"את לא מותירה לי כל ברירה, אמאל," קולו היה נחוש והיא נדרכה. "אם תסרבי להצעה, אדאג שזה יפורסם בכל העיתונים. כל הארץ תדע שסירבת לקחת חלק במפעל הציוני. אני בטוח שזה יעניין מאוד גם את העיתונים בצרפת, לא?" היא לא נשמה. זה הדבר הגרוע ביותר שעלול להתרחש. "אינך יודע עליי דבר," לחשה, עיניה נעוצות בעיניו, והם לכודים בקרב מבטים שאיש אינו רוצה להפסיד בו, ואיש גם אינו רוצה לנצח. "אני יודע כל מה שאני צריך לדעת," אמר, ופסע צעד לאחור. "אתן לך עוד שלושה ימים לחשוב על ההצעה."
אמאל חשבה שהשאירה מאחור את כל מה שקרה בצרפת. היא עולה לארץ עם שתי בנותיה ומנסה לבנות את עצמה מחדש בישראל הצעירה של שנות ה־60.
כששר התעשייה פונה אליה ומציע לה להקים כאן מפעל טקסטיל, היא מהססת – העבר לא מרפה ממנה, וגם הקשר עם יפתח, המהנדס שמלווה את הפרויקט, לא משקיט את הרוחות הסוערות בתוכה.
יעל, ישראלית שורשית, אמא וסבתא, היא אישה שדבר בחייה העכשוויים לא מרמז על עברה כנערה בצפת, ועל השנים הראשונות של חיי נישואיה. לכאורה דבר לא מחבר בין שתי הנשים הללו – אך כשסיפורי חייהן מצטלבים ונפשותיהן נקשרות זו בזו אמאל מגלה שרק האמת והאהבה יכולות להביס את הפחדים ואת הסודות.
כל האהבות מתרחש בשלוש יבשות במשך כמה עשורים ומבוסס על דמויות ואירועים היסטוריים. במרכזו אישה גדולה מהחיים שלומדת לחיות מחדש, להכיר בעצמה ולהתמסר לאהבה.
דנה רדא קדם היא רעיה ואם לשלושה, מהנדסת תעשייה וניהול במקצועה, כותבת מילדותה. כל האהבות הוא ספרה השלישי, קדמו לו רבי־המכר עטורי השבחים בעיניים כלות והצוואה של לידיה.
"את לא מותירה לי כל ברירה, אמאל," קולו היה נחוש והיא נדרכה. "אם תסרבי להצעה, אדאג שזה יפורסם בכל העיתונים. כל הארץ תדע שסירבת לקחת חלק במפעל הציוני. אני בטוח שזה יעניין מאוד גם את העיתונים בצרפת, לא?" היא לא נשמה. זה הדבר הגרוע ביותר שעלול להתרחש. "אינך יודע עליי דבר," לחשה, עיניה נעוצות בעיניו, והם לכודים בקרב מבטים שאיש אינו רוצה להפסיד בו, ואיש גם אינו רוצה לנצח. "אני יודע כל מה שאני צריך לדעת," אמר, ופסע צעד לאחור. "אתן לך עוד שלושה ימים לחשוב על ההצעה."
אמאל חשבה שהשאירה מאחור את כל מה שקרה בצרפת. היא עולה לארץ עם שתי בנותיה ומנסה לבנות את עצמה מחדש בישראל הצעירה של שנות ה־60.
כששר התעשייה פונה אליה ומציע לה להקים כאן מפעל טקסטיל, היא מהססת – העבר לא מרפה ממנה, וגם הקשר עם יפתח, המהנדס שמלווה את הפרויקט, לא משקיט את הרוחות הסוערות בתוכה.
יעל, ישראלית שורשית, אמא וסבתא, היא אישה שדבר בחייה העכשוויים לא מרמז על עברה כנערה בצפת, ועל השנים הראשונות של חיי נישואיה. לכאורה דבר לא מחבר בין שתי הנשים הללו – אך כשסיפורי חייהן מצטלבים ונפשותיהן נקשרות זו בזו אמאל מגלה שרק האמת והאהבה יכולות להביס את הפחדים ואת הסודות.
כל האהבות מתרחש בשלוש יבשות במשך כמה עשורים ומבוסס על דמויות ואירועים היסטוריים. במרכזו אישה גדולה מהחיים שלומדת לחיות מחדש, להכיר בעצמה ולהתמסר לאהבה.
דנה רדא קדם היא רעיה ואם לשלושה, מהנדסת תעשייה וניהול במקצועה, כותבת מילדותה. כל האהבות הוא ספרה השלישי, קדמו לו רבי־המכר עטורי השבחים בעיניים כלות והצוואה של לידיה.
העולם משתנה במהירות, והעתיד של כולנו מושפע יותר ויותר מסין ומהסינים. מי שלא מבין את סין ואת הדרך הנכונה לתקשר עם הסינים – פשוט לא מבין את העתיד.
אז איך יוצרים קשרים עם הסינים? כיצד בונים אמון בעולם שבו כל כך הרבה חבוי בין השורות? מהי הדרך לנווט בין ההזדמנויות העסקיות האדירות לבין הסיכונים הייחודיים בשוק המשתנה של סין?
במשך יותר מ־20 שנה חי ועבד אמיר גל אור בסין וניהל 250 השקעות ביותר משני מיליארד דולר, עם 70 אקזיטים ו־23 קרנות הון סיכון. הוא הקים חברות ופיתח שותפויות אסטרטגיות, והפך לדמות מובילה בשוק ההשקעות והיזמות הסיני. כאחד המשקיעים הישראלים הראשונים בסין, הוא חווה את השינוי הדרמטי שעברה המדינה – ממעצמה תעשייתית למוקד של חדשנות והשפעה גלובלית.
הספר לעבוד עם הסינים מיועד לכל מי שמתעניין בסין, מטייל בה או מנהל איתה קשרים. הוא מספק מבט אישי, מעמיק ומעשי על הדרך שבה הסינים חושבים, מתנהלים ועושים עסקים, ועל המערכת התרבותית שמניעה אותם. זהו לא רק מדריך עסקי, אלא מסע חווייתי לתוך התרבות והחשיבה הסיניות, דרך סיפורים, תובנות פרקטיות ורגעים של קרבה אנושית.
בעולם של מאבקים גיאופוליטיים, שינויי כוח גלובליים והתעצמות סין כמעצמה כלכלית ותרבותית, הספר מספק את הכלים להבנת המציאות החדשה – בין אם את או אתה יזמים, משקיעים, מנהלים או פשוט שרוצים להבין את סין לעומק.
אמיר גל אור הוא יזם הייטק, משקיע ושותף מוביל בחיזוק הקשרים העסקיים בין ישראל וסין, טייס קרב בחיל האוויר, ומייסד קבוצת אינפיניטי המובילה בזירה הסינית־ישראלית. גל אור זכה להכרה על תרומתו לפיתוח הקשרים הכלכליים בין המדינות, והוא הישראלי היחיד שזכה בסין בפרס הידידות הבכיר ביותר.
העולם משתנה במהירות, והעתיד של כולנו מושפע יותר ויותר מסין ומהסינים. מי שלא מבין את סין ואת הדרך הנכונה לתקשר עם הסינים – פשוט לא מבין את העתיד.
אז איך יוצרים קשרים עם הסינים? כיצד בונים אמון בעולם שבו כל כך הרבה חבוי בין השורות? מהי הדרך לנווט בין ההזדמנויות העסקיות האדירות לבין הסיכונים הייחודיים בשוק המשתנה של סין?
במשך יותר מ־20 שנה חי ועבד אמיר גל אור בסין וניהל 250 השקעות ביותר משני מיליארד דולר, עם 70 אקזיטים ו־23 קרנות הון סיכון. הוא הקים חברות ופיתח שותפויות אסטרטגיות, והפך לדמות מובילה בשוק ההשקעות והיזמות הסיני. כאחד המשקיעים הישראלים הראשונים בסין, הוא חווה את השינוי הדרמטי שעברה המדינה – ממעצמה תעשייתית למוקד של חדשנות והשפעה גלובלית.
הספר לעבוד עם הסינים מיועד לכל מי שמתעניין בסין, מטייל בה או מנהל איתה קשרים. הוא מספק מבט אישי, מעמיק ומעשי על הדרך שבה הסינים חושבים, מתנהלים ועושים עסקים, ועל המערכת התרבותית שמניעה אותם. זהו לא רק מדריך עסקי, אלא מסע חווייתי לתוך התרבות והחשיבה הסיניות, דרך סיפורים, תובנות פרקטיות ורגעים של קרבה אנושית.
בעולם של מאבקים גיאופוליטיים, שינויי כוח גלובליים והתעצמות סין כמעצמה כלכלית ותרבותית, הספר מספק את הכלים להבנת המציאות החדשה – בין אם את או אתה יזמים, משקיעים, מנהלים או פשוט שרוצים להבין את סין לעומק.
אמיר גל אור הוא יזם הייטק, משקיע ושותף מוביל בחיזוק הקשרים העסקיים בין ישראל וסין, טייס קרב בחיל האוויר, ומייסד קבוצת אינפיניטי המובילה בזירה הסינית־ישראלית. גל אור זכה להכרה על תרומתו לפיתוח הקשרים הכלכליים בין המדינות, והוא הישראלי היחיד שזכה בסין בפרס הידידות הבכיר ביותר.
אז ממש נולדת וגדלת שם?
לא, אני מילדי צהלה החטופים. מה, לא רואים? עד היום לא נפתחו הפרוטוקולים המרשיעים. מישהו מנסה עדיין לטייח.
תשמע, הפתעת אותי. לעולם לא הייתי מנחש שאתה מ... דימונה.
איך בכלל יצאת כזה?
כזה מה?
לא יודע. כזה שלא נראה מדימונה.
זיו תדהר, אדריכל, אמן, קריין ומלחין, נולד וגדל בדימונה, עיירת הפיתוח המוכרת ביותר בישראל — וכנראה גם בעולם, בזכות "מפעל הטקסטיל". הוריו, מהגרי עבודה גולים מישראל הוותיקה, הגיעו בשנות השישים ל"מושבת העונשין" הציונית, בלי הרבה אידיאולוגיה אבל עם רוח ההגמוניה במפרשיהם, וגידלו אותו כבן למיעוט האליטיסטי לצד העולים מצפון אפריקה, יוצאי הודו והעבריים.
בסנוב אשכנזי מדימונה תדהר מספר על התמודדותם של הדימונאים — אשכנזים ומזרחים, פשוטי התושבים וראשי העיר — עם הסטיגמה ובעיות התדמית; על הפסיכולוגיה של השכונות; על מאבקי הספונג'ה והגינון בלב המדבר; על עוולות הממסד; על סינדרום תחנת הרכבת ועל ההדחקה המתמדת של ה"מפעל" הסודי, נוכחות מאיימת לצד הכביש לסדום.
זהו סיפור מפתיע על דימונה האחרת: עצבנית אך מבודחת, ישירה ודעתנית – אבל גם אוהבת ומחבקת.
סנוב אשכנזי מדימונה הוא ספרו הראשון של תדהר.
אז ממש נולדת וגדלת שם?
לא, אני מילדי צהלה החטופים. מה, לא רואים? עד היום לא נפתחו הפרוטוקולים המרשיעים. מישהו מנסה עדיין לטייח.
תשמע, הפתעת אותי. לעולם לא הייתי מנחש שאתה מ... דימונה.
איך בכלל יצאת כזה?
כזה מה?
לא יודע. כזה שלא נראה מדימונה.
זיו תדהר, אדריכל, אמן, קריין ומלחין, נולד וגדל בדימונה, עיירת הפיתוח המוכרת ביותר בישראל — וכנראה גם בעולם, בזכות "מפעל הטקסטיל". הוריו, מהגרי עבודה גולים מישראל הוותיקה, הגיעו בשנות השישים ל"מושבת העונשין" הציונית, בלי הרבה אידיאולוגיה אבל עם רוח ההגמוניה במפרשיהם, וגידלו אותו כבן למיעוט האליטיסטי לצד העולים מצפון אפריקה, יוצאי הודו והעבריים.
בסנוב אשכנזי מדימונה תדהר מספר על התמודדותם של הדימונאים — אשכנזים ומזרחים, פשוטי התושבים וראשי העיר — עם הסטיגמה ובעיות התדמית; על הפסיכולוגיה של השכונות; על מאבקי הספונג'ה והגינון בלב המדבר; על עוולות הממסד; על סינדרום תחנת הרכבת ועל ההדחקה המתמדת של ה"מפעל" הסודי, נוכחות מאיימת לצד הכביש לסדום.
זהו סיפור מפתיע על דימונה האחרת: עצבנית אך מבודחת, ישירה ודעתנית – אבל גם אוהבת ומחבקת.
סנוב אשכנזי מדימונה הוא ספרו הראשון של תדהר.
