נקמתה של נקודת המפנה

הערת המחבר

לפני 25 שנה פרסמתי את ספרי הראשון. הוא נקרא "נקודת המפנה: חשיבותם הגדולה של הדברים הקטנים".

באותם הימים גרתי בדירה קטנה בשכונת צ'לסי במנהטן, והייתי יושב לשולחני, שנשקפה ממנו כברה קטנה ורחוקה של נהר ההדסון, וכותב בבקרים לפני צאתי לעבודה. מאחר שמימי לא כתבתי ספר, לא היה לי מושג ברור איך לעשות זאת. כתבתי באותה מזיגה של אופוריה וספקות עצמיים המאפיינת את כל הסופרים המתחילים.

"הספר 'נקודת המפנה' הוא ביוגרפיה של רעיון", פתחתי, "והרעיון פשוט ביותר".

הרעיון הוא שהדרך הטובה ביותר להבין להיטים אופנתיים, דעיכה וגאות של גלי פשע, וכן את הפיכתם של ספרים בלתי ידועים לרבי־מכר, את הגידול במספר בני הנוער המעשנים, את תופעת ה"מפה לאוזן", כמו גם את כל השינויים המסתוריים האחרים המתווים את חיי היומיום, היא להתייחס אליהם כאל מגיפה. רעיונות, מוצרים, מסרים והתנהגויות מתפשטים בדיוק כמו וירוסים.

הספר ראה אור באביב 2000,‏¹ והתחנה הראשונה שלנו במסע קידום המכירות שלו היתה חנות ספרים עצמאית קטנה בלוס אנג'לס. באו שני אנשים, אדם זר ואמא של חברה שלי - אבל לא החברה עצמה. (סלחתי לה מאז.) אמרתי לעצמי, טוב, בכך הסתיים העניין. אבל הוא לא הסתיים בכלל! "נקודת המפנה" התפתח כמו המגפות שתוארו בו - תחילה בהדרגה ואחר כך בפרץ אחד גדול. עד שיצאה לאור גרסת הכריכה הרכה, הנושא כבר השתלב ברוח הזמן. הספר כיכב שנים אחדות ברשימת רבי־המכר של ה"ניו יורק טיימס". ביל קלינטון כינה אותו "הספר ההוא שכולם מדברים עליו". הביטוי "נקודת מפנה" היה לחלק מהשיח השגור. נהגתי להתלוצץ שאלה המילים שיתנוססו על המצבה שלי.

האם אני יודע מדוע "נקודת המפנה" פרט על מיתרים שכאלה? לא באמת. אבל אילו היה עלי לנחש, הייתי אומר שהסיבה לכך היתה שזהו ספר מלא תקווה שהלם את רוח הזמן שהיתה מלאת תקווה. עמדנו בפתחו של אלף חדש. שיעורי הפשיעה והבעיות החברתיות נמצאו בנפילה חופשית. המלחמה הקרה נגמרה. הצעתי בספר מתכון לקידום שינוי חיובי - כפי שנרמז בכותרת המשנה, למציאת דרך שתאפשר לדברים הקטנים להביא לידי שינוי גדול.

25 שנה הן פרק זמן ארוך. חִשבו כמה שונים אתם היום מכפי שהייתם לפני רבע מאה. הדעות שלנו משתנות. הטעמים שלנו משתנים. דברים מסוימים מעסיקים אותנו פחות ואחרים יותר. לאורך השנים, חזרתי מפעם לפעם אל מה שכתבתי ב"נקודת המפנה" ותהיתי איך בכלל הגעתי לכתיבת הדברים שכתבתי. פרק שלם על תוכניות הטלוויזיה לילדים "רחוב סומסום" ו"הרמזים של בלוּ" (בלוּ'ז קלוּז)? מאין זה בא? אפילו לא היו לי ילדים באותם הימים.

המשכתי הלאה וכתבתי את "ממבט ראשון", "מצוינים", "דוד וגוליית", "לדבר עם זרים" ו"כנופיית המפציצים".² התחלתי לשדר את הפודקאסט "Revisionist History" (היסטוריה בעיון מחדש). הקמתי משפחה עם אישה שאני אוהב. הבאתי לעולם שני ילדים וקברתי את אבי וחזרתי לרוץ והסתפרתי. מכרתי את הדירה בצ'לסי. עברתי לגור מחוץ לעיר. חבר ואני הקמנו חברת הפקת שמע שנקראת Pushkin Industries. אימצתי חתול וקראתי לו ביגי סמוֹלס.

