שירת השחרור
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉

עוד על הספר

רחלי אברהם־איתן

רחלי אברהם־איתן
משוררת, ד"ר לפילוסופיה מאוניברסיטת בר־אילן (פרס ישראל אפרת על מחקריה הספרותיים), עורכת ספרים ו"שבילים", כתב עת שייסדה ב־2008. משוררת־אורחת ומרצה במוסדות חינוך ותרבות, מנחה סדנאות לכתיבה יוצרת, יו"ר בית הסופר מודיעין והסביבה. פרסמה עשרה ספרים: שני ספרי מחקר ושמונה ספרי שירה שזיכו אותה בפרסים, פרס שר החינוך לספרי בכורים, פרס אדלר; פרס אח"י, 2005. בספטמבר 2016 זכתה במקום שני בתחרות השירה של הקונגרס הבינלאומי למשוררים בפראג. כלת פרס ראש הממשלה לשנת תשע"ז - 2017. שיריה תורגמו לסינית, לאנגלית, לספרדית, לצרפתית, לערבית, לתורכית, לרומנית, לטאמילית ולמונגולית ופורסמו בכתבי עת בינלאומיים.

תקציר

שירת השַּׁחרור
אֵין הַצַּיָּד שׁוֹמֵעַ שִׁירַת הַשַּׁחְרוּר
שֶׁפָּרַח מִקֵּן מְמֻלְכָּד
אֶל בַּדֵּי הַסִּגָּלוֹן
מְסֻחְרָר מִשְּׁלַל דְּרוֹר.
לָכוּד בִּסְחַרְחֶרֶת מַחְשָׁבוֹת
לְקַפֵּד חֵרוּתוֹ
רוֹקֵם בַּגֻּמְחָה כּוּרִים לְהָרַע.
יוֹם וָיוֹם מִמֶּנּוּ נִקְרַע - - -
הַשַּׁחְרוּר כְּבָר בַּצַּמֶּרֶת
שָׁר אֶת רִקּוּד הַזְּמַן הַמְּקָרֵב
אוֹהֲבִים
וּמַנִּיחַ לְעוֹלְבֵי הַחַיִּים
לְהֵאָסֵף אֶל כִּלְאָם.

הספר הוא מדרגה נוספת במעלות שיריה של רחל אברהם־איתן. שירי "שֶבֶת אחִַים" מלכדים את דמויות 13 אחיה, 5 מהם עיוורים, הרואים בסגוליות עיניהם הפנימיות ופוקחים את עיני הסובבים הנתונים ב"חָשְׁכַּת הָאוֹר". ה"שירים לאקס" חשופים, ונועזים. בספר מתגלה כוחה של שירה ותשוקה "לְהַגִּיעַ לרִשְּוּת הָרַבִּים".

לפנינו משוררת מוכשרת, השולטת בכלי המבע ומביאה אותם למחוזות חדשים. שיריה האַרְס־פואטיים מגלים הלכה למעשה את כשרונה לבנות ארמון חדש ממכיתותיו של מבנה ישן.

-פרופ' נורית גוברין

רחלי אברהם־איתן היא משוררת הנוגעת ללִבי. כּנותם וצבעם העז של השירים הופך את כולנו למעין קרובי משפחה השותפים באותו אירוע, שיש בו קשיים וחיבוקים, מאבקים ונאמנות.

-פרופ' זיוה שמיר

 כתיבתה של רחלי אברהם־איתן עוצמתית וכובשת, שופעת רוך הנובע מיכולות ומנכונות של קשב שאינו מחמיץ דבר. תהפוכות חייה הפרסונאליים עגונים ברצף המטלטל של חיי דורהּ במציאות הישראלית.

-פרופ' מירון איזקסון

 שירתה האותנטית של רחלי אברהם־איתן, הנובעת מתוך עולם רגשי עשיר, מהלכת עליי קסם. לכן גם תרגמתי משיריה לספרדית.

- ד"ר ליליאן דבי גורי

לצד היותה ד"ר לפילוסופיה מאוניברסיטת ב"א, זכתה רחלי בתעודות הוקרה ובתעודת דוקטור של כבוד מטעם האקדמיה הבינלאומית לאמנות ומטעם הקונגרס העולמי לשירה.

