הביקורות של אלינור

אתם מוזמנים לגלות מחדש את הכוחות שמייצרים הצלחות, מפיה של המרצה בקורס הפופולרי ביותר בבית הספר לניהול של אוניברסיטת ייל.

נולדתם להשפיע. אבל אז לימדו אתכם לדכא את הכוח הזה: לציית לכללים, לחכות לתורכם, לא להפר את הסדר ולא למשוך תשומת לב. פרופ' זואי צ'אנס, מרצה זוכת פרסים מאוניברסיטת ייל, תראה לכם כיצד לגלות מחדש את כוחות ההשפעה והכריזמה שמאפשרים לרתום אנשים לצדכם ולהפוך רעיונות גדולים למציאות.

השפעה לא עובדת כפי שאנחנו חושבים, כי אנחנו לא חושבים כפי שנדמה לנו. התנין והשופט ילמד אתכם כיצד להשתחרר מתפיסות שגויות כמו הפחד ש"בקשה גדולה מדי תגרום לאנשים לדחות אותך", ולהבין מדוע האסטרטגיות השגרתיות למשא ומתן כנראה מפחיתות מכוח ההשפעה שלכם. גלו מהו הדבר האחד שמשפיע על התנהגות יותר מכל דבר אחר. למדו לטפח כריזמה, לנהל משא ומתן ברוגע וביצירתיות, ולזהות מניפולטורים בזמן. בדרך תפגשו תנינים, צנחנים, קורא מחשבות בתחפושת גורילה, את ג'ניפר לורנס, את ג'ינגיס חאן – וגם את האיש שהציל את העולם רק בזכות המילה "לא".

התנין והשופט יכול לשנות את הדרך שבה אתם פועלים, מגיבים לאחרים וכיצד אחרים מגיבים אליכם, הוא יכול להגדיל את סיכויי ההצלחה שלכם בבית, בחברה ובמקום העבודה. זוהי דרך אתית להשפעה שתיטיב עם כל הסובבים אתכם, אך בראש וראשונה עם חייכם שלכם.

"ספר מיוחד שיכבוש אותך בסיפורים מרתקים, בכתיבה סוחפת, ויעניק לך שיעורי חיים מבוססי מדע על כוח ההשפעה החברתית. כשסיימתי לקרוא, כל מה שרציתי הוא שיהיו עוד עמודים." רוברט צ'יאלדיני, מחבר רב המכר השפעה (בעברית בהוצאת מטר)

כל החיים אנחנו לומדים ומלמדים אחרים. לפעמים אנחנו נתקעים בדרך, ולעיתים מתקשים להבין אפילו את המחשבות של עצמנו.

מדריך. מודרך. נדרך מבקש לתת לנו כלים להתבונן בסיטואציה בפרספקטיבה הנכונה דרך הבנת היסוד המשותף והשוני בין אנשים. מהספר אפשר ללמוד להכיר חושים פנימיים הקיימים בתוכנו ולהיות ערים למערכות החשיבה והפעולה הטמונות בנו כדי לחיות באהבת חינם.

ספרו החדש של מנשה כהן, זהות חבולה, מתאר נפגעי נרקיסיזם אשר נשחקים מהזדהות טראומטית עם מתעללים, ואי לכך נותרים במצב של ניכור ביחסים עמם. מדובר במצבים של קיפאון פוסט-טראומטי שבו לא ניתן להתרחק מהמתעלל ולא ניתן להתקרב אליו, מצבים שבהם התוקפן שבחוץ והתוקפן שהופנם שוחקים באופן מתמיד את נפש הקורבן שנעשה חסר אונים. התפתחות הזהות של הקורבן משתבשת, והוא כסובייקט נשאר כלוא במעין פקעת נפשית-גופנית שמנותקת מהחלל ומהזמן מבלי יכולת להיחלץ. 

המחבר מעלה כאן טראומות זהות שונות הנוצרות אצל ילדים להורים נרקיסיסטים, ילדים אשר נמצאים בעיסוק נפשי טורדני של חיפוש עצמי, סובלים מלחץ נפשי, ניתוקים ומרגשות אשם קשים. מהנושאים המרכזיים המתוארים בספר: לחיות בחרדה מתמדת, להיות כלואה בתוך עצמי, לחיות לפי הדוקטרינה של השבט, לחיות באשמה מתמדת, להלך על חבל דק, וכשכלו כל הקיצין להיזרק לרחוב בחוסר כול. למרבה הצער, מי שסבל מהזדהות עם התוקפן נוטה לעיתים לשחזר את הדפוס הזה ביחסים עם אחרים, וכך מתהווה העברה בין-דורית של  יחסים סאדו-מזוכיסטיים.

"כשאתה אוהב ומעריך מישהו (הורה, בן זוג) והוא תוקף אותך פיזית או מילולית אתה נעשה מבולבל, חצוי, מתקשה להתקרב, רוצה להתרחק. איך מתגברים על הפגיעה והבלבול? בדרך כלל לא ממש מתגברים, בוודאי כשהיא מתרחשת בגיל הרך, אבל מנסים לעשות מניפולציה לנפש שלנו: מאשימים את עצמנו שאנחנו גרמנו לזה וגם שאנחנו אחראים על הרוע, מנסים להתגונן ולהדוף, אולי מנסים להתרחק אבל זה לא עוזר, מתנתקים מהקשר ואז סובלים בפנים מרגשות אשמה וזוכים להתקפות מהפוגע" (מתוך הספר).

מנשה כהן הוא פסיכולוג קליני בכיר, מטפל בפוסט-טראומה ובנפגעי נרקיסיזם. ספרו פתאום אביב בסתיו (הוצאת כרמל, 2015) נכתב בשיתוף עם סמדר גונן. זהות חבולה הוא ספרו השלישי בנושא נרקיסיזם. שני ספריו הקודמים בנושא, הדמות מאחורי המראה (2020) ומי רוקד עם הנרקיסיסט? (2022), ראו אור בהוצאת רסלינג.

מדוע חלק מהאנשים הופכים לקיצוניים? כיצד אידאולוגיות מעצבות את המוח האנושי? ואיך נוכל לשחרר את מוחנו מרעיונות רעילים?

המוח האנושי מתמודד מדי יום עם שלל אתגרים, והאידאולוגיות שאנו חיים איתן ולצידן – ימניות, שמאליות, לאומניות, דתיות או ליברליות – מציעות לו קיצורי דרך. הן מסייעות לתחושה של זהות משותפת, ומעניקות לנו מסגרות מארגנות לפעולה ולתקשורת עם אחרים. אבל לאידאולוגיות יש מחיר של קונפורמיות, של דיכוי האינדיבידואליות ושל חוסר סובלנות. ברגע שהן אוחזות במוחנו, הן משנות אותנו מהיסוד, והופכות אותנו לנוּקשים יותר – ולרגישים פחות. 

בהסתמך על מחקרה פורץ הדרך, חושפת ד"ר ליאור זמיגרוד את המנגנונים הנסתרים המניעים את האמונות ואת ההתנהגויות שלנו. היא משתמשת בכלים החזקים של מדעי המוח כדי להראות שהאמונות הפוליטיות שלנו משנות, הלכה למעשה, את הארכיטקטורה העצבית שלנו ואפילו את התאים שלנו. 

המוח האידאולוגי הוא ספר חיוני לקריאה בעולם המקוטב של ימינו, שבו כולנו צריכים לשאוף להיות גמישים יותר. כדי לטפח חברה מושכלת, עמידה וחופשית, עלינו להתקרב לתהליכים המתרחשים בתוך כל אחד מאיתנו וללמוד לזהות חשיבה נוקשה בעצמנו ובאחרים. 

