55 ספרים מרחיבי מחשבה ומעמיקי תודעה

זהו אחד הרגעים המופלאים בחייו של כל אדם, והוא בכלל לא יכול לזכור אותו. הרגע שבו הוא נעמד על רגליו והתחיל ללכת. ומאז הוא לא הפסיק. 

אבל הוא כן הפסיק. בעולם המודרני, הפרודוקטיבי והאפקטיבי ישנן דרכים יעילות בהרבה להתנייד ממקום למקום, וההליכה נדחקה החוצה מחיינו. מקסימום, ברגעים קשים, "נצא להליכה". 

למה כל כך חשוב להחזיר את ההליכה לחיינו? 

בעידן היושבני שבו אנו מתנהלים, שכחנו עד כמה תנועת הרגליים, הבסיסית והראשונית, משפיעה על הגוף ועל הנפש, על המוח ועל הרוח, מפוגגת מתחים ולחצים, מעודדת יצירתיות ומשמרת מהתנוונות.

הספר "חוכמת ההליכה" חוקר ומגלה שההליכה היא הרבה מעבר למובן מאליו. זוהי הפגנת נוכחותנו בעולם, באופן המלא ביותר. עצמאות, חירות, בריאות, שמחה, כולן טמונות בדיוק שם - בדרך. 

הביולוגית ד"ר ליאת יקיר יצאה למסע מרתק בעקבות האהבה הרומנטית הזוגית - אותו רגש אנושי חמקמק ורב־עוצמה. מיליונים חקרו אותה, כתבו עליה, ואף מתו בשמה - היא כותבת - ובכל זאת, אנחנו עיוורים לחלוטין למהותה של האהבה, ולתפקידם של ההורמונים, הנוירונים והגֶנים המכתיבים במי נתאהב ומי יעורר בנו דחייה.  
ניסויים שנערכו בקרב נברני ערבות, תצפיות על קופים במעבה הג'ונגל, והתנהגותם של נשים וגברים המחפשים אהבה וגם של אלו שמצאו אותה - חוברים יחד בספר זה לסיפור מרתק על גלגוליה הרבים של האהבה הזוגית משחר ההיסטוריה ועד ימינו. למה אנחנו לא מצליחים לצאת מהטינדר, ואיך זה קשור לאחד מהניסויים הפסיכולוגיים המפורסמים בעולם?
כמה בני זוג, בפוטנציה, עלינו לפגוש עד שנמצא את האחד?
האם נועדנו להיות מונוגמיים?
ומהו המרשם המדעי לתחזוק זוגיות יציבה וטובה? 
כיום, לראשונה בתולדות האנושות, יש לנו גם ידע וגם חופש לבחור בחיי האהבה הטובים לנו - עם או בלי מונוגמיה, עם או בלי להקים משפחה. אך החופש הזה מציב בפנינו אתגרים חדשים.  
ריבוי הבחירה בעולם ההיכרויות הדיגיטלי גורם להצפה קוגניטיבית ולביקורתיות יתר. השעון הביולוגי שמתקתק אחרת אצל גברים ונשים גורם לתסכול. בסביבת השפע שבה אנחנו חיים - שפע של משאבים ושפע של פיתויים - אין יתרון אבולוציוני למונוגמיה לכל החיים, והגנים דוחפים לגיוון ולפיזור סיכונים.
לכן, בעידן אי־זוגי רווי טכנולוגיה, חשוב עוד יותר להבין את המדע של האהבה, מה עומד מאחורי הבחירות שלנו, איך נבחר נכון ואיך נשמר את האהבה לאורך זמן. 
ד"ר ליאת יקיר ("חתונה ממבט ראשון") היא ביולוגית וחוקרת בעלת דוקטורט ופוסט דוקטורט בגנטיקה וחקר הורמונים מטעם מכון ויצמן למדע. זהו ספרה הראשון.

• מהי שיטת המשטר הטובה ביותר?
• מהן מעלותיה וחסרונותיה של הדמוקרטיה המודרנית?
• כיצד מדרדרים בני אדם לדיקטטורה?
• האם ההיסטוריה האנושית מאששת או שוללת את קיומו של האל?
• האם הדתות העתיקות עתידות לשרוד, להיכחד או להיוולד מחדש?
• באיזה אופן החירות חיונית לאדם, ומתי וכיצד יש בכל זאת להגבילה?
• כיצד ומדוע ציוויליזציות נוצרות, פורחות, דועכות ונעלמות?
• האם האנושות נעה במעגלים אינסופיים או מתקדמת?
• וכמובן, האם יש בכלל משמעות לקיומו של האדם, נוכח המקום הזעיר שהוא תופס ביקום?