- פרופ' ארנסטו קהאן

פרק ראשון

פסיחות של אהבה
 
"מוטב לשאת עדשות מגע
מאשר ידי גבר חולות" (נתן זך)
 
אִי צִיּוּת לְקוֹל הַלֵּב
לָכַד בְּסוּגַר -
עֶרְכֵי דָּת וְתֹם מְבַלְבֵּל -
נַעֲרָה בְּחוֹמוֹת שֵׂעָר.
 
אַהֲבָה כְּסִיגָר
בֵּין שְׂפָתַיִם מַבְטִיחוֹת
בְּלִי כַּוָּנָה לְקַיֵּם.
הִבְטִיחַ חֲדֹל מֵעַשֵּׁן
אַךְ חֲלִיפַת הַחֲתֻנָּה
נָדְפָה רֵיחַ
וְכֶתֶם צָהֹב כְּבָר אָז
עַל כָּל שֵׁן.
 
צַעֲדֵי הָרִקּוּד הִתְקַפְּדוּ
בְּמַדְקְרוֹת מִלִּים
וְהַחְמָרַת סֵבֶר
כְּאִלּוּ גֶּבֶר - - -
חָצוּ גְּבוּלוֹת הַתִּקְוָה
שֶׁהָלְכָה וְנִסְתַּאֲבָה
כִּוְּצוּ שְׁרִירֵי הַלֵּב
כִּוְּצוּ שְׁרִירֵי הַבֶּטֶן
הִקְשׁוּ עֹרֶף
וּסְעָרַת חֹרֶף
הִשְׁתַּלְּטָה עַל אֲבִיבָהּ.
 
לֹא נִקְלַט זַרְעוֹ
בְּפֶּרְגוֹנָל מִלְּאוּ צִנּוֹרוֹת
וּבְאֶפִּידוֹרָל
לְשַׁחְרֵר עֻבָּר - - -
 
רָאָה כִּי טוֹב לִבָּהּ
בֵּין עוֹלָלֶיהָ
כִּלָּה יָמֶיהָ
בַּעֲשַׁן־עֵינָיו
 
וְסוֹף דָּבָר.
בְּאֶפִּידוֹרַל הָרָצוֹן
שִׁחְרְרָה עָבָר
מֵעַמּוּד שִׁדְרָה עָקֹם.
על גשר העיר
 
יָצְתָה נַפְשָׁהּ לְגַשֵּׁר,
לְבַשֵּׂר
עַל הַמִּתְרַקֵּם בְּגִנַּת רַחְמָהּ.
 
יָצְתָה הַנֶּפֶשׁ לְהִשְׁתַּחְרֵר מֵעֹל פֵּרְעוֹנִי
בִּפְרֹחַ אָבִיב יוֹמָהּ הַמִּתְחַדֵּשׁ
לָבוֹא אֶל קַו הַגְּמָר
בִּכְתָב וִתּוּרִים
לָשֶׁבֶת אֶל הַשֻּׁלְחָן
לְיַשֵּׁב דְּבָרִים בִּקְדַם־כּוֹסִית לִפְנֵי אַרְבַּע
לִפְתֹּר קֻשִׁיּוֹת
לְהַקְדִּים סֵדֶר יוֹם וְסֵדֶר לֵב לְלֵיל סֵדֶר
לָשֶׁבֶת עִם בַּת וּבֶן יְקָרוֹת
כְּמֹשֶׁה וּכְמִרְיָם הֶחְכִּים לִבָּם
כְּאַהֲרֹן מַשְׁכִּין שָׁלוֹם
לִקְרֹעַ יַם מְרִיבָה בְּמַטֶּה אַהֲבָתָם
לִרְקֹם אַגָּדַת מִשְׁפָּחָה
בְּנֵס שִׁירַת הַיָּם
וְהַגַּדַת הַלֵּב.
 
בָּאנוּ לִכְבֹּשׁ לִבּוֹ בָּאוֹר
לֹא לִפְסֹחַ עַל מְזוּזוֹת הַסְּלִיחָה
וְכֹה הִכְבִּיד
וְכֹה הִקְשָׁה
מֵעַל הַגֶּשֶׁר בְּלֵב הָעִיר
שִׁגֵּר כֹּבֶד לֵב
בְּלֹא עֶשֶׂר מַכּוֹת לְיַצֵּב
פְּתַלְתֹּל
"עִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתַּל", שׁוֹרֵר דָּוִד
וְלֹא מָצָאנוּ נֻסְחַת בִּצּוּעַ
לְהָסִיר תֵּל עִקְּשׁוּת וְרֹעַ.
 
