המילים - כרך ב'
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
המילים - כרך ב'
מכר
אלפי
עותקים
המילים - כרך ב'
מכר
אלפי
עותקים

המילים - כרך ב'

4.5 כוכבים (157 דירוגים)
ספר דיגיטלי
36
ספר מודפס
59 מחיר מוטבע על הספר 98

עוד על הספר

אשלי ג'ייד

אשלי ג'ייד אוהבת לכתוב תתי ז'אנרים שונים וקווי עלילות מגוונים בספרות הרומנטית. אהבותיה הראשונות היו ספרי Young Adult ורומני מתח רומנטי, אבל היא גם כותבת את כל מה שבאמצע — לרבות רומנטיקה עכשווית, ארוטיקה ואופל.
הדמויות שלה פגומות ומורכבות, ורוב הסיכויים שתשנאו אותן רגע לפני שתתאהבו בהן עד כלות. היא מתה על פסיקים, מקפים, מוזיקה, קפה וכל דבר שמעורר מחשבה... מלבד מתמטיקה.
ספרים מאיצים את פעימות ליבה והכתיבה מפיחה חיים בנשמתה. בילדותה היא תמיד קראה ספרים ושרבטה סיפורים ביומן שלה. אחרי שחלמה חלום מוזר לילה אחד, היא החליטה ללכת עליו ולפרסם את הסדרה הראשונה שלה. זו הייתה ההחלטה הטובה ביותר שקיבלה מימיה.
כשהיא לא פורעת הלוואות סטודנטים, עובדת או כותבת רומן, תמצאו אותה מאזינה למוזיקה, מדברת עם הקוראות שלה ברשת והוגה במשמעות החיים.

ניתן לרכישה גם ב -

תקציר

"יצירת מופת! כל הכוכבים שבעולם לא יספיקו לספר הזה!" - Carly's Book Blog

***

"הספר הזה מוטט אותי! לנון ופיניקס כבשו אותי בטירוף, עד שנסחפתי לעולם שלהם ולא רציתי לעזוב אותו לרגע."
- Lana, Dirty Girl Romance

***

"סימפוניה של רגשות, עלילה, ודמויות לוהטות ובלתי נשכחות." - The Romantic Rush Blog

***

הוא היה הילד הרע, המקובל והמוכשר.
אני הייתי הגיקית הדחויה והשנואה.
הוא היה השמש... ושאב את כולם פנימה.
אני הייתי חור שחור... הפילה הלבנה שבחדר.
הוא נועד להיות כוכב.
אני נועדתי להישאר אלמונית חסרת חשיבות.
עד שבזכותו האמנתי שאני מיוחדת.
ואז... הוא הרס אותי.

מעולם לא חשבתי שאראה שוב את פיניקס ווקר אחרי ששבר את ליבי, אבל לגורל יש תוכניות משלו.
סיבוב הופעות אחד. שמונה שבועות. ארבעים הופעות.
אינספור הזדמנויות לנקמה.
העולם חושב שהוא אליל...
אבל אני היחידה שיודעת מה היא האמת שהוא מסתיר

***

אשלי ג'ייד מעפילה לשיא חדש בכתיבתה ומגישה לקוראים רומן מהפנט בסגנון אויבים לאוהבים על רוק'נרול, סקס והתמכרויות.

המילים – כרך ב' הוא המשך לסאגה המרגשת, הסקסית והמטלטלת על אומנות ואמון, על טעויות שמעצבות אישיות ומכריחות אותנו להישיר מבט אל הצדדים האפלים שבנשמתנו, ועל כוחן של אהבה והזדמנות שנייה כנגד כל הסיכויים.

עותק דיגיטלי בחתימת הסופרת!

פרק ראשון

1
לנון

אני מכסה את ראשי בכרית כשקול רכבת משא חולפת מטלטל את האוטובוס.
וכשאני אומרת רכבת משא, אני מתכוונת לנחירות של צ'נדלר.
עכשיו אני מבינה למה הוא קיבל את חדר השינה בחלק האחורי, ולמה האחרים שמו אטמי אוזניים לפני שהלכו לישון.
אני רושמת לעצמי לקנות אוזניות קטנות שנכנסות לאוזן. אלה שיש לי גדולות מדי ואי אפשר לישון איתן.
בעודי מתלבטת אם להפוך את השולחן במטבח למיטה, הטלפון שלי רוטט. בהנחה שג'ורג' לא יכול לישון בגלל הנחירות מחרישות האוזניים של צ'נדלר ורוצה לרקום תוכנית מילוט, אני מגששת אחר המכשיר.
אני חורקת שיניים כשאני רואה במקום זאת הודעה מפיניקס.
פיניקס: את ערה?
אני: אתה שיכור?
 
אף על פי שאני יודעת שהנקמה של פיניקס בסברינה הייתה ניסיון לתקן אחת מעוולותיו הרבות, היא לא משפרת את המצב באורח פלא.
הורדתי את ההגנות מולו לפני כמה ימים ולא זו בלבד שזה היה חסר טעם, זו גם הייתה טעות מרה.
וכדי לוודא שזה לא יקרה שוב אני חייבת להציב גבולות. הוא הלקוח ואני ה... בייביסיטר.
נקודות זעירות מופיעות בשולי המסך שלי לפני שהודעה חדשה מאירה אותו.
פיניקס: לא כרגע. למה?
אני: כי רק אז אני מחויבת לפי החוזה לדבר איתך.
פיניקס: בפעם האחרונה שבדקתי היית מחויבת לפי החוזה לתמוך בי בעת הצורך.
אני בטוחה שהאנחה שלי קולנית יותר מהנחירות של צ'נדלר.
אני: בסדר. מה אתה צריך?
פיניקס: מה את לובשת?
אני מצמצמת את עיניי בעודי כותבת את התגובה שלי.
אני: פיג'מה.
פיניקס: כלומר, חולצת הטריקו שלי ותחתונים?
לעזאזל. אני מוכרחה להיפטר מהחולצה הזאת.
אני: לא.
פיניקס: בלי תחתונים?
אני: בלי חולצת טריקו, מניאק.
פיניקס: עוד יותר טוב.
אין גרוע ממנו. אני נשבעת.
אני: קצת לא במקום.
פיניקס: מאוד לא במקום.
על זה אנחנו מסכימים.
אני: לילה טוב.
אני מתכוונת להניח את הטלפון בצד כשהודעה נוספת נכנסת.
פיניקס: פעם אהבת את זה אצלי.
אני: פעם אהבתי הרבה דברים אצלך.
 