"כמו יצורים חיים, חגים פושטים ולובשים צורה. יום הכיפורים הפך מיום כפרה פולחני ליום תשובה, כשם שפסח הפך משֵם של קורבן למועד שבמוקד שלו סיפור הגדה. אך החגים אינם פשוט משילים את משמעויותיהם הישנות ולובשים חדשות. הם ממשיכים לסחוב, גם בגלגוליהם המאוחרים, את שורשיהם הקדומים, הקמאיים. שורשים אלה אנו מבקשים לחשוף כאן."

מדוע תוקעים בקרן של איל בראש השנה? מדוע בסוכות לוקחים לבית הכנסת ארבעה מיני צמחים? ומה מקור הנרות בחג החנוכה?
בגן ובבית הספר מלמדים אותנו שהשופר נועד לעורר לתשובה, שארבעת המינים מסמלים סוגים שונים של טיפוסים בעם ישראל, ושבחנוכה מדליקים נרות לזכר נס פך השמן. הסברים אלה מבוססים על מסורת חז"ל, אבל במאות השנים שלפני חז"ל, ואף בזמנם, סופרו על חגי ישראל סיפורים אחרים שנשאו אופי שונה מאוד - מגוונים יותר, פראיים יותר, ופתוחים לעולם הרחב.
חוקר התרבות היהודית פרופ' ישי רוזן־צבי מזמין אותנו להעמיק חקר ולבחון את ההיסטוריה של החגים מראשיתה. בספר זה הוא חושף בפנינו רבדים עמוקים, דרמות אדירות ומקורות מפתיעים, המסתתרים תחת המסורות המקובלות לגבי חגי ישראל ומנהגיהם. 

ישי רוזן־צבי מלמד תלמוד וספרות יהודית עתיקה באוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר במכון שלום הרטמן. ההיסטוריה הסודית של חגי ישראל הוא ספרו החמישי בעברית. לפניו ראו אור הטקס שלא היה: מקדש, מדרש ומגדר במסכת סוטה, מאגנס; גוף ונפש ביהדות העתיקה, מודן; בין משנה למדרש: קריאה בספרות התנאית, האוניברסיטה הפתוחה; ומגוי קדוש לגוי של שבת: האחר של היהודים: קווים לדמותו, עם עדי אופיר, כרמל.

תוכן עניינים

הקדמה
פרק 1: ראש השנה
א: ברכת מלכויות
ב: שופר מנין?
ג: תשליך
פרק 2: יום הכיפורים
א: דין או פרוטקציה?
ב: שעיר לעזאזל
פרק 3: סוכות
א: נענועים
ב: ניסוך המים והתהום שעליה מושתת העולם
פרק 4: חנוכה
על אדם הראשון וחידת הימים המתקצרים, או: האם חנוכה וכריסמס חד הם?
פרק 5: פורים
מגילת אסתר: מאגדה חצרונית לסיפור ישועה ובחזרה
פרק 6: פסח
א: למה ארבע כוסות?
ב: עלייתה ונפילתה של הגדת דור יבנה
ג: מדרשי מכות מצרים
פרק 7: שבועות
איך הפך חג הקציר לזמן מתן תורה?
פרק 8: תשעה באב
צום או חג?

מיניות בלב פתוח מבקש להחיות את התשוקה המינית ולהגשים את המשאלה שנוכל לחיות בשלום עם עצמנו ועם גופנו ולהיות נאהבים בגוף, בנפש ובחיבור בין השניים. זהו צורך אשר פוגש פחדים, אכזבות, דחיות ופגיעות, אך גם תקווה ואמונה עמוקה ביכולת של הגוף המיני להחיות את עצמו, להשיב מיניות לקשרים שנגדעו, להשיב מיניות למרחבים שיָבשו, להשיב אינטימיות מינית גם כאשר נראה שהדלת אליה סגורה. הבושה, זו שהחלה בגירוש מגן עדן ונמצאת בכל בית, בכל תרבות, אחראית לרוב קשיינו: בושה להעז לבקש מגע על כל סוגיו, להעז לבקש מרחב למשאלות הגוף והנפש, להעז לשתף בחששות, פחדים ותשוקות מיניות.

מיניות בלב פתוח מעניק לקוראים כלים פשוטים והכרחיים, תרגילים חשובים לכל אחד ואחת, שמבקשים לשפר את חיי המין. באמצעות דוגמאות מחדר הטיפולים ועוגנים תיאורטיים מציעה מיכל ניר דרכים לעורר את הדופק המיני.
הספר מלווה את הקוראים במרחבי האינטימיות המינית עם תחנות לעצירה, למחשבה, לחשיפת מערכת הדחפים, החששות והפנטזיות – כדי למצוא את הדרך לאינטימיות מיטבית ומיטיבה.