ד"ר ליאור זמיגרוד היא מדענית עטורת פרסים וחלוצה בתחום מדעי המוח הפוליטיים. היא למדה באוניברסיטת קיימברידג' וקיבלה מלגות מחקר בין השאר בסטנפורד ובהרווארד. הופיעה ברשימת מצטייני פורבס "30 מתחת לגיל 30" במדע, ומחקריה הוצגו בהרחבה בתקשורת, כולל בניו יורק טיימס, בגרדיאן ובפייננשל טיימס. 

"ספר יוצא מגדר הרגיל, המספר לנו משהו מרתק על אי־הגמישות והדוגמטיות שלנו מנקודת הראות של מדעי המוח. בהיר, קולח ומתאים מאין־כמותו לזמננו." - אדם פיליפס

"הממצאים בספר הזה מלאים בתובנות. הוא מראה שקיצוניות אידאולוגית וקיטוב אינם רק בעיות מדאיגות אלא גם חידות שאפשר לחקור ולהבין." - סטיבן פינקר

"אנשים רעבים לעומק ולהבנה אמיתית של עצמם. ישנה תנועה גדלה והולכת, בעיקר בקרב צעירים, של העמקה משמעותית יותר בטיפול בבריאות הנפשית, וישנה מהפכה שקטה שמובילה אותנו לחתור למודעות עצמית אמיתית. אנשים כמהים לתשובות."

טיפול פסיכולוגי הוא דבר מורכב מטבעו (ולא זול), וכל אדם הוא עולם בפני עצמו עם עבר ייחודי לו. ועם זאת, לעתים קרובות, תובנות משנות חיים שעולות בטיפולים חוזרות שוב ושוב, כמפתחות לגיבוש עצמי ולניהול מערכות יחסים פוריות.

תרפיסט בכיס מיועד גם למי שלא היה בפגישה טיפולית מימיו, וגם למי שבילה בקליניקה זמן רב, תוך חיסול ממחטות רבות. אין בו תרופות קסם והוא אינו תחליף לטיפול, אבל הוא יכול לשמש ערכת עזרה ראשונה נפשית, חיבור ראשוני לילד הפנימי שאנו יכולים להעניק לעצמנו בזמנים קשים. התובנות שלו מכילות עומק שנרכש בשנים של טיפול, ומתומצתות בפשטות לכדי טיפים ותרגילים.

כל טיפול כולל עבודת בלשות – עלינו לעקוב אחר מחשבותינו ולהבין את שורשי הבעיות – טראומות קטנות או גדולות, דפוסים שנוצרו בילדות, חסכים המשתלטים על חיינו. אבל הידיעה אינה מספיקה, וחשוב לא פחות להרגיש את מה שלא קיבל ביטוי, להתבונן בו מקרוב, ולצאת לדרך של השלמה וריפוי.

הפסיכותרפיסטית ד"ר אנני צימרמן גדלה במשפחה של פסיכותרפיסטים. היא החלה לפרסם את התובנות משנות החיים מחדר הטיפולים בטיק־טוק ובאינסטגרם תחת השם @your_pocket_therapist בשנת 2021, ומאז צברה קהל עוקבים גדול ומסור, ששב וחוזר אל התוכן שלה כדי להתייעץ לגבי כל דבר, מסגנונות התקשרות ועבודה על הילד הפנימי ועד להשלמה עם הגוף. 

"קריאת חובה לכל מי שרוצים להבין את עצמם או את מערכת היחסים שלהם." - אוון או'קיין, לשעבר מנהל ארגון בריאות הציבור בבריטניה

עד לאחרונה, ׳זה נורמלי׳ היו שתי המילים המרגיעות ביותר בעולם הרפואה. מיתוס הנורמלי, ספרו החדש והמדובר של ד״ר גאבור מאטה קורא תיגר על עצם מושג הנורמליות. בהתבסס על 30 שנות מחקר, מאטה קובע כי התרבות המודרנית, זאת שנחשבת נורמלית, מייצרת טראומות לגוף ולנפש ומובילה בהכרח להיווצרות מחלות. הנתונים מגבים אותו. למרות אינספור פריצות דרך רפואיות שנרשמו במאה השנים האחרונות, אנחנו עדים בעשורים האחרונים לזינוק במספר הסובלים ממחלות כרוניות, כאבים מתמשכים ותסמינים נפשיים. טכנית, מעולם לא הייתה לנו אפשרות להיות יותר בריאים. מעשית, יותר ויותר מאיתנו הופכים לחולים ומדוכאים.

הספר, שהפך לרב-מכר מייד עם צאתו לאור, מציע פרשנות חדשה לתחלואה ההולכת וגדלה – מחלה אינה עוד כשל אישי או גנטי, אלא תוצאה בלתי נמנעת של חיים בתרבות המקדשת אינדיבידואליזם, הישגיות, ניתוק רגשי ודיכוי של כאב. זוהי תגובה נורמלית למציאות שאינה נורמלית, תוצר ישיר של לחצים שהחיים המודרניים בכלל, ובישראל בפרט, מייצרים. מיתוס הנורמלי מציע כלים להבנה מחודשת של הבריאות, לא כמצב של היעדר תסמינים אלא כשאיפה לשלמות אנושית – רגשית, פיזית ונפשית. זוהי הזמנה לצעוד בדרך חדשה אל עבר החלמה אישית וחברתית, וקריאה לשינוי תודעתי עמוק – מה שאנחנו תופסים כנורמלי אינו כזה, והגיע הזמן להגדיר אותו מחדש.

הספר תשוקת המחר: אם אין עתיד - אין הווה מציג את הטענה שהאדם מטבעו הוא יצור פרואקטיבי, המתכנן את עתידו בטרם כל עשייה. ללא תכנון המחר, לא ניתן לממש את העשייה ביומיום. כלומר, תכנון המחר הוא תנאי הכרחי לקיום ההווה. אם אין מחר, אין היום. 

בני אדם נבדלים ביניהם מבחינה פסיכולוגית בזיקה לזמן - יש מי ששקועים בנוסטלגיה, ואחרים חיים את ההווה הקונקרטי או משועבדים למחר תוך שכחת ההווה. בספר זה אני טוען שיש להעצים את תכנון המחר על מנת לעורר את ההתלהבות מהעשייה הפרואקטיבית, ובמקביל נחוץ תכנון מקדים כמסלול ניווט בטרם כל עשייה. 

בני אדם מטבעם עוסקים בתחזיות - לטווח הקצר, לטווח הבינוני ולטווח הארוך. אף שנאמר שמאז חרב בית המקדש ניתנה הנבואה לשוטים, טבע האדם לא מאפשר לנו לפעול ללא תחזית בטרם הביצוע. כאשר אדם מכוון את אצבעו ואומר, "הנה כוס", הוא למעשה עוסק בתחזית, שכן מאחורי המושג "כוס" טמונות משמעויות שונות, שהן תמיד בגדר השערה. כך גם לגבי תחזיות מורכבות הרבה יותר ובעלות טווח ארוך הרבה יותר. 

