הביקורות של יורם

תמציתי, ענייני, מאוזן, קריא מאד ומאיר עיניים. מומלץ כמבוא ללימוד נוסף.

פואטי, חכם, רגיש ומרשים מאד

איכותי, חכם, רגיש, מבין עניין. לא מיועד לקוראים שעניינם רק בעלילה. ככל ספרות משובחת 'ערבי טוב' מעניק חוויה של ממש.

שפה עשירה, רבת רבדים, מרשימה וכובשת, יצריות וגשמיות לצד הגיגים פילוסופים ועומק פסיכולוגי. איכות ספרותית נדירה. הפתעה של ממש.

מומלץ לחובבי טבע, אנשי מדע, וכל מי שיכולים לגלות פתיחות ואמפתיה אל מעבר לסביבה המוכרת.

יוצא מן הכלל: סיפור חם וחכם של פרידה קאלו, חייה, יצירתה, גחמותיה, מצוקותיה ואהבותיה. סופרת נהדרת שמציגה בכישרון רב דמות אותנטית פראית וקסומה.

ישיר, עוצמתי, אותנטי, על משפחה חזקה ומלוכדת הנרדפת במפלצתיות בלתי נתפשת, שאחד מבניה, כמו אמו, עומדים כסלע מול כל הזוועות.

מרשים ואיכותי

סיפור חם ושובה לב, יצירה של סופרת מוכשרת, חכמה, רגישה ואמיצה.

מעניין, חשוב, ישיר. כתיבה רגישה ואיכותית

איכותי, מרשים, נוקב. ספרות במיטבה

מרשים מאד

נפלא

ספר חשוב, קריא ואמין על אדם רב פעלים בעל שאר רוח, מסור, נקי מפוזה, מוכשר ומרשים במיוחד.

פנינה ספרותית

מסמך אותנטי, חשוב, אמין ומאד עצוב

אחד ויחיד. כתיבה נפלאה וצורבת.

נפלא. ראוי היה לפרס נובל לספרות

מקורי, שנון, משעשע ובלתי מתפשר. מומלץ, לא לפוריטאנים

תיאור יסודי, אמיץ ומרשים של תופעה מחרידה, רחבת היקף שהוצנעה ונשכחה. השתוללות מתמשכת של המון בלתי מרוסן מכל שכבות העם: אזרחים, חיילים, מפקדים, פקידים ומדינאים. לא בודדים או חריגים אלא התפרצות שלוחת רסן של יצרים אפלים, המוניים, שלוותה לרוב בעצימת עיניים מגמתית מצד המחליט הראשי. מעבר למעשי בזיזה והרס נזכרים בספר אירועים חמורים אפילו יותר, של רצח, אונס וסתם התעללות סדיסטית בגוף ובנפש, ולצידם אלה גם לא מעט ישרי דרך והגונים, מדינאים ואנשי רוח, בנסיונם הכושל למנוע ולשמור על צלם. הספר מתייחס לכל אלה וגם לצדקנים, במאמציהם המופרכים לתרץ את הפראות כיסוד מקובל במלחמה, כמו מדובר בגזירת גורל. חברה בהתהוות הטובלת באלימות מרושעת. ואין הקורא מוצא לאן להוליך את התיסכול והבושה

ספר מרשים, סוחף ומאיר עיניים, עדות ראשונית על ימים אחרים ובני אדם שאיבדו כל יכולת ליושר פנימי ולשיקול דעת אינטליגנטי והגון

נפלא

מצוין

ספר מצוין, ראוי לפרסם ולשבחים להם זכה. אמין, רב מימדי, מסופר ברגישות, רמה ספרותית גבוהה, שפה טבעית וקולחת התואמת את הדמויות והמצבים. חווית קריאה במספר רבדים: בתוכן, בהבעה ובתובנות. מומלץ ביותר

החלק השני מרדים במיוחד; חכם, רגיש וכתוב נפלא. גם החלק הראשון עם האישה, הקריירה והתיאטרון מצוין. דווקא החלק האחרון עם התכנית המטורפת פחות מוצלח ומשכנע, וכך גם הסוף הקטוע. בסך הכל, ספר טוב מאד.

