עודד קוטלר נולד ב–1937. את דרכו בתיאטרון הישראלי החל כבר כנער. בשנת 1953 ייסד וניהל את תיאטרון קלעים של בני נוער, ובו ביים חומרים המתאפיינים ברגישות חברתית, בהם ההצגה אוהל הדוד תום. בצה"ל שירת בלהקת פיקוד המרכז והיה גם מפקד הלהקה. ב–1959 למד בסטודיו של היי קלוס ופיטר פריי ובה בעת החל לשחק בתיאטרון הקאמרי בהצגה הלילה השנים–עשר. בהמשך השתלם בלימודי תיאטרון בניו יורק וב–1965 הקים את קבוצת התיאטרון במת השחקנים, שבמסגרתה פעל כמנהל אומנותי, כבימאי וכשחקן. ב–1970 הצטרף לתיאטרון חיפה, ושמונה שנים היה מנהל אומנותי ולאחר מכן גם המנהל הכללי. ב–1977 הקים את מחלקת הדרמה בטלוויזיה הישראלית ובהמשך יזם את הקמתו של הפסטיבל לתיאטרון אחר בעכו והיה יושב ראש ההנהלה ומנהלו האומנותי. ב–1980 ייסד את המרכז התיאטרוני נווה צדק וחמש שנים היה מנהלו. ב–1985 הוזמן לנהל את פסטיבל ישראל בירושלים. בתום חמש שנים שב לנהל את תיאטרון חיפה. הוא יזם את תיאטרון המעבדה, ששימש במה ניסיונית לעידוד יוצרים לפעול בירושלים. שנים אחדות היה מנהל אומנותי וממלא מקום המנהל הכללי של תיאטרון אנסמבל הרצליה.

 

עבודתו זיכתה אותו בפרסים רבים. ב–1967 זכה בפרס דקל הזהב כשחקן הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע בקאן על תפקידו בסרט שלושה ימים וילד. חמש פעמים זכה בפרס כינור דוד על משחק ובימוי. כמו כן זכה בפרס המועצה לתרבות ולאומנות על בימוי ההצגה סיפור אוריה, בתואר אביר האומניות והספרות בצרפת, בפרס יושב ראש הכנסת על הקמת המרכז התיאטרוני של נווה צדק, בפרס רוזנבלום לאומנויות הבימה, בפרס מאיר מרגלית על מפעל חיים ועל תרומתו לתיאטרון, בפרס מפעל חיים במסגרת פרס התיאטרון ובפרס מפעל חיים של אמ"י.