פרולוג, פֶּתַח דָּבָר
מנחות ומנחים יקרים,
ספר ההדרכה הזה נכתב למעשה... עבורי.
במהלך השנים שבהן אני עוסקת בהנחיית קבוצות המצאתי, אימצתי וליקטתי הרבה מאוד תרגילי חימום ותרגילים המניעים לפעולה.
כמה מהתרגילים למדתי כמשתתפת בסדנאות ורובם שימשו אותי כמנחה בסדנאות שהעברתי.
עושר שלא יסולא בפז היה מבוזר בכל כך הרבה פתקים ומסמכים, עד שבכל פעם שחיפשתי לגוון תרגילים מסדנאות קודמות שלי לקבוצה הנוכחית או להיזכר בהם, מצאתי את עצמי נוברת בתיקיות מחשב ובסיכומי סדנאות שלי, על מנת למצוא אותם.
במהלך חיפושיי הבחנתי שיש לי הרבה מאוד ידע לא מאוגד של תרגילים לקבוצות ממגוון תחומים, כמו: ביבליותרפיה, פוטותרפיה, דרמה־תרפיה וכמובן — פסיכודרמה.
משכך, בחרתי לארגן את התרגילים המובחרים לספר ובו 100 תרגילים: בכל סדנה תרגיל חימום ותרגיל הנעה לפעולה, בסך הכול 50 מערכי סדנאות.
זאת ועוד, אני שמחה להעביר את זה הלאה, כדי שמנחים אחרים ייהנו גם הם מפירות עמלי.
מי אני?
ד"ר לי ליבר,
דוקטור לפסיכואנליזה, פרשנות ותרבות מטעם אוניברסיטת בר־אילן, פסיכודרמטיסטית, בעלת תואר שני בטיפול באמנות ופסיכודרמה מטעם סמינר הקיבוצים, מטפלת רגשית ומנחה סדנאות בארץ ובעולם.
נשואה ואם לשלושה ילדים אהובים, בת להוריי, אחות וחברה.
למה קבוצה?
להשתתפות בקבוצה יתרונות רבים, בין אם מדובר בקבוצה טיפולית ובין אם מדובר בהשתתפות בקבוצה שחבריה נפגשים להשגת מטרה מסוימת.
חוקרים רבים מראים את השפעתה של ההשתתפות בקבוצה על הרווחה הנפשית, ביניהם ארווין ד. יאלום (2006), פסיכיאטר וחוקר מאוניברסיטת סטנפורד, שנחשב לאחד החוקרים הבולטים בתחום, המייחס לכל קבוצה כוחות מרפאים הנובעים מהמהות של קבוצה, גם אם אין מדובר בקבוצה טיפולית.
בין הגורמים המרפאים שיאלום תיאר ניתן לראות: הפחת תקווה, אוניברסליות, הקניית מידע, אלטרואיזם, שחזור מתקן של הקבוצה המשפחתית הראשונית, סוציאליזציה, חיקוי, למידה בין־אישית, לכידות קבוצתית, פורקן רגשי, תובנה וגורמים קיומיים.
מניסיוני עתיר השנים הן כמנחה והן כמשתתפת, אחת התחושות החשובות שעולה ביתר שאת בקבוצות רבות זו התחושה של שותפות גורל.
ההבנה שאחרים בקבוצה מתמודדים עם אתגרים דומים מנרמלת את חוויית המשתתפים ומסייעת להם להרגיש פחות לבד, מרגיעה ומעודדת שיתוף ופתיחות בקבוצה.
ההתמסרות הקבוצתית מספקת סביבה תומכת שבה המשתתפים יכולים לשתף בחוויות ולהקשיב לאחרים, הם יכולים ללמוד זה מזה דרכי התמודדות שונות ולהפיק תובנות מחוויות של אחרים, לתרגל מיומנויות תקשורת תוך כדי קבלת משוב מהקבוצה ובה בעת לסייע למשתתפים אחרים.
הדינמיקה הקבוצתית מסייעת למשתתפים לקבל הכרה ותמיכה, ומאפשרת לראות את האתגרים שלהם כחלק מהחוויה האנושית הרחבה יותר.
חלק חשוב ומשמעותי בתהליך הקבוצתי הוא מתן תשומת לב לחוזקות ולהגדלת הכוחות והמשאבים של המשתתפים, תוך התמקדות ברגשות חיוביים.
תרגילי חימום
לתרגילי חימום מספר תפקידים משמעותיים:
לעזור למשתתפים להיפתח ולשתף חוויות ורגשות, לחזק תחושת אמון ושייכות לקבוצה, ליצור אווירה חיובית ושיתופית וכן להפחית תחושות של מתח וחרדה בתחילת המפגש (כהן, 2010).
תרגילי החימום מכוונים בעיקר לעורר את היצירתיות ואת הספונטניות של חברי הקבוצה, ליצור אווירה של שחרור ושל הנעה לפעולה, להעלות את רמת האנרגיה והמשחקיוּת ולהכין את המשתתפים לפעילות העיקרית. הספונטניות היא מקור להתחדשות ולרעננות, אומר הפסיכיאטר והוגה הפסיכודרמה יעקב לוי מורנו (1972).