רֵיקָם שַׁבְנוּ
וּתְפִלָּה
לְהַבְחִין בֵּין מָה שֶׁבִּיכָלְתֵנוּ
וּבַמֶּה שֶׁאֵין בִּיכָלְתֵנוּ לְשַׁנּוֹת
לַחֲגֹר אֹמֶץ לְבַצֵּעַ הַמֻּטָּל
לִקְרַאת הַחֶסֶד שֶׁנָּפַל
בָּאוֹר הַנֶּאֱרָג בְּרֶחֶם־בַּת
רוֹקֶמֶת אַלְמֹג שֶׁל אַהֲבָה.
עורבני
 
בַּצַּמֶּרֶת
אוֹרֵב. יוֹרֵד בַּחֲטָף.
דְּבַר מָה מְנַצְנֵץ
טוֹמֵן בַּחוֹר שֶׁחָפַר.
 
שָׁב לְרֹאשׁ הָעֵץ
מְמַצְמֵץ
קוֹלֵט נוֹצֵץ נוֹסָף
וּפוֹרֵץ בְּמֶחְטָף.
 
שׁוּב יִטֹּל
שׁוּב יִטְמֹן
כָּל מָה שֶׁאָסַף - - -
 
בָּאָה שָׁעָה -
בַּבּוֹר שֶׁחָפַר
דָּבַק רַהַב נוֹצוֹתָיו.

רחלי אברהם־איתן

רחלי אברהם־איתן
משוררת, ד"ר לפילוסופיה מאוניברסיטת בר־אילן (פרס ישראל אפרת על מחקריה הספרותיים), עורכת ספרים ו"שבילים", כתב עת שייסדה ב־2008. משוררת־אורחת ומרצה במוסדות חינוך ותרבות, מנחה סדנאות לכתיבה יוצרת, יו"ר בית הסופר מודיעין והסביבה. פרסמה עשרה ספרים: שני ספרי מחקר ושמונה ספרי שירה שזיכו אותה בפרסים, פרס שר החינוך לספרי בכורים, פרס אדלר; פרס אח"י, 2005. בספטמבר 2016 זכתה במקום שני בתחרות השירה של הקונגרס הבינלאומי למשוררים בפראג. כלת פרס ראש הממשלה לשנת תשע"ז - 2017. שיריה תורגמו לסינית, לאנגלית, לספרדית, לצרפתית, לערבית, לתורכית, לרומנית, לטאמילית ולמונגולית ופורסמו בכתבי עת בינלאומיים.

עוד על הספר

שירת השחרור רחלי אברהם־איתן
פסיחות של אהבה
 
"מוטב לשאת עדשות מגע
מאשר ידי גבר חולות" (נתן זך)
 
אִי צִיּוּת לְקוֹל הַלֵּב
לָכַד בְּסוּגַר -
עֶרְכֵי דָּת וְתֹם מְבַלְבֵּל -
נַעֲרָה בְּחוֹמוֹת שֵׂעָר.
 
אַהֲבָה כְּסִיגָר
בֵּין שְׂפָתַיִם מַבְטִיחוֹת
בְּלִי כַּוָּנָה לְקַיֵּם.
הִבְטִיחַ חֲדֹל מֵעַשֵּׁן
אַךְ חֲלִיפַת הַחֲתֻנָּה
נָדְפָה רֵיחַ
וְכֶתֶם צָהֹב כְּבָר אָז
עַל כָּל שֵׁן.
 
צַעֲדֵי הָרִקּוּד הִתְקַפְּדוּ
בְּמַדְקְרוֹת מִלִּים
וְהַחְמָרַת סֵבֶר
כְּאִלּוּ גֶּבֶר - - -
חָצוּ גְּבוּלוֹת הַתִּקְוָה
שֶׁהָלְכָה וְנִסְתַּאֲבָה
כִּוְּצוּ שְׁרִירֵי הַלֵּב
כִּוְּצוּ שְׁרִירֵי הַבֶּטֶן
הִקְשׁוּ עֹרֶף
וּסְעָרַת חֹרֶף
הִשְׁתַּלְּטָה עַל אֲבִיבָהּ.
 
