הקדמה
הכול התחיל כשל' בת השמונה־עשרה עברה לגור לידי, היא עזבה את בית הוריה שנה לפני הגיוס.
לאחר שיחה קצרה אפשר היה להרגיש באינטונציה ובשפת הגוף שלה שנושאים שונים מעיקים עליה.
היא לא הצליחה למצוא סיבה להרגיש טוב ומשויכת, משלל סיבות שנוצרו, האינטראקצייה בילדותה לא הייתה אלימה או תוקפנית, אך היא לא יכלה להתייעץ עם הוריה ולא קיבלה אהבה בסיסית.
עם השנים נאטמה ל' ונסגרה עם עצמה במחשבות ובתחושות הרעות שרק הקשו עליה להתפתח ולהשתחרר מהטראומות שעברה.
מיום ליום ניסיתי להעניק לה יותר מתשומת לב ועצה כדי שתתחיל להעלות חיוך על הפנים ולהסתכל במציאות בצורה שונה וחיובית. כך התחלתי לחפש דרכי הנגשה כדי של' תוכל לשנות את חייה ולהרגיש טוב יותר בהם למרות כל המשקעים וחוסר האהבה הבסיסי מהוריה ולמרות המכות שהחיים הכו בה.
התחלתי כל יום בנושא שונה בתהליך של שבירת חומות ושחרור טראומות.
אצל ל' זיהיתי את עצמי, ילד עם כל התחושות והמועקות, שאין לו את מי לשתף ואת היכולת להרגיש שלם, בלי סיבה לקיומי, בידיעה שאם קיים קצת טוב בחיים אז חייב לבוא גם הרע.
כבר כילד הרגשתי שבעולם קיים מחסור בידע ובהבנה של מכלול התוצאות לכל פעולה בחיינו. הרצון שלי להעניק לעולם מגיע לאחר קבלה של אהבה רבה מסביבה לא צפויה ונובע מאהבה חופשית, כך שיש לי היכולת והרצון להעניק, אני רוצה להחזיר בדרכי.
הספר בא להעניק יכולת הכרה עצמית לכל קורא, לפתח ולשפר את הכישורים החברתיים ואת יכולת ההבנה של הייחודיות של הפרט בשילוב הסביבה.
הספר משנה פרספקטיבה לכדי הבנה עמוקה על תגובות עצמיות וסביבתיות בשילוב דוגמאות מחיי שלי והסתכלות שלי על נושאים מרובים וחשובים כדי ליצור בסיס להתפתחות ושמירה על השפיות בעולם המשוגע והמשתנה.
הספר מיועד לנוער ולמבוגרים. מכלל הקטגוריות פותח דברים שלא מיקדו ופיתחו. יכול להיות שפרקים מסוימים בספר אתם כבר יודעים, אך תמיד תוכלו להעמיק את הידע שלכם ולפתוח יותר את ההסתכלות.
המטרה להעלות למודעות את שלוש הרמות כדי שכל אחד יוכל להשתפר, אם בכוחות עצמו ואם בסיוע הסביבה. מדריך, מודרך, נדרך מפרט את הפעולות שלב אחר שלב ואת הדרכים להשגת המטרה.
הספר לא מספק את כל הפתרונות, אלא מעניק בסיס רחב של כלים והבנה שונה של המציאות, ומלמד את הקורא לשלוף פתרונות מהמותן ולא לאבד את הדרך במציאת פתרונות בחייך הפרטיים.
בניתי את שלושת השלבים של מדריך, מודרך, נדרך כדי להגדיר כל רמה של התנהגות ולאפשר תיוג עצמי בכוונה להתפתחות שאינה נמצאת בשיפוט עצמי פוגע, אלא בהבנה והתפתחות.
כל שלב מסמל את צורת ההתנהגות ביחס לעצמך.
מדריך – יוצר בסביבה, נמצא ומוסיף מידע לאחרים
מודרך – לומד מהסביבה, מפתח כישורים פנימיים
נדרך – לא יוצר, לא לומד ולא מתקדם, תקוע בתחושה ובמחשבה עם ניסיון בריחה תמידי בראש.
