העולם העליון 4 - שיטפונות המערב
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
העולם העליון 4 - שיטפונות המערב
מכר
אלפי
עותקים
העולם העליון 4 - שיטפונות המערב
מכר
אלפי
עותקים

העולם העליון 4 - שיטפונות המערב

4.6 כוכבים (113 דירוגים)
ספר דיגיטלי
29
ספר מודפס
69 מחיר מוטבע על הספר 98

עוד על הספר

דנה לוי אלגרוד

דנה לוי אלגרוד (נולדה ב־12 ביוני 1978) היא סופרת ישראלית, המוציאה לאור את ספריה באופן עצמאי. בשנת 2014 הוציאה לאור את ספר הביכורים שלה, "התשוקה לשרוד". בשנת 2020 כתבה טור אישי באתר ynet. הרומן ההיסטורי "פלר דה ליס" תורגם לצרפתית בשנת 2022, ובחודש אפריל 2022 הגיע למקום הראשון באמזון בקטגוריה של סיפורת צרפתית.

מספריה:
"התשוקה לשרוד" (2014)
"התשוקה לאהוב" (2015)
"סחרור גורלי" (2016)
"התמכרות" (2017)
"פלר דה ליס" (2018
"קליע של קרח" (2019)
"להבות הדרום" (2020)
"דואט ההבטחה" (2021)
"שיטפונות המערב" (2022)
"דואט ולנטינה" (2023)

 מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/3mmyz8uf

ראיון "ראש בראש"

ניתן לרכישה גם ב -

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

טיפה אחת המחלחלת לאיטה לתוך סלע אימתני יכולה לסדוק אותו. במים טמון כוח רב־עוצמה. זהו כוחן של הנחישות, הסבלנות וההתמדה.

הוא. מלך המערב, מושל המים והמערבולות. זכר עוצר נשימה.

אני. משרתת פשוטה וחסרת מעמד.

אני מיועדת לזכר השליט שסימן אותי וממתין לי, אך חלומי היחיד הוא לכהן כפילגש של המלך ששולט בחלומותיי.

אני קרועה בין מלך שסולד ממני אך מסרב לשחרר אותי ובין זכר שסוגד לי.

ההיגיון פוקד עליי להביט דרומה, אך ליבי שבוי באגמים ובנחלים של הממלכה הכחולה.

ומעל ראשי מרחפת סכנה שאף אחד לא צפה.

שיטפונות המערב, הספר הרביעי בסדרת העולם העליון, הוא רומן על־טבעי, מותח, רווי תשוקה ומסחרר חושים. קדמו לו הספרים סופות הצפון, להבות הדרום וחולות המזרח.

שיטפונות המערב הוא ספרה העשרים ואחד של מחברת רבי־המכר דנה לוי אלגרוד.

 

 

פרק ראשון

פרק 1

האדמה הרכה, השמיים התכולים וקרני השמש הזהובות מדגישים את הפסטורליות הנצחית בממלכת המזרח, אך הם אינם משרים עליי שלווה. תסכול וחשש מפני הלא־נודע פוגמים בהתרגשות הגדולה שאני שרויה בה. אני שוכבת על מרבד דשא, ממוללת באצבעותיי את קצוות הקלף ומלטפת את החותם המלכותי שמוטבע עליו. איש מלבדי לא אמור לקרוא את המכתב הזה, ומהרגע שקיבלתי אותו אני מתקשה לנשום.
שלוש זריחות חלפו מאז ביקשתי את אישורו של המלך שלי להגשים את החלום שלי – החלום שמלווה אותי מהפעם הראשונה שבה זכיתי לראות את מלך המערב – אך לילית התנגדה בתוקף ומאז לא אזרתי אומץ לנסות שוב.
אני מצמידה את הקלף לאפי, עוצמת את עיניי ומרחרחת אותו. הריח מעורר בי תחושה שאני צוללת במי אגם קסום. גופי מתקרר ומתחמם באותה הנשימה וגלים ענוגים מלטפים את ליבי.
אני פוקחת את עיניי ומתיישבת, נחושה לקרוא את המכתב ולשאוב ממנו את האומץ הדרוש כדי לפנות אל המלך שלי פעם נוספת. זאת הפעם הראשונה שהגיע לממלכה מכתב שמיועד עבורי, וכשהיונה נקשה על חלוני חשבתי שאני הוזה. אני מקישה בציפורניי על חותם השעווה עד שהוא נסדק ואני ממהרת ליישר את הקלף. עיניי מתרוצצות בהתרגשות על המילים הכתובות בדיו שחורה.
 
קסיופאה לבית ארקסדיה,

נפלה בחלקך הזכות לקחת חלק במבחני המיון עבור המשרה הנחשקת של פילגש מלכותית למלך המערב.

המיונים ייערכו בזמן זריחת הירח המלא בהשתתפות זאבות מכל ארבע הממלכות אשר משכו את תשומת ליבו של המלך.

אנא הגיעי לממלכה בליווי המדריכה שהוקצתה לך בממלכת המזרח והביאי עימך מכתב ברכה חתום על ידי המלך שלך.

בברכת הצלחה,

קליסטו לבית ליקאונה.
 
