קדוש סוּפי מסתורי נעלם בין הסמטאות ובתי הקברות של דלהי העתיקה. את החלל שנפער ממלאים ניסיונות עיקשים של מספרים שונים להרכיב את סיפור חייו, לשחזר את דמותו מפיסות יומיום ומנבכי דמיונם.
סיטארה הוא ספר שמרחיק אל מחוזות גיאוגרפיים וספרותיים לא שגרתיים. העלילות מתרחשות בין כתליו של עולם מוסלמי אדוק וגברי, מרוצף איסורים, והדמויות הכבולות בו משתוקקות לפרוץ את הגבולות הנוקשים של קיומן. השפה החושנית והעשירה מתפתלת בין סמטאות העיר העתיקה, רודפת את הדמויות ונאחזת בהן כמו שד.
בתוך כך עולות השאלות היסודיות ביותר של הספרות: כיצד לספר סיפור? למי מותר לספר, על מי ועל מה? היכן עובר הגבול בין מציאות ובדיה?
קדוש סוּפי מסתורי נעלם בין הסמטאות ובתי הקברות של דלהי העתיקה. את החלל שנפער ממלאים ניסיונות עיקשים של מספרים שונים להרכיב את סיפור חייו, לשחזר את דמותו מפיסות יומיום ומנבכי דמיונם.
סיטארה הוא ספר שמרחיק אל מחוזות גיאוגרפיים וספרותיים לא שגרתיים. העלילות מתרחשות בין כתליו של עולם מוסלמי אדוק וגברי, מרוצף איסורים, והדמויות הכבולות בו משתוקקות לפרוץ את הגבולות הנוקשים של קיומן. השפה החושנית והעשירה מתפתלת בין סמטאות העיר העתיקה, רודפת את הדמויות ונאחזת בהן כמו שד.
בתוך כך עולות השאלות היסודיות ביותר של הספרות: כיצד לספר סיפור? למי מותר לספר, על מי ועל מה? היכן עובר הגבול בין מציאות ובדיה?
מיואש מכך שאין לו בן שיירש אותו, עוזב מלך טורקיה את ארמונו כדי לחיות את שארית חייו בהתבודדות. רצה הגורל וזמן קצר לאחר מכן, פגש בארבעה דרווישים נודדים; שלושה נסיכים וסוחר עשיר שוויתרו על העולם בשל כישלונם באהבה. בשעת ייאושם הקשה ביותר זכו לפתע ארבעת הדרווישים, כל אחד בנפרד, להכוונה מכוח על טבעי שהדריך אותם לצאת לטורקיה, וניבא ששם יתהפך עליהם גורלם.
סיפור מופלא זה חובר לראשונה במאה הארבע־עשרה על ידי אמיר ח'וסראו וזכה לפופולריות בשנת 1803 לאחר שמיר אמאן תרגם אותו מחדש לשפת אורדו. הסיפור על ארבעת הדרווישים הוא קלאסיקה של ספרות אורדו ודומה מבחינת המבנה הספרותי לאלף לילה ולילה, ומהווה דוגמה מצוינת לסיפורת המאפשרת הצצה מרתקת אל המנהגים, האמונות והאנשים של אותה תקופה.
אמיר ח'וסראו (1253 – 1325) היה משורר פרסי נודע, תלמידו של המורה הסופּי הדגול מדלהי, ניזאמודין אולּיה (1238 – 1325). כאשר אמיר ח'וסראו סיפר לניזאמודין אוליה החולה את סיפור ארבעת הדרווישים, החלים ניזאמודין אוליה מחוליו וכך אמר: ״כל השומע סיפור זה, בעזרת אלוהים, יבריא."
מיואש מכך שאין לו בן שיירש אותו, עוזב מלך טורקיה את ארמונו כדי לחיות את שארית חייו בהתבודדות. רצה הגורל וזמן קצר לאחר מכן, פגש בארבעה דרווישים נודדים; שלושה נסיכים וסוחר עשיר שוויתרו על העולם בשל כישלונם באהבה. בשעת ייאושם הקשה ביותר זכו לפתע ארבעת הדרווישים, כל אחד בנפרד, להכוונה מכוח על טבעי שהדריך אותם לצאת לטורקיה, וניבא ששם יתהפך עליהם גורלם.
סיפור מופלא זה חובר לראשונה במאה הארבע־עשרה על ידי אמיר ח'וסראו וזכה לפופולריות בשנת 1803 לאחר שמיר אמאן תרגם אותו מחדש לשפת אורדו. הסיפור על ארבעת הדרווישים הוא קלאסיקה של ספרות אורדו ודומה מבחינת המבנה הספרותי לאלף לילה ולילה, ומהווה דוגמה מצוינת לסיפורת המאפשרת הצצה מרתקת אל המנהגים, האמונות והאנשים של אותה תקופה.
אמיר ח'וסראו (1253 – 1325) היה משורר פרסי נודע, תלמידו של המורה הסופּי הדגול מדלהי, ניזאמודין אולּיה (1238 – 1325). כאשר אמיר ח'וסראו סיפר לניזאמודין אוליה החולה את סיפור ארבעת הדרווישים, החלים ניזאמודין אוליה מחוליו וכך אמר: ״כל השומע סיפור זה, בעזרת אלוהים, יבריא."
ד"ר אילאור פורת מציע עיון מקיף ראשון בשירתו של אחד המשוררים המרתקים והמאתגרים בשירה העברית של מפנה המאה ה־21: חזי לסקלי.
פורת מזמין את הקוראים לנסות ולהתעמק בשירתו של משורר שנדמה שהדבר האחרון שהוא רוצה הוא שיתעמקו בו. מה הקשר בין גברת פריזל מהסדרה ""אוטובוס הקסמים"" למשורר חזי לסקלי? האם השפה היא בעצם רובוט ענקי? ומהי טעותם הגורלית של הרוצח ושל הבלש הרודף אחריו? לסקלי מציג חידות איגיון, תעלולי שפה וחיבורים בין סוגי אומנות שונים, שמטרתם להכשיל את הקורא. אבל מבעד למערך ההסוואות המתוחכם, נדמה שהדרך לפיצוח אתגרי שירתו של לסקלי היא למעשה פשוטה מדי, פשוטה עד להביך...
ד"ר אילאור פורת הוא עורך, מתרגם ומבקר ספרות. זהו ספר העיון הראשון שלו.
ד"ר אילאור פורת מציע עיון מקיף ראשון בשירתו של אחד המשוררים המרתקים והמאתגרים בשירה העברית של מפנה המאה ה־21: חזי לסקלי.
פורת מזמין את הקוראים לנסות ולהתעמק בשירתו של משורר שנדמה שהדבר האחרון שהוא רוצה הוא שיתעמקו בו. מה הקשר בין גברת פריזל מהסדרה ""אוטובוס הקסמים"" למשורר חזי לסקלי? האם השפה היא בעצם רובוט ענקי? ומהי טעותם הגורלית של הרוצח ושל הבלש הרודף אחריו? לסקלי מציג חידות איגיון, תעלולי שפה וחיבורים בין סוגי אומנות שונים, שמטרתם להכשיל את הקורא. אבל מבעד למערך ההסוואות המתוחכם, נדמה שהדרך לפיצוח אתגרי שירתו של לסקלי היא למעשה פשוטה מדי, פשוטה עד להביך...
ד"ר אילאור פורת הוא עורך, מתרגם ומבקר ספרות. זהו ספר העיון הראשון שלו.
בלשון ערבה ורבת ניחוחות רושם רובי יהושע פרקי זיכרון מילדותו, עת "למד להיות תימני" אצל המורי, ובה בעת הבין ברגישות ובתחכום שהוא גם לומד את שפת "כיתה אלף", שפת מערכת החינוך וחרושת התרבות הישראלית.
הספר מושך וכובש את הלב באיכות הבעתו המדויקת והנועזת ומצית את הדמיון בישירותו ובתמימותו של הילד המתבגר, ההולך וחותר בהתרגשות אל שורשי זהותו. זה סיפור שטרם סופר ועתה ודאי יסופר וייקרא עוד ועוד.
פרופ' חנה נוה
רובי יהושע, יליד ישראל, גדל במושב במרכז הארץ בראשית שנות השישים של המאה שעברה, בין עולים חדשים מתימן וממזרח אירופה. בוגר הפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית. במהלך השנים עסק בתכנון גנים ועבד בתעשיית ההיי-טק. מלמד בהתנדבות שיעורי אהבת הקריאה בבית ספר יסודי. הולכים למורי הוא ספרו הראשון, פרי געגועיו לניגונים ולריחות של בית הוריו.
בלשון ערבה ורבת ניחוחות רושם רובי יהושע פרקי זיכרון מילדותו, עת "למד להיות תימני" אצל המורי, ובה בעת הבין ברגישות ובתחכום שהוא גם לומד את שפת "כיתה אלף", שפת מערכת החינוך וחרושת התרבות הישראלית.
הספר מושך וכובש את הלב באיכות הבעתו המדויקת והנועזת ומצית את הדמיון בישירותו ובתמימותו של הילד המתבגר, ההולך וחותר בהתרגשות אל שורשי זהותו. זה סיפור שטרם סופר ועתה ודאי יסופר וייקרא עוד ועוד.
פרופ' חנה נוה
רובי יהושע, יליד ישראל, גדל במושב במרכז הארץ בראשית שנות השישים של המאה שעברה, בין עולים חדשים מתימן וממזרח אירופה. בוגר הפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית. במהלך השנים עסק בתכנון גנים ועבד בתעשיית ההיי-טק. מלמד בהתנדבות שיעורי אהבת הקריאה בבית ספר יסודי. הולכים למורי הוא ספרו הראשון, פרי געגועיו לניגונים ולריחות של בית הוריו.
הספר מדינת הממון: כסף, כוח, גלובליזציה, גלות וגאולה של ד״ר גדעון אלעזר הוא למעשה פירוש עכשווי ל״מעשה מבעל תפילה״ של רבי נחמן מברסלב. דרך דמותו של בעל התפילה הספר בוחן ביקורות אחרות של הקפיטליזם החל מן הניסוי המרקסיסטי ועד לתנועת האקו־רומנטיקה ורעיון החזרה אל הטבע ומציב כנגדן את תפיסתו של ר׳ נחמן לגבי משמעותו של הדמיון והקשר למושג הכסף בעולם הגלובלי. חלקו האחרון של הספר מוקדש לניתוח חזונו הגאולי של ר׳ נחמן ותפיסותיו כלפי תיקונה של המערכת הכלכלית הגלובלית.
