זה הספר השני מאת מאיה ערד שקראתי (הראשון היה "המורה לעברית"). הגעתי למסכנה שערד משמשת הקול המוסמך ביותר עבור ישראלים שמרכז חייהם נמצא בארה"ב למשך עשרים שנה ויותר. הללו, בשנות הארבעים עד השבעים לחייהם, דומים לרוגאלעך: הרוב בצק אמריקני שזור בשכבת ממרח שוקולד ישראלי דקה. הדמויות של ערד נלקחות מן אנשי אקדמיה, משקיעים, היי-טקיסטים ובני.ות זוגם כאשר רובם מגיעים להישגים כלכליים ואנושיים בינוניים. נאמנותה של ערד למציאות היא מושלמת, ואלו מכם שרוצים תחזית לצורת חייכם אחרי מעבר לארה"ב חייבים לקרוא ספר זה או, יותר טוב, "המורה לעברית".
הדמות המרכזית בספר זה "תמיד מחפשת את הרע, תמיד בודקת מתחת לשטיח איפה הצד השלילי", ובשלב מסוים היה קשה לקרוא עוד ועוד עמודים של ביקורת על המכרים שלה. כן העלילה שעליה מושתת הספר לא יושבה בצורה שמניחה את הדעת. כך או כך, ספר זה בהחלט מומלץ לאלו שחצו את הגיל ארבעים, חי בארה"ב, או מכיר מישהו שחי שם.