על המכתב חתומה מנהלת משק הפילגשים בממלכת המערב ואני מצמידה את הקלף לחזי ונושפת בחדות. ידעתי מה יהיה כתוב במכתב עוד לפני שפתחתי אותו, אך מראה שמי המתנוסס על הקלף המלכותי מהמם אותי. החלום שלי הופך למציאות.
אני מצמצמת את עיניי ונושאת את ראשי אל השמש הזוהרת במלוא הדרה. בסיום הזריחה הבאה ימלא הירח את השמיים.
אני חוזרת לעיין בכתוב ונאנחת. הזמן משחק לרעתי. עדיין לא שכנעתי אף פילגש מיומנת להדריך אותי וללוות אותי, וחמור מכך – טרם השגתי את ברכתו של המלך שלי.
אני מנתרת על רגליי וטומנת את המכתב בכיס שמלתי. אני חוצה את חצר הארמון, מטפסת על הגבעה ומשקיפה על חוף המבטחים שלילית הקימה עבור הלהקה המיוחדת שלה. אני חושבת שלעולם לא אתרגל לחיים השלווים שמתנהלים בעמק הזה. שתי שדות יפהפיות משקות את הערוגות, קטנות קומה מתאמנות בהנפת חרבות וזאבים שאיבדו את היכולת להיפטר מפרוותם מתרוצצים בין הבקתות. יצורים רבים שמעו על האמזונה הראשונה לדורה ומגיעים לכאן כדי לזכות בהגנתה.
חיוך נמתח על פניי למראה האמזונה הקטנה שמתהלכת על חבל דק שמותחים עבורה שני זאבים. היא זוקרת סנטר ומקמטת את אפה ברוגז כאשר החבל מתנדנד. היא מגיעה לקצה החבל ומקפצת על גבו של וולגר. כל מי שהבחין בהישג שלה מוחא כף והיא צוחקת בגאווה. ליבי מתכווץ בקרבי כשאני מבינה שהדרך שבה בחרתי תרחיק אותי מהילדה שהפכה להיות כל עולמי.
אני מסיטה את מבטי אל עבר עץ האלון ואל לילית הניצבת לידו כמו פסל רב־עוצמה. היא מוקפת בהילה עוצרת נשימה אך הקמט שחוצה את מצחה מעיד שהיא מוטרדת ודרוכה. אין לי ספק שהמשימה שלקחה על עצמה מקשה עליה ליהנות מהשלווה העילאית של העמק המיוחד שלה. החיבור בינינו הלך והתחזק והיא הפכה להיות עבורי מעין אחות גדולה. תפקידינו התחלפו כשהיא הציבה לעצמה מטרה שתמיד אהיה שמחה ולעולם לא אחוש בודדה. אני אוהבת אותה בכל ליבי, אך דבר אחד לא הצלחתי לחשוף בפניה, דבר חשוב ומשמעותי ביותר – את כמיהתי העזה למלך המערב.
מבטי נודד אל פסגת הגבעה מולי ואני מצמצמת את עיניי למראה אור זהוב ומסנוור. זה המלך שלי, מוקף בהילה מוארת. גלימתו נעה ברוח שנושבת רק עבורו, והאדמה סביבו מרקדת. עיניו מהבהבות כשהוא מביט בלילית ואז ניצתות בסערה מדברית כשהוא מביט באושר ביורשת שלו. לפתע מבטינו מצטלבים והוא מחווה בידו אל העמק. אני מהנהנת ויורדת מהגבעה. עד שאני מגיעה אל עץ האלון הוא כבר עומד מאחורי לילית וזרועותיו כרוכות סביבה.
"מלכי." אני קדה בראשי. "לילית." אני מחייכת חיוך מתוח.
"קסיופאה, את רשאית לדבר בחופשיות," אוסטן אומר בקולו העמוק והרגוע.
אני נושמת נשימה עמוקה ומצווה על עצמי לא לסגת עד שאשיג את מבוקשי.
"מלכי, בהמשך לבקשה שלי לפני שלוש זריחות, אני שבה ומפצירה בכם לתת לי את ברכתכם לעזוב לממלכת המערב."
"לא," לילית משיבה מייד וציפורניה ננעצות בזרועותיו של אוסטן.
חוסר הביטחון שלי מסתנן לתוכי ושפתיי נרעדות כשאני מנסה לעצור את הדמעות.
"לילית," אוסטן אומר את שמה בנימה תקיפה. "קסיופאה רשאית לבקש מהמלך שלה לנסות להגשים את הייעוד שהיא רוצה עבורה."
"היא לא תעזוב אותנו כדי להיות שפחת מין של אח שלך!" היא מנסה להשתחרר מהאחיזה שלו ללא הצלחה.
"תפקיד הפילגש הוא תפקיד ראוי בהחלט, והיא לא זקוקה לברכה שלך." הוא מניח את סנטרו על ראשה ומעניק לי חיוך קטן. "אבל אני מרגיש שברכתך חשובה לה."
אני קדה בראשי לאישור.
"אבל... אבל..." לילית מגמגמת ומעווה את פניה בצער.
"אבל זה בדיוק מה שאני רוצה." אני הודפת את חוסר הביטחון ומתקרבת אליה. "אני זאבה פשוטה. לא זכיתי בכוחות מיוחדים ואני לא משלה את עצמי שאשאיר חותם משמעותי בעולם הזה. הדבר היחיד שאי פעם רציתי הוא להיות מיוחדת עבור זכר אחד בלבד."
לילית זוקרת סנטר ונועצת בי מבט קשה. "ראש להקת הזאבים ממתין שתתעשתי ותחזרי אליו. אם את לא מעוניינת להישאר כאן איתנו לפחות העניקי לעצמך את הזכות להיות בת הזוג של זכר שמעריץ אותך."