אתם מכירים את ההרגשה הזאת, כשאתם מסתכלים על תמונה שלכם מלפני שנים רבות? כשאני עושה זאת, אני מתקשה לזהות את האדם שבתמונה. ולכן חשבתי שיכול להיות מעניין לשוב ולעיין ב"נקודת המפנה" לרגל יום הולדתו ה־25, כדי לבחון מחדש את מה שכתבתי לפני שנים רבות כל כך מבעד לנקודת מבט שונה: ב"נקודת המפנה 2.0", המחבר חוזר אל זירת הצלחתו הראשונה, הצעירה.

אבל אז, בזמן ששיקעתי את עצמי פעם נוספת בעולם המגפות החברתיות, קלטתי שאיני רוצה לחזור אל התחום שכבר כיסיתי ב"נקודת המפנה". העולם נראה שונה מדי בעיני. ב"נקודת המפנה", הצגתי שורת עקרונות שנועדו לעזור לנו למצוא היגיון בתנודות התנהגות ואמונה פתאומיות מהסוג שעולמנו מורכב ממנו. אני עדיין סבור שמדובר ברעיונות מועילים. אבל השאלות שלי היום אחרות. והתחוור לי שדברים רבים הקשורים במגפות חברתיות עדיין לא ברורים לי.

כששבתי וקראתי את "נקודת המפנה" במסגרת ההכנות לכתיבת הפרויקט הנוכחי, מצאתי את עצמי נעצר מדי כמה עמודים כדי לשאול, מה עם הנושא הזה? איך יכולתי לדלג עליו? התברר לי שבאיזו פינה נידחת של מוחי, אף פעם לא הפסקתי להתווכח עם עצמי על הדרך הטובה ביותר להבין נקודות מפנה ואת התעלומות הרבות הקשורות בהן.

אז התחלתי שוב, עם דף נייר חדש. והתוצאה היא "נקמתה של נקודת המפנה": אוסף חדש של תיאוריות, סיפורים וטיעונים בנוגע לנתיביהם המוזרים של רעיונות והתנהגויות בעולמנו.

הקדמה

להתנסח במשפט סביל
"נקשר גם ב..." 

1.

יושבת ראש: אני רוצה לשאול אתכם שאלה אחת אחרונה, ואני רוצה להתחיל איתך, ד"ר ____. האם תתנצלי בפני העם האמריקאי...?

קבוצה של פוליטיקאים זימנה שימוע כדי לחקור מגפה. זומנו אליו שלושה עדים. המגפה בעיצומה. הפגישה היא וירטואלית. כל אחד יושב בביתו, מאחוריו כונניות ספרים וארונות מטבח. הדיון החל לפני כשעה. אני משמיט את הפרטים המזהים לעת עתה משום שאני רוצה להתמקד בלעדית בדברים הנאמרים: במילים שנעשה בהן שימוש ובכוונות הטמונות בהן.

עדה מס' 1: אני אשמח להתנצל בפני העם האמריקאי על כל הסבל שעבר ועל הטרגדיות שאנשים חוו במשפחותיהם ו - וחשבתי שעשיתי את זה קודם בדברי הפתיחה שלי. זאת היתה הכוונה שלי.

עדה מס' 1 היא בשנות ה־70 לחייה. נמוכה, שערהּ שיבה. לבושה בשחור. בפתח הדברים, היא נראתה כאילו היא מתקשה בתפעול כפתור ההשתקה. היא עדיין נראית נבוכה. היא אינה רגילה לזה. היא באה מעולם של זכויות יתר. העובדה שנכפה עליה להתעמת עם התנהגותה היא בבירור לא דבר מה שקרה בחייה בתדירות כלשהי. משקפיה האופנתיים נראים כאילו הם עלולים להחליק מקצה אפה.

עדה מס' 1: אני גם כועסת מאוד. אני כועסת על כך שאנשים מסוימים שעובדים ב____ עברו על החוק. אני כועסת על כך מאז 2007, ואני כועסת על כך שוב ב־2020. זה - זה - נראה לי ש -

יושבת ראש: אני יודעת שאת כועסת. ואני מצטערת, אבל זאת לא ההתנצלות שאנחנו מחפשים. התנצלת על הכאב שנגרם לאנשים, אבל לא התנצלת על התפקיד שמילאת במשבר ה____. אז, אני שואלת אותך שוב, האם תתנצלי על התפקיד שמילאת במשבר ה____?

