"לְכֻלָּם בְּדִיּוּק אָז כָּרִיךְ מִתְחַשֵּׁק,
וְכָל כָּךְ קָשֶׁה לְהִתְאַפֵּק.
הוֹלְכִים הֵם בְּשֶׁקֶט, כְּרִיכִים זוֹלְלִים,
הַאִם הַתִּיקִים נַעֲשׂוּ יוֹתֵר קַלִּים?"
מָה עוֹשִׂים כְּשֶׁמַּשֶּׁהוּ מְאוֹד מִתְחַשֵּׁק וְקָשֶׁה לְהִתְאַפֵּק?
וּמָה עוֹשִׂים כְּשֶׁרוֹצִים מַשֶּׁהוּ, אֲבָל אֵין?
בְּסֵפֶר זֶה בְּסִדְרַת "נִינָה הַכַּלְבָּה הַזְּהֻבָּה", יוֹצֵאת נִינָה לְפִּיקְנִיק בַּמּוֹשָׁב עִם אָחִיהָ וְאַחֲיוֹתֶיהָ.
בַּדֶּרֶךְ הֵם פּוֹגְשִׁים חֲבֵרִים, זוֹלְלִים, רָבִים וּמַשְׁלִימִים,
מִתְמוֹדְדִים עִם אֶתְגָּרִים, מְדַמְיְנִים וְנֶהֱנִים.
סִדְרַת הַסְּפָרִים מְתֹאֶרֶת גַּם מִנְּקֻדַּת מַבָּטָהּ שֶׁל נִינָה הַכַּלְבָּה כְּדֵי לְאַפְשֵׁר לַיְּלָדִים לִרְאוֹת דְּבָרִים מִנְּקֻדַּת מַבָּט אַחֶרֶת, לְהִזְדַּהוֹת עִם נִינָה, וּבְכָךְ לְסַיֵּעַ בַּהֲבָנָה שֶׁל אֶתְגְּרֵי הַחַיִּים וּבַהִתְמוֹדְדוּת אִתָּם.
הַסִּדְרָה נִכְתְּבָה וְאֻיְּרָה בְּהַשְׁרָאַת הַחַיִּים עַצְמָם.
עוֹד בַּסִּדְרָה: "הַלֵּב שֶׁל נִינָה", "נִינָה הַכַּלְבָּה הַזְּהֻבָּה וְהָאָחוֹת הַקְּטַנָּה", "בְּחֻפְשָׁה אֵצֶל סַבָּא וְסָבְתָא" וְ"הַזָּנָב שֶׁל שׁוּקָה".
עִירִית שִׁמְעוֹנִי , אִמָּא וְרוֹפְאָה, כּוֹתֶבֶת וּמְאַיֶּרֶת, אוֹהֶבֶת בַּעֲלֵי חַיִּים, וּבִמְיֻחָד אוֹהֶבֶת לְהַגְשִׁים חֲלוֹמוֹת.
