סוסי פרא

ב'סוסי פרא', ספרה השני של נילי ארד, יש משהו משולח רסן, ואפילו פראי, כמו שמעיד השיר שהעניק לו את שמו: "סוּסֵי פֶּרֶא דּוֹהֲרִים בְּמֹחִי / שׁוֹעֲטִים אֶל מוֹתִי / כּוֹתְשִׁים עַד דַּק כָּרֵי עֵשֶׂב מְשַׁכֵּר / בְּמִדְרוֹנוֹת הָרֵי הַנֶּצַח / הַקְּפוּאִים". הספר שב ומדובב את סוסי הפרא הללו, ועימם את סערות רוחה של המשוררת. לפעמים אלו סערות חושניות מאוד, של גוף אוהב ומשתוקק, ולפעמים מדובר בסערות כואבות ואלימות יותר, סערותיו של הזמן החולף, זה שמרקיד את חיינו אך גם מכלה אותם, נוטל מאיתנו את אהובינו ומאיים לסחוף אחריו את העולם כולו. 

אלא שלצד הסחף המאיים הזה יש בשיריה של נילי ארד סגולה נוספת, הפוכה לכאורה: יש בהם שקט מיוחד, שלווה פנימית יוצאת דופן. אפשר אפילו לומר ששירתה של נילי ארד נעה ללא הרף בין שני קטבים – קוטב הסערה וקוטב עין הסערה. והשקט הזה הוא שמאפשר למשוררת, גם ברגעי ייאוש, להאזין ברוב קשב לסוסי הפרא הדוהרים במוחה, ולהעניק להם ביטוי בהיר ומדויק - להפוך את השעטה למוזיקה צלולה, לשירה רבת יופי, שלצד פראות יש בה גם עדינות רבה: מלטפת, מרחפת, מתערסלת. 

אלי הירש

 

נילי ארד שימשה בתפקידים בכירים במשרד המשפטים, וכיהנה כנשיאת בין הדין הארצי לעבודה. ספרה הקודם, 'על גב הנמר', ראה אור גם הוא בהוצאת אבן חושן.