בשנת 1996 חייה של מגי דוז משתנים לחלוטין. היא בת 16, בהיריון לא מתוכנן, ונאלצת לעבור לגור אצל דודתה שהיא בקושי מכירה, בכפר קטן על אי מרוחק. הדודה לינדה היא רווקה מרוחקת וקפדנית, כך שהדבר היחיד שנותר למגי לעשות הוא לחשוב על המשפחה והחברות שהשאירה מאחור. אבל אז לינדה מכירה לה את בּרַייס טריקט, בחור נאה ורחב לב שעומד להתחיל את לימודיו באקדמיה הצבאית וֶסט פוינט. מגי נדבקת בתשוקתו של ברייס לצילום, וזה מה שיגדיר את חייה מכאן ואילך. זה ואהבתה לברייס.

ב–2019 מגי היא צלמת מסעות מפורסמת. היא מחלקת את זמנה בין ניהול גלריה מצליחה בניו יורק לבין אתרים רחוקים סביב העולם. אבל בשנה זו היא נאלצת להישאר בניו יורק בשל מצב רפואי מורכב. היא נאלצת להישען על מארק פרייס, עוזר צעיר שקיבלה לעבודה בגלריה, ומתחילה להתקרב אליו. במהלך הימים שלפני חג המולד הם מבלים יחד יותר ויותר, והיא מספרת לו על חג מולד אחר, עשורים קודם לכן, ועל האהבה ששינתה את מסלול חייה.

המשאלה הוא רומן מרתק ונוגע ללב על התפתחות ושינוי, על כוחה של אהבה ראשונה, ועל החלטות שאנו נושאים עימנו לנצח. ניקולס ספארקס הוא מחברם של רבי–מכר רבים, ביניהם השיבה הביתה, היומן, שניים שניים וארץ החלומות, שיצאו לאור בעברית בהוצאת מודן.

טרווֹר בנסון, רופא צעיר וחייל שמתאושש מפציעה מורכבת באפגניסטן, יורש את ביתו של סבו. יש לו אינסוף זיכרונות ילדות מופלאים מחופשות הקיץ שבילה שם ומכוורות הדבורים שהסבא טיפח בהתלהבות. הוא מקווה שמגורים זמניים בבית האהוב יעזרו לו להחליט מה לעשות עם הירושה, וגם יאפשרו לו להבין מה עשה סבו במרחק שעות נסיעה מביתו – נסיעה שממנה לא שב.

לטרוור אין כל כוונה להשתקע באזור, ובוודאי לא להתאהב בבחורה מקומית. אבל כבר במפגש הראשון שלו עם סגנית השריף נטלי, הוא מבין שקורה ביניהם משהו שלא יוכלו להתעלם ממנו. היא נענית לחיזוריו, אבל לפתע מתנתקת ממנו בלי כל הסבר. בינתיים, בתקווה לשפוך אור על נסיבות מותו של סבו, טרוור מנסה ליצור קשר עם קלי, מתבגרת זועפת מחניון הקרוואנים הסמוך, שסייעה לסבו בטיפול בכוורות. אבל גם היא מפנה לו כתף קרה, וברור שהיא מסתירה ממנו משהו. בחיפושיו אחר תשובות מגלה טרוור שלפעמים כדי להתקדם, צריך לחזור למקום שבו הכול התחיל.

השיבה הביתה הוא רומן שובה לב על הצורך האנושי בהגנה, בשייכות, באהבה, ועל הכמיהה לחזור הביתה.

ניקולס ספארקס מצליח לשלב דרמה משפחתית וסיפור אהבה לא שגרתי, כפי שעשה ברבי־מכר רבים כמו ארץ החלומות, שניים שניים והיומן, שראו אור בעברית בהוצאת מודן.

בוורלי בורחת מבעלה המתעלל, ומקווה למצוא מקום שבו היא וטומי, בנה בן השש, יוכלו להתחיל את חייהם מחדש. חסרי כול הם מגיעים לגרינוויל, עיירה קטנה בקרוליינה הצפונית. היא ממציאה סיפור רקע, מקפידה לצאת מהבית רק בתחפושת ומעלימה כל עדות לנוכחותם. אבל כשמעט הכסף שהצליחה לחסוך אוזל והחרדה שעלו על עקבותיה גוברת, בוורלי מתחילה להבין שחלומה על חיים חדשים הולך ומתרחק.

במרחק מאות קילומטרים משם, על חופיה שטופי השמש של פלורידה, מבלה קולבי מיילס חופשה ראשונה לאחר שנים של עבודה רצופה בחווה המשפחתית. הוא חוזר אל חלומו הישן ומופיע עם גיטרה בבר מקומי מול קהל משולהב. את שעותיו הפנויות הוא מבלה על החוף ושם הוא פוגש את מורגן לי, שמזהה אותו מהופעותיו בבר. האהבה מתלקחת בין ילדת השמנת משיקגו ששואפת לעבור לנאשוויל ולהפוך לזמרת לבין החקלאי הנושא על כתפיו אחריות לבני משפחתו. מבחינה רומנטית ומוזיקלית ההתאמה בין קולבי למורגן מושלמת, אך מסלול החיים שלהם מוליך אותם בכיוונים הפוכים. אחרי שבוע בלתי נשכח שהם מבלים יחד, עליהם להחליט כיצד ייראה עתידם. אבל הודעה פתאומית שקולבי מקבל מהחווה מאלצת אותו לחשב מסלול מחדש.

חייהם של גיבורי ארץ החלומות מורכבים ומסובכים, ושלושתם קשורים זה לזה ברשת של מחויבויות שמאלצות אותם לבחור בין הצורך לעמוד בציפיות הסביבה ובין רצונם להגשים את חלומותיהם. זהו ספר מלא כאב, חמלה ותקווה, שמוקדש לכל מי שמבקש לקבוע את גורלו במו ידיו ולא לוותר על חלומותיו.                       

``הרומנטיקנים יקראו לו סיפור אהבה, הציניקנים יקראו לו טרגדיה, לדעתי יש בו קצת משניהם``... כך מגדיר הסופר את אחד מסיפורי האהבה המרגשים שקראתם אי פעם זהו רומן ראשון של סופר בן 30, שזכה לפרסום עוד לפני הופעתו, כשכתב היד שלו נרכש לפרסום במליון דולר. הספר מתאר סיפור אהבה מרגש של בני זוג מאז בנות העשרה שלהם ועד גיל 80. זכויות הפרסום נמכרו ל16- ארצות וה``יומן`` היה לרב מכר מייד באיטליה, גרמניה, אנגליה (בדומה לארה``ב שם נמכרו כבר בחודש הראשון כחצי מליון עותקים). זה מזכיר את סיפור ההצלחה של ``הגשרים של מחוז מדיסון`` (ורבים מציינים גם את הדמיון בתגובה נרגשת של קוראי שני הספרים). גיבור הספר מתעד את חייו ביומן וכך הוא פותח: ``אין בי שום דבר מיוחד: בכך אני משוכנע. הנני אדם רגיל והיו לי חיים רגילים. אנדרטאות לא יוקמו לכבודי ושמי יישכח במהרה. אבל אהבתי אדם אחר בכל נימי לבי ונשמתי, ותמיד היה בכך די עבורי``..