פרק ראשון: פרק א'
"קנו לעצמכם בגד חדש": אסטרולוגיה, קלפי טארוט וכל השאר
[* מסקנת ההורוסקופ היומי של עיתון ידיעות אחרונות מיום 1.1.14 למזל סרטן הנובעת מכך ש"הירח בגדי טוב לייצוגיות ולטיפוח הופעה חיצונית".]
אסטרולוגיה
אבל מה שראיתיך משתוקק אליו מחכמת הכוכבים והדיבוקים שהיו ושעתידים להיות - כל זה הסר אותה מלבך ונקה דעתך ממנו ורחץ שכלך, כמו שרוחצים הבגדים המטונפים מטינופם, לפי שהם דברים שאין בהם ממש ואינם אמת אצל החכמים...
הרמב"ם (מתוך איגרת תימן)
"לא האסטרולוגים רימו אותנו, כשהבטיחו שלא נשקפת לנו כל סכנה מאזור המפרץ. הכוכבים רימו אותם, למרות שהם לא מודים", כך מצוטט אחד האסטרולוגים בעיתון הארץ מתאריך 8.2.91, בעקבות הנבואות שמסרו רוב האסטרולוגים, ולפיהן לא תפרוץ באותה תקופה מלחמה באזור המפרץ הפרסי. באמירה זו מובלעות שתי עובדות: (1) האסטרולוגים טעו; (2) האסטרולוגים אינם מקבלים אחריות על טעות זו. שתי העובדות האלו קשורות זו בזו, שכן בהיעדר כל הסבר הגיוני ליכולת של האסטרולוגים לנבא את העתיד, לא ניתן גם להסביר מדוע הם טעו ולכן האשמה אינה בהם אלא בכוכבים. ברם, אם אי אפשר לסמוך על הכוכבים, על מה כן נסמכים האסטרולוגים? בפרק זה ננסה להבין כיצד עובדת האסטרולוגיה וכן כיצד פועלות פרקטיקות אחרות הנשענות על מנגנון זהה של אינטראקציה בין הספקים לבין הצרכנים שלהן.
אסטרולוגיה (מלשון אסטרו: כוכב; לוגוס: תורה) היא האמונה שלפיה ישנו קשר בין מצבם של גרמי השמים לבין מצבנו, מעשינו ותכונותינו על פני כדור הארץ. האסטרולוגיה מתיימרת לתאר את מצבנו בהווה ולנבא את העתיד. מבחינת האסטרולוגים, האסטרולוגיה ניתנת ליישום בכל אחד מתחומי החיים שלנו ואף בגלגולים קודמים שחיינו כביכול.
ראשיתה של האסטרולוגיה ככל הנראה במסופוטמיה באלף השני לפני הספירה. בראשית דרכה ובמשך שנים רבות היא שימשה בעיקר לניבוי אירועים בעלי חשיבות ציבורית שהשפיעו על הרווחה הכללית, ופחות לניבוי אירועים אישיים. משערים כי האסטרולוגיה הבבלית החלה להיכנס לתרבות המערבית בתקופה ההלניסטית בראשית המאה הרביעית לפני הספירה. ברוסוס, בן האי קוס, הביא את האסטרולוגיה ליוון, ואת הקרקע לקבלתה הכינו הפילוסופים היוונים. הראשונים שהשתמשו באסטרולוגיה ופיתחו אותה היו המלומדים, בעיקר מהאסכולה הסטואית. בהמשך פיתחו היוונים את האסטרולוגיה האישית, ההורוסקופ (מלשון hora: שעה; skopos: התבוננות), על־פי תרשים של מיקומי הכוכבים בעת הלידה. עם זאת, האסטרולוגיה הפכה לפופולרית ביוון רק במאה השנייה לפני הספירה. טטרביבלוס (ארבעת הספרים), נחשב לספר המרכזי באסטרולוגיה המערבית העתיקה והוא נכתב על ידי ההוגה ההלניסטי תלמי, שהיה גם אבי השיטה הגיאוצנטרית באסטרונומיה (התפיסה שרואה בכדור הארץ את מרכז היקום).
כבר בימי הביניים היו לאסטרולוגיה מתנגדים רבים, כולל הכנסייה הנוצרית, שיצאו בעיקר נגד התפיסה הדטרמיניסטית הנובעת ממנה, ולפיה הכול קבוע מראש ומעשיהם של בני האדם אינם יכולים לשנות את גורלם.
כאמור, האסטרולוגיה התפתחה ברוב תרבויות העולם ולכן נודעות לה מסורות שונות: אסטרולוגיה בבלית, הלניסטית, הודית, אסטרולוגיה של ימי הביניים והרנסנס, אסטרולוגיה מערבית מודרנית, אסטרולוגיה סינית ואסטרולוגיה קבלית.
האסטרולוגיה והאסטרונומיה הלכו יד ביד עד תקופת ימי הביניים, אך מראשית העת החדשה נדחקה האסטרולוגיה אל קבוצת הפרקטיקות המבוססות על אמונה ומיסטיקה בלבד, ולא על מדע. האסטרולוגיה המערבית קשורה קשר הדוק לתפיסה הקוסמולוגית הרואה בכדור הארץ את מרכז היקום, ואף שתפיסה זו הופרכה עם התפתחות האסטרונומיה ופיתוח חוקי המכניקה הקלאסית, יסודות האסטרולוגיה לא התפתחו והשתנו בהתאם לתגליות החדשות.
האסטרולוגיה המערבית המודרנית מבוססת על מפות אסטרולוגיות המחושבות לרגע מסוים, לרוב רגע הלידה שלנו. המפות מנותחות לפי המערכים של כוכבי הלכת, לפי הזוויות שביניהם ולפי מיקומם באזורי השמים. החישובים הנערכים באסטרולוגיה כרוכים בחשבון אריתמטי ובגיאומטריה פשוטים הממקמים את הכוכבים בתאריכים ובזמנים נתונים לפי טבלאות המוכנות מראש.
לו היו האסטרולוגים וצרכניהם מקבלים את האסטרולוגיה כסוג של "אמנות", כפי שמכנה אותה החוקר האנגלי ג'ים טסטר, לא היה צורך לגייס את החשיבה הביקורתית כלפיה. אבל כאשר אסטרולוגים טוענים טענות אובייקטיביות ומדידות, מהסוג שממלא את ספרי האסטרולוגיה, ולאור הפופולריות הרבה של פרקטיקה זו, חובה עלינו לשאול - היש בטענותיהם ממש? הבה נראה מה יש למדענים לומר על כך.
***