בשני העשורים הראשונים של המאה העשרים, שבסופם הוענק לו פרס נובל, שינה אלברט איינשטיין מן היסוד את תפיסת העולם הפיזיקלי המקובלת. איינשטיין היה הארכיטקט והמהנדס של הבנה חדשה של העולם הסובב אותנו. ב-1905, המכונה "שנת הפלאות", בהיותו פקיד במשרד הפטנטים בעיר ברן שבשווייץ, הוא פרסם ארבעה מאמרים שזעזעו את יסודות הפיזיקה הקלאסית. הוא ערער על הרעיון שהאור מתפשט במרחב כמו גל; הוא סיפק הוכחה משכנעת לקיום הממשי של אטומים; הוא הניח בסיס להבנה חדשה של המרחב והזמן והוא הראה שהמסה היא אחת מצורות האנרגיה. בשנה זו הניח איינשטיין את היסודות לשתי המהפכות הגדולות של הפיזיקה המודרנית: המהפכה של תורת הקוונטים והמהפכה של תורת היחסות. כעבור עשר שנים השלים את יצירת המופת שלו, "תורת היחסות הכללית", שהיא המקור לכל מה שאנחנו יודעים היום על היקום.
אלברט איינשטיין: יוצר תמונת עולם עוסק בכל ההישגים המדעיים הללו, הרעיונות שהובילו אליהם והמסקנות שלהם, ומתאר את האופן שבו שינו מן היסוד את עולם המושגים הפיזיקלי. הספר נוגע גם בתפיסותיו של איינשטיין מחוץ לעולם הפיזיקה, בכל הנושאים החשובים שעמדו על סדר היום של האנושות, ובמיוחד בענייני העם היהודי.
חנוך גוטפרוינד הוא פרופסור אמריטוס לפיזיקה עיונית באוניברסיטה העברית. שימש בתפקידי ניהול אקדמי באוניברסיטה: יושב ראש המכון לפיזיקה, יושב ראש המכון ללימודים מתקדמים, רקטור ונשיא. בשנים האחרונות משמש כאחראי אקדמי על ארכיון איינשטיין ועל פעילות מגוונת לשימור ולקידום מורשתו של איינשטיין בארץ ובעולם.
בשני העשורים הראשונים של המאה העשרים, שבסופם הוענק לו פרס נובל, שינה אלברט איינשטיין מן היסוד את תפיסת העולם הפיזיקלי המקובלת. איינשטיין היה הארכיטקט והמהנדס של הבנה חדשה של העולם הסובב אותנו. ב-1905, המכונה "שנת הפלאות", בהיותו פקיד במשרד הפטנטים בעיר ברן שבשווייץ, הוא פרסם ארבעה מאמרים שזעזעו את יסודות הפיזיקה הקלאסית. הוא ערער על הרעיון שהאור מתפשט במרחב כמו גל; הוא סיפק הוכחה משכנעת לקיום הממשי של אטומים; הוא הניח בסיס להבנה חדשה של המרחב והזמן והוא הראה שהמסה היא אחת מצורות האנרגיה. בשנה זו הניח איינשטיין את היסודות לשתי המהפכות הגדולות של הפיזיקה המודרנית: המהפכה של תורת הקוונטים והמהפכה של תורת היחסות. כעבור עשר שנים השלים את יצירת המופת שלו, "תורת היחסות הכללית", שהיא המקור לכל מה שאנחנו יודעים היום על היקום.
אלברט איינשטיין: יוצר תמונת עולם עוסק בכל ההישגים המדעיים הללו, הרעיונות שהובילו אליהם והמסקנות שלהם, ומתאר את האופן שבו שינו מן היסוד את עולם המושגים הפיזיקלי. הספר נוגע גם בתפיסותיו של איינשטיין מחוץ לעולם הפיזיקה, בכל הנושאים החשובים שעמדו על סדר היום של האנושות, ובמיוחד בענייני העם היהודי.
חנוך גוטפרוינד הוא פרופסור אמריטוס לפיזיקה עיונית באוניברסיטה העברית. שימש בתפקידי ניהול אקדמי באוניברסיטה: יושב ראש המכון לפיזיקה, יושב ראש המכון ללימודים מתקדמים, רקטור ונשיא. בשנים האחרונות משמש כאחראי אקדמי על ארכיון איינשטיין ועל פעילות מגוונת לשימור ולקידום מורשתו של איינשטיין בארץ ובעולם.
החוכמה מאין תבוא, שואל-תוהה החכם שבאדם. להגיע אל החוכמה, להיות חכם, לחיות חיי חוכמה: האם אפשר לממש תקווה זו, או האם זאת רק אשליה שהתרבות שלנו הורישה לנו?
הדרך הקלאסית אל החוכמה היא הפילוסופיה, ובעיקר תורותיהם של הפילוסופים של העת העתיקה אשר, לשיטתם, מטרת הפילוסופיה היא לכוון את האדם אל החיים הטובים, אל חיי החוכמה: על האדם להכיר את העולם שבו הוא חי כדי לדעת איך לחיות בו.
דרך הספרות היא דרך הדמיון, דרך הבדיון. הסופר בונה דמות של חכם כפי שהוא עצמו חולם עליה: ז'אק הפטליסט עם הפזמון החוזר שלו שהכול צפוי והרשות נתונה; זורבה היווני, האיש עם הפה הגדול והלב הרחב; איוון דניסביץ', האדם הפשוט שנקלע לבור תחתית ואינו מאבד את כבודו העצמי.
לבסוף דרך החיים: מזדמן לנו, גם אם לעתים נדירות, לפגוש בני־אדם אשר הופעתם והתנהגותם, האור הזוהר מהם, טוהר הלב שלהם, צניעותם המופלגת – כל אלה סימנים שקיימים חכמים חיים. מציאותם נוסכת תקווה לכמיהה שלנו אל החוכמה. נכון, החוכמה היא בלתי־אפשרית, ונשקפת כבלתי־ניתנת להשגה. ובכל זאת אנו, שאוהבים אותה, שואפים אליה, ומצויים תמיד, וללא הרף, בדרך אליה.
ז'אק שלנגר הוא פרופסור אמריטוס לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. ספריו בעברית: הפילוסופיה של שלמה אבן גבירול (מאגנס תש"ם 1979), דרכי פילוסופים (מאגנס תשנ"ז 1997), על החיים הטובים (כרמל תשס"ב 2002), מורה דרך לאוהב החוכמה (מאגנס תשס"ה 2005), בשבחי נפשי הגשמית ובשבחי מותי (כרמל תשס"ה 2005)
החוכמה מאין תבוא, שואל-תוהה החכם שבאדם. להגיע אל החוכמה, להיות חכם, לחיות חיי חוכמה: האם אפשר לממש תקווה זו, או האם זאת רק אשליה שהתרבות שלנו הורישה לנו?
הדרך הקלאסית אל החוכמה היא הפילוסופיה, ובעיקר תורותיהם של הפילוסופים של העת העתיקה אשר, לשיטתם, מטרת הפילוסופיה היא לכוון את האדם אל החיים הטובים, אל חיי החוכמה: על האדם להכיר את העולם שבו הוא חי כדי לדעת איך לחיות בו.
דרך הספרות היא דרך הדמיון, דרך הבדיון. הסופר בונה דמות של חכם כפי שהוא עצמו חולם עליה: ז'אק הפטליסט עם הפזמון החוזר שלו שהכול צפוי והרשות נתונה; זורבה היווני, האיש עם הפה הגדול והלב הרחב; איוון דניסביץ', האדם הפשוט שנקלע לבור תחתית ואינו מאבד את כבודו העצמי.
לבסוף דרך החיים: מזדמן לנו, גם אם לעתים נדירות, לפגוש בני־אדם אשר הופעתם והתנהגותם, האור הזוהר מהם, טוהר הלב שלהם, צניעותם המופלגת – כל אלה סימנים שקיימים חכמים חיים. מציאותם נוסכת תקווה לכמיהה שלנו אל החוכמה. נכון, החוכמה היא בלתי־אפשרית, ונשקפת כבלתי־ניתנת להשגה. ובכל זאת אנו, שאוהבים אותה, שואפים אליה, ומצויים תמיד, וללא הרף, בדרך אליה.
ז'אק שלנגר הוא פרופסור אמריטוס לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. ספריו בעברית: הפילוסופיה של שלמה אבן גבירול (מאגנס תש"ם 1979), דרכי פילוסופים (מאגנס תשנ"ז 1997), על החיים הטובים (כרמל תשס"ב 2002), מורה דרך לאוהב החוכמה (מאגנס תשס"ה 2005), בשבחי נפשי הגשמית ובשבחי מותי (כרמל תשס"ה 2005)
ספר הגות זה הוא מאגר אנציקלופדי של ידע ומחקר, המציג את הזיקה שבין ספרות ורפואה מנקודת מבטה הייחודית של המחברת, רופאה בהכשרתה המקצועית, אשר בשנים האחרונות עוסקת בכתיבת ספרי פרוזה והגות.
הספר דן בספרות ורפואה מנקודת מבטם של סופרים, משוררים, הוגי דעות ורופאים, ונכתב בעקבות התנסותה של המחברת בקורס ספרות ורפואה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב.
בהיבט הרפואי-מדעי כולל הספר סקירות היסטוריות של מחלות שהשפיעו על עולם הספרות, עם ניסיונות לבאר את פשרן בראי התקופה, לצד ניתוח אספקטים רפואיים חדשניים.
הספר מציג היבטים רפואיים-מדעיים ואתיים משולבים קטעים פואטיים, וסוקר השתקפויות של נושאים אלה בעולם העתיק, בקורפוס ההיפוקרטי ובכתבי גלנוס, כמו גם בימי הביניים, בתקופתם של אבן סינא והרמב"ם. כמו כן נסקרת התפתחותם בתרבות היהודית והעברית ובחוקי המדינה. מופיעים דיונים העוסקים במוות, בהמתות חסד, באתיקה רפואית ובההתייחסות המשפטית למוות.
עם שערי הספר נמנים גם שער נרחב העוסק בפסיכיאטריה ושער העוסק ברופאים במלחמת העולם השנייה.
בנושא הפסיכיאטריה - לצד סקירה היסטורית והתייחסות מעמיקה בספר מצד בכירי התחום, מופיעה התייחסות לאסכולת האנטי פסיכיאטריה, המציגה את הממד האחר בתחום מורכב זה. המחברת טוענת שלמרות ההתקדמות שחלה בתחום בהתבסס על המודל הביו-רפואי, תוך התמקדות בהיבטים הגנטיים והכימיים של הסיבות למחלות הנפש, הרי גם כיום נוהגת כל חברה על פי נורמות, השקפות עולם, אמונות וכללי התנהגות המתאימים לה, המסדירים את החיים בצוותא ומגדירים את שפיותה. סטייה ממערכת נורמטיבית זו מהווה איום על החברה, המגיבה בדחייתם ואכיפת הערכים הנראים בעיניה כהתנהגות נורמטיבית, לעתים אף בכוח.
גישתה הרב-ממדית של המחברת ביחס לדמותו של הרופא נבחנת בספר דרך נקודות מבט היסטוריות, אתיות, ספרותיות ופואטיות, כאשר לצד ההיבטים ההומניסטים, האידיאולוגיים, האלטרואיסטים והגדוּלה שבדמותו (הרמב"ם), נבחנת ביקורת על דמותו החוטאת בחטא ההיבריס, (עגנון), על "הטוב שברופאים לגיהינום" (תורה ותלמוד), על פחדיו וחוסר הביטחון שהוא מפגין בעת הטיפול בחוליו (בולגקוב), על מצב בריאותו (רבלה), על חמדנותו (מולייר), על נטייתו הפטרנליסטית (קרלוס ויליאמס), על אכזריותו (פוקו) ועוד.
הדילמות שביחסי רופא-חולה נידונות תוך התייחסות לטקסטים של סופרים קנוניים הבולטים בסצנת הספרות המקומית והעולמית, לרבות מחקר הייצוג הרפואי ביצירותיהם של א"ב יהושע, עמוס עוז, חיים באר, דן בניה סרי, אלי עמיר, וכן ביצירות פרי עטה של המחברת.
ספר הגות זה הוא מאגר אנציקלופדי של ידע ומחקר, המציג את הזיקה שבין ספרות ורפואה מנקודת מבטה הייחודית של המחברת, רופאה בהכשרתה המקצועית, אשר בשנים האחרונות עוסקת בכתיבת ספרי פרוזה והגות.
הספר דן בספרות ורפואה מנקודת מבטם של סופרים, משוררים, הוגי דעות ורופאים, ונכתב בעקבות התנסותה של המחברת בקורס ספרות ורפואה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב.
בהיבט הרפואי-מדעי כולל הספר סקירות היסטוריות של מחלות שהשפיעו על עולם הספרות, עם ניסיונות לבאר את פשרן בראי התקופה, לצד ניתוח אספקטים רפואיים חדשניים.
הספר מציג היבטים רפואיים-מדעיים ואתיים משולבים קטעים פואטיים, וסוקר השתקפויות של נושאים אלה בעולם העתיק, בקורפוס ההיפוקרטי ובכתבי גלנוס, כמו גם בימי הביניים, בתקופתם של אבן סינא והרמב"ם. כמו כן נסקרת התפתחותם בתרבות היהודית והעברית ובחוקי המדינה. מופיעים דיונים העוסקים במוות, בהמתות חסד, באתיקה רפואית ובההתייחסות המשפטית למוות.
עם שערי הספר נמנים גם שער נרחב העוסק בפסיכיאטריה ושער העוסק ברופאים במלחמת העולם השנייה.
בנושא הפסיכיאטריה - לצד סקירה היסטורית והתייחסות מעמיקה בספר מצד בכירי התחום, מופיעה התייחסות לאסכולת האנטי פסיכיאטריה, המציגה את הממד האחר בתחום מורכב זה. המחברת טוענת שלמרות ההתקדמות שחלה בתחום בהתבסס על המודל הביו-רפואי, תוך התמקדות בהיבטים הגנטיים והכימיים של הסיבות למחלות הנפש, הרי גם כיום נוהגת כל חברה על פי נורמות, השקפות עולם, אמונות וכללי התנהגות המתאימים לה, המסדירים את החיים בצוותא ומגדירים את שפיותה. סטייה ממערכת נורמטיבית זו מהווה איום על החברה, המגיבה בדחייתם ואכיפת הערכים הנראים בעיניה כהתנהגות נורמטיבית, לעתים אף בכוח.