אומרים "סוף מעשה במחשבה תחילה". רעיון זה הוא הבסיס התיאורטי לספר תשוקת המחר: אם אין עתיד - אין הווה. המסקנה הפסיכולוגית באשר למושג הזמן הפוכה מהמקובל בפיזיקה הקלאסית, שם העבר משפיע על ההווה. על פי ספר זה, ציר הזמן מתממש בכיוון ההפוך - מהעתיד אל ההווה. רק כאשר העתיד מתקיים באופן וירטואלי במערך המנטלי של האדם, מתאפשר לו לחיות את ההווה. אין ספק, זיכרון העבר הוא תנאי לזהותו של האדם. אינני שולל את קיומם של העבר ושל ההווה, אך אני שם את כובד המשקל על כך שהמודעות העצמית של האדם היא תמיד התכוונותית לעבר המחר וכך מאפשרת את מימושו של ההווה. תשוקת המחר משמעה לחיות עם תקווה; קיומו של העתיד בדמיון הווירטואלי הוא סוג של תקווה. 

כולם אומרים לכם לחיות למען מטרה נעלה יותר, אבל איך בדיוק?

דייוויד ברוקס בוחן בספר זה מה צריך לעשות כדי לחיות חיים בעלי משמעות בעולם שמרוכז בעצמו.

לא פעם אתם פוגשים אנשים שמקרינים אושר, שיודעים לשם מה הם הגיעו לעולם הזה, שקורנים וזוהרים באור פנימי. החיים של האנשים האלה התפתחו ונראים כמו שני הרים. הם מסיימים את הלימודים, מפתחים קריירה, ומתחילים לטפס על ההר שהם חשבו שנועד להם. על ההר הראשון הזה הם מגשימים את המטרות שהתרבות מציבה להם: להצליח, להטביע את חותמם, לחוות אושר אישי. אך משהו קורה לאנשים האלה כשהם מגיעים לפסגתו של ההר הראשון. הם מביטים סביבם ומגלים שהמראה... איננו מספק. הם מתחילים להבין שככל הנראה זה לא היה ההר שעליו הם נועדו לטפס, אלא על הר גדול יותר – והוא ההר השני.

וכך הם יוצאים למסע חדש, על ההר השני. החיים משתנים והופכים מחיים שהאדם במרכז לחיים שאחרים במרכז. הם מתחילים לרצות את הדברים שבאמת שווה להשיגם, ולא את הדברים שאחרים אמרו להם שצריך להשיג. הם מאמצים חיים של עצמאות שיתופית, חיים של מחויבות.

ההר השני נועד לסייע לנו לחיות חיים משמעותיים יותר, אבל הוא גם ספר עיון חברתי פרובוקטיבי. ברוקס סובר שאנחנו צריכים לחיות בחברה שמרוממת וחוגגת את החירות שדורשת מאיתנו להיות נאמנים לעצמנו, בעודנו מנסים להשיג מטרה חשובה, משתרשים בשכונה, ומתחברים לאחרים באמצעות סולידריות חברתית ואהבה.

דיוויד ברוקס סופר ופרשן פוליטי ותרבותי אמריקאי, כתב שישה ספרי עיון והינו תומך נלהב של ישראל. לדעת ברוקס, "הצלחתה הטכנולוגית של ישראל היא פרי החלום הציוני, והיא נוסדה כדי שליהודים יהיה מקום בטוח להתאחד וליצור דברים עבור העולם".

הקשב ויכולת הריכוז שלנו נגנבו. הגיע הזמן לקחת אותם בחזרה.

בני נוער אינם מסוגלים להתרכז במשימה אחת לאורך יותר מ־60 שניות ברציפות, ובקרב עובדים במשרדים הממוצע הוא שלוש דקות. לא מדובר בכישלון אישי. לא בחולשת אופי, לא בחוסר משמעת. הקשיים שלנו להתרכז, לקרוא ספר עד הסוף, לנהל שיחה רציפה – הם תוצאה של מתקפה מכוונת ומתוחכמת מצד כוחות רבי עוצמה שמרוויחים מהפירוק השיטתי של תשומת הלב שלנו.

בספר סוחף, חובק עולם וחסר פשרות, יוצא יוהאן הארי – סופר מוערך ופרובוקטיבי – למסע חקירה מרתק בעקבות 12 הגורמים שמפוררים את הקשב שלנו: מאלגוריתמים ממכרים, מסכים המקיפים אותנו וחודרים לכל מרחב בחיינו, דרך קריסת יכולת השינה הטבעית שלנו, התזונה הלקויה והאוויר שאנחנו נושמים, ועד תרבות העבודה שמקדשת הסחות דעת תמידיות וזמינות מיידית.

לא בפוקוס, שדורג ברשימות הספרים הטובים של השנה ב־The New York Times, ב-The Wall Street Journal וב־Financial Times, מציג ראיונות עם מומחי מוח, נוירולוגים, אנשי סיליקון ואלי ומתכנתים לשעבר – לצד ממצאים שוברי מוסכמות ממקומות בלתי צפויים כמו פאבֶלה בריו דה ז'נרו ומשרד בניו זילנד שגילה את סוד הריכוז מחדש.

מעבר לחשיפת הבעיה, הארי מציע גם פתרונות פרקטיים, אישיים וחברתיים – ממאבק בתרבות הרב משימתית, דרך הפסקות יזומות לחשיבה עמוקה, ועד שינוי מבני בתרבות הדיגיטל. הריכוז שלנו, טוען הארי, הוא תוצאה של תנאים סביבתיים – לא של כוח רצון בלבד, וכשאנחנו נשנה את התנאים, נוכל להשיב לעצמנו את מה שנגזל מאיתנו: את היכולת להתרכז, לחשוב, ולהיות באמת נוכחים.

יוהאן הארי הוא סופר ועיתונאי. כתבות פרי עטו התפרסמו בין השאר בעיתונים The New York Times, Le Monde ו־The Guardian. הרצאות TED שהעביר צברו יותר מ־70 מיליון צפיות ועבודתו קצרה שבחים מאישים רבים ושונים, מאופרה וינפרי ועד ג'ו רוגן.

מספרי השנה של The Wall Street Journal, Financial Times ו־New York Post.

"זה הספר שהעולם צריך כדי לנצח במלחמה נגד הסחת הדעת". – אדם גרנט, מחבר רב המכר תחשבו שוב (בעברית בהוצאת מטר)

יופי הוא מבחן. כיעור הוא מבחן.

מבחנים לאנושיות שלנו. מבחנים ליכולת שלנו לראות צורה, ולראות מעבר לצורה. מבחנים שלעיתים קרובות – קרובות מדי – כולנו נכשלים בהם.

חן מרקס חוקר את היופי ואת הכיעור. את השפעתם על העמדות, ההתנהגויות, הציפיות, היחסים שלנו. החקירה מתנהלת באמצעים לא שגרתיים. עין אחת צופה לסיפורים מהמיתולוגיה היהודית, עין שנייה צופה לתגליות המחקר המדעי העדכני. התוצאה היא מסע מסחרר שבו מרקס משוחח עם בת של קיסר, רוכב על חמור עם רבי אליעזר, מעופף בשמיים עם שמחזאי ועזאל, מפליג לכרכי הים לפגוש בזונה.

המפגשים של מרקס עם הטקסט היהודי הם מבחנים של כיעור ושל יופי. אפשר ללמוד מהם על מה שגם אנחנו עוברים בכל יום. גם לנו קשה לזהות מתי היפה הוא רע, לזהות מתי המכוער הוא הטוב, לראות מעבר למסכות, של בני אדם, של מלאכים, של השטן.

הספר הזה הוא למעשה משקפת, לצפייה מתוחכמת ונועזת במה שאנחנו רואים ולא רואים.

הרימו אותה לעיניים, ותגלו דבר… יפה.