גדעון אלעזר הוא אנתרופולוג שעוסק בדת ובזהות בעידן הגלובלי בסין ובישראל, מרצה באוניברסיטת בר אילן. מתגורר ביישוב תקוע עם אשתו וארבעת ילדיו.
הספר מדינת הממון: כסף, כוח, גלובליזציה, גלות וגאולה של ד״ר גדעון אלעזר הוא למעשה פירוש עכשווי ל״מעשה מבעל תפילה״ של רבי נחמן מברסלב. דרך דמותו של בעל התפילה הספר בוחן ביקורות אחרות של הקפיטליזם החל מן הניסוי המרקסיסטי ועד לתנועת האקו־רומנטיקה ורעיון החזרה אל הטבע ומציב כנגדן את תפיסתו של ר׳ נחמן לגבי משמעותו של הדמיון והקשר למושג הכסף בעולם הגלובלי. חלקו האחרון של הספר מוקדש לניתוח חזונו הגאולי של ר׳ נחמן ותפיסותיו כלפי תיקונה של המערכת הכלכלית הגלובלית.
גדעון אלעזר הוא אנתרופולוג שעוסק בדת ובזהות בעידן הגלובלי בסין ובישראל, מרצה באוניברסיטת בר אילן. מתגורר ביישוב תקוע עם אשתו וארבעת ילדיו.
זהו ספרה השני של אפרת בן־יהודה לוין, משוררת בעלת קול עמוק וכובש, ששיריה כתובים בשפה דחוסה וחיה, מלאת תנופה. היא מביאה פרספקטיבה אישית אמיצה לנושאים שרבים הכותבים עליהם, כגון יחסי משפחה, זהות מזרחית, אהבה ואובדן.
"השירים נכתבו מתוך דחף לחפש את האמת ביחסי אם ובת שעוצמתם, לפרקים, מצמיתה. השפה חושנית וזרועה מאבקים ממש כמו המציאות שהיא מציירת. הגרעין הוא היחסים עם האם – אֵם שהיא קשה להגדרה או להבנה. החיפוש מתפשט גם לחלקי הזהות, למוצא, לסבים ולסבתות ולמשפחה המורחבת – השבט שממנו הגיעה והוא נדחק, הוסתר, נשכח ומקבל מקום ונראות באמצעות השירה."
- יעל גלוברמן
זהו ספרה השני של אפרת בן־יהודה לוין, משוררת בעלת קול עמוק וכובש, ששיריה כתובים בשפה דחוסה וחיה, מלאת תנופה. היא מביאה פרספקטיבה אישית אמיצה לנושאים שרבים הכותבים עליהם, כגון יחסי משפחה, זהות מזרחית, אהבה ואובדן.
"השירים נכתבו מתוך דחף לחפש את האמת ביחסי אם ובת שעוצמתם, לפרקים, מצמיתה. השפה חושנית וזרועה מאבקים ממש כמו המציאות שהיא מציירת. הגרעין הוא היחסים עם האם – אֵם שהיא קשה להגדרה או להבנה. החיפוש מתפשט גם לחלקי הזהות, למוצא, לסבים ולסבתות ולמשפחה המורחבת – השבט שממנו הגיעה והוא נדחק, הוסתר, נשכח ומקבל מקום ונראות באמצעות השירה."
- יעל גלוברמן
כיצד מתנהלים החיים העירוניים? במה שונים החיים בעיר הגדולה מן החיים בעיירה, בכפר או במושב? כיצד נולדת אהבת העיר ובמה היא מתבטאת? מאיר, גיבור הרומן סוף דבר מאת י׳ שבתאי, קמאל, גיבור מוזיאון התמימות מאת א׳ פאמוק והנרי, גיבור שבת מאת א׳ מקיואן, חיים בעיר הגדולה. מאיר חי בתל אביב, קמאל – באיסטנבול, והנרי – בלונדון. שלושתם שבויים באהבת העיר, מצֵרים על השינויים החלים בה ואינם מסוגלים לחיות, פשוטו כמשמעו, מחוץ לגבולותיה. כיצד מתבטאת אהבה אין סופית זו לעיר אצל כל אחד מהם? היכן ממוקם המקום שלו הם קוראים ״בית״ בתוך העיר? מה משותף לשלושה גברים החיים בערים כה שונות זו מזו ומה מבדיל ביניהם? ספר זה מספק מענה, ולו חלקי, על השאלות הללו תוך הפקת תובנות על חלומות ותקוות, שגשוג ואכזבה, ובעיקר – על העונג שבחיים העירוניים.
ד״ר מיקי כץ היא עורכת, סופרת וחוקרת תרבות בתחומי מגדר ואתיקה. שני ספריה הקודמים, מוזה במטבח – נשים כותבות על אוכל ואהבה ו-בנות העיר הגדולה – סקס, רומנטיקה ופמיניזם, עוסקים בסוגיות של מגדר ומתמקדים בגיבורות ספרותיות נשיות. ספר זה מוקדש לשלושה גברים ולחיים העירוניים.
כיצד מתנהלים החיים העירוניים? במה שונים החיים בעיר הגדולה מן החיים בעיירה, בכפר או במושב? כיצד נולדת אהבת העיר ובמה היא מתבטאת? מאיר, גיבור הרומן סוף דבר מאת י׳ שבתאי, קמאל, גיבור מוזיאון התמימות מאת א׳ פאמוק והנרי, גיבור שבת מאת א׳ מקיואן, חיים בעיר הגדולה. מאיר חי בתל אביב, קמאל – באיסטנבול, והנרי – בלונדון. שלושתם שבויים באהבת העיר, מצֵרים על השינויים החלים בה ואינם מסוגלים לחיות, פשוטו כמשמעו, מחוץ לגבולותיה. כיצד מתבטאת אהבה אין סופית זו לעיר אצל כל אחד מהם? היכן ממוקם המקום שלו הם קוראים ״בית״ בתוך העיר? מה משותף לשלושה גברים החיים בערים כה שונות זו מזו ומה מבדיל ביניהם? ספר זה מספק מענה, ולו חלקי, על השאלות הללו תוך הפקת תובנות על חלומות ותקוות, שגשוג ואכזבה, ובעיקר – על העונג שבחיים העירוניים.
ד״ר מיקי כץ היא עורכת, סופרת וחוקרת תרבות בתחומי מגדר ואתיקה. שני ספריה הקודמים, מוזה במטבח – נשים כותבות על אוכל ואהבה ו-בנות העיר הגדולה – סקס, רומנטיקה ופמיניזם, עוסקים בסוגיות של מגדר ומתמקדים בגיבורות ספרותיות נשיות. ספר זה מוקדש לשלושה גברים ולחיים העירוניים.
הספר בעיני המתבונן - מחוללי קדושה במקומות קדושים כריזמטיים בישראל מבוסס על עבודת הדוקטורט של ד"ר זאב בן אריה. הספר החדשני חוקר את הקשר שבין אדם למקום קדוש, ובוחן את האפשרות של מקום להשפיע על אדם בכיוון של התעוררות חוויית הקדושה. הספר מנתח באופן יסודי כמה מהמקומות הקדושים המפורסמים בישראל ומציע רפרטואר של מאפיינים שבעזרתו ניתן להבין את הכריזמה והקסם שלהם. המחקר פורץ הדרך זכה לשבחים רבים:
"ניתן לומר כי לפנינו מלאכת מחשבת בחקר חווית הקדוּשה המתחוללת בתודעה האנושית במפגש עם מקומות קדושים כריזמטיים בכלל ובארץ ישראל בפרט. בן אריה יצר מודל תיאורטי חדשני ופורץ דרך על ארבעת מחוללי הקדוּשה בתודעה האנושית ואלו הם: הדואליות המאחדת; יוצא הדופן הנשגב; המורכבות הפרקטלית; המרכז המחבר. ארבעת מחוללי קדוּשה יסודיים אלו מופעלים באדם ברגע המפגש שלו עם מקום קדוש כריזמטי."
-פרופסור אבי אלקיים
"בן אריה מצליח לחשוף ולמפות קונסטלציות שונות של תבניות מייצגות של מחוללי הקדושה, הנוכחות במבנה ובסביבה של אתרים אלה. החיבור אף חושף את האינטראקציה המאלפת בין דפוסי תגובה תלויי תרבות לדפוסים הארכיטיפיים. כל זה מהווה תרומה משמעותית לתחום."
-פרופסור סרז' רוג'ר
"החידוש הרב כאן הוא בתפיסתו ההוליסטית של בן אריה שמתייחסת לתופעה בפרספקטיבה המאחדת תחומי מחקר שונים ומאפשרת בכך להאיר היבטים חדשים לכלל תמונה מקורית ומאתגרת של הנושא. בן אריה אינו חושש להביע דעות מקוריות ומסקנות חדשות ומאתגרות שאותן גיבש במחקרו. אין לי ספק שמחקרו יעורר עניין רב."
-פרופסור אריה קופסקי
הספר בעיני המתבונן - מחוללי קדושה במקומות קדושים כריזמטיים בישראל מבוסס על עבודת הדוקטורט של ד"ר זאב בן אריה. הספר החדשני חוקר את הקשר שבין אדם למקום קדוש, ובוחן את האפשרות של מקום להשפיע על אדם בכיוון של התעוררות חוויית הקדושה. הספר מנתח באופן יסודי כמה מהמקומות הקדושים המפורסמים בישראל ומציע רפרטואר של מאפיינים שבעזרתו ניתן להבין את הכריזמה והקסם שלהם. המחקר פורץ הדרך זכה לשבחים רבים:
"ניתן לומר כי לפנינו מלאכת מחשבת בחקר חווית הקדוּשה המתחוללת בתודעה האנושית במפגש עם מקומות קדושים כריזמטיים בכלל ובארץ ישראל בפרט. בן אריה יצר מודל תיאורטי חדשני ופורץ דרך על ארבעת מחוללי הקדוּשה בתודעה האנושית ואלו הם: הדואליות המאחדת; יוצא הדופן הנשגב; המורכבות הפרקטלית; המרכז המחבר. ארבעת מחוללי קדוּשה יסודיים אלו מופעלים באדם ברגע המפגש שלו עם מקום קדוש כריזמטי."