כל פרק ישנה ויקדם אותך, תכיר את עצמך ואת הסביבה שלך, תדע כיצד לנתב בין בעיות ותחושות ותבין שכל דבר מתחיל אצלך כך שהבחירה היא בידיים שלך.
הספר הוא מכלול, הכול קשור והגיוני. בלי פילוסופיות, עם דרך מקורית ויצירתית כך שכל אחד יוכל להוסיף לעצמו כלים לחיים ולהיות טוב יותר מעצמו.
מטרתי היא שאנשים ילמדו באופן פרטני את עצמם ויגיעו להכרה פנימית וסביבתית על דרכי התנהגות, יקבלו ידע מאחרים בלי לבקש קודם את כל ההישגים. מכולם אפשר ללמוד ולכלל אפשר להוסיף. אנשים ילמדו לעבד מידע מהסביבה ולתעל או לזרוק תחושות ודעות של אחרים. חשוב לדעת מתי ואיך לקבל ביקורת, איך עובדת תקשורת, מה הבסיס אל ה"אני" הפנימי של כל אחד – ומכאן מתחיל המסע שישנה אותך.
"תמיד יהיה מה ללמוד זה מזה, רק צריך לתת צ'אנס לגלות מה אפשר ללמוד עוד מהאחר."
כל הסיפורים, הדמויות והפרספקטיבה מבוססים על אמת מחיי ושיטת ההנגשה שלי
מדריך
הדרגה הגבוהה ביותר שבני אדם יכולים לשאוף אליה נקראת מדריך. כל חיינו אנו לומדים ומתפתחים, הלימוד וההתפתחות משפיעים עלינו, לכן כולנו נעים בין מדריך למודרך.
מאפייני המדריך
לכל סיטואציה גורמים שונים. דרך הראייה שלנו על כל מקרה (הפרספקטיבה) תתבסס על מחשבה כיצד להגיע לתוצאה מדויקת ככל האפשר.
לא כל האמור עד כה הוא מחויב המציאות, אנחנו לומדים מכל טעות ומשתפרים ולכן המדריך שבנו יכול תמיד ללמוד יותר לעומק ולהיות המודרך.
"פרספקטיבה - מחשבה - תוצאה!"
(התוצאה לאותה פרספקטיבה)
מודרך
זו הדרגה האמצעית וכל בני האדם מתחילים אך חייבים בה והם עולים או יורדים בהתאם למצבים המשתנים בחייהם.
המידע שאנחנו סופגים מנותב לשינוי דפוסי פעולה ולהבנה המתקבלת משינויים שמתרחשים. כולנו נראה דברים אחרת כי נקודת ההתחלה שלנו שונה והסביבה שונה ומשתנה.
ככל שהמודרך יהיה נוכח ומעורה בבעיות, בדרכים לפתרונן, בסיטואציות מסוימות, ולתוצאה ככל שתהיה, כך יתגבשו הבנה וראייה קדימה של מהלכים ותוצאות. אין כאן תחרות, בוודאי לא עם גורמים חיצוניים כאלה ואחרים. התחרות, אם אפשר לקרוא לה כך, היא רק בינינו לבין עצמנו.
עלינו לשאול שאלות שבוחנות מחדש מה הייתה השתלשלות האירועים ותוצאותיהם, ולדמיין איזו תוצאה עשויה הייתה להיות טובה יותר לסיטואציה ומה היה צריך לעשות כדי להשיגה.
חקר העניין דורש כמה שלבים:
מה היה? – בוחן את הבעיה שנוצרה.
ההשתלשלות – כיצד ומדוע פעל כל אחד ואחד מהמעורבים בסיטואציה כפי שפעל.
התוצאה – מה התוצאה שהתקבלה בעקבות השתלשלות האירועים והפעולות של כל אחד ואחד.
מה אפשר היה לעשות אחרת? – לבדוק כמה אופציות, לנסות לשלב ביניהן ולזכור זאת למקרים עתידיים.
להיות אוזן קשבת – להקשיב לסביבה ולתגובות, כך נוכל לעקוב אחר השתלשלות האירועים בעקבות תגובות מסוימות.
להתעניין יותר בלמידה של דברים חדשים ואף להתעמק בתחומי הידע.
כשנאמץ את שלבי החשיבה הללו נוכל לפעול טוב יותר בכל מקרה ומקרה.