"אני לא שייכת לשם," אני מתעקשת. "אני לא חשה כלפיו את מה שהוא חש כלפיי ומגיע לו שתשלוט לצידו נקבה שסוגדת לו."
"אם את זוקפת לרעתו את המפגש בינינו אז שתדעי ש..."
"אני לא!" הלחישה שלי נשמעת כמו צעקה ואני מרכינה את ראשי במבוכה. "אני זוקפת לזכותו רק דברים טובים. הוא ראש להקה חזק והוגן. אילו ליבי היה אומר לי שיש סיכוי שאהיה מאושרת איתו, לא הייתי מהססת לחזור לשם."
אוסטן משחרר את זרועותיו מלילית ונעמד לצידה. הגלימה שלו לא זעה. "קסיופאה, האם קיבלת הזמנה?" הוא שואל בזהירות.
"כן." אני שולפת את הקלף מהכיס.
"ואת סמוכה ובטוחה שזה אכן מה שאת רוצה?" הוא מגרד את סנטרו ובוחן את פניי בריכוז.
אני מהנהנת במרץ. "אני רוצה שתהיה לי הזכות לנסות להתקבל. זאבות מכל ארבע הממלכות יגיעו לשם כדי לנסות את מזלן." סומק מציף את לחיי. "אני יודעת שהסיכוי שלי קלוש, אבל..."
"למה את חושבת שהסיכוי שלך קלוש?" לילית מתפרצת. "את הזאבה היפה ביותר בעולם העליון. וגם הטובה ביותר והמוכשרת ביותר."
"אני מודה לך על המילים היפות." ליבי מתרחב מאהבה. אני מרגישה שלחיי עולות באש ומצחקקת במבוכה. "אני מציאותית. זאבות אחרות מתאמנות למיונים הללו כבר כמה ליקויי חמה. הן מפתחות את כישרונותיהן ולומדות את אומנות הפיתוי." אני מהדקת את שפתיי כשהמבוכה שלי מתגברת. "אין לי סיכוי, אבל לעולם לא אסלח לעצמי אם לא אנסה להגשים את החלום שלי."
לילית רוטנת ומפנה את מבטה.
"אעניק לך כמדריכה את הפילגש המנוסה ביותר," אוסטן מכריז בנימה מעודדת.
לילית דוקרת אותו במבטה.
"כלומר..." הוא מקמט את מצחו ונראה חסר אונים, "פילגש מנוסה לשעבר." הוא שולח מבט מהוסס אל לילית, שמאגרפת את כפות ידיה.
"מלכי, אני מודה לך," אני ממהרת להתערב.
"קסיופאה לבית ארקסדיה," הוא אומר ומחייך את החיוך המסנוור שלו, "מלך המזרח מעניק לך את ברכתו."
אני סופקת כפיים באושר אך החיוך נמחק מפניי כשלילית מתרחקת בריצה.
"היא דואגת לך," לוחש אוסטן.
"אהיה עצובה לעזוב ללא ברכתה." אני מסתובבת אל העמק ורואה שהיא דוהרת במהירות על גבו של סוס.
"זה לא יקרה," הוא פוסק בביטחון. "את תקדישי את הזמן שנותר לך כדי להתכונן, ואני אקדיש את הזמן הזה כדי לדבר על ליבה."
אני מתקרבת אליו. רגשותיי כלפיו הולמים בחזי. אני רוצה לחבק אותו ולשאוב ממנו את הרוגע והשלווה שתמיד אופפים אותו, אך רגע לפני שזרועותיי נכרכות סביבו אני מזכירה לעצמי את מקומי ומחבקת את עצמי.
צחוקה של סנטי מהדהד בעמק וליבי מתכווץ שוב. כיצד אוכל לעזוב אותה?
אני מטפסת במעלה הגבעה. סוף־סוף קיבלתי את ברכתו של המלך, אך חוסר הביטחון שלי פוגע באושרי. מהרגע שהמלך שלי לקח אותי תחת חסותו ידעתי רק את הביטחון של ממלכת המזרח. אומנם מצאתי נחמה ורוגע בתפקיד שלי והצטיינתי בו, אך בסופו של דבר הייתי בסך הכול משרתת, וכל מה שאני יודעת לעשות הוא לשרת. תמיד הכרתי תודה על התפקיד שניתן לי ומילאתי אותו בגאווה, אך כעת אני חשה מבוכה שאין ברשותי דברים נוספים להתגאות בהם.
אני נעצרת על פסגת הגבעה ומשקיפה שוב אל העמק. לפתע מתחשק לי לרוץ בחזרה אל המלך שלי ולהתנצל על שהתעקשתי לקבל את ברכתו. הוא יודע שזאבה כמוני לא באמת יכולה להתמודד בתחרות כזאת. מה לכל הרוחות חשבתי לעצמי כשדמיינתי שאגיע לממלכת המערב ואתמודד מול נקבות חושניות מכל הממלכות? אני משפילה את עיניי אל השמלה החומה שלי ומנערת ממנה את החול. כף ידי עולה אל הכתף שלי ואני ממהרת לשמוט אותה. הצלקת שלי מעקצצת ומזכירה לי עד כמה אני פגומה ומעוותת.
אני פוסעת בגב שפוף אל חצר הארמון ונעצרת ליד אגן המים. כפות ידיי טובלות במים השקופים והצלולים. הם קרירים ונעימים, ואט־אט מצליחים לשכך מעט את התסכול שבוער בי. עיניי נישאות מערבה והלב שלי מפרפר. החלום שלי אולי מטופש, אך לעולם לא אסלח לעצמי אם לא אנסה להגשים אותו.

