אהרן מגד

צילום:טל שחר

אהרן מגד

אהרן מגד (12 באוגוסט 1920 – 23 במרץ 2016) , חתן פרס ישראל לספרות. יצירתו העשירה משתרעת על פני שישה עשורים ועשרות ספרים, ובמרכזה עומד גורל היחיד על רקע החוויה הישראלית, על התמורות השונות שחלו בה במרוצת השנים.

מגד היה ממייסדי הדו-שבועון "משא", ביטאון הספרות העברית הצעירה באותם ימים, וערך אותו בין השנים 1953-1950. החל ב-1953 ובמשך חמש-עשרה שנה ערך את המוסף הספרותי של העיתון "למרחב".

מ-1971 ועד ל-1985 היה בעל טור קבוע בעיתון "דבר".

הוא היה סופר-אורח במחלקה לספרות עברית של אוניברסיטת אוקספורד. בין השנים 1987-1980 כיהן כנשיא הסניף הישראלי של ארגון הסופרים הבינלאומי PEN. מ-1979 הוא חבר באקדמיה ללשון העברית.

אהרן מגד פירסם כארבעים ספרים, ובהם רומנים, קובצי סיפורים, ספרי ילדים, מסות, עיון ומחזות. מאות מאמרים ומסות מפרי עטו, שהתפרסמו בעיתונים ובכתבי עת בארץ ובחו"ל, לא קובצו עדיין.

ב-1974 זכה מגד בפרס ביאליק על ספריו "מחברות אביתר" ו"על עצים ואבנים". כמו כן זכה בפרסים ובאותות הוקרה רבים אחרים, וביניהם: פרס אוסישקין (1955), פרס ברנר (1957), פרס שלונסקי (1963), פרס פיכמן (1979), פרס השופטים של אקו"ם (1990), פרס ירושלים על שם ש"י עגנון (1996), פרס ויצ"ו, צרפת (1998), פרס ראש הממשלה (1998), פרס הנשיא (2001), פרס "קורט" ניו יורק (2003, על "פויגלמן") ופרס ישראל לספרות (2003).

ספריו של מגד תורגמו לשפות רבות, ובהן אנגלית, צרפתית, גרמנית, ספרדית ורוסית, ויצירותיו הופיעו באנתולוגיות שונות בשפות זרות.

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/5fybxsvf