גישתה הרב-ממדית של המחברת ביחס לדמותו של הרופא נבחנת בספר דרך נקודות מבט היסטוריות, אתיות, ספרותיות ופואטיות, כאשר לצד ההיבטים ההומניסטים, האידיאולוגיים, האלטרואיסטים והגדוּלה שבדמותו (הרמב"ם), נבחנת ביקורת על דמותו החוטאת בחטא ההיבריס, (עגנון), על "הטוב שברופאים לגיהינום" (תורה ותלמוד), על פחדיו וחוסר הביטחון שהוא מפגין בעת הטיפול בחוליו (בולגקוב), על מצב בריאותו (רבלה), על חמדנותו (מולייר), על נטייתו הפטרנליסטית (קרלוס ויליאמס), על אכזריותו (פוקו) ועוד.
הדילמות שביחסי רופא-חולה נידונות תוך התייחסות לטקסטים של סופרים קנוניים הבולטים בסצנת הספרות המקומית והעולמית, לרבות מחקר הייצוג הרפואי ביצירותיהם של א"ב יהושע, עמוס עוז, חיים באר, דן בניה סרי, אלי עמיר, וכן ביצירות פרי עטה של המחברת.
ספר הגות זה על שמונת כרכיו, מהווה מאגר אנציקלופדי של ידע ומחקר המציג את הזיקה שבין ספרות ורפואה מנקודת מבטה הייחודית של המחברת, רופאה וסופרת. הספר נכתב בעקבות קורס ספרות ורפואה, שאותו יזמה ותכננה בשנת 2010 ושאותו היא מלמדת בפקולטה לרפואה שבאוניברסיטת תל-אביב. (ניתן לצפות ביו-טיוב).
הספר מציג היבטים רפואיים- מדעיים ואתיים משולבים קטעים פואטיים וסוקר נושאים אלו בעולם העתיק, בקורפוס ההיפוקרטי, בכתבי גלנוס, כמו גם בימי הביניים, בתקופתם של אבן סינא והרמב"ם, לו מוקדש הכרך החמישי. כמו כן נסקרת התפתחותם בתרבות היהודית והעברית ובחוקי המדינה תוך התייחסות לאתיקה רפואית. בהיבט הרפואי- מדעי כוללת המחברת בספר סקירות היסטוריות של מחלות שהשפיעו על עולם הספרות וניסיונות לבאר את פשרן בראי התקופה, לצד ניתוח אספקטים רפואיים וביוטכנולוגים חדשניים. בספר כלולים גם שער נרחב העוסק בפסיכיאטריה ושער העוסק ברופאים במלחמת העולם השנייה.
הכרך השישי עוסק ברפואה החדשה ודמותו של הרופא בעידן המידע והביוטכנולוגיה תוך הדגשת חשיבותו של רופא בשר ודם לעומת הרובוט, דיון בדילמות אתיות חדשות ומתייחס לתגליותיהם של סופרי המדע הדמיוני לדורותיהם. הכרך השביעי מתמקד במגפות בספרות ובהקשרן הרפואי. חלק נכבד מוקדש לסקירה מדעית של פנדמיית הקורונה, לפיתוח חיסונים, להאצת השימוש בביוטכנולוגיה ולהשלכות האתיות-חברתיות.
הכרך הנוכחי, השמיני בסדרה, עוסק בשבע מיצירותיהם של סופרים נודעים במרחב דוברי הגרמנית בין שתי המלחמות: שטפן צווייג, ארתור שניצלר, תומאס מאן ופרנץ וורפל. מעבר לניתוח מעמיק של היצירות והתמקדות ברקע ההיסטורי, החברתי והאישי של המחברים, מכיל הכרך התייחסות לעולם הרפואה בתקופתם. גישתה הרב ממדית של המחברת ביחס לדמותו של הרופא ולדילמות שביחסי רופא-חולה מתבטאת גם בהשוואה לנהוג בימינו.
סדרת הספרים זיכתה את המחברת בפרס איינהורן לחקר ספרות ורפואה לשנת 2021.
"ד"ר לימור שרייבמן-שריר, רופאה וסופרת, מיטיבה לגייס עבורכם את אונה במיטבה כשהיא מביאה לידיכם את משמעות מקצוע הרפואה מחד, באיור מספר רב של יצירות ספרותיות ודיונים היסטוריים ומאידך, בהתעמקות במחקרים מדעיים -חדשניים.מאין ספק שספר זה יהווה כיוון דרך למחשבה כיצד למצוא משמעות לעיסוק במקצוע הרפואה, גם בעתות קשות ועל סף ייאוש. יש בספר הארה הומניסטית ופילוסופית על אודות משמעות החיים ועל הצורך של הרופא להיות אידיאליסט ואידיאולוג, שכן בבסיס מקצוע הרפואה מצויות השאלות האתיות, והרופא כאיש מוסר, ימצא הרבה כיווני דרך והכוונות מאירות עיניים בספר מחונן, מבריק ובהיר זה". - פרופ' שלמה שוהם
ספר הגות זה על שמונת כרכיו, מהווה מאגר אנציקלופדי של ידע ומחקר המציג את הזיקה שבין ספרות ורפואה מנקודת מבטה הייחודית של המחברת, רופאה וסופרת. הספר נכתב בעקבות קורס ספרות ורפואה, שאותו יזמה ותכננה בשנת 2010 ושאותו היא מלמדת בפקולטה לרפואה שבאוניברסיטת תל-אביב. (ניתן לצפות ביו-טיוב).
הספר מציג היבטים רפואיים- מדעיים ואתיים משולבים קטעים פואטיים וסוקר נושאים אלו בעולם העתיק, בקורפוס ההיפוקרטי, בכתבי גלנוס, כמו גם בימי הביניים, בתקופתם של אבן סינא והרמב"ם, לו מוקדש הכרך החמישי. כמו כן נסקרת התפתחותם בתרבות היהודית והעברית ובחוקי המדינה תוך התייחסות לאתיקה רפואית. בהיבט הרפואי- מדעי כוללת המחברת בספר סקירות היסטוריות של מחלות שהשפיעו על עולם הספרות וניסיונות לבאר את פשרן בראי התקופה, לצד ניתוח אספקטים רפואיים וביוטכנולוגים חדשניים. בספר כלולים גם שער נרחב העוסק בפסיכיאטריה ושער העוסק ברופאים במלחמת העולם השנייה.
הכרך השישי עוסק ברפואה החדשה ודמותו של הרופא בעידן המידע והביוטכנולוגיה תוך הדגשת חשיבותו של רופא בשר ודם לעומת הרובוט, דיון בדילמות אתיות חדשות ומתייחס לתגליותיהם של סופרי המדע הדמיוני לדורותיהם. הכרך השביעי מתמקד במגפות בספרות ובהקשרן הרפואי. חלק נכבד מוקדש לסקירה מדעית של פנדמיית הקורונה, לפיתוח חיסונים, להאצת השימוש בביוטכנולוגיה ולהשלכות האתיות-חברתיות.
הכרך הנוכחי, השמיני בסדרה, עוסק בשבע מיצירותיהם של סופרים נודעים במרחב דוברי הגרמנית בין שתי המלחמות: שטפן צווייג, ארתור שניצלר, תומאס מאן ופרנץ וורפל. מעבר לניתוח מעמיק של היצירות והתמקדות ברקע ההיסטורי, החברתי והאישי של המחברים, מכיל הכרך התייחסות לעולם הרפואה בתקופתם. גישתה הרב ממדית של המחברת ביחס לדמותו של הרופא ולדילמות שביחסי רופא-חולה מתבטאת גם בהשוואה לנהוג בימינו.
סדרת הספרים זיכתה את המחברת בפרס איינהורן לחקר ספרות ורפואה לשנת 2021.
"ד"ר לימור שרייבמן-שריר, רופאה וסופרת, מיטיבה לגייס עבורכם את אונה במיטבה כשהיא מביאה לידיכם את משמעות מקצוע הרפואה מחד, באיור מספר רב של יצירות ספרותיות ודיונים היסטוריים ומאידך, בהתעמקות במחקרים מדעיים -חדשניים.מאין ספק שספר זה יהווה כיוון דרך למחשבה כיצד למצוא משמעות לעיסוק במקצוע הרפואה, גם בעתות קשות ועל סף ייאוש. יש בספר הארה הומניסטית ופילוסופית על אודות משמעות החיים ועל הצורך של הרופא להיות אידיאליסט ואידיאולוג, שכן בבסיס מקצוע הרפואה מצויות השאלות האתיות, והרופא כאיש מוסר, ימצא הרבה כיווני דרך והכוונות מאירות עיניים בספר מחונן, מבריק ובהיר זה". - פרופ' שלמה שוהם
מתווה לפסיכולוגיה מדעית (1895), אשר מובא כאן לראשונה בעברית, הוא למעשה חיבורו המטאפסיכולוגי הראשון של פרויד, חיבור המבקש להכפיף את הפסיכולוגיה והפסיכופתולוגיה לחוקים של מדעי הטבע. שתי מטרות מוצהרות עמדו לנגד עיניו, שתיהן מטרות האופייניות למחקר הרפואי של אותם ימים: לחקור נקודת מבט כמותית כבסיס נוירולוגי לפסיכולוגיה, ולהיעזר בפסיכופתולוגיה להבנת הפסיכולוגיה התקינה. מכאן נולד שמו בתרגום לאנגלית כ"פרויקט לפסיכולוגיה מדעית".
וכך כתב פרויד לידידו ואיש סודו, הרופא הברלינאי וליהלם פליס, במכתבו מיום 25.5.1895: "במהלך השבועות האחרונים הקדשתי כל רגע פנוי לעבודה זו. ביליתי את שעות הלילה בין 23:00-02:00 בפינטוזים, פרשנויות וניחושים, ולא חדלתי אלא רק משהגעתי לידי אבסורד או משעבדתי יתר על המידה באופן כה קשה עד שלמען האמת לא נותר בי עניין לפעילויותיי הרפואיות היומיומיות. יחד עם זאת, יחלוף עוד זמן רב בטרם תוכל לשאול אותי על אודות התוצאות".
למרות אופיו המדעי של החיבור, ולמרות היותו מהמוקדמים שכתב פרויד, המתווה מכיל בתוכו את תמצית רעיונותיו של פרויד לעתיד, גרעין תפיסותיו את הנפש ותשתית מושגית של עולמו התיאורטי. מכאן חשיבותו של המתווה כלימוד מבואי־יסודי כמעט לכל משנתו של פרויד בארבעים השנים שלאחריו. יחד עם זאת, חיבור זה לא הוקצע מעולם על ידי פרויד כך שיהיה ראוי לפרסום. נהפוך הוא, פרויד השמידו ככל הנראה ולא הזכירו מפורשות עוד לעולם, ואת הימצאו בידינו יש לזקוף לצרור מכתבי פרויד אשר נמצא בעיזבונו של פליס ושרד תלאות מרובות.
הטקסט עצמו רווי קיצורים, סימנים והדגשות, ולעיתים הוא סבוך להבנה; אולי בשל כל אלה נפקד מקומו מהלימוד הבסיסי של התיאוריה הפסיכואנליטית במשך שנים רבות. אולם עתה, משמצוי הוא בידינו בעברית – מסודר ומוער – עשוי המתווה להיות כר פורה ללימוד וחקר יסודות התיאוריה הפרוידיאנית.
מתווה לפסיכולוגיה מדעית (1895), אשר מובא כאן לראשונה בעברית, הוא למעשה חיבורו המטאפסיכולוגי הראשון של פרויד, חיבור המבקש להכפיף את הפסיכולוגיה והפסיכופתולוגיה לחוקים של מדעי הטבע. שתי מטרות מוצהרות עמדו לנגד עיניו, שתיהן מטרות האופייניות למחקר הרפואי של אותם ימים: לחקור נקודת מבט כמותית כבסיס נוירולוגי לפסיכולוגיה, ולהיעזר בפסיכופתולוגיה להבנת הפסיכולוגיה התקינה. מכאן נולד שמו בתרגום לאנגלית כ"פרויקט לפסיכולוגיה מדעית".
וכך כתב פרויד לידידו ואיש סודו, הרופא הברלינאי וליהלם פליס, במכתבו מיום 25.5.1895: "במהלך השבועות האחרונים הקדשתי כל רגע פנוי לעבודה זו. ביליתי את שעות הלילה בין 23:00-02:00 בפינטוזים, פרשנויות וניחושים, ולא חדלתי אלא רק משהגעתי לידי אבסורד או משעבדתי יתר על המידה באופן כה קשה עד שלמען האמת לא נותר בי עניין לפעילויותיי הרפואיות היומיומיות. יחד עם זאת, יחלוף עוד זמן רב בטרם תוכל לשאול אותי על אודות התוצאות".
למרות אופיו המדעי של החיבור, ולמרות היותו מהמוקדמים שכתב פרויד, המתווה מכיל בתוכו את תמצית רעיונותיו של פרויד לעתיד, גרעין תפיסותיו את הנפש ותשתית מושגית של עולמו התיאורטי. מכאן חשיבותו של המתווה כלימוד מבואי־יסודי כמעט לכל משנתו של פרויד בארבעים השנים שלאחריו. יחד עם זאת, חיבור זה לא הוקצע מעולם על ידי פרויד כך שיהיה ראוי לפרסום. נהפוך הוא, פרויד השמידו ככל הנראה ולא הזכירו מפורשות עוד לעולם, ואת הימצאו בידינו יש לזקוף לצרור מכתבי פרויד אשר נמצא בעיזבונו של פליס ושרד תלאות מרובות.
הטקסט עצמו רווי קיצורים, סימנים והדגשות, ולעיתים הוא סבוך להבנה; אולי בשל כל אלה נפקד מקומו מהלימוד הבסיסי של התיאוריה הפסיכואנליטית במשך שנים רבות. אולם עתה, משמצוי הוא בידינו בעברית – מסודר ומוער – עשוי המתווה להיות כר פורה ללימוד וחקר יסודות התיאוריה הפרוידיאנית.
לייבניץ? מי היה לייבניץ? קודם כל איש מדהים בהיקף תחומי ההתעניינות שלו, ברוחב הידיעה העצום שלו, בכמות החידושים, התגליות וההמצאות שהספיק לעשות בחייו. רבים זוכרים בעיקר את האמירה שלו כי עולמנו הוא "הטוב בכל העולמות האפשריים", אבל גוטפריד וילהלם לייבניץ (1716-1646) היה הרבה יותר מזה: מתמטיקאי, היסטוריון, ממציא, פילוסוף, נוסע מתמיד עם קשרים נרחבים עם מלומדים ואנשי שררה – איש אשכולות ענק שמרבים להשוות אותו לאריסטו. העיזבון שלו כולל כ־100,000 דפים וכ־20,000 מכתבים. כבר עשרות שנים עובדים חוקרים על הוצאה לאור של כתביו, וייקח עוד עשרות שנים עד שהמפעל הזה יושלם.