דנה לוי אלגרוד

דנה לוי אלגרוד (נולדה ב־12 ביוני 1978) היא סופרת ישראלית, המוציאה לאור את ספריה באופן עצמאי. בשנת 2014 הוציאה לאור את ספר הביכורים שלה, "התשוקה לשרוד". בשנת 2020 כתבה טור אישי באתר ynet. הרומן ההיסטורי "פלר דה ליס" תורגם לצרפתית בשנת 2022, ובחודש אפריל 2022 הגיע למקום הראשון באמזון בקטגוריה של סיפורת צרפתית.

מספריה:
"התשוקה לשרוד" (2014)
"התשוקה לאהוב" (2015)
"סחרור גורלי" (2016)
"התמכרות" (2017)
"פלר דה ליס" (2018
"קליע של קרח" (2019)
"להבות הדרום" (2020)
"דואט ההבטחה" (2021)
"שיטפונות המערב" (2022)
"דואט ולנטינה" (2023)

 מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/3mmyz8uf

ראיון "ראש בראש"

עוד על הספר

ניתן לרכישה גם ב -

הספר מופיע כחלק מ -

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
113 דירוגים
82 דירוגים
21 דירוגים
9 דירוגים
1 דירוגים
0 דירוגים
6/8/2022

מאוד נהנתי מהספר ובכלל מכל הספרים של דנה. סופרת בחסד. ספר סוחף ומרתק.

1
9/3/2025

אחלה ספר מהסדרה המהממת. שני הספרים הראשונים טובים יותר בעיני, אך גם הספרים השלישי והרביעי שווים כל רגע. קצת מאכזב שוסטן כל הזמן מזכיר לקסיאופיה שהיא איתו עד שימאס לו.

21/1/2025

ואווו איזה ספר מהמם!!! פשוט מצוין נהנתי לקרוא מאוד! וסטן פשוט מושלם!!!! מתלבטת מי מועדף עליי יותר אוסטן או וסטן תעזרו לי זאת החלטה קשה😣 ממשיכה לספר האחרון בסדרה😭 בקיצור רוצו לקרוא דחוף!!!

11/12/2024

סדרה מדהימה. סופר לייק

13/1/2024

מקסים

4/6/2023

מושלם

19/5/2023

שלמותתתת

19/1/2023

סדרה שכייף לקרוא

2/1/2023

מהמםםם!!! מומלץ!

20/12/2022

ספר יפיפה הגיבורה טובת לב אך גם אנושית העלילה זורמת ומהנה

6/12/2022

מושלם

5/11/2022

מושלם לדעתי עד עכשיו הספר השני הוא הטוב ביותר אך כל הסדרה מעולה כתיבה סוחפת! יאללה לספר באחרון בסדרה למלך השדים

26/10/2022

דנה, כיאה לדנה, יודעת ליצור רק יצירות מופת!!!

13/10/2022

כרגיל, דנה לוי אלגרוד יודעת את העבודה. ספר מהמם

4/10/2022

ספר סוחף כמו שאר הספרים בסדרה

1/10/2022

נ פ ל א !

27/9/2022

מתהההה על העולם העליון דנה י'אלופה ❤️ טסה לקרוא את מלך השדים

19/9/2022

אמלה הוסטן הזההההה

18/9/2022

אין מילים ... גאונות !

18/9/2022

פשוט סדרה מעולה!!!!!

10/9/2022

מושלם

7/9/2022

מדהים. נהניתי מכל רגע!

28/8/2022

דנה תכתבי ספר חמישי ! על דאי וסנטי!!! הספר הרביעי מדהים, כתוב מעולה והסיפור מרגש ומעודד, הסוף עושה חשק גם לחמישי(;

26/8/2022

כשקוראים את הסדרה לפי הסדר, מבינים שהתבנית די חוזרת עצמה רק בדמויות ומלכים שונים, לכן לא חשבתי שאתלהב כ"כ מהספר הזה. סיפור מהפנט,מרגש ומלא אהבה. מחכה כבר למלך השדים😈

8/8/2022

מדהים מדהים מדהים פשוט אין מילים!!

6/8/2022

נהדר כמו כל הסדרה!! מחכה כבר לספר הבא על סנטי🔥

31/7/2022

אהבתי מאוד את כל הסדרה קראתי ביומיים את הספר...

27/7/2022

דנה, כמו תמיד- התעלית על עצמך ❤❤❤

24/7/2022

מצוין. כמו כל הספרים שלה. זורם, מרתק וגורם לקורא להרגיש שהוא חלק מעולם אחר. נהניתי מאוד משני הספרים

21/7/2022

אל הראשון התמכרתע, את ה2 אחריהם קראתי בהנאב ואת זה ה4, ואוו אהבתייייי דנה המלכה, הצליחה להשאר מקורית ומפתיעה יאללה מחכה לספר הבא!!!

18/7/2022

דנה ממשיכה לכבוש אותנו בעוד ספר מדהים עם כתיבה מרגשת. גורמת לנו להתאהב אפילו באופל.

10/7/2022

מושלם 💜

7/7/2022

וואו, כל ספר של דנה פשוט סוחף, ספר שאי אפשר להפסיק לקרוא לרגע עד שמסיימים מחכה בקוצר רוח לספר הבא בסדרה!

