אפלים ומוטרפים 2 - מוטרפים מלידה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
אפלים ומוטרפים 2 - מוטרפים מלידה
מכר
מאות
עותקים
אפלים ומוטרפים 2 - מוטרפים מלידה
מכר
מאות
עותקים

אפלים ומוטרפים 2 - מוטרפים מלידה

4 כוכבים (38 דירוגים)
ספר דיגיטלי
2636מקורי
ספר מודפס
59 מחיר מוטבע על הספר 98
תאריך לסיום המבצע 01/08/2025

עוד על הספר

תקציר

שלדים שנקברו בעבר נחשפים לאור היום. גרייסון סאליבן, שזכה לכינוי המלאך ממיין, מחליט לנקום במערכת החוק שיצרה מפלצת אנושית, באמצעות לוחמה פסיכולוגית נגד האישה שבזכותה הוא חופשי.

ד"ר לונדון נובל, שנברה עמוק בנשמתו ובמוחו של הרוצח שבו התאהבה, מגלה שקיים רוצח אחר שמחקה את שיטותיו של אהובה ומנסה להפיל אותו. היא מחפשת תשובות בזמן אמת ואחדותם שוב עומדת בפני סכנה.
המציאות החדשה מחייבת אותם להיות חזקים ולשרוד בכל מחיר. אהבתם והישארותם יחד תלויה בכך שיצליחו ללכוד את הרוצח שמאיים על חירותם.
האם הם שותפים נאהבים? או שמא הם אויבים?
כשיצירה מעוותת תלויה בשניים, מי היוזם ומי מאציל סמכויות?
המלכודת הסופית תגלה הכול.

***

מוטרפים מלידה הוא החלק השני בדואט מתח רומנטי ומסועף מאת טרישה וולף. חלקי הפאזל מתחילים להתחבר זה לזה ולהציג תשתית אפלה של אהבה מוטרפת כנגד כל הסיכויים.

אזהרה: ספר זה מכיל תיאורים גרפיים אפלים ותכנים קשים אחרים, ואינו מומלץ לקוראים מתחת לגיל 18.

פרק ראשון

פרולוג

אני, מפלצת
 

שלמות.

ההנחה האולטימטיבית שאפשר להגיע לשלמות אם נעבוד קשה מספיק, אם נקריב מספיק, אם נהיה נחושים מספיק... היא אי־שפיות בהגדרתה.

אבל מה היא השלמות הזאת שמוציאה אותנו מדעתנו?

אצל כל אחד היא משהו אחר.

הרגע המיוחד במינו, העילאי, של סיפוק מושלם, שביעות רצון מוחלטת, הישג. הצצה מתוקה לגן עדן. שבריר שנייה שבו השדים עוזבים והשערים נפתחים כדי סדק, מעניקים לנו הצצה בלתי מוגבלת למשהו קדוש.

הגענו לפסגת ההר. כבשנו. אנחנו מקבלים את גמולנו.

אבל לא בחינם. לגמול יש מחיר.

פחד.

אני אומר את זה חד וחלק.

הפחד מושל בחיינו — החרדה העמוקה והמעיקה מפני האובדן. אחרי שהשגנו את השלמות, החרדה מחלחלת אלינו כמו כוח שטני שבא לגנוב את האור.

האמת היא קורט מלח נדיב על פצע פתוח וטרי.

אחרי שטועמים את טעמה המתוק של השלמות, מגלגלים אותו בעונג על הלשון, כל דבר אחר אינו יכול שלא להיות תפל בהשוואה לכך. או גרוע מתפל, חמוץ ומבחיל. מרירות רקובה שמגרה את הקיבה.

ככל שמגביהים, כך מעמיקים ליפול. אל תחתית השפל.

תופת נוראית מחכה לנו בקרקעית.

אולי זאת הייתה הטעות הראשונה של לונדון ושלי. האמנו שאנחנו יכולים לשמר את פיסת גן העדן שלנו. להפכה לאלמותית. להתקיים רק זה למען זה.

אולי אנחנו עדיין יכולים.

אבל ככל שטיפסנו גבוה יותר — שיכורים זה מזה, שליטיו של עולם מקולל שהשתחווה בחיל ורעדה לפני המפלצות דמויות אלוהים שהפכנו להיות — כך העמקנו ליפול.

אנחנו השלמות.

אנחנו הפחד שאורב מתחתיה.

אנחנו זוללים זה את זה וקיימים רק עבור רגעי השיא... ואפילו עכשיו, כשאני על ברכיי מול אלת האופל שלי ומתפלל לרחמיה, איני מתחרט על דבר.

באמת היינו מאושרים.

אולי עדיין נוכל להיות.

מנעולים ומפתחות — הסימפוניה של חיי. יצירת מופת שהגיתי בעצמי. הפחד שלי הוא שהביא אותנו לרגע הזה.

