מותרות
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מותרות
מכר
אלפי
עותקים
מותרות
מכר
אלפי
עותקים

מותרות

4.8 כוכבים (241 דירוגים)
ספר דיגיטלי
46
ספר מודפס
78.4 מחיר מוטבע על הספר 98
ספר קולי
2746מקורי
תאריך לסיום המבצע 01/04/2025
האזנה לדוגמה מהספר

עוד על הספר

יעל משאלי

יעל מִשאלי (נולדה ב-6 באוגוסט 1960) היא סופרת ועורכת ישראלית. סופרת ועורכת.
משאלי החלה לכתוב בגיל 42. היא כתבה טורים ב-ynet וב-Nrg. כותבת סיפורי ילדים, סיפורת למבוגרים ועיון.

פרסים
2007 פרס היצירה לסופרים ומשוררים ע"ש לוי אשכול. 

מספריה:
כל אחד והמשפחה שלו, קריית גת, הוצאת קוראים, 2002, בשיתוף יהודה אטלס; איורים - רינת הופר (ספר ילדים)
תומר, המלאך של אמא, תל אביב, מפה - מיפוי והוצאה לאור, 2004 (ספר ילדים)
כרת, תל אביב, ידיעות ספרים, 2006 (רומן)
שעשני כרצונו, תל אביב, ידיעות ספרים, 2007 (רומן)
אישה אל אחותה, אור יהודה, זמורה-ביתן, 2008 (רומן)
רק בוקר קיץ, לכאורה, אור יהודה, זמורה-ביתן, 2009 (רומן)
סבתא של שבת, אור יהודה, דביר, 2012 (ספר ילדים)
בניין שלם, כניסות א-ה, אור יהודה, זמורה-ביתן, 2012 (רומן)
מותרות, חבל מודיעין, זמורה-ביתן, 2022 (רומן)

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/mrxaybj8

תקציר

האזנה לדוגמה מהספר

רגע לפני שהיא נכנסת למקלחת, מפרסמת גיבורת מותרות פוסט בפייסבוק. וככה היא כותבת:
יאללה, גרושות, דברו איתי. אני שוקעת. מוכרחה לשמוע איך אחרות מתמודדות עם כל זה. כתבו לי. ניפגש. אני צריכה אוויר. מצופים. פרופורציות. גלגלי הצלה. סיפורים. לא של גרושות שהתגרשו נהדר. לא של גרושות מאושרות. לא שבעצמן יזמו את הפרידה. לא צעירות שכל העתיד לפניהן. לא מאוהבות בזוגיות שנייה. לא מסוחררות מהחופש באמצע החיים. לא שעושות חגים כולם יחד כי נשארו משפחה. מפרגנת לכן מכל הלב ומקנאה בכן משורשי השיער ועד קצות הבהונות, אבל עכשיו צריכה רק שבורות, מרוסקות ואומללות עם עדיפות ברורה לבנות גילי. אם אתן פה, אתן יודעות למה אני מתכוונת. 
כשהיא יוצאת מהמקלחת מחכים לה אלפי לייקים ומאות נשים שרוצות לספר לה את הסיפור שלהן. היא בוחרת שבע, מאזינה לסיפור של כל אחת מהן ודרכו מספרת ברמזים ובשברי משפטים גם את הסיפור שלה.  
יעל משאלי היתה שם ושרדה כדי לחשוב ולכתוב על זה כמו שרק היא יודעת לכתוב. היא לא עושה הנחות ולא מחפשת מה הלֶקח ואיפה הטעות ומה אפשר ללמוד מכל זה. היא שולחת את הגיבורה שלה, אריאלה, להקשיב בלב פתוח לנשים שפנו אליה בפייסבוק ולא לשפוט אותן, לא לחנך אותן, ולא להגיד להן שהכול לטובה. אה, ובסוף הספר יש גם מונולוג אחד של גבר.  
הסיפורים האישיים מאוד האלה הם הסיפורים של כולנו, הנשים והאנשים, הנשואים והגרושים, הנשואות והגרושות. אלה טקסטים על אהבה ועל כאב ועל תשוקה ועל עייפות ועל שקרים ואמת, והם מבריקים וחפים מכל מניפולציה וקישוטים רומנטיים. 

מוּּתרוׂת הוא הרומן השישי של יעל משאלי, מחברת רבי־מכר, כלת פרס היצירה לספרות עברית (תשס"ז). קדמו לו כרת, שעשני כרצונו, אישה אל אחותה, רק בוקר קיץ לכאורה, בניין שלם, כניסות א-ה וספרי ילדים. 
יעל משאלי, 1960, אמא לשבעה וסבתא לבלי עין רעה טפו טפו טפו...