ברגעי אמת אולי לא נצליח ליישם את כולם בצורה המיטבית, אך עם תהליך ניסוי וטעייה מגיע גם הניסיון וכך התשובות וההבנה. יכולת השילוב והפיתוח המחשבתיים תגדל והבנה טובה יותר של המרחב סביבנו תרגיע את הנפש ותתרום לחיים שלווים יותר ולמציאת פתרונות.
אין לחשוש מנפילות, רק כך נדע כיצד לא ליפול בעתיד ואם כבר ליפול – אז גם כיצד לנחות טוב יותר.
כל חיינו אנחנו נמצאים בשלב של למידה ולאורך השנים מפתחים יותר מודעות לעצמנו, לצרכים שלנו ולשאיפות שלנו. עם הזמן אנחנו לומדים איך לפעול טוב יותר עבור עצמנו ובהתאם למטרותינו.
"אל תחשוש לשאול בדקה או להרהר כל חייך".
נדרך
זו הדרגה הנמוכה ביותר שממנה אפשר לפעול עבור עצמנו וכלפי הסביבה.
לנדרך אין השפעה על סביבתו מפני שהוא נמצא במאבקים פנימיים ולמעשה לא מתנהג לעצמו.
לנדרך יכולה להתלוות תוקפנות חיצונית ופנימית או אפתיות.
הנדרך מרגיש לרוב פגיע ובודד ושרוי ברחמים עצמיים. הוא לא מכיר ביכולות, ברצונות ובצרכים שלו.
האני הפנימי מונע מפחדים, מפגיעות רגשיות ומדמיון שהוא למעשה מכשול בפני התקדמות. על האני הפנימי מופעלת שיפוטיות פנימית והוא לא מצליח לחוות סיפוק מהצלחות קטנות או אפילו גדולות, מהצורך להשוות בינו לכלל.
הנדרך נעדר תקשורת כנה, הנאה ואיזון – זאת מפני שהוא נתון בניסיון תמידי להימנע מפגיעה ולא מתמודד עם בעיותיו.
האני החיצוני מושפע מהפנימי שמונע מאינטראקציה מקדמת, נמנע מפיתוח כישורים ויכולות, מתאפיין בשיח של רחמים עצמיים ובהתנהגות קורבנית.
האני הנדרך נוטה לשיפוט יתר שמונע ממנו כל התקדמות, נוטה לפחד מפגיעה, לשמירת הסטטוס קוו, להימנעות משינויים ולהתעלמות מתמשכת מצרכים אישיים כמו אהבה, מנוחה, מזון, פרנסה, העשרה.
הפחד מהסביבה ומפגיעות משאיר אותו באזור הנוחות וכל שינוי קטן או קושי כלשהו מלהיט בו את האמוציות.
הנדרך חש צורך תמידי לברוח ולא להתמודד עם בעיות.
קיימות רמות שונות של נדרכות. הנדרך הקיצוני נוטה 'לדרוך' על עצמו עד לכדי פגיעה של ממש בערך העצמי. הוא תופס את עצמו נחות יותר מהסביבה וכל פגיעה מצד גורם חיצוני רק יוצרת כדור שלג של הרס עצמי מתמשך.
הנדרך הקיצוני עלול לחיות באדישות מעורפלת ואף לפתח מחשבות שליליות מוקצנות.
הנדרך תמיד ירגיש שפונים אליו מסיבות שליליות. מבחינתו הוא תמיד האשם הבלעדי.
הוא יברח מכל מקום שיש בו מעט קושי ויימנע מלחזור אליו כי "שבויים לא נופלים פעמיים בשבי", אלא שאיתו הוא נושא גם את תיק הבעיות הפנימיות שלו לכל מקום, לא משנה כמה רחוק ילך.
לרוב מצב זה הוא תוצר של פגיעה קשה שמטמיעה בנפגע תחושה שהוא חשוף רגשית, כך הוא מאבד אט־אט אמון בסביבה ואף בעצמו ובשאיפותיו.
“זקוף ראש, מה היית רוצה לראות אחרת כשאתה מסתכל סביב?"
(אם תתחיל לראות מה היית רוצה לשנות לטובתך תצליח לצאת מהמקום התקוע)
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