6/7/2022

קראתי את כל הספרים של דנה, קראתי על כל הטנקים שלה, וכל פעם אני נפעמת מחדש. אחלה סדרת ספרים, פשוט כתיבה מרתקת.

5/7/2022

נו....מה יהיה עם הספרים של הסופרת הזו!!! ספר נהדר, עלילה מפתיעה, כתיבה פנטסטית.. מומלץ בחום!

3/7/2022

מקסים. הכי יפה בעיני מהסידרה.

28/6/2022

אני ממש אהבתי את הסדרה.

22/6/2022

מחכה לספרי המשך...איו על הסופרת הזאתתתתת אלופהננ

22/6/2022

אין על הספרים של דנה. היחידה שכל ספר שלה אני אקרא ואהנה. הכתיבה שלה כל כך ציורית,שאני קוראת וממש ״רואה״ את הנופים ואת הדמויות. סופרת מיוחדת ומוכשרת מאוד. הספר של מלך הדרום בינתיים הכי מועדף עליי מבין הארבעה. נראה מה אחשוב על הספר החמישי כשהיא תכתוב על מלך השדים (;

19/6/2022

אין על הספרים של דנה. כל פעם מחדש אני נפעמת מהכתיבה הסוחפת,העלילה והדמויות מקווה מאוד בשבילה שהיא כבר כותבת את ההמשך על סנטי ודאי!

19/6/2022

נהנתי מכל רגע!!! תודה על סדרת ספרים מופלאה כל כך.

19/6/2022

מדהים! פשוט סדרה מעולה שכל ספר עולה על קודמו מומלץ בחום

18/6/2022

ספר וואוווו לא יכולתי להניח מניידים כמו כן גם את שאר הסדרה מקווה שיהיה המשך של הסדרה עם סנטי ודאי מלך השדים

17/6/2022

חייבים המשך לסנטי ספרים מהממים ..כייף לקרוא..אי אפשר להניח את הספר..יאללה סנטי....

16/6/2022

אם לא יהיה ספר על סנטי אני ממשש!! אתעצבן!!! כי הסדרה הזו הכי טובה בעולם וסיימתי את שני הספרים החדשים בפחות מ24 שעות. מה זה שינה כשיש עולם מופלא כל כך שדנה יצרה עבורנו?? משהו קצת הפריע לי בסוף אבל כמובן שזה עדיין ספר של 5 כוכבים

16/6/2022

מרתק

15/6/2022

שני ספרים מדהימים המזרח והמערב לא יכולתי להפסיק לקרוא מקווה שיהיה המשך לסידרה עם סנטי תודה לדנה הנפלאה שכותבת לנו ספרים מאלפים על עלומות מיוחדים 💖❤️‍🩹❤️💋

14/6/2022

דנה סיימתי את ספרך שטפונות המערב כמו תמיד ספר מהמם נהנתי כמו תמיד.

14/6/2022

אני שרופה על דנה...אין מה לומר לא ברור לי איזה זן אני בוחרת להיות בעולם העליון...😃🥰

12/6/2022

מצויין מצויין מצויין ... כל כך אהבתי את הסדרה הזו... הלוואי ויהיה המשך...

12/6/2022

ספר מהמם. אין על הסופרת הזו. והסדרה מהממת 🥰

11/6/2022

מושלם כל כך

11/6/2022

דנה שוב עשתה את זה. ספר מעולה לאוהבות הפנטזיה והרומנטיקה. מחכה בקוצר רוח לספר על מלך השדים.

11/6/2022

סדרת פנטזיה ועל טבעי מושלמת. אהבתי את הספר על מלך המערב מושל המים והמערבולת והזאבה קסיופאה החולמת להיות פילגש המלך . סיפור מדהים ביופיו עם תיאורים יפיפיים של ממלכת המערב . דנה כרגיל רקמה סיפור פנטזיה יפיפה שנהנתי ממנו מאוד. תודה לך דנה מאחלת לנו שתמיד תמיד תוכלי להמשיך לכתוב לנו את סופרת מעולה 💋💋💋💋💋💋💋💋💋💋💋💋💋

11/6/2022

ספר מהפנט פשוט רץ לי💯💯❤️❤️❤️

11/6/2022

מרתק! מחכה כבר לקרוא את הספר הבא

11/6/2022

ספר מעולה!! מחכה לספר הבא

10/6/2022

מהמם!!!! רוצו לקרוא!!!

10/6/2022

יפההה

10/6/2022

המלכה עשתה את זה שוב👑 אין מושלם כזה!!

9/6/2022

לדעתי הספר הכי טוב בסדרה. עלילה מעניינת ומפתיעה.

3/3/2024

דנה מצויינת כהרגלה!

5/10/2023

בגדול סדרת ספרים חמודה..

14/9/2023

הסדרה מעולה והלוואי שיהיו עוד המשכים…

6/6/2023

ספר מהמם, כמו על ספריה של דנה. נתתי רק 4 נקודות בגלל הסוף והתנהלות האלים, ציפיתי ליותר אבל לא ארחיב כאן כדי לא לעשות ספויילר. חוץ מהקטע הזה הספר מושלם!

21/4/2023

מבין הארבעה אולי הכי פחות טוב אבל עדיין כתיבה מעולה וספר כיף חקריאה

26/9/2022

הספר טוב, כתוב טוב, לעיתים צפוי מידי, כמו לראות סרט אמריקאי feel good. אפשר לחזות חלקים רבים מידי בעלילה במדויק. מצד שני זה כיף.