פרק ראשון

אריאלה, 63: 
שדה קדם. נגב מערבי

בעירום מלא, רגע לפני שנכנסתי להתקלח, בחנתי את עצמי במראה: שיבה גזורה במספרי ציפורניים באורכים משתנים ולא סימטריים, מעוכה בצד שמאל כמו בכל בוקר, עיניים מודלקות מבכי שאני מתעוררת אליו כבר שלוש שנים, אף נוזל, גרון צורב, בטן צמיגית ומקומטת מתפזרת לצדדים, כתף שמאל עבה ונמוכה מעט מכתף ימין, נכנעת לכוח המשיכה, מה שמשפיע על כל הגוף ומושך את כל המחשופים של כל החולצות והשמלות באופן לא סימטרי וחושף תמיד רצועה אחת וחצי כתף, ירכיים עבות וחרוצות מתיחות עור, פנים זרועות כתמי שמש, עין אחת וגבתה קרובות יותר מאשר אצל השנייה, לחיים שקועות. ולמרות כל זה הסך הכול בסדר גמור. יש עם מה לעבוד. אני מרוצה.
חזרתי למיטה. פתחתי את המחשב החבוט והסופג כול, מדמעות ועד ספלי קפה של בוקר מוקדם, נכנסתי לפייסבוק וכתבתי: יאללה, גרושות, דברו איתי. אני שוקעת. מוכרחה לשמוע איך אחרות מתמודדות עם כל זה. כתבו לי. ניפגש. אני צריכה אוויר. מצופים. פרופורציות. גלגלי הצלה. סיפורים. לא של גרושות שהתגרשו נהדר. לא של גרושות מאושרות. לא שבעצמן יזמו את הפרידה. לא צעירות שכל העתיד לפניהן. לא מאוהבות בזוגיות שנייה. לא מסוחררות מהחופש באמצע החיים. לא שעושות חגים כולם יחד כי נשארו משפחה. מפרגנת לכן מכל הלב ומקנאה בכן משורשי השיער ועד קצות הבהונות, אבל עכשיו צריכה רק שבורות, מרוסקות ואומללות עם עדיפות ברורה לבנות גילי. אם אתן פה, אתן יודעות למה אני מתכוונת. פירסמתי, סגרתי את המחשב, אמרתי לעצמי שאם לא יהיו תגובות, אמחק את הפוסט כשאצא מהמקלחת, והמשכתי לייבב. לפעמים נדמה לי שאני מייבבת כמו שאני נושמת בשנים האחרונות. כל הזמן. כששמעתי את דלת השכנים בבית הסמוך נפתחת, הגברתי את הווליום. מישהו מוכרח לשמוע אותי. אני מוכרחה הד. לא יכול להיות שהשכנים לא שומעים אותי בוכה בכל יום כל היום. לא יכול להיות שהם לא ישאלו אף פעם מה קורה, מי בוכה אצלי כל כך מוקדם בבוקר ומאוחר בלילה ולמה. איך זה יכול להיות? אני צריכה שישמעו אותי בוכה. לא יודעת למה. איכשהו זה יותר כואב כשאף אחד לא שומע. ולא יודע.
קמתי. נכנסתי למקלחת. לקחתי את הזמן.
אני לא בנאדם של מקלחות ארוכות ותהליכים שקורים תחת זרם מים רותחים או קרים או בכלל. נרטבת היטב, שמפו־מרכך־שניים־באחד־פינוק־כחול, תשומת לב נמרצת ומוקפדת במקומות הרגישים, כל השאר יהיו בסדר עם כמה שיגיע אליהם בשטיפה עם המים. ניגוב יסודי. הברשת קוצי השיער, דיאודורנט גוּלה של נושם תחת בתי השחי, קרם לחות ניבאה־סופט, כל מה שמגיע במשלוח של שופרסל במבצע מספיק לי.
אולי הייתי צריכה להוסיף הומור, חשבתי כשהתנגבתי. להקליל. לבקש נשים מצחיקות. שהיו מצחיקות. שהיה להן הומור. אולי בכלל זה מה שהייתי צריכה לבקש. שיצחיקו אותי. אני מוכרחה לצחוק. מוכרחה. לא מצליחה להיזכר מתי צחקתי בפעם האחרונה ככה מכל הלב, בכל הגוף. אני כן זוכרת שפעם צחקתי המון. המון! בקול. בהתפקעות ממש. בדמעות. אבל מי יכולה להיות עכשיו מצחיקה, זה הרי בדיוק מה שאני לא רוצה. אני רוצה אומללות. אני רוצה לבכות בלי להגביר ווליום כדי לקבל הד. מה פתאום הומור. שום דבר לא מצחיק בתוך החרא הזה. להגביר את הווליום כדי שהשכנים ישמעו זה מצחיק. לא. זה לא. זה עצוב.
וכואב.
איך זה יכול להיות שזה עדיין כל כך כואב. לא רק נפשית. גם פיזית. הכול כואב. אני מרגישה דרוסה, כאילו עברה דרכי משאית במאתיים קמ"ש. הכול מרוסק. לא רק הלב. כאבים שאי אפשר לסבול. איך זה ייתכן שאחרי שלוש שנים אני עדיין נכנסת למיטה ומרגישה שמישהו מחזיק את הלב שלי ומועך אותו. הלב שלי מעוך בתוך אגרוף. ונלחץ. ונמחץ. והכאב נורא. ולוקח זמן לכדור שינה להשפיע. ולפעמים צריך יותר מאחד. עוד רבע. עוד חצי. עוד אחד שלם. איך זה יכול להיות ששלוש שנים ככה.
החלטתי שקודם אתלבש.
ואשתה קפה.
עם יוגורט אפס אחוז ושני תמרים וחופן אגוזים וגרנולה. בשלוש שנים האלה כבר ירדתי עשרה קילו, עליתי חמישה־עשר, ירדתי שוב עשרה, עשיתי כל מאמץ לוותר על סוכר וקמח, בלי ממש לוותר על מתוק וטעים. נראה איך זה יעבוד.
נשימה עמוקה.
אבל לא הצלחתי. הנשימה נתקעה באמצע, והייתי צריכה להתעקש לקחת עוד אוויר.
אף פעם אי אפשר לנחש מראש את ההדים למשהו שכותבים.
בום.
עשרים דקות. אלף חמש מאות לייקים. שש מאות עשרים ושמונה תגובות. מאתיים הזמנות לסיפורים.

יעל משאלי

יעל מִשאלי (נולדה ב-6 באוגוסט 1960) היא סופרת ועורכת ישראלית. סופרת ועורכת.
משאלי החלה לכתוב בגיל 42. היא כתבה טורים ב-ynet וב-Nrg. כותבת סיפורי ילדים, סיפורת למבוגרים ועיון.

פרסים
2007 פרס היצירה לסופרים ומשוררים ע"ש לוי אשכול. 

מספריה:
כל אחד והמשפחה שלו, קריית גת, הוצאת קוראים, 2002, בשיתוף יהודה אטלס; איורים - רינת הופר (ספר ילדים)
תומר, המלאך של אמא, תל אביב, מפה - מיפוי והוצאה לאור, 2004 (ספר ילדים)
כרת, תל אביב, ידיעות ספרים, 2006 (רומן)
שעשני כרצונו, תל אביב, ידיעות ספרים, 2007 (רומן)
אישה אל אחותה, אור יהודה, זמורה-ביתן, 2008 (רומן)
רק בוקר קיץ, לכאורה, אור יהודה, זמורה-ביתן, 2009 (רומן)
סבתא של שבת, אור יהודה, דביר, 2012 (ספר ילדים)
בניין שלם, כניסות א-ה, אור יהודה, זמורה-ביתן, 2012 (רומן)
מותרות, חבל מודיעין, זמורה-ביתן, 2022 (רומן)

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/mrxaybj8

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
241 דירוגים
195 דירוגים
37 דירוגים
7 דירוגים
1 דירוגים
1 דירוגים
4/3/2024

קשה מנשוא. ספר חובה לכל אישה שנשואה מעל יום. אני כבר לא אראה את הנישואין באותה עיין. מטלטל.

