הריון ופוריות

״אבא שלי שומט את עצמו על האדמה לידי. בואי, שימי עליי ראש. ראשי בחיקו, ראשה של ענבל בחיקי. שלושתנו מתרשלים...
סוף כל סוף אתה מצליח לישון ולא ללכת הלוך ושוב, אני לוחשת. אבא שלי ממלמל מתוך שינה. כשאני נוגע ברגבים שבאדמה יש לי שקט, אני יכול להיות במקום ולא ללכת.
ובבית אין שקט?
בבית יש לי רק את הרעש שלי.״

לליאת, גיבורת הספר דבר לא נספג, יש בית ובעל ויופי וילדה מתוקה, שבאה לעולם אחרי קשיים רבים.

ויש לה סוד. ויש לה כאב. 

היא מנסה להיות כמו כולן, אבל הסודות והחרטות מושכים אותה מטה. היא לא מצליחה להרות; הבת שלה דחויה וסובלת; ההורים שלה עסוקים בבעיות משלהם; וחברות לא היו לה מעולם.

כדי לרפא את בתה ואת ביתה, על ליאת להישיר מבט אל הפצעים שמהם ברחה, לחטט בעבר ולהתייצב סוף־סוף מול הכאב.

בספר הביכורים שלה, ניצן אלמוג־שריג פורשת באומץ, בכנות רדיקלית ובבשלות מפתיעה, סיפור על הפצעים שפצענו בעצמנו, הפצעים שפצעו בנו אהובינו, הפצעים שירשנו מהורינו והניסיון הסיזיפי למנוע אותם מילדינו. זה סיפור על חיים בארץ הזו, על מעגלי ואדוות הכאב שבה; על אובדן והתחדשות, צער ויופי, ומעל הכול, דבר לא נספג הוא סיפור על פצעי העבר ועל צלקות העתיד, ואולי, מציע הספר, האפשרות היחידה להחלמה היא ללמוד לחיות עם הצלקת. 

ניצן אלמוג־שריג גדלה בכפר סבא וכיום מתגוררת עם משפחתה בקיבוץ ניר אליהו. במשך שנים עסקה במחקר קליני והיום מחנכת ומלמדת מדעים. דבר לא נספג הוא ספרה הראשון.

"רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא חָלָה כִּי רַבִּים בְּנֵי שׁוֹמֵמָה" (ישעיהו, נ"ד, א)

ילדי המבחנה, ספרו של פרופ' יהושע (שוקי) דור, חושף את האודיסאה של עולם הפריון, את הקשיים וההתפתחות ההיסטורית עד לימינו, ששיאם במהפכת ה-IVF ובלידת ילדת המבחנה הראשונה בעולם בבריטניה ב-1978. מאז נולדו ברחבי העולם מיליוני תינוקות מבחנה.

פרופ' דור נמנה עם פורצי הדרך המובילים בתחום טיפולי הפריון וההפריה החוץ-גופית. מדינת ישראל נהפכה בזכותו למדינה החמישית בעולם שבה נולד ילד בעקבות הפריה חוץ-גופית. 

כשחזר לישראל לאחר השתלמות במכון המחקר הלאומי באדינבורו שבסקוטלנד הקים פרופ' דור, יחד עם המדענית האנגלייה, ד"ר אדווינה רודק, את יחידת הההפריה הראשונה בישראל, וב-1982 יילד את ילדת המבחנה הראשונה בישראל. ב-2005 הוא הביא ללידת ילד בריא לאישה שהחלימה מסרטן לאחר שעברה אצלו השתלה של קטעי רקמות שחלה שהוקפאו לפני מתן הטיפולים הכימיים. שיטתו החדשנית זכתה לאימוץ ולהכרה רבתי בעולם.

פרופ' דור מתאר בספרו את תרומתו לקידום טיפולי ההפריה החוץ-גופית במירב ליקויי הפריון. בראייתו את העתיד לבוא, הוא מפליג לעולמות שנראים כרגע דמיוניים, כשרובם של הלידות יהיו של ילדי מבחנה. לדעתו, האנושות תגיע למצב שבו לידות בעקבות הריונות ספונטניים יהיו מציאות נדירה.