איך כותבים ביוגרפיה של איש כזה? הספר לייבניץ, מאת מיכאל קֶמְפֶּה, עושה זאת בדרך מקורית. ב־1675 אנחנו פוגשים את לייבניץ בפריז, שם הוא מעלה בפעם הראשונה על הכתב את הסימן של החשבון הדיפרנציאלי – רגע מכונן במתמטיקה. כעבור עשר שנים, בהרי הַרְץ שבצפון גרמניה, הוא עורך ניסיונות בטחנות רוח. בגיל חמישים הוא בחצר הנסיך־הבוחר בהנובר, איש סודה של הנסיכה סופי. בברלין, ב־1703, הוא עורך חישובים באמצעות הספרות 1 ו־0 – השיטה הבינארית שהקוד הדיגיטלי של ימינו מבוסס עליה.
ב־1710 הוא משלים את חיבורו התיאולוגי החשוב ביותר, תיאוֹדיצֵיאָה. ובאחרית ימיו הוא מייעץ לשליטים כמו הקיסר קרל השישי והצאר פיוטר הראשון, כדי לעצב את עתידה של אירופה.
כך, בשבעה פרקים שמתארים שבעה ימים בחייו של לייבניץ, מעניק לנו מיכאל קֶמְפֶּה הצצה מרתקת גם אל ההגות וגם אל חיי היומיום של המלומד הדגול ומספר את הסיפור של אחד מגדולי ההוגים מאז ומעולם.
"מיכאל קמפה כתב ביוגרפיה של לייבניץ לזמננו. קשה לעשות צדק עם נפש כל-כך עשירה, או אפילו להתקרב לכך. אבל קמפה עשה זאת בהצלחה." – דניאל קלמן, מחבר הספר מודדים את העולם
לייבניץ? מי היה לייבניץ? קודם כל איש מדהים בהיקף תחומי ההתעניינות שלו, ברוחב הידיעה העצום שלו, בכמות החידושים, התגליות וההמצאות שהספיק לעשות בחייו. רבים זוכרים בעיקר את האמירה שלו כי עולמנו הוא "הטוב בכל העולמות האפשריים", אבל גוטפריד וילהלם לייבניץ (1716-1646) היה הרבה יותר מזה: מתמטיקאי, היסטוריון, ממציא, פילוסוף, נוסע מתמיד עם קשרים נרחבים עם מלומדים ואנשי שררה – איש אשכולות ענק שמרבים להשוות אותו לאריסטו. העיזבון שלו כולל כ־100,000 דפים וכ־20,000 מכתבים. כבר עשרות שנים עובדים חוקרים על הוצאה לאור של כתביו, וייקח עוד עשרות שנים עד שהמפעל הזה יושלם.
איך כותבים ביוגרפיה של איש כזה? הספר לייבניץ, מאת מיכאל קֶמְפֶּה, עושה זאת בדרך מקורית. ב־1675 אנחנו פוגשים את לייבניץ בפריז, שם הוא מעלה בפעם הראשונה על הכתב את הסימן של החשבון הדיפרנציאלי – רגע מכונן במתמטיקה. כעבור עשר שנים, בהרי הַרְץ שבצפון גרמניה, הוא עורך ניסיונות בטחנות רוח. בגיל חמישים הוא בחצר הנסיך־הבוחר בהנובר, איש סודה של הנסיכה סופי. בברלין, ב־1703, הוא עורך חישובים באמצעות הספרות 1 ו־0 – השיטה הבינארית שהקוד הדיגיטלי של ימינו מבוסס עליה.
ב־1710 הוא משלים את חיבורו התיאולוגי החשוב ביותר, תיאוֹדיצֵיאָה. ובאחרית ימיו הוא מייעץ לשליטים כמו הקיסר קרל השישי והצאר פיוטר הראשון, כדי לעצב את עתידה של אירופה.
כך, בשבעה פרקים שמתארים שבעה ימים בחייו של לייבניץ, מעניק לנו מיכאל קֶמְפֶּה הצצה מרתקת גם אל ההגות וגם אל חיי היומיום של המלומד הדגול ומספר את הסיפור של אחד מגדולי ההוגים מאז ומעולם.
"מיכאל קמפה כתב ביוגרפיה של לייבניץ לזמננו. קשה לעשות צדק עם נפש כל-כך עשירה, או אפילו להתקרב לכך. אבל קמפה עשה זאת בהצלחה." – דניאל קלמן, מחבר הספר מודדים את העולם
אוהבים להתפלסף? רוצים לקחת חלק במסע הפילוסופי הבלתי נגמר של האנושות? מה הייתם אומרים אם היו מציעים לקפל עבורכם יותר מאלפיים שנה מאוצרות הידע של ההוגים והפילוסופים הכי הגדולים בעבר הרחוק והקרוב לכדי ספר קטן ומיוחד?
כל הפילוסופיה על רגל אחת מציע לכם, בשפה יומיומית ועכשווית, להיחשף לתחום מרתק, מורכב, מעמיק, מפתיע וייחודי.
ספר זה, יכול לרענן את החיים שלכם, תוך מפגש עם הגותם של עשרות פילוסופים, מוכרים יותר ומוכרים פחות מרחבי הגלובוס. כחלק מהמפגש, תוכלו לטעום את הגותו של הפילוסוף, להיחשף לאנקדוטות משעשעות וגם לציטוטים שנכנסו לפנתיאון.
שלמה יעקובוביץ אוהב להתפלסף. חוץ מעולם הפילוסופיה, הינו גם עורך דין וסופר. הספרים שחיבר עוסקים בנושאים מגוונים כדוגמת גנטיקה, משפט, הלכה וחלומות. ליעקובוביץ חמישה תארים אקדמיים שונים ועוד תעודות רבות שצבר על רגל אחת.
אוהבים להתפלסף? רוצים לקחת חלק במסע הפילוסופי הבלתי נגמר של האנושות? מה הייתם אומרים אם היו מציעים לקפל עבורכם יותר מאלפיים שנה מאוצרות הידע של ההוגים והפילוסופים הכי הגדולים בעבר הרחוק והקרוב לכדי ספר קטן ומיוחד?
כל הפילוסופיה על רגל אחת מציע לכם, בשפה יומיומית ועכשווית, להיחשף לתחום מרתק, מורכב, מעמיק, מפתיע וייחודי.
ספר זה, יכול לרענן את החיים שלכם, תוך מפגש עם הגותם של עשרות פילוסופים, מוכרים יותר ומוכרים פחות מרחבי הגלובוס. כחלק מהמפגש, תוכלו לטעום את הגותו של הפילוסוף, להיחשף לאנקדוטות משעשעות וגם לציטוטים שנכנסו לפנתיאון.
שלמה יעקובוביץ אוהב להתפלסף. חוץ מעולם הפילוסופיה, הינו גם עורך דין וסופר. הספרים שחיבר עוסקים בנושאים מגוונים כדוגמת גנטיקה, משפט, הלכה וחלומות. ליעקובוביץ חמישה תארים אקדמיים שונים ועוד תעודות רבות שצבר על רגל אחת.
"אגב דיוני בלאונרדו תעיתי כה הרחק, עד שפתאום אינני יודע איך לחזור אל עצמי" [פול ואלרי]
פול ואלרי ראה בלאונרדו דה וינצ'י איש אשכולות אולטימטיבי, התגלמות גאונית של השכל והרוח, הדמיון והיצירתיות הרב־תחומית, שאין לה אח ורע בתולדות האנושות. ובמידה לא מעטה, אך בענווה המתבקשת, השתקפות מסוימת של עצמו, או לפחות של מי שהיה רוצה להיות. [ראובן מירן]
"אגב דיוני בלאונרדו תעיתי כה הרחק, עד שפתאום אינני יודע איך לחזור אל עצמי" [פול ואלרי]
פול ואלרי ראה בלאונרדו דה וינצ'י איש אשכולות אולטימטיבי, התגלמות גאונית של השכל והרוח, הדמיון והיצירתיות הרב־תחומית, שאין לה אח ורע בתולדות האנושות. ובמידה לא מעטה, אך בענווה המתבקשת, השתקפות מסוימת של עצמו, או לפחות של מי שהיה רוצה להיות. [ראובן מירן]
ריאיון זה, שהוקלט ב־12 בספטמבר 1965 וככל הנראה לא נערך, וכן ונספחיו, אינם מיועדים למדעני גרעין או למלומדי אקדמיה שהתמחותם בהיסטוריה של האטום בארצות הברית. להם, קרוב לוודאי, הדברים לא יחדשו דבר. אבל אנחנו, כהדיוטות גמורים בנושא, מצאנו בו עניין והזדמנות להרחיב את אופקינו ולהעשיר את ידיעותינו הדלות בתחום הזה, ולהתרשם מאישיותו של הגאון הטרגי שעתיד האנושות – או השמדתה – נתונים במידה לא מעטה בידיו, רוברט אופנהיימר. אנחנו מקווים שתמצאו בו גם אתם עניין ואולי גם משמעות.
ריאיון זה, שהוקלט ב־12 בספטמבר 1965 וככל הנראה לא נערך, וכן ונספחיו, אינם מיועדים למדעני גרעין או למלומדי אקדמיה שהתמחותם בהיסטוריה של האטום בארצות הברית. להם, קרוב לוודאי, הדברים לא יחדשו דבר. אבל אנחנו, כהדיוטות גמורים בנושא, מצאנו בו עניין והזדמנות להרחיב את אופקינו ולהעשיר את ידיעותינו הדלות בתחום הזה, ולהתרשם מאישיותו של הגאון הטרגי שעתיד האנושות – או השמדתה – נתונים במידה לא מעטה בידיו, רוברט אופנהיימר. אנחנו מקווים שתמצאו בו גם אתם עניין ואולי גם משמעות.
אחד הדברים המדהימים ביותר בעם היהודי במהלך אלפי השנים האחרונות היה היצירתיות שלו בתחומים רבים, במיוחד במדע. הם גם היו מרשימים בהשתתפותם בהטלת ספק בערכים, בפירוק דוגמות ובשיבוש כוחות נסתרים.
עלינו להדגיש את העובדה שתרומת היהודים למדע לא הייתה פרופורציונלית לאחוז האוכלוסייה שהם מייצגים. בהמחשת חייהם ועבודתם של 33 זוכי פרס נובל בפיזיקה, המחבר מנתח את הגורמים שהעדיפו את פריצות הדרך המופלאות הללו על ידי חוקרים יהודים.
"בחלקו הראשון של הספר, המחבר מראה לנו בבקיאות רבה שהחיפוש והכבוד הרב לידע סימנו מאז ומתמיד את הקהילות היהודיות. החלק השני מראה לנו פרסקו מרשים של הפיזיקה העכשווית שבה, בביוגרפיה אחת של פרס נובל לאחר אחר עם טקסטים תוססים וקלים לקריאה, אנו עוקבים אחר התפתחותו של אפוס יפהפה לאורך כל המאה העשרים." - מתוך ההקדמה מאת מוריס ג'ייקוב, מנהל מחלקת פיזיקה תאורטית ב-CERN.
(European Organization for Nuclear Research)
יצחק בן־גיגי הוא דוקטור לפיזיקה מאוניברסיטת ז'נבה. הוא פיזיקאי והיסטוריון של המדע ומחברם של עשרה ספרים. הוא חוקר לשעבר בקרן הלאומית למדע השוויצרית ולשעבר עמית מחקר באוניברסיטת ברקלי, קליפורניה - University of Berkeley, California הוא פרופסור בדימוס באוניברסיטת ז'נבה.
אחד הדברים המדהימים ביותר בעם היהודי במהלך אלפי השנים האחרונות היה היצירתיות שלו בתחומים רבים, במיוחד במדע. הם גם היו מרשימים בהשתתפותם בהטלת ספק בערכים, בפירוק דוגמות ובשיבוש כוחות נסתרים.
עלינו להדגיש את העובדה שתרומת היהודים למדע לא הייתה פרופורציונלית לאחוז האוכלוסייה שהם מייצגים. בהמחשת חייהם ועבודתם של 33 זוכי פרס נובל בפיזיקה, המחבר מנתח את הגורמים שהעדיפו את פריצות הדרך המופלאות הללו על ידי חוקרים יהודים.
"בחלקו הראשון של הספר, המחבר מראה לנו בבקיאות רבה שהחיפוש והכבוד הרב לידע סימנו מאז ומתמיד את הקהילות היהודיות. החלק השני מראה לנו פרסקו מרשים של הפיזיקה העכשווית שבה, בביוגרפיה אחת של פרס נובל לאחר אחר עם טקסטים תוססים וקלים לקריאה, אנו עוקבים אחר התפתחותו של אפוס יפהפה לאורך כל המאה העשרים." - מתוך ההקדמה מאת מוריס ג'ייקוב, מנהל מחלקת פיזיקה תאורטית ב-CERN.
(European Organization for Nuclear Research)
יצחק בן־גיגי הוא דוקטור לפיזיקה מאוניברסיטת ז'נבה. הוא פיזיקאי והיסטוריון של המדע ומחברם של עשרה ספרים. הוא חוקר לשעבר בקרן הלאומית למדע השוויצרית ולשעבר עמית מחקר באוניברסיטת ברקלי, קליפורניה - University of Berkeley, California הוא פרופסור בדימוס באוניברסיטת ז'נבה.
ממרחב של על-זמן ועל-חלל, מקום שבו אפשר לראות את הדברים מן הקצה אל הקצה, מאינסוף אחד לאינסוף אחר – מספר לנו אלבר קאמי האהוב, שכתב יצירות אלמותיות וחד-פעמיות כמו "הַזָּר" והַדֶּבֶר", את סיפור חייו המרתק. כיצד הפך סופר והוגה דעות מטאורי בתקופה רעה וקשה למין האנושי וכיצד שרט בתקופה קצרה את תודעת הפרט, הכלל והתרבות. קאמי מסתובב ביצירה זו כרוח גדולה בעולם ויכול להגיב על דברים שקרו לפני מותו ולאחריו, בהקשרו. לעתים נדמה שפס של מנגינה נוסע ממעל, מושך בחוטים ולא מרפה לרגע, ובלשונו: "אומרים שצריך פסיכופת כדי להילחם בפסיכופת. הנה לאן שנקלענו, מרחץ דמים שכזה. מאה איומה! האדם שנשללה ממנו הזכות לומר לא – הופך לעבד." אין ספק, זהו מונולוג שבו העלילה נעה מעוני פיזי מנוול אל עושר רוחני גדול.
