פעם חשבתי שכדי להיות הורים צריך לאהוב ילדים לפני שהם שלך. היום אני מבינה שכל אחד יכול להיות הורה – פשוט צריך להיות פתוח ללמידה. הילדים שלנו הם המראה שלנו, והם לומדים מאיתנו את הטוב ואת הרע שקיימים בנו ובעולם. אך הם מגיעים עם הכלים הייחודיים להם, והם יכולים לעזור גם לנו להתפתח, לפרוץ את האמונות ואת המגבלות שיצרנו – לא רק אלה שאנחנו בעצמנו יצרנו, אלא גם אלה שהכתיבו לנו ופשוט האמנו בקיומן.
הילדים חיים בתודעה שונה – אני קוראת לה תודעת גן העדן – מתרגשים מהכול, מתלהבים מהכול, רואים יופי בַּכול, שואלים את אותה שאלה מיליון פעם ועדיין מחכים לתשובה כאילו זאת הפעם הראשונה. הילדים סקרניים מטבעם. זאת אותה סקרנות שאנחנו שכחנו, והם פה כדי ללמד אותנו להשתמש בה שוב – מתוך אחריות, בגרות ובחירה מודעת. אם נאפשר להם להכניס אותנו להווה שלהם, לחיות איתם ברגע, נפגוש לא רק את החברים הטובים ביותר בעלי העצות הגאוניות והפתרונות היצירתיים ממש לכל סיטואציה – נפגוש גם את הילד שאנחנו, זה שחושב שהוא מבוגר עכשיו ושהוא לא מקבל מקום ליהנות, להשתטות ולחוות באמת את הכול.
איך להיות ההורים שלי ישמיע לנו את הקול של הילדים. הוא ייתן לנו מפתח לתודעת גן העדן וכלים להתמודד עם מצבים שונים ביצירת קשר עמוק, מבין ואוהב וחברות אמיתית, יחד עם שמירה על גבולות, קבלת אחריות ומשמעת עצמית.
אז מי אני? קוראים לי אודיה ואני בת 25 ובמקביל 7. חוץ מהילדה שאני, שזאת עבודה בפני עצמה, אני עוסקת באמנות, בכתיבה ובחיבור לטבע, יש לי תואר מוסמך ב-NLP, אני עוסקת בפסיכולוגיה רוחנית ובפסיכולוגיה חיובית, ומטפלת ברייקי ובהעצמת ילדים.