מיכל ניר היא מטפלת ומדריכה מוסמכת בטיפול מיני, זוגי ומשפחתי ובפסיכותרפיה פסיכואנליטית וגופנית. היא מרכזת
את התוכנית לטיפול מיני באוניברסיטת בר־אילן.

בתום יותר משבעה עשורים של חיים משותפים חייבים להודות בצער:

נכשלנו.

המאמץ לכונן לאום ישראלי אחד לא עלה יפה. החברה הישראלית מחולקת לחמישה שבטים (חילונים, מסורתיים, דתיים־לאומיים, חרדים וערבים) בעלי ערכים סותרים ואורח חיים שונה ולעיתים מנוגד, ועומדת לפני התפרקות מוחלטת.

לפני שלושת־אלפים שנה הביאו שסעים מהסוג הזה לפיצול ממלכת בית דוד לשתי מדינות: יהודה וישראל. כיום פיצול גיאוגרפי כזה אינו אפשרי, אבל יש פתרון אחר, וייתכן שהוא הרבה פחות קשה לביצוע מכפי שהדבר נראה במבט ראשון.

בספרו מעורר המחשבה יציאת חירום עוקב ד"ר שגיא אלבז אחרי התפוררות החברה הישראלית, מנתח את החולָיים של מדינת ישראל ומציע להם פתרון: הפיכת ישראל לפדרציה, תוך חלוקתה לערי־מדינה או מחוזות אוטונומיים על בסיס הזהות הערכית של תושביהם. בספרו מראה אלבז כי פתרון כזה הוא המתכון היחיד לריפויה של החברה הישראלית, רגע לפני שהיא מידרדרת למלחמת אזרחים תרבותית, ואולי אפילו למשבר חמור מזה; וכפי שהספר מראה, זהו גם פתרון שכל השבטים בישראל עשויים להרוויח ממנו.

ד"ר שגיא אלבז הוא חוקר מדע המדינה שתחומי המחקר העיקריים שלו הם ייצוג של אליטות וקבוצות מיעוט, צנזורה עצמית ותרבות הקונפליקט במדיה. הוא מרצה באוניברסיטת תל אביב, מנכ"ל "הבית החילוני — המרכז ההומניסטי לתרבות ולחברה" וכותב מאמרי דעה בעיתון ובאתר "הארץ". יציאת חירום הוא ספרו החמישי.

החתירה אל האושר והפגנת אופטימיות וחיוביות לנוכח כל מצב הפכו ממטרה שרבים שואפים אליה לציווי חברתי רב־עוצמה שקשה לחמוק ממנו. האושר מכתיב את התנהגותנו ואת הציפיות שיש לנו מעצמנו ומאחרים כמעט בכל תחומי החיים. אך האם הוא אכן הטוב העליון שאליו ראוי שכולנו נתאווה?
נראה שככה לפחות חושבים כל מומחי האושר החדשים, יחד עם הפסיכולוגים החיוביים, כלכלני האושר וכוהני הצמיחה האישית למיניהם.
מגובים בתמיכה מצד מוסדות בעלי השפעה ותאגידים בינלאומיים עתירי ממון, אותם מומחים מטעם עצמם מציעים לנו את עזרתם האדיבה אך הנחרצת כדי להורות לנו איזו מדיניות ממשלתית יש לאמץ, באילו התערבויות חינוכיות יש לנקוט ואילו שינויים נידרש לעשות על מנת שחיינו יהיו משמעותיים, בריאים וטובים יותר.
במישור האישי משתמע מכך גם המסר, שאם כשלנו במשימה הרי זוהי אשמתנו שלא השכלנו לגייס מוטיבציה מספקת ודבקות במטרה.

שלטון האושר מתעד וממפה בעזרת ספקנות בריאה את ההשפעה העצומה שיש למדע ולתעשיות האושר על חיינו וטוען שהברית הניאו־ליברלית בין הפסיכולוגים, הכלכלנים וכוהני העזרה העצמית הִצמיחה צורה דכאנית חדשה המשמשת באופן גלוי וסמוי כלי בידי בעלי אינטרסים שונים להפעיל אמצעים של שליטה וכוח במטרה לקדם את טובתם ולהכשיר מקרים של אי־שוויון מבני.
אווה אילוז היא סוציולוגית ישראלית פורה בעלת שם עולמי. בין ספריה שראו אור בעברית: ’מדוע האהבה כואבת’ ו’סופה של האהבה’, שזכו להצלחה גדולה.
אדגר קַבאנאס הוא פרופסור לפסיכולוגיה בספרד ושותף לצוות המחקר במכון PLANCK MAX שבברלין לחקר היסטורי של הרגשות. זהו ספרו הראשון.