שירת הבקשות היא אחד התחומים החשובים ביותר בתרבות המוזיקה של יהודי מרוקו. המחבר מתאר את שירת הבקשות כחלק מתרבות המוזיקה האנדלוסית בנוסחהּ העברי כפי שזו התפתחה בתקופת תור הזהב הערבי והיהודי בספרד. הספר מתאר את שירת הבקשות שהתפתחה על רקע המוזיקה האנדלוסית הקלסית, את הקצידה, הבלדה העממית ששולבה בשירת הבקשות ואת הנוּבּה - המוזיקה הקלסית האנדלוסית. הפרק המסיים את הספר עוסק בתמורות שחלו במוזיקה של יהודי מרוקו כתוצאה מהעלייה לארץ ישראל ומהמפגש עם המוזיקה של קהילות אחרות. לספר צורפו נספחים שונים בהן תווים של פיוטים וקצידות כגון הקצידה הידועה של בן סוּסַאן בערבית ובתרגום עברי.
ד״ר אבי עילם־אמזלג הוא מלחין, מנצח וחוקר מוזיקה אנדלוסית יהודית וערבית ומרצה מוכּר בישראל ובעולם. ד״ר אמזלג שימש במשך כעשר שנים כמנהל מוזיקלי ומנצח של התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד מצעדיה הראשונים והוא נחשב לאחד ממובילי וּמקדמי המוזיקה האנדלוסית בישראל ובעולם.
שירת הבקשות היא אחד התחומים החשובים ביותר בתרבות המוזיקה של יהודי מרוקו. המחבר מתאר את שירת הבקשות כחלק מתרבות המוזיקה האנדלוסית בנוסחהּ העברי כפי שזו התפתחה בתקופת תור הזהב הערבי והיהודי בספרד. הספר מתאר את שירת הבקשות שהתפתחה על רקע המוזיקה האנדלוסית הקלסית, את הקצידה, הבלדה העממית ששולבה בשירת הבקשות ואת הנוּבּה - המוזיקה הקלסית האנדלוסית. הפרק המסיים את הספר עוסק בתמורות שחלו במוזיקה של יהודי מרוקו כתוצאה מהעלייה לארץ ישראל ומהמפגש עם המוזיקה של קהילות אחרות. לספר צורפו נספחים שונים בהן תווים של פיוטים וקצידות כגון הקצידה הידועה של בן סוּסַאן בערבית ובתרגום עברי.
ד״ר אבי עילם־אמזלג הוא מלחין, מנצח וחוקר מוזיקה אנדלוסית יהודית וערבית ומרצה מוכּר בישראל ובעולם. ד״ר אמזלג שימש במשך כעשר שנים כמנהל מוזיקלי ומנצח של התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד מצעדיה הראשונים והוא נחשב לאחד ממובילי וּמקדמי המוזיקה האנדלוסית בישראל ובעולם.
"לא תעשה לך פסל וכל תמונה" – כיצד השפיע הדיבר השני על תפיסת האמנות היהודית, על תפקידיה ועל סגנונה? אילו אלמנטים חזותיים אימצו בני ישראל מהדתות הפוליתאיסטיות? מה ההבדל בין אמנות יהודית ליודאיקה? ומדוע יוצרים יהודים רבים כל כך פרחו בתחום הקומיקס?
יצירה חזותית בחברה היהודית פורשׂ לראשונה בעברית תמונה מקיפה, עשירה ואף מפתיעה על עולם שאינו מוכר דיו לציבור הישראלי. הספר מתאר את ההתפתחויות המרכזיות של האמנות ושל האדריכלות היהודיות מהעת העתיקה ועד המאה ה־21, ומתמקד בדיאלוג בין־תרבותי כפי שהוא בא לידי ביטוי באמנות. באמצעות תיאור וניתוח של יצירות רבות, הוא נוגע במגוון נושאים הקשורים לזהות היהודית, בהם לוח השנה, אותיות עבריות, סמלים יהודיים, כתבי הקודש וייצוגים של השואה. הספר מיועד לסטודנטיות ולסטודנטים המבקשים ללמוד את הנושא, אך גם לקהל משכיל באשר הוא, המעוניין להרחיב את אופקיו.
פרופ' קטרין קוג'מן־אפל היא פרופסור ללימודי יהדות באוניברסיטת מינסטר בגרמניה. מחקריה מתרכזים בתולדות הספר העברי בימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת, בייחוד בכתבי יד מאוירים. פרסמה ספרים ומאמרים רבים.
ד"ר רונית שטיינברג היא מרצה בבצלאל ויועצת אקדמית של המסלול לאמנויות ביהדות במכון שכטר למדעי היהדות. מתמחה בהוראת תולדות האמנות הישראלית והיהודית, ועוסקת במגוון תחומי הוראה, בהם הוראה מוזיאונית, הוראה אקדמית והוראה לאמנים ולקהל הרחב.
"לא תעשה לך פסל וכל תמונה" – כיצד השפיע הדיבר השני על תפיסת האמנות היהודית, על תפקידיה ועל סגנונה? אילו אלמנטים חזותיים אימצו בני ישראל מהדתות הפוליתאיסטיות? מה ההבדל בין אמנות יהודית ליודאיקה? ומדוע יוצרים יהודים רבים כל כך פרחו בתחום הקומיקס?
יצירה חזותית בחברה היהודית פורשׂ לראשונה בעברית תמונה מקיפה, עשירה ואף מפתיעה על עולם שאינו מוכר דיו לציבור הישראלי. הספר מתאר את ההתפתחויות המרכזיות של האמנות ושל האדריכלות היהודיות מהעת העתיקה ועד המאה ה־21, ומתמקד בדיאלוג בין־תרבותי כפי שהוא בא לידי ביטוי באמנות. באמצעות תיאור וניתוח של יצירות רבות, הוא נוגע במגוון נושאים הקשורים לזהות היהודית, בהם לוח השנה, אותיות עבריות, סמלים יהודיים, כתבי הקודש וייצוגים של השואה. הספר מיועד לסטודנטיות ולסטודנטים המבקשים ללמוד את הנושא, אך גם לקהל משכיל באשר הוא, המעוניין להרחיב את אופקיו.
פרופ' קטרין קוג'מן־אפל היא פרופסור ללימודי יהדות באוניברסיטת מינסטר בגרמניה. מחקריה מתרכזים בתולדות הספר העברי בימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת, בייחוד בכתבי יד מאוירים. פרסמה ספרים ומאמרים רבים.
ד"ר רונית שטיינברג היא מרצה בבצלאל ויועצת אקדמית של המסלול לאמנויות ביהדות במכון שכטר למדעי היהדות. מתמחה בהוראת תולדות האמנות הישראלית והיהודית, ועוסקת במגוון תחומי הוראה, בהם הוראה מוזיאונית, הוראה אקדמית והוראה לאמנים ולקהל הרחב.
בערב שבת אחד, בחצר בניין רגיל למדי במדינת ישראל הצעירה, מתחילה לפתע לבעור אש. האירוע המסתורי, המערער את שגרת השבת, מעורר את חשדות הדיירים ומציף מתחים קיימים בין השכנים השונים – משפחת וסטרייך הנהנתנית, ברסטוביצקי הסגפן ואחייניתו המוכשרת שיינא, משפחת בן מויאל החדשה בבניין, שושני החכם הפרסי, משפחת שאלתיאל מסלוניקי שאיבדה קרובים בשואה, יוכבד פריימן היפה ובנה היפה לא פחות, וגברת גטניו המכשפה הרוקחת. איש־איש וסיפורו, איש־איש וחלומותיו ומניעיו. האש, שאיננה נחלשת ואיננה כבה, שולחת גלים של שינוי בחיי דיירי הבניין ובסביבתם המיידית והרחוקה. כפי שניצתה לפתע האש, וסודה בלתי מפוענח, כך נאלצים הדיירים ללמוד על עצמם ועל שכניהם עוד ועוד.
בדומה לאש הקושרת את אנשי הבניין, כך גם השפה העברית על גווניה ורבדיה מדביקה אותם יחדיו. בעלילה מרעננת וכמו-אגדית, מתאר רון הלד את ההתנגשות של הדיירים במיסטיקה ובהופעותיה בצבעוניות סוחפת. כל זאת בשפה מוזיקלית ועשירה, בעברית שמחוברת חיבור טבעי למקורות.
האש הבוערת בלב הסיפור ובלב הבניין מתגלה ככוח מכונן ששולח את הדיירים לפעולה, אך גם מעמת אותם עם אירועים בלתי נשלטים. הרמז הגלוי לשנת שמיטה - סיפורן של שבע שנים - מעמיד את המעשה והעבודה למול הקודש והמסתורין. בין עשייה למען הנשגב לכאורה ובין תאוות הבצע שמתגלה בכל אחד מהם נמתח קו דק.
מקץ שבע שנים הוא ספרו הראשון של רון הלד, יליד 1988, קול חדש ויוצא דופן בעולם הספרות. הרומן זכה בפרס לספר ביכורים על שם גדעון תלפז לשנת 2024 עוד בטרם יציאתו לאור.
בערב שבת אחד, בחצר בניין רגיל למדי במדינת ישראל הצעירה, מתחילה לפתע לבעור אש. האירוע המסתורי, המערער את שגרת השבת, מעורר את חשדות הדיירים ומציף מתחים קיימים בין השכנים השונים – משפחת וסטרייך הנהנתנית, ברסטוביצקי הסגפן ואחייניתו המוכשרת שיינא, משפחת בן מויאל החדשה בבניין, שושני החכם הפרסי, משפחת שאלתיאל מסלוניקי שאיבדה קרובים בשואה, יוכבד פריימן היפה ובנה היפה לא פחות, וגברת גטניו המכשפה הרוקחת. איש־איש וסיפורו, איש־איש וחלומותיו ומניעיו. האש, שאיננה נחלשת ואיננה כבה, שולחת גלים של שינוי בחיי דיירי הבניין ובסביבתם המיידית והרחוקה. כפי שניצתה לפתע האש, וסודה בלתי מפוענח, כך נאלצים הדיירים ללמוד על עצמם ועל שכניהם עוד ועוד.
בדומה לאש הקושרת את אנשי הבניין, כך גם השפה העברית על גווניה ורבדיה מדביקה אותם יחדיו. בעלילה מרעננת וכמו-אגדית, מתאר רון הלד את ההתנגשות של הדיירים במיסטיקה ובהופעותיה בצבעוניות סוחפת. כל זאת בשפה מוזיקלית ועשירה, בעברית שמחוברת חיבור טבעי למקורות.
האש הבוערת בלב הסיפור ובלב הבניין מתגלה ככוח מכונן ששולח את הדיירים לפעולה, אך גם מעמת אותם עם אירועים בלתי נשלטים. הרמז הגלוי לשנת שמיטה - סיפורן של שבע שנים - מעמיד את המעשה והעבודה למול הקודש והמסתורין. בין עשייה למען הנשגב לכאורה ובין תאוות הבצע שמתגלה בכל אחד מהם נמתח קו דק.
מקץ שבע שנים הוא ספרו הראשון של רון הלד, יליד 1988, קול חדש ויוצא דופן בעולם הספרות. הרומן זכה בפרס לספר ביכורים על שם גדעון תלפז לשנת 2024 עוד בטרם יציאתו לאור.
מאטי היא צעירה יפהפייה החיה בכפר אודמורטי נידח ועני, אך יופייה משכך את הצרות המתרגשות עליה. למרות שכולם באזור אוהבים אותה ודואגים לה, מאטי מוצאת את עצמה בסיטואציה מסובכת ומסוכנת.
הספר מספר את סיפורה של מאטי, תוך התבוננות מעמיקה בתרבות, המסורות והאתגרים עימם מתמודדים בני העם האודמורטי בראשית המאה ה־20. דרך עלילתו הפיוטית של הסיפור, מתגלה עולמם של האודמורטים, מנהגיהם ודרך חייהם.
מאטי היא דמות מורכבת ומסקרנת, שגורלה משקף את המתחים והאתגרים שעומדים בפני נשים בחברה המסורתית.
קוזביי גרד נחשב לאחד מעמודי התווך של הספרות האודמורטית. במהלך הטיהורים הגדולים של שנות השלושים, גרד נחשד בבגידה והוצא להורג.
מאטי היא צעירה יפהפייה החיה בכפר אודמורטי נידח ועני, אך יופייה משכך את הצרות המתרגשות עליה. למרות שכולם באזור אוהבים אותה ודואגים לה, מאטי מוצאת את עצמה בסיטואציה מסובכת ומסוכנת.
הספר מספר את סיפורה של מאטי, תוך התבוננות מעמיקה בתרבות, המסורות והאתגרים עימם מתמודדים בני העם האודמורטי בראשית המאה ה־20. דרך עלילתו הפיוטית של הסיפור, מתגלה עולמם של האודמורטים, מנהגיהם ודרך חייהם.
מאטי היא דמות מורכבת ומסקרנת, שגורלה משקף את המתחים והאתגרים שעומדים בפני נשים בחברה המסורתית.
קוזביי גרד נחשב לאחד מעמודי התווך של הספרות האודמורטית. במהלך הטיהורים הגדולים של שנות השלושים, גרד נחשד בבגידה והוצא להורג.
רגע לפני שהעולם מתפרק לרסיסים מצטלבים שלושה סיפורים בין צמתי השכונות היהודיות ההולכות ונבנות בחיפה.
חיים החייכן, בלהה הביישנית ואליהו המופנם שמצלמה על כתפו. שלושתם מתגעגעים למשפחות שהשאירו מאחור וגאים על חייהם החדשים, אך סוד מן העבר ואהבות חדשות מתערבים ביניהם ומבלבלים סדרי חיים…
מרה וכואבת אהבתם של גיטה, דור עשירי מצפת ואדוארד הקצין הבריטי. הילדה רותה רואה הכול ומנסה להבין את העולם המבלבל, המשתנה סביבה.