12/7/2022

סיום נחמד לסדרה, הספר הזה היה טוב יותר מהקודם. נחמד

30/6/2022

לא הצלחתי להוריד מהיד, מעולה!! השינוי שלה בסוף היה קצת מוגזם לדעתי אבל וסטן מדהים, מצחיק, שנון וקליל.. אהבתי מאוד

27/6/2022

נחמד וקליל

26/6/2022

ספר מדהים שסוגר יפה את עניין המלכים , עכשיו הציפייה מה יהיה עם היורשים....

8/6/2022

נחמד ממש אבל לא כמו הקודם שלה מחכה לספר הבא 🥹

15/7/2024

הוא יותר טוב משני הקודמים אבל עדיין לא התחברתי לא הרגשתי הרבה קשר בין הדמויות והיה לי שיטחי. היה הרבה חזרות במקום לתת יותר עומק לדמויות. כל הספרים די חוזרים על עצמם ודי צפויים

15/8/2023

ספר מעניין, אך פחות מהקודמים, מקווה שיהיה ספר המשך

6/8/2022

זה לא כמו הספרים הקודמים... ממש לא... הרבה פחות טוב הוא עדיין מעניין אבל פשוט פחות מוצלח, הסיפור לא אמין מספיק, הדמויות לא עמוקות מספיק ופשוט חבל

22/6/2022

הכי פחות טוב מבין ספרי הסדרה. פחות סקסי ונמרח מדי

21/6/2022

פשוט לא זורם לעומת שלושת הראשונים. הוא משעמם

16/6/2022

יותר טוב מהקודם

14/6/2022

אין על דנה, הסופרת מס'1! סדרה מהממת, שאי אפשר להפסיק לקרוא. דווקא הספר הרביעי פחות מוצלח מהקודמים. הייתה חסרה לי עלילה ויותר עומק בדמות הראשית ובמלך. אבל עדיין ממליצה לקרוא כדי לסיים את הסדרה.

10/6/2022

לדעתי הספר הכי פחות טוב בסדרה. במרבית הספר הגיבורה היא דמות חלשה, שיפוטית כלפי עצמה וילדותית.מה שגרם לי כמעט לא לסיים את הספר. העלילה מעניינת והסיפור טוב אבל האיפיון של הגיבורה גורם ממש לא לא לרצות לקרוא.

העולם העליון 4 - שיטפונות המערב דנה לוי אלגרוד

פרק 1

האדמה הרכה, השמיים התכולים וקרני השמש הזהובות מדגישים את הפסטורליות הנצחית בממלכת המזרח, אך הם אינם משרים עליי שלווה. תסכול וחשש מפני הלא־נודע פוגמים בהתרגשות הגדולה שאני שרויה בה. אני שוכבת על מרבד דשא, ממוללת באצבעותיי את קצוות הקלף ומלטפת את החותם המלכותי שמוטבע עליו. איש מלבדי לא אמור לקרוא את המכתב הזה, ומהרגע שקיבלתי אותו אני מתקשה לנשום.
שלוש זריחות חלפו מאז ביקשתי את אישורו של המלך שלי להגשים את החלום שלי – החלום שמלווה אותי מהפעם הראשונה שבה זכיתי לראות את מלך המערב – אך לילית התנגדה בתוקף ומאז לא אזרתי אומץ לנסות שוב.
אני מצמידה את הקלף לאפי, עוצמת את עיניי ומרחרחת אותו. הריח מעורר בי תחושה שאני צוללת במי אגם קסום. גופי מתקרר ומתחמם באותה הנשימה וגלים ענוגים מלטפים את ליבי.
אני פוקחת את עיניי ומתיישבת, נחושה לקרוא את המכתב ולשאוב ממנו את האומץ הדרוש כדי לפנות אל המלך שלי פעם נוספת. זאת הפעם הראשונה שהגיע לממלכה מכתב שמיועד עבורי, וכשהיונה נקשה על חלוני חשבתי שאני הוזה. אני מקישה בציפורניי על חותם השעווה עד שהוא נסדק ואני ממהרת ליישר את הקלף. עיניי מתרוצצות בהתרגשות על המילים הכתובות בדיו שחורה.
 
קסיופאה לבית ארקסדיה,

נפלה בחלקך הזכות לקחת חלק במבחני המיון עבור המשרה הנחשקת של פילגש מלכותית למלך המערב.

המיונים ייערכו בזמן זריחת הירח המלא בהשתתפות זאבות מכל ארבע הממלכות אשר משכו את תשומת ליבו של המלך.

אנא הגיעי לממלכה בליווי המדריכה שהוקצתה לך בממלכת המזרח והביאי עימך מכתב ברכה חתום על ידי המלך שלך.

בברכת הצלחה,

קליסטו לבית ליקאונה.
 