1
19/2/2025

המון ניסיון חיים של אחרות. עברתי נטישה כזאת לפני עשר שנים

12/2/2025

ספר מרגש ומטלטל. כן ואמיץ .

2/2/2025

ממש ממש מומלץ!

14/1/2025

ספר מרתק. קראתי בנשימה אחת

9/1/2025

וואו! ספר מעניין מאוד וחובה לא רק לגרושים גרושות. לנשואים יש הרבה מה ללמוד… ובכלל כל סיפור נגע, גם אם לא באופן אישי, אז מוכר מהחברה, מהמשפחה ובכלל … ממליצה מאוד.

3/1/2025

מעולה

23/12/2024

מרגש

17/11/2024

מעולה!

24/10/2024

ספר שנכתב בכאב ונקרא בהמון כאב . 7 נשים שאולצו לעבור פרידה באמצע החיים בצורה לא הוגנת והתובנות שעולות להן מהתהליך. ספר חובה לכל מי שעובר פרידה או נמצא בזוגיות . במיוחד היום שהגבולות של התא המשפחתי משתנים . מצאתי את עצמי נקשרת לדמויות , מזדהה איתן , מרחמת עליהן ,עלי ועל החברה שלנו . ממליצה בחום !!!!!

31/8/2024

סוחף, כואב בבטן..

12/5/2024

ספר מיוחד מאוד, הרגשתי שקיבלתי טיפול במתנה. מעורר המון מחשבות ותחושות. הצצה לחיים . אמיתי ומעניין.

6/4/2024

ספר חזק ונוגע

23/3/2024

ספר מעולה. מעורר רגש ומחשבה

15/3/2024

מאד אהבתי. לקח לי זמן להתחבר לספר. אני מגיעה וחיה את הקצה השני. התגרשתי אחרי 32 שנים והתחלתי לפרוח וליהנות מהחיים. אבל לאט לאט התחברתי לכתיבה הקולחת, הסיפורים המעניינים והאותנטיות בכל סיפור. ולהבין שכל אחת עוברת אחרת, ובשבילי להבין שבסוף אנחנו אלה שבוחרים איך להגיב לדברים. היה לי קשה לקרוא על נשים שויתרו על החיים. בקיצר, ספר שווה!

14/2/2024

מקסים

21/1/2024

ספר נפלא! סוחף , מרגש וכנה.

23/12/2023

חשוף, כואב, שואב וכתוב היטב. קראתי אותו בלילה אחד של נדודי שינה של מלחמה.

22/12/2023

נפלא! לא זוכרת מדוע הספר ברשותי וכלל לא חשבתי לקרוא עד שבמקרה, פתאום. זוהי פרוזה בכמה מערכות, כתובה היטב וקולחת לקריאה. ציפיתי למשהו בסגנון '' ספר 'היגון והאומללות הגדול'', והתבדיתי לטובה. בספר מארג אנושי וכן של סיפורים עמם אפשר לצחוק, לבכות, לכעוס, להזדהות, לתהות, ובעיקר לחשוב. איך אנחנו דומים, כמה חשוב לומר את מה שמרגישים. '' ומותר ומותר לאהוב''

19/12/2023

מצויין באמיתותו וכנותו

16/12/2023

ספר מעולה

2/12/2023

ספר שובה לב בזכות הכנות והאמת החדה, ללא כל ניסיון ליפות. שיעור לחיים.

11/11/2023

מרתק, סוחף, מרגש, עמוק, נוגע. נשאר בלב.

2/11/2023

נפלא, אמיתי ונוגע ללב. תיאורים אמינים של סיטואציות נפשיות, נוגע בנימי הנפש.

30/9/2023

ספר נפלא ונגע ללב. כתוב נהדר. לא הצלחתי להפסיק לקרא. סיפור על החיים

20/9/2023

מעולה, חזק ומעורר מחשבה

10/9/2023

מקסים וכואב!

2/9/2023

מרתק ולא פשוט לקריאה

30/7/2023

נפלא ומרתק.

25/7/2023

מרתק! לא יכולתי להניח את הספר. תודה על כתיבה רהוטה ואמיתית.

9/7/2023

ספר שנוגע בבשר. חושף את העצם. קשה. חשוב. כתוב מצויין.

7/6/2023

מעולה. וחשוב.

6/6/2023

ספר נהדר! כתיבה מינימליסטית אבל מלאת רגש. סיפורים מהחיים על אהבה וגירושין (וגם הרבה מעבר). קניתי את הספר הקולי שמקריאה דליה מזור, היא עושה את זה מעולה, כמובן.

29/5/2023

תודה ליעל אני מרגישה שהיא כתבה אותי בחלק מהסיפור שלה. על התובנות על הנירמול. ספר על החיים אמיתי וסוחף

21/4/2023

ספר שהוא קבוצת תמיכה

7/4/2023

מרגש, מפחיד, מטלטל כתיבה מצויינת

27/3/2023

ספר מצוין

5/3/2023

המבט מהצד על פרידות אחרות ועל רגשות אחרים ועל החיים האמיתיים ועל המחשבה של פוטנציאל של גירושים, מזעזע את אמות הסיפים, ומעורר מחשבה אחת עיקרית: אז מה עדיף? להשאר ולסבול או להפרד ולסבול?...

3/3/2023

ספר מעולה. כתוב נפלא, מרגש. מאוד.

1/3/2023

כל כך נוגע ללב. ואמיץ. ומפחית את הבדידות בנושאים כל כך אינטימיים וקשים. תודה!

20/2/2023

מפלח את הלב.

16/2/2023

מרגש אנושי מרטיט מדויק אמיץ חובה לכל מי שהיה/ נמצא/ רוצה זוגיות

8/1/2023

ספר שקורע בנשמה. לא מנסה ליפות מציאות קשה ומאתגרת

17/12/2022

אני לא גרושה, אפילו לא נשואה (אני אלמנה), אבל הספר נגע בחיי בכל כך הרבה זויות ונקודות. ספר מומלץ לכל אדם שרוצה לחזק את הזוגיות העכשווית או העתידית, שלו.