אני עוצמת את עיניי והזיכרונות חותכים אותי מבפנים.
אהבתי את הגסות ואת הפה המלוכלך שלו.
את האופן שבו הוא לקח פיקוד.
את האופן שבו הוא גרם לי למתוח גבולות ואת הדברים שהוציא ממני.
אהבתי שלא עניין אותו מה אנשים אחרים חושבים עליו, ואת המאמץ שלו לבנות לעצמו חיים טובים יותר.
אהבתי את הכישרון הפראי שיש בו.
אהבתי שהוא מחוספס בקצוות אבל ברגע שהוא מאפשר להעיף מבט חטוף פנימה, מבינים עד כמה הוא רגיש... ומורכב. פגום. אף על פי שהוא סירב לאפשר לצלקות שלו להגדיר אותו.
לא סתם חיבבתי את פיניקס ווקר.
אהבתי אותו.
הטלפון מצפצף לעוד הודעה נכנסת.
 
פיניקס: את עדיין אוהבת.
כבר לא.
אני: יש לך דמיון פרוע.
פיניקס: אין לך מושג.
אני: אני הולכת לישון.
פיניקס: אני מדמיין כמה סקסית נראית כשהזין שלי היה בתוך הפה שלך. כמה היית להוטה לרַצות אותי וכמה קשה היה לי לא לגמור.
פעימות ליבי מאיצות. גם הלב שלי וגם אני נתפסנו לא מוכנים בכלל.
פיניקס: לכן ביקשתי ממך לשפשף לי את הזין אחרי שעצרנו ליד הבית שלך באותו לילה. הדלקת אותי כל כך ורציתי שזה יימשך עוד קצת.
פרץ של חום מציף אותי ומצטבר סביב ריאותיי.
פיניקס: אני מדמיין את עצמי מתגרה בכוס הקטן שלך באמצעות האצבעות והלשון שלי.
לחיי בוערות וחזי עולה ויורד בנשימות רדודות.
אני מוכרחה לשים לזה סוף.
אני: אתה יכול להפסיק עכשיו. אני לא מעוניינת.
כמובן, הוא לא מפסיק.
פיניקס: היית רטובה כל כך כשהכנסתי אותן לתוכך. רציתי רק לטעום אותך.
הפטמות שלי מתקשות בצמוד לחולצת הטריקו...
ואז אני קולטת.
הוא לא מקליד את המילים.
הוא אומר אותן בקול.
הידיעה מציפה בי גל עוררות חדש.
פיניקס: גם אם הייתי אוכל את הכוס היפה שלך כל יום, כל היום, לא הייתי שובע.
אלוהים אדירים.
אני מצמידה את ירכיי ומשתוקקת לשכך את הכאב.
פיניקס: אני מדמיין את התשוקה שבה גנחת את השם שלי כשגמרת. איך הרמת את אגן הירכיים שלך ודרשת עוד.
אין בי כוחות להגיד לו להפסיק.
פיניקס: אני מדמיין אותך יוצאת מהמיטה, מתגנבת לכאן ורוכבת על הזין שלי.
פעימה בין רגליי מורגשת כשאני מדמיינת את אותו הדבר.
פיניקס: אני מדמיין את השפתיים התחתונות הוורודות והבשרניות נמתחות סביבי כשאת גולשת כלפי מטה, מסתגלת לאט לגודל שלי. אבל אני כבר לא יכול לחכות יותר, לכן אתפוס במותניים שלך ואאלץ אותך להכניס לתוכך כל סנטימטר של הזין שלי בבת אחת.
אני כמעט מייבבת. אלוהים, זה יכאב... בצורה הכי חיובית שיש.
פיניקס: אזיין אותך כל כך טוב שלא תוכלי לחשוב כמה זה לא בסדר.
פיניקס: ולא אפסיק לזיין אותך. לא עד...
 
לא עד שמה? אני כמעט צורחת.
ואז הטלפון שלי מצלצל.
אל. תעני.
אני מקללת את עצמי בשקט ולוחצת על הכפתור הירוק — לוחצת מהר כל כך שאני לא שמה לב שזו שיחת וידאו עד שכבר מאוחר מדי.
הבטן שלי מתכווצת, צמרמורת מכסה את עורי כשהמסך נדלק ואני רואה את ידו של פיניקס נעה מעלה ומטה על פני הזין שלו.
הוא נאנק, ואני מזנקת בבהלה כדי להביא את האוזניות שלי ולחבר אותן למכשיר.
זו טעות ענקית, אבל לא אכפת לי.
אני מצליחה רק להתרכז בתנועת אגודלו בכל שפשוף על הוורידים העבים והפועמים של הזין הגדול שלו, ובנשימה הרצוצה שממלאת את אוזני כשהוא מענג את עצמו במרץ וביעילות מיומנת.
רעד איטי זוחל במורד עמוד השדרה שלי. אני רטובה כל כך, עד שהירכיים הפנימיות שלי נעשות חלקלקות.
"לנון."
הצרידות המחוספסת שבה הוא אומר את שמי מובילה אותי להכניס את ידי לתוך התחתונים.
אני נושכת שפתיים כדי שלא אשמיע קול, משפשפת את הדגדגן שלי בקדחתנות בעודי צופה בשרירי ירכיו מתכווצים ובמתזים סמיכים של נוזל זרע יוצאים מהזין הפועם שלו ונשפכים על בטנו ועל ידו. כשהוא משפשף את עצמו בתנועה מהירה אחרונה ולוחץ על הקצה, אני עפה כמו טיל.
ואז המסך משחיר.
כשהנשימה שלי מתייצבת, אני תולשת את האוזניות. אפשר לומר בוודאות שלא אתקשה להירדם עכשיו.
אני מתהפכת וזה בדיוק מה שאני עומדת לעשות, אבל מסך הטלפון שלי נדלק לעוד הודעה.
 
