אנשי הקשב

הקדמה
חמש שניות:
יוצאים לדרך!

ספרו איתי לאחור: 5... 4... 3... 2... 1

זה כל מה שאתם צריכים לעשות בשביל לשנות את חייכם.

בכדי להבין איך לחיות עם קשיי הקשב שלכם,

או עם אדם קרוב שיש לו הפרעת קשב,

או אם אתם מטפלים/מורים/חוקרים שרוצים להשפיע,

מה שאני ממליצה לכם לעשות עכשיו

זה לספור אחורה מחמש ולהתחיל מיד לקרוא.

מחקרים מראים שברגע שעולה לנו רעיון או רצון, יעלו איתו גם פחדים, שמשתקים אותנו ומונעים מאיתנו לפעול. זאת ברירת המחדל שלנו כבני אדם. כדי לשבור את המעגל הזה צריך לעשות בלי לחשוב. ברגע שמתחילים, הפעולה הפיזית המהירה הזו מפעילה את המוח הקדמי וגורמת לדברים להתחיל לקרות.

אם קיבלתם את ההמלצה שלי והתחלתם לקרוא, נכנסתם בזה הרגע לעולם הקשב ולשיטת ארגון שתזניק אתכם קדימה.

אנחנו חיים בעולם של הסחות, בו הקשב שלנו מוגבל, ולצד זאת נדרש לביצועים קיצוניים. בעולם הזה יש אוכלוסייה הסובלת מהפרעת קשב מולדת ומוחית, אך לא מובנת מספיק. 15 שנה למדתי, חקרתי, אבחנתי וטיפלתי בתחום, והספר הזה יעשה לכם סדר בנושא.

ולמה זה חשוב?

כי הפרעת קשב צובעת את החיים של האדם בכל תחום: לימודים, עבודה, משפחה. אבל יותר מזה, היא משפיעה על כל הסביבה: הורים, בני זוג, ילדים, מורים. הקושי עצום, גם מבחינה רגשית, ולכן כל כך חשובה המודעות. משם תבוא קבלה ותצטמצם השיפוטיות. כי אפשר לחיות עם זה ולצד זה טוב יותר!

איך עושים את זה?

כדי להחזיר את השליטה לחיים, ובעיקר להוריד את הלחץ ולהעלות את נוכחותם של הדברים החשובים, כדאי ללמוד את שיטת "רק רגע". היא מצריכה רק רגע על מנת לאפשר לכם "להיות ברגע". לא מדובר בערמה מסורבלת של טיפים מבלבלים, שנראים כשייכים ל"יצורי על" שלעולם לא נגיע לרמה שלהם, אלא בשלושה שלבים מדויקים. את השיטה פיתחתי בעשור האחרון, היא הועברה למאות אנשים בסדנאות ארגון הזמן שלי ותוצאות המחקר עליה הצביעו על שיפור משמעותי באיכות החיים ולאורך זמן.

אחת הנשים שלמדה אותה מתארת זאת כך:

"תמיד הרגשתי שאני רחוקה מלנצל את הפוטנציאל הזה. משהו בהתארגנות תמיד היה תקוע. השיטה לימדה אותי איך להספיק יותר ולהגיע למטרות. אבל הכי חשוב, הצלחתי לחיות את החיים שלי כמו שרציתי".

רוצים גם? בואו נתחיל.

 לפני שמתחילים:
הרומן שלי
עם הפרעת קשב

כאן גרים בכיף:
שירלי, טל והפרעת קשב:
החיים עם הפרעת קשב
 

"אתה לא מקשיב לי!"

אם הייתי מקבלת שקל על כל פעם שאמרתי את המשפט הזה לטל בן זוגי, לא הייתי צריכה לעבוד יותר!

עוד כמה שקלים על המשפטים הבאים והייתי יכולה להיות ממש עשירה:

"אבל אמרתי לך את זה כבר!"

"איך שכחת את הפגישה הזו?"

"שוב שכחת לקנות חלב?"

"לא אכפת לך ממני".

כשהתחלתי ללמוד לתואר השני עדיין לא ידעתי שאני חיה עם "אחד כזה" ועד כמה התואר שלמדתי יעזור לי ולנו "לעבור את זה בשלום".

לא אשכח את הפעם הראשונה שראיתי את טל. נכנסתי לאוטו של חברים שבאו לאסוף אותי לבילוי, ונפלה לי הלסת מהחתיך ההורס הגבוה עם העיניים הירוקות שישב בכיסא הקדמי. הוא, לעומת זאת, בכלל לא שם לב שנכנסתי, למרות שעד היום הוא טוען שראה את הסוודר האדום הארוך שלבשתי - כרגיל, התמקדות בדברים החשובים.