4/12/2022

עצוב ומעולה

26/11/2022

ספר מעולה. לא הפסקתי לקרוא עד שסיימתי. סיפורים של אנשים על זוגיות, החיים ועל מה שקורה בהם. על הכול.

5/11/2022

ממליצה בחום

30/10/2022

מזמן לא קראתי ספר כל כך טוב,קשה,כואב,אמיתי...מעורר מחשבה על המון דברים ובמיוחד על הלהפסיק להסתיר,ולשתף!!!

26/10/2022

ספר מטלטל, כתיבה מרגשת ונוגעת.

25/10/2022

אוסף סיפורים מרתקים ונוגע ללב. כתיבה זורמת שמאפשרת קריאה רציפה. מתמכרים לסיפורים לאט לאט ובכל פרק עוד קצת. ממליצה בחום!

22/10/2022

מעולה, מטלטל, חשוב. מוציר הרבה מאוד מקום למחשבה. כתיבה מצוינת

21/10/2022

ספר מעולה!!! קראתי אותו בנשימה אחת (כמעט... במשך 5 שעות) עם מעט הפסקות לפיפי ואוכל... כן וגם הרבה דמעות וגם קצת צחוקים... מקסים ומרגש מאוד!

21/10/2022

ספר חזק והכרחי

19/10/2022

נהדר ונוגע

8/10/2022

ספר מצוין למי שעוברת תהליכים דומים.מדבר את התחושות הכי עמוקות שמשבר כזה מביא איתו בצורה אותנטית וחדה.

7/10/2022

חזק, בועט, חשוב, חכם

6/10/2022

כתיבה מעולה ונוגעת ללב

5/10/2022

מרגש

30/9/2022

מטלטל

27/9/2022

מצויין. מטלטל. על החיים בכלל.

25/9/2022

כנה, ישיר, חזק

22/9/2022

נפלא וכואב, פוקח עיניים

8/9/2022

מעולה. מעורר לחשיבה ותובנות .

31/8/2022

מדהים ומרגש, עצוב כל כך ומקסים. הכל ביחד. את רוצה להפגש עם כל אחת ואחת ולחבק אותה. תודה

30/8/2022

מרתק! מעורר מחשבה. מאתגר.מאד מומלץ. מאד נהניתי!

28/8/2022

לא צריך שמישהו יעזוב אותך כדי לחוש חלק מהתחושות המתוארות. במקרה שלי אני עזבתי וכך חשתי. ממרחק השנים החכמתי והתפתיתי והיום קל לי יותר לקבל ולהבין. ספר פוקח עיניים ועצוב אבל יש ייצר משביב תקווה ❤️

27/8/2022

מרתק

25/8/2022

הספר מצוין. כתוב טוב ומאפשר לקורא הצצה אמיתית לעולמם של אחרים. באופן אישי קשה לי שנושא הגירושין מוצג פעם אחר פעם ככשלון ושהדמויות הנשיות שנבחרו מוצגות כקורבנות ולא כנשים בוחרות.

23/8/2022

סוחף, אותנטי, אינטימי, מנחם לא רק את אלה שעברו גירושין. חסרות תובנות קצת מורכבות או מעניינות יותר. הכל מהפה והחוצה. כמו שיחת חברות אינטימית.

23/8/2022

כנות. יכולת אנושית מעוררת השראה לשתף. תודה

20/8/2022

ספר מופלא, תודה!

20/8/2022

ספר נהדר, קראתי בשקיקה.

19/8/2022

ספר נפלא, מרתק ומטלטל.

14/8/2022

פתיחת צוהר אנושי שבדרך כלל לא מסופר, חשוב בעייני. בחלקים מסוימים כתוב מעט מסורבל/מייגע - אבל אולי זה מעביר בצורה אמיתית את החוויה האישית של המספרים. הייתי שמח עם היה גם יותר שיתופים של סיפורי גברים מהצד שלהם, בעיקר כאלה שנעזבו ולא עזבו - שיתוף כזה יהיה ממש פורץ גבולות בשיח. תודה לסופרת על הזרקור.

5/8/2022

כתיבה סוחפת מלאת נואנסים ורגישות. לא רציתי להניח את הספר למרות שהתכנים לא פשוטים.

27/7/2022

ספר מדהים, אנושי, מרגש. המלצה חמה מאד.

26/7/2022

ספר מרתק, "ספר של החיים", כמו שאימי הקשישה מאפיינת ספרים כאלה. מהדהד את הכאב שבגירושין, את הרבדים העמוקים שקושרים זוגות יחד ולמרות הכאב, הספר מהדהד את הכוח שבזוגיות. נהנתי מכל רגע.

24/7/2022

ספר מדהים ומרתק. הכתיבה הקולחת לא משאירה אפשרות לעצור אלא לבלוע את הספר בלי הפסקה. הפתיחות הבלתי רגילה של הגיבורות (וגם של הגיבור בסוף), למקומות האישיים ביותר של הזוגיות, במקרים שונים ומגוונים, נותנת לקורא את האפשרות להתחבר במהירות לפרטים, לקשיים ולרגשות. לכל אחד יהיה משהו לקחת מהספר, גם לנשואים אך בטח ובטח לכאלו שעברו גירושים. אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי.

23/7/2022

קשה. עצוב. מערער. כמה פעמים רציתי להפסיק ובכל זאת חזרתי. כתוב מצויין. חשוף, כנה, לא מתייפייף. בהחלט ספר חשוב ויוצא דופן.

23/7/2022

ממש אהבתי, לא יכולתי להפסיק לקרוא וגרם לי להעריך את הזוגיות שלנו עוד יותר

22/7/2022

כנה ואמיתי

20/7/2022

ספר חובה.אנושי מאוד. אותנטי. מפתיע. מפעים. מרגש. ספר של אנשים על אנשים. שובר את הלב.

15/7/2022

מרתק. דמויות בנויות היטב, סיפורים מגוונים.

9/7/2022

ספר רגיש, חושפני, מטלטל. קראתי בנשימה עצורה ולב כואב.