-פרופסור אבי אלקיים
"בן אריה מצליח לחשוף ולמפות קונסטלציות שונות של תבניות מייצגות של מחוללי הקדושה, הנוכחות במבנה ובסביבה של אתרים אלה. החיבור אף חושף את האינטראקציה המאלפת בין דפוסי תגובה תלויי תרבות לדפוסים הארכיטיפיים. כל זה מהווה תרומה משמעותית לתחום."
-פרופסור סרז' רוג'ר
"החידוש הרב כאן הוא בתפיסתו ההוליסטית של בן אריה שמתייחסת לתופעה בפרספקטיבה המאחדת תחומי מחקר שונים ומאפשרת בכך להאיר היבטים חדשים לכלל תמונה מקורית ומאתגרת של הנושא. בן אריה אינו חושש להביע דעות מקוריות ומסקנות חדשות ומאתגרות שאותן גיבש במחקרו. אין לי ספק שמחקרו יעורר עניין רב."
-פרופסור אריה קופסקי
אסופת המאמרים החלוצית הזאת בוחנת את עזה כמקום ישראלי, מקום בתודעה הישראלית, מחוצה לה ובתוכה פנימה. הספר מציע בחינה מקיפה של עזה כמקום וכדימוי בישראל באמצעות שלל דיסציפלינות הנוגעות בלימודי התרבות: היסטוריה של ישראל ופלסטין, שירה וספרות, קולנוע וטלוויזיה, אומנות ואדריכלות. לספר שתי עמדות עיקריות: ראשית, הוא בוחן את עזה, הרצועה והעיר, כהטרוטופיה של ישראל, כלומר כמקום משותף ובה בעת גם זר, זה שנמצא בתוך הגוף (בתוך הגבול) אך בשוליו. שנית, הוא בוחן את עזה בעיני המתבוננים עצמם, בעיני הישראלים, ונמנע במכוון מהגישה האוריינטליסטית המתיימרת לדעת את "המזרח" או לייצגו. במקום זאת, הספר מציע לימוד של ישראל עצמה ושל תרבותה, כפי שהיא משתקפת במראה העזתית. באמצעות עזה הספר שואל: מהו מרחב ישראלי בכלל?
חנה (עמרי) בן יהודה היא חוקרת ספרויות היהודים באוניברסיטת ליל בצרפת.
דותן הלוי הוא היסטוריון ועמית פוסט-דוקטורט באקדמיית פולונסקי במכון ון ליר בירושלים. מחקרו עוסק בסביבה, בתרבות ובחברה של המזרח התיכון בעת החדשה.
אסופת המאמרים החלוצית הזאת בוחנת את עזה כמקום ישראלי, מקום בתודעה הישראלית, מחוצה לה ובתוכה פנימה. הספר מציע בחינה מקיפה של עזה כמקום וכדימוי בישראל באמצעות שלל דיסציפלינות הנוגעות בלימודי התרבות: היסטוריה של ישראל ופלסטין, שירה וספרות, קולנוע וטלוויזיה, אומנות ואדריכלות. לספר שתי עמדות עיקריות: ראשית, הוא בוחן את עזה, הרצועה והעיר, כהטרוטופיה של ישראל, כלומר כמקום משותף ובה בעת גם זר, זה שנמצא בתוך הגוף (בתוך הגבול) אך בשוליו. שנית, הוא בוחן את עזה בעיני המתבוננים עצמם, בעיני הישראלים, ונמנע במכוון מהגישה האוריינטליסטית המתיימרת לדעת את "המזרח" או לייצגו. במקום זאת, הספר מציע לימוד של ישראל עצמה ושל תרבותה, כפי שהיא משתקפת במראה העזתית. באמצעות עזה הספר שואל: מהו מרחב ישראלי בכלל?
חנה (עמרי) בן יהודה היא חוקרת ספרויות היהודים באוניברסיטת ליל בצרפת.
דותן הלוי הוא היסטוריון ועמית פוסט-דוקטורט באקדמיית פולונסקי במכון ון ליר בירושלים. מחקרו עוסק בסביבה, בתרבות ובחברה של המזרח התיכון בעת החדשה.
דני אדמסו מגולל בשיריו ללא מורא את המתרחש מאחורי הקלעים של חוויית השחורוּת בישראל. כתיבתו נוגעת ברגעי מציאות מטלטלים הנשזרים במבט ארס–פואטי על השירה כביטוי לרוח האדם. שירתו מעניקה לשירה העברית העכשווית קול חדש ומיוחד במינו. אדמסו הוא בעל תואר שלישי מהמחלקה לפרשנות ותרבות באוניברסיטת בר–אילן. שיריו התפרסמו בעיתון "הארץ" ובכתבי עת שונים.
דני אדמסו מגולל בשיריו ללא מורא את המתרחש מאחורי הקלעים של חוויית השחורוּת בישראל. כתיבתו נוגעת ברגעי מציאות מטלטלים הנשזרים במבט ארס–פואטי על השירה כביטוי לרוח האדם. שירתו מעניקה לשירה העברית העכשווית קול חדש ומיוחד במינו. אדמסו הוא בעל תואר שלישי מהמחלקה לפרשנות ותרבות באוניברסיטת בר–אילן. שיריו התפרסמו בעיתון "הארץ" ובכתבי עת שונים.
"גישתו המקורית של "שיח בפרדס" חושפת את המודוסים של החשיבה היהודית לאורך המסורת. הספר מציג פריסה רחבה של טקסטים מן המקרא, התלמוד והקבלה.
מודוסים אלה הם: פרדוקס, שבירת-הכלים, אי-ודאות, דמיון והגיון, תורת-המורכבות, ותפישה חדשה של זמן-חלל.
ד"ר נדין שנקר היא סופרת ומרצה לפילוסופיה יהודית וקבלה. לִמדה 26 שנה באקדמיה לאמנויות "בצלאל". כיום היא ראש בית המדרש לקבלה "טל הנסתר".
בין הספרים שפרסמה [באיטלקית, באנגלית ובצרפתית]: Jewish Art and Kabbala, Akiba, l’Amante di Granada/Yehuda Halevi, Kandinsky, Cezanne, Turner, Lavinia Fontana, Faulkner and the Bible, Un Peuple d’Elite."
"גישתו המקורית של "שיח בפרדס" חושפת את המודוסים של החשיבה היהודית לאורך המסורת. הספר מציג פריסה רחבה של טקסטים מן המקרא, התלמוד והקבלה.
מודוסים אלה הם: פרדוקס, שבירת-הכלים, אי-ודאות, דמיון והגיון, תורת-המורכבות, ותפישה חדשה של זמן-חלל.
ד"ר נדין שנקר היא סופרת ומרצה לפילוסופיה יהודית וקבלה. לִמדה 26 שנה באקדמיה לאמנויות "בצלאל". כיום היא ראש בית המדרש לקבלה "טל הנסתר".
בין הספרים שפרסמה [באיטלקית, באנגלית ובצרפתית]: Jewish Art and Kabbala, Akiba, l’Amante di Granada/Yehuda Halevi, Kandinsky, Cezanne, Turner, Lavinia Fontana, Faulkner and the Bible, Un Peuple d’Elite."
"ספרה של דיאנה דניאל שרים מציע מזיגה בלתי שגרתית בין עולמה הפסיכואנליטי של התאורטיקנית הידועה מלאני קליין לעולמות המעורבות והאקטיביזם החברתי. זהו ספר ייחודי ומרתק, הנשען גם על ניסיונה העשיר של המחברת כמנהלת היחידה למעורבות חברתית באוניברסיטה העברית במשך שנים רבות, ומאז פרישתה – כמטפלת מקצועית בתחום הנפש.
כמו בספרה הקודם, "מדרשי שיר", גם לאורך ספר זה משובצת שירה עכשווית, המוסיפה לו איכות פיוטית.
"זה ספר מצויין, מלמד וחשוב. קיים מחסור של ממש בחשיבה פסיכואנליטית עמוקה על תהליכים היסטוריים, פוליטיים וחברתיים ונקודת המבט הקלייניאנית חסרה במיוחד והיא מוצגת כאן במלוא מורכבותה ויופייה."
- ערן רולניק
פסיכואנליטיקאי ופסיכיאטר, החברה הפסיכואנליטית בישראל.
מחבר ״ריפוי בדיבור - 13 שיחות פסיכואנליטיות״ (רסלינג 2022)
"ספרה של דיאנה דניאל שרים מציע מזיגה בלתי שגרתית בין עולמה הפסיכואנליטי של התאורטיקנית הידועה מלאני קליין לעולמות המעורבות והאקטיביזם החברתי. זהו ספר ייחודי ומרתק, הנשען גם על ניסיונה העשיר של המחברת כמנהלת היחידה למעורבות חברתית באוניברסיטה העברית במשך שנים רבות, ומאז פרישתה – כמטפלת מקצועית בתחום הנפש.
כמו בספרה הקודם, "מדרשי שיר", גם לאורך ספר זה משובצת שירה עכשווית, המוסיפה לו איכות פיוטית.
"זה ספר מצויין, מלמד וחשוב. קיים מחסור של ממש בחשיבה פסיכואנליטית עמוקה על תהליכים היסטוריים, פוליטיים וחברתיים ונקודת המבט הקלייניאנית חסרה במיוחד והיא מוצגת כאן במלוא מורכבותה ויופייה."
- ערן רולניק
פסיכואנליטיקאי ופסיכיאטר, החברה הפסיכואנליטית בישראל.
מחבר ״ריפוי בדיבור - 13 שיחות פסיכואנליטיות״ (רסלינג 2022)
ג'ואן גרנט (1907-1989) הייתה מן החלוצים שחקרו את תופעת הגלגולים החוזרים. כבר בגיל צעיר גילתה את הכוחות העל טבעיים שלה, שאפשרו לה זיכרון-חיים קודמים, פסיכומטריה, מסעות אסטרליים ומפגשים עם נשמות במסגרת מה שמכונה ""חלומות צלולים"". לדבריה, עברה מעל ל-40 גלגולים. עשרות שנים לפני מייקל ניוטון ובריאן וייס הנודעים, החלה גרנט בחקירותיה.
