מוצא הדרכים

ימים נוראים
 

מוֹתֵךְ הַבֹּקֶר גָּדוֹל כָּל כָּךְ.

הַזְּמַן הוּא סוּג שֶׁל הִצְטַלְּקוּת, מְחִצּוֹתָיו מְחַפּוֹת עַל הַגַּרְעִין הַנָּא

שֶׁל הַצַּעַר.

שָׁנִים אֲרֻכּוֹת מִדַּי הָיִינוּ כְּרוּכוֹת זוֹ בָּזוֹ,

כִּתְאוֹמוֹת הַחוֹלְקוֹת אֵיבָר אֶחָד:

חַיָּה כְּלוּאָה, מַחֲצִיתָהּ אָדָם,

מַחֲצִיתָהּ אָדָם אַחֵר.

עַכְשָׁו מַקִּיפִים אוֹתָנוּ הַזִּכְרוֹנוֹת כִּתְעָלוֹת מֵי שׁוֹפְכִין.

אֵיךְ נָעִיד עַל הָאַהֲבָה?

בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ נוֹלַדְתְּ לֹא נִרְאָה קְצֵה הַחֹרֶף.

עִמְעוּם הַשָּׁעוֹת עַל גַּבִּי, פִּי תִּינֹקֶת פָּעוּר לְפִהוּק, לְחָלָב,

עַד הִנִּיחוּ אוֹתָךְ לְיָדִי: גּוּשׁ זָעִיר, נוֹהֶה, נִצּוֹד בְּזָוִית הַמַּבָּט,

נִיצוֹץ שֶׁבָּקַע חֶרֶשׁ.

וְהִנֵּה, מִתּוֹךְ שְׁפֹכֶת הַיָּמִים קָם עוֹלָם: בִּכְיֵךְ הָרִאשׁוֹן כְּסִילוֹן לֵב,

כְּנָהָר. דֶּרֶךְ כָּל הַקִּירוֹת, בָּאת.

מוֹתֵךְ הַבֹּקֶר גָּדוֹל כָּל כָּךְ.

יָדֵךְ הַקְּצָרָה מְסַמֶּנֶת לִי שֶׁבָּא הַקֵּץ עַל נְשִׁיכַת שִׁנֵּי הֶחָלָב,

עַל פִּסּוּק הָאֲבָנִים הַמְנַגֵּן.

בֵּינִי וּבֵינֵךְ שָׁבָה וְנִצֶּבֶת הַשָּׁעָה הַהִיא: בַּחוּץ דּוֹקְרוֹת מַחֲטֵי הָאֹרֶן

אֶת הָאֲוִיר הַמִּדַּלְדֵּל, וּמַשֶּׁהוּ, אוּלַי דָּמֵךְ,

זוֹלֵג אֶל תּוֹכִי.

נוֹרָאִים מִכֹּל הַיָּמִים שֶׁבֵּין יוֹם הֻלַּדְתִּי לְיוֹם הֻלַּדְתֵּךְ.

מִבַּעַד לְוִילוֹן הַזְּמַן אַתְּ נָדָה לִי עַל שֶׁבִּקַּשְׁתִּי מַחֲסֶה,

עַל שֶׁכִּסִּיתִי אוֹתָךְ לְרֶגַע בְּשִׂמְחָה

לֹא לִי.

עָלַי לְשֵׂאתֵךְ מִכָּאן טֶרֶם יוּטַל יְגוֹנֵךְ הֶעָצוּם עָלַי,

אַךְ גּוּפֵךְ, סְחוּף תִּקְוָה זָרָה,

קָשֶׁה מֵרוּחַ.

בַּחֲצִי הַיּוֹם שְׁתַּיִם אוֹחֲזוֹת, וְאֵין מוֹצֵא.

מוֹתֵךְ הַבֹּקֶר גָּדוֹל כָּל כָּךְ.

לְמַעְלָה, בִּמְסִלּוֹת כּוֹכְבֵי דֶצֶמְבֶּר, חֲרוֹנֵךְ נוֹדֵד.

גַּם שְׁמֵךְ, הַסַּף הָאַחֲרוֹן, הוֹלֵךְ וּמִתְאַדֶּה.