פיניקס: כנראה שנינו שקרנים.
אני: על מה אתה מדבר?
פיניקס: אם לא היית מעוניינת, היית יכולה לנתק... אבל לא ניתקת.
 
**
 
ריח מענג של בייקון, פנקייק ולחם בננה עולה באפי.
"הגעתי לגן עדן?" שואל פיניקס כשאני פותחת את דלת ההפרדה ויוצאת אל המטבח, שבו כולם כבר אוכלים.
סטורם דוחס לפיו מזלג עמוס בפנקייק. "לא. גן עדן הוא כשהיא מכינה ביסקוויטים ורוטב."
סבתא מכה בעורפו. "אתה מתלונן על האוכל שהכנתי עכשיו? תגיד תודה שיש לך ארוחה ביתית טעימה במקום דגני הבוקר המעופשים שמצאתי בארון."
סטורם מזדעף. "אני אומר תודה, סבתא."
היא מחייכת כשהיא רואה אותי. "קדימה, אפונונת. קחי לעצמך צלחת. בואי נעלה קצת בשר על העצמות האלה."
מעולם לא חשבתי שאשמע את זה.
כשאני מעמיסה בשמחה אוכל על הצלחת שלי, אני שומעת, "היא לא צריכה עוד בשר על העצמות שלה."
שבעה זוגות עיניים מסתובבים אל ג'ורג'.
סבתא מניחה יד על מותנה. "אתה מוכן להסביר למה אתה מתכוון, בחור צעיר?"
ג'ורג' נראה כאילו הוא עומד להשתין במכנסיים. ובניגוד לבדרך כלל, אני לא מרגישה צורך לצאת להגנתו.
"נו, את יודעת." הוא בולע את הרוק. "היא לא בדיוק רזה." כשכמה לסתות נשמטות, הוא ממהר להוסיף, "זה לא שהיא שמנה או משהו."
אני מניחה את הצלחת שלי.
ממפיס מכוון את המזלג שלו לעבר ג'ורג'. "אחי, באמת כדאי שתפסיק לדבר."
ג'ורג' מתעלם מהעצה המצוינת הזאת ומביט בי. "לא התכוונתי לומר שאת שמנה. את לא. את מושלמת —"
פיניקס הולם באגרופו על השולחן בעוצמה שגורמת לכלים לקרקש. "תסתום. עכשיו." הוא מסובב את ראשו ומביט בי. "תאכלי את ארוחת הבוקר שלך."
 
**
 
"אז ארוחת הבוקר הייתה... לא צפויה," אומרת סקיילר כשאנחנו מסדרות את המטבח.
"כן, מעולם לא טעמתי כאלה פנקייקים טעימים."
"נכון, הם היו טעימים," שפתיה מתרוממות לחיוך, "אבל התכוונתי לג'ורג' שדיבר שטויות ולפיניקס שכמעט קרע לו את הצורה וחיסל אותו בגלל זה."
לפני שאני מספיקה להגיב, סבתא נכנסת למטבח. פיניקס, סטורם וממפיס באים בעקבותיה.
כאב של עצב עובר בי כשאני רואה שפיניקס נושא את המזוודות שלה. "את כבר עוזבת?"
היא הגיעה לא מזמן.
"לצערי, יקירתי. מצאתי סטוץ במיאמי בזכות האפליקציה ההיא."
פיניקס מחייך אל סטורם בזחיחות וניגש לקדמת האוטובוס. "נראה שלסבתא יש יותר אקשן ממך."
סטורם זוקר לעברו אצבע משולשת, ואז עוטף את סבתא בחיבוק גדול. "תתקשרי אליי כשתנחתי."
"בטח, מותק. תתרחק מצרות."
הוא צוחק. "אשתדל מאוד."
סבתא פונה אל סקיילר ונושקת למצחה. "תוודאי שלא יעצרו אותו."
סקיילר מחייכת. "אשתדל מאוד."
תשומת הלב שלה עוברת לממפיס. "ואתה, אל תהיה מטומטם. תעשה סקס מוגן!"
חיוך מבויש נפרש על שפתיו כשהוא מחבק אותה. "אשתדל מאוד."
אחרי שהם מתנתקים, היא ניגשת לחבק אותי. "אני כל כך שמחה שחזרת." פניה מודאגות כשהיא עוטפת את לחיי. "בבקשה, אל תוותרי עליו."
אני לא מסוגלת לאכזב אותה, לכן אני אומרת את התגובה האפשרית היחידה, "אשתדל מאוד."