רן יגיל, יליד 1968, סופר, עורך ומבקר ספרות. ממקימי ומעורכי "עמדה", ביטאון לספרות. שימש כמבקר ספרות ב"הארץ" וב"מעריב". כתב עד כה 11 ספרים, זכה על כך במלגות ובפרסים. מעורכי כתב-העת האינטרנטי לספרות "יקוד". כותב ביקורות, טורים, הומאז'ים ורשימות באתר לספרות "סלונט". מלמד כתיבה יוצרת ועריכה "בבית הספר לאמנויות המילה", מנהל מועדוני קריאה, משמש עורך לשון של פרסומות בטלוויזיה, כיום כותב טור על ספרות עברית ויהודית מזווית אחרת במוסף התרבות של עיתון "גלובס".
ממרחב של על-זמן ועל-חלל, מקום שבו אפשר לראות את הדברים מן הקצה אל הקצה, מאינסוף אחד לאינסוף אחר – מספר לנו אלבר קאמי האהוב, שכתב יצירות אלמותיות וחד-פעמיות כמו "הַזָּר" והַדֶּבֶר", את סיפור חייו המרתק. כיצד הפך סופר והוגה דעות מטאורי בתקופה רעה וקשה למין האנושי וכיצד שרט בתקופה קצרה את תודעת הפרט, הכלל והתרבות. קאמי מסתובב ביצירה זו כרוח גדולה בעולם ויכול להגיב על דברים שקרו לפני מותו ולאחריו, בהקשרו. לעתים נדמה שפס של מנגינה נוסע ממעל, מושך בחוטים ולא מרפה לרגע, ובלשונו: "אומרים שצריך פסיכופת כדי להילחם בפסיכופת. הנה לאן שנקלענו, מרחץ דמים שכזה. מאה איומה! האדם שנשללה ממנו הזכות לומר לא – הופך לעבד." אין ספק, זהו מונולוג שבו העלילה נעה מעוני פיזי מנוול אל עושר רוחני גדול.
רן יגיל, יליד 1968, סופר, עורך ומבקר ספרות. ממקימי ומעורכי "עמדה", ביטאון לספרות. שימש כמבקר ספרות ב"הארץ" וב"מעריב". כתב עד כה 11 ספרים, זכה על כך במלגות ובפרסים. מעורכי כתב-העת האינטרנטי לספרות "יקוד". כותב ביקורות, טורים, הומאז'ים ורשימות באתר לספרות "סלונט". מלמד כתיבה יוצרת ועריכה "בבית הספר לאמנויות המילה", מנהל מועדוני קריאה, משמש עורך לשון של פרסומות בטלוויזיה, כיום כותב טור על ספרות עברית ויהודית מזווית אחרת במוסף התרבות של עיתון "גלובס".
לאחר שנתיים של עבודה מאומצת, מציג בפנינו הביוגרף המחונן וולטר אייזקסון, מחבר הביוגרפיות על סטיב ג'ובס,
אלברט איינשטיין וליאונרדו דה וינצ'י, את סיפורו של היזם המרתק ומעורר המחלוקת ביותר בעולם: אילון מאסק.
מאסק, שהוביל את העולם לעידן של כלי רכב חשמליים, חקר החלל בידי חברות מסחריות ובינה מלאכותית, והשתלט לבסוף גם על טוויטר, הוא איש של חזון ושל שבירת מוסכמות, וסיפורו המובא כאן לראשונה הוא, בה בעת, אינטימי ומדהים. כשאילון מאסק היה ילד בדרום אפריקה, הוא סבל לעיתים קרובות מבִּרְיוֹנוּת. פעם אחת, כאשר כמה ילדים דחפו אותו במורד גרם מדרגות ובעטו בו שוב ושוב, פניו נפצעו עד כדי כך שהוא הובהל לבית חולים ואושפז למשך שבוע.
אבל הצלקות הגופניות היו שוליות יחסית לצלקות הנפשיות שהותיר בו אביו אֶרוֹל, שגער בו קשות כאשר חזר מבית החולים הביתה. "נאלצתי לעמוד שם שעה ארוכה בזמן שהוא צעק עלי שאני אידיוט חסר ערך", אילון נזכר. ארול מאסק היה מהנדס, נוכל ופנטזיונר כריזמטי, והיתה לו השפעה קשה ומתמשכת על נפשו של בנו. אילון גדל להיות ילד-גבר קשוח ופגיע, עם נטייה עזה לסיכונים, תשוקה עזה לדרמה, תחושת ייעוד אדירה, ואינטנסיביות מטורפת ואכזרית, ולעיתים גם הרסנית. לאחר שספייס־אקס שבבעלותו ביצעה 31 שיגורי לוויין, ולאחר שטסלה, גם היא בבעלותו, מכרה מיליון מכוניות, מאסק הפך לאדם העשיר בעולם. באותה תקופה, בתחילת שנת 2022, דיבר מאסק בצער על הדחף שלו לדרמות: "אני צריך להפסיק לפעול כאילו אני נמצא כל הזמן במצב חירום". אבל גם ההצהרה הזאת לא מנעה ממנו לרכוש בחשאי מניות של טוויטר, גן השעשועים האולטימטיבי: סוף־סוף קיבל הילד־גבר המדמם־עדיין את הזדמנות חייו להראות לבריונים מי באמת חזק יותר. במשך שנתיים עקב וולטר אייזקסון כמו צל אחר מאסק, השתתף איתו בישיבות, צעד לצידו ברחבי המפעלים שלו ובילה שעות בראיונות איתו ועם בני משפחתו, חבריו, עמיתיו ויריביו. התוצאה היא סיפור חושפני, גדוש אירועים מדהימים של הצלחות וטלטלות, שמנסה לענות על השאלה: האם השדים שמניעים את מאסק הם מה שנדרש כדי להניע חדשנות וקדמה, ולהיות היזם הצליח והעשיר ביותר בעולם?
וולטר אייזקסון הוא עיתונאי וסופר אמריקאי. שימש בעבר עורך המגזין ״טיים״, מנכ"ל רשת סי־אן־אן ומנכ"ל מכון אספן, וכיום פרופסור באוניברסיטת טוליין בניו אורלינס.
לאחר שנתיים של עבודה מאומצת, מציג בפנינו הביוגרף המחונן וולטר אייזקסון, מחבר הביוגרפיות על סטיב ג'ובס,
אלברט איינשטיין וליאונרדו דה וינצ'י, את סיפורו של היזם המרתק ומעורר המחלוקת ביותר בעולם: אילון מאסק.
מאסק, שהוביל את העולם לעידן של כלי רכב חשמליים, חקר החלל בידי חברות מסחריות ובינה מלאכותית, והשתלט לבסוף גם על טוויטר, הוא איש של חזון ושל שבירת מוסכמות, וסיפורו המובא כאן לראשונה הוא, בה בעת, אינטימי ומדהים. כשאילון מאסק היה ילד בדרום אפריקה, הוא סבל לעיתים קרובות מבִּרְיוֹנוּת. פעם אחת, כאשר כמה ילדים דחפו אותו במורד גרם מדרגות ובעטו בו שוב ושוב, פניו נפצעו עד כדי כך שהוא הובהל לבית חולים ואושפז למשך שבוע.
אבל הצלקות הגופניות היו שוליות יחסית לצלקות הנפשיות שהותיר בו אביו אֶרוֹל, שגער בו קשות כאשר חזר מבית החולים הביתה. "נאלצתי לעמוד שם שעה ארוכה בזמן שהוא צעק עלי שאני אידיוט חסר ערך", אילון נזכר. ארול מאסק היה מהנדס, נוכל ופנטזיונר כריזמטי, והיתה לו השפעה קשה ומתמשכת על נפשו של בנו. אילון גדל להיות ילד-גבר קשוח ופגיע, עם נטייה עזה לסיכונים, תשוקה עזה לדרמה, תחושת ייעוד אדירה, ואינטנסיביות מטורפת ואכזרית, ולעיתים גם הרסנית. לאחר שספייס־אקס שבבעלותו ביצעה 31 שיגורי לוויין, ולאחר שטסלה, גם היא בבעלותו, מכרה מיליון מכוניות, מאסק הפך לאדם העשיר בעולם. באותה תקופה, בתחילת שנת 2022, דיבר מאסק בצער על הדחף שלו לדרמות: "אני צריך להפסיק לפעול כאילו אני נמצא כל הזמן במצב חירום". אבל גם ההצהרה הזאת לא מנעה ממנו לרכוש בחשאי מניות של טוויטר, גן השעשועים האולטימטיבי: סוף־סוף קיבל הילד־גבר המדמם־עדיין את הזדמנות חייו להראות לבריונים מי באמת חזק יותר. במשך שנתיים עקב וולטר אייזקסון כמו צל אחר מאסק, השתתף איתו בישיבות, צעד לצידו ברחבי המפעלים שלו ובילה שעות בראיונות איתו ועם בני משפחתו, חבריו, עמיתיו ויריביו. התוצאה היא סיפור חושפני, גדוש אירועים מדהימים של הצלחות וטלטלות, שמנסה לענות על השאלה: האם השדים שמניעים את מאסק הם מה שנדרש כדי להניע חדשנות וקדמה, ולהיות היזם הצליח והעשיר ביותר בעולם?
וולטר אייזקסון הוא עיתונאי וסופר אמריקאי. שימש בעבר עורך המגזין ״טיים״, מנכ"ל רשת סי־אן־אן ומנכ"ל מכון אספן, וכיום פרופסור באוניברסיטת טוליין בניו אורלינס.
"המאפיין הראשי של הדרמה הוא המציאות. המציאות נוצרת מתוך השילוב הטבעי לחלוטין של שני סוגים: הנשגב והגרוטסקי. אלה משתלבים בדרמה כפי שהם משתלבים בחיים ובבריאה. שכן השירה האמיתית, השירה השלמה, שוכנת בהרמוניה בין הניגודים. ובכן, הגיע הזמן להודיע בקול תרועה – ודווקא כאן מאשררים היוצאים מן הכלל את הכלל – שכל מה שנמצא בטבע נמצא גם באמנות".
ויקטור הוגו – מתוך הספר
בשנת 1827 פרסם ויקטור הוגו (1802-1885) את המחזה "קרומוול" ואת ה"הקדמה לקרומוול" המוגשת כאן תחת השם מסה על הגרוטסקי. מדובר במניפסט עז הבעה פרי עטו של צעיר נלהב ומסמך מכונן של הספרות הרומנטית; אוסף הערות מעשיות לכותבי מחזות במאה ה-19 וסיפור בריאה רצוף תובנות תיאולוגיות; כתב הגנה על הגרוטסקי וכתב האשמה נגד השמרנות – כל אלה נמצאים בספר זה. כאמור, תכליתו המקורית של הטקסט הייתה לשמש הקדמה ל"קרומוול", אבל בחלוף השנים המחזה נשכח ודווקא ההקדמה נקראת ונלמדת עד היום.
המושג המרכזי שהוגו מציג בהרחבה וטוען בזכותו הוא הגרוטסקי. לפי הוגו אמנות נדרשת לייצג את כל הקיים במציאות, ואם לא תעשה כן תחטא בגאווה שכן תציב את עצמה מעל לאל אשר ברא בעצמו את הגרוטסקי. בכך קושר את עצמו הוגו לאסתטיקה שרווחה גם בגרמניה בתקופה הרומנטית, ושבה ניתן לראות את שורשי הריאליזם, שכן הבחירה לייצג את המציאות על צדדיה הגרוטסקיים לא הייתה זרה לכותבים כמו גתה ופרידריך שלגל. מתוך תפיסה דומה של הגאונות גם הם הטיפו "לא להותיר דבר בחוץ", שכן האינדיווידואל כולל בתוכו גם צדדים גרוטסקיים.
ערן הורוביץ תרגם את הספר והוסיף מבוא והערות.
"המאפיין הראשי של הדרמה הוא המציאות. המציאות נוצרת מתוך השילוב הטבעי לחלוטין של שני סוגים: הנשגב והגרוטסקי. אלה משתלבים בדרמה כפי שהם משתלבים בחיים ובבריאה. שכן השירה האמיתית, השירה השלמה, שוכנת בהרמוניה בין הניגודים. ובכן, הגיע הזמן להודיע בקול תרועה – ודווקא כאן מאשררים היוצאים מן הכלל את הכלל – שכל מה שנמצא בטבע נמצא גם באמנות".
ויקטור הוגו – מתוך הספר
בשנת 1827 פרסם ויקטור הוגו (1802-1885) את המחזה "קרומוול" ואת ה"הקדמה לקרומוול" המוגשת כאן תחת השם מסה על הגרוטסקי. מדובר במניפסט עז הבעה פרי עטו של צעיר נלהב ומסמך מכונן של הספרות הרומנטית; אוסף הערות מעשיות לכותבי מחזות במאה ה-19 וסיפור בריאה רצוף תובנות תיאולוגיות; כתב הגנה על הגרוטסקי וכתב האשמה נגד השמרנות – כל אלה נמצאים בספר זה. כאמור, תכליתו המקורית של הטקסט הייתה לשמש הקדמה ל"קרומוול", אבל בחלוף השנים המחזה נשכח ודווקא ההקדמה נקראת ונלמדת עד היום.
המושג המרכזי שהוגו מציג בהרחבה וטוען בזכותו הוא הגרוטסקי. לפי הוגו אמנות נדרשת לייצג את כל הקיים במציאות, ואם לא תעשה כן תחטא בגאווה שכן תציב את עצמה מעל לאל אשר ברא בעצמו את הגרוטסקי. בכך קושר את עצמו הוגו לאסתטיקה שרווחה גם בגרמניה בתקופה הרומנטית, ושבה ניתן לראות את שורשי הריאליזם, שכן הבחירה לייצג את המציאות על צדדיה הגרוטסקיים לא הייתה זרה לכותבים כמו גתה ופרידריך שלגל. מתוך תפיסה דומה של הגאונות גם הם הטיפו "לא להותיר דבר בחוץ", שכן האינדיווידואל כולל בתוכו גם צדדים גרוטסקיים.
ערן הורוביץ תרגם את הספר והוסיף מבוא והערות.