בְּמוֹ שִׁנַּיִךְ הַשְּׁבוּרוֹת תָּלַשְׁתְּ אֶת הַחֶבֶל,

נִסְחַפְתְּ אֶל מָסוֹף שֶׁמִּמֶּנּוּ וָהָלְאָה

הָאֲוִיר נִקְמָץ כְּאֶגְרוֹף.

מִי יַעֲמֹד בָּךְ שָׁעָה שֶׁתַּעַמְסִי עַל גַּבֵּךְ

אֶת שַׂק הַלֹּא־כְלוּם? עֵינַיִךְ, כְּבָבוּאַת תְּהוֹם,

לְפוּתוֹת.

כָּל מַה שֶּׁהִטִּיל אוֹתָנוּ יַחַד מוֹצֵא מִקְלָט בַּמִּלִּים הָאֵלֶּה:

צְחוֹק הַכַּפְתּוֹר וָפֶרַח,

זֶה הַנִּנְעָר מִקִּשּׁוּרָיו וְשׁוֹעֵט כְּעֵדֶר יְעֵלִים בַּמִּדְרוֹן.

צְחוֹק הַחַמָּנִיּוֹת, צְחוֹק שִׂיחֵי הַח'וּבֵּיזָה,

צְחוֹק הַמְּצָחִים הַמִּתְקַמְּטִים כְּדַף,

נְחִירֵי הָאַף הַמִּתְרַחֲבִים מַעְלָה וְאָז מִתְקַדְּרִים כְּצֵל.

זֶה הַקְּרוּם הַמַּבְדִּיל אַחַת מִן הַשְּׁתַּיִם שֶׁסּוֹכֵךְ עָלַיִךְ עַכְשָׁו

בְּכַפּוֹת יְרֻקּוֹת, כִּי יָרֹק הָיָה הַצֶּבַע שֶׁאָהַבְתְּ מִכָּל צֶבַע,

יָרֹק כְּעָלֶה, כְּזִקִּית,

כְּאֵזוֹב.

אֵיךְ אֲסַפֵּר עָלַיִךְ?

כֶּתֶר זָהֹב עַל רֹאשׁ תִּינֹקֶת דַּקָּה כְּגִבְעוֹל.

אַחַר מָה הִיא רוֹדֶפֶת?

קֶרֶן שֶׁמֶשׁ נָעָה עַל הַשָּׁטִיחַ הַצַּמְרִי וְהִיא אַחֲרֶיהָ.

מִתְפַּתֶּלֶת קֶרֶן הָאוֹר כְּנָחָשׁ,

צִבְעָהּ כִּדְבַשׁ, חָגָה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל וְהִיא -

יָד קְטַנָּה שׁוֹלַחַת אֵלֶיהָ, חוֹבֶטֶת בְּאֶגְרוֹפִים קְפוּצִים

בַּמִּשְׁטָח הַכָּחֹל.

בַּתִּינֹקֶת הַזּוֹ נִשְׁבָּעִים זִכְרוֹנוֹתַי.

אֲנִי אֲבֵלָה כְּצִפּוֹר.

צְלָלִים מְטַיְּלִים בְּתוֹכִי מַעְלָה וָמַטָּה, וּמַשֶּׁהוּ, אוּלַי צַמְּרוֹת הָעֵצִים,

מוֹתֵחַ אוֹתָם כְּחוּטִים.

מַה שֶּׁקָּרֵב אֵלַי גָּדוֹל מִמַּה שֶּׁנִּטְמָע בִּי. אָזְנַי כְּרוּיוֹת לְעֹמֶס

הַדְּרָכִים הַפְּזוּרוֹת, לִנְשִׁירַת הַלֵּב.

עַכְשָׁו מוּגָפִים חַלּוֹנוֹת הַבַּיִת כְּעַפְעַפֵּי הַיְשֵׁנִים גַּב אֶל גַּב,

חֲלוֹמָם נוֹטֶה עַל צִדּוֹ.

קִרְבֵי הַחֲדָרִים הָרֵיקִים שְׁפוּכִים אֶל פַּחֵי הָאַשְׁפָּה

כִּנְפֹלֶת אַחַת. תְּנוּעַת הָרוּחַ אִטִּית.

אֵי־שָׁם נִפְרֶשֶׂת רֶשֶׁת.