במשך כל הנסיעה טל היה שקוע במוזיקה, בזמן שאני רקמתי תוכניות איך להשיג את תשומת ליבו ואת ליבו. לאחר תחנת הבילוי הראשונה באותו ערב לחשה לי חברה משותפת שנראה לה שהוא "בעניין שלי". "בעניין שלי?" הופתעתי. "איך הגעת לזה?" שאלתי אותה. "כי הוא הקשיב לך במשך עשר דקות רצופות! אף פעם לא ראיתי אותו מתעניין במישהי ככה".

תוך שנה כבר חרשנו את דרום אמריקה, גרנו ביחד והוא הציע לי נישואין. החיים עם הפרעת קשב הם כיפיים ומסעירים!

אבל לא הכול היה, ועדיין, ורוד. זוגיות זה תמיד מורכב, ויעידו על כך אחוזי הגירושין הגבוהים. זוגיות זו אמנות, ולא לומדים אותה בבית ספר או באוניברסיטה. על אחת כמה וכמה זוגיות עם הפרעת קשב (כשלאחד מבני הזוג ישנה הפרעת קשב, הסיכוי להתגרש גדול פי שלושה בהשוואה לזוגות ללא הפרעת קשב).

אל תשכחו שלא רק לבעל הפרעת הקשב קשה, אלא גם לבן הזוג שלו, ולרוב אין לבן הזוג ספרים, קבוצות תמיכה או טיפים ועצות כמו לבעל הפרעת הקשב עצמו, שכביכול יש לו גם "תירוץ" להתנהגות.

החיים לצד הפרעת קשב

זוגיות עם הפרעת קשב יכולה לגרום לתחושות תסכול, כעס, בדידות, עייפות ושחיקה. לפעמים יש ניסיון לתקן את בן הזוג, אלא שאי אפשר לתקן אותו, כי אין שליטה בהפרעת קשב. אי אפשר להפוך בן אדם עם הפרעת קשב ללא־מוסח או למאורגן. ההפרעה לא תלך לשום מקום. חבל לבזבז אנרגיה בהכחשה ש"מעכשיו אני אהיה בסדר", כי יש דברים שלא ניתן לשנות וצריך ללמוד לחיות לצידם.

אז מה עושים? בכל סוג של קשר עם הפרעת קשב חשוב ללמוד את מאפיינה ובכך להבין טוב יותר. אפשר להמשיל את העניין לקנייה של מכונת כביסה ולמידה איך להפעיל אותה. אני למשל אוהבת לקרוא את חוברת ההוראות של המכונה, ואז אני מכירה את כל האופציות ויכולה לכבס את הבגדים שלי טוב יותר. האדם הוא מכונה מסובכת יותר, ושם הרבה יותר חשוב ללמוד אותו לעומק כדי לחיות איתו בצורה הטובה ביותר! אם לאדם שמולנו יש ליקוי ראייה והוא מרכיב משקפיים, אנחנו יודעים היטב שהוא לא רואה טוב, ושאם הוא יוריד אותם הוא לא יוכל לקרוא. הפרעת קשב היא אמנם "שקופה" אבל היא משפיעה לא פחות.

כשלמדתי לראשונה שזה לא ש"לא אכפת לו ממני" אם הוא לא התקשר, או לא זכר שסיפרתי לו על שיחה חשובה, או בהה במשחק כדורגל בזמן שישבנו בפאב, אלא זו פשוט הפרעת הקשב - החיים הפכו לקלים יותר ואפילו מצחיקים. למדתי שבהפרעת קשב קיים קושי לווסת את הקשב בצורה הנכונה ולמקום המתאים, ולכן פעמים רבות הוא נודד ומתמקד במקומות אחרים (כמו מסך, עבודה, מחשבה).

אז מה עשיתי? שמתי לו תזכורת להתקשר; סיפרתי שוב ושוב; בחרנו לשבת בשולחן הרחוק מהמסך בפאב, והנה הוא איתי. הוא מקשיב, הוא אכפתי והוא מקסים. למדתי להגיד לו בדרך למסעדה לכבות את הרדיו, להתכוונן אליי, לשים את מחשבות העבודה בצד עד מחר בבוקר. בהמשך מצאתי עוד ועוד שיטות להביא אותו אליי.

אנשים עם הפרעת קשב הם אנשים יצירתיים, זורמים, חכמים, ופשוט כיף להיות בן הזוג שלהם. אבל כדי לראות את הכיף, חשוב להכיר וללמוד איפה מוקדי הקושי והחוזק.

עוזרת בית יותר זולה מעורך דין

בתחילת דרכנו היו שעות של שיחות - מה אני מרגישה ומה הוא. אבל פחות מה הוא. כי אנשים עם הפרעת קשב לומדים לאורך חייהם להסתיר את הקשיים כדי לפצות עליהם. לוקח זמן להתגבר על "מה רוצים ממני?" להיפתח ולהבין ביחד מה קורה שם, להבין ולדבר ולתקשר. אז זה לא שהוא "מנותק רגשית", הוא נחסם. ואם הוא הולך לישון באמצע ריב, זה לא בגלל שהוא "לא שם עליי", אלא בגלל אותם מנגנוני חסימה.

