הקדמה
תזונת פליאו, או תזונה פליאוליתית, היא בראש וראשונה תזונה נקייה.
נקייה מחומרים מעובדים, תעשייתיים ומודרניים.
היא תזונה הקרובה למקור שלה, ככל שמתאפשר. אף שמרבית האנשים בימינו אינם עוסקים בעצמם בגידול המזון שהם צורכים, בתזונת הפליאו אפשר לדעת מנין מגיעים מרבית חומרי הגלם שבהם משתמשים למזון.
הגישה התפתחה מתוך התבוננות באורח החיים המודרני וחקירתו, לעומת מסורות החיים המגוונות בתקופות שונות ובמקומות שונים על פני כדור הארץ. אנשים המאמצים את הגישה הפליאוליתית מבינים כי למרות הקדמה הטכנולוגית, התעשייתית והחקלאית ולמרות מגוון מקורות המזון הפתוח בפני רוב בני אדם כיום, יש דברים שלא השתנו.
מבנה הגוף, הביולוגיה והגנטיקה האנושיים לא השתנו בהרבה מאז שהיינו ציידים לקטים לפני כ-10,000 שנה ויותר.
עשויים להיות שינויים אפיגנטיים ('מעל הגנים”), אולם אלה מתרחשים בעיקר בעקבות אורח החיים, התזונה והסביבה של בני האדם, כך שהם מאפשרים לגנים כאלה ואחרים לבוא או לא לבוא לידי ביטוי.
לעומת הצרכים הביולוגיים הגופניים הבסיסיים של בני האדם, שאינם משתנים, הסביבה השתנתה עד מאוד בחלוף השנים. יש שינויים משמעותיים באורח החיים, במבנה החברתי של בני האדם, במזון הזמין והיומיומי, בלחצים הפועלים על בני האדם לאורך היום והשנה, בתנאי מזג האוויר ובסביבת המחייה, במידת הפעילות של אנשים בחיי היומיום שלהם, בחשיפה לחומרים שונים ומגוונים שלא היו מוכרים בכדור הארץ בימים עברו וכיום מקיפים אותנו מכל עבר עד כדי כך שאנחנו לא יכולים לבחור להתנהל בלעדיהם.
כל אלה ואחרים משפיעים עד מאוד על מבנה הגוף ועל הנטייה למחלות ולתופעות גופניות שונות.
אפשר לראות שכיום מתמודדת האנושות עם מגיפות שלא היו מוכרות בעבר, כמו השמנת יתר, סוכרת, בעיות לב וכלי דם, סרטן, מחלות עצביות, דלקתיות, מטבוליות ועוד, יחד עם שיפור איכות החיים והארכת תוחלת החיים.
נשמע אבסורדי? זה אכן כך פעמים רבות. אנשים חיים יותר זמן, נהנים מיותר שעות פנאי ויחד עם זאת סובלים יותר ממחלות, מיחושים, אלרגיות, רגישויות ושאר מגבלות שפשוט לומדים לחיות איתם.
האם זה מחויב המציאות? תזונת הפליאו מציעה כיוון שונה לאורח החיים ולתזונה המערביים. כיוון ששואב מהמקורות, ולא אלה הדתיים. אלה שהיו פה עוד שנים רבות קודם.
תזונת הפליאו מציעה להתבונן על בחירות המזון שהיו זמינות לבני האדם עוד לפני שהפכו לחקלאים, עברו לכפרים ולערים גדולות, ונעשו מתועשים וטכנולוגיים. אז נכון שבלתי אפשרי להחזיר את גלגל הזמן לאחור ואנחנו גם לא רוצים בכך. ישנם יתרונות רבים לאורח החיים המודרני. החל מהיכולת להעביר מידע ורעיונות באופן חופשי, שוטף ומהיר ברחבי העולם וכלה ביכולת לאכול מזונות שאינם גדלים באזור שבו אנשים גרים בהכרח. לשתות בישראל קפה שמקורו באתיופיה ומגודל היום בגואטמלה, לאכול אננס וקוקוס שמקורם בסרי לנקה, בשר שמיובא מדרום אמריקה, אוכמניות ומייפל מקנדה ועוד ועוד.
תזונת הפליאו מנסה לייצר תנאים דומים ככל האפשר, במסגרת המציאות המודרנית, לאכילה נקייה ומזינה. אכילה המבוססת על מזונות המרוכזים ברכיבים תזונתיים, מזונות שאינם יוצרים עומס על מערכת העיכול, אינם מובילים לרגישויות ולאלרגיות, מזונות משביעים, מגוונים ומשמחים.
הרעיון הוא להתבסס על מגוון רחב ככל האפשר של מזונות מהחי – בשר, דגים, עוף, ביצים וגם מוצרי חלב לאלה הבוחרים בכך.
ושל מזונות מהצומח – ירקות, פירות, אגוזים וזרעים, עלים ירוקים, עשבי תיבול, אצות ועוד.
ישנה הימנעות מדגנים (בעיקר אלה המכילים גלוטן), מסוכר על שלל צורותיו המעובדות, מקטניות, משמנים מעובדים וממזונות שנוצרו בתהליכי תיעוש שונים.
ישנה התייחסות בריאה לשומנים ממקור טבעי ולמקומם המכובד בתפריט, כמו גם לצמצום פחמימות במידות שונות (לפי הצורך, המצב הבריאותי והגישה התזונתית הספציפית, כי גם בפליאו יש שלל ניואנסים) ולבחירה בפחמימות קלות לעיכול וכן בכמות מספקת ואיכותית של חלבון.
אין צורך לאכול אך ורק חלבון או בשר כל היום ובכמויות גדולות. אנשים יכולים להתאים לעצמם את התבנית הפליאוליתית הנכונה עבורם בתקופות שונות בחייהם.
העובדה שאבות אבותינו נהגו לצוד וללקט את מזונם אינה מחייבת אותנו לעשות כן, אלא אם כן אתם מתייחסים לקניות בשוק, בסופר ואצל הקצב או לשופינג באינטרנט כאל ציד וליקוט.
כפי שכבר ציינתי כמו בכל תחום גם בעולם הפליאו יש גישות שונות שהתפתחו במקביל או הושפעו האחת מהשנייה. חלקן מתאימות לאנשים המתמודדים עם מצבים בריאותיים ספציפיים, חלקן מתאימות לכלל האוכלוסייה.
אדם יכול לבחור איזו גישה מקובלת עליו וכדאי לנסות ולזכור שאין אמת אחת מוחלטת ונכון יהיה לכל אדם לבחור בדרך הנכונה ביותר עבורו. זה יכול, אגב, להשתנות בהתאם לתקופות החיים ולצרכים המשתנים.
חשוב שתדעי
תזונת פליאו והנקה בהחלט יכולים ללכת ביחד
.jpg)