עדה מס' 1: התלבטתי בשאלה הזאת. לאורך השנים שאלתי את עצמי. ניסיתי לפענח, מה יכולתי - האם היה משהו שיכולתי לעשות אחרת, על בסיס מה שידעתי אז, לא מה שאני יודעת היום. ואני מוכרחה לומר שלא - אני לא מצליחה למצוא שום דבר שהייתי עושה אחרת על בסיס מה שהאמנתי בו ושהבנתי אז ומה שנודע לי מפי ההנהלה בדיווחים שהובאו בפני חבר המנהלים ומה שנודע לי מעמיתי בחבר. וזה מטריד מאוד. וזה -

יושבת הראש פונה לעד מס' 2. הוא בן דודהּ של האישה בשחור: גבר צעיר, מטופח, לבוש חליפה ועניבה.

יושבת ראש: מר ____, האם תתנצל על התפקיד שמילאת...?

עד מס' 2: אני מסכים עם חלק ניכר ממה שבת דודי אמרה.

האם מישהו מצפה מהעדים להודות שהביאו לפרוץ מגפה? יש להניח שלא. ברור מאליו שקדמה לדיון הדרכה מפי סוללת עורכי דין כיצד עליהם לשמור על עצמם. אבל הצדקנות שבה הם מתנערים מאחריות רומזת על אפשרות נוספת: שהם עדיין לא השלימו עם אשמתם, או שפתחו בדבר מה שיצא משליטה בצורה שלא הצליחו להבין.

כעבור שעה מגיע רגע מכריע. חבר נוסף בוועדת החקירה - נכנה אותו הפוליטיקאי - פונה לעד מס' 3:

הפוליטיקאי: ד"ר ____, האם קרה אי־פעם שנושא תפקיד בחברת ____ ישב בכלא ולו יום אחד כתוצאה מפעילות של החברה?

עד מס' 3: אני סבור שלא.

איש מהעדים אינו רואה בעצמו אחראי. אבל נראה שגם אף אחד אחר לא.

הפוליטיקאי: גבירתי היושבת ראש, קל להתמלא בזעם נוכח העבירות של החֶברה הזאת, אבל מה עם הממשל שלנו שמאפשר חוסר אחריות ופשיעה תאגידיים מהסוג הזה ופוטר אותם מעונש?

הפוליטיקאי פונה לעד מס' 2, הגבר הצעיר. החברה המשפחתית שלו הגיעה זה עתה להסכם עם הממשל על יישוב שורה של כתבי אישום פליליים. הוא כיהן בעבר בחבר המנהלים של החברה והנו היורש הבלתי מעורער של האימפריה.

פוליטיקאי מס' 1: מר ____, האם במסגרת ההסכם עם משרד המשפטים נדרשתם להודות בעוולה או חבוּת או אחריות כלשהי לגרימת משבר ה___ בארצות הברית?

עד מס' 2: לא, לא נדרשנו.

פוליטיקאי מס' 1: האם רואיינת על ידי משרד המשפטים במסגרת החקירה הזאת, בנוגע לתפקידך במאורעות האלה?

עד מס' 2: לא.

פוליטיקאי מס' 1: האם אתה מקבל על עצמך אחריות לגרימת הסיוט שעבר על ארצות הברית במסגרת משבר ה____?

עד מס' 2: תראה, אף על פי שאני סבור שהתיעוד המלא, שעדיין לא שוחרר לציבור, יראה שהמשפחה שלנו וחבר המנהלים פעלו באופן חוקי ואתי, אני מקבל על עצמי אחריות מוסרית עמוקה לכך, מאחר שאני סבור שחרף כוונותינו הטובות ביותר ומיטב מאמצינו, המוצר שלנו, ____, נקשר בניצול לרעה ובהתמכרות, ו -

נקשר ב...

פוליטיקאי מס' 2: אתה בוחר להתנסח במשפט סביל כשאתה אומר "נקשר בניצול לרעה", מה שרומז שאיכשהו, אתה ובני משפחתך לא בדיוק הייתם מודעים למתרחש...

אם מקשיבים לכל שלוש השעות ו־39 הדקות שאורך השימוע, הצירוף האחד הזה נתקע בראש: "להתנסח במשפט סביל".

2.

לפני 25 שנה, ב"נקודת המפנה", ריתק אותי הרעיון שבמגפות חברתיות, דברים קטנים יכולים להביא לידי שינוי גדול. הגיתי כמה כללים כדי לתאר את מנגנון הפעולה הפנימי של הידבקות חברתית: כלל המיעוט, כוחו של ההקשר, יסוד הדביקות. טענתי שאפשר להשתמש בחוקי המגפה לשם קידום שינוי חיובי: קיצוץ שיעורי הפשיעה, לימוד ילדים איך לקרוא, צמצום עישון הסיגריות.

