ערה

על פי תוכנו ערה הוא מחזור שירים אודות פרידה, אך כפי שמרמז גם השם, ברובד העמוק יותר, חוקרת הפואמה את הקשב הסינכרוני לחיבורים (הסמויים בדרך כלל) שבין הנפש לבין התופעות בעולם הסובב אותה. 

חשיפת הקשרים מתאפשרת בזכות פרישת הקשב הקולט ומנקז הכל לנקודת האובססיה שהיא זו המחזיקה את המבנה כולו.

ערה הוא מחזור רב קולי שקולותיו מתפצלים ומתאחדים ואף חותרים אלה תחת אלה. מלבד קולה של הדוברת, משתתפים בו גם קולות נוספים שהבולט הוא זה השולח את ה"תזכורות" ומשמש מעין סופר-אגו או "זקנה חכמה" יונגיאנית שהטון שלה מקנטר, שכלתני, מתבונן מתוך הזרה ומגן מפני שקיעה לסנטימנטאליות.

מסף כאב מסוים ומטה, מדברים השירים מבעד לחיות (מכונה להשמדת אפרוחים, שחיטת חזיר) או באמצעות תרגום שירים מסוימים (אמילי דיקנסון ושיר ההתאבדות ההונגרי), שאליהם מתווספים גם קולה של אם מתה המדברת מתוך תצלום, מונולוג של צמח הלוף, ואפילו נאום ה', ("הדרשה בלטרון"). בנוסף לזה משמשים את המחזור גם חומרים מן המוכן (רדי-מייד) ניטרליים כביכול, (ערך ויקיפדיה, מענה משיבון, מרשם להכנת כתף וערך מילוני), הנוטלים תפקיד בהתפתחות הרגשית של ה"עלילה".

ערה הוא ספר שיריה ה-16 של אגי משעול, מנהלת ביה"ס לשירה "הליקון".