הספר ״כך נולד משה״ יצא לאור בשנת 1952. הספר מבוסס על זיכרונותיה של גרנט מגלגול קודם, כבנו של פרעה שהיה אמור לרשת את כסאו- אך ויתר עליו. הספר בנוי כמכתב ארוך למשה הצעיר, אשר חי בארמון פרעה.
גרנט מספרת באופן מדויק ומפתיע על התנהלותה של הממלכה במצרים, ומציעה גרסה משלה לסיפור לידתו הפלאי של משה. לנגד עינינו נפרש עולמם המלכותי והמופלא של הפרעונים.
ג'ואן גרנט (1907-1989) הייתה מן החלוצים שחקרו את תופעת הגלגולים החוזרים. כבר בגיל צעיר גילתה את הכוחות העל טבעיים שלה, שאפשרו לה זיכרון-חיים קודמים, פסיכומטריה, מסעות אסטרליים ומפגשים עם נשמות במסגרת מה שמכונה ""חלומות צלולים"". לדבריה, עברה מעל ל-40 גלגולים. עשרות שנים לפני מייקל ניוטון ובריאן וייס הנודעים, החלה גרנט בחקירותיה.
הספר ״כך נולד משה״ יצא לאור בשנת 1952. הספר מבוסס על זיכרונותיה של גרנט מגלגול קודם, כבנו של פרעה שהיה אמור לרשת את כסאו- אך ויתר עליו. הספר בנוי כמכתב ארוך למשה הצעיר, אשר חי בארמון פרעה.
גרנט מספרת באופן מדויק ומפתיע על התנהלותה של הממלכה במצרים, ומציעה גרסה משלה לסיפור לידתו הפלאי של משה. לנגד עינינו נפרש עולמם המלכותי והמופלא של הפרעונים.
מבט חשוב והכרחי המעניק קול מושכל, בלתי מתפשר, היסטורי ושלם לעובדות משק הבית, לעוזרות הבית, לשרתות, והמציב אותן לעיני הקוראת כפי שהן: נשים משוסעות. מנקות/מלוכלכות, שקופות/מסומנות, זרות/מבויתות, אפסיות/שימושיות. נשים שנקרעות מכל צד, בכל תקופה, החיות ומתפקדות במתח חונק; ""כלי ריק"" ומלא. - לאה איני
ספרן של מימי חסקין ודינה חרובי פורש דיון מרתק ומקורי במקומה של עוזרת הבית בשיח הספרות העברית. באמצעות הצלבה מתוחכמת של זהויות מגדריות, מעמדיות, לאומיות ואתניות, הן חושפות את הדרכים המגוונות שבאמצעותן פועלים מנגנוני כוח ספרותיים בכינונה של סטראוטיפיות מדוכאת ומודרת. קפדנותו של הניתוח הביקורתי של הזהות התימנית, הרוסית והערבית של עוזרת הבית חושפת את דכאנותם של טקסטים הגמוניים, שבעודם מפגינים רגישות ואמפתיה הם חוזרים ומשכפלים את הסטראוטיפ. חשיבותו הרבה של הספר ניכרת גם ביכולתו להצביע בזהירות רבה על הדרכים שבהן מייצרת הספרות קולות של מחאה והתנגדות לדיכוי באמצעות השתקה. - חנן חבר, אוניברסיטת ייל
מימי חסקין – חוקרת ומלמדת ספרות במכללת סמינר הקיבוצים. ערכה יחד עם ניסים אבישר את הספר זיו נוצץ מדמע – עיונים במזרחיות ובחינוך (2019, בהוצאת רסלינג). מדריכת טיולים ספרותיים בארץ ובחו""ל.
דינה חרובי – חוקרת ספרות ומגדר. לימדה ספרות ומגדר בסמינר הקיבוצים ומלמדת באוניבריסטת תל־אביב בתוכנית לתרבות צרפת. ערכה יחד עם טלילה קוש זהר את הספר פורצות גדרות (2017, בהוצאת גמא)."
מבט חשוב והכרחי המעניק קול מושכל, בלתי מתפשר, היסטורי ושלם לעובדות משק הבית, לעוזרות הבית, לשרתות, והמציב אותן לעיני הקוראת כפי שהן: נשים משוסעות. מנקות/מלוכלכות, שקופות/מסומנות, זרות/מבויתות, אפסיות/שימושיות. נשים שנקרעות מכל צד, בכל תקופה, החיות ומתפקדות במתח חונק; ""כלי ריק"" ומלא. - לאה איני
ספרן של מימי חסקין ודינה חרובי פורש דיון מרתק ומקורי במקומה של עוזרת הבית בשיח הספרות העברית. באמצעות הצלבה מתוחכמת של זהויות מגדריות, מעמדיות, לאומיות ואתניות, הן חושפות את הדרכים המגוונות שבאמצעותן פועלים מנגנוני כוח ספרותיים בכינונה של סטראוטיפיות מדוכאת ומודרת. קפדנותו של הניתוח הביקורתי של הזהות התימנית, הרוסית והערבית של עוזרת הבית חושפת את דכאנותם של טקסטים הגמוניים, שבעודם מפגינים רגישות ואמפתיה הם חוזרים ומשכפלים את הסטראוטיפ. חשיבותו הרבה של הספר ניכרת גם ביכולתו להצביע בזהירות רבה על הדרכים שבהן מייצרת הספרות קולות של מחאה והתנגדות לדיכוי באמצעות השתקה. - חנן חבר, אוניברסיטת ייל
מימי חסקין – חוקרת ומלמדת ספרות במכללת סמינר הקיבוצים. ערכה יחד עם ניסים אבישר את הספר זיו נוצץ מדמע – עיונים במזרחיות ובחינוך (2019, בהוצאת רסלינג). מדריכת טיולים ספרותיים בארץ ובחו""ל.
דינה חרובי – חוקרת ספרות ומגדר. לימדה ספרות ומגדר בסמינר הקיבוצים ומלמדת באוניבריסטת תל־אביב בתוכנית לתרבות צרפת. ערכה יחד עם טלילה קוש זהר את הספר פורצות גדרות (2017, בהוצאת גמא)."
"כשהייתי בת שמונה או תשע - או אולי עשר או אחת-עשרה - אני לא זוכרת בוודאות עכשיו, קלופינום הייתה חולקת איתי את הסיפורים שלה". כך מתחילה אן קמרון, הסופרת הקנדית הידועה, את אוסף סיפרי העם שליקטה בקרב הילידים הקנדים.
קסם בגלגולים רבים - שובב, מפחיד, מיטיב, ארוטי – נפרש על פני דפי האוסף יוצא הדופן הזה, מהסיפורים ההומוריסטיים על העורב הנוכל דרך האגדה הפמיניסטית על האישה המזוקנת ועד למיתוס על הילד העצלן שגדל אצל הלווייתנים והציל את העולם. שיאם של הסיפורים הוא בסיפור עלילותיה של גיבורת העל המיתולוגית דזלרונס – האם הראשונה, אישה-צפרדע, האישה הקדומה, המגינה והמורה של בני עמה.
קמרון ליקטה את הסיפורים בזמן שחייתה בקרב שרידיהם של בני עמים אלה, והעלתה אותם לראשונה על הכתב. הם יוצרים דימוי נשגב של כוחה החברתי והרוחני של האישה. זהו אפוס רב עוצמה המתייחד בסגנונו ובתוכנו. הספר הוא המשך לספר "בנותיה של אשת הנחושת״ שיצא בהוצאת כרמל.
לספר נוספה הקדמה מאת פרופסור שלום צבר.
"כשהייתי בת שמונה או תשע - או אולי עשר או אחת-עשרה - אני לא זוכרת בוודאות עכשיו, קלופינום הייתה חולקת איתי את הסיפורים שלה". כך מתחילה אן קמרון, הסופרת הקנדית הידועה, את אוסף סיפרי העם שליקטה בקרב הילידים הקנדים.
קסם בגלגולים רבים - שובב, מפחיד, מיטיב, ארוטי – נפרש על פני דפי האוסף יוצא הדופן הזה, מהסיפורים ההומוריסטיים על העורב הנוכל דרך האגדה הפמיניסטית על האישה המזוקנת ועד למיתוס על הילד העצלן שגדל אצל הלווייתנים והציל את העולם. שיאם של הסיפורים הוא בסיפור עלילותיה של גיבורת העל המיתולוגית דזלרונס – האם הראשונה, אישה-צפרדע, האישה הקדומה, המגינה והמורה של בני עמה.
קמרון ליקטה את הסיפורים בזמן שחייתה בקרב שרידיהם של בני עמים אלה, והעלתה אותם לראשונה על הכתב. הם יוצרים דימוי נשגב של כוחה החברתי והרוחני של האישה. זהו אפוס רב עוצמה המתייחד בסגנונו ובתוכנו. הספר הוא המשך לספר "בנותיה של אשת הנחושת״ שיצא בהוצאת כרמל.
לספר נוספה הקדמה מאת פרופסור שלום צבר.
בלשון עדינה ופיוטית להפליא מספרת לנו הסופרת הקנדית הידועה אן קמרון את סיפורו הנוגע ללב של פיטר בקסטר, ילד בן אחת עשרה ללא משפחה שהטלטל בין מוסדות ומשפחות אומנה, שלמד מאוחר מדי את כוח הריפוי של אמונה ואהבה.
הוא נמלט מהמוסד בו שהה עמוק אל תוך יערות קולומביה הבריטית. רעב, פצוע ורדוף על ידי אימה שאינה עוזבת אותו, מצא פיטר מקלט בבקתה של שניים, מדובב חלומות קשיש, מבני העמים הראשונים של קנדה המערבית, ובן לווייתו האילם. דרך תורתם, הוא מגלה את כוחו של עולם הרוחות האינדיאני ואת האומץ להתמודד בעצמו עם האימה הרודפת אותו.
קמרון חושפת קנדה אחרת, כמעט בלתי ידועה לקוראי העברית. זהו מפגש אכזרי וטראגי בין תרבות האדם הלבן לבין תרבות העמים הראשונים של קנדה, תרבות שנכחדה בשיטתיות ובאכזריות. זהו סיפור מופלא ומלנכולי, עמוק ומיוחד, שאי אפשר להניח מן היד.