אֵי־שָׁם שׁוֹעֶה הַשָּׁעוֹן גַּם לַנִּמְדָּד, לַנִּדְלֶה,

לַנֶּעֱזָב לְנַפְשׁוֹ.

מוֹתֵךְ הַבֹּקֶר גָּדוֹל כָּל כָּךְ.

בִּקְצֵה הַיּוֹם דְּמָעוֹת תְּלוּיוֹת כְּתַפּוּחִים. גֶּשֶׁם רוֹחֵץ אֶת הָעוֹלָם,

כָּבֵד כַּמֶּרְחָק שֶׁאֵלָיו הוֹלַכְתִּי אוֹתָךְ בְּתוֹכִי.

אִישׁ לֹא הֵקִיץ מֵעוֹלָם מִתּוֹךְ הַתַּרְדֵּמָה הַזֹּאת.

זֶה הַגֵּרוּשׁ הָאַחֲרוֹן. זוֹהִי הַדֶּרֶךְ כֻּלָּהּ.

עַל שְׂפַת נְהַר חֲשֵׁכָה, כָּל אַחַת אוֹחֶזֶת חֵלֶק מִן הַשָּׁלֵם

שֶׁנִּדּוֹנּוּ לְהַטְבִּיעַ, אֲבָל יָדִי חֲזָקָה מִכֹּחַ הַלַּיְלָה.

עוֹדֵנוּ כָּל זֶה.

בצלקת הסמוכה לשפה
 

לֹא הִזְדַּקַּנּוּ יַחַד. נָדַדְנוּ כִּבְרַת דֶּרֶךְ אֶל הָאֲגַמִּים הָהֵם,

נוֹשְׂאוֹת מִשְׁקָלֵנוּ בָּרוּחַ,

מֵעָלֵינוּ הַלַּיְלָה.

אֵלֶּה הָיוּ תַּמְרוּרֵינוּ: חֲדָרִים רֵיקִים, חֲצֵרוֹת עֲזוּבוֹת

עַל גְּבוּל הָאַהֲבָה, אֶצְבָּעוֹת גַּסּוֹת כְּמֶלַח.

וְהַבַּיִת רָחָב, וּפְתָחָיו פְּעוּרִים כְּפִיּוֹת גּוֹזָלִים

טֶרֶם שַׁחַר.

לֹא הִזְדַּקַּנּוּ יַחַד. פִּזַּרְנוּ חֲסָדֵינוּ כִּזְרָעִים.

הִשְׁתּוֹקַקְנוּ לִמְנַת הָאוֹר שֶׁלָּנוּ

וְזוֹ לֹא הִגִּיעָה. לָכֵן לָחֲכוּ לְשׁוֹנוֹתֵינוּ תָּדִיר בִּקְלִפַּת הָעֵץ,

בַּצַּלֶּקֶת הַסְּמוּכָה לַשָּׂפָה.

עָטִינוּ אֲבָנִים כִּרְדִיד לְהָחֵם.

גִּשַּׁשְׁנוּ בְּיָדַיִם חֲשׂוּפוֹת אַחַר עֲלָטָה שֶׁזְּרוֹעוֹתֶיהָ פְּשׁוּטוֹת לְפָנִים

וּפָנֶיהָ פְּנֵי אֵם, וּכְבָר הִגַּעְנוּ אֶל הַתַּנּוּר, אֶל הַלֶּחֶם.

אַךְ פֶּצַע הִתְעָרֵב בְּפֶצַע, גּוֹרָל בְּגוֹרָל.

בַּעֲרֹב הַיּוֹם סַבְנוּ כִּמְחוֹגֵי צֵל,

כָּבִינוּ כְּנֵרוֹת.

לֹא הִזְדַּקַּנּוּ יַחַד.

לַנִּצָּבִים עַל סַף, חֻקִּים מִשֶּׁלָּהֶם.

הוֹ, שְׁעַת הַלֵּדוֹת הַשְּׁקֵטוֹת, הַמִּיתוֹת

הַמַּמְתִּינוֹת לְאוֹת: עוֹדֵנוּ צוֹחֲקוֹת אֵי־שָׁם, כְּמַכַּת אֶגְרוֹף,

כְּמִכְוַת אֵשׁ.