כשהשמש עוברת את ההר

אחרי החולשה של הגוף

פנצ'ר

בֹּקֶר קַר וַאֲנַחְנוּ הוֹלְכוֹת לַתַּחֲנָה.

מֵי גְּשָׁמִים יוֹרְדִים עָלֵינוּ מִשָּׁמַיִם

בְּעַל כָּרְחָם,

נִשְׁפָּכִים לִתְעָלוֹת הַבִּיּוּב בְּמוֹרַד הָרְחוֹב

וַאֲנִי בּוֹהָה בָּהֶם, אוֹהֶבֶת אֶת הַנְּחָלִים.

אַתְּ נִלְחֶמֶת בָּרוּחַ, מְנַסָּה לְהָגֵן עָלַי בְּמִטְרִיָּה שֶׁעָבַר זְמַנָּהּ

בְּגַרְבּוֹנֵי הַנַּיְלוֹן הָרְטֻבִּים שֶׁלָּךְ צוֹלַעַת לְפָנַי,

בּוֹקַעַת לִי יַבָּשָׁה.

אִשָּׁה צְעִירָה שׁוֹאֶלֶת אוֹתָךְ לְגִילֵךְ,

אַתְּ אוֹמֶרֶת שֶׁאֲנִי הַפַּנְצֶ'ר שֶׁלָּךְ

צוֹחֶקֶת

מְנַסָּה לִשְׁמֹר עָלַי מִפְּנֵי הַבּוּשָׁה הַנִּשְׁפֶּכֶת מֵעֵינַיִךְ

מְכַסָּה אֶת פָּנַי בַּיָּדַיִם הַיְבֵשׁוֹת שֶׁלָּךְ

סוֹתֶמֶת לִי אֶת כָּל הַחֹרִים.

עַד הַיּוֹם אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת אֶת יָדֵךְ שֶׁתָּנוּחַ בְּאוֹתָהּ נְקֻדָּה.

נִסִּיתִי לְהִסְתַּדֵּר בְּעַצְמִי

וּבְכָל זֹאת

זֶה תָּמִיד בּוֹרֵחַ מֵאֵיזֶה מָקוֹם

שֶׁרַק אַתְּ

מַכִּירָה

המקרר הגדול הישן

כֻּלָּם יוֹדְעִים שֶׁהָיִיתָ חָזָק.

שְׁעַת בֹּקֶר מֻקְדֶּמֶת, אַרְבָּעָה אֲנָשִׁים מְנַסִּים לְהַכְנִיס מְקָרֵר לַבַּיִת שֶׁלָּנוּ

מְקָרֵר יָשָׁן כָּל כָּךְ שֶׁקָּשֶׁה לְהָזִיז מִמְּקוֹמוֹ

אֲבָל כָּבְדּוֹ מַרְשִׁים אֶת רוֹאָיו וּמַבְטִיחַ אֲרִיכוּת יָמִים.

אַתָּה מִשְׁתַּעֵל, אִמָּא מְבַקֶּשֶׁת מִמְּךָ שֶׁתֵּצֵא מֵהַמִּטָּה לַעֲזֹר.

אַתָּה לוֹבֵשׁ אֶת הַסְּוֶדֶר שֶׁלְּךָ מֵעַל הַפִּיגָ'מָה,

קָם וּמֵרִים

הַמְקָרֵר מִתְעוֹפֵף לוֹ מַעְלָה כְּאִלּוּ מֵרְצוֹנוֹ, כֻּלָּם מַבִּיטִים בַּנֵּס בִּפְלִיאָה

אוֹמְרִים לְךָ - אַמְנוֹן אַתָּה חָזָק, אַתָּה חָזָק אַמְנוֹן

אַתָּה מִשְׁתַּעֵל בְּלִי הַפְסָקָה, מִתְנַשֵּׁם,

יוֹרֵק עַל הָרִצְפָּה לֵחָה צְמִיגָה וּמַמְשִׁיךְ,

הַמְקָרֵר מוּנָף וְכֻלָּם צוֹעֲקִים - אַמְנוֹן אַמְנוֹן כַּמָּה אַתָּה חָזָק, כַּמָּה גִּבּוֹר

וְאִמָּא אוֹמֶרֶת "תִּרְאִי כַּמָּה כֹּחַ יֵשׁ לְאַבָּא שֶׁלָּךְ כְּמוֹ חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים"

וּמְסַדֶּרֶת לְךָ אֶת הַסְּוֶדֶר הַמְשֻׁבָּץ שֶׁלְּךָ, שֶׁנִּרְאֶה שֶׁגָּדַל עָלֶיךָ בְּכַמָּה מִדּוֹת

הַסְּוֶדֶר שֶׁעַכְשָׁו הוּא שֶׁלִּי.

