא מדבר איתנו כל יום והוא יודע לקפוץ לביקור בכל פעם שספק עצמי מתחיל להיווצר אצלנו. האיש הקטן הזה מדבר אלינו בשפה של כאב. הוא איש מכירות מעולה והוא תמיד יודע מה להגיד לנו כדי שלא נצא לפעולה. תפקידו הוא להזכיר לנו שהעולם הוא מקום מסוכן ושאין אפילו טעם לנסות. יש לו זיכרון מעולה, הוא זוכר כל פרט שצריך לזכור כדי לגרום לנו לא לקבל החלטה או לא להאמין בעצמנו. הוא יודע בדיוק מתי לומר לנו "אמרתי לך", זו הסיבה שהוא מסוכן כל כך. הוא חי בתוך הראש שלנו מהיום שבו נולדנו, הוא היה שם כששברו לנו את הלב, כשפיטרו אותנו מהעבודה, כשנכשלנו במבחן וכשהבחורה בבר "נפנפה" אותנו מול כל החברים שלנו. האיש הקטן הזה עוסק במה שנקרא "פנקסנות", הוא רושם הכל, כל סיטואציה של אכזבה או תוצאה לא רצויה מהעבר נרשמת ומתויקת אצלו במחשב, בתיקייה בתוך תיקייה בתוך תיקייה, ומוכנה לשליפה בזמן אמת. כל הוכחה, זיכרון או אמונה שהוא זקוק לה כדי לגרום לנו להישאר באותו המקום נשלפים בזמן אמת מהתיקייה הרלוונטית בהתאם לסיטואציה שבה אנו נמצאים.

האיש הזה הוא הש"ג בכניסה למחשבות שלנו, הוא מנתח כל סיטואציה המתקיימת בהווה, משווה אותה לסיטואציות בעבר שבהן לא הצלחנו ומחפש התאמה על מנת למנוע יציאה לפעולה. הוא שונא שינוי ומתנגד נחרץ להתפתחות אישית ולגדילה. זו הסיבה שהוא נשאר קטן כל כך. הגישה שלו היא תמיד "למה לא", והוא מסביר לנו למה זה לא הולך לעבוד או למה לא כדאי לעשות את הדבר הזה. הוא זה הדוחה קבלת החלטות למועד מאוחר יותר, ולמעשה, הוא הדחיין מספר אחת. הוא הסיבה שאנחנו עושים את הכל ברגע האחרון והוא ממציא לנו תירוצים ברגעים שבהם עלינו לקחת אחריות. הוא עוזר לנו להצדיק לעצמנו את התוצאות בחיינו והוא עושה את זה טוב כל כך עד שאנחנו מאמינים לכל מילה שהוא אומר. אחרי הכל, הוא אנחנו עצמנו.

מנגד, בפינה השמאלית של הזירה יש לנו קול אחר שמדבר אלינו, זהו קולו של אדם מהעתיד. זהו קולו של "האדם שאנו רוצים להיות". זהו אדם שמעולם לא פגשנו ואנו ממש מקווים שיתמזל מזלנו ויום אחד נפגוש אותו. הוא הגיבור שלנו, האיש שאנו חולמים להיות לפני שאנחנו הולכים לישון. אין לו גיל, אבל אנו יודעים בוודאות שהוא מבוגר יותר מאיתנו, אנו יכולים לראות חלקים קטנים ממנו כשאנו מביטים במראה, כי אנחנו תמיד בדרך להיות הוא. הוא אמיץ יותר, חכם יותר, בעל ביטחון עצמי גבוה יותר והוא תוצר של חוויות רבות שעדיין לא חווינו. אפשר לסמוך עליו, על האיש העתידי הזה, הוא מבין עניין ואפשר אפילו להתייעץ איתו. אחרי הכל הוא כבר היה איפה שאנחנו נמצאים כרגע והוא יודע מה השלב הבא עבורנו, כי הוא כבר צעד בו. תפקידו הוא להזכיר לנו שאנחנו מסוגלים ליותר וראויים ליותר. הוא מוּנָע מעונג ומהפוטנציאל האדיר שטמון בתוכנו. הוא האדם שאנו רוצים להיות, הוא תמיד מסתכל עלינו מלמעלה, מפסגת ההר, הוא זוכר מה היינו צריכים לעבור על מנת להגיע ולהיות מי שהוא היום. הוא זוכר את הרגעים הקשים בטיפוס ומעריך אותם כרגעי השיא של חייו. הוא תוצר של עבודה קשה וטיפוס עקבי במעלה ההר במשך תקופת זמן שאז נראתה לו אין־סופית. הוא תוצר מוצלח של תוכנית עבודה מסודרת ובלתי מתפשרת על חייו. הוא ביצועיסט, מנהיג ומאמין בדרך שלו. הוא פועל בגישה שנקראת "איך כן", הוא מאמין שהכל אפשרי ותמיד חושב באופן חיובי, הוא זה שהולך שמאלה כשכולם צועקים שצריך ללכת ימינה. הוא האדם שאנשים הולכים אחריו באמונה מוחלטת. הוא מוביל אנשים קדימה, הוא עוזר להם להתמודד עם ה"איש הקטן שדופק להם את החיים", משום שהוא הצליח להתמודד מול שלו ולנצח. אין לו גרסה סופית וכל עוד חייו יימשכו הוא יכול להיות טוב יותר. אין לו תקרת זכוכית, היא לא קיימת עבורו והוא יכול להיות כל דבר שהוא ירצה. הוא לא צריך לרצות אנשים אחרים כי הוא מספיק מרוצה מעצמו. לא אכפת לו מה אחרים חושבים עליו, כי הוא יודע מה הוא חושב על עצמו וזה מספיק.