בלשון עדינה ופיוטית להפליא מספרת לנו הסופרת הקנדית הידועה אן קמרון את סיפורו הנוגע ללב של פיטר בקסטר, ילד בן אחת עשרה ללא משפחה שהטלטל בין מוסדות ומשפחות אומנה, שלמד מאוחר מדי את כוח הריפוי של אמונה ואהבה.
הוא נמלט מהמוסד בו שהה עמוק אל תוך יערות קולומביה הבריטית. רעב, פצוע ורדוף על ידי אימה שאינה עוזבת אותו, מצא פיטר מקלט בבקתה של שניים, מדובב חלומות קשיש, מבני העמים הראשונים של קנדה המערבית, ובן לווייתו האילם. דרך תורתם, הוא מגלה את כוחו של עולם הרוחות האינדיאני ואת האומץ להתמודד בעצמו עם האימה הרודפת אותו.
קמרון חושפת קנדה אחרת, כמעט בלתי ידועה לקוראי העברית. זהו מפגש אכזרי וטראגי בין תרבות האדם הלבן לבין תרבות העמים הראשונים של קנדה, תרבות שנכחדה בשיטתיות ובאכזריות. זהו סיפור מופלא ומלנכולי, עמוק ומיוחד, שאי אפשר להניח מן היד.
סופר מבריק ואיש רוח דגול, המחזיק בדעות קומוניסטיות, נרצח בעודו מנסה להבריח את גבולות ארצו המתנכלת לו. לאחר מותו, דמותו הופכת לנערצת וכתביו נלמדים בבתי הספר. זהו סיפורו של סבהטין עלי (1948-1907) שנרצח בגבול טורקיה-בולגריה עקב ביקורתו על השלטון הטורקי. עלי פרסם בחייו שירים, סיפורים קצרים ורומנים, ואף נאזים חיכמת היה ממעריציו.
בשנת 1942 מפרסם עלי את אחד מסיפורי האהבה היפים ביותר שנכתבו מעולם, סיפור אהבה מצמית בין גבר תורכי צעיר לבחורה יהודיה. מקום ההתרחשות: ברלין. הסיפור הסוער עטוף בסיפור מסגרת יפיפה ומרתק אף הוא. זהו ספר שאי אפשר להניח מן היד, ודמויותיו הייחודיות נשארות חקוקות בליבנו.
סופר מבריק ואיש רוח דגול, המחזיק בדעות קומוניסטיות, נרצח בעודו מנסה להבריח את גבולות ארצו המתנכלת לו. לאחר מותו, דמותו הופכת לנערצת וכתביו נלמדים בבתי הספר. זהו סיפורו של סבהטין עלי (1948-1907) שנרצח בגבול טורקיה-בולגריה עקב ביקורתו על השלטון הטורקי. עלי פרסם בחייו שירים, סיפורים קצרים ורומנים, ואף נאזים חיכמת היה ממעריציו.
בשנת 1942 מפרסם עלי את אחד מסיפורי האהבה היפים ביותר שנכתבו מעולם, סיפור אהבה מצמית בין גבר תורכי צעיר לבחורה יהודיה. מקום ההתרחשות: ברלין. הסיפור הסוער עטוף בסיפור מסגרת יפיפה ומרתק אף הוא. זהו ספר שאי אפשר להניח מן היד, ודמויותיו הייחודיות נשארות חקוקות בליבנו.
אמא שלי הולכת עם אחותי התינוקת על הידיים, לבושה חצאית שחורה עם פרחים אדומים שלבם כתום, זה היה מזמן אבל אני רואה אותה לנגד עיניי. אני ודודתי מן העיר האחרת - נשלחתי אליה כדי שלא אהיה בבית בימיו האחרונים של אבי - עומדות מתחת לבית, מחכות. הימים ללא טלפון או אמצעי קשר אחר, אנחנו מחכות אם מעט או הרבה, והנה אמי עולה במעלה הרחוב. היא מתקרבת. דודתי פורצת בבכי, גם אמי. הן מתחבקות. אני מחכה. מלה לא נאמרת. אני מנחשת במה מדובר, אבל איש לא אומר את המלה, את המלה ההיא. אני מחכה. בתוכי נבעה פער, הרגע ההוא ניתק מרצף הזמן, התהום שנפערת בי מחכה להיסגר במלה, בשפה. מהי המלה ההיא? אולי אינה נאמרת, אני חושבת, מפני שאין מלה כזאת, כי מה שקרה אינו מתכנס במלה. --- הן לא אומרות מלה, השפה חסרה, המלה חסרה, אני חסרה, הזמן הופך תמיד, ואולי מה שקרה ולא נאמר, לא קרה. זה משאיר אותי לצפות, יתכן שאתקל בו באחד הימים, כשלא אצפה עוד. [...] יתכן שזו המיתולוגיה של הכתיבה שלי.
בספר זה מכונסים מסות ומאמרים על יצירתה רבת-הפנים של נורית זרחי, כלת פרס ישראל לספרות. העורכות ד"ר לילך לחמן, חוקרת שירה, וד"ר קציעה עלון, חוקרת ספרות, אוצרת, והמו"ל של הוצאת גמא.
אמא שלי הולכת עם אחותי התינוקת על הידיים, לבושה חצאית שחורה עם פרחים אדומים שלבם כתום, זה היה מזמן אבל אני רואה אותה לנגד עיניי. אני ודודתי מן העיר האחרת - נשלחתי אליה כדי שלא אהיה בבית בימיו האחרונים של אבי - עומדות מתחת לבית, מחכות. הימים ללא טלפון או אמצעי קשר אחר, אנחנו מחכות אם מעט או הרבה, והנה אמי עולה במעלה הרחוב. היא מתקרבת. דודתי פורצת בבכי, גם אמי. הן מתחבקות. אני מחכה. מלה לא נאמרת. אני מנחשת במה מדובר, אבל איש לא אומר את המלה, את המלה ההיא. אני מחכה. בתוכי נבעה פער, הרגע ההוא ניתק מרצף הזמן, התהום שנפערת בי מחכה להיסגר במלה, בשפה. מהי המלה ההיא? אולי אינה נאמרת, אני חושבת, מפני שאין מלה כזאת, כי מה שקרה אינו מתכנס במלה. --- הן לא אומרות מלה, השפה חסרה, המלה חסרה, אני חסרה, הזמן הופך תמיד, ואולי מה שקרה ולא נאמר, לא קרה. זה משאיר אותי לצפות, יתכן שאתקל בו באחד הימים, כשלא אצפה עוד. [...] יתכן שזו המיתולוגיה של הכתיבה שלי.
בספר זה מכונסים מסות ומאמרים על יצירתה רבת-הפנים של נורית זרחי, כלת פרס ישראל לספרות. העורכות ד"ר לילך לחמן, חוקרת שירה, וד"ר קציעה עלון, חוקרת ספרות, אוצרת, והמו"ל של הוצאת גמא.
בשנת 1985 מפרסם בילגה קרסו בטורקיה את יצירת המופת המהפנטת והאניגמטית "הלילה", שזכתה בפרס פגסוס. זוהי יצירה אפלה, השואבת מן המציאות אותה חווה: מוראות המשטר הצבאי הטורקי באותן שנים.
בילגה קרסו (1995-1930), לשעבר ישראל קרסו, היה מחשובי הסופרים הטורקים ואף כונה "החכם של הספרות הטורקית". הוא היה איש רדיו, מתרגם, אינטלקטואל ואיש רוח. יצירתו "הלילה" מאזכרת במורכבותה את "הטירה" של קפקא ואת "1984" של אורוול. פרנויה, אימה, רפלקסיה ארספואטית מבעיתה – אלו הם חומרי היצירה. ועם זאת - פיוטיות נפלאה, חובקת-כל, שרויה על היצירה כולה. דומה כי קרסו נאבק למצוא שפה חדשה שתבטא את הפחד מפני החשיכה, על שלל מובניה – והצליח בכך.
בשנת 1985 מפרסם בילגה קרסו בטורקיה את יצירת המופת המהפנטת והאניגמטית "הלילה", שזכתה בפרס פגסוס. זוהי יצירה אפלה, השואבת מן המציאות אותה חווה: מוראות המשטר הצבאי הטורקי באותן שנים.
בילגה קרסו (1995-1930), לשעבר ישראל קרסו, היה מחשובי הסופרים הטורקים ואף כונה "החכם של הספרות הטורקית". הוא היה איש רדיו, מתרגם, אינטלקטואל ואיש רוח. יצירתו "הלילה" מאזכרת במורכבותה את "הטירה" של קפקא ואת "1984" של אורוול. פרנויה, אימה, רפלקסיה ארספואטית מבעיתה – אלו הם חומרי היצירה. ועם זאת - פיוטיות נפלאה, חובקת-כל, שרויה על היצירה כולה. דומה כי קרסו נאבק למצוא שפה חדשה שתבטא את הפחד מפני החשיכה, על שלל מובניה – והצליח בכך.
ביד רכה מגוללת יפה וגנר (יאיר-פור) בפנינו את סיפורה האישי של הגיבורה ואת סיפורה של יהדות עיראק, על רקע אירועים היסטוריים מכוננים. וגנר מתארת בלשון חיה וציורית את חיי הקהילה היהודית במלוא עוזם, ללא כחל וסרק, ופורשת סאגה משפחתית רחבת יריעה וסוערת.
ביד רכה מגוללת יפה וגנר (יאיר-פור) בפנינו את סיפורה האישי של הגיבורה ואת סיפורה של יהדות עיראק, על רקע אירועים היסטוריים מכוננים. וגנר מתארת בלשון חיה וציורית את חיי הקהילה היהודית במלוא עוזם, ללא כחל וסרק, ופורשת סאגה משפחתית רחבת יריעה וסוערת.
״ספר ביכורים המשמיע קול נשי צעיר, מרשים בעוצמתו וביכולתה של הכותבת לעבד חוויות חיים כואבות לשירה עשירה עמוקה וצלולה.״ ד"ר אורית מיטל
טל–שחר קנוהל ילידת ירושלים, 1990. זכתה בפרס הרי הרשון לספרות יפה ובפרס רחל נגב לשירה, שניתן לה על כתב היד של ספר זה.
״ספר ביכורים המשמיע קול נשי צעיר, מרשים בעוצמתו וביכולתה של הכותבת לעבד חוויות חיים כואבות לשירה עשירה עמוקה וצלולה.״ ד"ר אורית מיטל
טל–שחר קנוהל ילידת ירושלים, 1990. זכתה בפרס הרי הרשון לספרות יפה ובפרס רחל נגב לשירה, שניתן לה על כתב היד של ספר זה.