ויניקוט (1995) מתייחס למשחקיוּת כאל תחום ביניים של חוויה שהיא פנימית וחיצונית בעת ובעונה אחת. תחום הביניים הזה הוא המקור לחוויה העזה של האומנות, של הדת, של חיים עתירי דמיון ושל עבודה מדעית יוצרת (מס־גולדמן, 2020).
מפגש מס' 1
היכרות — תקשורת מקרבת
תרגיל חימום: היכרות — שמות וחיות
כל אחד מחברי הקבוצה מתבקש לומר את שמו ושם של חיה המתחילה באות הראשונה של שמו. המשתתף הבא חוזר על שמו של המשתתף הקודם ועל שם החיה שאמר, ומוסיף את שמו ושם של חיה המתחילה באות של שמו. המשתתף השלישי חוזר על דברי קודמיו (שמותיהם+שמות החיות) ומוסיף את שמו ושם של חיה המתחילה באות הראשונה של שמו וכך הלאה, עד שהמשתתף האחרון אומר את שמות כל חברי הקבוצה ואת שמות כל החיות.
פעילות: היכרות ותקשורת מקרבת
הנחייה: חלוקת הקבוצה לזוגות. כל משתתף בתורו מספר על עצמו בעוד השני מקשיב בלי לשאול שאלות. לאחר שלוש דקות — מתחלפים.
במליאה: כל משתתף מציג את חברו בגוף ראשון ומספר לקבוצה את מה שהמשתתף השני סיפר לו (לדוגמה: שם המשתתפת אסתר ושם החברה השנייה אור. אסתר אומרת, "שמי אור ואני..." ומשתפת בכל מה שהיא זוכרת מדבריה של אור).
לאחר מכן המנחה שואל אם הדברים פחות או יותר כפי שנאמרו, האם יש מה להוסיף או לתקן?
כל צמד מציג זה את זה בגוף ראשון כהתנסות ב"כניסה לנעליו של האחר".
נוסף על כך, אפשר להרחיב ולשאול את המשתתפים איך הרגישו רק להקשיב בלי לשאול שאלות? האם הצליחו להקשיב בלבד? איך הרגישו כשמישהו הקשיב להם?
מפגש מס' 2
היכרות — משמעות השם
תרגיל חימום: היכרות — ספקטוגרם
המנחה מבקש מחברי הקבוצה להסתדר בטור אחד לפי שמותיהם על פי סדר הא'-ב'. משתתף ששמו מתחיל באות א' יעמוד ראשון ואחריו שאר המשתתפים לפי סדר האותיות של שמותיהם.
בשלב הבא המשתתפים מתבקשים להסתדר בטורים שונים, כך שבטור הראשון יעמדו משתתפים שהם ילדים יחידים, בטור השני יעמדו ילדים בכורים, בטור השלישי יעמדו ילדי "סנדוויץ'" ובטור האחרון יעמדו בני זקונים.
אפשר להוסיף קטגוריות שונות להיכרות המשתתפים, כמו: לעמוד בטור לפי הגובה, או לפי מקום לידה — מצפון הארץ ועד דרומה, ועוד.
פעילות: משמעות השם
הנחייה: כל משתתף מתבקש לספר על מקור שמו, או על המשמעות של שמו או על הכינוי שניתן לו ועל־ידי מי. יש משתתפים שאינם מרגישים מחוברים לשם שניתן להם, ואפשר לשאול אותם לאיזה כינוי הם מתחברים יותר, או, אילו יכלו, איזה שם היו בוחרים לעצמם?
פעילות בנושא שמות מסייעת לחברי הקבוצה לשתף תכנים מעברם, כמו עולים חדשים שאולצו לשנות את שמותיהם. בפעילות זו מתגלים סיפורי חיים מורכבים ומרתקים התורמים לגיבוש הקבוצה ולאינטימיות בתוכה.
מפגש מס' 3
היכרות — הארת חוזקות
תרגיל חימום: היכרות — התמסרות בכדור
חברי הקבוצה עומדים במעגל ומתמסרים בכדור. כאשר משתתף מקבל את הכדור הוא אומר את שמו שלו, יוצר קשר עין עם משתתף אחר ומוסר לו את הכדור.
בסבב שני של התמסרות בכדור, מי שהכדור אצלו אומר את שמו של זה שהוא מוסר לו את הכדור.
בסבב שלישי של התמסרות בכדור אפשר להתמסר תוך כדי חילוף מקומות — משתתף שהכדור אצלו מוסר אותו למשתתף אחר, אומר את שמו של המשתתף לו מסר את הכדור ומתחלף עימו במקומו.
פעילות: הארת חוזקות
הנחייה: חברי הקבוצה מתחלקים לזוגות. כל משתתף מספר לחברו מהם הדברים הכי טובים בו או מהן תכונותיו הטובות — עליו לומר לפחות תכונה אחת או דבר אחד. אם שום דבר לא עולה באותו רגע, המנחה מציע להמציא.
לאחר מכן, במליאה, כל משתתף מציג את עצמו כחברו ו"מדבר" את התכונות של האחר (בעצם מציג את עצמו בתפקיד בן־הזוג).
המנחה יכול לשאול שאלות כמו: איך היה לשחק את בן־הזוג, אם נתקל בקושי לשתף במשהו חיובי על עצמו וכדומה.