הוא הגרסה הטובה ביותר שלנו והוא התגשמות כל מה שיכולנו לבקש להיות. משימת חייו היא להמשיך לגדול ולהתפתח. הוא הגרסה החזקה והראויה ביותר שלנו, הוא גרסת הסופר סאייה אצל סון ג'וקו, גרסתו של סימבה לאחר שהוא מדבר עם אביו בכוכבי השמיים, וקפטן אמריקה כאשר הוא סוף־סוף מרים את הפטיש.

הצלחתנו בחיים תלויה בשני הקולות הללו שאנו שומעים בתוך הראש. כל אחד מהקולות הללו מגיע עם אג'נדה, לכל אחד מהם יש מטרה ותוכנית עבורנו ולכל אחד גם יש דרכי שכנוע משלו על מנת לגרום לנו להקשיב לו ולא לאחר.

"האיש הקטן שדופק לנו את החיים" קיים בתוך המוח ההישרדותי שלנו, המוח הקטן, והוא חושב על צרכים בסיסים בלבד. גדילה והתפתחות הן לא בראש סדר העדיפויות שלו. הוא לא מתכנן קדימה והוא מעדיף להסתכל על הכאן והעכשיו במקום על מה שעשוי להיות. הוא יודע רק לעצור אותנו. האיש הקטן הזה הוא כמו בלם היד ברכב אשר מנסה להתקדם קדימה. בכל פעם שהרכב רוצה להתקדם אותו איש קטן מושך את בלם היד, בהנחה שבלם היד לא היה משוך כבר מלכתחילה.

"האיש הקטן שדופק לנו את החיים" שונא את האדם שאנו רוצים להיות. האיש הקטן הוא מהאנשים שכותבים תגובות ברשתות החברתיות לאלו שהצליחו להביס את האיש הקטן שלהם. הוא מנסה להוריד אותם על מנת להעלות את עצמו. הוא שונא גדילה והתפתחות כי הוא לא מתוכנת לעשות את זה, והאמת היא שהוא משוכנע שהוא עוזר לנו. מטרתו היא להגן עלינו ודרך החשיבה שלו טוענת שהגנה שווה לאי־פעולה. מבחינתו "האדם שאנחנו רוצים להיות" הוא אותו אדם המתעורר בחמש בבוקר, מתאמן, קורא ספרים, עושה מדיטציה ומתפתח, או זה מה שהוא חושב עליו בכל אופן. העבר והסביבה שלו חינכו אותו להיות מי שהוא, ולחשוב בצורת המחשבה שהוא חושב בה כעת.

"האיש הקטן שדופק לנו את החיים" נמצא ביתרון משמעותי על פני "האדם שאנו רוצים להיות". אם הם היו בפוליטיקה, לאיש הקטן הייתה מפלגה גדולה הרבה יותר. אחרי הכל, אנשים אוהבים לסבול, אנשים אוהבים להתבוסס ביגון שלהם, אנשים אוהבים להתלונן ואנשים אוהבים את אזור הנוחות.