בכנות, נמאס לכם להרגיש דפוקים? אם כך, לגארי בישופ, מאמן התפתחות אישית מהמפורסמים בעולם, יש פתרון עבורכם. בספרו הישיר והבלתי מתנצל שהפך לתופעה ולרב מכר עולמי, הוא מעניק לכם את הכלים ואת ההכוונה שאתם באמת צריכים כדי להיפטר מכל התירוצים שמחלישים אתכם, ולהפוך להיות הגרסה העוצמתית ביותר של עצמכם. "תקלטו איזה נס מטורף אתם!" הוא כותב. "הנה מה ששכחתם: אתם לא פחות מפלא הבריאה." אלו לא אנשים אחרים שעומדים בדרככם אל ההצלחה, וגם לא נסיבות חייכם אשר לא מאפשרות לכם להצליח – אלא אתם עצמכם, והדיבור הפנימי השלילי שאתם ממלאים בו את תודעתכם שוב ושוב.
בישופ מציע לכם לאמץ לחייכם שבע הצהרות מעצימות:
– אני מוכן.
– אני בנוי להצלחה.
– קטן עלי.
– אני זורם עם חוסר הוודאות.
– אני אינני מחשבותי, אני מעשי.
– אני נחוש.
– אני לא מצפה לכלום ומקבל הכול.

תנו לעשרות שנות העבודה של בישופ כמאמן התפתחות אישית לשחרר אתכם מהמגבלות שכפיתם על עצמכם. תתאפסו על עצמכם וחיו את החיים שנועדתם לחיות.
"בישופ ידריך אותך כיצד להתמודד עם גירושים, אובדן, כישלון, צרות במקום העבודה, ויחזיר לך את הכוח להתמודד עם החיים ועם הבעיות שלך על ידי לקיחת אחריות."
Reader’s Digest
"המדריך הישיר והכֵּן הזה יעזור לך להשתיק את המבקר הפנימי שבתוכך, ויגרום לך להרגיש חיובית יותר לגבי עצמך ועם חייך."
Women’s Health

כיצד נוסדה הדת היהודית? אילו אירועים היסטוריים הביאו להיווצרותה? האם מקורם של סיפורי המקרא בעובדה היסטורית או שמדובר באגדות יפות ותו לא? 
במילים אחרות – מה קרה באמת?

זה שנות דור האמינו החוקרים כי המענה לשאלות האלו לא יימצא לעולם כי מרבית הטקסטים והשרידים שנותרו מימי קדם כה עתיקים וחסרים שאיש לא יוכל לעולם לגשת אליהם ולהפריד מיתולוגיה מהיסטוריה, בדיה ממציאות. בספר זה החוקר אילון גלעד מציג תאוריה חדשה, שמערערת על התפיסה הזאת. הוא מתאר כיצד שינו כלי מחקר מודרניים ותגליות רבות את ידיעותינו על ימי המקרא מקצה לקצה ומצביע על כך שראשית הדת היהודית אינה עתיקה כלל כפי שחשבנו. בראי המידע החדש גלעד מציג ניתוח מקיף ומרתק של המקורות ובצידו מסקנות מרעישות ומרחיקות לכת. כל פרק בספר עוסק בחג או במועד ולשאלות המהותית שבמרכזו: מי הגה את השבת; מדוע נדרש יום הכיפורים; או מי כתב את התורה. הניסיון לענות על שאלת המפתח יעורר בתורו שאלות נוספות. כך, כבסיפור בלשי, יצורפו פרטי הפרטים ונגלה, טפח אחר טפח, את התמונה במלואה.

אילון גלעד הוא חוקר, בלשן ומחבר, בוגר אוניברסיטת תל אביב. טורו "מהשפה פנימה", המתחקה אחר מקורות השפה העברית, זוכה להצלחה רבה זה עשור. 
העניין הרב בטוריו על ראשית היהדות הביא לכתיבת ספר זה. 

מעטים האנשים שלא חוו את הייסורים הכרוכים במערכות יחסים אינטימיות. לייסורים אלה צורות רבות: אנחנו אוהבים גבר או אישה שלא מוכנים להתחייב לנו, לבנו נשבר כאשר אהובנו או אהובתנו עוזבים אותנו, אנחנו שקועים בחיפושים סיזיפיים באינטרנט, חוזרים גלמודים מברים, ממסיבות או מפגישות עיוורות, משתעממים במערכת יחסים הרחוקה כל כך מציפיותינו.