7/7/2022

ספר חשוב. קראתי מרותקת

29/6/2022

אחד הספרים הכי מרתקים שקראתי. מטלטל באנושיות ובכנות שלו, ויחד עם זה מעורר הזדהות וחמלה. פעם ראשונה שאני קוראת ספר של יעל משאלי. כתיבה מעולה! התמכרתי.

18/6/2022

קראתי בנשימה אחת, כמעט. החל בתשע בבוקר של שבת וכלה בשבע בערב עם הפסקת צהריים בין 12 ל- 16. ספר אמיתי ומרגש, ,כתוב לעילא. כאלה הם החיים...

14/6/2022

ספר מרתק שמתמודד באומץ עם רגשות ותחושות לא נעימים שמשותפים למספר רב של אנשים בעולמנו. מומלץ בחום. לא רק למותרות.

8/6/2022

נחמד

4/6/2022

סיימתי לקרוא תוך כמה שעות. לא יכולתי לעזוב. שוטף, רהוט, עמוק, אותנטי, פוגע בול בבטן הרכה. מאד אהבתי.

18/5/2022

קראתי כמעט ברצף ללא הפסקה. נותן הצצה אנושית ונוגעת במה שהוא כמעט טאבו לדבר עליו ויש סביבו כל כך הרבה בושה. מרתק, משחרר, מרגש, כתוב נפלא ואנושי.

17/5/2022

כתוב מעולה, כואב כמו פצע, קריא ויפה ונוגע ללב.

16/5/2022

ספר מעניין מאוד ונקרא מהר..נותן נקודת מבט חדשה על כל עניין הגירושים והצלקות שהם משאירים בנו..על העלבון שכרוך בלהיות זה שעוזבים אותו...פתאום מבינים יותר..מאוד אמיתי..סיפורים אמיתים מהחיים.

10/5/2022

קראתי בנשימה אחת. ספר חובה לכל אישה מעל גיל 40!!!! עוד לא עיכלתי עד הסוף

9/5/2022

כלכך נהנתי, אני נשואה עוד מעט 30 שניה ואנחנו ביחד כמעט 35 שנים. מקווה שלא נגיע למצב הזה . מאד אוהבת את הכתיבה של יעל. תודה

7/5/2022

מעולה

7/5/2022

ספר נפלא, עצוב ומרגש

7/5/2022

כנה, לא מתיפייף

5/5/2022

מצוין

4/5/2022

מצוין

2/5/2022

מעולה נוגע בקרביים.

1/5/2022

מצוין, אמיתי ומרגש

30/4/2022

מדהים. פשוט מהמם!! הלוואי עלי לכתוב ככה ולהנגיש מורכבויות. יעל משאלי םשוט אשה של מילים וסיפור. תודה על החכמה וההבנה לדעת מה לכתוב ומה להשאיר לקורא לחשוב ולדמיין.

30/4/2022

ספר מרתק מאוד. נותן חומר למחשבה. קריא מאוד

30/4/2022

ספר מדהים, סוחף ספר על החיים. של כולנו

29/4/2022

עצוב וחזק. חבל שאין פה תקווה

27/4/2022

ספר מצויין, אחד החזקים והטובים שקראתי, ממליצה מאוד כתוב נפלא , תודה על הספר החשוב והמיוחד הזה.

26/4/2022

מעולה

25/4/2022

מסמך אנושי מרתק. היכולת לדייק כך, לתאר ולכמת רגשות היא מתנה לכל קורא, גם אם אינם מתמודדים עם גרושים. ספר חובה לכל גבר. ספר חובה לכל אשה.

24/4/2022

איזו פתיחות! הייתה לי תחושה שאני נוגעת ברגשות חשופים, כואבים ובוערים. ספר מומלץ לכל הזוגות הצעירים ,השורדים את העליות והמורדות של החיים, והנפרדים. ספר קריא ומרתק!

22/4/2022

בהתחלה קצת התנגדתי, למה לכתוב רק על הנשים השבורות? למה לא להראות גם את כל הנשים החזקות שמרימות ראש ונלחמות על החיים? הקריאה בספר העבירה אותי מסע מטלטל. לאט לאט התמסרתי לדמויות, לכאבים ולפחדים שלהן. זיהיתי בהן קצת מעצמי וקצת מנשים אחרות. התגובה הרגשית שלי הייתה חזקה, בכיתי בסוף הספר וגם קצת במהלכו. ממליצה בחום לכל מי שהתגרש וגם לאלו שאולי יתגרשו בעתיד. תהיו טובים אחת לשני

21/4/2022

ספר חזק, מעורר מחשבה, מטלטל.

20/4/2022

אחד הספרים המקסימים, עמוקים, מטלטלים ואמיתיים שקראתי.

20/4/2022

קודם כל כתיבה מרתקת. ספר ששואב. שנית הוא גורם לישוב, על עוד תחומים, על כאבים, על חסרים ונותן אישור לפער בין מה שעש לרצוי, בין הסתגרות לפתיחות. תמיד האמנתי ועכיו גם ששיתוף הוא ריפוי. הולכת לרפא את עצמי.

20/4/2022

מושלם. באמת. לא הצלחתי להניח מהיד. לא רציתי ללכת לישון. מומלץ מאוד מאוד ולכולם!

20/4/2022

ספר מעולה, מפגיש עם החיים עצמם. קראתי אותו ביומיים

20/4/2022

ספר שהוא אגרוף בבטן. לא מרפה מפתיע שובר חתיכות קטנות מהלב בעצב ככ גדול ומסקנה איין על הדבר הזה שנקרא זוגיות

19/4/2022

ספר מעולה בנושא כה חשוב קראתי והזדהיתי . ממליצה בחום

19/4/2022

מצוין. כן, חשוף, כתיבה טובה

19/4/2022

החיים עצמם

18/4/2022

התרגשתי לקרוא. תודה על גילוי הלב של הכותבת ושל יתר המתראיינים בספר.

18/4/2022

סוחף כואב ועצוב. מבאס קצת שרואים רק נשים פגועות וחבוטות אבל זו המציאות של הנשים בספר.