כל סיפור מסופר בשפה שונה ומאיר את חיי העולים על רקע רחובותיה ונופיה של חיפה המחברים בין הדמויות בשלושת הסיפורים.
רגע לפני שהעולם מתפרק לרסיסים מצטלבים שלושה סיפורים בין צמתי השכונות היהודיות ההולכות ונבנות בחיפה.
חיים החייכן, בלהה הביישנית ואליהו המופנם שמצלמה על כתפו. שלושתם מתגעגעים למשפחות שהשאירו מאחור וגאים על חייהם החדשים, אך סוד מן העבר ואהבות חדשות מתערבים ביניהם ומבלבלים סדרי חיים…
מרה וכואבת אהבתם של גיטה, דור עשירי מצפת ואדוארד הקצין הבריטי. הילדה רותה רואה הכול ומנסה להבין את העולם המבלבל, המשתנה סביבה.
כל סיפור מסופר בשפה שונה ומאיר את חיי העולים על רקע רחובותיה ונופיה של חיפה המחברים בין הדמויות בשלושת הסיפורים.
השנה היא 1486, סגונטו, ספרד. הנער יוסף, שחי את התרבות העשירה של קהילתו, נעלם כמו בלעה אותו האדמה.
כחמש שנים מאוחר יותר, ערב גירוש יהודי ספרד, צץ הנער במפתיע בבית הוריו ובפיו סיפור מסמר שיער על בגידה ועל חברות, על אכזריות ועל אחווה ומעל הכול — על דבקות בערכים עליהם גדל, כנגד כל הסיכויים.
יוסף, שזה עתה שב מן המתים, מגורש מספרד עם משפחתו וקהילתו — וכך מתמזג מסע התלאות שלו עם מסע התלאות של קהילתו — במטרה להגיע אל חוף מבטחים. ביד אומן מגולל דב ליפשיץ את סיפורה של קהילת יהודי ספרד הנתלשת באחת מחייה המוכרים ונזרקת אל הלא נודע.
הנער מסגונטו פותח חלון הצצה אל שגרת יהודי ספרד לצד שכניהם הנוצרים והמוסלמים. הוא סיפור על אהבה, נחישות, ענווה, כבוד והכרת הטוב. סיפורה של היהדות הספרדית שמנהגיה, שפתה ונעימותיה מוכרים ואהובים עד לימינו אנו.
השנה היא 1486, סגונטו, ספרד. הנער יוסף, שחי את התרבות העשירה של קהילתו, נעלם כמו בלעה אותו האדמה.
כחמש שנים מאוחר יותר, ערב גירוש יהודי ספרד, צץ הנער במפתיע בבית הוריו ובפיו סיפור מסמר שיער על בגידה ועל חברות, על אכזריות ועל אחווה ומעל הכול — על דבקות בערכים עליהם גדל, כנגד כל הסיכויים.
יוסף, שזה עתה שב מן המתים, מגורש מספרד עם משפחתו וקהילתו — וכך מתמזג מסע התלאות שלו עם מסע התלאות של קהילתו — במטרה להגיע אל חוף מבטחים. ביד אומן מגולל דב ליפשיץ את סיפורה של קהילת יהודי ספרד הנתלשת באחת מחייה המוכרים ונזרקת אל הלא נודע.
הנער מסגונטו פותח חלון הצצה אל שגרת יהודי ספרד לצד שכניהם הנוצרים והמוסלמים. הוא סיפור על אהבה, נחישות, ענווה, כבוד והכרת הטוב. סיפורה של היהדות הספרדית שמנהגיה, שפתה ונעימותיה מוכרים ואהובים עד לימינו אנו.
המונרכיה הדואלית האוסטרו-הונגרית נוסדה ב-1867 וחלקה ההוגרי כלל חוץ מהונגריה הקטנה בשמה "ארץ האם" ומספר פרובינציות שבהם ההונגרים היו אחת מהקבוצות האתניות. כך הונגריה "הגדולה" שלטה עד תום מלחמת העולם הראשונה (1918) על סלובקיה, קרפטו-רוס, טרנסילבניה, סרביה וקרואטיה. בהסכמי ורסאי ב-1919 הונגריה איבדה את כל הפרובינציות האלה ונשארה רק עם ארץ האם.
היהודים בהונגריה הגדולה שלאחר הקמת המונרכיה הדואלית קיבלו זכויות שוות עם ההונגרים. התנאי היה לאמץ את השפה ההונגרית, ובכך הוגדרו הונגרים בכל מפקד אוכלוסין היהודים התאבים לזכות בלגיטימיות של החברה סובבת, רבים מהם שינו את שמותיהם שמות עם צליל הונגרי כדי להסתיר –לפי הבנתם את שורשיהם היהודיים – וגדילו לעשות אלה מהם שהחליטו להתנצר.
יהודי טרנסילבניה כיתר יהודי ההמלכה ההונגרית קיבלו אותן הזכויות, וגם נהגו בדומה לאחיהם ביתר ההמלכה. יהודי בכל חלקי הונגריה הפכו לחוד החנית של התרבות והמדע בהונגריה, ובינהם היו גם מחדשי השפה ההונגרית . בשלב הזה לקראת מלחמת העולם הראשונה ההנהגות היהודים כחלוצי הקידמה בהונגריה צבט בליבם של ההונגרים הנוצרים. הם רצו להתקדם במושגים מערביים אבל לא לוותר על כבודם האתני ההונגרי.
הלכו ורבו בזמן מלחמת העולם תופעות אנטישמיות.
בתום המלחמה במסגרת הסכמי ורסאי כשני שליש משטחם ושליש מאוכלוסייתם דוברת ההונגרית ונותרו עם ארץ האם בלבד, -יהודי הפרובינציות עברו כל אחד לשלטון אחר.
יהודי טרנסילבניה הכפו לחלק של מדינת הלאום הרומנית. הידים של החבל נתלשו מהתרבות ההונגרית שאיתה כבר חיו בשלווה מדומה ונדרשו להשתלב בתרבות הרומנית, אותה לש שמחו לאמץ. כך בין שתי המלחמות נאבקים היהודים בין הזהות שחשבו לרגע שיש לה—ההונגרית- לזהות התרבותית שאותה לא ששו להפנים בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20 גם ההונגרים שהלכו ימינה לפשיזם החלו לראות ביהודים נטע והרומנים בכל מדינת הלאום הרומנית על כל חבליה הרב אתניים כשהזרים השונים הפכו להם לצנינים גם היהודים בטרנסילבניה שנשאו "חטא כפול " גם יהודים וגם רובם עדיין טבועים בתרבות ההונגרית – נחרץ גורלם של היהודים.
ב-1867 ההונגרים העניקו זכות שוות ליהודים, הרי ב-1944 ניניהם וניני ניניהם שלחו את היהודים למחנות השמדה –שכבודם נרמס וגופותיהם נשרפו.
המונרכיה הדואלית האוסטרו-הונגרית נוסדה ב-1867 וחלקה ההוגרי כלל חוץ מהונגריה הקטנה בשמה "ארץ האם" ומספר פרובינציות שבהם ההונגרים היו אחת מהקבוצות האתניות. כך הונגריה "הגדולה" שלטה עד תום מלחמת העולם הראשונה (1918) על סלובקיה, קרפטו-רוס, טרנסילבניה, סרביה וקרואטיה. בהסכמי ורסאי ב-1919 הונגריה איבדה את כל הפרובינציות האלה ונשארה רק עם ארץ האם.
היהודים בהונגריה הגדולה שלאחר הקמת המונרכיה הדואלית קיבלו זכויות שוות עם ההונגרים. התנאי היה לאמץ את השפה ההונגרית, ובכך הוגדרו הונגרים בכל מפקד אוכלוסין היהודים התאבים לזכות בלגיטימיות של החברה סובבת, רבים מהם שינו את שמותיהם שמות עם צליל הונגרי כדי להסתיר –לפי הבנתם את שורשיהם היהודיים – וגדילו לעשות אלה מהם שהחליטו להתנצר.
יהודי טרנסילבניה כיתר יהודי ההמלכה ההונגרית קיבלו אותן הזכויות, וגם נהגו בדומה לאחיהם ביתר ההמלכה. יהודי בכל חלקי הונגריה הפכו לחוד החנית של התרבות והמדע בהונגריה, ובינהם היו גם מחדשי השפה ההונגרית . בשלב הזה לקראת מלחמת העולם הראשונה ההנהגות היהודים כחלוצי הקידמה בהונגריה צבט בליבם של ההונגרים הנוצרים. הם רצו להתקדם במושגים מערביים אבל לא לוותר על כבודם האתני ההונגרי.
הלכו ורבו בזמן מלחמת העולם תופעות אנטישמיות.
בתום המלחמה במסגרת הסכמי ורסאי כשני שליש משטחם ושליש מאוכלוסייתם דוברת ההונגרית ונותרו עם ארץ האם בלבד, -יהודי הפרובינציות עברו כל אחד לשלטון אחר.
יהודי טרנסילבניה הכפו לחלק של מדינת הלאום הרומנית. הידים של החבל נתלשו מהתרבות ההונגרית שאיתה כבר חיו בשלווה מדומה ונדרשו להשתלב בתרבות הרומנית, אותה לש שמחו לאמץ. כך בין שתי המלחמות נאבקים היהודים בין הזהות שחשבו לרגע שיש לה—ההונגרית- לזהות התרבותית שאותה לא ששו להפנים בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20 גם ההונגרים שהלכו ימינה לפשיזם החלו לראות ביהודים נטע והרומנים בכל מדינת הלאום הרומנית על כל חבליה הרב אתניים כשהזרים השונים הפכו להם לצנינים גם היהודים בטרנסילבניה שנשאו "חטא כפול " גם יהודים וגם רובם עדיין טבועים בתרבות ההונגרית – נחרץ גורלם של היהודים.
ב-1867 ההונגרים העניקו זכות שוות ליהודים, הרי ב-1944 ניניהם וניני ניניהם שלחו את היהודים למחנות השמדה –שכבודם נרמס וגופותיהם נשרפו.
הספר כיצד הפכו האשכנזים לישראלים? מציע זווית רעננה לניתוח התהליכים התרבותיים והחברתיים המורכבים, שהובילו להפיכתם של עולים אשכנזים שהגיעו ארצה לאחר השואה למסמני הדגם ה"כלל־ישראלי". אמנם עלייתם נחשבת למוצלחת וקלה, אולם גם היא עמדה בפני אתגרים.
באמצעות פרשנות של סיפורי חיים משפחתיים וניתוח פרקי תוכנית הטלוויזיה הפופולרית קשר משפחתי, חושף ד"ר רותם לשם את השתנות השיח הרגשי של משפחות מהגרים אשכנזיות לאורך שלושה דורות, ומציף את הדיאלוג המורכב שהן ניהלו עם הישראליוּתּ.
הספר שופך אור על השתלבותן יוצאת הדופן של משפחות אלה במעמד הביניים הישראלי, מציג את המשא ומתן שהן ניהלו בסוגיות של יחסי הורים-ילדים, מגדר ואתניות, ודן בשאלות מפתח בחקר יחסי הגומלין שבין רגש, זהות וסיפור משפחתי.
ד"ר רותם לשם הוא חוקר תרבות המתחמה בזהות, רגשות, שיח ותרבות פופולרית. עבודת הדוקטור שעליה מבוסס הספר זכתה במלגה ע"ש נתן רוטנשטרייך לדוקטורנטים מצטיינים במדעי הרוח. לשם הוא גם חבר בוועדה המארגנת של קבוצת מחקר הרגש באגודה הסוציולוגית האירופית.
על הסדרה
עד כמה הישראלים כקולקטיב באמת מכירים את עצמם? מהו הדנ"א של הישראליות ובאיזו מידה הוא ייחודי?
האם הישראליות היא תופעה דינמית או שמא יש בה גורמים קבועים שהזמן אינו משנה? ומי הם גיבורי התרבות שלנו?
הספרים הרואים אור בסדרה ישראלים עוסקים בנושאים מהותיים ולעתים "כבדים", שבלב ההוויה הישראלית העכשווית, אך בצורה מזמינה וקלה לקריאה. ישראלים נועדה לגשר בין המחקר האקדמי בתחומי ההיסטוריה, הפילוסופיה, הסוציולוגיה, חקר התרבות, לימודי המגדר ועוד, לבין העניין של קוראים רבים לבחון ולהבין את עצמם כיחידים וכקולקטיב.
הספר כיצד הפכו האשכנזים לישראלים? מציע זווית רעננה לניתוח התהליכים התרבותיים והחברתיים המורכבים, שהובילו להפיכתם של עולים אשכנזים שהגיעו ארצה לאחר השואה למסמני הדגם ה"כלל־ישראלי". אמנם עלייתם נחשבת למוצלחת וקלה, אולם גם היא עמדה בפני אתגרים.
באמצעות פרשנות של סיפורי חיים משפחתיים וניתוח פרקי תוכנית הטלוויזיה הפופולרית קשר משפחתי, חושף ד"ר רותם לשם את השתנות השיח הרגשי של משפחות מהגרים אשכנזיות לאורך שלושה דורות, ומציף את הדיאלוג המורכב שהן ניהלו עם הישראליוּתּ.