השנה היא 1914. בנמל העיר ריגה עוגנות אוניות המשא ברציף. באוויר מנשבות רוחות מלחמה. בדרך היורדת אל הנמל מהלכים להם נחמה וישעיהו, הוא כבן אחת-עשרה והיא בת שמונה וחצי. זוהי שעת הטיול שלהם בעולם "בית-הספר-של-בית" שיצרו עבורם הוריהם. כעבור תשע-עשרה שנה, לאחר שהשלימה את לימודיה האקדמיים וקיבלה תואר דוקטור, עלתה נחמה ארצה: אישה צעירה בכובע ברט. בתוך שנים אחדות הפכה לאחת הדמויות החשובות והמשפיעות בעולם החינוך והוראת התנ"ך בארץ ובעולם היהודי כולו. הספר מגולל את סיפור חייה של פרופ' נחמה ליבוביץ ומאיר זוויות שונות, חלקן חדשות ולא ידועות, בחייה המקצועיים והפרטיים. מתוך סיפורה שלה עולה גם סיפורם של האנשים והנשים שנטלו חלק בחייה, ביניהם אישי ציבור, מורים ומנהיגים, ושל המאבקים הרעיוניים והפוליטיים שהתחוללו סביב לימוד התנ"ך והתמורות שחלו בו בעשרות השנים האחרונות. נחמה חיה כל ימיה בצניעות גמורה, ולמרות הספרים שכתבה, הפרסים שזכתה בהם ותאריה האקדמאיים, קראו לה כולם בפשטות, "נחמה". מאות ואלפי תלמידים היו לה, רבים מהם לא פגשה כלל, אלא באמצעות הדואר, במסגרת המפעל הנדיר ויוצא הדופן שהגתה וביצעה: הפצת עלונים ובהם שאלות עיון ומחשבה בנושא פרשת השבוע. במשך שלושים שנה שלחה נחמה את עלוניה לכל המעוניין בכך, ללא הבדל השכלה, גיל או מעמד: דתיים וחילוניים, אנשי עיר וחברי קיבוץ, נשים וגברים, זקנים וצעירים. "יש אדם אחד, אישה אחת, הראויה ליטול עליה את משימת כתיבתו של פירוש חדש לתורה בדורנו: ד"ר נחמה ליבוביץ, היא יכולה וצריכה לתת לנו את הפירוש החסר לנו." (פרופ' אפרים אלימלך אורבך ז"ל) חיותה דויטש (1960) גרה בגוש עציון. עורכת כתב-העת אקדמות ומנהלת ההוצאה לאור בבית מורשה בירושלים, עורכת מדור הספרות וההגות של עיתון הצופה. ספריה הקודמים: פגישה בבקעת גינוסר, (1999); נוח בצ'יינהטאון, קין בקסנדו – על דת ומוסר בקולנוע (2000).
השנה היא 1914. בנמל העיר ריגה עוגנות אוניות המשא ברציף. באוויר מנשבות רוחות מלחמה. בדרך היורדת אל הנמל מהלכים להם נחמה וישעיהו, הוא כבן אחת-עשרה והיא בת שמונה וחצי. זוהי שעת הטיול שלהם בעולם "בית-הספר-של-בית" שיצרו עבורם הוריהם. כעבור תשע-עשרה שנה, לאחר שהשלימה את לימודיה האקדמיים וקיבלה תואר דוקטור, עלתה נחמה ארצה: אישה צעירה בכובע ברט. בתוך שנים אחדות הפכה לאחת הדמויות החשובות והמשפיעות בעולם החינוך והוראת התנ"ך בארץ ובעולם היהודי כולו. הספר מגולל את סיפור חייה של פרופ' נחמה ליבוביץ ומאיר זוויות שונות, חלקן חדשות ולא ידועות, בחייה המקצועיים והפרטיים. מתוך סיפורה שלה עולה גם סיפורם של האנשים והנשים שנטלו חלק בחייה, ביניהם אישי ציבור, מורים ומנהיגים, ושל המאבקים הרעיוניים והפוליטיים שהתחוללו סביב לימוד התנ"ך והתמורות שחלו בו בעשרות השנים האחרונות. נחמה חיה כל ימיה בצניעות גמורה, ולמרות הספרים שכתבה, הפרסים שזכתה בהם ותאריה האקדמאיים, קראו לה כולם בפשטות, "נחמה". מאות ואלפי תלמידים היו לה, רבים מהם לא פגשה כלל, אלא באמצעות הדואר, במסגרת המפעל הנדיר ויוצא הדופן שהגתה וביצעה: הפצת עלונים ובהם שאלות עיון ומחשבה בנושא פרשת השבוע. במשך שלושים שנה שלחה נחמה את עלוניה לכל המעוניין בכך, ללא הבדל השכלה, גיל או מעמד: דתיים וחילוניים, אנשי עיר וחברי קיבוץ, נשים וגברים, זקנים וצעירים. "יש אדם אחד, אישה אחת, הראויה ליטול עליה את משימת כתיבתו של פירוש חדש לתורה בדורנו: ד"ר נחמה ליבוביץ, היא יכולה וצריכה לתת לנו את הפירוש החסר לנו." (פרופ' אפרים אלימלך אורבך ז"ל) חיותה דויטש (1960) גרה בגוש עציון. עורכת כתב-העת אקדמות ומנהלת ההוצאה לאור בבית מורשה בירושלים, עורכת מדור הספרות וההגות של עיתון הצופה. ספריה הקודמים: פגישה בבקעת גינוסר, (1999); נוח בצ'יינהטאון, קין בקסנדו – על דת ומוסר בקולנוע (2000).
"כילד ביליתי שעות רבות בהתבוננות במכונת התפירה של אמי. לא הבנתי איך היא עובדת. איך מצליח החוט התחתון להשתחל דרך הלולאות של החוט העליון. הבעיה העסיקה אותי עד שפתחתי את בסיס המכונה והתבוננתי איך היא עושה זאת. התפעלתי מאוד ממה שמצאתי שם. כעבור שנים, כשהתגייסתי ליחידת מודיעין ידועה והתחלתי לראיין מועמדים לתפקידי פיתוח, היה לי חשוב לשאול אותם בריאיון את השאלה הבלתי צפויה הבאה: האם תוכל להסביר לי איך פועלת מכונת תפירה?"
הרבה יותר פשוט הוא ספר מקורי ובלתי צפוי המאגד מבחר תובנות מעניינות בתחומי המדע, ההמצאות, ההנדסה, החברה והפסיכולוגיה. אלו כלולות באחד-עשר חיבורים עיוניים הכתובים בקלילות, בבהירות ובהומור.
הרבה יותר פשוט משקף עולם תוכן עשיר של ממציא פורה וסקרן. החיבורים עונים על שאלות מסקרנות כמו: האם אגרנות היא מחלת נפש או ערך מבורך? כיצד אדם שמעולם לא ראה באר נפט מכבה שרפה בבאר נפט ימית? איך מתמודדים עם שאלות כבדות משקל כמו "מה נשמע" ו"מה העניינים"? מדוע חשובה ההבחנה בין המצאה לתגלית, או במה שונה החוויה של כתיבת ספר מכל כתיבה יצירתית אחרת? איך נדע אם הסיפור שלנו בפגישה חברתית מעניין את השומעים? האם שטחיות בעבודתו של המהנדס היא מגרעת או נכס? והאם המחבר הוא זה שהמציא את מדפסת התלת-ממד?
בין החיבורים נשזר סיפור מתח סוחף, פרוע, מרתק ומפתיע העוסק באחד הנושאים הנפיצים בארץ – זיהום האוויר במפרץ חיפה. הסיפור משתמש בהנדסה בדיונית כדי להציע פתרון לבעיה.
הספר כולל הערות שוליים המדגימות ומבהירות מושגים. בעזרת לינקים פשוטים יכול הקורא לעבור אל דפי אינטרנט שופעי הסברים, תמונות וסרטונים.
ד"ר יצחק פומרנץ הוא מהנדס וממציא ותיק, שלזכותו למעלה מ-100 פטנטים. הרבה יותר פשוט הוא ספרו הראשון.
"כילד ביליתי שעות רבות בהתבוננות במכונת התפירה של אמי. לא הבנתי איך היא עובדת. איך מצליח החוט התחתון להשתחל דרך הלולאות של החוט העליון. הבעיה העסיקה אותי עד שפתחתי את בסיס המכונה והתבוננתי איך היא עושה זאת. התפעלתי מאוד ממה שמצאתי שם. כעבור שנים, כשהתגייסתי ליחידת מודיעין ידועה והתחלתי לראיין מועמדים לתפקידי פיתוח, היה לי חשוב לשאול אותם בריאיון את השאלה הבלתי צפויה הבאה: האם תוכל להסביר לי איך פועלת מכונת תפירה?"
הרבה יותר פשוט הוא ספר מקורי ובלתי צפוי המאגד מבחר תובנות מעניינות בתחומי המדע, ההמצאות, ההנדסה, החברה והפסיכולוגיה. אלו כלולות באחד-עשר חיבורים עיוניים הכתובים בקלילות, בבהירות ובהומור.
הרבה יותר פשוט משקף עולם תוכן עשיר של ממציא פורה וסקרן. החיבורים עונים על שאלות מסקרנות כמו: האם אגרנות היא מחלת נפש או ערך מבורך? כיצד אדם שמעולם לא ראה באר נפט מכבה שרפה בבאר נפט ימית? איך מתמודדים עם שאלות כבדות משקל כמו "מה נשמע" ו"מה העניינים"? מדוע חשובה ההבחנה בין המצאה לתגלית, או במה שונה החוויה של כתיבת ספר מכל כתיבה יצירתית אחרת? איך נדע אם הסיפור שלנו בפגישה חברתית מעניין את השומעים? האם שטחיות בעבודתו של המהנדס היא מגרעת או נכס? והאם המחבר הוא זה שהמציא את מדפסת התלת-ממד?
בין החיבורים נשזר סיפור מתח סוחף, פרוע, מרתק ומפתיע העוסק באחד הנושאים הנפיצים בארץ – זיהום האוויר במפרץ חיפה. הסיפור משתמש בהנדסה בדיונית כדי להציע פתרון לבעיה.
הספר כולל הערות שוליים המדגימות ומבהירות מושגים. בעזרת לינקים פשוטים יכול הקורא לעבור אל דפי אינטרנט שופעי הסברים, תמונות וסרטונים.
ד"ר יצחק פומרנץ הוא מהנדס וממציא ותיק, שלזכותו למעלה מ-100 פטנטים. הרבה יותר פשוט הוא ספרו הראשון.
בשנת 1953 גילה ג'יימס ווטסון בן ה-25 יחד עם חברו האנגלי פרנסיס קריק את המבנה של ה-דנ"א. לדעת רבים, זהו ההישג המדעי החשוב ביותר במאה העשרים. מאז השתנה עולם מדעי החיים. גם עולמנו התרבותי השתנה. ה-דנ"א הוא אחד מן הסמלים של תקופתנו. הסליל הכפול מתאר את עלילות הגילוי המופלא הזה ומספר על האנשים שמאחורי הגילוי. ומאז, השתנתה גם הדרך שבה כותבים על מדע, אף אחד לא נשאר אדיש.
בשנת 1953 גילה ג'יימס ווטסון בן ה-25 יחד עם חברו האנגלי פרנסיס קריק את המבנה של ה-דנ"א. לדעת רבים, זהו ההישג המדעי החשוב ביותר במאה העשרים. מאז השתנה עולם מדעי החיים. גם עולמנו התרבותי השתנה. ה-דנ"א הוא אחד מן הסמלים של תקופתנו. הסליל הכפול מתאר את עלילות הגילוי המופלא הזה ומספר על האנשים שמאחורי הגילוי. ומאז, השתנתה גם הדרך שבה כותבים על מדע, אף אחד לא נשאר אדיש.
ספר הגות זה נכתב בעקבות התנסותה של המחברת בקורס ספרות ורפואה, שיזמה ותכננה בשנת 2010 ואשר אותו היא מלמדת בפקולטה לרפואה שבאוניברסיטת תל-אביב. הספר דן בנושאים בספרות וברפואה מנקודת מבטם של סופרים, משוררים, הוגי דעות ורופאים.
הספר, על ששת כרכיו, מהווה מאגר אנציקלופדי של ידע ומחקר ומציג את הזיקה שבין רפואה לספרות מנקודת מבטה הייחודית של המחברת, רופאה בהכשרתה המקצועית, אשר בשנים האחרונות עוסקת בכתיבת פרוזה וספרי הגות.
הספר מציג היבטים רפואיים-מדעיים ואתיים משולבים קטעים פואטיים וסוקר השתקפויות של נושאים אלו בעולם העתיק, בקורפוס ההיפוקרטי ובכתבי גלנוס, כמו גם בימי הביניים, בתקופתם של אבן סינא והרמב"ם. כמו כן נסקרת התפתחותם בתרבות היהודית והעברית ובחוקי המדינה (שער האתיקה הרפואית). בהיבט הרפואי-מדעי כוללת המחברת בספר סקירות היסטוריות של מחלות שהשפיעו על עולם הספרות וניסיונות לבאר את פשרן בראי התקופה, לצד ניתוח אספקטים רפואיים חדשניים. עם שערי הספר נמנים גם שער נרחב העוסק בפסיכיאטריה ושער העוסק ברופאים במלחמת העולם השנייה.
גישתה הרב-ממדית של המחברת ביחס לדמותו של הרופא ולדילמות שביחסי רופא-חולה נדונים תוך התייחסות לטקסטים של סופרים קנוניים הבולטים בסצנת הספרות המקומית והעולמית, לרבות מחקר הייצוג הרפואי ביצירותיהם של א"ב יהושע, עמוס עוז, חיים באר, דן בניה סרי, אלי עמיר, וכן ביצירות פרי עטה של המחברת. הספר מתייחס גם להרצאות של אנשי הרוח והרופאים שנטלו חלק בקורס. צילומי ההרצאות מופיעים באינטרנט.
מתוך דבריו של פרופ' שלמה גיורא שוהם:
"ד"ר לימור שריר, רופאה וסופרת, מיטיבה לגייס בעבורכם את אונה במיטבה כשהיא מביאה לידיכם את משמעות מקצוע הרפואה באיור מספר רב של יצירות ספרותיות הנותנות משמעות למקצוע הרפואה. אין ספק שספר זה יהווה כיוון דרך למחשבה כיצד למצוא משמעות לעיסוק במקצוע הרפואה, גם בעתות קשות ועל סף ייאוש. יש בספר זה הארה הומניסטית ופילוסופית על אודות משמעות החיים ועל הצורך של הרופא להיות אידיאליסט ואידיאולוג, כי הרי בבסיס מקצוע הרפואה מצויות השאלות האתיות, והרופא, כאיש מוסר, ימצא הרבה כיווני דרך והכוונות מאירות עיניים בספר מחונן, מבריק ובהיר זה".
ספר הגות זה נכתב בעקבות התנסותה של המחברת בקורס ספרות ורפואה, שיזמה ותכננה בשנת 2010 ואשר אותו היא מלמדת בפקולטה לרפואה שבאוניברסיטת תל-אביב. הספר דן בנושאים בספרות וברפואה מנקודת מבטם של סופרים, משוררים, הוגי דעות ורופאים.
