הביקורות של grandpa.zohar

קראתי עשרות ספרים על WW2 והספר הזה יחד עם תאומו המתיקות שבשכחה, ריתק אותי יותר מכולם.

ספר טוב.

לפני 70 שנה התחלתי לקרא את אנה קרינינה והפסקתי אחרי 3-4 פרקים. לא הצלחתי להתמודד עם התרגום. בימים אלו בעשור ה-9 לחיי, ניסיתי שוב. ונהניתי מכל שורה ושורה. התרגום מעולה! תודה מירי מירסקי

הזדמנות מצוינת להיחשף לתרבות ההודית/פונג'בית/סיקית. ועל הדרך גם נחשפתי לביאטריקס פוטר

שמאלץ/סכרין. עוד ספר שואה מהז'אנר של שואה ביזנס. אבל נקרא ברצף, ומגיע לו 5 כוכבים

על הספר כבר כתבו לפני, ואני מצטרףלכותבים. אני אכתוב על הסופרת, או על בעלה.: אדם שנשוי לאישה/סופרת ברמה כמו ליהיא, יש לו סיכוי טוב מאד להצליח בכל מעשיו. עינים פקוחות, שכל ישר, שפה מדויקת ויפה. וכבר אמרו חז'לנו: אל תסתכל בקנקן, אלא באשת הקנקן

קראתי הרבה על מלחמת העולם ולא נחשפתי לפן הזה של המלחמה. מעניןמאוד מרתק

בזמן האחרון יצא לי לקרא כל מיני ספרים חדשים דיגיטליים כל ספרים הנ’ל הומלצו בכל פה ע’י הרבה קוראים. אכזבה גורפת.הגעתי למסקנה שעקב גילי כנראה אינני מסוגל להבין את הספרות החדשה או י אינפלציה בספרים חדשים וירידה באיכות. בשביס זינגר נשאר אוד מוצל מדורות קודמים . סופר שמגיש עבודה מפוארת. ספר שמילא כל דקה פנויה. שילוב של רומן פשוט עם הגיגים פילוסופיים, עם היסטוריה של המחצית הראשונהשל המאה ה20 וכל זה בהומור אידי ובתרגום מצוין

הגב' סוק שין מציירת בכשרון אדיר, במכחולים וצבעים עדינים ועשירים את חייהם של הקוריאנים מסוף מלחמת קוריאה 1953 ועד ימינו. גם המתרגם -אומן בפני עצמו העביר לנו את היצירה הזו כמו שנאמר ביידיש "פארפוצט און פארבעסערט". מומלץ לאנשים מבוגרים שיודעים להעריך סופר ומתרגם.

זה לא הרוקי מורקמי אבל בהחלט נראה שהסופרת קראה כמה ספרים שלו. ספר מהנה זורם ומעורר מחשבה

ספר מושקע. נותן היבט רחב על התקופה הנשכחת של סוף האלף הראשון. לא חשוב אם היתה או לא היתה. חשובה העובדה שהספר נקרא בנשימה עצורה, ואין טעם לפשפש "אם יכול להיות או לא"

ספרות אמיתית. מהתקופה הטרום פורנוגרפית. שאפשר היה לכתוב ולהינות מרומן בלי תיאורים פורנוגרפיים מיותרים

רומן הסטורי כתוב היטב הן מבחינה ספרותית, והן מבחינת הצמדות לאירועים הסטוריים. נותן תמונה טובה על החיים בקוריאה תוך כדי סיפור מרתק. על חייה של צוללנית באי הדרומי של קוריאה --ג'ג'ו. צל'ש גם מגיע למתרגמת. יש להביא בחשבון שאני בן 80+ ויתכן כי ביקורת זו אינה מתאימה לצעירים.

חובה לתת מתנה לכל ילד בבר מצווה שלו.

אם רוקי מורקמי יכתוב על קרפיון שמחכה לתורו בתוך בריכה בחנות דגים, גם סיפור זה ייצא מענין. הספר הנוכחי הוא אוסף תמונות סטילס מחיים של גברים מוזרים שניהלו קשרים עם נשים אבל מסיבות שונות, לא קדמו את היחסים לחיים יציבים. מומלץ

סטפן צוויג במיטבו. התקופה לפני 100 שנים, והאנשים אותם אנשים. לפעמים אני תוהה איך זה שבסערת הפעילות המינית אף אחד אינו שוכח לצרף לעיסה שבאישה את כל הגנים שעברו אלפי דורות. עם זאת קיימת תחושה כי צריך לקרוא לברנש ולאמור לו שצריך לסיים את כתיבת הספר.