הספר שופך אור על השתלבותן יוצאת הדופן של משפחות אלה במעמד הביניים הישראלי, מציג את המשא ומתן שהן ניהלו בסוגיות של יחסי הורים-ילדים, מגדר ואתניות, ודן בשאלות מפתח בחקר יחסי הגומלין שבין רגש, זהות וסיפור משפחתי.
ד"ר רותם לשם הוא חוקר תרבות המתחמה בזהות, רגשות, שיח ותרבות פופולרית. עבודת הדוקטור שעליה מבוסס הספר זכתה במלגה ע"ש נתן רוטנשטרייך לדוקטורנטים מצטיינים במדעי הרוח. לשם הוא גם חבר בוועדה המארגנת של קבוצת מחקר הרגש באגודה הסוציולוגית האירופית.
על הסדרה
עד כמה הישראלים כקולקטיב באמת מכירים את עצמם? מהו הדנ"א של הישראליות ובאיזו מידה הוא ייחודי?
האם הישראליות היא תופעה דינמית או שמא יש בה גורמים קבועים שהזמן אינו משנה? ומי הם גיבורי התרבות שלנו?
הספרים הרואים אור בסדרה ישראלים עוסקים בנושאים מהותיים ולעתים "כבדים", שבלב ההוויה הישראלית העכשווית, אך בצורה מזמינה וקלה לקריאה. ישראלים נועדה לגשר בין המחקר האקדמי בתחומי ההיסטוריה, הפילוסופיה, הסוציולוגיה, חקר התרבות, לימודי המגדר ועוד, לבין העניין של קוראים רבים לבחון ולהבין את עצמם כיחידים וכקולקטיב.
אין דבר כזה מוזיקה מזרחית מאת ד"ר איימי הורוביץ הוא מחקר אתנוגרפי העוסק בלידתו של סגנון מוזיקלי שיהפוך לימים לסוגה מרכזית בישראל – המוזיקה המזרחית. מאז שנות השבעים ועד אמצע שנות התשעים של המאה העשרים, הודרה המוזיקה המזרחית מהמרחב הציבורי וזכתה ליחס מזלזל מצד המיינסטרים הישראלי. בשנים אלה היא התגבשה בשכונות רבות ברחבי ישראל, כשהיא ממזגת לתוכה שלל מסורות מוזיקליות מאזור הים התיכון ויוצרת פסקול חתרני ומורכב מאין כמוהו.
אין דבר כזה מוזיקה מזרחית עוקב אחר עשורים ראשונים אלה בהתפתחות המוזיקה המזרחית, וחושף את המתחים הרבים שהתלוו ליצירתה ואת מנגנוני הדיכוי שהופעלו עליה.
ספרה של הורוביץ הוא מחקר פורץ דרך על ראשית קורותיה של המוזיקה המזרחית. הוא מתחיל בדוכן קסטות בתחנה המרכזית הישנה, ממנו בקע קולו המפלח של זמר אחד ויחיד בדורו: זהר ארגוב. איימי הורוביץ, חוקרת מוזיקה צעירה מארצות הברית, יצאה מהדוכן ההוא למסע אישי מרתק במועדונים, באולפני הקלטות, בהופעות, כשלצידה עוזר המחקר שלה דאז, הסופר ראובן (רובי) נמדר. היא פוגשת דמויות מרכזיות משדה המוזיקה המזרחית של אותם ימים: החל בזמרים וזמרות בולטים, כמו זהר ארגוב וזהבה בן, מלחינים ואמרגנים כמו אביהו מדינה והאחים ראובני, וכלה בבעלי חברות תקליטים ומפיצי קלטות. מסעה המתועד והחד־פעמי חושף את הזיקות הישירות והעקיפות שמתקיימות בין הפוליטי לאסתטי, ואת מידת מורכבותה וחתרנותה של המוזיקה המזרחית, אשר שימשה פסקול משותף לקהילות דחויות רבות.
ד"ר איימי הורוביץ היא חוקרת פולקלור זוכת פרס GRAMMY ופעילה למען צדק חברתי ולמען האמנויות. כיום מכהנת כעמיתה בכירה במרכז לחקר המזרח התיכון באוניברסיטת אינדיאנה.
אין דבר כזה מוזיקה מזרחית מאת ד"ר איימי הורוביץ הוא מחקר אתנוגרפי העוסק בלידתו של סגנון מוזיקלי שיהפוך לימים לסוגה מרכזית בישראל – המוזיקה המזרחית. מאז שנות השבעים ועד אמצע שנות התשעים של המאה העשרים, הודרה המוזיקה המזרחית מהמרחב הציבורי וזכתה ליחס מזלזל מצד המיינסטרים הישראלי. בשנים אלה היא התגבשה בשכונות רבות ברחבי ישראל, כשהיא ממזגת לתוכה שלל מסורות מוזיקליות מאזור הים התיכון ויוצרת פסקול חתרני ומורכב מאין כמוהו.
אין דבר כזה מוזיקה מזרחית עוקב אחר עשורים ראשונים אלה בהתפתחות המוזיקה המזרחית, וחושף את המתחים הרבים שהתלוו ליצירתה ואת מנגנוני הדיכוי שהופעלו עליה.
ספרה של הורוביץ הוא מחקר פורץ דרך על ראשית קורותיה של המוזיקה המזרחית. הוא מתחיל בדוכן קסטות בתחנה המרכזית הישנה, ממנו בקע קולו המפלח של זמר אחד ויחיד בדורו: זהר ארגוב. איימי הורוביץ, חוקרת מוזיקה צעירה מארצות הברית, יצאה מהדוכן ההוא למסע אישי מרתק במועדונים, באולפני הקלטות, בהופעות, כשלצידה עוזר המחקר שלה דאז, הסופר ראובן (רובי) נמדר. היא פוגשת דמויות מרכזיות משדה המוזיקה המזרחית של אותם ימים: החל בזמרים וזמרות בולטים, כמו זהר ארגוב וזהבה בן, מלחינים ואמרגנים כמו אביהו מדינה והאחים ראובני, וכלה בבעלי חברות תקליטים ומפיצי קלטות. מסעה המתועד והחד־פעמי חושף את הזיקות הישירות והעקיפות שמתקיימות בין הפוליטי לאסתטי, ואת מידת מורכבותה וחתרנותה של המוזיקה המזרחית, אשר שימשה פסקול משותף לקהילות דחויות רבות.
ד"ר איימי הורוביץ היא חוקרת פולקלור זוכת פרס GRAMMY ופעילה למען צדק חברתי ולמען האמנויות. כיום מכהנת כעמיתה בכירה במרכז לחקר המזרח התיכון באוניברסיטת אינדיאנה.
בדברי ימי העם היהודי יפן מילאה תפקיד שולי. עד המאה הי"ט לא היה מגע כלשהו בין יהודים ליפנים. זה השתנה החל מ־1860, בעת הגעתם של היהודים הראשונים ליפן. בשעתם הקשה ביותר, בעת שמיליוני יהודים נספו בשואה באירופה, יפן העניקה מקלט לעשרות אלפי יהודים בשטחים אותם כבשה והם שרדו את המלחמה. הספר עוסק בצמיחת הקהילות היהודיות ביפן, ביחסה של יפן לציונות ובגישה האמביוולנטית של יפנים כלפי היהודים: מצד אחד הערצה ליכולת הכספית והמדעית שלהם ומצד שני גם גילויי אנטישמיות, אותה קיבלו מרוסיה ומגרמניה הנאצית. הספר מספק גם ניתוח מעמיק, על בסיס מקורות רבים, של יחסי יפן־ישראל מ־1952 ועד ימינו. יחסים אלה בראשיתם התאפינו בקרירות, הסתייגות ועוינות מצד היפנים, בשל תלותם בנפט הערבי. ב־1990 חל שינוי יסודי בעמדת יפן כלפי ישראל והיום הקשר הוא הדוק בנושאי ביטחון, כלכלה ומדע.
פרופסור (אמריטוס) מירון מדזיני, קיבל דוקטוראט מאוניברסיטת הארווארד. היה ממקימי החוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית בירושלים בה לימד שנים רבות היסטוריה מודרנית של יפן. ספריו תורגמו לאנגלית וליפנית.
בדברי ימי העם היהודי יפן מילאה תפקיד שולי. עד המאה הי"ט לא היה מגע כלשהו בין יהודים ליפנים. זה השתנה החל מ־1860, בעת הגעתם של היהודים הראשונים ליפן. בשעתם הקשה ביותר, בעת שמיליוני יהודים נספו בשואה באירופה, יפן העניקה מקלט לעשרות אלפי יהודים בשטחים אותם כבשה והם שרדו את המלחמה. הספר עוסק בצמיחת הקהילות היהודיות ביפן, ביחסה של יפן לציונות ובגישה האמביוולנטית של יפנים כלפי היהודים: מצד אחד הערצה ליכולת הכספית והמדעית שלהם ומצד שני גם גילויי אנטישמיות, אותה קיבלו מרוסיה ומגרמניה הנאצית. הספר מספק גם ניתוח מעמיק, על בסיס מקורות רבים, של יחסי יפן־ישראל מ־1952 ועד ימינו. יחסים אלה בראשיתם התאפינו בקרירות, הסתייגות ועוינות מצד היפנים, בשל תלותם בנפט הערבי. ב־1990 חל שינוי יסודי בעמדת יפן כלפי ישראל והיום הקשר הוא הדוק בנושאי ביטחון, כלכלה ומדע.
פרופסור (אמריטוס) מירון מדזיני, קיבל דוקטוראט מאוניברסיטת הארווארד. היה ממקימי החוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית בירושלים בה לימד שנים רבות היסטוריה מודרנית של יפן. ספריו תורגמו לאנגלית וליפנית.
1959. בכפר קטן בצפון אלג'יריה, מתגוררים נאג'ה וסעיד עם שלוש בנותיהן הקטנות. כשסעיד מקבל הצעה לנסוע לצרפת ולעבוד במפעל, הוא נוטש את ההרים, האוויר הצח וסופות החול של ארץ מולדתו, כדי לעבור לפריז, העיר הגדולה. כעבור חמש שנים מצטרפות אליו שאר בנות המשפחה.
המשפחה חווה על בשרה את ההתנגשות בין התרבות שממנה באו והתרבות שבה הם מנסים להשתלב. הם מעודדים את בנותיהן להיות חלק מהעולם החדש, אך חוששים מאובדן השורשים והמסורת. כשנאג'ה נכנסת להריון עם תאומים, המצב הכלכלי הקשה והלחץ המשפחתי, מביאים אותה למסור את אחד הילדים לאחיו של בעלה ולאישתו הצרפתייה. על רקע מחאות הסטודנטים, הסמים והמהפכה המינית, נקרעים גיבורינו בין העבר לעתיד.
שמש מרה הוא רומן עמוק ונוגע ללב על הגירה ומחירה, על שלושה דורות שמבקשים לסלול לעצמם נתיב משלהם במציאות כאוטית, דרך אהבות, אכזבות, סולידריות וניכור.
ליליה חסין היא עיתונאית המתגוררת בפריז. שמש מרה, ספרה השני, זכה לשבחי הביקורת והיה מועמד לפרס גונקור היוקרתי.
"בכתיבה עדינה שחודרת מתחת לעור ובעזרת דמויות בלתי נשכחות, שוזרת ליליה חסין סאגה משפחתית יפה עד כאב." Elle
"פנינה ספרותית על החלום ושברו, על התקוות שמפנות את מקומן לאכזבות ועל הנשים שצריכות לשאת את העול על כתפיהן." L'Obs
1959. בכפר קטן בצפון אלג'יריה, מתגוררים נאג'ה וסעיד עם שלוש בנותיהן הקטנות. כשסעיד מקבל הצעה לנסוע לצרפת ולעבוד במפעל, הוא נוטש את ההרים, האוויר הצח וסופות החול של ארץ מולדתו, כדי לעבור לפריז, העיר הגדולה. כעבור חמש שנים מצטרפות אליו שאר בנות המשפחה.
המשפחה חווה על בשרה את ההתנגשות בין התרבות שממנה באו והתרבות שבה הם מנסים להשתלב. הם מעודדים את בנותיהן להיות חלק מהעולם החדש, אך חוששים מאובדן השורשים והמסורת. כשנאג'ה נכנסת להריון עם תאומים, המצב הכלכלי הקשה והלחץ המשפחתי, מביאים אותה למסור את אחד הילדים לאחיו של בעלה ולאישתו הצרפתייה. על רקע מחאות הסטודנטים, הסמים והמהפכה המינית, נקרעים גיבורינו בין העבר לעתיד.
שמש מרה הוא רומן עמוק ונוגע ללב על הגירה ומחירה, על שלושה דורות שמבקשים לסלול לעצמם נתיב משלהם במציאות כאוטית, דרך אהבות, אכזבות, סולידריות וניכור.
ליליה חסין היא עיתונאית המתגוררת בפריז. שמש מרה, ספרה השני, זכה לשבחי הביקורת והיה מועמד לפרס גונקור היוקרתי.