אשלי ג'ייד

אשלי ג'ייד אוהבת לכתוב תתי ז'אנרים שונים וקווי עלילות מגוונים בספרות הרומנטית. אהבותיה הראשונות היו ספרי Young Adult ורומני מתח רומנטי, אבל היא גם כותבת את כל מה שבאמצע — לרבות רומנטיקה עכשווית, ארוטיקה ואופל.
הדמויות שלה פגומות ומורכבות, ורוב הסיכויים שתשנאו אותן רגע לפני שתתאהבו בהן עד כלות. היא מתה על פסיקים, מקפים, מוזיקה, קפה וכל דבר שמעורר מחשבה... מלבד מתמטיקה.
ספרים מאיצים את פעימות ליבה והכתיבה מפיחה חיים בנשמתה. בילדותה היא תמיד קראה ספרים ושרבטה סיפורים ביומן שלה. אחרי שחלמה חלום מוזר לילה אחד, היא החליטה ללכת עליו ולפרסם את הסדרה הראשונה שלה. זו הייתה ההחלטה הטובה ביותר שקיבלה מימיה.
כשהיא לא פורעת הלוואות סטודנטים, עובדת או כותבת רומן, תמצאו אותה מאזינה למוזיקה, מדברת עם הקוראות שלה ברשת והוגה במשמעות החיים.

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
157 דירוגים
98 דירוגים
45 דירוגים
10 דירוגים
3 דירוגים
1 דירוגים
27/9/2024

עוד פיצוץ של דואט מאשלי ג'ייד השובבה אלוהההים אדירים פשוט נמסתי, בכיתי והתאהבתי בלנון ובפיניקס איזה סיפור סוחף, מרגש, רומנטי, סקסי, רוצו לקרוא מבטיחה שלא תצטערו❤️‍🔥❤️‍🔥❤️‍🔥❤️‍🔥❤️‍🔥

1
5/12/2023

שני הספרים מעולים וכל כך שווים קריאה!!

1
3/5/2025

דואט מושלם !!!!

17/4/2025

ריגש וסקרן, הרגיש אמיתי

2/10/2024

מאוד אהבתי את הספרים. מרגיש לי שהסוף היה קצת חסר פרטים . והייתי שמחה לספרים נוספים על סקיי וממפיס!!!

17/5/2024

דואט מקסים ומרגש. כתוב בהמון אהבה וכבוד. כמו עוף החול… מתרסקים ואז קמים חזקים יותר. ממליצה בחום. צחקתי, בכיתי, כעסתי אהבתי. שווה ממש

16/5/2024

דואט מקורי ומהמם!!

2/4/2024

וואו - דואט מהמם ספר מדהים, מרגש, מושלם, סוחף נהניתי ממש, לא יכולתי להפסיק לקרוא

2/12/2023

אחד הספרים הטובים שקראתי לאחרונה! כתוב ממש טוב, עלילה עמוקה, ספייסי במידה טובה ודמויות נהדרות ועמוקות.

28/9/2023

מושלם נדיר אש

18/7/2023

סופרת נהדרת הדואט משגע ובכלל כל מה שקשור ברומנטיקה מוזיקלית אצלי מספר 1

16/7/2023

ואאאאאאא לא הצלחתי להוריד מהיד מעולנ

18/5/2023

לא רציתי שייגמר..

12/5/2023

חובה לקרוא דואט מושלם❤️

29/4/2023

מעולה

10/4/2023

ספר מעולה

25/3/2023

ספר מדהים אני חולה עליו וסיימתי את הסדרה ביומיים 😍❤️😘🥰

22/10/2022

מדהים

10/10/2022

וואו, כמו לצפות בסרט...כתיבה מעולה. עלילה סוחפת

9/10/2022

עוצר נשימה לא הפסקתי לקרוא בפחות מכמה שעות

6/10/2022

וואוווווו חייב לקרוא את שניהם סוחף רצח טוסו לקרוא

3/10/2022

מהמם!!! קראתי ללא הפסקה את שני החלקים. סוחף, מרגש, דמויות נהדרות. תענוג גדול!

25/9/2022

מקסים שובה לב מומלץ בחום

31/8/2022

ספר ממש מעולה! עלילה מעניינת, כתוב טוב ממש, סיימתי את 2 החלקים תוך יום וחצי!

29/8/2022

מעולהה פשוט ספר ממכר אשלי יודעת לרקום עלילות מטריפות אני רוצהה עוד מפיניקס ולנון חבל שנגמר

14/8/2022

אח ... הצטערתי שהגעתי לסוף הספר. כל כך נהניתי! עליות ומורדות שפשוט תופסות אותך בלב. היה כיף לקרוא . חבל שנגמר...

13/8/2022

אחרי הראשון ישר עברתי לשני בלי הפסקה וואו , פשוט וואו אהבה מטורפת, חיבור מדהים של הדמויות גם הדמויות מסביב מושלמות מקווה שיש גם ספר עליהם❤️

13/8/2022

מצוין בשביל ה'זאנר

7/8/2022

וואו וואו וואו אם חשבתי שהספר הראשון נדיר אז זה פי אלףףף העניינים פה יותר מתקדמים ופיניקס בספר הזה מדהיםםם יותר מהקודם. עפתי ברמות על הדואט הזה. לנון ופיניקס הלב שלי שלכם

30/7/2022

אהבתי ונהניתי מאד!!!! זורם, סוחף מאד, סיפור יפהפה מהחיים. ממליצה בחום!

23/7/2022

אף פעם לא טועים עם הספרים של אשלי... אהבתי

21/7/2022

וואו, מרתק אפילו יותר מהקודם. הסיום מדהים ומהמם. התאהבתי בשניהם ולא מאמינה שאין עוד כרך ..