לֹא נִקְלַט זַרְעוֹ
בְּפֶּרְגוֹנָל מִלְּאוּ צִנּוֹרוֹת
וּבְאֶפִּידוֹרָל
לְשַׁחְרֵר עֻבָּר - - -
 
רָאָה כִּי טוֹב לִבָּהּ
בֵּין עוֹלָלֶיהָ
כִּלָּה יָמֶיהָ
בַּעֲשַׁן־עֵינָיו
 
וְסוֹף דָּבָר.
בְּאֶפִּידוֹרַל הָרָצוֹן
שִׁחְרְרָה עָבָר
מֵעַמּוּד שִׁדְרָה עָקֹם.
על גשר העיר
 
יָצְתָה נַפְשָׁהּ לְגַשֵּׁר,
לְבַשֵּׂר
עַל הַמִּתְרַקֵּם בְּגִנַּת רַחְמָהּ.
 
יָצְתָה הַנֶּפֶשׁ לְהִשְׁתַּחְרֵר מֵעֹל פֵּרְעוֹנִי
בִּפְרֹחַ אָבִיב יוֹמָהּ הַמִּתְחַדֵּשׁ
לָבוֹא אֶל קַו הַגְּמָר
בִּכְתָב וִתּוּרִים
לָשֶׁבֶת אֶל הַשֻּׁלְחָן
לְיַשֵּׁב דְּבָרִים בִּקְדַם־כּוֹסִית לִפְנֵי אַרְבַּע
לִפְתֹּר קֻשִׁיּוֹת
לְהַקְדִּים סֵדֶר יוֹם וְסֵדֶר לֵב לְלֵיל סֵדֶר
לָשֶׁבֶת עִם בַּת וּבֶן יְקָרוֹת
כְּמֹשֶׁה וּכְמִרְיָם הֶחְכִּים לִבָּם
כְּאַהֲרֹן מַשְׁכִּין שָׁלוֹם
לִקְרֹעַ יַם מְרִיבָה בְּמַטֶּה אַהֲבָתָם
לִרְקֹם אַגָּדַת מִשְׁפָּחָה
בְּנֵס שִׁירַת הַיָּם
וְהַגַּדַת הַלֵּב.
 
בָּאנוּ לִכְבֹּשׁ לִבּוֹ בָּאוֹר
לֹא לִפְסֹחַ עַל מְזוּזוֹת הַסְּלִיחָה
וְכֹה הִכְבִּיד
וְכֹה הִקְשָׁה
מֵעַל הַגֶּשֶׁר בְּלֵב הָעִיר
שִׁגֵּר כֹּבֶד לֵב
בְּלֹא עֶשֶׂר מַכּוֹת לְיַצֵּב
פְּתַלְתֹּל
"עִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתַּל", שׁוֹרֵר דָּוִד
וְלֹא מָצָאנוּ נֻסְחַת בִּצּוּעַ
לְהָסִיר תֵּל עִקְּשׁוּת וְרֹעַ.
 
רֵיקָם שַׁבְנוּ
וּתְפִלָּה
לְהַבְחִין בֵּין מָה שֶׁבִּיכָלְתֵנוּ
וּבַמֶּה שֶׁאֵין בִּיכָלְתֵנוּ לְשַׁנּוֹת
לַחֲגֹר אֹמֶץ לְבַצֵּעַ הַמֻּטָּל
לִקְרַאת הַחֶסֶד שֶׁנָּפַל
בָּאוֹר הַנֶּאֱרָג בְּרֶחֶם־בַּת
רוֹקֶמֶת אַלְמֹג שֶׁל אַהֲבָה.
עורבני
 
בַּצַּמֶּרֶת
אוֹרֵב. יוֹרֵד בַּחֲטָף.
דְּבַר מָה מְנַצְנֵץ
טוֹמֵן בַּחוֹר שֶׁחָפַר.
 
שָׁב לְרֹאשׁ הָעֵץ
מְמַצְמֵץ
קוֹלֵט נוֹצֵץ נוֹסָף
וּפוֹרֵץ בְּמֶחְטָף.
 
שׁוּב יִטֹּל
שׁוּב יִטְמֹן
כָּל מָה שֶׁאָסַף - - -
 
בָּאָה שָׁעָה -
בַּבּוֹר שֶׁחָפַר
דָּבַק רַהַב נוֹצוֹתָיו.