"בכתיבה עדינה שחודרת מתחת לעור ובעזרת דמויות בלתי נשכחות, שוזרת ליליה חסין סאגה משפחתית יפה עד כאב." Elle
"פנינה ספרותית על החלום ושברו, על התקוות שמפנות את מקומן לאכזבות ועל הנשים שצריכות לשאת את העול על כתפיהן." L'Obs
המהפכה שפרצה ברוסיה בשנת 1917 הייתה תוצאה טבעית של סכסוך ארוך שנים בין שתי תרבויות שונות שהתקיימו זו לצד זו ברוסיה שלפני המהפכה: התרבות הרוסית-אירופית והתרבות הרוסית-מוסקבאית. הפילוג החברתי העמוק וניגוד תרבויות הנם מאפיינים ייחודיים לרוסיה. אי התאמת יעדים, שאיפות ומטרות של שני חלקי אורגניזם חברתי אחד גרמה, בסיכומו של דבר, להעמקת הפער ולהשלכות טראגיות והרות אסון לרוסיה כולה. המהפכה החלה כמאבק נגד משטר הצאר, בשאיפה למשטר פרלמנטרי, לשלטון החוק, לזכויות האזרח ולערכים אירופיים אחרים, ונמשכה כמלחמת שחרור תרבותית של רוב אוכלוסיית המדינה ששהתה במצב טרום בורגני, כנגד שליטתו של מיעוט שאימץ את התרבות האירופית. הייתה זו דרך טראגית ועקובה מדם שהובילה להפסקת הפילוג התרבותי ברוסיה.
ולדימיר אידזינסקי – היסטוריון, פובליציסט.
עשרים וחמש שנים עברו מאז פרסם ולדימיר אידזינסקי ספרון קטן בשם "סיבות ומשמעות האסונות הרוסיים". בספרון הוצגה השערה מקורית שעל-פיה מהווה הפיצול החוזר והנשנה של החברה הרוסית סיבה עיקרית לאסונות החברתיים הרוסיים. לדוגמה, הפיצול שהתפתח בעקבות הרפורמה של פטר הגדול (Peter The Great) היה הגורם העיקרי למהפכה הרת-האסון שהתחילה בשנת 1917. בגרסתה המקוצרת, השערה זאת פורסמה ב-1992 במאמר "סודם של האסונות הרוסיים" בכתב העת המדעי של האקדמיה הרוסית, ומאז צוטטה רבות. עם זאת, כעבור רבע מאה נוצר צורך להעריך מחדש את הנחות היסוד של אותה השערה, וכתוצאה מכך נולד ספר זה, שהנו גרסה מורחבת ומעודכנת של העבודות שפורסמו בעבר.
המהפכה שפרצה ברוסיה בשנת 1917 הייתה תוצאה טבעית של סכסוך ארוך שנים בין שתי תרבויות שונות שהתקיימו זו לצד זו ברוסיה שלפני המהפכה: התרבות הרוסית-אירופית והתרבות הרוסית-מוסקבאית. הפילוג החברתי העמוק וניגוד תרבויות הנם מאפיינים ייחודיים לרוסיה. אי התאמת יעדים, שאיפות ומטרות של שני חלקי אורגניזם חברתי אחד גרמה, בסיכומו של דבר, להעמקת הפער ולהשלכות טראגיות והרות אסון לרוסיה כולה. המהפכה החלה כמאבק נגד משטר הצאר, בשאיפה למשטר פרלמנטרי, לשלטון החוק, לזכויות האזרח ולערכים אירופיים אחרים, ונמשכה כמלחמת שחרור תרבותית של רוב אוכלוסיית המדינה ששהתה במצב טרום בורגני, כנגד שליטתו של מיעוט שאימץ את התרבות האירופית. הייתה זו דרך טראגית ועקובה מדם שהובילה להפסקת הפילוג התרבותי ברוסיה.
ולדימיר אידזינסקי – היסטוריון, פובליציסט.
עשרים וחמש שנים עברו מאז פרסם ולדימיר אידזינסקי ספרון קטן בשם "סיבות ומשמעות האסונות הרוסיים". בספרון הוצגה השערה מקורית שעל-פיה מהווה הפיצול החוזר והנשנה של החברה הרוסית סיבה עיקרית לאסונות החברתיים הרוסיים. לדוגמה, הפיצול שהתפתח בעקבות הרפורמה של פטר הגדול (Peter The Great) היה הגורם העיקרי למהפכה הרת-האסון שהתחילה בשנת 1917. בגרסתה המקוצרת, השערה זאת פורסמה ב-1992 במאמר "סודם של האסונות הרוסיים" בכתב העת המדעי של האקדמיה הרוסית, ומאז צוטטה רבות. עם זאת, כעבור רבע מאה נוצר צורך להעריך מחדש את הנחות היסוד של אותה השערה, וכתוצאה מכך נולד ספר זה, שהנו גרסה מורחבת ומעודכנת של העבודות שפורסמו בעבר.
גֶ'ן־בָּאוֹ הוא איש משפחה למופת, בן מסור לאימו ואיש עבודה מוכשר וחרוץ, ממש ״לפי הספר״. אולם כשהוא פוגש באשתו המפונקת והסוערת של חברו, הוא אינו מצליח לעמוד בפני קסמיה, והעקרונות המוסריים שדבק בהם באדיקות עד כה, נכנעים לתשוקה וליצר.
ר'וּ־ליָאנְג הוא גבר צעיר העושה את צעדיו הראשונים בעולם המבוגרים. הוא מתגורר בביתו עם הוריו ואחיו אך בז להם וסולד מתרבותם הפשוטה וההמונית. הוא רוצה בכל מאודו להשתייך לתרבות אחרת, מתוחכמת ומערבית. כשנקרית בדרכו צעירה ממוצא אירופי, התשוקה להתנתק משורשיו ולצייר לעצמו עתיד שונה מהצפוי לו, מקבלת פנים ממשיות.
בספר זה תמצאו שני סיפורים קצרים מאת איילינג ג׳אנג, סופרת מן המוערכות והאהובות בסין. בשניהם עוסקת ג׳אנג בזוגיות לא מתפקדת, בדינמיקות משפחתיות ובהתנגשות תרבותית בין סין למערב, ועושה זאת בסגנונה האירוני, שמקפל בתוכו בתחכום רבדים של תמימות, איפוק, אופל וחושניות. בעולמות הספרותיים של איילינג ג׳אנג אין דמויות גדולות מהחיים, אלא אנשים שגרתיים ויומיומיים שגם במציאות שמרנית ונוקשה אינם נואשים מלנסות וללכוד רגעים גנובים של אושר ותשוקה.
"איילינג ג׳אנג היא גאונה שלא מן העולם הזה" באי שיין-יונג, סופר
"איילינג ג׳אנג לכאורה מרושעת ומרירה, אולם למעשה היא רואה אנשים בצלילות רבה ומלאת חמלה"
סטנלי קוואן, במאי הסרט ורד אדום, ורד לבן
גֶ'ן־בָּאוֹ הוא איש משפחה למופת, בן מסור לאימו ואיש עבודה מוכשר וחרוץ, ממש ״לפי הספר״. אולם כשהוא פוגש באשתו המפונקת והסוערת של חברו, הוא אינו מצליח לעמוד בפני קסמיה, והעקרונות המוסריים שדבק בהם באדיקות עד כה, נכנעים לתשוקה וליצר.
ר'וּ־ליָאנְג הוא גבר צעיר העושה את צעדיו הראשונים בעולם המבוגרים. הוא מתגורר בביתו עם הוריו ואחיו אך בז להם וסולד מתרבותם הפשוטה וההמונית. הוא רוצה בכל מאודו להשתייך לתרבות אחרת, מתוחכמת ומערבית. כשנקרית בדרכו צעירה ממוצא אירופי, התשוקה להתנתק משורשיו ולצייר לעצמו עתיד שונה מהצפוי לו, מקבלת פנים ממשיות.
בספר זה תמצאו שני סיפורים קצרים מאת איילינג ג׳אנג, סופרת מן המוערכות והאהובות בסין. בשניהם עוסקת ג׳אנג בזוגיות לא מתפקדת, בדינמיקות משפחתיות ובהתנגשות תרבותית בין סין למערב, ועושה זאת בסגנונה האירוני, שמקפל בתוכו בתחכום רבדים של תמימות, איפוק, אופל וחושניות. בעולמות הספרותיים של איילינג ג׳אנג אין דמויות גדולות מהחיים, אלא אנשים שגרתיים ויומיומיים שגם במציאות שמרנית ונוקשה אינם נואשים מלנסות וללכוד רגעים גנובים של אושר ותשוקה.
"איילינג ג׳אנג היא גאונה שלא מן העולם הזה" באי שיין-יונג, סופר
"איילינג ג׳אנג לכאורה מרושעת ומרירה, אולם למעשה היא רואה אנשים בצלילות רבה ומלאת חמלה"
סטנלי קוואן, במאי הסרט ורד אדום, ורד לבן
מתי רשאית מדינה לתבוע מאזרחיה למות למענה במלחמה? מתי רשאית מדינה לתבוע מחייליה להרוג את חייליה של מדינה אחרת במלחמה?
על פי התיאוריה הפוליטית הליברלית, מותר למדינה לתבוע מאזרחיה להשתתף רק במלחמה של הגנה עצמית. אבל בישראל חיות קבוצות הסוברות שמותר למדינה לתבוע מאזרחיה להשתתף במלחמת ברירה, למשל מלחמה שמקורה בטעמים דתיים.
התיאוריה הפוליטית והמשפט מכירים בשתי דוקטרינות המאפשרות לחיילים לסרב להשתתף במלחמה: אי-ציות אזרחי וסרבנות מצפון. כאשר המדינה תובעת מחיילים חילונים שירות בשטחים, היא תובעת מהם מוות והרג בשמן של תאולוגיות דתיות. חיילים כאלה צריכים ליהנות מהגנתה של דוקטרינה שלישית, "סרבנות מכוח תרבות": סרבנות לשרת שירות התובע מעשים מכוחה של תרבות שאינה חלק מהתרבות, מהזהות ומהאישיות של החייל.
פרופ' מנחם מאוטנר הוא חבר סגל בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. זהו ספרו העשירי.
מתי רשאית מדינה לתבוע מאזרחיה למות למענה במלחמה? מתי רשאית מדינה לתבוע מחייליה להרוג את חייליה של מדינה אחרת במלחמה?
על פי התיאוריה הפוליטית הליברלית, מותר למדינה לתבוע מאזרחיה להשתתף רק במלחמה של הגנה עצמית. אבל בישראל חיות קבוצות הסוברות שמותר למדינה לתבוע מאזרחיה להשתתף במלחמת ברירה, למשל מלחמה שמקורה בטעמים דתיים.
התיאוריה הפוליטית והמשפט מכירים בשתי דוקטרינות המאפשרות לחיילים לסרב להשתתף במלחמה: אי-ציות אזרחי וסרבנות מצפון. כאשר המדינה תובעת מחיילים חילונים שירות בשטחים, היא תובעת מהם מוות והרג בשמן של תאולוגיות דתיות. חיילים כאלה צריכים ליהנות מהגנתה של דוקטרינה שלישית, "סרבנות מכוח תרבות": סרבנות לשרת שירות התובע מעשים מכוחה של תרבות שאינה חלק מהתרבות, מהזהות ומהאישיות של החייל.
פרופ' מנחם מאוטנר הוא חבר סגל בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. זהו ספרו העשירי.
"אין ספק כי למרות הקשיים וההבדלים הגדולים אנו חייבים לפעול לחיזוק ולעידוד פעולות, גופים ומוסדות שנועדו ללמד יהודים וערבים לחיות יחדיו", אהוד אולמרט, ראש ממשלת ישראל לשעבר.
האם ניתן ליצור בישראל, המוגדרת כמדינת הלאום של העם היהודי, מסגרת יהודית־ערבית שוויונית? הספר אי של שוויון בוחן את מידת מימושו של חזון בתי הספר המשותפים ליהודים ולערבים מאז ייסדה עמותת "יד ביד" לחינוך דו־לשוני את בית הספר הראשון ב-1998.
במרכז הספר עומדת השאלה אם חינוך משותף הממוקד בחתירה לשלום ולשוויון משפיע על המציאות שמחוץ למוסדות החינוך, כפי שקיוו מייסדיהם, או שמא עוצמת הסכסוך הישראלי־פלסטיני הופכת גם את המרחב הבית ספרי המשותף לזירה של עימות.
המחבר, ד"ר אמין ח'לף, מנסה להשיב על שאלה זו באמצעות ניתוח תובנותיהם והתנסויותיהם של מחנכים השותפים לחינוך הדו־לשוני ושל אנשי הדרג הפדגוגי והפוליטי במערכת החינוך ובשלטון המקומי. מסקנתו היא כי פערי הכוחות בין קבוצת הרוב היהודית לבין קבוצת המיעוט הערבית אינם נעלמים במסגרות החינוך המשותפות והשפעתם של בתי הספר המשותפים על ההוויה הישראלית עדיין מוגבלת למדי. ואף על פי כן, הוא מראה כי החינוך המשותף הניב גם פירות, ועצם הרצון לקיים שותפות שוויונית דרך מסגרות חינוך הוא בעל פוטנציאל להשפעה סביבתית חיובית גם אם טרם מומש במלואו.