בספרה החדש והנועז, מדוע האהבה כואבת, מנסה פרופסור אווה אילוז, מבכירי הסוציולוגים בעולם, לבחון את החוויות האלה, הפרטיות לכאורה, באמצעות התבוננות ביקורתית בדרכים שבהן מיוצרת, נכתבת, משווקת ונחווית האהבה בימינו. לטענת אילוז, הפסיכואנליזה והפסיכולוגיה הפופולרית הפליאו לשכנע אותנו שיחידים נושאים באחריות לאומללות חייהם הרומנטיים והארוטיים. ואילו מטרתו של הספר הזה היא לשנות את זווית הניתוח של הבעיה במערכות יחסים בימינו ולהסביר כי לא ילדות לקויה היא הבעיה אלא הכוחות המוסדיים שמעצבים את האופן שבו אנחנו אוהבים.

דרך קריאה ביצירות ספרות קלאסיות ומודרניות וביצירות מן התרבות הפופולרית, עיון בטקסטים פילוסופיים מרכזיים אבל גם באתרי היכרויות אינטרנט, מצביעה אילוז על השינויים העמוקים שחלו בתפיסת האהבה והקשר הזוגי והארוטי בעשורים האחרונים ועל ההשפעה ההולכת וגוברת של ערכי חברת הצריכה על האישי מכול, האופן שבו כולנו חווים את אהבותינו.

אווה אילוז, פרופ' לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ונשיאת האקדמיה לאמנות בצלאל, היא מבכירי האינטלקטואלים בעולם ועבודותיה בתחום הסוציולוגיה של הרגשות זכו להכרה רחבה.

מדוע האהבה כואבת פורסם באנגלית, בצרפתית ובגרמנית, עורר הדים רבים, זכה לשבחים ואף היה לרב-מכר. בעברית ראו אור עד כה ארבעה מספריה הקודמים, ביניהם אינטימיות קרה – עלייתו של הקפיטליזם הרגשי וגאולת הנפש המודרנית – פסיכולוגיה, רגשות ועזרה עצמית. כמו כן מפרסמת אילוז מסות בענייני תרבות וחברה במוסף "הארץ".

"אי אפשר לדבר על אהבה מבלי להתייחס לספר הזה" -  Die Zeit

***הגרסה הדיגיטלית אינה מכילה את מפתח העניינים***

למה אנחנו נמנעים מעשיית מה שאנחנו רוצים או צריכים לעשות?

למה ילדינו נמנעים ממיצוי יכולותיהם?

ומה יעזור לנו לקפוץ למים?

תופעת ההימנעות מהתמודדות עם משימות ואתגרים, הפכה לנפוצה בתקופתנו. כולנו מוצאים את עצמנו לעיתים נמנעים מעשייה, בלי להבין למה. נראה שיש ביכולתנו לבצע מטלות קטנות שנדחו, להיטיב עם עצמנו ואחרים, ולחתור להגשמת מטרות, אבל איננו עושים זאת. וכשההימנעות חמורה, אדם אף נמנע מעמידה במשימות החיים הבסיסיות.

לקפוץ למים – מהימנעות להשתתפות מלאה בחיים מסביר מניעים להימנעות, ומזמין אתכם למסע נפשי אמיץ ומרפא לגמילה ממנה. בחוכמה מפוכחת ואמפתית בו זמנית, מציגה אנאבלה שקד את המחירים הגבוהים של ההימנעות, ואת ההיגיון הרגשי לבחירה בה. מהו הנוגדן לאותה התמכרות להימנעות?

לקפוץ למים מציג מודל תיאורטי לבניית גשר בין הימנעות לעשייה, בשילוב תרגילים שנועדו להתניע אותנו מתוך תחושת שייכות חברתית. וזאת, בהתבסס על הפסיכולוגיה האינדיבידואלית של אלפרד אדלר, וכתבי ממשיכיו, רודולף דרייקורס וזיוית אברמסון.

הספר כולל גם הדרכה להורים של צעירים או בוגרים נמנעים, המתקשים לקחת אחריות על חייהם. הדרכה זו תתמקד בהפסקת פינוק, חסות יתר וביקורת, והחלפתם בעידוד תחושת השייכות ופיתוח שיתוף הפעולה אצל צאצאים הנמנעים מלקפוץ למים.

ד"ר אנאבלה שקד – פסיכותרפיסטית אדלריאנית בהבעה ויצירה, מייסדת בית־הספר לפסיכותרפיה במכון אדלר, מומחית להדרכת הורים, ומרצה בארץ ובעולם בנושאי התפתחות אישית, זוגיות, הורות ועוד.

"ספר עזרה עצמית לאנשים שלא סובלים ספרי עזרה עצמית", גרדיאן  
"הנה ספר ששווה להקדיש לו את הזמן המוגבל שלנו", וול סטריט ג'ורנל

תוחלת החיים הממוצעת של האדם קצרה עד כדי גיחוך. בהנחה שנגיע לגיל שמונים, יש לנו קצת יותר מ-4,000 שבועות על פני כדור הארץ.