18/4/2022

ספר מושך. אי אפשר להניח מהיידיים. הסיפור הראשון קצת נמרח וכבר התייאשתי אבל אחכ וואו. כואב וחשוב לקריאה. לא רק לגרושים

17/4/2022

כתיבה מצויינת ומאוד סוחפת. אי אפשר להפסיק לקרוא למרות שלפעמים ממש קשה לשאת את כאב הלב של גיבורות הספר. מזהירה מראש שזה עלול להיות טריגרי במקרים מסויימים

16/4/2022

חורך לב. אמיתי, אמיץ וחכם. תודה

16/4/2022

וואו. נוגע וסוחף ומדבר אל הלב גם למי שלא באותה סיטואציה

15/4/2022

ספר מרתק, כל אחד יכול להזדהות, ספר על כאב, אהבה, אכזבה...

14/4/2022

קראתי כמעט רצוף! אני לא זוכרת מתי קרה שלא הצלחתי להניח את הספר. תודה יעל משאלי, השארת אצלי המון מחשבות ורגשות ותובנות. העשרת אותי, אני יותר ממה שהייתי לפני שקראתי.

14/4/2022

ספר מדהים! נותן פרספקטיבה וחומר למחשבה על הזוגיות, הזיקנה, הבחירות שעושים בחיים והצורך לפתור ולאחות את מה שנפצע. מומלץ!

13/4/2022

מרגש, מרתק ונוגע

11/4/2022

אין, על פניו, שום סיבה שאני, נשוי טרי בן 26 אבחר בספר על גירושין, אבל איכשהו יצא שקראתי באתר את הפרק הראשון, ומרגע שהתחלתי לא יכולתי להפסיק. חלק מהפרקים כואבים וממש מרוקנים את האוויר מהריאות, וחלק פשוט גורמים לך לחשוב עליהם כל היום שאחרי. ספר מצוין.

11/4/2022

אני בהודיה גדולה שזכיתי לקרוא את הספר הזה. כמה ריפוי יש בסיפורים שוברי הלב הללו. הדמויות נכנסו לי עמוק ללב, והן עוזרות לי לאחות את השברים שלי. תודה יעל שחזרת לכתוב.

11/4/2022

נפלא

10/4/2022

מטלטל מרתק מומלץ

10/4/2022

רוצו לקרוא! עמוק, סוחף, נוגע בבטן הרכה. רבדים של תובנות, של חוכמת חיים ושל כאב.

8/4/2022

כתיבה פשוט עילאית.ספר חזק ומעורר מחשבה.

7/4/2022

מטלטל מרגש בטירוף

4/4/2022

מקסים, קולח, קריא מאד. חשוב ומרפא. תודה רבה על האומץ והכנות. ישר כוח. ❤

4/4/2022

מטלטל ורגיש

3/4/2022

נהניתי מאד לקרוא

1/4/2022

מרגש, מומלץ מאוד.

1/4/2022

קראתי בבת אחת, בלי להפסיק. עוד ידובר בו

1/4/2022

עוצר נשימה, הסיפורים תופסים אותך בקרביים ואי אפשר להפסיק לקרוא. הרבה זמן לא קראתי ספר בכזו אינטנסיביות (אני אמא לקטנים ואין לי זמן). זה אומנם גזל לי זמן שינה, אבל לא יכולתי להפסיק לקרוא.

31/3/2022

ספר מרגש וחשוב גם לזוגות נשואים שבטוחים שלהם זה לא יקרה...

28/3/2022

הסיפורים מהממים בעוצמתם ובעושר (וכאבי) החיים שהם פורשים. בכל כתיבתה, גם באינטרנט, העולם שיעל יוצרת,, הוא כזה שיש בו יותר מקום: לכל מה שאנושי, לאמת, ולכל מי שקורא.

28/3/2022

ספר מדהים! פשוט, בלי שיפוטיות, מציג ישר מהלב את התסכול, האבסורד, פער הציפיות והכאב העצום שנוצרים כתוצאה מחוסר תקשורת בזוגיות של עשרות שנים.

23/3/2022

ספר נפלא כתוב בכשרון רב , נוגע ללב ולחיים וכל כך אמיתי. נהדר.

22/3/2022

קראתי בסקרנות גדולה משום שאף אחד לא מספר באמת מה קורה בחיי הנישואים שלו כפי שהסיפורים מובאים כאן. לדעתי, ספר חובה גם לאנשים נשואים. כל כך ברור כאן למה לא לקחת את הזוגיות כמובן מאליו.

22/3/2022

מאד נהניתי לקרוא אותו. ספר מעולה, עם תובנות חשובות

21/3/2022

עמוק, נוגע ללב. חושף את ה"חיים" .

19/3/2022

בתחילה חששתי שהנושא יהיה מעיק אך בהמשך התחברתי מאד לספר למרות שאני לא חלק מהעולם הזה. אבל מי שחי בזוגיות מכיר את כל המצבים שקיימים בספר.

19/3/2022

זה יכול לקרות לכל אחת (ואחד) וזה כמו מוות, שאחריו אפשר לבחור אם להיוולד מחדש או להמשיך למות. והספר האמיץ הזה מגלה שאת לא לבד.

18/3/2022

נהנתי ממש למדתי השכלתי שיתפתי את בעלי בתובנות .תודה על הספר הזה

16/3/2022

עצוב , אבל מרתק

16/3/2022

ספר שובר לב על נשים שנעזבו על ידי בעליהן, ברוב המקרים בהפתעה, השבר מתואר בפרטי פרטים, הלב חומל על כל אחת ואחת מהן, כאב לב שלא מרפה ומרפא, גם עדותו של אחד הגברים העוזבים לא מביא את הנחת. המשבר בלתי נתפס בעומקו כשזה חד צדדי. ספר קשה כתוב לעילא ולעילא, כתיבה מחוננת, שמחה שקראתי אותו גם אם נעצבתי מאד לליבי עליהן.

14/3/2022

נוגע ללב. כואב. ספר על גירושין אבל בעצם מלא תובנות על זוגיות. ממליצה מאוד

13/3/2022

סיימתי לקרוא את הספר בטיסה. קראתי אותו בשקיקה, בנשימה אחת עם הרבה הרבה דמעות. סיפורים קשים לקריאה, כואבים כמו לקבל בעיטה בבטן, אולי בעצם סכין בלב. יש שם גם תקווה והמון אהבה, אך לעיתים חשתי שהאהבה מתפספסת וכבר מאוחר מדי לתקן. לדעתי צריך לעבד אותו לסרט.