מֵעבר להתייחסות לבתי ספר דו־לשוניים בישראל הספר תורם גם להבנת העקרונות החינוכיים של התפיסה הרב־תרבותית ומציג כלים לפענוח הדינמיקה של יחסי רוב ומיעוט.
"אין ספק כי למרות הקשיים וההבדלים הגדולים אנו חייבים לפעול לחיזוק ולעידוד פעולות, גופים ומוסדות שנועדו ללמד יהודים וערבים לחיות יחדיו", אהוד אולמרט, ראש ממשלת ישראל לשעבר.
האם ניתן ליצור בישראל, המוגדרת כמדינת הלאום של העם היהודי, מסגרת יהודית־ערבית שוויונית? הספר אי של שוויון בוחן את מידת מימושו של חזון בתי הספר המשותפים ליהודים ולערבים מאז ייסדה עמותת "יד ביד" לחינוך דו־לשוני את בית הספר הראשון ב-1998.
במרכז הספר עומדת השאלה אם חינוך משותף הממוקד בחתירה לשלום ולשוויון משפיע על המציאות שמחוץ למוסדות החינוך, כפי שקיוו מייסדיהם, או שמא עוצמת הסכסוך הישראלי־פלסטיני הופכת גם את המרחב הבית ספרי המשותף לזירה של עימות.
המחבר, ד"ר אמין ח'לף, מנסה להשיב על שאלה זו באמצעות ניתוח תובנותיהם והתנסויותיהם של מחנכים השותפים לחינוך הדו־לשוני ושל אנשי הדרג הפדגוגי והפוליטי במערכת החינוך ובשלטון המקומי. מסקנתו היא כי פערי הכוחות בין קבוצת הרוב היהודית לבין קבוצת המיעוט הערבית אינם נעלמים במסגרות החינוך המשותפות והשפעתם של בתי הספר המשותפים על ההוויה הישראלית עדיין מוגבלת למדי. ואף על פי כן, הוא מראה כי החינוך המשותף הניב גם פירות, ועצם הרצון לקיים שותפות שוויונית דרך מסגרות חינוך הוא בעל פוטנציאל להשפעה סביבתית חיובית גם אם טרם מומש במלואו.
מֵעבר להתייחסות לבתי ספר דו־לשוניים בישראל הספר תורם גם להבנת העקרונות החינוכיים של התפיסה הרב־תרבותית ומציג כלים לפענוח הדינמיקה של יחסי רוב ומיעוט.
בחמש המסות שבספר הזהות העצמית שלי זוכה באוטוביוגרפיות, סיפורי חיים. אוטו-ביו-גרפיות שהן רישום עצמי של החיים או רישום של חיי העצמי.
כותרת הספר מציגה את העצמי כשווה ערך של להיות בתוך זהות מסוימת, אך תחת רישום גרפי עם קו מוחק, להיות בזהות המזרחית. העצמי בביוגרפיה שלו, בסיפור החיים שלו, חי בתוך המחיקה של המילה או המושג של הזהות שלו. מדובר באקטיביות עצמה של מעשה המחיקה של העצמי את הזהות, גם במובן של המושג או הזהות ככבר מחוקים או מתים. יוצא שהקיום של העצמי בזהות ופעולת המחיקה האקטיבית של העצמי את הזהות שלובים זה בזה ומקיימים זה את זה תמידית.
מדובר אם כן, באוטוביוגרפיות מושגיות. הקיום שלנו הוא רישום עצמי של חיי המושג או המילה המגדירה את הזהות, בקיומו ובמחיקתו. אנחנו חיים את המושגים הזהותיים כמו יהודי, ישראלי, מזרחי, גבר, אישה וכדומה, וגם את פעולות המחיקה שלנו את הזהויות או את האופן שבו המושגים האלה כבר מתים עבורנו. לעיתים אף מושגים מתים או מבוטלים הם בלב הקיום שלנו בשל כוח ההתנגדות הגלום בפעולת המחיקה, וגם מכיוון שהזהות מעצמה מפעילה מחיקה של העצמי או של זהויות שכנות.
בספר זה אני מבטא אפשרות הגותית ופוליטית רדיקלית לחשוב את עצמנו כנשאים של זהויות גם כאשר מושגי הזהות מתים או מחוקים עבורנו, אבל גם מאפשר פתח מילוט מתוך סבך הקיום בתוך פוליטיקת הזהויות, מכיוון שהזהות עצמה היא פעולת מחיקה ולא רק פעולת רישום חיובי, ובכך היא אולי המפלט מעצמה – להיות ולחיות בתוך הזהות ומעבר לה, מעבר למושג שלה. להיות מזרחי משמעו גם להיות לא מזרחי. וכך ה״מזרחי״ וגם ה"מערבי" אינם מושגי זהות ומושגי קיום סותרים, אלא מושגים שנרשמים, מתים ונמחקים אחד לתוך השני.
י.ב.
יצחק בנימיני הוא מרצה בבצלאל ובאוניברסיטת תל אביב; עורך ראשי של הוצאת רסלינג בשיתוף עם עידן צבעוני.
בחמש המסות שבספר הזהות העצמית שלי זוכה באוטוביוגרפיות, סיפורי חיים. אוטו-ביו-גרפיות שהן רישום עצמי של החיים או רישום של חיי העצמי.
כותרת הספר מציגה את העצמי כשווה ערך של להיות בתוך זהות מסוימת, אך תחת רישום גרפי עם קו מוחק, להיות בזהות המזרחית. העצמי בביוגרפיה שלו, בסיפור החיים שלו, חי בתוך המחיקה של המילה או המושג של הזהות שלו. מדובר באקטיביות עצמה של מעשה המחיקה של העצמי את הזהות, גם במובן של המושג או הזהות ככבר מחוקים או מתים. יוצא שהקיום של העצמי בזהות ופעולת המחיקה האקטיבית של העצמי את הזהות שלובים זה בזה ומקיימים זה את זה תמידית.
מדובר אם כן, באוטוביוגרפיות מושגיות. הקיום שלנו הוא רישום עצמי של חיי המושג או המילה המגדירה את הזהות, בקיומו ובמחיקתו. אנחנו חיים את המושגים הזהותיים כמו יהודי, ישראלי, מזרחי, גבר, אישה וכדומה, וגם את פעולות המחיקה שלנו את הזהויות או את האופן שבו המושגים האלה כבר מתים עבורנו. לעיתים אף מושגים מתים או מבוטלים הם בלב הקיום שלנו בשל כוח ההתנגדות הגלום בפעולת המחיקה, וגם מכיוון שהזהות מעצמה מפעילה מחיקה של העצמי או של זהויות שכנות.
בספר זה אני מבטא אפשרות הגותית ופוליטית רדיקלית לחשוב את עצמנו כנשאים של זהויות גם כאשר מושגי הזהות מתים או מחוקים עבורנו, אבל גם מאפשר פתח מילוט מתוך סבך הקיום בתוך פוליטיקת הזהויות, מכיוון שהזהות עצמה היא פעולת מחיקה ולא רק פעולת רישום חיובי, ובכך היא אולי המפלט מעצמה – להיות ולחיות בתוך הזהות ומעבר לה, מעבר למושג שלה. להיות מזרחי משמעו גם להיות לא מזרחי. וכך ה״מזרחי״ וגם ה"מערבי" אינם מושגי זהות ומושגי קיום סותרים, אלא מושגים שנרשמים, מתים ונמחקים אחד לתוך השני.
י.ב.
יצחק בנימיני הוא מרצה בבצלאל ובאוניברסיטת תל אביב; עורך ראשי של הוצאת רסלינג בשיתוף עם עידן צבעוני.
"הדברים שראיתי בדרכים נדמו לי לפעמים כפרי דמיון. ראיתי אנשי חזון נפגשים כדי לדון, ללמוד, להתווכח, לקבל החלטות, לבנות ולשפץ יקומים מקבילים. ראיתי מתקני עולם מתחייבים למניפסטים ערכיים, קובעים חוקות ומכוננים מהפכות זעירות וססגוניות. ראיתי במו-עיני ובאתי לספר".
ישראל עשירה במיוחד בקהילות מיוחדות. במסע של שוטטות ומפגשים בכל רחבי הארץ, מנסה המחברת, חברת קהילה בעצמה, להתוודע אליהן, להבין את ההיסטוריה שלהן ואת השקפת העולם של חבריהן ואת אופן התנהלותן.
הדרכים שבהן בוחרים בני אדם לחיות יחד, לשתף פעולה, לעבוד, ליצור ולחגוג, הן רבות ומגוונות. בעידן של גלובליזציה והכחדה של תרבויות מקומיות, מתעקשות הקהילות המתוארות בספר לקיים את תרבותן הייחודית ולממש את חזונן החד-פעמי.
ממלכת היקומים המקבילים השוכנת ממש מתחת לאפינו, נוכחת כאן כהצעה מתמדת, כמטאפורה, כשירה שמתקיימת תמיד לצד השפה אבל נגלית רק למי שמבקש אותה.
יקומים מקבילים הוא עדות לכוחה של הקהילה, ליכולת שלה להתמודד עם לחצים עצומים מבפנים ומבחוץ ולשרוד כתרבות. היקומים המקבילים הללו, על ניסיון החיים המשותף שצברו, הם אוצר של ידע מעשי ונגיש הזמין לכל מי שנפשו חפצה בחיי קהילה.
"הדברים שראיתי בדרכים נדמו לי לפעמים כפרי דמיון. ראיתי אנשי חזון נפגשים כדי לדון, ללמוד, להתווכח, לקבל החלטות, לבנות ולשפץ יקומים מקבילים. ראיתי מתקני עולם מתחייבים למניפסטים ערכיים, קובעים חוקות ומכוננים מהפכות זעירות וססגוניות. ראיתי במו-עיני ובאתי לספר".
ישראל עשירה במיוחד בקהילות מיוחדות. במסע של שוטטות ומפגשים בכל רחבי הארץ, מנסה המחברת, חברת קהילה בעצמה, להתוודע אליהן, להבין את ההיסטוריה שלהן ואת השקפת העולם של חבריהן ואת אופן התנהלותן.
הדרכים שבהן בוחרים בני אדם לחיות יחד, לשתף פעולה, לעבוד, ליצור ולחגוג, הן רבות ומגוונות. בעידן של גלובליזציה והכחדה של תרבויות מקומיות, מתעקשות הקהילות המתוארות בספר לקיים את תרבותן הייחודית ולממש את חזונן החד-פעמי.
ממלכת היקומים המקבילים השוכנת ממש מתחת לאפינו, נוכחת כאן כהצעה מתמדת, כמטאפורה, כשירה שמתקיימת תמיד לצד השפה אבל נגלית רק למי שמבקש אותה.
יקומים מקבילים הוא עדות לכוחה של הקהילה, ליכולת שלה להתמודד עם לחצים עצומים מבפנים ומבחוץ ולשרוד כתרבות. היקומים המקבילים הללו, על ניסיון החיים המשותף שצברו, הם אוצר של ידע מעשי ונגיש הזמין לכל מי שנפשו חפצה בחיי קהילה.
"הילדים שלי שאלו אותי פעם איזו עדה הם, כי 'גם אתה וגם אמא חצי חצי'... הושבתי אותם על הברכיים והסברתי שאנחנו לא חצי. אנחנו שלמים, והעדה שלנו היא 'ישראלים'. יהודים ישראלים, ככה, פשוט. אנחנו לא חצי, אתם לא רבע והילדים שלכם לא יהיו שמיניות. כי בחשבון שלנו, העדה וגם המגזר והמגדר – שייכים לחיבור, לא לחיסור, ובטח שלא לשברים..." (מתוך הספר)
מדרש ישראלי מבקש להעמיק בשאלות של זהות יהודית-ישראלית, ליצור תרבות ראויה, מלאת רעיונות, מרגשת ומהנה. הוא בנוי קטעים קטעים, קצרים וחכמים, שעוסקים ברגעים יומיומיים, בדמויות צבעוניות, בחגים ובפרשת השבוע. הספר מציע מכלול עשיר שמעניק נקודת מבט ותפיסת עולם רחבה, עמוקה וגם משעשעת, ביקורתית וגם מפרגנת, אבל תמיד אופטימית ואוהבת מאוד. זהו ניסיון מלא תקווה לחבר את היהדות והישראליות זו לזו, ואת שתיהן – אלינו.
מדרש ישראלי ניגש לתרגם ערכים, שאולי קצת העלו אבק, לישראלית מדוברת. הוא מזכיר לנו שהיהדות שייכת לכולם ושהטקסטים שלה רק מחכים שנבוא ונשוחח איתם, נתווכח ונמשיך את היצירה.
אסף פרי הוא איש חינוך. עמד יותר מעשור בראש מכינת אדרת – בית מדרש ישראלי. הקים את מיזם "מֵעֵבֶר – שיח ערכי ישראלי", ושותף במגוון פרויקטים בתחומים של זהות ומנהיגות. מרצה, מנחה, מלווה צוותים חינוכיים ודורש בישראליות.