13/7/2022

להתאהב מחדש

3/7/2022

ספר מדהים לא הבנתי למה מלא אמרו שהם לא אהבו את כרך ב׳ הוא נדיר חד משמעית חובה

28/6/2022

חבל שפיצלו ספר אחד לשני ספרים

22/6/2022

ספר מושלם

8/6/2022

מעולה.ממש אהבתי פיניקס כובש

25/5/2022

דואט מדהים כדאי לקרוא

23/5/2022

וואוו, איזה דואט מהמם

11/5/2022

מהמם לא יכולתי להפסיק לקרוא

11/5/2022

מקסים

6/5/2022

יותר טוב מכרך א’!! ספר מדהים, מרגש ונפלא.

20/4/2022

דואט מושלם!

20/4/2022

מדהים!! אי אפשר להניח לרגי, עצוב לי שזה נגמר, ספרים מעולים

19/4/2022

מרתון קריאה והנאה גדולה. מהמם.

18/4/2022

👏👏👏👏👏👏👏 מעולה 👍

12/4/2022

ספר מקסים ומרגש

10/4/2022

מעולה!!

5/4/2022

כייף של ספר

2/4/2022

דואט מקסים!

29/3/2022

אהבתי מאוד מתי יהיה תרגום להמשך

27/3/2022

ספר מקסים ורגיש. נהנתי לקרוא את שני החלקים. בטוחה שאקרא אותם שוב ❤️

24/3/2022

נחמד, מעניין, אין ספק שהוא עם יותר סצנות סקס וזה בא לדעתי על חשבון התפתחות העלילה. עדיין מוצלח אבל פחות טוב מהראשון.

21/3/2022

מהמם ממליצה בחום

20/3/2022

הסופרת האלופה הזאת כל פעם מחדש עושה את זה ממש ממליצה סיימתי את 2 הספרים ביומיים

20/3/2022

אהבתי כל כך!!!!! הייתי יכולה לקרוא עוד 100 עמודים. ספר יפה, מרגש שנוגע לך בלב. מומלץ מאוד. אשלי ג׳ייד עשתה זאת שוב - פשוט מדהימה!!!

19/3/2022

ספר חובה💯💯💯❤️❤️❤️🤟🤟🤟🤟

18/3/2022

פשוט מצוין

17/3/2022

מעולה

16/3/2022

מעולה זורם

16/3/2022

דואט מקסים על בחורה עם חוסר ביטחון ובחור עם המון כאב ואהבה למוסיקה ואחד לשני ממליצה בחום ❤️‍🩹❤️‍🩹❤️‍🩹

15/3/2022

אהבתי דואט מהמם 💖💖💖💖

15/3/2022

ממליצה, נהנתי מאוד

15/3/2022

ספר יפיפיה ומרגש. ככ נהניתי מקריאת הספרים . מומלץ בחום !

13/3/2022

הייתי נותנת 4.5. הספר הראשון טוב והשני עד האמצע . הסוף קצת חלש

12/3/2022

וואוו כמות אהבה והשנאה שנשפכת, שאפו אשלי גייד , רוצה ממך עוד, בנות רוצו לקרוא

11/3/2022

אשלי ג'ייד במיטבה ספרים כתובים היטב עם קצב טוב ומעניינים מאוד

10/3/2022

פחות טוב מהראשון בעיני, אבל עדיין מקסים

10/3/2022

מושלם מושלם מושלם הלוואי שיהיה המשך

9/3/2022

וואוו איזה אהבה , בכי, צחוק אין מילים ספר מעולה מרתק.

9/3/2022

דואט מיוחד ושונה היו רגעים שהרגיש לי קצת אובר ההרס עצמי ובדימוי עצמי הנמוך של הדמויות הראשיות שהשפיעה חזק על הסיפור האהבה שלהם, והסופרת פחות שמה דגש על האהבה בינהם, אבל סך הכל נהנתי בסופו של דבר...

8/3/2022

אשכרה סיימתי את הדואט הזה ביום! מאוהבת בסופרת הזאתי כל הספר הרגיש אמיתי כל הרגשות הרגשתי עם הדמויות. מומלץץץ מומלץץ

20/10/2024

הספר טוב אבל לפעמים אני חושבת למה צריך 2 ספרים על אותן דמויות

28/8/2024

אהבתי, אם כי הסוף קצת מבאס… מיפיצי ליותר

4/8/2023

מדהיםםם

31/5/2023

ספר חביב, אבל תאורי הסקס מיותרים וסתם גורעים

8/10/2022

ווואווו סידרה עוצמתית, מרגשת, וסוחפת. סדרה שגרמה לי לרגשות עצומים. מצחוק לבכי להתרגשות ולשמחה. ממליצה בחום.

3/9/2022

ספר ממש טוב אבל לא כזה הבנתי את הסוף ו*ספויילר* לדעתי המוות של אבא שלה היה ממש מיותר, ליטרלי רצו להרוג דמות כלשהי ובחרו בו וזה היה ממש מיותר. אחלה ספר אבל

28/8/2022

אני יכולה להגיד שרק מעמוד 120 בערך התחיל להיות ספר סביר. אשלי פשוט דחפה ככ הרבה קטעים מיותרים של פיניקס ולנון בהתחלה והוציאה את לנון חסרת עמוד שדרה ברמה מוקצנת ומביכה בטירוף. כיף שהספר נגמר בסוף סגור ובכל מקרה כרך א' טוב פי כמה ממנו.

24/8/2022

וואווווווו כתיבה נדירה

30/7/2022

הספר הראשון טוב, הספר השני פחות, עד האמצע סביר והסוף ככה ככה.

21/6/2022

דואט משגע. כמה רגשות יש שם. כתוב נפלא עלילה נפלאה. בקיצור מומלץ

28/5/2022

המשך מעולה לחלק הראשון! אי אפשר להניח מהיד

3/5/2022

נחמד מאוד

26/4/2022

לדעתי 3.5 כוכבים , חמוד קצר ולא יותר מזה

23/4/2022

ספר שנון מצחיק וסקסי, הסוף מאכזב

22/4/2022

שני החלקים יפים ומרגשים אבל לדעתי יותר מדי קטעי סקס

22/4/2022

יפה. סיום עם מסר.