חוד הלהב על צווארי פוצע את העור, ואני נושף בלחישה. אני מחפש בין נקודות הזהב בעיניה את הניצוץ שיגיד לי שהיא מוכנה. עיניה פראיות, מלאות בוז ותיעוב. היא מתנשפת ואגלי זיעה נוצצים על מצחה החלק.

מלאכית הרחמים היפהפייה שלי היא עכשיו מלאכית המוות הנקמנית שלי.

"תעשי את זה," אני מצווה.

ידה יציבה. הפלדה הקרה מקניטה את בשרי הלוהט.

"עצום עיניים, גרייסון." קולה גרוני ועמוק, עוטף אותי בחיבוקה האכזרי והאוהב.

אני דוחף את גופי אל הסכין, עד זוב דם. "אני רוצה לראות את הסיפוק שזה נותן לך."

אני רואה את תנועת הבליעה בצווארה העדין. מרגיש את הכוח הזה בגרוני שלי. הצמא שלי אליה לעולם אינו בא על סיפוקו. אפילו עכשיו, כשהיא אוחזת בנשק בשתי ידיה ומתחילה להניע את הלהב על עורי, אני עורג לטעום אותה שוב.

למות בידיה של אהובתי. גמול ועונש ראויים לשלמותנו.

לא יכולתי לבקש סוף מושלם מזה.

עוד על הספר

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
38 דירוגים
23 דירוגים
3 דירוגים
4 דירוגים
5 דירוגים
3 דירוגים
21/9/2024

דואט ספרים אפל, מלהיב ומותח, נקרא בלי נשימה העלילה מפתיעה שוב ושוב מומלץ לא לבעלי לב חלש ❤️‍🔥❤️‍🔥❤️‍🔥

1
12/7/2025

סיפור אהבה מטורף!

6/9/2022

שונה מאוד חייב ראש פתוח לקרוא

9/9/2021

מטורף

16/5/2021

ספר מטורף שונה כתוב בצורה גאונית ,קראתי את הדואט בלי אויר לנשימה ,שניי הספרים מדהימים. משחק מוחות מטורף עד הרגע האחרון יותר ממומלץ

1/4/2021

אין רגע דל. מותח וסוחף.

11/3/2021

בדיוק כמו הספר הראשון ,לא הצלחתי להוריד את העיניים מהספר, אבל גם זה לא ספר ל"בעלי לב חלש" , בסוף הסיפור הוא על רוצח ופסיכולוגית אז כמובן שלא הכל זה פרפרים ולבבות.

18/1/2021

מרתק ומקורי סיימתי בכמה שעות. הספר לא נמרח הוא קיצבי ומהיר . מה שכן העלילה בספר הזה הלכה מעט רחוק מידי והיתה מאוד מופרכת בנוסף הספר היה בעיני מאוד צפוי. אבל עדיין מרתק מאוד וכתוב היטב. מי שאוהב מתח פסיכולוגי יעוף על זה.

28/11/2020

יוצא דופן שונה בהחלט לא רגיל. מורכב בתכנונו ולא מתאים לקריאה לכל אחד רק למי שאוהב מתח, מזימות, רציחות וסיפור אהבה לא רגיל. בכל מקרה כתיבה טובה.

24/11/2020

מרתק !!!

22/11/2020

מדהים .. כתיבה איכותית סוחפת ומושכת סיפור מתח מרתק

18/11/2020

דואט מטורף!! גאוני בדיוק כמו שאני אוהבת!! רכבת הרים מטלטלת של גילויים מפתיעים ועלילה מבריקה. לא רק מומלץ .... חובה!!

16/11/2020

חמישה כוכבים? לא מספיק לדואט הטוב הזה, פשוט ספר מעולה, מעורר את המחשבות למפעיל אותם. מותחן פסיכולוגי . שווה כל רגע . חובת קריאה לאוהבי המתח והאופל

15/11/2020

מטורף,מיוחד ויפה

15/11/2020

ספר מצוין !!!

14/11/2020

אחד הספרים הכי טובים שקראתי השנה!! דואט מעולה

13/11/2020

מה לעזאזל קראתי עכשיו?? אופל מושלם ,הזוי .ממש מוטרפים מלידה.. אחד הדואטים היותר מעניינים שקראתי השנה..

12/11/2020

דואט מושלם וואוו משחקי פאזל ומשחקי מוח מלא במתח עד הרגע האחרון. 💜💜💜💜💜🔥🔥🔥🔥🔥🔥

3/5/2025

אין ספק שזה ספר מטורף , אהבתי שלמרות כול הטירוף הם מצאו אהבה

13/11/2020

התהליך שהדמות הראשית עוברת לא אמין... כאילו אלה שני אנשים שונים בחלק הראשון ובחלק השני. אבל בכל זאת, הספר הזה יותר מוצלח מהראשון - הרבה פחות אפל ממנו ויותר פסיכולוגי, ספר הזוי אבל בקטע טוב.

15/3/2024

לא מצחברת לגיבורים פושעים, שעושים סקס ליד גופת איש שרצחו... הסיפור בכללותו לא אמין. ודי דוחה בעיני שילוב של תיאורי סקס מפורטים עם מתח מורבידי ומעוות. ותוספת של פסיכולוגיה בגרוש.