קמפיין הבחירות של האיש הקטן לראשות הממשלה היה נשמע כך: "בשביל מה להתאמץ, בשביל מה לנסות, זה לא הולך לעבוד בכל מקרה, זה גדול עליכם בכמה רמות וכמעט כל מי שניסה נכשל. בואו אלינו, אצלנו לא תצטרך להשתנות, פה לא מנסים דברים חדשים, רק דברים ישנים שכבר ניסינו בעבר, כאן הולכים על בטוח, ובטוח שלא נלך על זה היום כי בטח נדחה את זה לשבוע הבא. והדבר החשוב ביותר — אצלנו תפגוש אנשים כמוך, אנשים ממוצעים שטוב להם, שלא רוצים יותר, אנשים שנוח להם, שלא רוצים לעבוד קשה, אנשים שההווה חשוב להם יותר מהעתיד, כי אחרי הכל חיים רק פעם אחת".

רוב האוכלוסייה מצביעה למפלגה בראשותו של האיש הזה כבר שנים, הם מצביעים כך משום שגם ההורים שלהם הצביעו כך וזה החינוך, הערכים והאמונות שהם קיבלו בבית בגיל ילדות. ההורים שלהם הלכו בדרך הזו, הסבא והסבתא שלהם הלכו בדרך הזו, וגם הם הולכים ללמד את הילדים העתידיים שלהם ללכת בדרך הזו.

זו הסיבה שרוב בני האדם נמצאים במקום שהם נמצאים. למפלגה של האיש הקטן יש את רוב הקולות. זו הסיבה שהוא בדרך כלל מנצח, זו הסיבה שרוב האנשים לא מגשימים את עצמם.

מנגד, המפלגה של "האדם שאנו רוצים להיות" פועלת בצורה קצת שונה. היא מבינה שהיא במיעוט, והיא מקבלת זאת בברכה, אחרי הכל אחת הסיסמאות שלה היא "אין מספיק מקום לכולם בפסגת ההר". המפלגה של "האדם שאנו רוצים להיות" בוחרת את הבוחרים שלה, אין כניסה לכל אחד. כל אחד יכול לנסות, אבל אין כניסה לכל מי שמעוניין בכך. קמפיין הבחירות של האדם שאנו רוצים נשמע כך: "תמיד אפשר להשיג יותר אם נהיה יותר. אנו אנשי חלום וחזון, אנו חיים בעתיד. אנו נכונים להקריב את ההווה למען העתיד משום שהעתיד טוב הרבה יותר. אנו מוכנים לוותר על העבר שלנו ואנו לוקחים אחריות מלאה על חיינו, איננו תלויים באף אדם חיצוני ושום אדם חיצוני לא יקבע את איכות חיינו. אנו אדונים לעצמנו ולא מפחדים מקושי, מאתגר ומאי־נוחות, והדבר החשוב ביותר הוא שאצלנו תפגוש אנשים כמוך, אנשים שרוצים יותר ומוכנים לשלם את המחיר, אנשים שרוצים לטפס את ההר על מנת להשיג חיים טובים יותר, כי אחרי הכל חיים רק פעם אחת."

מודל התפתחות אישית
 

הקרב בין שתי הדמויות הללו הוא האתגר הגדול ביותר בחיים שלנו. אנחנו אף פעם לא נמצאים לבד, תמיד יש קולות בתוך הראש שלנו שמנסים לגרום לנו לקבל החלטות או לצאת לפעולה, אנו קוראים להם "מחשבות" והם החומר שממנו הכל התחיל. כל מה שאנחנו יכולים לראות היה פעם מחשבה של מישהו אחר, החל בכם עצמכם שהייתם פעם מחשבה של מישהו אחר, לפני כמה שנים, ועד הספר הזה שגם הוא היה בגדר מחשבה במשך תקופה. מחשבות הן השלב הראשון בשרשרת פעולות שתמיד מתקיימת על מנת להשיג תוצאות בחיינו. צורת המחשבה והמיינדסט שלנו הם אלה המבדילים בין אדם אחד למשנהו ובין התוצאות שאותן הם ישיגו בחיים. על מנת לשנות את חיינו ולקבל תוצאות חדשות שמעולם לא היו בידינו עלינו ראשית לשנות את הלך המחשבה שלנו. "האיש הקטן שדופק לנו את החיים" הוא תוצר של צורת המחשבה שלנו, וכל מחשבה חדשה שנכנסה לתוך התודעה שלנו הגיעה משני מקומות; העבר שלנו והסביבה שלנו.