פרופ' יהושע (שוקי) דור נולד בתל אביב ב-1945. ב-1966 החל את לימודי הרפואה באוניברסיטת ברן שבשווייץ, וסיים את לימודיו בבית הספר לרפואה על שם סאקלר שבאוניברסיטת תל אביב. ב-1974 החל את התמחותו במיילדות ובגניקולוגיה בבית החולים שיבא שבתל השומר. ב-1980 הקים במחלקת הנשים והיולדות שבבית החולים את יחידת ההפריה החוץ-גופית הראשונה בישראל, שנהפכה בתוך זמן קצר לאחת המובילות בעולם. ב-1993 הוא מונה רשמית למנהל יחידת הפריון וההפריה החוץ-גופית בשיבא, והוביל אותה במשך 33 שנים. על תרומתו ופועלו הרבים לקידום רפואת הפוריות הוענק לפרופ' דור פרס מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית לחקר הפוריות.

סבתא שלי התאלמנה בגיל 36. היא בכלל לא אהבה אותו, כך סיפרה לי שנים אחר כך. הוא היה מבוגר ממנה בכמעט עשרים שנה, אבל את הטבעת לא הורידה מאצבעה עד יום מותה. אני לא יודעת עליו הרבה. הוא עבד בקק"ל. עבודת כפיים. יום אחד הלך לעבודה ולא חזר. התקף לב כנראה. אולי תאונת עבודה. הוא היה בשנות החמישים לחייו. אמא זכתה ליותר שנות זוגיות, דווקא לא רעות, עד גיל 48. אבא היה בן 59. כמעט. אחר כך אלוהים החליט לעשות ממוצע. אני התאלמנתי בגיל 42.

יעל, אם לשתי בנות קטנות, מתאלמנת מעומרי, בעלה והטוב שבחבריה, לאחר שהכריעה אותו מחלה סופנית. מהר מאוד היא מגלה כי היא נושאת ברחמה את בתם השלישית, והחודשים שנותרו עד הלידה הופכים למסע יום-יומי ועל-זמני בעת ובעונה אחת. זהו מסע של גילוי עצמי העובר דרך מנעד רחב של רגשות, מאוויים ותשוקות, והוא רצוף בתובנות ובזיכרונות. מתוך הקושי והכאב חווה יעל ניצחונות קטנים וגדולים – כל זאת על רקע ירושלים של שנת 2011, שנת המחאה החברתית. אלמנה, דור שלישי הוא שיר הלל חשוף, עז ומכמיר לב לאהבה ולתשוקה, לאמהוּת ולחיים, ובעיקר לתקווה.

ענבל כהן אוהבת גויאבה בעונה ותמרים, קפה הפוך חלש על סויה ועוגיות טחינה, ואת מנוחת יום שישי. בוגרת בית הספר "מקום לשירה" בירושלים. בעלת תואר שני במגדר מהאוניברסיטה העברית. ירושלמית, פעילה חברתית, אמא לנועם ואלה ורעיה לערן. אלמנה, דור שלישי הוא ספרה הראשון.

בואו לנצור את הרגעים הקסומים של התינוק שלכם ביומן זכרונות יפהפה זה.

בואו לנצור את הרגעים הקסומים של התינוק שלכם ביומן זכרונות יפהפה זה.

האם הביולוגית השלישית הינו סיפור מתוך מאווי חייה של הסופרת, בין מגוון הרצונות הטבעיים של נשים הוא להיכנס להריון, ללדת ולהיות אמא; כך גם רצונה של גיבורת הסיפור – אישה עקרה מלידה, שמוכנה לעשות הכל, והרבה מעבר לכך על מנת להיכנס להריון, ללדת כאחת הנשים, ולהיות אמא, ובליבה תפילה, הלוואי ויכולתי להיכנס למיטה, לעשות את מה שצריך, ובכך ליצור חיים.