ספרו של משה מעוז מציע מחקר דקדקני אודות נזירות ירושלים הנוצרית-ביזנטית בין המאות השלישית והשביעית. זוהי תקופה סוערת ועתירת מתחים. שלל דמויות ססגוניות - נזירים, אצילות לשעבר שזנחו את חיי המותרות, קיסרית בגלות, מלאו את רחובות העיר. ועידת כלקדון יצרה פילוג תיאולוגי שקיים עד היום, אשר חילק את הנוצרים בירושלים לשניים - תומכי ומתנגדי החלטות הוועידה. זאת ועוד: בשנת 614 נכבשת ירושלים על ידי הפרסים אשר מחריבים את ירושלים הנוצרית ולוקחים לשלל את הצלב המקורי. אולם כיבושם אינו מחזיק מעמד זמן רב. בשנת 630 יוצא קיסר ביזנטיון הרקליוס בתהלוכת ניצחון במהלכה הוא משיב את הצלב לכנסיית הקבר. ירושלים הביזנטית שבה לתחייה, עד הכיבוש המוסלמי.
זהו ספר חובה למתעניינים בהיסטוריה, בתולדות הנצרות, בארכאולוגיה, ובחקר ירושלים.
המחבר, ד"ר משה (מויש) מעוז, חוקר דתות ארץ ישראל, סיים עבודת דוקטורט בחוג לימודי א"י באוניברסיטת חיפה, מורה דרך ומדריך טיולים ותיק ועתיר נסיון.
מדריך ומרצה מבוקש, המתמחה באתרי דתות הארץ, עדותיה וטכסיה. מתגורר בזכרון יעקב.
ספרו של משה מעוז מציע מחקר דקדקני אודות נזירות ירושלים הנוצרית-ביזנטית בין המאות השלישית והשביעית. זוהי תקופה סוערת ועתירת מתחים. שלל דמויות ססגוניות - נזירים, אצילות לשעבר שזנחו את חיי המותרות, קיסרית בגלות, מלאו את רחובות העיר. ועידת כלקדון יצרה פילוג תיאולוגי שקיים עד היום, אשר חילק את הנוצרים בירושלים לשניים - תומכי ומתנגדי החלטות הוועידה. זאת ועוד: בשנת 614 נכבשת ירושלים על ידי הפרסים אשר מחריבים את ירושלים הנוצרית ולוקחים לשלל את הצלב המקורי. אולם כיבושם אינו מחזיק מעמד זמן רב. בשנת 630 יוצא קיסר ביזנטיון הרקליוס בתהלוכת ניצחון במהלכה הוא משיב את הצלב לכנסיית הקבר. ירושלים הביזנטית שבה לתחייה, עד הכיבוש המוסלמי.
זהו ספר חובה למתעניינים בהיסטוריה, בתולדות הנצרות, בארכאולוגיה, ובחקר ירושלים.
המחבר, ד"ר משה (מויש) מעוז, חוקר דתות ארץ ישראל, סיים עבודת דוקטורט בחוג לימודי א"י באוניברסיטת חיפה, מורה דרך ומדריך טיולים ותיק ועתיר נסיון.
מדריך ומרצה מבוקש, המתמחה באתרי דתות הארץ, עדותיה וטכסיה. מתגורר בזכרון יעקב.
בבית אחוזה יפהפה בגבול סקוטלנד מגלה כותבת הספר ש"הוזמנה לכאן עוד בטרם הֱיוֹתָה", ומשהו בה כבר מתעלף במתיקות. שנים של קשר עם בית הספר באחוזת צִ'יזהְוֹלםְ ולימוד משנתו של השייח 'הסוּפי בן המאה ה-12 אבן ערבי, מטביעים בליבה עקבות ומעירים אותה להרפתקה שבה מתחלפות אינטימיות ויראה .מה חיצוני ומה פנימי ?מה מסכה ומה אמת ?ואיך מגיעים אל הליבה ,שסביבה חגה ציפור האוּזלְוּם המסתורית ,עד שהיא נעלמת בתוך עצמה?
זהו ספרה הרביעי של רחל גורדין ,לשעבר מבקרת הקולנוע של עיתון ״הארץ ״וכיום מטפלת בגוף .ספריה הקודמים:
״העמוק אוהב את המסכה - רשמי מסע בהודו״ (1987, הוצאת מסדה), ספר הילדים ״ידידי ראי״ (1988, מסדה) ו״מלאכים אינם חולמים״ (2008, הוצאת כרמל)
בבית אחוזה יפהפה בגבול סקוטלנד מגלה כותבת הספר ש"הוזמנה לכאן עוד בטרם הֱיוֹתָה", ומשהו בה כבר מתעלף במתיקות. שנים של קשר עם בית הספר באחוזת צִ'יזהְוֹלםְ ולימוד משנתו של השייח 'הסוּפי בן המאה ה-12 אבן ערבי, מטביעים בליבה עקבות ומעירים אותה להרפתקה שבה מתחלפות אינטימיות ויראה .מה חיצוני ומה פנימי ?מה מסכה ומה אמת ?ואיך מגיעים אל הליבה ,שסביבה חגה ציפור האוּזלְוּם המסתורית ,עד שהיא נעלמת בתוך עצמה?
זהו ספרה הרביעי של רחל גורדין ,לשעבר מבקרת הקולנוע של עיתון ״הארץ ״וכיום מטפלת בגוף .ספריה הקודמים:
״העמוק אוהב את המסכה - רשמי מסע בהודו״ (1987, הוצאת מסדה), ספר הילדים ״ידידי ראי״ (1988, מסדה) ו״מלאכים אינם חולמים״ (2008, הוצאת כרמל)
שילוב בין תנאים היסטוריים, כלכליים, חברתיים ותרבותיים והשפעות אינטלקטואליות ופילוסופיות מאירופה יצרו בארה"ב שני זרמים של תרבות-המונים: בחוף המערבי התקיים זרם הגמוני, אל מול זרם חתרני, פוליטי, ביקורתי בחוף המזרחי. בצומת ההיסטורי-תרבותי הזה, נולדה בֶּטִי בּוּפּ, הדמות הנשית הסקסית המצוירת הראשונה, שעוצבה בסטודיו של האחים פליישר. הדמות ההיברידית התפתחה לדמות מודל ייחודי, שייקרא כאן "העלמה בּוּפּ", שהעיניים נשואות אליה. ההיברידיות של בֶּטִי מציעה הסתכלות חדשה, המבקשת להצביע על מציאויות תרבותיות, מרובדות ומשתנות, הקוראות תיגר על תגיות זהוּת מעוגנות, מתוך הכרה כי תרבות לעולם אינה סטטית ואינה מתפתחת בנתיב קבוע אחד. מייצגיה הסימבוליים משקפים תכונה זאת: בזכות גמישות זאת, הצליחה בֶּטִי להיות רלוונטית וסתגלנית בתקופות תרבותיות שונות. ובכל פעם – בהתאם לצורכי התקופה – היא מדגישה רכיבים אחרים מבין שלל תכונותיה המנוגדות, כפי ש"היא מבינה" את רוחות הזמן ומשמשת להן כמראָה. בֶּטִי בּוּפּ שימשה מוקד להזדהות ולביקורת בעיני הממסד-הגברי, הפטריארכלי ובעיני האנטי ממסד -פמיניזם, אוונגארד.
ספר זה סב סביב שתי השערות מרכזיות. ראשית, כי בבֶּטִי בּוּפּ מתקיימים שני יסודות מנוגדים האחד חתרני ואקטיבי והשני שמרני ופסיבי. מטענה זו, נגזרת טענת המשנה הקשורה בדיאלקטיקה של הכּוֹח והכּניעוּת אצל בֶּטִי. הטענה השנייה, דנה ביכולת ההתקבלות של בֶּטִי: טענתי כי יכולת ההשתנוּת והגמישוּת היא זו המאפשרת את התקבלותה.
ד"ר טל ברלי היא אנימטורית, חוקרת מגדר ואנימציה, מלמדת במחלקת היחידה להיסטוריה ופילוסופיה של האמנות, העיצוב והטכנולוגיה, במכללת שנקר להנדסה, עיצוב ואמנות, ישראל. בעלת דוקטורט (Ph.D) מאוניברסיטת תל-אביב ומחקרה עסק באנימציה ומגדר. בעלת תואר שני (MA) מאוניברסיטת תל-אביב במגמת פיתוח תכניות, לימודים ותואר ראשון (BFA) בהצטיינות באנימציה מהפקולטה לקולנוע וטלוויזיה, אוניברסיטת ניו יורק והיא בוגרת המדרשה לאמנות. סרטי האנימציה שלה הוקרנו בפסטיבלים בארץ ובעולם. בנוסף, יצרה סרטים לרחוב סומסום, לטלוויזיה הישראלית ועבור אולימפיאדת לוס-אנג'לס. עבודותיה של ברלי הוצגו במספר תערוכות קבוצתיות וזיכו אותה ומגוון פרסים ומלגות. לצד עשייתה האמנותית ומחקריה האקדמיים, כיהנה כיו"ר איגוד האנימציה הישראלי (ASIFA) ושמשה כשופטת בפסטיבלים לקולנוע.
שילוב בין תנאים היסטוריים, כלכליים, חברתיים ותרבותיים והשפעות אינטלקטואליות ופילוסופיות מאירופה יצרו בארה"ב שני זרמים של תרבות-המונים: בחוף המערבי התקיים זרם הגמוני, אל מול זרם חתרני, פוליטי, ביקורתי בחוף המזרחי. בצומת ההיסטורי-תרבותי הזה, נולדה בֶּטִי בּוּפּ, הדמות הנשית הסקסית המצוירת הראשונה, שעוצבה בסטודיו של האחים פליישר. הדמות ההיברידית התפתחה לדמות מודל ייחודי, שייקרא כאן "העלמה בּוּפּ", שהעיניים נשואות אליה. ההיברידיות של בֶּטִי מציעה הסתכלות חדשה, המבקשת להצביע על מציאויות תרבותיות, מרובדות ומשתנות, הקוראות תיגר על תגיות זהוּת מעוגנות, מתוך הכרה כי תרבות לעולם אינה סטטית ואינה מתפתחת בנתיב קבוע אחד. מייצגיה הסימבוליים משקפים תכונה זאת: בזכות גמישות זאת, הצליחה בֶּטִי להיות רלוונטית וסתגלנית בתקופות תרבותיות שונות. ובכל פעם – בהתאם לצורכי התקופה – היא מדגישה רכיבים אחרים מבין שלל תכונותיה המנוגדות, כפי ש"היא מבינה" את רוחות הזמן ומשמשת להן כמראָה. בֶּטִי בּוּפּ שימשה מוקד להזדהות ולביקורת בעיני הממסד-הגברי, הפטריארכלי ובעיני האנטי ממסד -פמיניזם, אוונגארד.
