הביקורות של benor.adi

וואו.. מזמן לא קראתי ספר כל כך מציאותי וגם כל כך לא. הומוריסטי אך גם עצוב. הסתכלות יוצאת דופן על חווית הורי צבא ה"עם" הלוחם. (לא הציבור המשתמט. ) כתיבה קלה, פשוטה אך גם מתוחכמת. נהנית מאד. שאפו

המציאות המסופרת ומשוחזרת ברומן מטלטלת. הכאב, החותך את הדמיון הוורוד שלי/נו המושתת על החיים הקלים והנוחים של קיומינו, כל כך חשוב למי שמחפש אחיזה יותר ראלית בעבר ובהווה. הדמויות מרתקות. ובתוך כל הטרוף הזה, חדות ותחכום לשוני ומבני של חוויה ספרותית גדולה ומרשימה. תודה לדויד גרוסמן, שלא מפסיק להפתיע...

את הפסקה האחרונה על הילדות.דים קראתי בעיניים דומעות מעצב והתרגשות. הסקירה ההיסטורית של העוטף בפוליטיקה הישראלית, ברורה וחשובה. סיפורי הגבורה מרתקים. נהנתי . לא חיפשתי ספרות יפה בכתיבה. זה מסמך עיתונאי מרתק. תודה

סיפור שאפשר והיינו נתקלים בדומה לו בכתיבה בנאלית מעוררת מציצנות בלבד. אך בספר המיוחד הזה, הסונטות המנוקדות סוחפות אותך כמו בים סוער, הגלים עולים גבוה ונשברים שוב ושוב. זו היתה קריאה מיוחדת ומרתקת. נהנתי מאד.

סיפור גאוני, כתיבה קולחת ועשירה, אך כלכך הרבה יידיש לצברית שכמותי עשתה את הקריאה מיגעת.

ליהיא, איך הצלחת לנגוע בספרך הרגיש והסוחף בכל הקשיים של החברה בכלל ובישראל בפרט. יצרת תרכיז לא מהול של קושי, רוע, רגש ואנושיות. אהבתי

מרתק, כתיבה קולחת ומענגת, דרמה סוחפת ומסקרנת. הרמזים לסופי ההתרחשויות השזורים בסיפורים, מעט שקופים, מה שלא משאיר מספיק ספק מהו הסוף בסיפורים. ולמרות זאת,נהנתי מאד.

חויה ספרותית מרגשת . הצצה אנטימית אל תוך הקרביים של דור המיסדים. למדתי המון, על ההיסטוריה שלנוו וגם למדתי עוד עברית וגם פילוסופיה עממית על החיים.
יש יותר מידי חזרות על אפיזודות. למרות שאת הציפור אליז מאד אהבתי, יאתנחתה שבעזרתה כולתי לדמיין חלק מההויה

כתיבה קולחת ןמרגשת. הדמויות בנויות ומתוארות בצורה טובה ואוטנטית , החומרים ישראלים, והעלילה מותחת. השליש האחרון של הספר קצת מתחפר, והסוף קטוע.

סיפור עם מוסר השכל, הכתיבה פשוטה לא מתוחכמת הדמויות שזורות היטב