היה לי פעם נסיך

טָרֹף

לֹא טָרַפְתִּי אַף פַּעַם אֶת קְלָפַי.

לֹא הָיָה לִי צֹרֶךְ (אוּלַי אֹמֶץ)

לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ.

הִסְתַּפַּקְתִּי בַּקְּלָפִים הַפְּשׁוּטִים

שֶׁחֻלְּקוּ לִי.

לֹא הָיָה לִי מֶלֶךְ

לֹא מַלְכָּה

נִסִּיתִי מִדֵּי פַּעַם לִהְיוֹת הַגּ'וֹקֶר

אֲבָל לֹא הִצְלַחְתִּי לְהַצְחִיק אַף אֶחָד.

הָיָה לִי פַּעַם נָסִיךְ

אֲבָל הוּא נִטְרַף.

שִׁירֵי נֶגֶף

בַּתְּחִלָּה

סִקַּלְתִּי וְסִלַּקְתִּי אֶת שִׁירֵי הַנֶּגֶף

מִסֵּפֶר שִׁירַי הֶחָדָשׁ.

רָצִיתִי שֶׁיַּחֲלִיק בִּגְרוֹנְכֶם

וְיִהְיֶה לְסֵפֶר שִׁירַי הַלָּבָן.

אַךְ אֵיךְ תִּרְאוּ אוֹתִי

אִם לֹא תִּפְּלוּ עַל הָאֲבָנִים

וּפְנֵיכֶם לָאֲדָמָה.

לָכֵן

אֲנִי פּוֹקֵד עַל הַמִּלִּים

אַרְצָה!

לֹא צָרִיךְ אֶתְכֶן בַּשָּׁמַיִם

קוֹרְנוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ

נוֹצְצוֹת כְּיַהֲלוֹמֵי כֶּתֶר בַּלַּיְלָה.

אֵין לָכֶן מָה לְחַפֵּשׂ

לְמַעְלָה.

הִמָּלְטוּ מֵאֲזִיקֵי הֶחָרוּז

בִּרְחוּ מֵהָאַמְפִיבְּרָךְ

אָדָם מֵאֲדָמָה נוֹצַר

הִתְבּוֹסְסוּ אִתִּי בַּחֹרֶף

נִסָּדֵק וְנִשָּׁבֵר בַּקַּיִץ

בֵּין וּבֵין אוּלַי יָבוֹא אָבִיב

וְנִפְרַח.

קורות חיים

רָשַׁמְתִּי אֶת ״קוֹרוֹת חַיַּי״ לְפִי כָּל הַכְּלָלִים:

חָזַרְתִּי וּבָדַקְתִּי שֶׁכָּל קוֹרָה חֲשׁוּבָה

בְּמִבְנֵה חַיַּי

נִמְצֵאת בִּמְקוֹמָהּ.

שֶׁלֹּא יִפְסְלוּ בִּגְלַל פְּרָטִים זְנִיחִים.

לָחַצְתִּי עַל ״שְׁלַח״.

אוּלַי הַפַּעַם אַצְלִיחַ.

רַק לְמָחֳרָת גִּלִּיתִי

שֶׁלִּבִּי פָּסַח, לֹא רָשַׁם וְלֹא שָׁלַח

אֶת מָה שֶׁקָּרָה

אֶת הַקּוֹרָה שֶׁנִּשְׁבְּרָה

וּפָסְלָה אֶת חַיַּי.

וְאִם יִשְׁאֲלוּ

הֵיכָן פִּרְקֵי הַשָּׁנִים שֶׁבָּאֶמְצַע?

אָשִׁיב:

הוּצְפוּ בָּאוֹר הַמְּסַמֵּא

שֶׁל הַחשֶׁךְ.