הספר, על ששת כרכיו, מהווה מאגר אנציקלופדי של ידע ומחקר ומציג את הזיקה שבין רפואה לספרות מנקודת מבטה הייחודית של המחברת, רופאה בהכשרתה המקצועית, אשר בשנים האחרונות עוסקת בכתיבת פרוזה וספרי הגות.
הספר מציג היבטים רפואיים-מדעיים ואתיים משולבים קטעים פואטיים וסוקר השתקפויות של נושאים אלו בעולם העתיק, בקורפוס ההיפוקרטי ובכתבי גלנוס, כמו גם בימי הביניים, בתקופתם של אבן סינא והרמב"ם. כמו כן נסקרת התפתחותם בתרבות היהודית והעברית ובחוקי המדינה (שער האתיקה הרפואית). בהיבט הרפואי-מדעי כוללת המחברת בספר סקירות היסטוריות של מחלות שהשפיעו על עולם הספרות וניסיונות לבאר את פשרן בראי התקופה, לצד ניתוח אספקטים רפואיים חדשניים. עם שערי הספר נמנים גם שער נרחב העוסק בפסיכיאטריה ושער העוסק ברופאים במלחמת העולם השנייה.
גישתה הרב-ממדית של המחברת ביחס לדמותו של הרופא ולדילמות שביחסי רופא-חולה נדונים תוך התייחסות לטקסטים של סופרים קנוניים הבולטים בסצנת הספרות המקומית והעולמית, לרבות מחקר הייצוג הרפואי ביצירותיהם של א"ב יהושע, עמוס עוז, חיים באר, דן בניה סרי, אלי עמיר, וכן ביצירות פרי עטה של המחברת. הספר מתייחס גם להרצאות של אנשי הרוח והרופאים שנטלו חלק בקורס. צילומי ההרצאות מופיעים באינטרנט.
מתוך דבריו של פרופ' שלמה גיורא שוהם:
"ד"ר לימור שריר, רופאה וסופרת, מיטיבה לגייס בעבורכם את אונה במיטבה כשהיא מביאה לידיכם את משמעות מקצוע הרפואה באיור מספר רב של יצירות ספרותיות הנותנות משמעות למקצוע הרפואה. אין ספק שספר זה יהווה כיוון דרך למחשבה כיצד למצוא משמעות לעיסוק במקצוע הרפואה, גם בעתות קשות ועל סף ייאוש. יש בספר זה הארה הומניסטית ופילוסופית על אודות משמעות החיים ועל הצורך של הרופא להיות אידיאליסט ואידיאולוג, כי הרי בבסיס מקצוע הרפואה מצויות השאלות האתיות, והרופא, כאיש מוסר, ימצא הרבה כיווני דרך והכוונות מאירות עיניים בספר מחונן, מבריק ובהיר זה".
אוסקר ויילד (1854–1900) מוכר בתור מחזאי ומשורר בעל עט מושחז ששם ללעג ולקלס את ערכיה הוויקטוריאניים של בריטניה. כמו כן, העמדתו לדין והשלכתו אל הכלא לשנתיים בגלל נטייתו המינית הפכו את ויילד לאחד הסמלים של הקהילה הגאה במערב, בייחוד באירלנד מולדתו ובבריטניה. עם זאת, פן ידוע פחות באישיותו של ויילד הוא היותו סוציאליסט שראה בעיני רוחו חברה אחרת לחלוטין.
איזה מין סוציאליסט היה ויילד? כך כותב יפתח גולדמן באחרית דבר למסה של ויילד המתפרסמת כאן:
"הסוציאליזם חותר להגשמת אינדיווידואליזם חדש, מאושר, מתענג, אוהב יופי ויוצר יופי. קביעה זו של ויילד מציגה ערעור רדיקלי על הקפיטליזם וגם על כל שיטה סוציאליסטית המדכאת את חירות היחידים או מזניחה את טיפוחם השָׁלם בשם מטרות חברתיות אחרות, שהן לכאורה נעלות יותר או דחופות יותר. הסוציאליזם הוא, או מן הראוי שיהיה, פרויקט של שמחה. תובנה זו היא אולי התרומה החשובה ביותר של המסה הזאת לסוציאליזם.
מרקס ציווה עלינו להכריז מלחמה "על כל התנאים שבהם האדם הוא יצור מושפל, מדוכא, מוזנח ובזוי". ויילד מוסיף על כך: "מלחמה למען האינדיווידואל החופשי לאהוב, ליצור ולשמוח. מלחמה למען השמחה. והקשה מכול: מלחמה מתוך שמחה."
אוסקר ויילד (1854–1900) מוכר בתור מחזאי ומשורר בעל עט מושחז ששם ללעג ולקלס את ערכיה הוויקטוריאניים של בריטניה. כמו כן, העמדתו לדין והשלכתו אל הכלא לשנתיים בגלל נטייתו המינית הפכו את ויילד לאחד הסמלים של הקהילה הגאה במערב, בייחוד באירלנד מולדתו ובבריטניה. עם זאת, פן ידוע פחות באישיותו של ויילד הוא היותו סוציאליסט שראה בעיני רוחו חברה אחרת לחלוטין.
איזה מין סוציאליסט היה ויילד? כך כותב יפתח גולדמן באחרית דבר למסה של ויילד המתפרסמת כאן:
"הסוציאליזם חותר להגשמת אינדיווידואליזם חדש, מאושר, מתענג, אוהב יופי ויוצר יופי. קביעה זו של ויילד מציגה ערעור רדיקלי על הקפיטליזם וגם על כל שיטה סוציאליסטית המדכאת את חירות היחידים או מזניחה את טיפוחם השָׁלם בשם מטרות חברתיות אחרות, שהן לכאורה נעלות יותר או דחופות יותר. הסוציאליזם הוא, או מן הראוי שיהיה, פרויקט של שמחה. תובנה זו היא אולי התרומה החשובה ביותר של המסה הזאת לסוציאליזם.
מרקס ציווה עלינו להכריז מלחמה "על כל התנאים שבהם האדם הוא יצור מושפל, מדוכא, מוזנח ובזוי". ויילד מוסיף על כך: "מלחמה למען האינדיווידואל החופשי לאהוב, ליצור ולשמוח. מלחמה למען השמחה. והקשה מכול: מלחמה מתוך שמחה."
בטקסט נשכח משנת 1920 מזהיר אחד-העם את ראשי התנועה הציונית, ואת קוראי המהדורה השלישית של מאמריו, מפני פירוש לא נכון של ההכרה בזכות היהודים ל'בית לאומי' בארץ-ישראל. במאמר קצר, מבריק וחכם, הוא חוזה בדייקנות מפתיעה את הקונפליקט היהודי-פלסטיני, ומציע להקים בארץ-ישראל שני בתים לאומיים במסגרת מדינית משותפת.
היום, כאשר הציבור הישראלי ומנהיגיו איבדו את תקוותם לשלום, הצעתו של אחד-העם רלוונטית מתמיד. בארץ-ישראל שבין הירדן לים מתקיימת למעשה מדינה דו-לאומית, שתושביה מנהלים ביניהם מלחמת חורמה. ההצעה לחלוקת הארץ ולהקמת שתי מדינות לאומיות מאיימת להנציח את מאבק הדמים.
דרור גרין מנהל דיאלוג עם אחד-העם, ומציע להעמיד טקסט חדש אל מול האוטופיה הכוזבת שהציג הרצל ב'מדינת היהודים'. הוא מציע לשוב ולבחון את האופציה שנשכחה, וליצור כלים לחיים משותפים בארץ-ישראל.
ד"ר דרור גרין, מייסד 'קוגיטו, בית-ספר לפסיכותרפיה' ומנהל 'המכון לאימון רגשי' בבולגריה, עובד כמטפל פרטי, מרצה ומדרך. פרסם כארבעים ספרים לילדים ולמבוגרים, ובהם 'בחזרה לצוות 4', 'אגדות האינתיפאדה', פרות קדושות' 'הסתלקותו של, פטירתו של, אחריתו של, מותו' ו'רצח בפורום החדש'.
בעבודת הדוקטורט שלו חקר ד"ר גרין את הטיפול הנפשי באינטרנט ויצר את הקליניקה הראשונה לטיפול נפשי באינטרנט. באתר פסייקום הוא מטפל ואף מייעץ למטופלים בשלבים השונים של הטיפול בו הם נמצאים: www.psycho.com
בטקסט נשכח משנת 1920 מזהיר אחד-העם את ראשי התנועה הציונית, ואת קוראי המהדורה השלישית של מאמריו, מפני פירוש לא נכון של ההכרה בזכות היהודים ל'בית לאומי' בארץ-ישראל. במאמר קצר, מבריק וחכם, הוא חוזה בדייקנות מפתיעה את הקונפליקט היהודי-פלסטיני, ומציע להקים בארץ-ישראל שני בתים לאומיים במסגרת מדינית משותפת.
היום, כאשר הציבור הישראלי ומנהיגיו איבדו את תקוותם לשלום, הצעתו של אחד-העם רלוונטית מתמיד. בארץ-ישראל שבין הירדן לים מתקיימת למעשה מדינה דו-לאומית, שתושביה מנהלים ביניהם מלחמת חורמה. ההצעה לחלוקת הארץ ולהקמת שתי מדינות לאומיות מאיימת להנציח את מאבק הדמים.
דרור גרין מנהל דיאלוג עם אחד-העם, ומציע להעמיד טקסט חדש אל מול האוטופיה הכוזבת שהציג הרצל ב'מדינת היהודים'. הוא מציע לשוב ולבחון את האופציה שנשכחה, וליצור כלים לחיים משותפים בארץ-ישראל.
ד"ר דרור גרין, מייסד 'קוגיטו, בית-ספר לפסיכותרפיה' ומנהל 'המכון לאימון רגשי' בבולגריה, עובד כמטפל פרטי, מרצה ומדרך. פרסם כארבעים ספרים לילדים ולמבוגרים, ובהם 'בחזרה לצוות 4', 'אגדות האינתיפאדה', פרות קדושות' 'הסתלקותו של, פטירתו של, אחריתו של, מותו' ו'רצח בפורום החדש'.
בעבודת הדוקטורט שלו חקר ד"ר גרין את הטיפול הנפשי באינטרנט ויצר את הקליניקה הראשונה לטיפול נפשי באינטרנט. באתר פסייקום הוא מטפל ואף מייעץ למטופלים בשלבים השונים של הטיפול בו הם נמצאים: www.psycho.com
סִפּוּרִים אֲמִתִּיִּים שֶׁהִתְחִילוּ בְּאוֹי לאֹ וְהִסְתַּיְּמוּ בְּאוֹי כֵּן!
הָרוֹפֵא אָלֶכְּסַנְדֶּר פְלֵמִינְג שָׁכַח לִסְגֹּר חַלּוֹן וְגִלָּה אֶת הָאַנְטִיבִּיּוֹטִיקָה!
הַיַּמַּאי כְּרִיסְטוֹפֶר קוֹלוֹמְבּוּס תָּעָה בְּלֵב יָם וְהִגִּיעַ לְיַבֶּשֶׁת אָמֵרִיקָה!
הַמַּדְּעָן וִילְהֵלְם רֶנְטְגֶן רָאָה נִצְנוּץ בָּאֲפֵלָה וְהֵבִיא לִפְרִיצַת דֶּרֶךְ בִּרְפוּאָה!
תַּגְלִיּוֹת רַבּוֹת בְּמַהֲלַךְ הַהִיסְטוֹרְיָה נוֹלְדוּ בְּטָעוּת וְשִׁנּוּ אֶת הָעוֹלָם שֶׁלָּנוּ.
בַּסִּפּוִּרים הָאֲמִתִִּיּים שֶׁבַּסֵּפֶר תּוּכְלוּ לָצֵאת לְמַסָּע מְרַתֵּק מִטָּעוּיוֹת לְתַגְלִיּוֹת וְלִלְמֹד אֵיךְ צִנְצֶנֶת שְׁבוּרָה הִצִּילָה מִילְיוֹנֵי אֲנָשִׁים מִתְּאוּנוֹת, אֵיךְ חֹמֶר נִקּוּי יָשָׁן הָפַךְ לְאַחַד הַמִּשְׂחָקִים שֶׁיְּלָדִים הֲכִי אוֹהֲבִים, וְאֵיךְ חֲטִיף מְקֻלְקָל הוֹבִיל לְהַמְצָאַת הַתַּנּוּר הַמָּהִיר בָּעוֹלָם. כִּי מִי שֶׁרוֹאֶה בְּטָעוּת הִזְדַּמְּנוּת — לְהִתְבּוֹנֵן, לִלְמֹד וְלַחְקֹר — מְגַלֶּה דְּבָרִים נִפְלָאִים!
אֶת הַסִּפּורִּים כָּתְבָה תָּמִי שֵׁם־טוֹב, כַּלּתַ פְּרַס בְּיאַלִיק ופְּרַס לאֵָה גולְֹדְבֵּרְג, שֶׁסְּפָרֶיהָ לִילָדִים וּלְנֹעַר, וּבָהֶם סִדְרַת "מַמְצִיאִים וּמְגַלִּים", "וְאֵיךְ קוֹרְאִים לָךְ עַכְשָׁו" וַ"אֲנִי לֹא גַּנָּב", זָכוּ בְּשִׁבְחֵי הַבִּקֹּרֶת וְתֻרְגְּמוּ לְשֵׁשׁ שָׂפוֹת.
אֶת הַצִּיּוּרִים יָצַר מִיכָאֵל פָאוּסְט, צַיָּר, אָנִימָטוֹר וּמְעַצֵּב אָמָּנוּתִי עֲטוּר פְּרָסִים. פָאוּסְט הָיָה שֻׁתָּף בָּעִצּוּב הָאָמָּנוּתִי שֶׁל הַסְּרָטִים "וַאלְס עִם בַּאשִׁיר" וְ"כֶנֶס הָעֲתִידָנִים". סִרְטוֹ "אַגָּדַת חֻרְבָּן" זִכָּה אוֹתוֹ בִּפְרַס הָאָקָדֶמְיָה לְקולְֹנועַֹ. מִטָּעוּיוֹת לְתַגְלִיּוֹת הוּא סִפְרוֹ הָרִאשׁוֹן לִילָדִים.
"זֶהוּ סֵפֶר חָשׁוּב לִילָדִים וּלְהוֹרֵיהֶם, שֶׁאִם רַק יַשְׂכִּילוּ לְהָבִין אֶת עֶרְכָּן הָאֲמִתִּי שֶׁל טָעוּיוֹת, יִלְמְדוּ לְהִשְׁתַּחְרֵר מֵהַפַּחַד לְהִכָּשֵׁל וְיוּכְלוּ לְהַצְלִיחַ יוֹתֵר וְלִהְיוֹת מְאֻשָּׁרִים יוֹתֵר."