הזדמנות טובה ללמוד על החיים של השבטים ההרריים בחבל יונאן- סין במחצית השניה של המאה ה-20. הזדמנות טובה ללמוד על גידול התה, המסחר בו והשימוש. הזדמנות טובה ללמוד על זרם אימוצי תינוקות סינים ע'י אמריקנים. הספר ברובו קולח, לפעמים, בפרט לקראת הסוף, השתמשה הסופרת בתפרים גסים מדי. אבל כ"ספר טיסה" זה בסדר אפילו לא טסים

ספר מקיף ומלא ומפורט על נסיונות הבלימה של היטלר. ספר שנכתב כמו השניים האחרים תוך כדי מחקר מאוד מפורט. ככזה ישנם תיאורים ברזולוציה מפורטת מאוד, ואולי אפילו מפורטת מדי. הסופר מתעכב על סיפורים שנשמעים כמו צ'יזבטים של הפלמ'ח. קשה לעקוב מי הוא מי. מתי ביוור מתיחס לגרמנים ומתי לבנות הברית. הוא יכול בהקשר אחד לכתוב כי : גנרל מונטגומרי (בריטי) הניע כוחות רבים כוללים שריון. הקרב היה קשה עם המון אבדות. כששמע היטלר על האבדות הוא התרגז. - ביקורת זו נכתבה ע'י זהר, בן 83 שזוכר את סוף המלחמה מקריאה בעיתונים מה שקוראים היום real time

ספר מתח שמתאים לאנשים שנאלצים להשאר בבית. זה לא קלסיקה, אבל אם אין משהו יותר טוב, זה בסדר. מפריעים לי השמות השבדיים המתרגם יכול היה לתת לפיגורות שמות עבריים.

כל כך משעמם, שמשכתי בכח עד עמוד 50 במשך 3 שבועות

מצד אחד-קראתי הספר ברצף - מצד שני ---קשקוש בלבוש. יותר מדי פעמים "גבר הורס" "אישה מדהימה". חזרות רבות של התפעלויות הוא והיא. גם אינני אוהב התנהלויות לא הגיוניות. אם את אישה מתחת ל-70 תקראי. אם אתה גבר, לך תקרא את אנא קרינינה. תביאו בחשבון כי עברתי את גיל 80

סרמגו חוזר ומשכנע אותנו כי סיפורי המקרא הם אוסף של סיפורי ילדים מפגרים שאף אחד לא קרא את מה שהאחר כתב. אפשר לקרא, אבל אף אחד לא ימות אם לא יקרא. אין זה הספר הטוב ביותר שסרמגו כתב

אנלי אחד היה נהג של רכבת נוסעים, ובן דודו אהב גבינה

חוויותיו של גיניקולוג/הומו עם קצת הומור אנגלי. מכיוון שאני , לא הומופוב, שיחיו את חייהם כמו שהם רוצים, אבל האוירה שהם משרים אינה נעימה לי--לא אהבתי את כל חינחוני ההומואיות, ואת ההתגססויות האחרות. אולי הן מתאימות יותר לנוערים של היום. אני (81) הייתי מעדיף יותר נקי. מעבר לזאת, מי שאוהב הומור אנגלי יכול עשות שימוש הספר בטיסה, ואם הספר מנייר, אפשר לכסות איתו את הפנים בזמן שמנסים לישון.

לא הכרחי לקרא. קניתי הספר בגלל ביקורות רבות ומשבחות. אך לצערי, את העלילה במלואה אפשר היה לכתוב ב-50 עמודים בלי להכנס לפרטי פרטים מיותרים, מבלבלים ומעייפים. העלילה מענינת, אבל אין סוף של פתפותי ביצים. אבל אל תשימו אלי לב, אני למעלה מ-80 ודעתי אינה נחשבת

ספר תלוש מכל מציאות. אפילו לא מדע בדיוני. המחבר לא השקיע כל מאמץ לדבוק בהגיון. והתרגום לא עבר הגהה. כל אחד חושב הוא אגטה כריסטי. חבל על כל דקה

אחרי שקראתי את שילה מתה בניו יורק ניסיתי עוד ספר של גייל פארנט. זה לא זה. קישקוש בלבוש

תוך כדי סיפור הסופר מנסה ללמד אותנו זוטות הסטוריות, שרק מסיחות את הדעת מהעלילה, שהיא כשלעצמה רצופת אירועים של דאוס אקס מקינה. אולי יש אנשים שאוהבים זאת. אני לא. בכל סיםור, דמיוני ככך שיהיה חייב להשמר ההגיון. חייבים להשמר חוקי הטבע. אבל שני כוכבים מגיע לסופר בפרט על המאמץ באיסוף הזוטות ההסטוריות.

בזבוז של כסף, וזמן. המומחיות של הסופר היא כנראה בתחום אחר, לא בכתיבת ספרי מתח. מסורבל מעייף, רוצים ספר מתח? -- תלכו אל המומחים.

בשביל ספר שמקבלים חינם הוא בסדר . עצבן אותי שכל האנשים הטובים/חכמים הם אשכנזים וכל הרעים/טיפשים הם מזרחים כולל גובה המיסים הגרוזיני. אבל מה? בשביל יוד בתניק זה בסדר השתדלת, ועל ההשתדלות מגיע לך כוכב בנוסף לכוכב על הספר