הִנֵּה מַדְרֵגוֹת, אַתָּה מַתְחִיל לַעֲלוֹת וְהַמְקָרֵר אַחֲרֶיךָ

הַקְּרִיאוֹת מִתְגַּבְּרוֹת, הֵם צוֹעֲקִים, וְאַתָּה מִשְׁתַּעֵל

עוֹלֶה כָּל מַדְרֵגָה כְּמוֹ מִי שֶׁכּוֹבֵשׁ פִּסְגָּה

מִבְּלִי לְהָרִים עֵינָיו מֵהָאֲדָמָה

מִפְּאַת הַצְּנִיעוּת.

מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה,

אַתָּה נִשְׁעָן עַל הַמַּעֲקֶה, וּמִזְדַּקֵּף,

הַמְקָרֵר גַּם הוּא מִזְדַּקֵּף

וּבוֹרֵחַ לְךָ מֵהַיָּדַיִם, מִתְגַּלְגֵּל אֶת כָּל הַמַּדְרֵגוֹת.

אֲנִי מִסְתַּכֶּלֶת בְּכַפּוֹת הַיָּדַיִם שֶׁלִּי, בְּשָׁלֹש מַדְבֵּקוֹת דֻּבְדְּבָנִים אֲדֻמִּים

שׁוֹמַעַת אוֹתָם צוֹעֲקִים שׁוּב - אַמְנוֹן אַמְנוֹן כַּמָּה אַתָּה חָזָק, כַּמָּה גִּבּוֹר

אֲנִי לֹא יוֹדַעַת כַּמָּה זְמַן זֶה לָקַח

אֲנִי לֹא יוֹדַעַת מַה קָּרָה אַחַר כָּךְ, אֲנִי לֹא זוֹכֶרֶת אֵיךְ הַכֹּל קָרָה.

מִשְׁבְּצוֹת פְּרוּמוֹת זְרוּקוֹת עַל גּוּפִי בְּרִשּׁוּל

מְנַסָּה לְסַדֵּר אֶת עַצְמִי לִפְנֵי שֶׁאֵצֵא מֵהַבַּיִת.

מה שהגוף זוכר

כָּל הַדְּמָעוֹת שֶׁזָּלְגוּ כְּשֶׁהַפָּנָס נִדְלַק

וְדוֹקְטוֹר שְׁוַרְץ אָמַר לִי לִפְתֹּחַ פֶּה גָּדוֹל

זָרְמוּ אֶל כּוֹס הַתֵּה שֶׁל אַבָּא בִּקְצֵה הַחֶדֶר

הַדּוֹקְטוֹר לָקַח אוֹתִי בְּיָדִי וְאָמַר:

הַיַּלְדָּה עוֹד לֹא בְּשֵׁלָה

וְהִצִּיעַ הַרְדָּמָה מְלֵאָה

וְאַבָּא אָמַר שֶׁהוּא סוֹמֵךְ עָלָיו בְּמֵאָה אָחוּז!

רַק, מִי שָׂם לוֹ מֶלַח בִּמְקוֹם סֻכָּר?

וְלָקַח אוֹתִי לְדוֹקְטוֹר קָטוֹרְזָה בִּרְחוֹב אַמְנוֹן וְתָמָר

וְהִבְטִיחַ שֶׁאַחַר כָּךְ אֵלֵךְ לְמִשְׁפַּחַת מִיכָאֵלִיס לְשַׂחֵק.

עַל הַפָּנָס הָיָה כָּתוּב: שִׁנַּיִם בְּרִיאוֹת בְּחִיּוּךְ בָּרִיא.

דוֹקְטוֹר קָטוֹרְזָה אָמַר לִי לֹא לְפַחֵד וְקָדַח לִי בַּשֵּׁן

דוֹקְטוֹר קָטוֹרְזָה חִיֵּךְ

דוֹקְטוֹר קָטוֹרְזָה בִּקֵּשׁ שֶׁאָרִים אֶת הַיָּד אִם כּוֹאֵב לִי

וַאֲנִי לֹא הֵבַנְתִּי מָתַי זֶה נֶחְשָׁב שֶׁכּוֹאֵב לִי

לֹא הֵרַמְתִּי אֶת הַיָּד

אֲנִי זוֹכֶרֶת שֶׁכָּאַב לִי.

אַחֲרֵי שָׁנִים

אַבָּא מְנַסֶּה לְהָרִים אֶת יַד שְׂמֹאל

הוּא שׁוֹכֵב בַּמִּטָּה בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת

אֲנִי שׁוֹאֶלֶת אוֹתוֹ וְהוּא לֹא עוֹנֶה

לְמָחֳרָת, כֻּלָּם בַּחֲתֻנָּה שֶׁל אֲחוֹתִי,

אֲנִי בְּבֵית חוֹלִים שׁוֹמֶרֶת עָלָיו.

"הָיִיתִי אַבָּא נֶהֱדָר" הוּא אוֹמֵר

בַּהֲגִיָּה מְשֻׁבֶּשֶׁת לְגַמְרֵי, חוֹזֵר וְאוֹמֵר

לְכָל הָאַחִים וְהָאֲחָיוֹת

שֶׁהִסִּיעוּ אוֹתוֹ בַּמִּסְדְּרוֹנוֹת

מִמֶּנִּי וָהָלְאָה