15/4/2022

אגדת רוק משובחת… החלק השני קצת פחות טוב מהראשון וקצת נמרח. אבל בכללי ממש נהנתי ומומלץ🥃

15/4/2022

מקסים!! אהבתי מאוד.. הסוף נגמר קצת מוזר, הייתי שמחה לעוד כמה פרקים

8/4/2022

טוב,מותח מושך לקרוא. החלק האחרון של הספר עשוי לא טוב ומבולבל. מקלקל קצת אבל הרוב טוב!

22/3/2022

יותר מדי סקס וצפוי

18/3/2022

דואט טוב בסהכ היה אפשר לקצר מהאמצע ולתת עוד טיפה בסוף

14/3/2022

אהבתי, קצת קופצים מדבר לדבר אבל סבבה בך הכל

10/3/2022

דואט מעולה על אובדן,קושי והרבה אהבה שמרפאת את הלב. מומלץ

29/11/2024

הרגשתי שכל מה שנבנה בחלק הראשון נאבד והלך קצת לאיבוד ולא יודעת להסביר הקסם לא עבר לי לחלק הזה

11/1/2024

קצת מעצבנת לנון עם חוסר היכולת לשחרר.

30/12/2023

חמןד, לא יותר

9/7/2022

האמת עם כל הביקורות הכל כך טובות עליו חשבתי שזה יהיה ספר מושלם אבל הדמויות הראשיות היו די מעצבנות והדמות הראשית ממש חסרת עמוד שידרה וזה גם לא משתנה במהלך הדואט כל הזמן גם סתם דחפו סמאט לא קשור ציפיתי להרבה יותררר

22/5/2022

הסיפור עצמו נחמד אבל חסר ככ הרבה דברים הספר הראשון טוב אבל מהספר השני זה מתחיל להיות לא הגיוני הסוף פתאום מגיע ולא באמת סוגר פינות לפני כן יש סצנות שלמות מיותרות ומשעממות חבל זה יכל להיות יותר טוב עם עריכה איכותית יותר

13/4/2022

הספר הראשון היה יפה ומעניין, לעומתו הספר השני היה משעמם למות ומרוח. אם זה היה ספר אחד ובלי עלילות משנה מיותרות בספר השני, היה יכול להיות אחד הטובים

10/3/2022

התחיל מעולה. ציפיתי ליותר

9/3/2022

ספר גס מידי לטעמי, מותח והסוף פשוט הזוי

26/9/2022

הסוף מאכזב ברמות לדעתי

17/3/2022

מתיש, מאכזב, בוטה, גס. לא אהבתי.

7/1/2024

אני לא יכולה להתחיל לתאר אפילו את מה שקראתי. כל התגובות שקראתי מבחינתי, לא נותנות שום הכוונה לקריאת הספר. נותר לי להאמין שהתגובות הגיעו מתחת לבני 16. אני אוהבת בוטה, גס, מפותל. כאן, בספרים האלו? בשילוב עם הדמויות הראשיות היה להיכנס לראש של ילדים בני 12. ל"אישה" יש עמוד שדרה אבל הסופרת פספסה את הגבול הדק לבין עמוד שדרה ללהיות קטנונית ורעה. מושפעת וללא מחשבה שנייה. הגבר באותו המצב. כל העלילה מתרכזת סביב משחקי כוחות למי יש גדול יותר. אגו. נקמה. מיניות שלא קשורה. הדמויות מעל גיל 18 ומתנהגות כבני 12 שלקחו להם את הכדור בהפסקה. ולא. העבר שלך זה לא תירוץ. קשה לי להאמין שאדם מעל גיל 16 יאהב את זה. לא מומלץ. הכוונה היא לשני הספרים של הדואט.

המילים - כרך ב' אשלי ג'ייד

1
לנון

אני מכסה את ראשי בכרית כשקול רכבת משא חולפת מטלטל את האוטובוס.
וכשאני אומרת רכבת משא, אני מתכוונת לנחירות של צ'נדלר.
עכשיו אני מבינה למה הוא קיבל את חדר השינה בחלק האחורי, ולמה האחרים שמו אטמי אוזניים לפני שהלכו לישון.
אני רושמת לעצמי לקנות אוזניות קטנות שנכנסות לאוזן. אלה שיש לי גדולות מדי ואי אפשר לישון איתן.
בעודי מתלבטת אם להפוך את השולחן במטבח למיטה, הטלפון שלי רוטט. בהנחה שג'ורג' לא יכול לישון בגלל הנחירות מחרישות האוזניים של צ'נדלר ורוצה לרקום תוכנית מילוט, אני מגששת אחר המכשיר.
אני חורקת שיניים כשאני רואה במקום זאת הודעה מפיניקס.
פיניקס: את ערה?
אני: אתה שיכור?
 
