זאת היהדות שלי - מייאוש לתקווה הוא ספרו הראשון של יאיא פינק, שנמכר ב-5,000 עותקים כבר עם יציאתו לאור. התקווה, שמהווה לו קורת גג, והמוטו שלו, שלפיו ייאוש הוא לא תוכנית עבודה ואופטימיות היא עמדה פוליטית, שזורים בספר ופורשים בפני הקורא את החזון של יאיא למדינה טובה וראויה יותר לילדים ולנכדים של כולנו.
״השדרן דיווח על יריות בכיכר. רצתי לטלוויזיה, בתקווה שקריאות ה'סרק סרק' נכונות. בדרך לקחתי ספר תהילים ומלמלתי תפילה לשלומו של ראש הממשלה. כשעה וחצי לאחר מכן עמד בפתח בית החולים איכילוב איתן הבר והודיע: 'ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה'. פרצתי בבכי״.
״כמה ימים לאחר הבחירות לכנסת ה־19, הזמין ראש הממשלה בנימין נתניהו את יו״ר האופוזיציה שלי יחימוביץ' לפגישה בביתו. מתוקף תפקידי כראש המטה שלה, הצטרפתי. בסיום הפגישה, בעודנו עומדים לצאת, נתניהו פנה אל שלי ושאל: 'מה בחור עם כיפה עושה אצלך?' לא חיכיתי לתשובתה ועניתי: אתה יודע, לא כל הדתיים ימניים - היהדות שייכת לכולם״.
כך מתאר יאיא את האירוע המכונן הראשון בחייו, בעודו בן 11, שטמן את הזרעים שעיצבו את השקפת עולמו היהודית, הציונית והליברלית, ואת המפגש שהתקיים בשנת 2013 עם נתניהו, שעמל כבר אז על הפרדה דיכוטומית בין חלקי העם.
יאיא הוא רב־סרן במילואים, ממובילי המחאה למען ישראל יהודית ודמוקרטית, מייסד לובי 99, דמוקרטTV, מטה המילואימניקים לגיוס שווה ועלון השבת הליברלי.