על המכתב חתומה מנהלת משק הפילגשים בממלכת המערב ואני מצמידה את הקלף לחזי ונושפת בחדות. ידעתי מה יהיה כתוב במכתב עוד לפני שפתחתי אותו, אך מראה שמי המתנוסס על הקלף המלכותי מהמם אותי. החלום שלי הופך למציאות.
אני מצמצמת את עיניי ונושאת את ראשי אל השמש הזוהרת במלוא הדרה. בסיום הזריחה הבאה ימלא הירח את השמיים.
אני חוזרת לעיין בכתוב ונאנחת. הזמן משחק לרעתי. עדיין לא שכנעתי אף פילגש מיומנת להדריך אותי וללוות אותי, וחמור מכך – טרם השגתי את ברכתו של המלך שלי.
אני מנתרת על רגליי וטומנת את המכתב בכיס שמלתי. אני חוצה את חצר הארמון, מטפסת על הגבעה ומשקיפה על חוף המבטחים שלילית הקימה עבור הלהקה המיוחדת שלה. אני חושבת שלעולם לא אתרגל לחיים השלווים שמתנהלים בעמק הזה. שתי שדות יפהפיות משקות את הערוגות, קטנות קומה מתאמנות בהנפת חרבות וזאבים שאיבדו את היכולת להיפטר מפרוותם מתרוצצים בין הבקתות. יצורים רבים שמעו על האמזונה הראשונה לדורה ומגיעים לכאן כדי לזכות בהגנתה.
חיוך נמתח על פניי למראה האמזונה הקטנה שמתהלכת על חבל דק שמותחים עבורה שני זאבים. היא זוקרת סנטר ומקמטת את אפה ברוגז כאשר החבל מתנדנד. היא מגיעה לקצה החבל ומקפצת על גבו של וולגר. כל מי שהבחין בהישג שלה מוחא כף והיא צוחקת בגאווה. ליבי מתכווץ בקרבי כשאני מבינה שהדרך שבה בחרתי תרחיק אותי מהילדה שהפכה להיות כל עולמי.
אני מסיטה את מבטי אל עבר עץ האלון ואל לילית הניצבת לידו כמו פסל רב־עוצמה. היא מוקפת בהילה עוצרת נשימה אך הקמט שחוצה את מצחה מעיד שהיא מוטרדת ודרוכה. אין לי ספק שהמשימה שלקחה על עצמה מקשה עליה ליהנות מהשלווה העילאית של העמק המיוחד שלה. החיבור בינינו הלך והתחזק והיא הפכה להיות עבורי מעין אחות גדולה. תפקידינו התחלפו כשהיא הציבה לעצמה מטרה שתמיד אהיה שמחה ולעולם לא אחוש בודדה. אני אוהבת אותה בכל ליבי, אך דבר אחד לא הצלחתי לחשוף בפניה, דבר חשוב ומשמעותי ביותר – את כמיהתי העזה למלך המערב.
מבטי נודד אל פסגת הגבעה מולי ואני מצמצמת את עיניי למראה אור זהוב ומסנוור. זה המלך שלי, מוקף בהילה מוארת. גלימתו נעה ברוח שנושבת רק עבורו, והאדמה סביבו מרקדת. עיניו מהבהבות כשהוא מביט בלילית ואז ניצתות בסערה מדברית כשהוא מביט באושר ביורשת שלו. לפתע מבטינו מצטלבים והוא מחווה בידו אל העמק. אני מהנהנת ויורדת מהגבעה. עד שאני מגיעה אל עץ האלון הוא כבר עומד מאחורי לילית וזרועותיו כרוכות סביבה.
"מלכי." אני קדה בראשי. "לילית." אני מחייכת חיוך מתוח.
"קסיופאה, את רשאית לדבר בחופשיות," אוסטן אומר בקולו העמוק והרגוע.
אני נושמת נשימה עמוקה ומצווה על עצמי לא לסגת עד שאשיג את מבוקשי.
"מלכי, בהמשך לבקשה שלי לפני שלוש זריחות, אני שבה ומפצירה בכם לתת לי את ברכתכם לעזוב לממלכת המערב."
"לא," לילית משיבה מייד וציפורניה ננעצות בזרועותיו של אוסטן.
חוסר הביטחון שלי מסתנן לתוכי ושפתיי נרעדות כשאני מנסה לעצור את הדמעות.
"לילית," אוסטן אומר את שמה בנימה תקיפה. "קסיופאה רשאית לבקש מהמלך שלה לנסות להגשים את הייעוד שהיא רוצה עבורה."
"היא לא תעזוב אותנו כדי להיות שפחת מין של אח שלך!" היא מנסה להשתחרר מהאחיזה שלו ללא הצלחה.
"תפקיד הפילגש הוא תפקיד ראוי בהחלט, והיא לא זקוקה לברכה שלך." הוא מניח את סנטרו על ראשה ומעניק לי חיוך קטן. "אבל אני מרגיש שברכתך חשובה לה."
אני קדה בראשי לאישור.
"אבל... אבל..." לילית מגמגמת ומעווה את פניה בצער.
"אבל זה בדיוק מה שאני רוצה." אני הודפת את חוסר הביטחון ומתקרבת אליה. "אני זאבה פשוטה. לא זכיתי בכוחות מיוחדים ואני לא משלה את עצמי שאשאיר חותם משמעותי בעולם הזה. הדבר היחיד שאי פעם רציתי הוא להיות מיוחדת עבור זכר אחד בלבד."
לילית זוקרת סנטר ונועצת בי מבט קשה. "ראש להקת הזאבים ממתין שתתעשתי ותחזרי אליו. אם את לא מעוניינת להישאר כאן איתנו לפחות העניקי לעצמך את הזכות להיות בת הזוג של זכר שמעריץ אותך."