12/3/2022

קראתי בנשימה אחת. ספר מרגש, מהפנט, מעצים, מעציב, מופלא וחד פעמי.

12/3/2022

מעולה

9/3/2022

כואב, מייסר, מטלטל, הופך את הקרביים. לא נותן מנוח. כמה אותנטיות, כמה כשרון. לא יאמן שזה חוקי לנטוש ככה. זה רצח. ספר חובה, לא פחות.

7/3/2022

ספר מרגש וכואב, אי אפשר להניח מהיד מתחילת הקריאה עד סופה

11/11/2024

מעניין, נוגע, אינטימי. שיח נשים אמיתי זה תמיד טוב

17/7/2023

מאוד אמיתי.

12/7/2023

מסיפור לסיפור נשאבים לתוך החוויות המגוונות של הזוגיות. כתיבה נהדרת, אמיתית ורגישה של החיים עצמם.

8/4/2023

ספר טוב ! קולח, מסקרן. נוגע במה שמעסיק רבים מאיתנו. מציאות כתובה, בשפה רהוטה.

6/3/2023

נוגע בנושא החשוב של זוגיות רבת שנים בעיקר מנקודת ראות האשה מב6סס על קובץ וידויים של נשים שונות מעניין וחשוב

31/1/2023

ספר קצת כבד, כתוב בצורה אמיתית שקל להתחבר אליה, לכל דמות אפשר להתחבר ולהאמין לסיפור שלה, חוויות שונות של נשים שבכולן אפשר לראות את עצמך.

10/1/2023

התאכזבתי. הספר כתוב מעולה אבל ציפיתי למשהו אחר לגמרי.

25/12/2022

כתיבה טובה וזורמת. דמויות שקל לה חבר אליהן ולהזדהות עם חלקים מסוימים בסיפורים שלהן.

26/11/2022

ספר נוגע ללב

29/10/2022

ספר זורם, מביא סיפורים קצרים על גירושים חושפני, אותנטי.. נחמד.

17/10/2022

אני לא שם. כמו הדמויות בסיפור. כמעט 50 שנים באושר ושת"פ פורה ונושם. תחילה חשבתי, מה מעניין אותי לקרוא/לדעת/ ללמוד את חוויות הגרושים/ות? תוך קריאה הבנתי שלאף אחת/ד אין את הביטוח לחוש ש"לי זה לא יקרה!".. הסיפורים בהחלט השפיעו עלי מהמקום שלא תמיד אני יודעת מה שאני חושבת שאני יודעת ואולי יש דברים שאני לא יודעת שאני לא יודעת? אמנם זו הצצה לחיים פרטיים לכאורה. במחשבה רבה זו למידה לחיים. הסיפורים מהדהדים ולכן חשוב לקרוא את הספר. תודה ליעל. פתחת לי את הראש...

2/10/2022

ספר נוגע, סיפורים מהחיים. מרגיש כמו לשבת לצד מספר הסיפור עצמו ולהיכנס לעולמו. כתיבה אותנטית ומחברת.

20/7/2022

מטלטל ומרגש. נותן הרבה חומר למחשבה

16/7/2022

ספר מעניין ואנושי. בגובה העיניים. ספר על אנשים. על איך שהחיים מתגלגלים ואיך נוצרים פערים בין מה שקיווינו, רצינו וחלמנו לבין מה שקורה במציאות היומיומית. מעורר מחשבה

24/5/2022

כתוב מצויין. מומלץ.נכנס ללב ולמח.לא יכולתי להפסיק לקרוא.

12/5/2022

ספר מעניין וקריא מאד. מתאר באופן מדויק מערכות יחסים ונטיות אופי של אנשים.

11/5/2022

מרגש !כתיבה קולחת סיימתי בנשימה אחת

6/5/2022

אמיתי ויפה. מעורר מחשבה

4/5/2022

אנושי, מורכב ומעורר כל כך הרבה רגשות. עצב, חמלה, כאב, פחד... קשה להניח מהיד.

30/4/2022

מעניין ונוגע ללב. עם זאת, ישנם סיפורים ארוכים מידי שפשוט ״דפדפתי״ הלאה באמצע.

23/4/2022

סיפורים מהחיים. כל מי שעבר את התהליך של הגירושין מכיר את הכאב , הטראומה וכל מנעד הרגשות המתוארים בספר. קראתי בנשימה עצורה

22/4/2022

מעורר מחשבות. קצת מדכא

18/4/2022

מעניין

9/4/2022

מעורר מחשבה ומכמיר לב

1/4/2022

מרתק.קראתי בשקיקה.הזדהיתי.בכיתי. ממליצה בחום

8/4/2023

נחמד

3/4/2023

נשים חסכו לעצמכן. אלא אם אתן רוצות לקרוא על האישה הקטנה הממתינה המושפלת

19/4/2022

אומנם הקריאה זורמת, אבל התחושה היא שמדובר בסטראוטיפים שטחיים-משהו, בנשים חלשות ולא מודעות לעצמן ולמערכת היחסים שהן נמצאות בה - כאישה, זה היה כמעט מעליב. ובמיוחד האישה הראשונה, טליה - כמה חוסר מודעות, חוסר אחריות רגשית, חוסר הבנה של מיניות אישית וזוגית!! היה לי ממש קשה לקרוא. הייתי ממליצה לקרוא רק כמדריך של מה לא לעשות, כאנטי-דוגמה. באף סיפור כאן לא עלתה התובנה החד-משמעית שבלי תקשורת פתוחה, כנה, אותנטית - אין סיכוי שהזוגיות תצליח, שתביא איזשהו ריפוי, שתהיה אפשרות להגיע לחיבור אמיתי ולא כזה שמנוהל כולו דרך בורות מוחלטת ביחס לכאבים ולפצעים שמניעים אותו. מכעיס, ובעיקר עצוב ממש.