הלוואי ולא הייתי בוכה כל לילה על היותי "פחות" אישה, פחות מסוגלת ואפילו לא יכולה. הלוואי וזה היה כל כך פשוט כמו אצל אחרות. הלוואי וליבי היה חסין מלראות נשים אחרות בהריון. הלוואי והייתי כמו כולן - זוכה למבט על הבטן, לליטוף ואיחולי בשעה טובה ושיעבור לך קל. הלוואי ולא הייתי צריכה לבקש מאישה אחרת את חסדיה בתרומת איבר. הלוואי ולא הייתי חשה תחושת אובדן, האבל והשפלה. הלוואי וביכולתי היה להביא חיים לעולם מבלי שחיי שלי יהיו בסכנה. הלוואי ולא הייתי צריכה להוכיח לאף אדם או רשות עד כמה אני רוצה אותך בחיי!

האם הביולוגית השלישית הינו יצירה המגוללת את סיפורן של שלוש נשים, שליבן נתינה, אהבה, נשיות, השראה, חדווה וחמלה ללא תנאי, השזור בצבע הסגול המסמל מלוכה, כוח, שאפתנות, לצד אצילות ואינטואיציה נשית ללא גבולות.
ביחד עם גיבורות הסיפור, הקוראים יוצאים למסע אמיץ אל האמת הפנימית. בדרך יפגשו דילמות, פחדים, מקורות השראה, ובעיקר את עוצמתן של שלושת הגיבורות – הרבה מעבר לכל דמיון.

זהו מסע של אמיצות על הזכות לשלמות נשית ולאימהות, מוכנים?

מה תעשי, ספר השירים החדש מאת קמה שיר צומח מתוך משברים ומדבר את שפתם. בלב הספר עומד משבר הכרוך בפריון, הפסקת הריונות בזה אחר זה. כתיבה על הפלות עודה נושא חדש בשירה העברית, והמשוררת נוגעת בכאב של כישלון ההריונות בישירות ובאומץ, ופותחת חלון אל מה שמתחולל בנפש כשהיא רתומה לרצון עז ונחבטת שוב ושוב.

לצד המשבר העיקרי ישנן התמודדויות נוספות: חיי המשפחה ואימהות לבנות, החיים המקצועיים שלא מאפשרים חשיפה של סדקים, משבר גיל הארבעים שמציף בשאלות לגבי העתיד, אבל בעקבות אובדן חבר ולבסוף נכנסת גם המלחמה הנוכחית אל תוך מאזן החרדה, וסדק עמוק אף יותר נפער.

על אף שעיקרה זירת המאבק, זו שירה שאינה חפה מיופי ומשאיפה להרמוניה. הטבע הוא מקור נחמתה של המשוררת, והיא רואה אותו בהרים הגבוהים כמו גם בגינת ביתה. הטבע מנחם, וגם האהבה מנחמת, ונוכחת בשירים בין חדרי הבית ובין מבטי העיניים.

"שירתה של קמה שיר מושיטה יד אל הקורא בישירות. זו שירה ערה לתנודות הנפש באשר הן, והיא נמסרת בגילוי לב ועידון פואטי על שלל גווניה, בין קוטב הצער לקוטב התקווה." - הדס גלעד, עורכת הספר 

"הדיונים האתיים חשפו את המורכבות היסודית של מדינת ישראל,  את המתח בין מדינה יהודית לדמוקרטית, בין גישות דתיות לתפיסות חילוניות ובין ערכים אירופאיים-מודרניים להשפעות רבניות ומסורתיות. הסטטוס קוו הדתי הסדיר, למשל, את מערכת הנישואין והותיר אותה בידי אוטוריטה דתית, אך לצידה נותרו עד היום במחלוקת שאלות רבות הנוגעות לאושיות החיים. בעוד החוק מגדיר בבירור מה מותר ומה אסור, האתיקה – הנובעת מהמוסר – מקבעת את סף ההתנהגות המינימלי המקובל בחברה;  ובעוד החוק נגזר מהמציאות החברתית, המוסר מושפע באופן ישיר ועקיף מנורמות דתיות."

רעיונות רבים, אשר לא פעם אפיינו את ספרי המדע הבדיוני הופכים אט אט למציאות. ממשקי אדם ומכונה, הופכים בשנים האחרונות ליותר ויותר קרובים. אחד הרעיונות שתוארו בשנת 1954 על ידי עמנואל גרינברג הינו רחם מלאכותי המיועד להחליף את הרחם האנושי. בשנים האחרונות, גם רעיון זה הופך למציאות.