בספר זה מתוארים כלים פואטיים חדשניים בפרשנות הפסיכואנליטית הפילוסופית, המאפשרים להבין את המעברים בין ריאליזם לפנטזיה בסיפורים קצרים. כאשר עולה מצב של דחק כתוצאה ממפגש קרוב ומלא מתח עם אֶרוס או תָּנָטוֹס – אז הפנטזיה אינה רק מפלט, אלא גם תהליך של התבוננות פנימה ושל היכרות מחודשת עם ה"אני" בסיפור.

המחברת היא חוקרת ספרות מודרנית בפרשנות פסיכואנליטית ופילוסופית, וגם מנהלת תיכון שש-שנתי בירושלים, LAB-School אוניבסיטאי "בעברית". בתחום מנהיגות חינוכית היא קושרת בין חינוך ציבורי איכותי למיומנויות למידה אקדמיות ולתוכניות לימודים ייחודיות. חזון, חלום ופנטזיה יכולים להפוך לממשיים ולהיות מובנים ונגישים באמצעות כלים פילוסופיים, פסיכואנליטיים, חינוכיים וחברתיים. הספר פותח צוהר לדרכים של התמודדות עם מלנכוליה, עם חרדה בזמן מלחמה, עם אבל על מות אהוב; עם זיכרונות ילדות מורכבים, עם שקרים, וכן התמודדות של ילדה בצל אֵימי השואה. הספר מוביל את הקורא במסע מעורר הזדהות, מסע ספרותי מרתק.

האם ניתן להגדיר את ההוראה כפרופסיה? מה מאפיין את מומחיותם של מורים ומורות, ועד כמה ידם חופשית בקבלת החלטות חינוכיות? כיצד ניתן לקדם את מעמדם בבית הספר, במערכת החינוך ובחברה?

הספר תלויה על בלימה מציג יריעה רחבה של תיאוריות ושל מחקרים עדכניים בנושא הפרופסיונליזם בהוראה, בעולם ובישראל, בשילוב דוגמאות ותובנות יישומיות. הספר בוחן לעומק תחום זה, תוך כדי סקירה מדוקדקת של מרכיביו המרכזיים ושל הגורמים המעצבים אותו, בהם ידע המומחיות הייחודי של מורות ומורים, האוטונומיה המקצועית שלהם, מדיניות החינוך לאסדרת עבודתם, מעמד ההוראה כמקצוע, ומנהיגות חינוכית המקדמת מקצועיות בהוראה.

הספר מנתח את התמורות במדיניות החינוכית ואת השפעתן על מעמד ההוראה במדינות שונות, ומתמקד בהתפתחות המקצוע בישראל – מהרקע ההיסטורי שלו ועד לאתגרים עכשוויים בזירות ההכשרה, ההעסקה וההתארגנות המקצועית. הוא מיועד לאנשי חינוך העוסקים בסוגיות של עבודת ההוראה וניהולה ולמבקשים להבין את שורש המקצוע, את כיווני התפתחותו בעתיד ואת אתגרי ההווה בפרופסיונליזציה של ההוראה במציאות מורכבת של רפורמות חינוכיות והתפתחויות חברתיות מואצות.

ד"ר איילת בכר היא חוקרת חינוך וחברת סגל בכיר במחלקה לחינוך ולפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. במחקריה היא מתמקדת בפרופסיונליזם במערכות חינוך, בלמידה מקצועית בשלבי קריירה שונים, ובפיתוח מומחיות בהוראה ובמקצועות חברתיים אחרים. מאמריה פורסמו בכתבי עת מדעיים בין־לאומיים מובילים. תלויה על בלימה הוא ספרה הראשון

אימהות בסכנה – סיפור על קשרים שמעבר לגבולות ההבנה.

מה משותף לאימהות ברחבי היקום? האם חיבור רגשי בין אם לילד הוא תופעה ביולוגית בלבד, או שמא הוא חלק מכוח מסתורי המחבר בין יצורים תבוניים בכל פינה בגלקסיה?

בין מדע לפילוסופיה, בין פנטזיה למציאות, אלכסנדר אלטשולר פורש בפנינו סיפור יוצא דופן, שבו קיומם של כוכבי לכת, ואפילו ציוויליזציות שלמות, תלוי ברגש האימהי – בחיבור שאין לו תחליף.

כאשר מדענים מנסים לפענח את סודות ההיקשרות האנושית, הם מוצאים את עצמם מול תגליות שמערערות את כל מה שהכירו. במעבדת שינה מבודדת, עמוק בהרים, נחקרים חלומותיהם של נבדקים – אך עד מהרה מתברר שהמסע הזה מוביל הרבה מעבר למעבדות ולגבולות כדור הארץ.

האם האימהות היא רק תפקיד, או שמא כוח אדיר היכול לשנות את גורל האנושות?

ספר מטלטל, עשיר ברעיונות פורצי דרך, השוזר מדע בדיוני עם תובנות פסיכולוגיות עמוקות. אם אתם אוהבים סיפורים מעוררי מחשבה שיישארו אתכם זמן רב אחרי העמוד האחרון – זה הספר עבורכם.

אנחנו פגועים. כועסים. נוטרים טינה. רוצים לנקום. לפעמים גם מוציאים את הנקמה לפועל כדי להירגע. לאן זה מוביל אותנו?

הספר האור בקצה הוא מסע רגשי ומחשבתי יוצא דופן. הוא עובר דרך הפסיכולוגיה של הכאב, הסוציולוגיה של השנאה, הקולקטיביות של הטינה, והתשוקה הכל־כך אנושית — לנקמה. 

אבל הספר הזה הוא לא רק חפירה בתהומות. הוא חיפוש עמוק – לפעמים כואב – אחר האפשרות לתיקון. לא מתוך סליחה מזויפת, אלא מתוך הבנה. מתוך אחריות. מתוך רצון לשרוד את המקום שאנחנו חיים בו, כפרטים וכקולקטיב. 

ספרם של טובה הרטמן ויהודה שוחט נוגע בחוויות של כולנו משבעה באוקטובר 2023 ואילך, אבל גם בחיי היום־יום, בדברים הקטנים שגורמים לנו להתפוצץ, עד שאנחנו לא מסוגלים עוד להכיל, תוך שאנחנו נכנסים למעגל סבל שממנו כולנו נפגעים. 

באמצעות עשרות ראיונות עומק ומונולוגים מטלטלים, האור בקצה הוא לא עוד ספר תיאוריה: הוא מראָה, לעיתים עקומה, לעיתים בוערת, אבל תמיד אנושית.

פרופ' טובה הרטמן היא דיקאנית החוג למדעי הרוח והחברה בקריה האקדמית אונו. זהו ספרה השישי.

יהודה שוחט הוא מרצה בקריה האקדמית אונו, סופר ועיתונאי. זהו ספרו הרביעי.

מהי מנהיגות אמיתית? האם היא מולדת או נרכשת? ומדוע אנו נמשכים כל כך, בתקופה הזאת אבל גם מאז ומעולם, ל"דמויות גדולות"?

פרופ' מיכה פופר חוקר שנים רבות את המנהיגות כתופעה פסיכולוגית. באמצעות אנקדוטות היסטוריות, דוגמאות מחיי היומיום ושלל סיפורים אישיים, פופר מאיר בספרו את היסודות הפסיכולוגיים והחברתיים של מנהיגות: מהיכולת להניע את הציבור לפעול "מעל ומעבר", דרך יצירת משמעות וניהולה, ועד להבנה מדוע מנהיגים הפועלים בהקשר אחד – לא בהכרח יכולים לתפקד בעמדת הובלה בסיטואציה אחרת. 

