הביקורות של א.מ

אשכנזיה בת אשכנזים, צברית בת צברים, ומשום מה: הספר ריגש אותי עד דמעות! משהו באותנטיות שלו, בכניסה לעולם זר ואחר, יחד עם אמת אנושית שחוצה גבולות, גרם לי ״לבלוע״ את הספר הזה, ולא לעזוב אותו ביום אחד עד תומו. הקשר של האם עם הבנות: מוכר עד נימי הנימים, ללא קשר לעדה.

התחלתי לקרוא בגלל העניין ה״צהוב״ בניר עוז, נשארתי מרותקת בגלל הסיפור על החלום ושברו הציוני והקיבוצי. הכנות מתפרצת מבין הדפים, העצב והכאב על השבעה באוקטובר רק מעצימים את יופיו של הספר.

חשבתי שאני יודעת הכל על הקיצוניות הימנית מתנחלית, טעיתי. הספר נקרא בנשימה עצורה, כואבת, המומה ומבוהלת, גם בגלל התוכן, ולא פחות מכך: בגלל הצורה, הסגנון הרזה והעובדות היבשות והמבהילות שכתובות בצורה קולחת.

מפתיע בכנותו, מרגש בהוויה של ילדה שבגרה להיות אישה כותבת, קולח ומרתק

קשה לקריאה, מרתק ומצמרר. קראתי בנשימה אחת, חובת קריאה לאנשי חינוך, אנשי ספר ורוח, ואנשים באשר הם

קראתי בנשימה עצורה, ולא רק בגלל הסוף שהיה ידוע לי מראש. מרתק וכואב, המון כעס על המטפל הפסיכולוג, המון חמלה כלפי האם, והלב יוצא לרפאל

מרתק! הגעתי לספר בעקבות הסרט התיעודי על אפרת ״הגברת הראשונה״. בלעתי אותו ביום אחד, והוא מגלה פרטים חדשים שלא היו בסרט. השפה לעיתים מצומצמת (כמה פעמים אפשר ״להתאפר בעדינות״…), אבל הסיפור מרתק!

למרות שהעובדות ידועות, הספר מצליח להעביר את האימה, היגון, הכאב והצער הנפשי העמוק על חוויה אחת ספציפית של אם ושני ילדיה בשבעה באוקטובר. במילים עדינות וכנות, בפתיחות ללא מציצנות, בכיתי עליה, וגם עלינו, ועל כל מה שקרה. הספר מחזיק את האישי מאוד יחד עם הלאומי, והשם שלו: גאוני. (הערה קטנה: הופתעתי ולא הבנתי את תרגומו לאנגלית יחד עם העברית).

נהדר וקריא מאוד

נקרא בנשימה עצורה

מרתק ומכמיר לב! באתי בגלל הרכילות, כי תמיד הסתקרנתי לדעת יותר, נשארתי בגלל הספרות, וכבר לא שינה לי מה אמיתי ומה לא. ספר מרתק וקריא מאוד, שאי אפשר להוריד מהיד. מעציב מאוד, וכואב, ויחד עם זאת: נוגע באמת פשוטה של משפחתיות וקשר. ממליצה מאוד!

ספר קריא וקולח שאי אפשר להניח מהיד. אהבתי את השילוב בין העכשווי לישן. לפרקים חשבתי שיש דיכוטומיה מוגזמת בתיאור של בחירות החיים, אבל בסוף בכיתי בלי שליטה, וזוהי ההוכחה הכי טובה לכך שהוא נוגע בנימי הנימים של הנפש. מומלץ!

ספר מרתק, מכמיר לב, כן ומרגש. נקרא על ידי כהמשך לספר ״הבן הטוב״, שגם אותו מאוד אהבתי, אבל עומד גם בזכות עצמו. באופן מפתיע, ולמרות הסיפור הלא יאמן והייחודי, מעורר הרבה הזדהות ומחשבות על יחסי הורים-ילדים, ועל הקיום האנושי בכללותו.

מרתק, מכמיר לב ועמוק. ניגשתי לקריאה בשקיקה בגלל העניין הרכילותי, יש להודות, אבל הופתעתי לקרוא מסמך עשיר, מעמיק, כן ואינטגרטיבי. הספר מציג בכנות ובאומץ יחסים במשפחה (שאצלי הדהדו לנימי הנימים של הנפש), והעניין הרכילותי: דעך. הסופר משכיל לשלב רגש עם שכל, כותב רהוט (כמה לא מפתיע, כרומוזומים וכו׳), ובסוף: בכיתי…

סוחף, מרגש ומעורר השראה. הגעתי לספר בעקבות הכתבה בעיתון, חשבתי להתחיל אותו ולשמור אותו לטיסה קרובה, אבל ״בלעתי״ אותו בנשימה עצורה בשבת אחת! מוצאת את עצמי מהרהרת על עוצמת רוחו של המספר, כנותו וסיפור חייו המופלא. אפילו שמרתי לי ציטוט אחד חשוב, מהסוף, על חשיבות השתיקה. מומלץ מאוד!

התחלתי כי סנסציה וצהוב, נשארתי כי קולח מאוד, מזכיר לי דברים והמון רפרנסים מעניינים. ספר שנשאר בראש ובלב.

מרתק! שילוב של תובנות מעניינות ומעמיקות על אמנות התאטרון והמשחק, יחד עם הצצה מרתקת לחיים אישיים מעניינים. לעיתים התעייפתי מתיאורי הפוליטיקה שמאחורי הקלעים, אך הרוב היה מעניין וקולח.

בינוני. קריא בהתחלה, מייגע בסוף, רומן רומנטי לא משכנע, דמויות חלולות ופלקטיות.