לא פלא שאנחנו מרגישים תמיד כאילו אין לנו מספיק זמן. רשימת המטלות שלנו הולכת ומתארכת, האיזון המיוחל בין החיים לבין העבודה מתרחק, והסחות הדעת רק מתרבות. ובכל זאת, אנחנו בטוחים שאם רק נצליח לפצח את השיטה לניהול הזמן שלנו, נספיק הכול. לרוב, הניסיונות הללו רק מגבירים את הלחץ ומונעים מאיתנו הנאה וסיפוק מהדברים שקורים בחיינו ברגע זה.

העיתונאי והסופר הבריטי אוליבר ברקמן ניסה על עצמו את מרבית השיטות לניהול זמן, ואף כתב עליהם בטורו הפופולרי בגרדיאן, עד שהבין שהמירוץ בעקבות הזמן הוא אבוד מראש.

בכתיבה קולחת, מאירת עיניים ולפרקים אפילו מטלטלת, מסביר ברקמן מדוע כל ניסיון לשלוט בזמן נדון לכישלון, מדגים מדוע דחיינות היא לא בהכרח דבר רע, מבטל את הניסיון הסיזיפי "לנקות את השולחן" (כי אין דבר כזה) ובעיקר מתכנס לאמת מרגיעה אחת: במקום לעסוק כל הזמן בשאלה מה אנחנו חייבים להספיק, מוטב להחליט מה לא לעשות.

4,000 שבועות כיכב במשך חודשים ברשימת רבי-המכר של ניו יורק טיימס, זכה לביקורות מהללות ונמכר לתרגום למדינות רבות.

ישראל כבר לא צעירה, ועוד לא בדיוק מבוגרת. היא בגיל שבו זיכרונות אישיים הופכים להיסטוריה. מי שלחם לצידו של טרומפלדור כבר לא איתנו, וכך גם מי שהכיר את מרדכי אנילביץ׳, ומי שנכנס למחתרת עם ״יאיר״, ומי ששלח את כ״ג יורדי הסירה. הגענו לגיל שבו כל דור כותב מחדש, במבט לאחור, את הסיפור המכונן של תרבותו. דור חדש מתבקש לפענח את ההחלטות והדילמות מתקופתם של בן גוריון ושל ז׳בוטינסקי, של בגין ושל יצחק שדה. דור חדש לומד את הסיפור שלו בדרך שלו.
ואיזה סיפור!
זה סיפור על יהודים ״נחושים וחמושים״, כפי שהעיד קצין פולני על מורדי גטו ורשה. 
זה סיפור על חולמים שתוהים ״לאן הולכים חיי?״, כפי שכתבה חנה סנש. 
זה סיפור על צעירים ש״מהם נדרש הקורבן העליון״, כפי שנכתב על הרוגי שיירת הל״ה.
זה סיפור על הורים היודעים ש״בזמננו צריך להתגבר על הכל״, כפי שכתבה לוחמת בקיבוץ ניצנים. 
זה הסיפור שלנו, שעופר אדרת דגם מתוכו שבעה פרקים. שבע פרשות מוכרות מאוד, שהוא מציג לנו מחדש, בדרכו המיוחדת. 
והוא עושה זאת בנינוחות של מי שהגיבורים הללו הם כאילו מכריו הוותיקים, והוא עושה זאת בעדינות של כלים שבירים שצריך לנער מהם אבק. והוא שואל שאלות קשות, בלי התרסה או כעס. והוא נותן תשובות מורכבות על מה שמניע בני אדם לפעולות יוצאות דופן ברגעים יוצאי דופן. הוא עושה את מה שצריך לעשות מי שרוצה להבין את האגדות שלו, את הגיבורים שלו, כל כך רחוקים, כל כך אנושיים. 

עופר אדרת הוא כתב עיתון הארץ לענייני היסטוריה. הוא מתגורר בתל אביב, נשוי ואב לילד. אדרת מתמחה בסיקור פרשות היסטוריות בתולדות העם היהודי ומדינת ישראל, ובין השאר חשף את פרשת העזבון האבוד של הסופר פרנץ קפקא

אנו מבלים את כל חיינו בגוף אחד, ובכל זאת לרבים מאיתנו אין למעשה מושג כיצד הוא פועל ומה מתרחש בו...

בספרו המבריק הקודם "ההיסטוריה הקצרה של כמעט הכול" עסק סופר המדע הפופולרי ביל ברייסון ביקום ובמה שבתוכו. בספרו המבריק החדש הגוף הוא מפנה את המבט פנימה, בניסיון להבין את המכונה המפליאה שהיא אנחנו. 