לאחר ששלוש בנותינו הגיעו לעולם ולחיינו, המצב נעשה מורכב יותר. פעמים רבות ההתנהגות הייתה יכולה להיראות לא אחראית. בשלב הזה היינו שנים רבות יחד, וכבר הייתי מומחית בתחום הפרעת הקשב, ולכן במקום להתעצבן התנהגתי בהתאם.

בגלל הבלגן, עוזרת הייתה מבחינתי חסרת תחליף. אגב, תמיד טענתי שעוזרת יותר זולה מעורך דין ;). החלטנו על אזורים מסוימים בבית שיהיו מסודרים, ואחרים שפחות בולטים בבית יישארו עם ערמות בלגן. לפגישות או אירועים חשובים הגענו לעיתים במכוניות נפרדות כדי לא לאחר. אני משאירה פתקים בבוקר עם הוראות מה בדיוק צריך לעשות. וכשאני טסה לכנס בחו"ל - הפתק צומח לחוברת. היום אני כבר לא מתעצבנת שהוא לא זוכר להתקשר אליי כי הוא שקוע בעבודה, אלא פשוט מתקשרת אליו. אם יש פגישה חשובה, אני מכניסה אותה ליומן המשותף. כדי שיזכור למשל את תאריך היום הולדת שלי, הכנסתי אותו כסיסמה למנעול התיק שלו, בו הוא השתמש כל יום.

אבל כל זה קרה אחרי הרבה שנים. מה שיכול לקצר את התהליך זה ללכת לייעוץ. זה יכול להיות פסיכולוג, פסיכיאטר, קואוצ'ר, כל מי שתתחברו אליו, העיקר שתהיה לו מומחיות בתחום הפרעת קשב. אני אוהבת לקרוא לזה - מתרגם. ממש כמו שמתרגמים מצרפתית לעברית עבור אנשים שלא מבינים צרפתית, מומחה להפרעת קשב יוכל לתרגם את ההתנהגות, להסביר את הקשיים, לייעץ מה יכול לעזור, על מה אפשר להתגבר (באמצעות תזכורות למשל), על מה כדאי לוותר (תפקידים בירוקרטיים), ובעיקר איך לתקשר ולהבין טוב יותר כל הזמן. זו הסיבה העיקרית לכתיבת הספר הזה.

כי זה הכי חשוב - להבין ולתקשר זה לזה. וזה גם יכול להיות מעניין ואף מרתק אחרי שמנטרלים את הכעס ומבינים מה המקור. אחרי זה כבר אפשר ליהנות מהסיטואציות, ואפילו לצחוק על כך ששוב הסיר נשרף כי מישהו שכח לכבות את האש.

חשבו מסלול מחדש — ביחד

יש קו מנחה לכל העצות שכתבתי כאן והוא: "חשב מסלול מחדש". להתנהג כמו אפליקציית Waze. כמו שהאפליקציה לא צועקת עליך כשאתה עושה טעות ("למה לא פנית שמאלה, יא טיפש?!"), אלא מודיעה ברוגע שהיא נותנת מסלול חלופי, ככה אפשר למצוא שלל דרכים יצירתיות להתגבר.

אחד הטיפים הכי חשובים, שמאפשר לראות את החיים כוורודים יותר, הוא הכנסת זמן זוגי אינטימי קדוש ליומן, לפחות אחת לשבוע (נעשה זאת יחד בהמשך הספר בשיטת "רק רגע"). הזמן הזה מאפשר לראות את כל הטוב ולתת את תשומת הלב המלאה זה לזה, וגם ליהנות! כשאני מתכננת למשל לו"ז שבועי של עצמי או עם אחרים, זה הדבר הראשון שנכנס ולא ניתן להזיזו.

אבל מה שבאמת מלווה אותי בחיים זו השאלה הבאה: זה מה שחשוב לך? להיכנס כל יום הביתה ולפתוח בריב על הבלגן? האם זה שווה את זה? האם זה מה שחשוב? יועצת זוגיות אמרה לי פעם משפט מאוד חכם: "אל תחשבי על האידיאלי, אלא על האופטימאלי". מין מאזן כזה של חסרונות מול יתרונות שיש לכל אחד, שעוזר לראות האם התמונה הכוללת היא אופטימאלית, כי לא קיים משהו אידיאלי. השאלה היא, מה חשוב לך? אז בן הזוג יכול להיות וורקוהוליק למשל, אבל גם בן זוג חם, אוהב, רגיש, מצחיק, כייפי... כל אלו יכולים לגבור על הוורקוהוליות ולמלא מצברים בשעות הערב או בסופ"שים, ובכלל בחיים. חסרונות תמיד יהיו. אם היתרונות חשובים, משקלם יעלה על החסרונות. ואם אתם צריכים רגע תזכורת, עברו למשימה הבאה.