אף על פי שאני יודעת שהנקמה של פיניקס בסברינה הייתה ניסיון לתקן אחת מעוולותיו הרבות, היא לא משפרת את המצב באורח פלא.
הורדתי את ההגנות מולו לפני כמה ימים ולא זו בלבד שזה היה חסר טעם, זו גם הייתה טעות מרה.
וכדי לוודא שזה לא יקרה שוב אני חייבת להציב גבולות. הוא הלקוח ואני ה... בייביסיטר.
נקודות זעירות מופיעות בשולי המסך שלי לפני שהודעה חדשה מאירה אותו.
פיניקס: לא כרגע. למה?
אני: כי רק אז אני מחויבת לפי החוזה לדבר איתך.
פיניקס: בפעם האחרונה שבדקתי היית מחויבת לפי החוזה לתמוך בי בעת הצורך.
אני בטוחה שהאנחה שלי קולנית יותר מהנחירות של צ'נדלר.
אני: בסדר. מה אתה צריך?
פיניקס: מה את לובשת?
אני מצמצמת את עיניי בעודי כותבת את התגובה שלי.
אני: פיג'מה.
פיניקס: כלומר, חולצת הטריקו שלי ותחתונים?
לעזאזל. אני מוכרחה להיפטר מהחולצה הזאת.
אני: לא.
פיניקס: בלי תחתונים?
אני: בלי חולצת טריקו, מניאק.
פיניקס: עוד יותר טוב.
אין גרוע ממנו. אני נשבעת.
אני: קצת לא במקום.
פיניקס: מאוד לא במקום.
על זה אנחנו מסכימים.
אני: לילה טוב.
אני מתכוונת להניח את הטלפון בצד כשהודעה נוספת נכנסת.
פיניקס: פעם אהבת את זה אצלי.
אני: פעם אהבתי הרבה דברים אצלך.
 
אני עוצמת את עיניי והזיכרונות חותכים אותי מבפנים.
אהבתי את הגסות ואת הפה המלוכלך שלו.
את האופן שבו הוא לקח פיקוד.
את האופן שבו הוא גרם לי למתוח גבולות ואת הדברים שהוציא ממני.
אהבתי שלא עניין אותו מה אנשים אחרים חושבים עליו, ואת המאמץ שלו לבנות לעצמו חיים טובים יותר.
אהבתי את הכישרון הפראי שיש בו.
אהבתי שהוא מחוספס בקצוות אבל ברגע שהוא מאפשר להעיף מבט חטוף פנימה, מבינים עד כמה הוא רגיש... ומורכב. פגום. אף על פי שהוא סירב לאפשר לצלקות שלו להגדיר אותו.
לא סתם חיבבתי את פיניקס ווקר.
אהבתי אותו.
הטלפון מצפצף לעוד הודעה נכנסת.
 
פיניקס: את עדיין אוהבת.
כבר לא.
אני: יש לך דמיון פרוע.
פיניקס: אין לך מושג.
אני: אני הולכת לישון.
פיניקס: אני מדמיין כמה סקסית נראית כשהזין שלי היה בתוך הפה שלך. כמה היית להוטה לרַצות אותי וכמה קשה היה לי לא לגמור.
פעימות ליבי מאיצות. גם הלב שלי וגם אני נתפסנו לא מוכנים בכלל.
פיניקס: לכן ביקשתי ממך לשפשף לי את הזין אחרי שעצרנו ליד הבית שלך באותו לילה. הדלקת אותי כל כך ורציתי שזה יימשך עוד קצת.
פרץ של חום מציף אותי ומצטבר סביב ריאותיי.
פיניקס: אני מדמיין את עצמי מתגרה בכוס הקטן שלך באמצעות האצבעות והלשון שלי.
לחיי בוערות וחזי עולה ויורד בנשימות רדודות.
אני מוכרחה לשים לזה סוף.
אני: אתה יכול להפסיק עכשיו. אני לא מעוניינת.
כמובן, הוא לא מפסיק.
פיניקס: היית רטובה כל כך כשהכנסתי אותן לתוכך. רציתי רק לטעום אותך.
הפטמות שלי מתקשות בצמוד לחולצת הטריקו...
ואז אני קולטת.
הוא לא מקליד את המילים.
הוא אומר אותן בקול.
הידיעה מציפה בי גל עוררות חדש.
פיניקס: גם אם הייתי אוכל את הכוס היפה שלך כל יום, כל היום, לא הייתי שובע.
אלוהים אדירים.
אני מצמידה את ירכיי ומשתוקקת לשכך את הכאב.
פיניקס: אני מדמיין את התשוקה שבה גנחת את השם שלי כשגמרת. איך הרמת את אגן הירכיים שלך ודרשת עוד.
אין בי כוחות להגיד לו להפסיק.
פיניקס: אני מדמיין אותך יוצאת מהמיטה, מתגנבת לכאן ורוכבת על הזין שלי.
פעימה בין רגליי מורגשת כשאני מדמיינת את אותו הדבר.
פיניקס: אני מדמיין את השפתיים התחתונות הוורודות והבשרניות נמתחות סביבי כשאת גולשת כלפי מטה, מסתגלת לאט לגודל שלי. אבל אני כבר לא יכול לחכות יותר, לכן אתפוס במותניים שלך ואאלץ אותך להכניס לתוכך כל סנטימטר של הזין שלי בבת אחת.
אני כמעט מייבבת. אלוהים, זה יכאב... בצורה הכי חיובית שיש.
פיניקס: אזיין אותך כל כך טוב שלא תוכלי לחשוב כמה זה לא בסדר.
פיניקס: ולא אפסיק לזיין אותך. לא עד...
 