ספר זה סב סביב שתי השערות מרכזיות. ראשית, כי בבֶּטִי בּוּפּ מתקיימים שני יסודות מנוגדים האחד חתרני ואקטיבי והשני שמרני ופסיבי. מטענה זו, נגזרת טענת המשנה הקשורה בדיאלקטיקה של הכּוֹח והכּניעוּת אצל בֶּטִי. הטענה השנייה, דנה ביכולת ההתקבלות של בֶּטִי: טענתי כי יכולת ההשתנוּת והגמישוּת היא זו המאפשרת את התקבלותה.
ד"ר טל ברלי היא אנימטורית, חוקרת מגדר ואנימציה, מלמדת במחלקת היחידה להיסטוריה ופילוסופיה של האמנות, העיצוב והטכנולוגיה, במכללת שנקר להנדסה, עיצוב ואמנות, ישראל. בעלת דוקטורט (Ph.D) מאוניברסיטת תל-אביב ומחקרה עסק באנימציה ומגדר. בעלת תואר שני (MA) מאוניברסיטת תל-אביב במגמת פיתוח תכניות, לימודים ותואר ראשון (BFA) בהצטיינות באנימציה מהפקולטה לקולנוע וטלוויזיה, אוניברסיטת ניו יורק והיא בוגרת המדרשה לאמנות. סרטי האנימציה שלה הוקרנו בפסטיבלים בארץ ובעולם. בנוסף, יצרה סרטים לרחוב סומסום, לטלוויזיה הישראלית ועבור אולימפיאדת לוס-אנג'לס. עבודותיה של ברלי הוצגו במספר תערוכות קבוצתיות וזיכו אותה ומגוון פרסים ומלגות. לצד עשייתה האמנותית ומחקריה האקדמיים, כיהנה כיו"ר איגוד האנימציה הישראלי (ASIFA) ושמשה כשופטת בפסטיבלים לקולנוע.
ספר המופת ״פלטרו ואני״ של זוכה פרס נובל חואן רמון חימנס מוגש לקורא העברי בתרגומם הקולח והיפה של שמואל רגולנט ז״ל ושמואל בנג׳ו ייבדל לחיים ארוכים. למעלה ממאה שנים לאחר יציאתו לאור לראשונה, דומה כי דווקא עתה מזדהרת יצירה פיוטית וקסומה זו באור יקרות.
דמותו האנושית של פלטרו החמור נכנסה לליבם של מאות מליוני קוראים, צעירים ומבוגרים, אז והיום.
הספר, שפורסם תחילה בהמשכים בשנים 1917-1914, תורגם לראשונה לעברית בשנת 1963 (עמנואל אולסבנגר), תורגם בשנית בשנת 2006 (רמי סערי) ועכשיו הוא רואה אור בתרגום חדש של שמואל רגולנט ז"ל ושמואל בנג׳ו, ובעריכת עפרה בנג'ו, שהוסיפה הערות ואחרית דבר
ספר המופת ״פלטרו ואני״ של זוכה פרס נובל חואן רמון חימנס מוגש לקורא העברי בתרגומם הקולח והיפה של שמואל רגולנט ז״ל ושמואל בנג׳ו ייבדל לחיים ארוכים. למעלה ממאה שנים לאחר יציאתו לאור לראשונה, דומה כי דווקא עתה מזדהרת יצירה פיוטית וקסומה זו באור יקרות.
דמותו האנושית של פלטרו החמור נכנסה לליבם של מאות מליוני קוראים, צעירים ומבוגרים, אז והיום.
הספר, שפורסם תחילה בהמשכים בשנים 1917-1914, תורגם לראשונה לעברית בשנת 1963 (עמנואל אולסבנגר), תורגם בשנית בשנת 2006 (רמי סערי) ועכשיו הוא רואה אור בתרגום חדש של שמואל רגולנט ז"ל ושמואל בנג׳ו, ובעריכת עפרה בנג'ו, שהוסיפה הערות ואחרית דבר
ד"ר מיכל חכם היא חוקרת תרבות חזותית וחומרית. בספר נועז וחדשני זה היא מתחקה אחר הבנייתה של הזהות האשכנזית המודרנית באמצעות השיח שעסק בהסדרת מרחב הבית וחיי היומיום בימי המנדט ובשני העשורים הראשונים למדינה. לראשונה בחקר התרבות הישראלית, חכם ממפה את התמהיל המודרניסטי, האוריינטליסטי והקולוניאליסטי שממנו נוצקה קטגוריית זהות זו.
במחקרה המקיף חכם בוחנת שלל מופעים שבאמצעותם עוצבה האשכנזיות המודרנית והוצגה לראווה בחלל הפרטי והציבורי גם יחד כמודל ראוי לאימוץ. היא מנתחת מנעד רחב של טקסטים – ספרות ועיתונות לילדים, ספרי הדרכה לארגון בית, אוטוביוגרפיות, אוטופיות ציוניות, כרזות, איורים אדריכליים, יצירות אמנות, תצלומים ויצירות קולנועיות – שבכולם מופיעים ייצוגים של מרחב הבית ודייריו ומובלעות בהם הנחיות לניהול חיי היומיום. כל אלה מתכנסים תחת המטרייה המושגית החדשה: "שיח הדומסטיוּת הציוני".
זהו ספר חובה למתעניינים בביקורת החברה הישראלית.
ד"ר מיכל חכם היא חוקרת תרבות חזותית וחומרית. בספר נועז וחדשני זה היא מתחקה אחר הבנייתה של הזהות האשכנזית המודרנית באמצעות השיח שעסק בהסדרת מרחב הבית וחיי היומיום בימי המנדט ובשני העשורים הראשונים למדינה. לראשונה בחקר התרבות הישראלית, חכם ממפה את התמהיל המודרניסטי, האוריינטליסטי והקולוניאליסטי שממנו נוצקה קטגוריית זהות זו.
במחקרה המקיף חכם בוחנת שלל מופעים שבאמצעותם עוצבה האשכנזיות המודרנית והוצגה לראווה בחלל הפרטי והציבורי גם יחד כמודל ראוי לאימוץ. היא מנתחת מנעד רחב של טקסטים – ספרות ועיתונות לילדים, ספרי הדרכה לארגון בית, אוטוביוגרפיות, אוטופיות ציוניות, כרזות, איורים אדריכליים, יצירות אמנות, תצלומים ויצירות קולנועיות – שבכולם מופיעים ייצוגים של מרחב הבית ודייריו ומובלעות בהם הנחיות לניהול חיי היומיום. כל אלה מתכנסים תחת המטרייה המושגית החדשה: "שיח הדומסטיוּת הציוני".
זהו ספר חובה למתעניינים בביקורת החברה הישראלית.
אנחנו מאד נרגשים להציג לקוראי גמא את "ספר רחל", הספר הראשון שתורגם לעברית מאת הסופרת היהודיה-הודית אסתר דוד.
הוצאתו של ספר זה הוא יום חג לקהילה היהודית-הודית, ובמיוחד לקהילת בני ישראל. ביד רכה מגוללת הסופרת את סיפורה הבדיוני אך מציאותי של רחל דנדקר, החיה ביישוב דנדא בחוף הקונקאן, דרומית למומבאי.
רחל, שילדיה עלו לישראל, נותרה כשריד כמעט אחרון לקהילת בני ישראל ששגשגה ופרחה במקום. היא מתחזקת את בית הכנסת הנטוש ומתעקשת לחיות בהודו, בתנאיה שלה. כל פרק בספר נפתח במתכון הודי מן המטבח העשיר של קהילת בני ישראל, מתכון המשמש כסמל רב משמעות למתחולל בפרק. כך נרקמת לה אט אט אגדה קסומה ומחממת לב, השובה את לב קוראיה.
זהו ספרה הראשון המתורגם לעברית של אסתר דוד, בת הקהילה עצמה, המתגוררת באהמדאבאד שבהודו. בשנת 2010 זכה הספר בפרס Sahitya Academy. ספריה נשארים כעדות וכקול כמעט בודד בהודו המתאר קהילה ועולם הולך ונעלם. זכינו לקרוא את ספרה בתרגום ראשון לעברית.
אנחנו מאד נרגשים להציג לקוראי גמא את "ספר רחל", הספר הראשון שתורגם לעברית מאת הסופרת היהודיה-הודית אסתר דוד.
הוצאתו של ספר זה הוא יום חג לקהילה היהודית-הודית, ובמיוחד לקהילת בני ישראל. ביד רכה מגוללת הסופרת את סיפורה הבדיוני אך מציאותי של רחל דנדקר, החיה ביישוב דנדא בחוף הקונקאן, דרומית למומבאי.
רחל, שילדיה עלו לישראל, נותרה כשריד כמעט אחרון לקהילת בני ישראל ששגשגה ופרחה במקום. היא מתחזקת את בית הכנסת הנטוש ומתעקשת לחיות בהודו, בתנאיה שלה. כל פרק בספר נפתח במתכון הודי מן המטבח העשיר של קהילת בני ישראל, מתכון המשמש כסמל רב משמעות למתחולל בפרק. כך נרקמת לה אט אט אגדה קסומה ומחממת לב, השובה את לב קוראיה.
זהו ספרה הראשון המתורגם לעברית של אסתר דוד, בת הקהילה עצמה, המתגוררת באהמדאבאד שבהודו. בשנת 2010 זכה הספר בפרס Sahitya Academy. ספריה נשארים כעדות וכקול כמעט בודד בהודו המתאר קהילה ועולם הולך ונעלם. זכינו לקרוא את ספרה בתרגום ראשון לעברית.
