הביקורות של יואל

ספר מיוחד . יש לקרוא את הביקורות המלומדות. ולמרות אורכו - נסחפתי ללא יכולת להפסיק. למי שמחפש ריגוש מהיר , תעלומה הנפתרת לבסוף בעמוד 5888 בספר הדיגיטלי זה לא הספר. לאוהבי פרוזה שירית - לבעלי יכולת לקרוא ולהפנים - צפויה הכרות פיזית ממש עם משפחה ועם הזמן באמריקה של אז

הוא עכשיו במחשב, אני לא צריך לחפש היכן הנחתי אותו. אפשר להתחיל מהסוף , מ 7 בחודש , מחדר הילדים ולעלות אל חיים גורי וחבריו. אורי צבי גרינברג מתהפך בקברו ( וטוב שכך) . ספר ציור שירה אהבה . מי אני שאכתוב עליו ביקורת, שריגש אותי עד דמעות . שנה אחרי.

זה לא ספר שקוראים ואחר כך לארון הספרים . זה ספר שמכניס את הקורא לתוך התופת . אבל מתוכה צומחת אנושיות שהתגברה ככל הניתן. זו גם דרמה מפתיעה. כל שער בספר נושא את הקורא למצב בו לא ניתן להפסיק בקריאה , אלא לצורך נשימה עמוקה. וגם .... אקטואלי להחריד , כאשר הכובש מאבד את תכונות האדם .

העולם רוצה לשמוע את מה שמתאים לו .

מחכה להתחיל מהתחלה . פה ושם, מעט נפילות. תיאור שמוליך אותנו אל מקומות הנדוד - ותיאור אחר שמוליך אותנו ללימודי הרפואה והאנטומיה . מוזאונים של גוף האדם.

הסבר ממצה, ללא גרפים חישובים מסובכים ושאר אמצעי המחשה. ידידותי למשתמש !

שבחי הביקורת הביאו אותי לספר. ובשלוש השעות האחרונות הייתי עם הגר לא רק באילת. עכשיו ...להתחיל בקריאה שניה , מענגת ומפחידה לא פחות

נפלא. מישמלאו לו בשנת 2022 74 שנים יראה בו את עצמו בשינויים קלים אני עובר עכשיו לקרוא פעם נוספת. הביקרות בהארץ כיוונה אותי לספר ועל כך יש רק להודות לה והיא מדויקת וחכמה

לא יאומן . מה שעבר עליו וכיצד שרדו אשתו ובתו. מפעם לפעם בהעדר רופאי עור , הוא ניצל בזכות ידיעותיו ומקצועו. מסמך חשוב

לקראיה רק לחובבי נאבוקוב ! לאחר שקראו את שאר כתביו , אפילו בלי לוליטה .ואז לחלק את הקשה לקריאה ארוכה . כל פעם כ 50 עמו .

נסחפים בסיפור הבלתי נגמר

כה אמר פעם טוסברהינדי : אסור להאמין באמונות טפלות כי זה מביא מזל רע. ואכן הספר מסביר הייטב מדוע זה כך, טפו טפו טפו מוסיף ידע למחפשים את האמת בעזרת מכישירים

אחד מספרי המתח המשובים שקראתי. אחד מספרי ההיסטוריה המשובחים שקראתי אם היו מלמדים היסטריה ( חובה ) לבגרות את הספר הזה , היו הבוגרים מקבלים תמונה נאמנה יותר מאשר הלימוד על פוגרמים , ללא התובנה הכלכלית חברתית כספית. מסע בשביל ההשכלה . מאחר ואינני מבין דבר בכלכלה - המסע היה בשבילי מסע אל התובנה.

גילוי נאות - הסופר בן כתתי בבית הספר לרפואה. לא ידעתי דבר על פרשת חייו , משא חייו. גם ללא הכרת המספר - משא החיים , משא הצלת חיים ומשא המוות במשפחה , בשפה המביאה בין השורות בצורה כה חדה את השמחה והעצב . יותר מכל הרומנים עתירי הסמליות , תיאורי המלחמה וספרות ה"בסט סלרים " כוחם של המילים הישירות והסיפור .

חוויה .

מרגש. ישראלי. מצטער שנגמר.

נפלא. אין מרגלים. אין פעולות מוסד נועזות. רק החיים של ישראלים רבים משורטטים כה נפלא. ובתור מתעב עורכי דין... ממש נהניתי

ברגע שהקורא מבין מה מתרחש והדמיון מאפשר הכול - הרי סיפור בואו לעולם של חיים באר , חיי אביו בירושלים הם מתנה גדולה ומרגשת עד דמעות . מבקרי ספרות מקצועיים יחוו דעה. אני התחלתי אתמול ולא זזתי עד השורה האחרונה בו נפרדתי מחיים באר ואביו .

לאחר קריאת ספר ה"מתח" שלא מאפשר לנשום בעת הפיכת הדפים , הפחד הגדול הוא המשך ה"רהב" והטימטום של ישראל נוכח הסכנות וה"קונספציה" . האם יש אי שם במודיעין אדם שיכול לקרוא אזהרות ולפרש ידיעות שלא על פי ה"מודל המנטאלי" שיש לו בראש . מסתבר כי במלחמת ששת הימים - הפסדנו ואילו מלחמת יום כיפור הביאה לחוזה שלום והפסקת לוחמה. המחיר הוא אלפי חילים שלא יכולים כמוני לקרוא את הספר ולחוש חרדה נוראה בעת הקריאה.

עבודת הדוקטורט הזו "נבלעה" על ידי . זמלוויס היה דמות טראגית . תיאור חייו ומאבקו שנכתב כעבודת דוקטורט , על ידי סופר ומשורר מעלה כה הרבה שאלות ותהיות ובעיקר קישור לימים אלה - לא רק של מגפה - אלא של חשיבה מאובנת ושליטה על ידי "מקושרים" שאינם רוצים לראות את האמת און מכחישים אותה. זמלוויס למעשה , כפי שלא היה ידוע אז וידוע היום נרצח בבית המרפא לחולי נפש ובידינו הנתיחה שלאחר המוות המוכיחה כי לא חלה , כפי שמתואר בספר הנפלא הזה, אלא הותקף ונגרמו לו קרעים בכבד, שברים בצלעות ושאר סימנים של תקיפה חבלתית. תודה למתרגמת, שלצערי לא ניתן לאתר את הכתובת שלה ולהודות לה. עשו זאת בשמי. הקריאה במחשב נעימה ונוחה ! תודה

חוויה של ספר
נכון שלא כל אחד שאינו ממש צומח בערוגת הספרות ופרשניה עלול להחמיץ
צחקתי. בלעתי . הבנתי . החלק הסקסי טוב ונעים. מקווה שיבוא המשך

סדרת נטפליקס ארוכה ודי מנשעממת, עם פה ושם קטעים יפים .

בניגוד גמור לבקורת בהארץ, אשר הביאה אותי לקריאת הספר - אני לא בטוח שזו ספרות . והפסקתי לאחר כ 50 אחוז. כאשר הסיפור הפך להיות לא רלבנטי.

שותים , אוכלים , מזדווגים, מדבריפ שטויות. ללא משהו . אכזבה רבתי מפינקוס