בספרו רחם מלאכותי עוסק יעקובוביץ בתצורות השונות של ההיריון הקיימים בעידן המודרני והמשמעויות השונות שלהם. הספר מחולק לשלושה שערים, שער האתיקה, הלכה ומשפט אשר בכל אחד מהם ניכרת ההתפתחות שעברו האנושות והמדע יחד במהלך ההיסטוריה. הקורא מצטרף ביחד עם יעקובוביץ לביקור ייחודי במקומות מגוונים: החל מדיונים אתיים מרתקים באקדמיה ובאולמות המשפט דרך סיור במעבדות המחקר והפיתוח וכלה בבית המדרש היהודי. ייחודיותיו של ספר זה, הינו היסודות שהינו מניח בפני הקורא, אשר מאפשרים לו לקבל פרספקטיבה על העידן הטכנולוגי החדש.

"כדור ההריסה מתחיל להתנודד בתנועות הולכות ומתרחבות... ואז הוא מוטח בכוח בכתפה הימנית של הילדה... כמה לבֵנים כבר נופלות... הראש, הידיים, הקשת של חבל הקפיצה. הילדה חסרת אונים. היא נותנת להביט בה ולהרוס אותה".

ההריסה הברוטלית של התבליט הענקי (20 מטר גובהו) "ילדה קופצת בחבל", יצירתו של קוֹ וֶסטֶריק שעל הקיר של מטה המשטרה ברוטרדם, מניעה את הרומאן של אנקוויסט ומהדהדת בו לאורכו. גיבורת הספר, אליס אַאוּכוּסטוּס, צופה בה מאובנת, בסרטון אילם במחשב שלה, והיא תעניק לה קול מפתיע.

אליס היא קומפוזיטורית שאפתנית עתירת הצלחות בינלאומיות. בהולנד היא המלחינה הקלאסית הראשונה בשדה הנשלט בידי גברים. הקריירה שלה הולכת וממריאה. התזמורת הסימפונית המלכותית מזמינה אצלה יצירה לתזמורת גדולה, לחגיגות יובל המאה של התזמורת.

אבל המחוזות האחרים של חייה הם רצף של כישלונות מכאיבים. שם אליס נושאת את תודעת היותה דחויה ובלתי־ראויה, כבת לאמא פּוֹסלת ולאב חסר־עניין. ועדיין מעיבה עליה הטראומה של רומאן נעורים עם המורה הנערץ שלה לקומפוזיציה, המבוגר ממנה ב־40 שנה, פרשייה שהסתיימה בהפלה טבעית, שהיא ממשיכה להסתיר מכולם, אפילו ממארק, שלו היא נשואה בהווה.

מארק הוא עורך־דין מסחרי, אדם מאוזן שעולמו רחוק מאוד מעולמה, אך היא נתמכת באמפתיה ובשלווה שלו, במיוחד בגיהינום של טיפולי הפוריות האינסופיים שלה, שהם רצף של תבוסות, כאילו משהו בה הורג את הזרע של מארק, או כאילו באמצעות ההלחנה היא מונעת מהילד להיכנס.

"אין אפילו מלחין חשוב אחד שהיו לו ילדים", אומרים לה (ושוכחים את באך). "ילד טורף את כוח הרצון ואת הריכוז... אם יהיה לך ילד את גמורה בתור מלחינה". תחילה נדמה שהספר יעסוק בקונפליקט השגור בין קריירה לאימהוּת, או בין יצירה לבין התמסרות לילדים. אך אנקוויסט סוחפת את קוראיה, בריתמוס המאופק המפורסם שלה ובמבטה האנושי המדויק, אל תפנית דרמטית בעלילה, דווקא כשכבר אי־אפשר להמשיך בטיפולי הפוריות, תפנית המטילה אור חדש על נחישותה של אליס להיכנס להיריון.