הספר מה מומו היה אומר? מספק ניתוח מעמיק של מנהיגות בהקשרים מגוונים – החל מהצבא, דרך ארגונים חברתיים ועסקיים ועד לזירה הפוליטית, חושף את הדינמיקה המורכבת של הובלת אנשים בסביבות שונות, ומציג תובנות מפתיעות על:
• מקורות האמון וההשפעה של מנהיגים
• הדינמיקה הרגשית בין מנהיגים למונהגים
• ההטיות הקוגניטיביות המעצבות את תפיסתנו לגבי מנהיגים
• וגם: כיצד מתפתחת מנהיגות – וכיצד ניתן לפתח אותה

מה מומו היה אומר? אינו רק ספר על מנהיגות: זהו מסע אישי ומעמיק אל תוך אחת התופעות המשפיעות ביותר על חיינו, והוא מאפשר לנו להתבונן במבט חדש על המנהיגים שלנו, ואולי חשוב מזה – על עצמנו, כמונהגים. ספר חובה לכל מי שמוביל אנשים, שואף להוביל, או מתעניין בדינמיקה האנושית המרתקת שבבסיס יחסי מנהיגים־מונהגים.

מיכה פופר הוא פרופסור מן המניין (אמריטוס) בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה. לשעבר מפקד ביה"ס למנהיגות בצה"ל. פרסם עשרה ספרים על מנהיגות ועשרות מאמרים בכתבי עת מובילים בעולם.

שתי מילים פשוטות ישנו
את הדרך שבה אתם חושבים
על החיים שלכם

אם אתם מתקשים להשיג את המטרות שלכם או פשוט להרגיש קצת יותר שמחים – הבעיה היא לא אתם. הבעיה היא הכוח שאתם נותנים לאחרים.
בספר הזה תלמדו איך שתי מילים – זה שלהם – יכולות לשחרר אתכם. לשחרר אתכם מדעות, דרמות, ושיפוטיות של אחרים. לשחרר אתכם מהמעגל המתיש של לנסות לנהל הכול ואת כולם סביבכם.
יש דרך טובה יותר לחיות.
תיאוריית שחררו, זה שלהם היא שיטה מוכחת שתלמד אתכם איך להגן על הזמן והאנרגיה שלכם, ולהתמקד במה שחשוב לכם.
ביליתם יותר מדי זמן ברדיפה אחר אישור, בניסיון לנהל את האושר של אחרים ולאפשר לדעותיהם לעכב אתכם. הגיע הזמן להפסיק לוותר על הכוח שלכם – ולהתחיל לבנות חיים שבהם אתם במרכז: החלומות שלכם, המטרות שלכם, האושר שלכם.
שחררו, זה שלהם הוא כלי פשוט שמיליוני אנשים ברחבי העולם לא מפסיקים לדבר עליו – כי הוא באמת עובד. הדרך המהירה ביותר לקחת שליטה על החיים שלכם היא להפסיק לנסות לשלוט באחרים – ולהתחיל להתמקד במה שבשליטתכם: אתם עצמכם.

כשתיתנו לאחרים לחיות את חייהם – סוף־סוף תזכו לחיות את שלכם.

Mel

קריאת חובה לכל הורה: על בריאות הנפש של בני נוער בעידן הטלפונים החכמים, הרשתות החברתיות והביג טק – כולל מתווה שיבה אל ילדוּת בריאה, חופשית ומאוזנת יותר.

בתחילת שנות העשרה של המאה ה-21, אחרי יותר מעשור של יציבות ואפילו של שיפור, חלה צניחה חדה במדדי בריאות הנפש של מתבגרים. שיעורי הדיכאון, החרדה, הפגיעה העצמית וההתאבדות נסקו, לעתים בשיעור של יותר מפי שניים. השאלה המתבקשת היא למה.

בספרו דור בחרדה מציג הפסיכולוג החברתי ג'ונתן היידט את הסיבות לעלייה המדאיגה בהופעת מחלות הנפש בקרב בני נוער ברחבי העולם. במחקרו על טבעה של הילדוּת, הוא מתאר את המעבר מ"ילדוּת המבוססת על משחק", שהחלה להיעלם בשנות ה-80 של המאה ה-20, אל ה"ילדוּת המבוססת על טלפון", שתפסה את הבכורה בעשור השני של המאה הנוכחית, וטוען כי זהו מהלך מכריע, משום שכדי להתבגר כראוי ולהיות למבוגרים כשירים ומשגשגים ילדים זקוקים למשחק ולחקירה עצמאית. 

בקול צלול וברור היידט דוחק בנו לקחת יוזמה ולפעול, תוך שהוא מאבחן את "בעיות הפעולה הקולקטיבית" שאנחנו לכודים בהן ומציע ארבעה כללים פשוטים שיוכלו לשחרר אותנו מהן. הוא מתאר בפרוטרוט צעדים שהורים, מורים, בתי ספר, חברות טכנולוגיה וממשלות יכולים לנקוט כדי לשים קץ למגפת מחלות הנפש הזאת ולהשיב על כנה ילדוּת טובה יותר.

ג'ונתן היידט הוא פרופסור למנהיגות מוסרית בבית הספר סטרן למנהל עסקים באוניברסיטת ניו יורק וחוקר פסיכולוגיה מוסרית ופוליטית. הוא בעל תואר דוקטור בפסיכולוגיה מאוניברסיטת פנסילבניה (1992) ולימד במשך 16 שנים באוניברסיטת וירג'יניה. ספרו הקודם שיצא בעברית, למה אתם תמיד צודקים (ידיעות ספרים, 2023), זכה להצלחה רבה. 

"בעיקשות ובגילוי לב היידט פורש לפנינו את השלכות העובדה שהתרנו לילדים להיסחף יותר ויותר אל תוך העולם הווירטואלי... ומציג הצעות ופתרונות שיכולים לעזור להגן על דור העתיד". - טיים

"מעשרת הספרים החשובים של 2024" – וול סטריט ג'ורנל 

מחברת רבי־המכר והמורה הרוחנית טיל סוואן Teal Swan מציעה חקירה והבנה מעמיקה של בדידות. בהסתמך על טכניקת הריפוי יוצאת הדופן שלה - תהליך החיבור, טיל מציעה דרך לחוות שוב חיבור.

הבדידות מגיעה לממדים אנדמיים בחברה שלנו, ומשתקפת בעלייה בשיעורי ההתאבדות ובעלייה במחלות נפש. עכשיו, יותר מתמיד, אנחנו צריכים למצוא דרך להתחבר. בדידות היא תחושה של נפרדות או בידוד; זה לא בהכרח זהה למצב הפיזי של להיות לבד. הספר הזה מיועד לאנשים הסובלים מבדידות מהסוג שלא ניתן לפתור פשוט על ידי הימצאות בחברת אנשים אחרים. הבדידות שלהם היא דפוס מושרש עמוק שהוא גם שלילי וגם כואב; לעיתים קרובות היא מתודלקת על ידי טראומה, אובדן, התמכרות, צער, חוסר הערכה עצמית וחוסר ביטחון.

בספר האנטומיה של הבדידות, המחברת מזהה את שלושת עמודי התווך או האיכויות של הבדידות: פרידה, בושה ופחד וממשיכה לחלוק את הטכניקה המהפכנית שלה; תהליך החיבור, סוג של מסע אינטואיטיבי, הכולל בדרך כלל שני אנשים, "מקבל" ו"נוסע". באמצעות סדרה של תרגילים, כל אדם חווה "קירות" ו"חסימות". תוך כדי התהליך שני המשתתפים מתמודדים עם פחדיהם ולומדים מהם במטרה להגיע למקום של אהבה וקבלה ללא תנאי.

