נשים שחורות
אָמֵרִיקָה עָשְׂתָה מֵאִתָּנוּ גִּבּוֹרוֹת
לֹא רְעָיוֹת,
לָמַדְנוּ מָה הֵן הַשִּׁיטוֹת
לִשְׁמֹר עַל הַגֶּזַע מְאֻחָד
אֲבָל נֶאֱלַצְנוּ לַעֲזֹב אֶת הַגְּבָרִים שֶׁלָּנוּ
שֶׁיִּמְצְאוּ אֶת עַצְמָם
וְעַכְשָׁו הֵם מְקַלְּלִים
אֶת מָה שֶׁהֵם לֹא יְכוֹלִים לִסְלֹחַ עָלָיו.
אֲפִלּוּ הַבֵּן־שֶׁל־הָאָדוֹן
חַי בְּתוֹךְ חֲלוֹם
זוֹכֵר אֶת הַשֶּׁקֶר הַהוּא
שֶׁגָּרַמְנוּ לוֹ לֶאֱהֹב.
אָמֵרִיקָה עָשְׂתָה מֵאִתָּנוּ גִּבּוֹרוֹת
לֹא רְעָיוֹת.
הִסְתַּרְנוּ אֶת גִּנּוּנֵי־הָעַלְמָה שֶׁבָּנוּ
כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ
המשוררת בת שלושים ושתיים
הִיא בַּעֲלַת יֶדַע מֵהַסּוּג
שֶׁיֵּשׁ לְחֻלְדּוֹת,
הָרַחַשׁ שֶׁל חָתוּל
הָרֵיחַ שֶׁל גְּבִינָה
הֵיכָן נִמְצָאִים הַחֹרִים,
הִיא מַרְגִּישָׁה נִנּוֹחָה
בְּצִלָּם שֶׁל הַקִּירוֹת
הִיא נִרְעֶדֶת כָּל כֻּלָּהּ
כְּשֶׁיֵּשׁ אוֹר
וְהִיא תּוֹתִיר חֻרְבָּן
בְּכָל מָקוֹם שֶׁתּוּכַל.
בְּתוֹכְכֵי הָעִיר
אוֹ
כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ קוֹרְאִים לָזֶה
הַבַּיִת
אֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים דֵּי הַרְבֵּה עַל צְפוֹן הָעִיר
וְעַל הַלֵּילוֹת הַשְּׁקֵטִים
וְעַל הַבָּתִּים הַמְּסֻדָּרִים בְּשׁוּרָה יְשָׁרָה כְּמוֹ
קִבְרֵי מֵתִים
וְעַל הָאוֹרוֹת בְּגוֹנֵי פַּסְטֵל
וַאֲנַחְנוּ נֶאֱחָזִים בַּשּׁוּם־מָקוֹם שֶׁלָּנוּ
שְׂמֵחִים לִהְיוֹת בַּחַיִּים
בְּתוֹכְכֵי הָעִיר
אוֹ
כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ קוֹרְאִים לָזֶה
הַבַּיִת