"אני לא שייכת לשם," אני מתעקשת. "אני לא חשה כלפיו את מה שהוא חש כלפיי ומגיע לו שתשלוט לצידו נקבה שסוגדת לו."
"אם את זוקפת לרעתו את המפגש בינינו אז שתדעי ש..."
"אני לא!" הלחישה שלי נשמעת כמו צעקה ואני מרכינה את ראשי במבוכה. "אני זוקפת לזכותו רק דברים טובים. הוא ראש להקה חזק והוגן. אילו ליבי היה אומר לי שיש סיכוי שאהיה מאושרת איתו, לא הייתי מהססת לחזור לשם."
אוסטן משחרר את זרועותיו מלילית ונעמד לצידה. הגלימה שלו לא זעה. "קסיופאה, האם קיבלת הזמנה?" הוא שואל בזהירות.
"כן." אני שולפת את הקלף מהכיס.
"ואת סמוכה ובטוחה שזה אכן מה שאת רוצה?" הוא מגרד את סנטרו ובוחן את פניי בריכוז.
אני מהנהנת במרץ. "אני רוצה שתהיה לי הזכות לנסות להתקבל. זאבות מכל ארבע הממלכות יגיעו לשם כדי לנסות את מזלן." סומק מציף את לחיי. "אני יודעת שהסיכוי שלי קלוש, אבל..."
"למה את חושבת שהסיכוי שלך קלוש?" לילית מתפרצת. "את הזאבה היפה ביותר בעולם העליון. וגם הטובה ביותר והמוכשרת ביותר."
"אני מודה לך על המילים היפות." ליבי מתרחב מאהבה. אני מרגישה שלחיי עולות באש ומצחקקת במבוכה. "אני מציאותית. זאבות אחרות מתאמנות למיונים הללו כבר כמה ליקויי חמה. הן מפתחות את כישרונותיהן ולומדות את אומנות הפיתוי." אני מהדקת את שפתיי כשהמבוכה שלי מתגברת. "אין לי סיכוי, אבל לעולם לא אסלח לעצמי אם לא אנסה להגשים את החלום שלי."
לילית רוטנת ומפנה את מבטה.
"אעניק לך כמדריכה את הפילגש המנוסה ביותר," אוסטן מכריז בנימה מעודדת.
לילית דוקרת אותו במבטה.
"כלומר..." הוא מקמט את מצחו ונראה חסר אונים, "פילגש מנוסה לשעבר." הוא שולח מבט מהוסס אל לילית, שמאגרפת את כפות ידיה.
"מלכי, אני מודה לך," אני ממהרת להתערב.
"קסיופאה לבית ארקסדיה," הוא אומר ומחייך את החיוך המסנוור שלו, "מלך המזרח מעניק לך את ברכתו."
אני סופקת כפיים באושר אך החיוך נמחק מפניי כשלילית מתרחקת בריצה.
"היא דואגת לך," לוחש אוסטן.
"אהיה עצובה לעזוב ללא ברכתה." אני מסתובבת אל העמק ורואה שהיא דוהרת במהירות על גבו של סוס.
"זה לא יקרה," הוא פוסק בביטחון. "את תקדישי את הזמן שנותר לך כדי להתכונן, ואני אקדיש את הזמן הזה כדי לדבר על ליבה."
אני מתקרבת אליו. רגשותיי כלפיו הולמים בחזי. אני רוצה לחבק אותו ולשאוב ממנו את הרוגע והשלווה שתמיד אופפים אותו, אך רגע לפני שזרועותיי נכרכות סביבו אני מזכירה לעצמי את מקומי ומחבקת את עצמי.
צחוקה של סנטי מהדהד בעמק וליבי מתכווץ שוב. כיצד אוכל לעזוב אותה?
אני מטפסת במעלה הגבעה. סוף־סוף קיבלתי את ברכתו של המלך, אך חוסר הביטחון שלי פוגע באושרי. מהרגע שהמלך שלי לקח אותי תחת חסותו ידעתי רק את הביטחון של ממלכת המזרח. אומנם מצאתי נחמה ורוגע בתפקיד שלי והצטיינתי בו, אך בסופו של דבר הייתי בסך הכול משרתת, וכל מה שאני יודעת לעשות הוא לשרת. תמיד הכרתי תודה על התפקיד שניתן לי ומילאתי אותו בגאווה, אך כעת אני חשה מבוכה שאין ברשותי דברים נוספים להתגאות בהם.
אני נעצרת על פסגת הגבעה ומשקיפה שוב אל העמק. לפתע מתחשק לי לרוץ בחזרה אל המלך שלי ולהתנצל על שהתעקשתי לקבל את ברכתו. הוא יודע שזאבה כמוני לא באמת יכולה להתמודד בתחרות כזאת. מה לכל הרוחות חשבתי לעצמי כשדמיינתי שאגיע לממלכת המערב ואתמודד מול נקבות חושניות מכל הממלכות? אני משפילה את עיניי אל השמלה החומה שלי ומנערת ממנה את החול. כף ידי עולה אל הכתף שלי ואני ממהרת לשמוט אותה. הצלקת שלי מעקצצת ומזכירה לי עד כמה אני פגומה ומעוותת.
אני פוסעת בגב שפוף אל חצר הארמון ונעצרת ליד אגן המים. כפות ידיי טובלות במים השקופים והצלולים. הם קרירים ונעימים, ואט־אט מצליחים לשכך מעט את התסכול שבוער בי. עיניי נישאות מערבה והלב שלי מפרפר. החלום שלי אולי מטופש, אך לעולם לא אסלח לעצמי אם לא אנסה להגשים אותו.

עוד ספרים של דנה לוי אלגרוד