כשהוא מסתמך על מאות מחקרים, ועל שיחות עם בכירי החוקרים בעולם, ברייסון מעלה את הקוראים על רכבת שדים של ידע ולוקח אותם למסע מרתק במסתורי הגוף האנושי. זהו מסע מטלטל, שיפגיש אתכם עם אנקדוטות משעשעות, עובדות מדהימות (מאז שהתחלתם לקרוא את השורות האלה הספיק גופכם לייצר מיליון תאי דם אדומים), מיתוסים חסרי יסוד וסיפורים על גיבורים נשכחים. חדי העין יזהו במהלכו גם לא מעט עצות לחיים בריאים.  

הגוף - מרתק ללא גבול, ומקיף לא פחות משהוא קריא —יקרב אתכם להבנה של הנס שהוא החיים: הנס שהוא אתם. 

ביל ברייסון הוא סופר בריטי־אמריקאי שחיבוריו עוסקים בקשת רחבה של נושאים — מטיולים דרך שייקספיר ועד מדע פופולרי. עם ספריו, שרבים מהם היו רבי־מכר, נמנים הספרים "רשימות מאי קטן", שנבחר במשאל בבריטניה לספר המציג את בריטניה בצורה הטובה ביותר, ו"ההיסטוריה הקצרה של כמעט הכול", שיצא גם בישראל והיה הספר הנמכר ביותר בבריטניה בעשור שבו התפרסם.

איך מוצאים את מקום הישיבה הטוב ביותר ברכבת? * מדוע תוצאות בדיקות רפואיות עשויות להיות טובות יותר מכפי שהן נראות בתחילה? * איך בולמים התפשטות נגיף? * ומה בין מתמטיקה לבדיקות גנטיות?

מתמטיקה קיימת בכל מקום וכמעט בכל רגע בחיינו. כשאנחנו מתפעלים מפתית שלג – אנחנו מביטים במתמטיקה. כשאנחנו מתופפים עם הרגל לצלילי שיר אהוב – אנחנו שומעים מתמטיקה. כשאנחנו בועטים כדור מסובב לשער – אנחנו עושים מתמטיקה. וכפי שבכל אחת מהדוגמאות הללו אין משוואה מתמטית גלויה, גם בספר הזה אין.

המתמטיקה של החיים והמוות אינו ספר למתמטיקאים, אך הוא בהחלט ספר למי שמתעניין ביופי המתמטי העומד ביסודן של התופעות שאנחנו חווים על בסיס יומיומי. 
קית ייטס, פרופסור למתמטיקה יישומית מאוניברסיטת באת', משייט בין אירועים היסטוריים גדולים ומתעכב גם על מקרים פרטיים, תוך שהוא מביט בכולם דרך פריזמה אחת – כיצד המתמטיקה שינתה, או היתה יכולה לשנות, הכול: היזם שפשט רגל בגלל אלגוריתם שגוי והמשקיעים שאיבדו את כל כספם, המטוס שנתקע ללא דלק מסיבות חישוביות, קורבנות חפים מפשע של עיוותי דין שנוצרו בגלל חוסר הבנה מתמטית, המניפולציה המסוכנת שבסטטיסטיקה.

המתמטיקה של החיים והמוות זכה לשבחים רבים מיד עם צאתו לאור ותורגם לשפות רבות. הסופר איאן מקיואן כתב עליו: "זהו ספר מעניין באופן יוצא דופן, ועבור מי שקצת אוהב מתמטיקה – הוא גם קריאה מענגת".

היה היו פעם בני אדם שיצאו מאפריקה, לעבר עתיד טוב יותר.
הם עברו וחיו גם כאן, במה שאז היה יערות, מדבריות והרים, והיום הוא ארץ ישראל. הם צדו פילים ופיתחו כלים באזור הכנרת. קברו מתים במורדות הכרמל. חצבו אבנים בגליל העליון. הפיקו נחושת בערבה. הקימו מבנים יוצאי דופן במדבר יהודה וברמת הגולן.
גילו את נפלאות האש וצלו בשר לא רחוק מכביש 5 של ימינו.
הם האבות הקדמונים שלנו. היו פה לפנינו עולה על עקבותיהם.

כשהם מצוידים בידע, בסקרנות ובהומור בריא, איל חלפון ורן ברקאי פוסעים מנקודה לנקודה וחושפים עולם תוסס, מופלא ואכזר. עולם שגיבוריו הם הומו הביליס והומו ארקטוס וניאנדרתלים והומו סאפיינס, אך גם שלל חוקרים, חקלאים, גנרלים, מדענים והרפתקנים בני זמננו, שחפרו וזחלו וטיפסו והשתלשלו מחבלים כדי להבין מאיפה באנו ומה עשו קודמינו. 
זהו ספר על עולם עתיק, שאפשר ללמוד ממנו דבר או שניים על טבע האדם, על הטבע בכלל ועל והיחסים ביניהם. 
זהו ספר על עולם העבר, שנושא משמעות עמוקה לחיינו בהווה ובעתיד.
זהו ספר מסע. מסע במקום. מסע בזמן. מסע אנושי. רק אל תשכחו לקחת כובע. 