ספר זה מיועד להורים ולאנשי מקצוע שרוצים ללמוד ולהעמיק בנושא חרדה חברתית, במטרה לסייע לילדיהם ולמטופליהם באמצעות מתן כלים רגשיים פרקטיים.

כמו כן, הספר מיועד למבוגרים שרוצים לשחרר את עצמם מתוויות שנכפו עליהם על ידי המעגלים החברתיים הקרובים ואנשי מקצוע, ומעוניינים להכיר את עצמם לעומק ולהבין את פשרה של החרדה החברתית; מדוע היא מנהלת אותם, מה באמת עומד מאחוריה וכיצד אפשר להחזיר לעצמם את השליטה בחייהם.

הספר קורא תיגר על התפיסה המקובלת של המושג חרדה חברתית, בכך שהוא מציע התבוננות חדשה על הנושא, מזווית רעננה והוליסטית.

כולי תקווה שאימוץ נקודת המבט המתוארת בספר והתנסות בכלים הפרקטיים המובאים בו יחלצו מבוגרים עם חרדה חברתית מתבניות ושיפוטיות כלפי עצמם, ויגרמו להורים לילדים עם חרדה חברתית להבין אותם טוב יותר ולסייע להם בדרכים שאולי לא חשבו עליהן. רענון נקודת המבט בנושא ויישום הכלים שתקבלו יכולים גם לחסוך לכם או לילדיכם טיפולים ארוכי שנים שלא תמיד מביאים לתוצאות.

חנה אורה, מטפלת אנרגית ומדריכת הורים למשפחות עם ילדים עם צרכים מיוחדים (על רקע רגשי, נפשי, אוטיזם), והיא חוקרת נושאים בוערים כדי להביא מידע חדש לעולם. ספרה הראשון פלא גדול — האוטיזם שמלמד אותנו תודעה חדשה יצא לאור ב-2020.

בשל הסטיגמה סביב הגמגום, אנחנו, האנשים שמגמגמים, מרגישים בושה ומסתירים את עצמנו. כשאנו מכירים בכך שהבעיה היא הסטיגמה ולא הגמגום אנחנו מתחילים מסע של גילוי עצמי. במהלך המסע הזה אנו נעשים מודעים למחשבות ולאמונות המגבילות שלנו ולומדים לקבל את עצמנו ללא תנאים.

שליטה במחשבות שלנו וקביעת הדרך שלנו מאפשרות לנו להתרחק מסבל ולהתקרב לחיים שאנחנו רוצים לעצמנו. אנו מבינים שהגמגום הוא פשוט הדרך שבה אנחנו מדברים. אנו חשים גאווה במי שאנחנו ומברכים על השקט הנפשי שנובע מהיותנו עצמנו ואותנטיים.

חנן הורביץ הוא אדם גאה שמגמגם. חנן היה יושב הראש והמנכ"ל של אמב"י, עמותת ארגון האנשים שמגמגמים בישראל. הוא מרצה רבות על גמגום ונחוש לעזור לכולם להבין את הגמגום כדי להתגבר על המגבלות שמטילה הסטיגמה על הגמגום, הן בחברה בכלל והן בקרב אנשים שמגמגמים ומשפחותיהם. הוא מילא תפקיד מרכזי בארגון כנסים על גמגום והיה חלק מהצוות שהפיק את כנס המודעות הבין־לאומי השנתי המקוון לגמגום.

זהו ספר שחובה לקרוא, ספר העוסק בהרבה יותר מאשר 'רק' בגמגום. על סמך ניסיונו האישי, חנן הורביץ חושף בפנינו באופן הגלוי ביותר את ההתמודדות ארוכת השנים של אנשים שמגמגמים ושל משפחותיהם...

ספרו המצוין של חנן מרחיב את היריעה מעבר לכך, ועוסק למעשה בקשיים מסוגים שונים וברמות שונות, כאלה שכל אחד מאיתנו נתקל בהן בצורה כזו או אחרת, מול עצמנו ומול אחרים, ומציע לנו דרך חדשה להתבונן על התמודדות, הסתגלות, וחשוב מכול, על קבלה עצמית.

גישתו ההומנית של חנן מלמדת אותנו על בסיס מחקרים מדעיים ובשילוב נדיבות והכלה יוצאות דופן כיצד אנו יכולים לקבל את החסרונות או את השוני שלנו, וכך להגיע להערכה שאינה שיפוטית לגבי ערכנו, יכולותינו, והפוטנציאל שלנו להתגבר על מכשולים ולשגשג.

- ד"ר ירדן קדר, פסיכולוג התפתחותי, חוקר ומרצה בתחומי רכישת השפה והחשיבה באוניברסיטת קורנל (Cornell University ) ובמכללה האקדמית בית ברל.

האם נשים הן חלשות וזקוקות לעזרה והצלה או חזקות ונחושות? האם לאחר שבעה באוקטובר, הנשים בישראל רכות כחמאה או מחושלות כברזל? הספר רכות מברזל מנסה לשפוך אור על מציאות של 'גם וגם', ואינו מתפתה, כמעט, לתשובה חד-ממדית. גם אם חטאנו בכך בפרק זה או אחר, הרי שהמכלול מהווה קליידוסקופ מורכב ועשיר של זוויות ראייה.

רכות מברזל נכתב עבור הקהל המשכיל העסוק בשאלות חברתיות בישראל, מתוך הקשת הרחבה של פרקי הספר עולות תובנות מעודדות, מנחות ולעיתים רדיקליות, על ההווה והעתיד של החברה הישראלית. את פרקי הספר כתבו וסקרו חוקרות מובילות בישראל בתחומי מדעי החברה, פסיכולוגיה והיסטוריה, בתקופה של מלחמה ממושכת, בגישה איכותנית המזמינה דיאלוג עמוק בין עולמן הפנימי של החוקרות לעולמן הפנימי של הנחקרות והקוראות.

למה אנחנו ממשיכים גם כשצריך לעצור?

בעולם העסקים, יש בכירים המתקשים לוותר על יישום או על מוצר חדש שפשוט לא מתרומם, אחרי שזרקו לפח מיליוני דולרים. ממשלות שוקעות עמוק יותר בסכסוכים בתקווה שהמהלך הבא ישנה את התמונה. ואנחנו? אנחנו נשארים בעבודות שכבר לא מספקות אותנו, ובמערכות יחסים עקרות – רק כי קשה לנו לוותר.

אנני דיוק טוענת שחוסר היכולת שלנו לחתוך בזמן מונע מאיתנו למצוא את הזוגיות, הקריירה והמקום הנכונים לנו באמת. היא מראה כיצד הוויתור הנכון, בזמן הנכון, הוא לא כישלון – אלא מפתח להצלחה.

באמצעות סיפורים מרתקים של ספורטאי עילית, מטפסי הרים אמיצים ויזמים פורצי דרך, דיוק מסבירה כיצד יכולת ההפסקה היא סוד ההצלחה האמיתי. 

בספר זה תלמדו:
• למה כשפורשים בזמן, זה תמיד מרגיש כאילו עזבנו מוקדם מדי – ואיך להתגבר על התחושה הזו.
• איך אפקט ההוצאה האבודה והטיית הסטטוס קוו גורמים לנו לקבל החלטות גרועות.
• כיצד להשתחרר מתפיסת עדיף השטן המוּכּר מזה שאינו מוּכּר.
• כיצד הגדרה מראש של "קריטריונים לסיום" תעזור לכם לחתוך בזמן.

אם אתם ניצבים בפני החלטה משמעותית בעסקים, בקריירה או בחיים האישיים – הספר הזה ילמד אתכם מתי להתמיד, ומתי לשחרר.

