מה שמתחיל בניו יורק, בערב קר בראשית החורף, ייגמר בכניסה ליפו בשיאו המסמא של הקיץ. הם נפגשים במקרה, ליאת וחילמי, ולמשך חורף קפוא אחד, במרחב הזר של העיר הענקית, תוחמים להם טריטוריה אינטימית, קצרת מועד, יקום בשניים.
כוחות מנוגדים מפעילים אותם: מכאן כמיהה להתמזג גוף ונפש, ומכאן החרדה להיבלע בזולת ולהיטמע עד בלי הכר. הרחק מהבית, ברחובות המושלגים, אכולי געגועים אל אותה שמש — שנעשית היא עצמה כעין מולדת — הם משרטטים בתוואי צעדיהם מפה של יחסים. והסיפור, הוא הולך בעקבותיהם גם כשהם פונים כל אחד לדרכו, ליאת בחזרה לתל אביב, וחילמי לכפר ג'יפנה שמצפון לרמאללה.
דורית רביניאן חוזרת עם רומן עכשווי, רב–תנופה, רגיש בפרטיו ובשיאיו כאחד. היא פורשת סיפור שקווי גבול עוברים אותו וחוצים לכל אורכו, גבולות פיזיים וגבולות תודעתיים, ומסמנת באומץ את הקווים המתעתעים בין “אתה" ל"אני", בין “אנחנו" ל"הם". בקול מקרב ובעין מפוכחת רביניאן פוסחת על המלכודות האורבות לפתחם של “סיפורי אהבה גדולים", ובשפתה הצלולה מעניקה לגיבורי הרומן חיים חד–פעמיים, שובי לב ושוברי לב.
דורית רביניאן, מחברת הרומנים סמטת השקדיות בעומריג'אן (ספריה לעם, 1995) והחתונות שלנו (ספריה לעם, 1999). זוכת פרס וינר לספרות צעירה (1995), הפרס על שם אורד וינגייט (לונדון, 1999), פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (2000) ופרס אקו"ם לעידוד יצירה (2009). רביניאן כתבה את התסריט לדרמה "הבחור של שולי", זוכת פרס האקדמיה לקולנוע (1997), ואת ספר הילדים אז איפה הייתי אני? (עם עובד, 2006).
"גדר חיה מהווה את הקאמבק של דורית רביניאן אל לב הפרוזה הישראלית ברומן ריאליסטי שהוא כולו סיפור אהבה מורכב בין ישראלית שחיה בניו יורק לאמן פלסטיני. אך הגדר החיה שעומדת בין שניהם מהווה מחיצה דינמית, אלימה פחות מגדר בטון אך בלתי ניתנת לחדירה, שמעלה שאלות אודות זהות ומולדת, ונשארת נאמנה לנפש דמויותיה."
- יותם שווימר, Ynet
"הרומן החדש של רביניאן, המספר את סיפור אהבתם של ישראלית ופלסטיני בניו יורק, עוטף את הקוראים מכף רגל ועד ראש ולוקח אותם למקום אחר."
- דורית שילה, הארץ