איל חלפון הוא תסריטאי ובמאי קולנוע. שניים מסרטיו — "קרקס פלשתינה" ו"איזה מקום נפלא" — זכו בפרס האקדמיה הישראלית לסרט הטוב ביותר. הוא מוסמך החוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, וספריו הקודמים הם: "מסע חיפושים" (אחוזת בית, 2008) ו"בת דודתי לילי" (אחוזת בית, 2017).

רן ברקאי הוא פרופסור לארכיאולוגיה של תקופות פרהיסטוריות. חוקר ומלמד בחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל־אביב. 

זה היה כאילו אורח בא אלינו הביתה לארוחת ערב, ורק אחרי שיצא מהבית והתרחק ברחוב החשוך נעשינו מודעים לכל התכונות המוזרות שלו...
לא מזמן ביקר אורח מיוחד בסביבה שלנו. בפעם הראשונה בהיסטוריה תועד במערכת השמש עצם שהגיע מהחלל הבין־כוכבי. אסטרונומים הבחינו באורח רק כאשר כבר היה בדרכו אל מחוץ למערכת השמש, ואחד־עשר יום בלבד אחרי שצפו בו בפעם הראשונה חדלו הטלסקופים בכדור הארץ לקלוט אותו.
אסטרונומים אחדים טענו כי האורח היה שביט. אחרים העלו את ההשערה שמדובר באסטרואיד. אבל האסטרופיזיקאי אבי לייב מוכיח שהאורח לא היה שביט ולא אסטרואיד וכי יש תשובה סבירה אחת בלבד לשאלה מה הוא כן היה: גוף שנוצר בידי תרבות תבונית שנמצאת מחוץ למערכת השמש שלנו.

בספרו חוצן משחזר אבי לייב את המפגש הראשון של האנושות עם אוֹמוּאַמוּאַה, הגוף הבין־כוכבי הראשון שהתגלה אי־פעם במערכת השמש שלנו; ותוך שהוא לוקח את הקוראים למסע מטלטל למחוזות הרחוקים של היקום ושל הדמיון האנושי, הוא מסביר את התיאוריה המהפכנית שלו, עומד על ההשלכות שלה על המדע ועל עתידם של כדור הארץ והמין האנושי, ומסביר מדוע חיפוש אחר חיים מחוץ למערכת השמש שלנו הוא עניין של חיים ומוות. החיים והמוות של כולנו.

מבריק... ספר המדע הפופולרי של לייב מעורר מחשבה ומעניק הנאה לתוהים אם בני האדם נמצאים לבדם ביקום.
"פבלישרס ויקלי"

ספרו של אבי לייב הוא, לפני הכול, מעשה נועז. הוא מעז לומר כי המדע לא נועד רק לארגן את הידוע, אלא יכול לפרוץ גם אל הלא נודע, ולהעלות טענות שסותרות את המובן מאליו המוסכם על הכול. לדמיין, על בסיס תצפית בטבע, את מה שנדמה כבלתי אפשרי. נועזוּת מחשבתית כזו אפיינה את כל המדענים הגדולים שהראו לנו את העולם מחדש, אך עבודתו של אבי לייב יכולה להיות מקור השראה לא רק למדענים אלא גם להוגים ויוצרים מכל התחומים.
דרור בורשטיין, מחבר הספר "אדם בחלל"

בעשור האחרון, העולם הדמוקרטי עובר משבר פוליטי קשה, שמתבטא בהתגברות האיבה והקיטוב. בעשור האחרון, העולם המערבי עובר משבר פסיכולוגי קשה, שמתבטא בזינוק בנתוני הדיכאון והחרדה. שני המשברים הללו, הפוליטי והפסיכולוגי, קשורים זה לזה באופן בלתי נראה. שניהם תוצאה של גירעון מסוג חדש ומשונה שנוצר בעולם מאז פריצת המהפכה הדיגיטלית. גירעון בכמות תשומת הלב הפנויה של בני אדם.

במהפכת הקשב יוצא מיכה גודמן למסע אינטלקטואלי להבנת הכוחות הפוליטיים, הכלכליים והרעיוניים שמעצבים את המציאות החדשה. מהפכת הקשב הוא ספר פוקח עיניים, שהתובנות שלו עוצמתיות והמסקנות שלו מפתיעות.

מיכה גודמן הוא מחברם של רבי־מכר בתחום המחשבה היהודית והישראלית.