אנני דיוק היא מרצה מבוקשת ויועצת בתחום קבלת החלטות. כשחקנית פוקר מקצוענית, גרפה יותר מארבעה מיליוני דולרים עד שפרשה ב־2012. היא בוגרת לימודי פסיכולוגיה קוגניטיבית מאוניברסיטת פנסילבניה ומייסדת הארגון "הברית לחינוך לקבלת החלטות".

"הפסיקו את כל מה שאתם עושים כרגע והתחילו לקרוא את הספר הזה". – ריצ'רד תיילר, חתן פרס נובל בכלכלה וממחברי רב המכר דחיפות קלות, בעברית בהוצאת מטר

"יהיו מקרים מעטים שבהם תגידו, 'הספר הזה שינה את חיי'. זה אחד מהם". – סת גודין, מחבר רבי המכר זהו שיווק, וזוהי אסטרטגיה, בעברית בהוצאת מטר

מצוקה בשל תקשורת לקויה עם אנשים אחרים דחפה את צ'רלס דוהיג לבדוק ממה נובעים קשיי הקומוניקציה שלו ומה הוא יכול לעשות כדי להתגבר עליהם. את התובנות והדרכים לריפוי הוא זיקק לכדי סימני דרך לרכישת טקטיקות ומיומנויות שיחה המחברת בין אנשים. 

עם זאת, הוא אומר, אין דרך נכונה אחת להתחבר עם אנשים אחרים. יש מיומנויות שהופכות את השיחות ליותר קלות ולפחות מביכות. ישנם טיפים המגדילים את הסיכויים שתבינו את חבריכם, ושהם ישמעו את מה שאתם מנסים לומר. לפעמים אנחנו מצליחים; לפעמים לא. (הוא עצמו הצליח להעשיר את יחסיו עם סביבתו הקרובה והרחוקה, לשמחתו ולאושרו.)

אבל מה שחשוב, הוא מדגיש, הוא לרצות להתחבר, לרצות להבין מישהו, לרצות לנהל שיחה עמוקה, גם כשהיא קשה ומפחידה או כשהרבה יותר קל להתרחק. יש מיומנויות ותובנות שיכולות לעזור לנו לספק את הרצון הזה לחיבור, וכדאי ללמוד אותן, לתרגל אותן ולהתחייב אליהן. מפני שבין שנקרא לזה אהבה או חברות, ובין שסתם שיחה נהדרת, השגת חיבור – חיבור אותנטי ומשמעותי – היא הדבר החשוב ביותר בחיים.

צ'רלס דוהיג, מחברו של רב־המכר כוחו של הרגל, הוא סופר ועיתונאי אמריקאי, יליד 1974. בעבר כתב לניו יורק טיימס וכיום הוא נמנה עם צוות המגזין ניו יורקר. דוהיג זכה בפרס פוליצר לעיתונות בקטגוריית הפרשנות ב־2013.

דורה, נערה וינאית נבונה בת 18, מגיעה בשלהי שנת 1900 לאנליזה אצל זיגמונד פרויד. פרויד מצליח לגבש עד מהרה הבנה מבריקה לבעיותיה, ולדרך שבה מושפעים חייה, מצוקותיה וחלומותיה מהתנהגות האנשים הקרובים לה: אמה המשוגעת לניקיון שאינה פנויה אליה, אביה המוכן להתעלם מניסיונות של ידידו לפתות אותה (הוא חושש לשבש רומן שהוא מנהל עם אשת הידיד), הידיד המפתה המאשים שבדתה הכל מליבה, ואשתו שטיפחה את דורה כדי להגיע באמצעותה אל האב. אחרי פחות משלושה חודשים עוזבת דורה את פרויד, הממשיך להתאמץ במשך שנים להבין מדוע נכשל.

סיפורם של פרויד ודורה מוסיף להעסיק כיום פסיכואנליטיקאים, היסטוריונים, מבקרי ספרות ומחברים פמיניסטיים. האם סיפור המקרה מבטא את בעיותיה של דורה או את בעיותיו של פרויד? למי שייך, בעצם, הסיפור? האם היה פרויד בוטה מדי בפירושים המיניים שהציע? האם היה שוביניסט גברי? האם הזדהה עם האב ועם הידיד המפתה יתר משהזדהה עם דורה? כיצד הושפעו שניהם מהיותם יהודים בווינה של ראשית המאה? שאלות אלה, ורבות אחרות, עולות בין דפיו של קובץ זה. הוא כולל את תאור המקרה המלא שכתב פרויד, ובצדו דיונים ביקורתיים של פסיכואנליטיקאים וחוקרי ספרות בני זמננו.

עבודת הצוות נמצאת בליבה של חיינו: בעבודה, בזוגיות, במשפחה ובכל פעילות שמחברת בין משימה לבין אנשים. עבודת הצוות היא קו התפר שבין תפקוד ומעשים לרגשות ויחסים.

בעולם התעופה, כשל בעבודת הצוות עלול לגבות מחיר בחיי אדם. זו הסיבה שמושקעים שם משאבים רבים בלמידה ובשיפור מיומנות מתמיד. עקרונות עבודת הצוות בתא הטייס תקפים גם בזוגיות, במשפחה, בעבודה ובכל תחום שמחבר בין משימות לאנשים.

בכורסת הפסיכולוג בתא הטייס מנגיש ד"ר אייל גושן את הידע הרב שנצבר בתחום עבודת הצוות בעולם התעופה ומחבר אותו למגוון רחב של מצבים ומערכות יחסים בחיי היומיום באמצעות מגוון של תיאורי מקרה.

הספר פונה לקוראים בגובה העיניים בצורה בהירה ופשוטה, בשפה המבוססת על שורשים פסיכולוגיים עמוקים ומקצועיים. המושגים מודגמים בעזרת סיפורים קצרים מהחיים, שבאמצעותם קל להבין כיצד ליישם את העקרונות האלה באופן אינטואיטיבי.

האם אתם, הטיפוסים האדומים, נוטים לשקר יותר מחבריכם הצהובים? והאם אתם, הכחולים, מגיבים לשקרים בצורה שונה מהירוקים?

פרויקט טיפוסֵי הצבע של תומס אריקסון מגיע סוף־סוף לשאלת השקרים, ובוחן אותה בדרכו המיוחדת של מחבר רבי־המכר השוודי. 

בספרו מוקף בשקרנים אריקסון מפגיש אותנו עם כמה מהשקרנים הבולטים של המין האנושי, בודק שלל נושאים כמו הסיבות האמיתיות לכך שאנו משקרים, שואל כיצד ניתן ליצור שקרים אמינים וכיצד אפשר לחשוף שקרנים, ומסתמך על תורת ארבעת הצבעים שלו כדי לבדוק כיצד ארבעת טיפוסי הצבע מתמודדים עם שקרים ועם שקרנים.

בעולם מלא שקרנים, קונספירציות ואמיתות אלטרנטיביות, אין כמו כתב ההגנה הרענן והנלהב של אריקסון על האמת להזכיר לנו אמיתות פשוטות על אמת ושקר, וגם לעזור לנו להתמודד עם שקרנים, יהיה צבעם אשר יהיה.

תומס אריקסון הוא חוקר מדעֵי ההתנהגות ומומחה לתקשורת שוודי. לצד עבודתו עם קבוצות מנהלים והרצאות שהוא נושא בכל רחבי אירופה, פרסם אריקסון ספרים אחדים על תקשורת והתנהגות אנושית. ספריו מוקף באידיוטים, מוקף בפסיכופתים ומוקף בבוסים גרועים תורגמו ליותר מעשרים שפות ויצאו בישראל בהוצאת כנרת־זמורה.  