"הילדים שלי שאלו אותי פעם איזו עדה הם, כי 'גם אתה וגם אמא חצי חצי'... הושבתי אותם על הברכיים והסברתי שאנחנו לא חצי. אנחנו שלמים, והעדה שלנו היא 'ישראלים'. יהודים ישראלים, ככה, פשוט. אנחנו לא חצי, אתם לא רבע והילדים שלכם לא יהיו שמיניות. כי בחשבון שלנו, העדה וגם המגזר והמגדר – שייכים לחיבור, לא לחיסור, ובטח שלא לשברים..." (מתוך הספר)
מדרש ישראלי מבקש להעמיק בשאלות של זהות יהודית-ישראלית, ליצור תרבות ראויה, מלאת רעיונות, מרגשת ומהנה. הוא בנוי קטעים קטעים, קצרים וחכמים, שעוסקים ברגעים יומיומיים, בדמויות צבעוניות, בחגים ובפרשת השבוע. הספר מציע מכלול עשיר שמעניק נקודת מבט ותפיסת עולם רחבה, עמוקה וגם משעשעת, ביקורתית וגם מפרגנת, אבל תמיד אופטימית ואוהבת מאוד. זהו ניסיון מלא תקווה לחבר את היהדות והישראליות זו לזו, ואת שתיהן – אלינו.
מדרש ישראלי ניגש לתרגם ערכים, שאולי קצת העלו אבק, לישראלית מדוברת. הוא מזכיר לנו שהיהדות שייכת לכולם ושהטקסטים שלה רק מחכים שנבוא ונשוחח איתם, נתווכח ונמשיך את היצירה.
אסף פרי הוא איש חינוך. עמד יותר מעשור בראש מכינת אדרת – בית מדרש ישראלי. הקים את מיזם "מֵעֵבֶר – שיח ערכי ישראלי", ושותף במגוון פרויקטים בתחומים של זהות ומנהיגות. מרצה, מנחה, מלווה צוותים חינוכיים ודורש בישראליות.
פרחים מלאכותיים, יצירתו של לוּאִיז רוּפָאטוֹ - מחשובי היוצרים העכשוויים בספרות הברזילאית בת זמננו - בנויה כסיפור בתוך סיפור בתוך סיפור, סיפורים שמספרות דמויות שונות, המתרחשים במדינות שונות, מתארים תרבויות שונות ומסופרים בשפות שונות. בפתח הספר, מייחס רופאטו את הסיפורים לאדם בשם דוֹרְיוֹ פינֵטוֹ, שעבד בבנק העולמי וערך מסעות ברחבי העולם, ואלה הם כביכול זיכרונותיו, אותם שלח לרופאטו כדי שיערוך אותם ויוציאם בספר. בכתיבה תמציתית, חסכנית ומדויקת, מצליח הסופר לאחוז בליבם של קוראיו ולפתוח להם צוהר מסקרן לכמה וכמה עולמות שכולם חלק מעולמם.
לוּאִיז רוּפָאטוֹ, נולד בשנת 1961 בקָטָגוּאָזִיס שבדרום-מזרח ברזיל למשפחת ילדי מהגרים ענייה: שורשיו של אביו באיטליה, ואימו ממוצא פורטוגלי. רוּפָאטוֹ עבד במלאכות רבות עד שלמד עיתונאות ותקשורת. משסיים את לימודיו עבד במשך יותר מעשור כעיתונאי, ולמן שנת 2003 ואילך התמסר כליל לכתיבה ספרותית. יצירתו של רוּפָאטוֹ זיכתה אותו בפרסים ספרותיים יוקרתיים ותורגמה לשפות רבות. פרחים מלאכותיים הוא יצירתו הראשונה הרואה אור בעברית.
לספר מצורפת אחרית דבר מאת המתרגם, רמי סערי.
פרחים מלאכותיים, יצירתו של לוּאִיז רוּפָאטוֹ - מחשובי היוצרים העכשוויים בספרות הברזילאית בת זמננו - בנויה כסיפור בתוך סיפור בתוך סיפור, סיפורים שמספרות דמויות שונות, המתרחשים במדינות שונות, מתארים תרבויות שונות ומסופרים בשפות שונות. בפתח הספר, מייחס רופאטו את הסיפורים לאדם בשם דוֹרְיוֹ פינֵטוֹ, שעבד בבנק העולמי וערך מסעות ברחבי העולם, ואלה הם כביכול זיכרונותיו, אותם שלח לרופאטו כדי שיערוך אותם ויוציאם בספר. בכתיבה תמציתית, חסכנית ומדויקת, מצליח הסופר לאחוז בליבם של קוראיו ולפתוח להם צוהר מסקרן לכמה וכמה עולמות שכולם חלק מעולמם.
לוּאִיז רוּפָאטוֹ, נולד בשנת 1961 בקָטָגוּאָזִיס שבדרום-מזרח ברזיל למשפחת ילדי מהגרים ענייה: שורשיו של אביו באיטליה, ואימו ממוצא פורטוגלי. רוּפָאטוֹ עבד במלאכות רבות עד שלמד עיתונאות ותקשורת. משסיים את לימודיו עבד במשך יותר מעשור כעיתונאי, ולמן שנת 2003 ואילך התמסר כליל לכתיבה ספרותית. יצירתו של רוּפָאטוֹ זיכתה אותו בפרסים ספרותיים יוקרתיים ותורגמה לשפות רבות. פרחים מלאכותיים הוא יצירתו הראשונה הרואה אור בעברית.
לספר מצורפת אחרית דבר מאת המתרגם, רמי סערי.
בלשון עדינה ופיוטית להפליא מספרת לנו הסופרת הקנדית הידועה אן קמרון את סיפורו הנוגע ללב של פיטר בקסטר, ילד בן אחת עשרה ללא משפחה שהטלטל בין מוסדות ומשפחות אומנה, שלמד מאוחר מדי את כוח הריפוי של אמונה ואהבה.
הוא נמלט מהמוסד בו שהה עמוק אל תוך יערות קולומביה הבריטית. רעב, פצוע ורדוף על ידי אימה שאינה עוזבת אותו, מצא פיטר מקלט בבקתה של שניים, מדובב חלומות קשיש, מבני העמים הראשונים של קנדה המערבית, ובן לווייתו האילם. דרך תורתם, הוא מגלה את כוחו של עולם הרוחות האינדיאני ואת האומץ להתמודד בעצמו עם האימה הרודפת אותו.
קמרון חושפת קנדה אחרת, כמעט בלתי ידועה לקוראי העברית. זהו מפגש אכזרי וטראגי בין תרבות האדם הלבן לבין תרבות העמים הראשונים של קנדה, תרבות שנכחדה בשיטתיות ובאכזריות. זהו סיפור מופלא ומלנכולי, עמוק ומיוחד, שאי אפשר להניח מן היד.
בלשון עדינה ופיוטית להפליא מספרת לנו הסופרת הקנדית הידועה אן קמרון את סיפורו הנוגע ללב של פיטר בקסטר, ילד בן אחת עשרה ללא משפחה שהטלטל בין מוסדות ומשפחות אומנה, שלמד מאוחר מדי את כוח הריפוי של אמונה ואהבה.
הוא נמלט מהמוסד בו שהה עמוק אל תוך יערות קולומביה הבריטית. רעב, פצוע ורדוף על ידי אימה שאינה עוזבת אותו, מצא פיטר מקלט בבקתה של שניים, מדובב חלומות קשיש, מבני העמים הראשונים של קנדה המערבית, ובן לווייתו האילם. דרך תורתם, הוא מגלה את כוחו של עולם הרוחות האינדיאני ואת האומץ להתמודד בעצמו עם האימה הרודפת אותו.
קמרון חושפת קנדה אחרת, כמעט בלתי ידועה לקוראי העברית. זהו מפגש אכזרי וטראגי בין תרבות האדם הלבן לבין תרבות העמים הראשונים של קנדה, תרבות שנכחדה בשיטתיות ובאכזריות. זהו סיפור מופלא ומלנכולי, עמוק ומיוחד, שאי אפשר להניח מן היד.
מי לא מתרגש מאוכל?
אוכל כחוויה, כחיבור בין לבבות, כגשר בין תרבויות.
שף קונדיטור נעמי עומר, בספר ביכורים, מנגישה את העולם הקולינרי, מהריחות של השוק בירושלים, ועד הבולונז'רי בפרובאנס.
מסע של טעמים וניחוחות שעובר בין אוכל פשוט של הכפריים בהרי האטלס, דרך המרקמים של סיציליה, נדיבות חומרי הגלם של פאריס, ובחזרה אל סמטאות ארץ ישראל הטובה.
הספר מועבר כסדנה מעשית. תלמדו טכניקות, תגלו סודות, תקבלו ליווי עד הפרטים הכי קטנים לכל מתכון, ותבינו שגם מתכון מורכב ניתן לפיצוח ביתי, עד לרמת שף.
נעמי עומר מאוהבת במטבח ובתחושת הנדיבות שיש בלהאכיל אנשים. את הנתינה הזאת, היא מבקשת להעביר לקוראים, על מנת לאפשר להם להצליח במתכון, לחוות את התחושה ולפזר את הקסם הלאה.
נעמי עומר
אם ל- 4 ילדים נשואה ליוסי, סבתא ל- 2 נכדים
מכורה למטבח ושף קונדיטור.
בוגרת קורס קונדיטוריה בבית הספר הגבוה לקולינריה "בישולים"
בעלת הכשרה מה"קורדון בלו" בפריס.
בעלת הכשרה קולינרית עשירה מדרום צרפת, התמחות במטבח הירושלמי, וקורסים מקצועיים בתחום.
מי לא מתרגש מאוכל?
אוכל כחוויה, כחיבור בין לבבות, כגשר בין תרבויות.
שף קונדיטור נעמי עומר, בספר ביכורים, מנגישה את העולם הקולינרי, מהריחות של השוק בירושלים, ועד הבולונז'רי בפרובאנס.
מסע של טעמים וניחוחות שעובר בין אוכל פשוט של הכפריים בהרי האטלס, דרך המרקמים של סיציליה, נדיבות חומרי הגלם של פאריס, ובחזרה אל סמטאות ארץ ישראל הטובה.
הספר מועבר כסדנה מעשית. תלמדו טכניקות, תגלו סודות, תקבלו ליווי עד הפרטים הכי קטנים לכל מתכון, ותבינו שגם מתכון מורכב ניתן לפיצוח ביתי, עד לרמת שף.
נעמי עומר מאוהבת במטבח ובתחושת הנדיבות שיש בלהאכיל אנשים. את הנתינה הזאת, היא מבקשת להעביר לקוראים, על מנת לאפשר להם להצליח במתכון, לחוות את התחושה ולפזר את הקסם הלאה.
נעמי עומר
אם ל- 4 ילדים נשואה ליוסי, סבתא ל- 2 נכדים
מכורה למטבח ושף קונדיטור.
בוגרת קורס קונדיטוריה בבית הספר הגבוה לקולינריה "בישולים"
בעלת הכשרה מה"קורדון בלו" בפריס.
בעלת הכשרה קולינרית עשירה מדרום צרפת, התמחות במטבח הירושלמי, וקורסים מקצועיים בתחום.
האתגר שמציע הספר הנוכחי הוא מורכב, בדומה למורכבות התחום המקצועי שאותו הוא משקף: התחום הרב-תרבותי. זהו תחום המשלב ושוזר חזון, תיאוריה ותהליך עבודה קונקרטי, הנבנה והולך בהדרגה, תוך התייעצות ולמידה, שותפות ומעורבות בלתי-פוסקות בכל רמות העבודה – האקדמיה, השדה, קובעי המדיניות, אנשי המקצוע, בני הקהילות השונות, המשפחות, ובני הנוער, בעיקר בני הנוער.
המשימות המוטלות על בני נוער בחברה המודרנית הן רבות, מאתגרות ומורכבות. כאשר על משימות אלו מתווספים לחצים הנובעים ממעברים בין תרבויות, שונוּת בנורמות התנהגות, קונפליקטים בין ערכים, אובדן רשתות ביטחון וריחוק מקבוצת שווים, בגין הגירה, עלייה או השתייכות לקבוצות מיעוט תרבויות, המורכבוּת מאיימת על שלמות האני ומייצרת גורמי סיכון.
אחד המסרים של ספר זה הוא החשיבות הטמונה בליווי העובדים באופן צמוד ורגיש, כדי לשמור עליהם, להעניק להם את מרחב הנשימה, ההתייעצות, שחרור הלחצים, הלמידה, ההתחלקות האישית והקבוצתית. הכשרות והדרכות לעובדים הרב-תרבותיים מאפשרות לא רק לרכוש ידע ומיומנויות רב-תרבותיות, אלא גם להטעין מחדש את המצברים ולהתחבר מחדש לחזון, לדעת שהם לא לבד במערכה המאתגרת הזאת, שהם חלק משלם, מקבוצה.
הספר בא בראש ובראשונה לעמוד על חשיבותה של העבודה הרב תרבותית בישראל- התערבות כשירה תרבותית. להשקפתנו זוהי דרך נכונה, מכבדת ומעצימה להתערבות, והיא היעילה והאפקטיבית ביותר. הספר משלב תיאוריה ומתאר בנדיבות שלל פרויקטים מהשדה ועקרונות מנחים לבניית פרויקטים שונים תוך איסוף ותיאור מפורט של סוגי האוכלוסיות בישראל ומאפייניה הייחודיים של כל קבוצה תרבותית. בכך שואף הספר לאפשר לכל אדם או ארגון להשתמש בו כמצע לעבודה עם בני נוער.