-ד"ר טַל בֶּן־שַׁחַר, מְחַבֵּר רַב־הַמֶּכֶר "בְּאשֶׁר וּבְאשֶׁר"
"הַסּפֵרֶ הַנפְִּלאָ מִטָּעוּיוֹת לְתַגְלִיּוֹת הוּא לֹא רַק סֵפֶר קָרִיא וְסוֹחֵף, זֶהוּ גַּם סֵפֶר מְשַׁחְרֵר. הוּא מְשַׁחְרֵר אֶת הַקּוֹרְאוֹת וְהַקּוֹרְאִים שֶׁלּוֹ מֵהַפַּחַד לִטְעוֹת. זֶהוּ סֵפֶר חָשׁוּב, מְתַגְמֵל וּמֻמְלָץ."
-מִיכָה גוּדְמַן, מְחַבֵּר רַב־הַמֶּכֶר "מַהְפֵּכַת הַקֶּשֶׁב"
מיליונים ראו תפוח נופל ורק ניוטון שאל: למה?
למה – ספרי דעת לקוראים צעירים
למה היא אחת המילים הראשונות שכל ילד לומד. כי ילדים שואלים ושואלים. למה השמיים כחולים? למה אנחנו לא יכולים לחיות לנצח? למה כדור הארץ מסתובב? הוצאת למה נותנת להם מענה בספרי דעת מקוריים ומעוררי מחשבה שמזמינים הורים וילדים להכיר ולהבין את העולם שבו אנו חיים. היא הוקמה מתוך אמונה שהסקרנות היא הכוח החזק בעולם ורק דור חדש ששואל שאלות ומחפש תשובות יבטיח עתיד טוב יותר לכולנו.
סִפּוּרִים אֲמִתִּיִּים שֶׁהִתְחִילוּ בְּאוֹי לאֹ וְהִסְתַּיְּמוּ בְּאוֹי כֵּן!
הָרוֹפֵא אָלֶכְּסַנְדֶּר פְלֵמִינְג שָׁכַח לִסְגֹּר חַלּוֹן וְגִלָּה אֶת הָאַנְטִיבִּיּוֹטִיקָה!
הַיַּמַּאי כְּרִיסְטוֹפֶר קוֹלוֹמְבּוּס תָּעָה בְּלֵב יָם וְהִגִּיעַ לְיַבֶּשֶׁת אָמֵרִיקָה!
הַמַּדְּעָן וִילְהֵלְם רֶנְטְגֶן רָאָה נִצְנוּץ בָּאֲפֵלָה וְהֵבִיא לִפְרִיצַת דֶּרֶךְ בִּרְפוּאָה!
תַּגְלִיּוֹת רַבּוֹת בְּמַהֲלַךְ הַהִיסְטוֹרְיָה נוֹלְדוּ בְּטָעוּת וְשִׁנּוּ אֶת הָעוֹלָם שֶׁלָּנוּ.
בַּסִּפּוִּרים הָאֲמִתִִּיּים שֶׁבַּסֵּפֶר תּוּכְלוּ לָצֵאת לְמַסָּע מְרַתֵּק מִטָּעוּיוֹת לְתַגְלִיּוֹת וְלִלְמֹד אֵיךְ צִנְצֶנֶת שְׁבוּרָה הִצִּילָה מִילְיוֹנֵי אֲנָשִׁים מִתְּאוּנוֹת, אֵיךְ חֹמֶר נִקּוּי יָשָׁן הָפַךְ לְאַחַד הַמִּשְׂחָקִים שֶׁיְּלָדִים הֲכִי אוֹהֲבִים, וְאֵיךְ חֲטִיף מְקֻלְקָל הוֹבִיל לְהַמְצָאַת הַתַּנּוּר הַמָּהִיר בָּעוֹלָם. כִּי מִי שֶׁרוֹאֶה בְּטָעוּת הִזְדַּמְּנוּת — לְהִתְבּוֹנֵן, לִלְמֹד וְלַחְקֹר — מְגַלֶּה דְּבָרִים נִפְלָאִים!
אֶת הַסִּפּורִּים כָּתְבָה תָּמִי שֵׁם־טוֹב, כַּלּתַ פְּרַס בְּיאַלִיק ופְּרַס לאֵָה גולְֹדְבֵּרְג, שֶׁסְּפָרֶיהָ לִילָדִים וּלְנֹעַר, וּבָהֶם סִדְרַת "מַמְצִיאִים וּמְגַלִּים", "וְאֵיךְ קוֹרְאִים לָךְ עַכְשָׁו" וַ"אֲנִי לֹא גַּנָּב", זָכוּ בְּשִׁבְחֵי הַבִּקֹּרֶת וְתֻרְגְּמוּ לְשֵׁשׁ שָׂפוֹת.
אֶת הַצִּיּוּרִים יָצַר מִיכָאֵל פָאוּסְט, צַיָּר, אָנִימָטוֹר וּמְעַצֵּב אָמָּנוּתִי עֲטוּר פְּרָסִים. פָאוּסְט הָיָה שֻׁתָּף בָּעִצּוּב הָאָמָּנוּתִי שֶׁל הַסְּרָטִים "וַאלְס עִם בַּאשִׁיר" וְ"כֶנֶס הָעֲתִידָנִים". סִרְטוֹ "אַגָּדַת חֻרְבָּן" זִכָּה אוֹתוֹ בִּפְרַס הָאָקָדֶמְיָה לְקולְֹנועַֹ. מִטָּעוּיוֹת לְתַגְלִיּוֹת הוּא סִפְרוֹ הָרִאשׁוֹן לִילָדִים.
"זֶהוּ סֵפֶר חָשׁוּב לִילָדִים וּלְהוֹרֵיהֶם, שֶׁאִם רַק יַשְׂכִּילוּ לְהָבִין אֶת עֶרְכָּן הָאֲמִתִּי שֶׁל טָעוּיוֹת, יִלְמְדוּ לְהִשְׁתַּחְרֵר מֵהַפַּחַד לְהִכָּשֵׁל וְיוּכְלוּ לְהַצְלִיחַ יוֹתֵר וְלִהְיוֹת מְאֻשָּׁרִים יוֹתֵר."
-ד"ר טַל בֶּן־שַׁחַר, מְחַבֵּר רַב־הַמֶּכֶר "בְּאשֶׁר וּבְאשֶׁר"
"הַסּפֵרֶ הַנפְִּלאָ מִטָּעוּיוֹת לְתַגְלִיּוֹת הוּא לֹא רַק סֵפֶר קָרִיא וְסוֹחֵף, זֶהוּ גַּם סֵפֶר מְשַׁחְרֵר. הוּא מְשַׁחְרֵר אֶת הַקּוֹרְאוֹת וְהַקּוֹרְאִים שֶׁלּוֹ מֵהַפַּחַד לִטְעוֹת. זֶהוּ סֵפֶר חָשׁוּב, מְתַגְמֵל וּמֻמְלָץ."
-מִיכָה גוּדְמַן, מְחַבֵּר רַב־הַמֶּכֶר "מַהְפֵּכַת הַקֶּשֶׁב"
מיליונים ראו תפוח נופל ורק ניוטון שאל: למה?
למה – ספרי דעת לקוראים צעירים
למה היא אחת המילים הראשונות שכל ילד לומד. כי ילדים שואלים ושואלים. למה השמיים כחולים? למה אנחנו לא יכולים לחיות לנצח? למה כדור הארץ מסתובב? הוצאת למה נותנת להם מענה בספרי דעת מקוריים ומעוררי מחשבה שמזמינים הורים וילדים להכיר ולהבין את העולם שבו אנו חיים. היא הוקמה מתוך אמונה שהסקרנות היא הכוח החזק בעולם ורק דור חדש ששואל שאלות ומחפש תשובות יבטיח עתיד טוב יותר לכולנו.
"המחבר כתב את הזמנה לפילוסופיה כדיאלוגים על נושאים נבחרים של ההגות הפילוסופית כדי לשוות לספר ערוּת ורעננות- ובמשימה זו הצליח עד מאוד."
- פרופ' ישעיהו ליבוביץ
סוקרטס: אני שאלתיך, לאכס, מהו רצון חופשי - ותשובתך הייתה שרצון כמוהו כשאיפה, ושאיפה כמוה כרצון. ואיך אלמד מכאן מהו רצון?
לאכס: לא התכוונתי להתל בך, סוקרטס, ואני חושש שאם אוסיף לנסות ולענות על שאלתך, אעשה מעצמי צחוק. לכן, אולי תחוס עליי, ועל כולנו, ותאמר לנו מה דעתך על הרצון סוקרטס: אני רוצה בדברים רבים, אבל, בחושבי באופן הגיוני על התחושות הללו, דומני, שהן דומות לדמיונות הלילה. כמו האנשים שראיתי בחלום, כך גם יש בי תחושה של "רצון חופשי", שמשלה אותי להאמין בקיומו.
לרגל 35 שנה למבוא הרציני - והמשעשע, שהצליח לפרק את מחסום הפחד של הקוראים מהפילוסופיה, הפך לרב־מכר ויצא בכ־70 מהדורות, ולרגל חזרתו של המחבר לאקדמיה לאחר יותר מעשרים שנה בפוליטיקה, אתם מוזמנים למהדורה חדשה ומורחבת של ההזמנה לפילוסופיה. ״אין לך בעולם דבר מעניין יותר מאשר הפילוסופיה, וראיה לדבר שכל תחום הופך ל'מעניין על באמת' רק כאשר הוא מתחיל לגעת בשאלות פילוסופיות. את הספר הרהבתי עוז לחבֵּר בהיותי סטודנט לתואר ראשון, ובמשך 35 שנה נענו להזמנה רבבות בהתלהבות אדירה. כעת אני מזמין גם אתכם להצטרף.״
ד"ר יובל שטייניץ
"המחבר כתב את הזמנה לפילוסופיה כדיאלוגים על נושאים נבחרים של ההגות הפילוסופית כדי לשוות לספר ערוּת ורעננות- ובמשימה זו הצליח עד מאוד."
- פרופ' ישעיהו ליבוביץ
סוקרטס: אני שאלתיך, לאכס, מהו רצון חופשי - ותשובתך הייתה שרצון כמוהו כשאיפה, ושאיפה כמוה כרצון. ואיך אלמד מכאן מהו רצון?
לאכס: לא התכוונתי להתל בך, סוקרטס, ואני חושש שאם אוסיף לנסות ולענות על שאלתך, אעשה מעצמי צחוק. לכן, אולי תחוס עליי, ועל כולנו, ותאמר לנו מה דעתך על הרצון סוקרטס: אני רוצה בדברים רבים, אבל, בחושבי באופן הגיוני על התחושות הללו, דומני, שהן דומות לדמיונות הלילה. כמו האנשים שראיתי בחלום, כך גם יש בי תחושה של "רצון חופשי", שמשלה אותי להאמין בקיומו.
לרגל 35 שנה למבוא הרציני - והמשעשע, שהצליח לפרק את מחסום הפחד של הקוראים מהפילוסופיה, הפך לרב־מכר ויצא בכ־70 מהדורות, ולרגל חזרתו של המחבר לאקדמיה לאחר יותר מעשרים שנה בפוליטיקה, אתם מוזמנים למהדורה חדשה ומורחבת של ההזמנה לפילוסופיה. ״אין לך בעולם דבר מעניין יותר מאשר הפילוסופיה, וראיה לדבר שכל תחום הופך ל'מעניין על באמת' רק כאשר הוא מתחיל לגעת בשאלות פילוסופיות. את הספר הרהבתי עוז לחבֵּר בהיותי סטודנט לתואר ראשון, ובמשך 35 שנה נענו להזמנה רבבות בהתלהבות אדירה. כעת אני מזמין גם אתכם להצטרף.״
ד"ר יובל שטייניץ
"אמנם התורה שופעת בקרבנו וזמינה, אך בלא מעשה אין היא נגלית, ובלא מימוש אין היא מושגת. פשוט אצבעותיך והנה תפסת; התורה אינה מוגבלת לאחד או לריבוי: דבר על אודותיה וכבר פיך מלא". (מתוך "שיחה על אודות ההתמסרות לדרך").
ספר זה מוקדש לתרגום כתביו ולביאור מחשבתו של אחד מגדולי ההגות הבודהיסטית: מורה הזן היפני אֶיהֶי דוֹגֶן, בן המאה השלוש־עשרה. על אודות דוגן, הנחשב למייסד אסכולת הסוֹטוֹ של הזן, נאמר כי ייסד את "דת הישיבה" אשר אינה תרה אחר דבר – אף לא אחר התעוררות. תפיסתו העמוקה והחידתית הציבה אותו כאחת מדמויות המפתח להבנת עושרה וחוכמתה של מסורת הזן היפנית על זרמיה, הנפוצים כיום גם במערב. כפרשן יצירתי לדרך אבותיו וכמורה מחדש לתלמידיו, הצליח דוגן למזג בין מסורות, רעיונות ועקרונות בודהיסטיים מגוונים ולזקק מתוכם דרך דתית עמוקה ויצירתית, לעתים אף חתרנית, שהשפיעה לאין ערוך על יסודות הדעת של תרבות יפן.
לספר שני חלקים: שער התרגום ושער הביאור. בשער הראשון אלה מכילים תרגומים מן המקור לחיבורים מרכזיים להגותו וכן פרקי פרשנות המוקדשים להסבר על אודות חייו ומחשבתו. שער הביאור הוא פרי חקירה ממושכת בנבכי הספרות הפרשנית הענפה שנפוצה ביפן ובמערב במאות השנים האחרונות, והוא דן במקורות העתיקים לקורותיו של דוגן, בשפתו הדתית ובעיקרון אי-השניות המרכזי לה, בהתמודדותו עם סוגיות הזמן, הלידה והמוות, בתורת הישיבה השקטה שניסח וכן בתפיסתו האתית. בסופו של הספר מופיע לקסיקון קצר לביאור מונחי מפתח בכתביו. בכך מוצע לקהל קוראי העברית עיון מקיף, רב פנים ומעורר מחשבה, בתורתו של אחד מגדולי הגות יפן לדורותיה.
ד"ר איתן בולוקן עוסק בחקר הדתות, בפילוסופיה ואתיקה השוואתית וכן בחקר התרגום והפרשנות. מלמד באוניברסיטת תל אביב.
על העטיפה: דיוקן של דוגן כפי שנשמר במנזר הוֹקִיוֹגִ'י.
"אמנם התורה שופעת בקרבנו וזמינה, אך בלא מעשה אין היא נגלית, ובלא מימוש אין היא מושגת. פשוט אצבעותיך והנה תפסת; התורה אינה מוגבלת לאחד או לריבוי: דבר על אודותיה וכבר פיך מלא". (מתוך "שיחה על אודות ההתמסרות לדרך").