ספר השירה הראשון של אלטייב ע'נאים, לב פרוס גס, הוא בבחינת אירוע יוצא דופן בשדה השירה והספרות הישראלי. מאז פריצת הדרך של אנטון שמאס, לא נחשפה עברית כה יפהפייה תחת עטו של משורר ששפת אימו אינה עברית.
ע'נאים מוכר לנו משורותיו הבלתי נשכחות של רוני סומק בשיר "שקוף", המוקדש לו ולאביו ז"ל, המתרגם המחונן מוחמד חמזה ע'נאים: "טייב לומד ספרות באוניברסיטת תל-אביב. / יש לו תיק עם ספר דקדוק וחיבור / על מחמוד דרוויש. / התיק שקוף כי בקיץ הזה עם תיק אחר, / בעיני הרנטגן של כל שוטר, הוא מסומן / כמחביא פצצה. / ---"
ע'נאים הוא עיתונאי, חוקר תרבות, מתרגם וכותב, והוא פועל בזירה התרבותית בשתי השפות, הערבית והעברית, ויונק משתיהן. הוא חי על קו התפר (תרתי משמע), מתגורר בבאקה אל-ע'רבייה, ומשם משקיף על שתי תרבויות, מדלג ביניהן ומתווך ביניהן. הוא יוצר ההֶסכֵּת "حِبْر صوتيّ - חיבר סאוותי – Hibr Sawti" (בעברית: דיו קולי) העוסק בתרבות הערבית והעברית בארץ, ותרגם כמה אנתולוגיות מערבית לעברית, הידועה שבהן היא "נכּבה לייט וסיפורים אחרים" (הוצאת מטען, 2014).
ספר השירה הראשון של אלטייב ע'נאים, לב פרוס גס, הוא בבחינת אירוע יוצא דופן בשדה השירה והספרות הישראלי. מאז פריצת הדרך של אנטון שמאס, לא נחשפה עברית כה יפהפייה תחת עטו של משורר ששפת אימו אינה עברית.
ע'נאים מוכר לנו משורותיו הבלתי נשכחות של רוני סומק בשיר "שקוף", המוקדש לו ולאביו ז"ל, המתרגם המחונן מוחמד חמזה ע'נאים: "טייב לומד ספרות באוניברסיטת תל-אביב. / יש לו תיק עם ספר דקדוק וחיבור / על מחמוד דרוויש. / התיק שקוף כי בקיץ הזה עם תיק אחר, / בעיני הרנטגן של כל שוטר, הוא מסומן / כמחביא פצצה. / ---"
ע'נאים הוא עיתונאי, חוקר תרבות, מתרגם וכותב, והוא פועל בזירה התרבותית בשתי השפות, הערבית והעברית, ויונק משתיהן. הוא חי על קו התפר (תרתי משמע), מתגורר בבאקה אל-ע'רבייה, ומשם משקיף על שתי תרבויות, מדלג ביניהן ומתווך ביניהן. הוא יוצר ההֶסכֵּת "حِبْر صوتيّ - חיבר סאוותי – Hibr Sawti" (בעברית: דיו קולי) העוסק בתרבות הערבית והעברית בארץ, ותרגם כמה אנתולוגיות מערבית לעברית, הידועה שבהן היא "נכּבה לייט וסיפורים אחרים" (הוצאת מטען, 2014).
האם היוצרת אמנות - האימנית - היא נושאו של ספר זה. בעוד אמנות ואימהות נתפסו כספירות המתנהלות בשני קווים מקבילים ונפרדים הספר מציע תיאוריה ביקורתית חדשנית המעמידה את האימהות כנקודת מוצא. גישה זו מאמצת את התפיסה המטריצנטרית הרואה באימהות קטגוריה נפרדת ושמה במרכז השיח את נקודת המבט של האם עצמה, תחת הגישה המקובלת המביטה על האם כאובייקט בתוך השיח. תפיסה זו רואה באימהות גורם בעל חשיבות המגדיר את חייהן של נשים רבות, לעיתים אף יותר מן המגדר עצמו, וטוענת כי רבות מהסוגיות שנשים מתמודדות עימן קשורות במישרין לתפקידן ולזהותן כאימהות. מקומה של האימהות כגורם מכונן ביצירה האמנות נשאר כלקונה מחקרית. השאלה – האם וכיצד האימהות משפיעה על האימנית – כמעט ולא נשאלה בשיח האמנותי, וזאת בניגוד לשאלות חיוניות אחרות שעלו בדבר השפעתם של מרכיבי זהות שונים על האמניות והאמנים, כגון: מגדר, מעמד חברתי, מוצא וגזע, אמונה דתית ועוד. ספר זה בודק כיצד האימהות מיוצגת בתיאוריה ובפרקטיקה האמנותית בארץ ובעולם המערבי ומצטרף למחקרים בודדים על הקשר בין אמנות ואימהות בשדה הבינלאומי והישראלי, תוך ביקורת על המהלך ההיסטורי הפטריארכאלי שהפך את האם ואת עבודתה לשקופות. התפיסה המטריצנטרית טוענת כי תפקידה של האם בתרבות הוא תפקיד חשוב לאין שיעור, ואי לכך ראוי להיכתב מחדש. בספר ייבחנו האופנים שבהם האמנות הפלסטית מאפשרת לאימהות להפוך סדרי עולם ולכתוב את עצמן בעצמן.
ד"ר הדרה שפלן קצב חוקרת את הצומת המחברת בין אמנות, מגדר ופסיכואנליזה, חלוצה במחקר על הקשר בין אמנות ואימהות בישראל. מחקריה עוסקים בשיח הפמיניסטי, פוליטיקת זהויות ואמנות עכשווית ומיושמים באוצרות תערוכות, אקטיביזם אקדמי, הוראה וכתיבה. שפלן קצב מרצה במחלקה לאמנות במכללת סמינר הקיבוצים (ראש המחלקה לשעבר) ובבית הספר לעיצוב וחדשנות במסלול האקדמי של המכללה למנהל.
האם היוצרת אמנות - האימנית - היא נושאו של ספר זה. בעוד אמנות ואימהות נתפסו כספירות המתנהלות בשני קווים מקבילים ונפרדים הספר מציע תיאוריה ביקורתית חדשנית המעמידה את האימהות כנקודת מוצא. גישה זו מאמצת את התפיסה המטריצנטרית הרואה באימהות קטגוריה נפרדת ושמה במרכז השיח את נקודת המבט של האם עצמה, תחת הגישה המקובלת המביטה על האם כאובייקט בתוך השיח. תפיסה זו רואה באימהות גורם בעל חשיבות המגדיר את חייהן של נשים רבות, לעיתים אף יותר מן המגדר עצמו, וטוענת כי רבות מהסוגיות שנשים מתמודדות עימן קשורות במישרין לתפקידן ולזהותן כאימהות. מקומה של האימהות כגורם מכונן ביצירה האמנות נשאר כלקונה מחקרית. השאלה – האם וכיצד האימהות משפיעה על האימנית – כמעט ולא נשאלה בשיח האמנותי, וזאת בניגוד לשאלות חיוניות אחרות שעלו בדבר השפעתם של מרכיבי זהות שונים על האמניות והאמנים, כגון: מגדר, מעמד חברתי, מוצא וגזע, אמונה דתית ועוד. ספר זה בודק כיצד האימהות מיוצגת בתיאוריה ובפרקטיקה האמנותית בארץ ובעולם המערבי ומצטרף למחקרים בודדים על הקשר בין אמנות ואימהות בשדה הבינלאומי והישראלי, תוך ביקורת על המהלך ההיסטורי הפטריארכאלי שהפך את האם ואת עבודתה לשקופות. התפיסה המטריצנטרית טוענת כי תפקידה של האם בתרבות הוא תפקיד חשוב לאין שיעור, ואי לכך ראוי להיכתב מחדש. בספר ייבחנו האופנים שבהם האמנות הפלסטית מאפשרת לאימהות להפוך סדרי עולם ולכתוב את עצמן בעצמן.
ד"ר הדרה שפלן קצב חוקרת את הצומת המחברת בין אמנות, מגדר ופסיכואנליזה, חלוצה במחקר על הקשר בין אמנות ואימהות בישראל. מחקריה עוסקים בשיח הפמיניסטי, פוליטיקת זהויות ואמנות עכשווית ומיושמים באוצרות תערוכות, אקטיביזם אקדמי, הוראה וכתיבה. שפלן קצב מרצה במחלקה לאמנות במכללת סמינר הקיבוצים (ראש המחלקה לשעבר) ובבית הספר לעיצוב וחדשנות במסלול האקדמי של המכללה למנהל.
נורית זרחי, סמיח אל–קסאם, חביבה פדיה, מאיר ויזלטיר, ישראל אלירז, קרן אלקלעי-גוט, מירון ח. איזקסון, רוני סומק, שרון אס, טאהא מוחמד עלי, אמירה הס, אגי משעול, ארז ביטון.
שתיים-עשרה שיחות עם משוררים ומשוררות, שנתנו לי חוט אתו יכולתי להתהלך בשורותיהם ואותו אני מבקשת להושיט לכם, הקוראים והקוראות.
המשוררת ענת שרון בלייס, עורכת ומגישה תכניות ספרות ותרבות ברשת ״כאן תרבות״, תאגיד השידור.
הייתה שותפה להקמה וניהול תחנות הרדיו החינוכיות ״קול כותרת״ ו״קול יזרעאל״ והגישה תכניות ספרות ב״קול ישראל״.
נורית זרחי, סמיח אל–קסאם, חביבה פדיה, מאיר ויזלטיר, ישראל אלירז, קרן אלקלעי-גוט, מירון ח. איזקסון, רוני סומק, שרון אס, טאהא מוחמד עלי, אמירה הס, אגי משעול, ארז ביטון.
שתיים-עשרה שיחות עם משוררים ומשוררות, שנתנו לי חוט אתו יכולתי להתהלך בשורותיהם ואותו אני מבקשת להושיט לכם, הקוראים והקוראות.
המשוררת ענת שרון בלייס, עורכת ומגישה תכניות ספרות ותרבות ברשת ״כאן תרבות״, תאגיד השידור.
הייתה שותפה להקמה וניהול תחנות הרדיו החינוכיות ״קול כותרת״ ו״קול יזרעאל״ והגישה תכניות ספרות ב״קול ישראל״.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