לא מתאים לקוראים פגיעים המחפשים סיפור יפה. טירוף מערכות פנימי, עשיר ובוטה, המשקף, בהגזמה, כיאה לאלגוריה, אלימות חברתית ופוליטית והשלכותיהן ההרסניות

ספר מרשים וחשוב, ספרותית, חברתית ופוליטית, של יוצר מהמעלה העליונה. גם דברי המתרגם ב'אחרית דבר' חשובים ומאירים היבטים נסתרים ומעניינים. לצד הישג ספרותי מרשים וקטעים נפלאים רבים נסחף אליאס ח'ורי פעם ועוד פעם למעין תובנות ואמירות מפותלות מדי, הן מפי המספר והן מפי הדמויות. קטעים אלה מנוסחים כשיחות או כהרהורים שנונים, מתוחכמים במידה מופרזת ולכן פחות אמינים. לדעתי הברקות לשוניות אלה (שלא לומר גנדרניות) פוגמות במידת מה בטוויה האמנותית הכוללת. על אף המגרעת שציינתי, צפויה לקוראים חוויה יוצאת דופן.

ספר מעניין ומאיר עיניים, על רקע התקופה, המקום ודמויות מרכזיות בעולם התרבות והמוזיקה. מנואל דה פאיה, מלחין נהדר וחשוב, רב פעלים, מקורי, ואדם סקרן, עדין נפש ונעים הליכות. די באלה בלבד כדי להמליץ על הספר. סגנון הכתיבה עצמו פחות מוצלח מהתוכן ומזכיר לעתים ספר לנוער. הדמויות והיחסים מוצגים באור חיובי מאד, אפילו מתקתק. כמעט כולם תומכים, מחמיאים ומפרגנים זה לזה בחיבה ובכבוד הדדי הנראים מדי פעם מופרזים (גם בחברה לטינית הידועה בלשונה המנומסת). דיאלוגים רבים שהמחבר כלל תורמים רבות לאוירה ומקרבים את הקוראים אלא האיש ופועלו, אלא ששוב ושוב שפת הדוברים מאולצת ונמלצת. ועדיין, למרות מיעוט החולשות ראוי צבי צרי להוקרה על מפעלו והספר מאד מומלץ לכל שוחרי התרבות.

קליל, רענן וסימפטי, גם אם לא ספרות גדולה.

עיסוק מפורט שמסקנתו הפרו-ציונית מוצגת כנקודת מוצא ומנוסחת בקיצוניות כבר בהקדמה. מגמתו המוצהרת להפריך תפיסה פוסט מודרנית, מובילה לדיון בלתי מאוזן בין תפיסות מנוגדות. בחלק העוסק בעימות היהודי ערבי מובאים אמנם דברי אישים שהתריעו מפני פגיעה בזכויות הערבים, אלא שצדקתה המוחלטת של הציונות איננה מוטלת בספק, כשם שהאחריות לעימות המתמשך מונחת כולה על כתפי הצד הערבי. אלה עמדות לגיטימיות אלא שמחקר הוגן היה נמנע מהצגתן הגורפת מראש. בויכוחים פנימיים בקרב התנועה הציונית ומנהיגיה מביא המחבר מגוון רחב ומאוזן יותר, אם כי גם כאן ניכרת נטייתו לעמדות יותר ניציות. בסוגייה הפוסט ציוניות, המחבר מביא בהגינות עמדות מכל הצדדים, ושוב, יותר מהצד שבקונצנזוס הציוני. גם כאן, מעבר לציטוטים המגוונים עמדתו המוחלטת נגד גישות פוסט ציוניות ניכרת בניסוחים, שלעתים גובלים בבוטות מיותרת. עדיף היה להשאיר את המסקנות לסיכומים ולא להצהיר עליהן מייד בפתיחה, ורצוי היה לדעתי לצמצם התבטאויות חריפות כלפי צדדים שאינם מקובלים עליו. אין בספר חידושים מרחיקי לכת, ועדיין, עם כל חולשותיו הספר מומלץ בזכות העלאת הנושא, היקפו הרחב ומגוון המקורות והעמדות המוצגות בו.