ספר זה מוקדש לתרגום כתביו ולביאור מחשבתו של אחד מגדולי ההגות הבודהיסטית: מורה הזן היפני אֶיהֶי דוֹגֶן, בן המאה השלוש־עשרה. על אודות דוגן, הנחשב למייסד אסכולת הסוֹטוֹ של הזן, נאמר כי ייסד את "דת הישיבה" אשר אינה תרה אחר דבר – אף לא אחר התעוררות. תפיסתו העמוקה והחידתית הציבה אותו כאחת מדמויות המפתח להבנת עושרה וחוכמתה של מסורת הזן היפנית על זרמיה, הנפוצים כיום גם במערב. כפרשן יצירתי לדרך אבותיו וכמורה מחדש לתלמידיו, הצליח דוגן למזג בין מסורות, רעיונות ועקרונות בודהיסטיים מגוונים ולזקק מתוכם דרך דתית עמוקה ויצירתית, לעתים אף חתרנית, שהשפיעה לאין ערוך על יסודות הדעת של תרבות יפן.
לספר שני חלקים: שער התרגום ושער הביאור. בשער הראשון אלה מכילים תרגומים מן המקור לחיבורים מרכזיים להגותו וכן פרקי פרשנות המוקדשים להסבר על אודות חייו ומחשבתו. שער הביאור הוא פרי חקירה ממושכת בנבכי הספרות הפרשנית הענפה שנפוצה ביפן ובמערב במאות השנים האחרונות, והוא דן במקורות העתיקים לקורותיו של דוגן, בשפתו הדתית ובעיקרון אי-השניות המרכזי לה, בהתמודדותו עם סוגיות הזמן, הלידה והמוות, בתורת הישיבה השקטה שניסח וכן בתפיסתו האתית. בסופו של הספר מופיע לקסיקון קצר לביאור מונחי מפתח בכתביו. בכך מוצע לקהל קוראי העברית עיון מקיף, רב פנים ומעורר מחשבה, בתורתו של אחד מגדולי הגות יפן לדורותיה.
ד"ר איתן בולוקן עוסק בחקר הדתות, בפילוסופיה ואתיקה השוואתית וכן בחקר התרגום והפרשנות. מלמד באוניברסיטת תל אביב.
על העטיפה: דיוקן של דוגן כפי שנשמר במנזר הוֹקִיוֹגִ'י.
ספר הגות זה על שבעת כרכיו, מהווה מאגר אנציקלופדי של ידע ומחקר המציג את הזיקה שבין ספרות ורפואה מנקודת מבטה הייחודית של המחברת, רופאה וסופרת. הספר נכתב בעקבות קורס ספרות ורפואה, שאותו יזמה ותכננה בשנת 2010 ושאותו היא מלמדת בפקולטה לרפואה שבאוניברסיטת תל-אביב.
הספר מציג היבטים רפואיים- מדעיים ואתיים משולבים קטעים פואטיים וסוקר השתקפויות של נושאים אלו בעולם העתיק, בקורפוס ההיפוקרטי, בכתבי גלנוס, כמו גם בימי הביניים, בתקופתם של אבן סינא והרמב"ם לו מוקדש הכרך החמישי. כמו כן נסקרת התפתחותם בתרבות היהודית והעברית ובחוקי המדינה תוך התייחסות לאתיקה רפואית. בהיבט הרפואי- מדעי כוללת המחברת בספר סקירות היסטוריות של מחלות שהשפיעו על עולם הספרות וניסיונות לבאר את פשרן בראי התקופה, לצד ניתוח אספקטים רפואיים וביוטכנולוגים חדשניים. בספר נמנים גם שער נרחב העוסק בפסיכיאטריה ושער העוסק ברופאים במלחמת העולם השנייה.
הכרך השישי עוסק ברפואה החדשה ודמותו של הרופא בעידן המידע והביוטכנולוגיה.
הכרך הנוכחי, השביעי בסדרה, מתמקד במגפות בספרות ובהקשרן הרפואי. חלק נכבד מוקדש לסקירה מדעית של פנדמיית הקורונה. החל מהתגייסות המדע ללימוד מאפייני המחלה, לטיפול הרפואי, לפיתוח חיסונים ולהאצת השימוש בביוטכנולוגיה, דרך התארגנות מערכות הרפואה הציבורית והממשל, וכלה בהשלכות אתיות-חברתיות.
גישתה הרב ממדית של המחברת ביחס לדמותו של הרופא ולדילמות שביחסי רופא-חולה נדונים תוך התייחסות לטקסטים הבולטים בסצנת הספרות המקומית והעולמית.
הספר מתייחס גם להרצאות של אנשי רוח, רופאים וחוקרים שנטלו חלק בקורס. צילומי ההרצאות מופיעים באינטרנט.
סדרת הספרים זיכתה את המחברת בפרס איינהורן לחקר ספרות ורפואה לשנת 2021.
מתוך דבריו של פרופ' שלמה גיורא שוהם:
"ד"ר לימור שרייבמן-שריר, רופאה וסופרת, מיטיבה לגייס עבורכם את אונה במיטבה כשהיא מביאה לידיכם את משמעות מקצוע הרפואה מחד, באיור מספר רב של יצירות ספרותיות ודיונים היסטוריים ומאידך, בהתעמקות במחקרים מדעיים -חדשניים. אין ספק שספר זה יהווה כיוון דרך למחשבה כיצד למצוא משמעות לעיסוק במקצוע הרפואה, גם בעתות קשות ועל סף ייאוש. יש בספר זה הארה הומניסטית ופילוסופית על אודות משמעות החיים ועל הצורך של הרופא להיות אידיאליסט ואידיאולוג, כי הרי בבסיס מקצוע הרפואה מצויות השאלות האתיות, והרופא כאיש מוסר, ימצא הרבה כיווני דרך והכוונות מאירות עיניים בספר מחונן, מבריק ובהיר זה".
הספר ראה אור בהוצאת הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל-אביב
ספר הגות זה על שבעת כרכיו, מהווה מאגר אנציקלופדי של ידע ומחקר המציג את הזיקה שבין ספרות ורפואה מנקודת מבטה הייחודית של המחברת, רופאה וסופרת. הספר נכתב בעקבות קורס ספרות ורפואה, שאותו יזמה ותכננה בשנת 2010 ושאותו היא מלמדת בפקולטה לרפואה שבאוניברסיטת תל-אביב.
הספר מציג היבטים רפואיים- מדעיים ואתיים משולבים קטעים פואטיים וסוקר השתקפויות של נושאים אלו בעולם העתיק, בקורפוס ההיפוקרטי, בכתבי גלנוס, כמו גם בימי הביניים, בתקופתם של אבן סינא והרמב"ם לו מוקדש הכרך החמישי. כמו כן נסקרת התפתחותם בתרבות היהודית והעברית ובחוקי המדינה תוך התייחסות לאתיקה רפואית. בהיבט הרפואי- מדעי כוללת המחברת בספר סקירות היסטוריות של מחלות שהשפיעו על עולם הספרות וניסיונות לבאר את פשרן בראי התקופה, לצד ניתוח אספקטים רפואיים וביוטכנולוגים חדשניים. בספר נמנים גם שער נרחב העוסק בפסיכיאטריה ושער העוסק ברופאים במלחמת העולם השנייה.
הכרך השישי עוסק ברפואה החדשה ודמותו של הרופא בעידן המידע והביוטכנולוגיה.
הכרך הנוכחי, השביעי בסדרה, מתמקד במגפות בספרות ובהקשרן הרפואי. חלק נכבד מוקדש לסקירה מדעית של פנדמיית הקורונה. החל מהתגייסות המדע ללימוד מאפייני המחלה, לטיפול הרפואי, לפיתוח חיסונים ולהאצת השימוש בביוטכנולוגיה, דרך התארגנות מערכות הרפואה הציבורית והממשל, וכלה בהשלכות אתיות-חברתיות.
גישתה הרב ממדית של המחברת ביחס לדמותו של הרופא ולדילמות שביחסי רופא-חולה נדונים תוך התייחסות לטקסטים הבולטים בסצנת הספרות המקומית והעולמית.
הספר מתייחס גם להרצאות של אנשי רוח, רופאים וחוקרים שנטלו חלק בקורס. צילומי ההרצאות מופיעים באינטרנט.
סדרת הספרים זיכתה את המחברת בפרס איינהורן לחקר ספרות ורפואה לשנת 2021.
מתוך דבריו של פרופ' שלמה גיורא שוהם:
"ד"ר לימור שרייבמן-שריר, רופאה וסופרת, מיטיבה לגייס עבורכם את אונה במיטבה כשהיא מביאה לידיכם את משמעות מקצוע הרפואה מחד, באיור מספר רב של יצירות ספרותיות ודיונים היסטוריים ומאידך, בהתעמקות במחקרים מדעיים -חדשניים. אין ספק שספר זה יהווה כיוון דרך למחשבה כיצד למצוא משמעות לעיסוק במקצוע הרפואה, גם בעתות קשות ועל סף ייאוש. יש בספר זה הארה הומניסטית ופילוסופית על אודות משמעות החיים ועל הצורך של הרופא להיות אידיאליסט ואידיאולוג, כי הרי בבסיס מקצוע הרפואה מצויות השאלות האתיות, והרופא כאיש מוסר, ימצא הרבה כיווני דרך והכוונות מאירות עיניים בספר מחונן, מבריק ובהיר זה".
הספר ראה אור בהוצאת הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל-אביב
"בבני האדם צריך או לנהוג בנועם או לחסלם", יעץ ניקולו מקיאוולי לקוראיו. אין פלא שזכה לקוראים רבים והיה להוגה הפוליטי המוכר ביותר והנודע ביותר לשמצה. בסגנון כתיבה מושחז קעקע מקיאוולי את היסודות שעליהם נבנתה התרבות המערבית מאז העת העתיקה. אבל מקיאוולי היה יותר מאשר מורה לרֶשע שקידש את המטרה והיה אדיש לאמצעים. על חורבות ההגות העתיקה הוא הניח את היסודות למחשבה הפוליטית המודרנית, ורעיונותיו היו מקור השראה לדיקטטורים ולמנהיגים דמוקרטיים כאחד.
גם האזרח מן השורה משתאה אל מול הריאליזם הציני של מקיאוולי, שקרע מעל פני האנושות את המסכות של המוסר, האידיאלים והערכים, והציג את האדם כיצור אנוכי ושאפתני. לכן התרבות המערבית המודרנית היא במידה רבה תוצר של ניסיון מתמשך של הוגים ושל קוראים להתמודד עם התורה החתרנית של מקיאוולי ועם אמיתותיו המצמררות.
עולמו של מקיאוולי ממקם את הגותו המהפכנית בתקופתו ומתחקה אחר התפתחות מחשבתו מנעוריו ועד ימיו האחרונים, דרך תהפוכות הזמן, הקריירה הציבורית הסוערת שלו וסופה הטרגי. לצד ההקשר ההיסטורי והביוגרפי, הספר מדגיש את הממדים האוניברסליים של הגותו, שאינה נחלת העבר אלא חלק בלתי נפרד מהדיון המתמשך על היכולות והמגבלות שלנו כבני אדם לארגן את חיינו המשותפים ולעצב את גורלנו. הוא מזמין את הקוראים לבחון סוגיות מרכזיות של זמננו מנקודת מבט לא שגרתית: לחשוב עליהן בעזרת מקיאוולי.
פרופסור הלי זמורה הוא היסטוריון של אירופה בעת החדשה המוקדמת ומלמד באוניברסיטת בן-גוריון. ערך את המהדורות העבריות של הנסיך (דביר, 2005) ודיונים (הוצאת שלם, 2010) מאת מקיאוולי והרצה על משנתו הפוליטית במסגרת האוניברסיטה המשודרת של גלי צה״ל. ספריו הקודמים ראו אור בהוצאת הספרים של אוניברסיטת קיימברידג׳.
על העטיפה: פלר דה ליס (fleur de lis), סמל השושן של פירנצה המופיע גם על מטבע הפלורין של העיר מימי הביניים.
"בבני האדם צריך או לנהוג בנועם או לחסלם", יעץ ניקולו מקיאוולי לקוראיו. אין פלא שזכה לקוראים רבים והיה להוגה הפוליטי המוכר ביותר והנודע ביותר לשמצה. בסגנון כתיבה מושחז קעקע מקיאוולי את היסודות שעליהם נבנתה התרבות המערבית מאז העת העתיקה. אבל מקיאוולי היה יותר מאשר מורה לרֶשע שקידש את המטרה והיה אדיש לאמצעים. על חורבות ההגות העתיקה הוא הניח את היסודות למחשבה הפוליטית המודרנית, ורעיונותיו היו מקור השראה לדיקטטורים ולמנהיגים דמוקרטיים כאחד.
גם האזרח מן השורה משתאה אל מול הריאליזם הציני של מקיאוולי, שקרע מעל פני האנושות את המסכות של המוסר, האידיאלים והערכים, והציג את האדם כיצור אנוכי ושאפתני. לכן התרבות המערבית המודרנית היא במידה רבה תוצר של ניסיון מתמשך של הוגים ושל קוראים להתמודד עם התורה החתרנית של מקיאוולי ועם אמיתותיו המצמררות.
עולמו של מקיאוולי ממקם את הגותו המהפכנית בתקופתו ומתחקה אחר התפתחות מחשבתו מנעוריו ועד ימיו האחרונים, דרך תהפוכות הזמן, הקריירה הציבורית הסוערת שלו וסופה הטרגי. לצד ההקשר ההיסטורי והביוגרפי, הספר מדגיש את הממדים האוניברסליים של הגותו, שאינה נחלת העבר אלא חלק בלתי נפרד מהדיון המתמשך על היכולות והמגבלות שלנו כבני אדם לארגן את חיינו המשותפים ולעצב את גורלנו. הוא מזמין את הקוראים לבחון סוגיות מרכזיות של זמננו מנקודת מבט לא שגרתית: לחשוב עליהן בעזרת מקיאוולי.
פרופסור הלי זמורה הוא היסטוריון של אירופה בעת החדשה המוקדמת ומלמד באוניברסיטת בן-גוריון. ערך את המהדורות העבריות של הנסיך (דביר, 2005) ודיונים (הוצאת שלם, 2010) מאת מקיאוולי והרצה על משנתו הפוליטית במסגרת האוניברסיטה המשודרת של גלי צה״ל. ספריו הקודמים ראו אור בהוצאת הספרים של אוניברסיטת קיימברידג׳.
על העטיפה: פלר דה ליס (fleur de lis), סמל השושן של פירנצה המופיע גם על מטבע הפלורין של העיר מימי הביניים.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
