"אם משפחה היא מכונה שמטרתה לשגע אותך, מעולם לא הייתה מכונה משומנת יותר ממשפחת למברט", קבע ה'טיים' בביקורתו על 'התיקונים', ספרו מ-2001 של ג'ונתן פראנזן וזה שפרץ את הדרך למעמדו היום. ואכן, הלמברטים הם פצצה מתקתקת: אם המשפחה, איניד, לוקה בעיוורון המיוחד הגורם לאמהות לחשוב שכדאי מאוד שכולם יהיו יחד בחג, מה גם שלאור מחלתו של בעלה, אלפרד, שלוקה בפרקינסון ובדמנציה מתקדמת - אולי זה החג האחרון שלהם יחד. היא מזמנת את דניז, השפית הגרושה והמשברית; את גרי, הבכור המתעקש להמשיך לתפקד תחת דיכאון קליני; ואת צ'יפ, הדמות המרכזית ברומן, מרצה שהודח עקב הטרדה מינית ועבר להונאות.
הלמברטים אינם מפלצות. הם דמויות שלמות, עגולות, טובות ורעות. המבנה המשפחתי, הארוג אל תוך חיים במערב בסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-,21 הוא שהופך את חייהם לגיהינום, בדיוק בגלל פוטנציאל השחרור שלכאורה טמון בהם. התרופה 'קורקטול' (,(Correct All המיועדת לאלפרד, מאפיינת את סוג המחשבה הזה: משהו יימצא, איזו תחבולה, איזה טריק מעולם המדע או המסחר, שיסדר את הכל.
את התמות הגדולות שלו, פראנזן בונה גם מסיטואציות מוכרות להחריד, כמו ריבים עם ההורים על גובה הטיפ שיש להשאיר לנהג מונית. משפט אחד, כמו "איניד הביטה בפנים קודרות בתפוחי האדמה", יספר לכם הכל, וכן קריאות גוואלד נוסח "למען השם, זה חג המולד" כשהסדקים מתחילים להבקיע דרך הטיוח.
כשאתם יושבים לאחת מארוחות החג, נסו לפחות לזכור את שחשב צ'יפ, ברגע המנחם היחיד שמציע 'התיקונים': "אני האדם הכי פחות אומלל ליד השולחן הזה". יש סיכוי טוב שזה נכון.
משפחה לא בוחרים
אין כמו תקופת החגים כדי להיזכר בכמה מהמשפחות האיומות ביותר בספרות, אלו שיגרמו לכם להתגעגע לריבים הקטנים שמסביב לשולחן בבית
"אם משפחה היא מכונה שמטרתה לשגע אותך, מעולם לא הייתה מכונה משומנת יותר ממשפחת למברט", קבע ה'טיים' בביקורתו על 'התיקונים', ספרו מ-2001 של ג'ונתן פראנזן וזה שפרץ את הדרך למעמדו היום. ואכן, הלמברטים הם פצצה מתקתקת: אם המשפחה, איניד, לוקה בעיוורון המיוחד הגורם לאמהות לחשוב שכדאי מאוד שכולם יהיו יחד בחג, מה גם שלאור מחלתו של בעלה, אלפרד, שלוקה בפרקינסון ובדמנציה מתקדמת - אולי זה החג האחרון שלהם יחד. היא מזמנת את דניז, השפית הגרושה והמשברית; את גרי, הבכור המתעקש להמשיך לתפקד תחת דיכאון קליני; ואת צ'יפ, הדמות המרכזית ברומן, מרצה שהודח עקב הטרדה מינית ועבר להונאות.
הלמברטים אינם מפלצות. הם דמויות שלמות, עגולות, טובות ורעות. המבנה המשפחתי, הארוג אל תוך חיים במערב בסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-,21 הוא שהופך את חייהם לגיהינום, בדיוק בגלל פוטנציאל השחרור שלכאורה טמון בהם. התרופה 'קורקטול' (,(Correct All המיועדת לאלפרד, מאפיינת את סוג המחשבה הזה: משהו יימצא, איזו תחבולה, איזה טריק מעולם המדע או המסחר, שיסדר את הכל.
את התמות הגדולות שלו, פראנזן בונה גם מסיטואציות מוכרות להחריד, כמו ריבים עם ההורים על גובה הטיפ שיש להשאיר לנהג מונית. משפט אחד, כמו "איניד הביטה בפנים קודרות בתפוחי האדמה", יספר לכם הכל, וכן קריאות גוואלד נוסח "למען השם, זה חג המולד" כשהסדקים מתחילים להבקיע דרך הטיוח.
כשאתם יושבים לאחת מארוחות החג, נסו לפחות לזכור את שחשב צ'יפ, ברגע המנחם היחיד שמציע 'התיקונים': "אני האדם הכי פחות אומלל ליד השולחן הזה". יש סיכוי טוב שזה נכון.
שרון קנטור
7 לילות
04/10/2019
לקריאת הסקירה המלאה >