28/11/2020

ספר לא קל לקריאה. יותר נורמלי מהקודם אבל לא קל בכלל. היה בסדר אבל לא נהניתי במיוחד. סורי. הקודם היה מזעזע עם קטעים קשים מאוד לקריאה

23/11/2020

קראתי את שני הספרים ממש בכוח יותר מידי פסיכולוגי וגם די צפוי

17/10/2021

מייגע…

1/2/2021

האם צריך לתת לכל סטיה או פסיכופתיה לבוא לידי ביטוי שחור על גבי לבן? הפסקתי בתחילת הספר השני. מצמרר ומדאיג ולא אמין עד גבול השעמום...

16/11/2020

מאכזב

אפלים ומוטרפים 2 - מוטרפים מלידה טרישה וולף

פרולוג

אני, מפלצת
 

שלמות.

ההנחה האולטימטיבית שאפשר להגיע לשלמות אם נעבוד קשה מספיק, אם נקריב מספיק, אם נהיה נחושים מספיק... היא אי־שפיות בהגדרתה.

אבל מה היא השלמות הזאת שמוציאה אותנו מדעתנו?

אצל כל אחד היא משהו אחר.

הרגע המיוחד במינו, העילאי, של סיפוק מושלם, שביעות רצון מוחלטת, הישג. הצצה מתוקה לגן עדן. שבריר שנייה שבו השדים עוזבים והשערים נפתחים כדי סדק, מעניקים לנו הצצה בלתי מוגבלת למשהו קדוש.

הגענו לפסגת ההר. כבשנו. אנחנו מקבלים את גמולנו.

אבל לא בחינם. לגמול יש מחיר.

פחד.

אני אומר את זה חד וחלק.

הפחד מושל בחיינו — החרדה העמוקה והמעיקה מפני האובדן. אחרי שהשגנו את השלמות, החרדה מחלחלת אלינו כמו כוח שטני שבא לגנוב את האור.

האמת היא קורט מלח נדיב על פצע פתוח וטרי.

אחרי שטועמים את טעמה המתוק של השלמות, מגלגלים אותו בעונג על הלשון, כל דבר אחר אינו יכול שלא להיות תפל בהשוואה לכך. או גרוע מתפל, חמוץ ומבחיל. מרירות רקובה שמגרה את הקיבה.

ככל שמגביהים, כך מעמיקים ליפול. אל תחתית השפל.

תופת נוראית מחכה לנו בקרקעית.

אולי זאת הייתה הטעות הראשונה של לונדון ושלי. האמנו שאנחנו יכולים לשמר את פיסת גן העדן שלנו. להפכה לאלמותית. להתקיים רק זה למען זה.

אולי אנחנו עדיין יכולים.

אבל ככל שטיפסנו גבוה יותר — שיכורים זה מזה, שליטיו של עולם מקולל שהשתחווה בחיל ורעדה לפני המפלצות דמויות אלוהים שהפכנו להיות — כך העמקנו ליפול.

אנחנו השלמות.

אנחנו הפחד שאורב מתחתיה.

אנחנו זוללים זה את זה וקיימים רק עבור רגעי השיא... ואפילו עכשיו, כשאני על ברכיי מול אלת האופל שלי ומתפלל לרחמיה, איני מתחרט על דבר.

באמת היינו מאושרים.

אולי עדיין נוכל להיות.

מנעולים ומפתחות — הסימפוניה של חיי. יצירת מופת שהגיתי בעצמי. הפחד שלי הוא שהביא אותנו לרגע הזה.

חוד הלהב על צווארי פוצע את העור, ואני נושף בלחישה. אני מחפש בין נקודות הזהב בעיניה את הניצוץ שיגיד לי שהיא מוכנה. עיניה פראיות, מלאות בוז ותיעוב. היא מתנשפת ואגלי זיעה נוצצים על מצחה החלק.

מלאכית הרחמים היפהפייה שלי היא עכשיו מלאכית המוות הנקמנית שלי.

"תעשי את זה," אני מצווה.

ידה יציבה. הפלדה הקרה מקניטה את בשרי הלוהט.

"עצום עיניים, גרייסון." קולה גרוני ועמוק, עוטף אותי בחיבוקה האכזרי והאוהב.

אני דוחף את גופי אל הסכין, עד זוב דם. "אני רוצה לראות את הסיפוק שזה נותן לך."

אני רואה את תנועת הבליעה בצווארה העדין. מרגיש את הכוח הזה בגרוני שלי. הצמא שלי אליה לעולם אינו בא על סיפוקו. אפילו עכשיו, כשהיא אוחזת בנשק בשתי ידיה ומתחילה להניע את הלהב על עורי, אני עורג לטעום אותה שוב.

למות בידיה של אהובתי. גמול ועונש ראויים לשלמותנו.

לא יכולתי לבקש סוף מושלם מזה.

המלצות נוספות