האם האישיות והרגשות של עובדים ועובדות משפיעים על האופן שבו החיים בארגון מתנהלים? מי האנשים שמכתיבים את סדר היום הארגוני והשיח השולט בו וכיצד הם עושים זאת? באילו דרכים אפשר להניע עובדים ועובדות ולגרום להם לתחושת מעורבות בחיי הארגון?

התנהגות ארגונית בנוי משני זוגות כרכים – מיקרו ומקרו. זהו הספר המקיף הראשון בעברית בתחום, והיחיד שמציג תיאוריות פונקציונליות לצד גישות ביקורתיות וגישות פסיכולוגיות וסוציולוגיות. תמצאו בו ניתוח של הסוגיות המרתקות ביותר לכל אדם שעובד בארגון ולכל מנהל ומנהלת, והוא יסייע לכם להבין טוב יותר את העובדים והעובדות, לפתח, לייעל ולשכלל את משאבי האנוש בארגון ולמקסם את תפוקותיו.

התנהגות ארגונית מיקרו
כרך א עוסק בהיסטוריה של תחום ההתנהגות הארגונית ובאסכולות המחקריות המרכזיות שהתפתחו בו במאה ה־ 20 , בתפיסות של עובדים ועובדות, בתיאוריות אישיות רלוונטיות לחקר ארגונים ובעמדות ורגשות של עובדים ועובדות.

כרך ב דן בלמידה של יחידים, מנתח את המוטיבציה שלהם לעבוד ומה גורם להם ללחץ ולשחיקה ומברר את התרומה של עבודה בצוות לאפקטיביות של כל עובד או עובדת.

התנהגות ארגונית מקרו
כרך ג פורס תיאוריות של תרבות ותקשורת ארגונית וממחיש את כוחן, ומתאר מערכות מנהיגות ופוליטיקה ארגוניות.

כרך ד מציג סוגים של מבנים ארגוניים ומודלים של קבלת החלטות ולמידה בארגונים ומתאר תהליכים המתרחשים בעת שינוי בארגון.

25 שנה לאחר צאת ספרו פורץ הדרך הראשון "נקודת המפנה", מלקולם גלדוול חוזר עם ספר חדש לגמרי שמציג את הלקחים באור חדש ומטלטל.

מדוע מיאמי היא... מיאמי? מה יכול לספר לנו גורלה העגום של הצ'יטה על האופן שבו אנחנו מגדלים את ילדינו? למה אוניברסיטאות ליגת הקיסוס משקיעות משאבים רבים כל כך בספורט? מהו שליש הקסם ומהי משמעותו ביחס להרמוניה בין גזעים? בספרו הפרובוקטיבי החדש, מלקולם גלדוול חוזר שוב לנושא המגפות החברתיות ונקודות המפנה, הפעם מתוך כוונה להסביר את צדן האפל של תופעות מידבקות.

באמצעות שורת סיפורים מרתקים, גלדוול עוקב אחר צורה חדשה וטורדת מנוחה של הנדוס חברתי. הוא לוקח אותנו לסיור ברחובות לוס אנג'לס כדי לפגוש את שודדי הבנקים המצליחים ביותר בעולם, מגלה מחדש תוכנית טלוויזיה נשכחת משנות ה-70 ששינתה את העולם, מבקר באתר של ניסוי היסטורי ברחוב קטנטן ללא מוצא בצפון קליפורניה ומציע היסטוריה אלטרנטיבית לשתיים מן המגפות הגדולות ביותר של ימינו: הקורונה ומשבר האופיואידים.

נקמתה של נקודת המפנה הוא ספרו האישי ביותר של גלדוול עד כה. במזיגה הייחודית לו כל כך, של מספר סיפורים ואיש מדעי החברה, הוא מציע מדריך להבנת מגפות בעולם המודרני.

מלקולם גלדוול, מחברם של רבי־מכר רבים, הוא סופר, עיתונאי ומרצה שנכלל ברשימת 100 האנשים המשפיעים ביותר של המגזין "טיים", ואחד מהוגי הדעות המובילים בעולם. כתביו עוסקים בהשלכות היישומיות של מחקר במדעי החברה. גלדוול, יליד בריטניה שגדל בקנדה, מתגורר כיום בארצות הברית.

"ניתוח פיקחי ומרתק של האופן שבו תרבויות מצליחות או נכשלות." – Booklist

"מלא מחשבה, כתוב בקפידה... גלדוול מזקק ומעמיק את הבנתו ואת הבנתנו בהתפשטות מנהגים, מוסכמות ופרקטיקות." - Kirkus Review 

מי השופט?

זו אולי השאלה הכי חשובה בכל הליך משפטי!

כל שאר הנתונים, כגון החוק, האמת והצדק הם לא יותר מחומרי גלם, המעובדים בכל פעם לכדי תוצאה משפטית שונה, בהתאם לזהותו של השופט היושב בדין, הרקע שלו, נטיות האישיות שלו וההטיות הקוגניטיביות המשפיעות על מנגנון קבלת ההחלטות שלו.

לחשוב כמו פרקליט חושף לראשונה את האמת המטרידה על אודות התהליכים הלא כתובים, השיקולים הבלתי נראים והמניפולציות הסמויות הפועלים בהליך המשפטי ומציע בפני הקוראים שיטות ומתודות בדוקות ומוכחות כיצד לזהותם מבעוד מועד ואיך להפוך אותם מחיסרון ליתרון.

לחשוב כמו פרקליט מלמד את קוראיו:
● כיצד לעצב את תפיסת המציאות בבית המשפט
● כיצד מגדירים ומודדים את מושג הצדק
● כיצד משפיעות הטיות קוגניטיביות על החלטות השופטים
● כיצד להתמודד בדרך שונה עם שופטים מסוגים שונים
● כיצד לשנות את דעתם של השופטים.

פשוט להנחות הוא ספר מקיף ופרקטי המיועד למנחי קבוצות מכל הרמות, המציע אוסף עשיר של 100 תרגילים מקצועיים להנחיית קבוצות. 

הספר שכתבה ד"ר לי ליבר, מבוסס על ניסיון עתיר שנים בהנחיית קבוצות, והוא מאורגן ב-50 מערכי מפגשים, כאשר כל מערך כולל תרגיל חימום מעורר ותרגיל הנעה לפעולה מעצים. התרגילים שאובים ממגוון תחומים, כולל ביבליותרפיה, פוטותרפיה ופסיכודרמה, ומציעים גמישות רבה בהתאמה לצרכים השונים של קבוצות מגוונות.

מטרתו העיקרית של הספר היא לספק למנחים כלי עבודה יעיל, מוכן לשימוש וחוסך זמן. הוא מיועד לסייע למנחים המחפשים רעיונות חדשניים לריענון הנחיית הקבוצות שלהם, ולאלה הזקוקים למגוון תרגילי הנעה לפעולה לאורך השנה.

פשוט לפתוח ולהנחות! הספר מתאפיין בקלות שימוש ומציע פתרון לחיפושים אחר רעיונות חדשים עם מבחר עשיר של תרגילים.

פשוט להנחות הופך לכלי חיוני עבור כל מנחה קבוצות המבקש להעשיר את הפרקטיקה שלו ולהעניק חוויה משמעותית ומעצימה למשתתפי הקבוצה. פשוט להנחות הוא ספרה הראשון של ד"ר לי ליבר, מומחית בעלת שם בתחום הפסיכודרמה והטיפול הקבוצתי.