כותבות הספר הן ד"ר שמחה גתהון וד"ר עדנה בוסטין שתיהן מומחיות בעבודה רב-תרבותית ועבודה קהילתית.
האתגר שמציע הספר הנוכחי הוא מורכב, בדומה למורכבות התחום המקצועי שאותו הוא משקף: התחום הרב-תרבותי. זהו תחום המשלב ושוזר חזון, תיאוריה ותהליך עבודה קונקרטי, הנבנה והולך בהדרגה, תוך התייעצות ולמידה, שותפות ומעורבות בלתי-פוסקות בכל רמות העבודה – האקדמיה, השדה, קובעי המדיניות, אנשי המקצוע, בני הקהילות השונות, המשפחות, ובני הנוער, בעיקר בני הנוער.
המשימות המוטלות על בני נוער בחברה המודרנית הן רבות, מאתגרות ומורכבות. כאשר על משימות אלו מתווספים לחצים הנובעים ממעברים בין תרבויות, שונוּת בנורמות התנהגות, קונפליקטים בין ערכים, אובדן רשתות ביטחון וריחוק מקבוצת שווים, בגין הגירה, עלייה או השתייכות לקבוצות מיעוט תרבויות, המורכבוּת מאיימת על שלמות האני ומייצרת גורמי סיכון.
אחד המסרים של ספר זה הוא החשיבות הטמונה בליווי העובדים באופן צמוד ורגיש, כדי לשמור עליהם, להעניק להם את מרחב הנשימה, ההתייעצות, שחרור הלחצים, הלמידה, ההתחלקות האישית והקבוצתית. הכשרות והדרכות לעובדים הרב-תרבותיים מאפשרות לא רק לרכוש ידע ומיומנויות רב-תרבותיות, אלא גם להטעין מחדש את המצברים ולהתחבר מחדש לחזון, לדעת שהם לא לבד במערכה המאתגרת הזאת, שהם חלק משלם, מקבוצה.
הספר בא בראש ובראשונה לעמוד על חשיבותה של העבודה הרב תרבותית בישראל- התערבות כשירה תרבותית. להשקפתנו זוהי דרך נכונה, מכבדת ומעצימה להתערבות, והיא היעילה והאפקטיבית ביותר. הספר משלב תיאוריה ומתאר בנדיבות שלל פרויקטים מהשדה ועקרונות מנחים לבניית פרויקטים שונים תוך איסוף ותיאור מפורט של סוגי האוכלוסיות בישראל ומאפייניה הייחודיים של כל קבוצה תרבותית. בכך שואף הספר לאפשר לכל אדם או ארגון להשתמש בו כמצע לעבודה עם בני נוער.
כותבות הספר הן ד"ר שמחה גתהון וד"ר עדנה בוסטין שתיהן מומחיות בעבודה רב-תרבותית ועבודה קהילתית.
המגורים במגדל רב קומות ברמת גן נדמים לאפרת כחיים במגדל בבל עכשווי המיטלטלים בין השאיפה לחיים רגועים לבין כאוס הנוצר בשל תקשורת לקויה ומנהגים שהביאו עִמם דיירי הבניין ממקום מגורים קודם. לעיני הקוראים מצטייר פסיפס דמויות ססגוני, ובו דיירים מכל הגילים, מכל סוגי ההשכלה ובעלי עיסוקים שונים ולעתים אף משונים מתנהלים בחיי היום יום, באירועים, בשמחות או במריבות. נגד רצונם ושלא על פי בחירתם הופכים הדיירים לשותפים לצלילים, לניחוחות ולמראות של שכניהם לבניין, ונאלצים להסתגל לחשיפה זו ולרוב גם להשלים אִתה.
ד"ר עיינה פרידמן, ילידת הארץ, היא אומנית רב תחומית (פיסול, צילום, מיצב ומיצג) ואוצרת תערוכות אומנות המתמקדות בעיקר בנושאים חברתיים. עד כה פרסמה שנים-עשר ספרי ילדים, העוסקים גם הם בנושאים חברתיים. ביתי אינו מבצרי הוא הרומן השלישי שלה למבוגרים, אחרי דווקא אשכנזייה נחמדה ושיק פריז, גם הם בהוצאת אוריון.
המגורים במגדל רב קומות ברמת גן נדמים לאפרת כחיים במגדל בבל עכשווי המיטלטלים בין השאיפה לחיים רגועים לבין כאוס הנוצר בשל תקשורת לקויה ומנהגים שהביאו עִמם דיירי הבניין ממקום מגורים קודם. לעיני הקוראים מצטייר פסיפס דמויות ססגוני, ובו דיירים מכל הגילים, מכל סוגי ההשכלה ובעלי עיסוקים שונים ולעתים אף משונים מתנהלים בחיי היום יום, באירועים, בשמחות או במריבות. נגד רצונם ושלא על פי בחירתם הופכים הדיירים לשותפים לצלילים, לניחוחות ולמראות של שכניהם לבניין, ונאלצים להסתגל לחשיפה זו ולרוב גם להשלים אִתה.
ד"ר עיינה פרידמן, ילידת הארץ, היא אומנית רב תחומית (פיסול, צילום, מיצב ומיצג) ואוצרת תערוכות אומנות המתמקדות בעיקר בנושאים חברתיים. עד כה פרסמה שנים-עשר ספרי ילדים, העוסקים גם הם בנושאים חברתיים. ביתי אינו מבצרי הוא הרומן השלישי שלה למבוגרים, אחרי דווקא אשכנזייה נחמדה ושיק פריז, גם הם בהוצאת אוריון.
תמונת השער ממחישה את כל שנחוץ לדעת על הספר "מחשבות לא מאופסות" קודם שמאמצים אותו. מכונת המוח המפענחת את צופן ההגיגים, המכתמים ומשפטי שיר, כדי להעלותם אל ההכרה ולאגדם לספר המאיר על הוויית קיומנו. הֵלך יקר, צרור את האוצר. ביום מעונן הוא יאיר לך את הדרך.
בימים אלה כשצעירים נוסעים למזרח לרכוש אמניות קרב עתיקות יומין, מציע הספר את אמנות זיכוך ההבעה של הלשון. אכן, האפוריזם - ברית של שתיקה עם המילה, צומת המפגש בין אזמל ההיגיון וריגשת הלב, היא סוגה עתיקת יומין ולה נציגים נכבדים בכל התרבויות והלשונות (כמו לה-רושפוקו הצרפתי, ניטשה הגרמני, ויילד האנגלי, לץ היהודי-פולני וכו'...) .
קול באישה ערגה.
הרבה חלומות עלייה התייבשו על חבלי קליטה
האידיש מחלחלת בין הסדקים של הנשמה.
אחד לוקח ללב. השני – לכיס.
יותר משנוצץ הזהב, נוצצות העיניים הנעוצות בו.
לציניקן הגיון ברזל ולב חלוד.
הריגושים אוטמים את הרגשות
האדם הוא תבנית נוף חיידקיו.
העובדות מדברות בעד עצמן. השמועות – בעד אחרים.
הדחף הזה לטמון את ראשנו בארגז החול של ילדותנו.
בתרמילו של כל גולם טמון אפקט הפרפר.
ארץ נוכלת יושביה.
תמונת השער ממחישה את כל שנחוץ לדעת על הספר "מחשבות לא מאופסות" קודם שמאמצים אותו. מכונת המוח המפענחת את צופן ההגיגים, המכתמים ומשפטי שיר, כדי להעלותם אל ההכרה ולאגדם לספר המאיר על הוויית קיומנו. הֵלך יקר, צרור את האוצר. ביום מעונן הוא יאיר לך את הדרך.
בימים אלה כשצעירים נוסעים למזרח לרכוש אמניות קרב עתיקות יומין, מציע הספר את אמנות זיכוך ההבעה של הלשון. אכן, האפוריזם - ברית של שתיקה עם המילה, צומת המפגש בין אזמל ההיגיון וריגשת הלב, היא סוגה עתיקת יומין ולה נציגים נכבדים בכל התרבויות והלשונות (כמו לה-רושפוקו הצרפתי, ניטשה הגרמני, ויילד האנגלי, לץ היהודי-פולני וכו'...) .
קול באישה ערגה.
הרבה חלומות עלייה התייבשו על חבלי קליטה
האידיש מחלחלת בין הסדקים של הנשמה.
אחד לוקח ללב. השני – לכיס.
יותר משנוצץ הזהב, נוצצות העיניים הנעוצות בו.
לציניקן הגיון ברזל ולב חלוד.
הריגושים אוטמים את הרגשות
האדם הוא תבנית נוף חיידקיו.
העובדות מדברות בעד עצמן. השמועות – בעד אחרים.
הדחף הזה לטמון את ראשנו בארגז החול של ילדותנו.
בתרמילו של כל גולם טמון אפקט הפרפר.
ארץ נוכלת יושביה.
סדרת הצופן התרבותי מגישה לקורא את רזי החשיבה הרב-תרבותית, השלכותיה ויישומיה הרבים. כיצד התייחסויות ההורה אל הילד מלידה קובעות את כושרו היצירתי, המדעי והדמוקרטי בעתיד באופן שיכשיר אותו להיות שותף בעל ערך בחברה מודרנית? ומהן הדרכים להכשיר את הילד מינקות לקשר עם הזולת ולראיית המשפחה כערך עליון כיאה לבן החברה המסורתית–הקולקטיבית? מה עלינו לדעת על אופן החשיבה השונה של תרבויות למיניהן כדי לעודד קשרים בין-תרבותיים? האם יכולות תרבויות שונות לחבר זו לזו באמצעות דיאלוג והשלמה הדדית כדי להציע לאדם פתרונות שונים למצוקותיו? מה יכול התנ"ך ללמד אותנו על יסודות החשיבה המסורתית–הקולקטיבית של כולנו? אילו פסוקים חינוכיים-טיפוליים יש בקוראן וכיצד אפשר להשתמש בהם לטובת כולנו? כיצד יכולים מנהיגים – המדברים עם העומד מולם כאילו הוא בן תרבותם – לקדם את השלום באמצעות הבנת חשיבתו של האחר? אלו מקצת הסוגיות שתדון בהם סדרת הצופן התרבותי.
דיאלוג – 123 סיפורים טיפוליים מהחברה המסורתית ופתרונם – הדיון התנהל כך: סטודנט מציג בעיה שמקורה בחברה המסורתית הישראלית על שלל גווניה (מוסלמים, נוצרים, בדווים, דרוזים, עולי אתיופיה, עולי קווקז, דתיים למיניהם ועוד). הבעיה שהוא מעלה מקורה במשפחתו, בעבודתו כמורה או כיועץ חינוכי עם תלמידיו או בכל מקום אחר. מתפתח דיאלוג רב-תרבותי העוסק בבעיה הנידונה ובו מציעים המשתתפים את הפתרונות המוכרים להם מתרבותם הם, והמחבר מוסיף את ההיבט המערבי שהוא אמון עליו בהיותו פסיכולוג קליני. כך חוברות יחדיו תרבויות שונות בדיאלוג פורה לתכלית אחת – לעזור לאדם במצוקתו.
סדרת הצופן התרבותי מגישה לקורא את רזי החשיבה הרב-תרבותית, השלכותיה ויישומיה הרבים. כיצד התייחסויות ההורה אל הילד מלידה קובעות את כושרו היצירתי, המדעי והדמוקרטי בעתיד באופן שיכשיר אותו להיות שותף בעל ערך בחברה מודרנית? ומהן הדרכים להכשיר את הילד מינקות לקשר עם הזולת ולראיית המשפחה כערך עליון כיאה לבן החברה המסורתית–הקולקטיבית? מה עלינו לדעת על אופן החשיבה השונה של תרבויות למיניהן כדי לעודד קשרים בין-תרבותיים? האם יכולות תרבויות שונות לחבר זו לזו באמצעות דיאלוג והשלמה הדדית כדי להציע לאדם פתרונות שונים למצוקותיו? מה יכול התנ"ך ללמד אותנו על יסודות החשיבה המסורתית–הקולקטיבית של כולנו? אילו פסוקים חינוכיים-טיפוליים יש בקוראן וכיצד אפשר להשתמש בהם לטובת כולנו? כיצד יכולים מנהיגים – המדברים עם העומד מולם כאילו הוא בן תרבותם – לקדם את השלום באמצעות הבנת חשיבתו של האחר? אלו מקצת הסוגיות שתדון בהם סדרת הצופן התרבותי.
דיאלוג – 123 סיפורים טיפוליים מהחברה המסורתית ופתרונם – הדיון התנהל כך: סטודנט מציג בעיה שמקורה בחברה המסורתית הישראלית על שלל גווניה (מוסלמים, נוצרים, בדווים, דרוזים, עולי אתיופיה, עולי קווקז, דתיים למיניהם ועוד). הבעיה שהוא מעלה מקורה במשפחתו, בעבודתו כמורה או כיועץ חינוכי עם תלמידיו או בכל מקום אחר. מתפתח דיאלוג רב-תרבותי העוסק בבעיה הנידונה ובו מציעים המשתתפים את הפתרונות המוכרים להם מתרבותם הם, והמחבר מוסיף את ההיבט המערבי שהוא אמון עליו בהיותו פסיכולוג קליני. כך חוברות יחדיו תרבויות שונות בדיאלוג פורה לתכלית אחת – לעזור לאדם במצוקתו.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
