הביקורות של ספר מרשים!

מרתק! תנעלו נעלי ריצה… וטוסו על גבי גלֵי מוחו של אושר קרליבך. כתיבה כל כך שונה ומיוחדת. ״המים מים, השמים שמים, הציפור ציפור..״ אבל הספר הזה הוא ממש לא עוד ספר.

סבוך, כתוב מעולה.

כרגיל, מעולה!

למרות שכנראה מנדל הוא דמות בדויה, הכל הרגיש אותנטי ותואם תקופה.. הסגידה לספרים, לרצון הזה לדעת עוד ועוד, אי קיום הגלובליזציה כפי שאני מכירים אותה היום.. קשה לקלוט עד כמה הכל היה שונה.. מוזר שלקח כמעט 100 שנים עד שהספר תורגם ונחשף. התרגשתי ונעצבתי יחד עם הסיפור הקצר והכל כך נוגע הזה

אז, המדד הראשון לדעתי העניה בקריאת ספר הוא אי היכולת להתנתק ממנו. כזה בדיוק היה השתקן. התמלאתי בסקרנות לגבי ההמשך (מה קשור ללכת לעבודה כשהספר הזה מונח לו באפליקציה??😏) הכתיבה שם קצת אחרת, ההקבלה בין הראיה החוקרת ההיסטוריונית לבין הסיפור שמסופר כלשון העם וכהווייתו ללא תיאורים מייגעים ומעייפים ומנגד, לגמרי הייתי שם עם השתקן ועם התינוק, עם דורה ועם שמחה.. הלב כאב בקריאה אבל לא עד כדי סחיטה רגשית מוגזמת, כאילו שהקורא מובל אל תוך התקופה הקשוחה והבלתי נתפסת אבל בראיה נקודתית של השרדות ולא אל כל הגודל העצום של השבר. אהבתי מאוד את הספר, מקצה אל קצה.

סיימתי אותו בתוך כמה שעות, זה אומר משהו :) קראתי את הספר לעומק, מצויים בו רבדים שכמעט לא ניתן להבחין בהם בקריאה רדודה. הסיפור שסיפר לאחיו היה מעין סיפוח כיסוי ולו כדי לשטוח את פיתולי חייו של איש שהתבגר.. ההחמצות, השריטות והצלקות.. המרחבים המוגנים של הלמעלה שלו והלמטה שלה.. ואין בסופו של דבר השולט האמיתי פורץ החוצה.. ומה שנותר הוא להתרפק. ספר מעולה בעיני ודי מפתיע

וואו. כמה רכיבים מהותיים שמבטיחים קריאה שואבת וסוחפת היו בספר הזה.. ובניגוד לספרים שקראתי לאחרונה, היה כאן גם סוף.. הספר גאוני על גבול הפסיכוטי. הוא מצייר במילים את הלך המחשבה של בן האנוש.. כל כך הרבה דיונים פנימיים בין הכן והלא כשברקע חוק הצדק הטבעי. נקמה והשלמה ומה שביניהם.. ואחד מת-חי שחי את חיי החי-מת.

עונג!! נובלה מתובלת בשפה נשכחת המון התבוננות ותהיות הצצה אל עומק הפערים שנהוגים משכבר הימים ונדמה כי לעולם לא יצטמצמו..

ראיתי בו אותי בכמה דוגמאות וצורות.. אהבתי

מרגש, סבוך.. מאגד בתוכו התמודדויות משפחתיות מסועפות… וההבנה הזו, שלפעמים מקבלים החלטות כדי להגן ולשמור. שלעמים נוקטים בדרך בה מקריבים כדי לשַמר ולשמור.

מעולה!

ההתחלה הייתה קצת מסורבלת, שמחה שהתעקשתי לקרוא ולא זנחתי את הספר כבר בראשיתו. נעצבתי, התרגשתי, שמחתי.. לגמרי- מה שרואים משם לא רואים מכאן… תודה על זה 🙏

כתיבה קולחת, כתוב בנשימה אחת למרות שנסקרות תקופות חיים ארוכות.. חברות, אומץ.. והטעם המריר שנשאר אחריי…

ספר מרתק על אף שבחלקיו קצת מייגע.. ובסוף נראה כי לסופרת כבר הייתה פחות אנרגיה להשקיע ולפתח.. אהבתי את הספר, הכתיבה, הדמויות, התקופה.. התמודדויות, רגשות, תושיה ומשחקי התפקידים.. פעם למטה, פעם למעלה.. וכל אחד ואופיו מנסה ולפעמים מצליח להתרומם..

כתיבה קולחת ולא מייגעת, בתוך המון עיסוקיי סיימתי בתוך יומיים. קיימות שגיאות כתיב שזה קצת הציק.. אהבתי שם את הכל, הזוגות ומה שביניהם, מה שחיבר ומה שהפריד, הבחירות והגורל..

מציף ונותן הצצה אל נפשות והתמודדויות.. (משהו בתאריכים שאוזכרו לא הסתדר לי..)

הסיפור מרתק, תהליכים פנימיים והתמודדויות. היו חלקים מעיקים, היו חלקים שהתישו.. בסהכ למדתי להתחבר ולנקות רעשי רקע (לפעמים זה היה קצת בוטה) רגשות, יחסים, התמודדויות, גדילה וצמיחה.. ואהבה שנשארת על אף שמשתנה.. עשה חשק להתחיל ולפסל בידיים חשופות ולב פתוח..

התחיל טוב, התקופות שנשזרו בתוך המילים, הדמויות.. המקומות והאדמה.. היה מעייף לפעמים, הניתוחים והפירוט המייגע החוזר על עצמו בצורה עמוסה כל כך.. היה שדילגתי מעט. ברמת הפיסקה- כתיבה מתוחכמת ברמת הספר- יותר מדי. הסוף היה חסר.. ורציתי לדעת עוד טיפה כדי לסגור את העניין.. אך הספר פתאום הגיע את סיומו.

חלקים ממנו היו מרתקים, חלקים היו מייגעים.. וחלקים אחרים היו צפויים.. סה״כ ובאופן כללי, היה בסדר..