18/7/2024

קריאנית מעולה, ספר בינוני מטה

מותרות יעל משאלי

אריאלה, 63: 
שדה קדם. נגב מערבי

בעירום מלא, רגע לפני שנכנסתי להתקלח, בחנתי את עצמי במראה: שיבה גזורה במספרי ציפורניים באורכים משתנים ולא סימטריים, מעוכה בצד שמאל כמו בכל בוקר, עיניים מודלקות מבכי שאני מתעוררת אליו כבר שלוש שנים, אף נוזל, גרון צורב, בטן צמיגית ומקומטת מתפזרת לצדדים, כתף שמאל עבה ונמוכה מעט מכתף ימין, נכנעת לכוח המשיכה, מה שמשפיע על כל הגוף ומושך את כל המחשופים של כל החולצות והשמלות באופן לא סימטרי וחושף תמיד רצועה אחת וחצי כתף, ירכיים עבות וחרוצות מתיחות עור, פנים זרועות כתמי שמש, עין אחת וגבתה קרובות יותר מאשר אצל השנייה, לחיים שקועות. ולמרות כל זה הסך הכול בסדר גמור. יש עם מה לעבוד. אני מרוצה.
חזרתי למיטה. פתחתי את המחשב החבוט והסופג כול, מדמעות ועד ספלי קפה של בוקר מוקדם, נכנסתי לפייסבוק וכתבתי: יאללה, גרושות, דברו איתי. אני שוקעת. מוכרחה לשמוע איך אחרות מתמודדות עם כל זה. כתבו לי. ניפגש. אני צריכה אוויר. מצופים. פרופורציות. גלגלי הצלה. סיפורים. לא של גרושות שהתגרשו נהדר. לא של גרושות מאושרות. לא שבעצמן יזמו את הפרידה. לא צעירות שכל העתיד לפניהן. לא מאוהבות בזוגיות שנייה. לא מסוחררות מהחופש באמצע החיים. לא שעושות חגים כולם יחד כי נשארו משפחה. מפרגנת לכן מכל הלב ומקנאה בכן משורשי השיער ועד קצות הבהונות, אבל עכשיו צריכה רק שבורות, מרוסקות ואומללות עם עדיפות ברורה לבנות גילי. אם אתן פה, אתן יודעות למה אני מתכוונת. פירסמתי, סגרתי את המחשב, אמרתי לעצמי שאם לא יהיו תגובות, אמחק את הפוסט כשאצא מהמקלחת, והמשכתי לייבב. לפעמים נדמה לי שאני מייבבת כמו שאני נושמת בשנים האחרונות. כל הזמן. כששמעתי את דלת השכנים בבית הסמוך נפתחת, הגברתי את הווליום. מישהו מוכרח לשמוע אותי. אני מוכרחה הד. לא יכול להיות שהשכנים לא שומעים אותי בוכה בכל יום כל היום. לא יכול להיות שהם לא ישאלו אף פעם מה קורה, מי בוכה אצלי כל כך מוקדם בבוקר ומאוחר בלילה ולמה. איך זה יכול להיות? אני צריכה שישמעו אותי בוכה. לא יודעת למה. איכשהו זה יותר כואב כשאף אחד לא שומע. ולא יודע.
קמתי. נכנסתי למקלחת. לקחתי את הזמן.
אני לא בנאדם של מקלחות ארוכות ותהליכים שקורים תחת זרם מים רותחים או קרים או בכלל. נרטבת היטב, שמפו־מרכך־שניים־באחד־פינוק־כחול, תשומת לב נמרצת ומוקפדת במקומות הרגישים, כל השאר יהיו בסדר עם כמה שיגיע אליהם בשטיפה עם המים. ניגוב יסודי. הברשת קוצי השיער, דיאודורנט גוּלה של נושם תחת בתי השחי, קרם לחות ניבאה־סופט, כל מה שמגיע במשלוח של שופרסל במבצע מספיק לי.
אולי הייתי צריכה להוסיף הומור, חשבתי כשהתנגבתי. להקליל. לבקש נשים מצחיקות. שהיו מצחיקות. שהיה להן הומור. אולי בכלל זה מה שהייתי צריכה לבקש. שיצחיקו אותי. אני מוכרחה לצחוק. מוכרחה. לא מצליחה להיזכר מתי צחקתי בפעם האחרונה ככה מכל הלב, בכל הגוף. אני כן זוכרת שפעם צחקתי המון. המון! בקול. בהתפקעות ממש. בדמעות. אבל מי יכולה להיות עכשיו מצחיקה, זה הרי בדיוק מה שאני לא רוצה. אני רוצה אומללות. אני רוצה לבכות בלי להגביר ווליום כדי לקבל הד. מה פתאום הומור. שום דבר לא מצחיק בתוך החרא הזה. להגביר את הווליום כדי שהשכנים ישמעו זה מצחיק. לא. זה לא. זה עצוב.
וכואב.
איך זה יכול להיות שזה עדיין כל כך כואב. לא רק נפשית. גם פיזית. הכול כואב. אני מרגישה דרוסה, כאילו עברה דרכי משאית במאתיים קמ"ש. הכול מרוסק. לא רק הלב. כאבים שאי אפשר לסבול. איך זה ייתכן שאחרי שלוש שנים אני עדיין נכנסת למיטה ומרגישה שמישהו מחזיק את הלב שלי ומועך אותו. הלב שלי מעוך בתוך אגרוף. ונלחץ. ונמחץ. והכאב נורא. ולוקח זמן לכדור שינה להשפיע. ולפעמים צריך יותר מאחד. עוד רבע. עוד חצי. עוד אחד שלם. איך זה יכול להיות ששלוש שנים ככה.
החלטתי שקודם אתלבש.
ואשתה קפה.
עם יוגורט אפס אחוז ושני תמרים וחופן אגוזים וגרנולה. בשלוש שנים האלה כבר ירדתי עשרה קילו, עליתי חמישה־עשר, ירדתי שוב עשרה, עשיתי כל מאמץ לוותר על סוכר וקמח, בלי ממש לוותר על מתוק וטעים. נראה איך זה יעבוד.
נשימה עמוקה.
אבל לא הצלחתי. הנשימה נתקעה באמצע, והייתי צריכה להתעקש לקחת עוד אוויר.
אף פעם אי אפשר לנחש מראש את ההדים למשהו שכותבים.
בום.
עשרים דקות. אלף חמש מאות לייקים. שש מאות עשרים ושמונה תגובות. מאתיים הזמנות לסיפורים.