לא עד שמה? אני כמעט צורחת.
ואז הטלפון שלי מצלצל.
אל. תעני.
אני מקללת את עצמי בשקט ולוחצת על הכפתור הירוק — לוחצת מהר כל כך שאני לא שמה לב שזו שיחת וידאו עד שכבר מאוחר מדי.
הבטן שלי מתכווצת, צמרמורת מכסה את עורי כשהמסך נדלק ואני רואה את ידו של פיניקס נעה מעלה ומטה על פני הזין שלו.
הוא נאנק, ואני מזנקת בבהלה כדי להביא את האוזניות שלי ולחבר אותן למכשיר.
זו טעות ענקית, אבל לא אכפת לי.
אני מצליחה רק להתרכז בתנועת אגודלו בכל שפשוף על הוורידים העבים והפועמים של הזין הגדול שלו, ובנשימה הרצוצה שממלאת את אוזני כשהוא מענג את עצמו במרץ וביעילות מיומנת.
רעד איטי זוחל במורד עמוד השדרה שלי. אני רטובה כל כך, עד שהירכיים הפנימיות שלי נעשות חלקלקות.
"לנון."
הצרידות המחוספסת שבה הוא אומר את שמי מובילה אותי להכניס את ידי לתוך התחתונים.
אני נושכת שפתיים כדי שלא אשמיע קול, משפשפת את הדגדגן שלי בקדחתנות בעודי צופה בשרירי ירכיו מתכווצים ובמתזים סמיכים של נוזל זרע יוצאים מהזין הפועם שלו ונשפכים על בטנו ועל ידו. כשהוא משפשף את עצמו בתנועה מהירה אחרונה ולוחץ על הקצה, אני עפה כמו טיל.
ואז המסך משחיר.
כשהנשימה שלי מתייצבת, אני תולשת את האוזניות. אפשר לומר בוודאות שלא אתקשה להירדם עכשיו.
אני מתהפכת וזה בדיוק מה שאני עומדת לעשות, אבל מסך הטלפון שלי נדלק לעוד הודעה.
 
פיניקס: כנראה שנינו שקרנים.
אני: על מה אתה מדבר?
פיניקס: אם לא היית מעוניינת, היית יכולה לנתק... אבל לא ניתקת.
 
**
 
ריח מענג של בייקון, פנקייק ולחם בננה עולה באפי.
"הגעתי לגן עדן?" שואל פיניקס כשאני פותחת את דלת ההפרדה ויוצאת אל המטבח, שבו כולם כבר אוכלים.
סטורם דוחס לפיו מזלג עמוס בפנקייק. "לא. גן עדן הוא כשהיא מכינה ביסקוויטים ורוטב."
סבתא מכה בעורפו. "אתה מתלונן על האוכל שהכנתי עכשיו? תגיד תודה שיש לך ארוחה ביתית טעימה במקום דגני הבוקר המעופשים שמצאתי בארון."
סטורם מזדעף. "אני אומר תודה, סבתא."
היא מחייכת כשהיא רואה אותי. "קדימה, אפונונת. קחי לעצמך צלחת. בואי נעלה קצת בשר על העצמות האלה."
מעולם לא חשבתי שאשמע את זה.
כשאני מעמיסה בשמחה אוכל על הצלחת שלי, אני שומעת, "היא לא צריכה עוד בשר על העצמות שלה."
שבעה זוגות עיניים מסתובבים אל ג'ורג'.
סבתא מניחה יד על מותנה. "אתה מוכן להסביר למה אתה מתכוון, בחור צעיר?"
ג'ורג' נראה כאילו הוא עומד להשתין במכנסיים. ובניגוד לבדרך כלל, אני לא מרגישה צורך לצאת להגנתו.
"נו, את יודעת." הוא בולע את הרוק. "היא לא בדיוק רזה." כשכמה לסתות נשמטות, הוא ממהר להוסיף, "זה לא שהיא שמנה או משהו."
אני מניחה את הצלחת שלי.
ממפיס מכוון את המזלג שלו לעבר ג'ורג'. "אחי, באמת כדאי שתפסיק לדבר."
ג'ורג' מתעלם מהעצה המצוינת הזאת ומביט בי. "לא התכוונתי לומר שאת שמנה. את לא. את מושלמת —"
פיניקס הולם באגרופו על השולחן בעוצמה שגורמת לכלים לקרקש. "תסתום. עכשיו." הוא מסובב את ראשו ומביט בי. "תאכלי את ארוחת הבוקר שלך."
 
**
 
"אז ארוחת הבוקר הייתה... לא צפויה," אומרת סקיילר כשאנחנו מסדרות את המטבח.
"כן, מעולם לא טעמתי כאלה פנקייקים טעימים."
"נכון, הם היו טעימים," שפתיה מתרוממות לחיוך, "אבל התכוונתי לג'ורג' שדיבר שטויות ולפיניקס שכמעט קרע לו את הצורה וחיסל אותו בגלל זה."
לפני שאני מספיקה להגיב, סבתא נכנסת למטבח. פיניקס, סטורם וממפיס באים בעקבותיה.
כאב של עצב עובר בי כשאני רואה שפיניקס נושא את המזוודות שלה. "את כבר עוזבת?"
היא הגיעה לא מזמן.
"לצערי, יקירתי. מצאתי סטוץ במיאמי בזכות האפליקציה ההיא."
פיניקס מחייך אל סטורם בזחיחות וניגש לקדמת האוטובוס. "נראה שלסבתא יש יותר אקשן ממך."
סטורם זוקר לעברו אצבע משולשת, ואז עוטף את סבתא בחיבוק גדול. "תתקשרי אליי כשתנחתי."
"בטח, מותק. תתרחק מצרות."
הוא צוחק. "אשתדל מאוד."
סבתא פונה אל סקיילר ונושקת למצחה. "תוודאי שלא יעצרו אותו."
סקיילר מחייכת. "אשתדל מאוד."
תשומת הלב שלה עוברת לממפיס. "ואתה, אל תהיה מטומטם. תעשה סקס מוגן!"
חיוך מבויש נפרש על שפתיו כשהוא מחבק אותה. "אשתדל מאוד."
אחרי שהם מתנתקים, היא ניגשת לחבק אותי. "אני כל כך שמחה שחזרת." פניה מודאגות כשהיא עוטפת את לחיי. "בבקשה, אל תוותרי עליו."
אני לא מסוגלת לאכזב אותה, לכן אני אומרת את התגובה האפשרית היחידה, "אשתדל מאוד."