יַלְדָּה עִם מֵצַח בְּלִי עָנָן,
עֵינֵי פְּלִיאָה חוֹלֶמֶת!
גַּם אִם בֵּינֵינוּ יַד הַזְּמַן
חוֹמַת שָׁנִים עוֹרֶמֶת,
אוֹר חִיּוּכֵךְ עוֹד יְלַבֵּב
סִפּוּר פֵיוֹת, מַתְּנַת אוֹהֵב.
זֹהַר פָּנַיִךְ לִי אָבַד,
צְחוֹקֵךְ, צְלִיל כֶּסֶף – נֶאֱלַם,
לִי לֹא יֻקְדַּשׁ הִרְהוּר אֶחָד
בִּנְתִיבֵךְ הַנֶּעֱלָם –
דַּי אִם לִבֵּךְ לֹא יְסָרֵב
לְסִפּוּרִי, מַתְּנַת אוֹהֵב.
סִפּוּר שֶׁצָּף מִזְּמַן אַחֵר,
יְמֵי חַמָּה זוֹהֶרֶת –
מִין לַחַן תַּם, קִצְבּוֹ מֻתְאָם
לְקֶצֶב יָד חוֹתֶרֶת –
זִכְרוֹן הֵדָיו עוֹד חַי כָּל-כָּךְ,
גַּם אִם הַזְּמַן לוֹחֵשׁ לִי: "שְׁכַח!"
הַקְשִׁיבִי, טֶרֶם קוֹל אַכְזָר,
נוֹשֵׂא גְּזֵרָה חוֹתֶכֶת,
יַבְהִיל אֶל מִשְׁכָּבוֹ הַמַּר
עַלְמַת-חֵן מְדֻכְדֶּכֶת!
הֵן בְּכֻלָּנוּ עוֹד יִשְׁכֹּן
הַיֶּלֶד הַפּוֹחֵד לִישֹׁן!
בַּחוּץ כְּפוֹר לֹבֶן מְסַמֵּא,
יְלֵל סוּפָה הוֹלֶלֶת –
בִּפְנִים, הָאָח בְּזֹהַר רַךְ,
וּצְחוֹק עַלִּיז שֶׁל יֶלֶד.
מִלּוֹת קְסָמַי לָךְ לְסוֹכֵךְ:
טֵרוּף סוּפוֹת לֹא יַשִּׂיגֵךְ.
וְגַם אִם צֵל שֶׁל אֲנָחָה
יַרְטִיט בְּסִפּוּרֵנוּ,
עַל אוֹר הַקַּיִץ שֶׁנִּמְחָה,
הַזֹּהַר שֶׁאֵינֶנּוּ –
הוּא לֹא יָעִיב בִּנְּהִיוֹת
עַל נְעִימָתִי, סִפּוּר-פֵיוֹת.