עדי, מורה בת שלושים וחמש, עולה על מטוס באמצע תקופת משבר בחייה, בפעם הראשונה לבדה, לחופשה באיי סיישל. היא מגיעה לגן עדן שבו היא מחפשת קצת שקט ומנוחה, להתנתק מכולם ולהתחבר לעצמה לאחר אין-ספור ניסיונות שלא צלחו להביא ילד לעולם. רגע אחד משנה הכול, וכשעיניה מצטלבות בעיניו של גיא, המבלה בחופשה עם משפחתו, ניצת ביניהם רגש עז. עדי מיטלטלת בין רגש להיגיון ועוברת מסע שבו היא לומדת להכיר את עצמה מחדש ולקבל החלטות הרות גורל על חייה.

תמר, אשת קריירה, מגיעה לחופשה באיי סיישל עם בעלה ושני ילדיהם בעצת הפסיכולוג שלה, כדי לשקם את חייה ואת מצב משפחתה. הנופים המרהיבים והשפע שמסביבה, אין בהם כדי לחדור בעד מעטפת העצבות שהיא שרויה בה. מפגש מקרי עם גבר לא טיפוסי מעיר אותה מתרדמתה הרגשית וסוחף אותה מתוך החשכה חזרה אל החיים.

אל תגיד לי לא הוא רומן חשוף ואמיץ המציג בפני הקוראים את מחשבותיהן ואת פעולותיהן של דמויות מורכבות ובלתי נשכחות. זהו רומן מעורר מחשבה ונוגע ללב על הכמיהה העזה להיות אם בכל מחיר ועל מורכבותה של חוויית האימהות על שלל הציפיות, רגשות האשם, האושר והחרדה הטמונים בחובה. בעדינות ובכנות משרטטת המחברת את עולמן הפנימי של דמויותיה וחובקת אותן באור אנושי וחומל. 

"ארבעה קילו ארבעים וארבע..." אמרה המיילדת וחיוך רחב התפשט על פניה. ברגע זה חשה היולדת כי נמוגו כלא היו שלוש שנים של טיפולי פריון, שנים של התמודדות בלתי פוסקת עם הצורך העז להיות אמא.

מתי כבר הוא סיפורה האמיתי של אם יחידנית, המחברת שירה לב, אשר הגשימה חלום פעמיים. בגיל ארבעים חבקה את בנה הבכור, וכשהייתה בת ארבעים ושתיים נולדה בתה הקטנה. שירה מגוללת בפני הקורא את התהליך אותו עברה במרפאת הפריון, על רגעיו הקשים כמו גם רגעי הנחת. 

סיפור מרתק, מרגש ונוגע ללב, המובא בפני הקורא בשפה ישירה וקלילה, טבולה באופטימיות. זהו ספר מעורר השראה עבור נשים השוקלות לעבור את התהליך, עם או בלי בן-זוג, והזדהות אצל כל מי שחווה את הרצון להיות הורה. מתי כבר הנו ספר הביכורים של שירה לב.

 "יואל הלך לצידה, ידו נוגעת־לא־נוגעת בידה. האם אי־פעם יסלח לה סליחה מלאה ושלמה? היא לא שכחה מדוע עשתה את מה שעשתה, אבל לאחרונה התחזקה בה התהייה מדוע הסכימה מלכתחילה לעבור בשבילו את כל מה שעברה. קצה הסנדל שלה נתקע באבן תועה ויואל אחז בה, עוצר את ההתרסקות הצפויה ומשחרר את ידו. בחום שהציף את גופה הבינה שמעל הכול מרחפת בעצם שאלה אחרת: האם אי־פעם תוכל לסלוח לעצמה?"

יואל רצה ילד משלו, ותמי שרצתה גם ילד וגם את יואל עשתה את כל מה שצריך. איך אמרו לה הרופאים? נשים עוברות טיפולי פריון כמו כלום, ולה יש בעל כזה מקסים, לא מגיע לו להיות אבא? אבל כשעל כף המאזניים הונחו לא רק אושרה ואושרו אלא גם בריאותה וחייה, תמי שוב עשתה כל מה שצריך. ושמרה את זה בסוד. הסוד העיק עליה, אבל איזו ברירה היתה לה בעצם?
בימים ובשבועות אחרי לוויית אימה חוזרת תמי במחשבתה לתחנות חייה שהפכו אותה לאשה ולאמא שהיא היום. במהלך ספרותי יוצא דופן מלווה שרון גרינברג ליאור גיבורה חזקה ומעוררת הזדהות שמתמודדת עם דילמות קורעות לב שבהן אין מנצחת, מלבד, אולי, האהבה.