"הביטו בעולם סביבכם. אולי הוא נראה כמו מקום חסר רחמים ובלתי ניתן לשינוי, אבל הוא אינו כזה. בעזרת דחיפה קלה ביותר, בדיוק במקום הנכון, ניתן להביאו לנקודת מפנה".³

ב"נקמתה של נקודת המפנה", אני רוצה לבחון את צדן האפל של האפשרויות שחקרתי לפני כל כך הרבה שנים. אם די בדחיפה קלה ביותר לשנות את העולם, אזי האדם שיודע היכן ומתי לדחוף מחזיק בידיו כוח אמיתי. אז מיהם האנשים האלה? מהן כוונותיהם? באילו טכניקות הם משתמשים? בעולם אכיפת החוק, "פורנזיקה" או "זיהוי פלילי" מתייחסים לחקירת מקורותיו של מעשה פשע והיקפו: "סיבות, עבריינים ותוצאות". "נקמתה של נקודת המפנה" הוא ניסיון לערוך חקירה פורנזית של מגפות חברתיות.

בדפים הבאים אני עומד לקחת אתכם אל בניין משרדים מסתורי במיאמי שדייריו הם קבוצה מוזרה מאוד, אל ריטריט מנהלים במלון מריוט בבוסטון שהשתבש ללא תקנה, אל עיירה מושלמת לכאורה ששמה פּוֹפּלָר גרוֹב, לרחוב ללא מוצא בפאלו אלטו, ומשם למקומות ששמעתם עליהם וכאלה שלא. אנחנו עומדים לחקור מה מוזר בחינוך ולדורף, לפגוש אדם שנלחם נגד תופעת השימוש בסמים ונשכח מזמן בשם פול א' מאדֶן, להתוודע למינִי סדרת טלוויזיה משנות ה־70 ששינתה את העולם ולזקוף גבה לנוכח קבוצת רוגבי הנשים של אוניברסיטת הרווארד. בכל המקרים הללו נפגוש אנשים שבחרו - במתכוון או בבלי דעת, בווירטואוזיות או בזדוניות - בחירות ששינו את מהלכה וצורתה של תופעה מידבקת. ובכל אחד מן המקרים הללו הולידו ההתערבויות המדוברות שאלות שעלינו לענות עליהן ובעיות שעלינו לפתור. זוהי נקמתה של נקודת המפנה: אותם הכלים שאנו משתמשים בהם כדי לבנות עולם טוב יותר גם עלולים לשמש נגדנו.

ובסוף הספר אני מבקש להשתמש בכל הלקחים שליקטתי מכל אותן דוגמאות כדי לספר את סיפורם האמיתי של עדים מס' 1, מס' 2 ומס' 3.

פוליטיקאי מס' 1: יש לנו מכתב מאמא מקרוליינה הצפונית... שאיבדה את הבן שלה, בן 20, ועדיין לא התאוששה. היא אומרת, "הכאב גדול מדי. הוא גדול מכדי שאוכל לשאת אותו. אני מתקשה למצוא את הרצון לחיות ולהמשיך יום אחרי יום..."

מר ____, רציתי להציג את הסיפורים האלה שאנחנו מקבלים, ואני מבקש את תגובתך האישית לסיפורים האלה.
 

עד מס' 2 מתחיל לדבר. אבל קולו לא נשמע.

פוליטיקאי מס' 1: אני לא שומע. הוא מושתק.

העד מתעסק במחשב.

עד מס' 2: סליחה...

זאת ההתנצלות האמיתית הראשונה שיוצאת מפיו היום, על כך שלא ביטל את השתקת המיקרופון. הוא ממשיך:

אני חש אמפתיה, צער וחרטה עצומים על כך שמוצר כמו ___ שיוצר כדי לעזור לאנשים ואני מאמין שעזר למיליוני בני אדם נקשר גם בסיפורים מהסוג שאתה מספר. אני מצר על כך מאוד. ואני יודע שגם כל המשפחה שלנו מצרה על כך.

נקשר גם ב...

הגיע הזמן לנהל שיחה קשה על מגפות. עלינו להכיר בתפקיד שאנו עצמנו ממלאים ביצירתן. עלינו להיות כנים בנוגע לכל הדרכים העדינות ולא פעם סמויות מן העין שבהן אנחנו מנסים לערוך עליהן מניפולציה. נחוץ לנו מדריך למינֵי הקדחת והמחלות המידבקות הסובבים אותנו.