שרון גרינברג ליאור היא תסריטאית וכותבת פרוזה. היא מתגוררת ביישוב קטן ליד יער עם בן זוגה ולהם שתי בנות בוגרות, שני כלבים וחתולה אנטיפתית. סופי לעת עתה הוא ספרה הראשון.

כשאורית כורעת ללדת, היא כותבת בראשה מכתב להילי, בחורה שאיתה חלקה קשר מיוחד בעבר ודרכיהן נפרדו לאחר תאונת דרכים קשה שאת נסיבותיה היא מתקשה לזכור. עתה אורית חיה בקליפורניה עם זוגתה ומתמודדת עם דיכאון אחרי לידה. בעיני רוחה היא צופה בחייהן של הילי ושל אישה נוספת, ומה שנדמה כהזיה, כבריחה מן המציאות, מתברר גם כמפתח לעברה ולתהליך של ריפוי אישי וסביבתי.

יד ענקות הוא רומן עדין ורגיש העוסק בצמיחה מתוך משבר, ובתהליך המפרך הנדרש לשם כך. הוא נוגע באומץ בעומקה של זהות קווירית וישראלית בתוך עולם שאינו דובר את שפתה.

דנה ג. פלג, היא סופרת, משוררת, עיתונאית ומתרגמת ישראלית המתגוררת בארצות הברית. כמתרגמת ספרותית, זכתה בעיטור אנדרסן לשנת 2018 על תרגומה לספר "אנה ואיש הסנונית״ מאת גבריאל סביט. במשך עשור כתבה במגזין "את" את הטור הראשון בישראל שעסק בנשים לסביות וביסקסואליות. פרסמה את קובצי הסיפורים תאנים, אהובתי (הוצאת שופרא, 2000) ואשתתי (הוצאת סיאל, 2015). יד ענקות הוא הרומן הראשון שלה.

חיים חדשים צומחים בתוכך, תינוק חדש עתיד לבוא לעולם. במהלך חודשים ארוכים של צמיחה אטית ישנם רגעים קסומים של פריחה, חלומות והתרגשות לצד מחושים, חולשה וחששות. כל יום בהיריון מזמן לך אתגר חדש ואפשרות לצמיחה רוחנית. לא רק העובר גדל כל הזמן ומתפתח, אלא גם את, אמו לעתיד הנושאת אותו ברחמך, גדלה ומתפתחת יחד עמו ומגלה בתוכך מקומות חדשים וכוחות מופלאים, מגלה את נפשך ואת רוחך.
בספר זה תוכלי למצוא ידיד נאמן שילווה אותך במהלך ההיריון ואף לפניו: החל בבדיקות סקר גנטיות, עבור בתיאור של המתרחש בתוך הרחם פנימה שבוע אחר שבוע ובהמלצות תזונתיות וכלה בתיאור שלבי הלידה ומהלכה בתוספת עצות להתמודדות עם כאבי הצירים.
לב לבו של הספר הוא בהפניית זרקור של אור בהיר אל כל שבוע בהיריון, הנשען ומסתמך על מקורות היהדות: ההריונות והלידות בתנ"ך ובתלמוד, ההלכות וההנהגות, מדרשי חז"ל ומאמרות מן החסידות – כל אלה יספקו לך דלק נפשי ורוחני נחוץ בתקופה המשמעותית הזאת. את מוזמנת להצטרף למסע המופלא מכולם – להרות תדיר את כוחותייך שלך וללדת את עצמך מחדש.

נעה־רחל בן־דוד היא אם לשמונה. ההריונות והלידות הובילו אותה לחיפוש אחר כלים שיעזרו לה לגדול גם נפשית ורוחנית במקביל להיבט הגופני. שנים של למידה ושל התנסות הביאו אותה להקים את "מרכז בראשית – לצמיחה והתפתחות נשית", מרכז המקיים סדנאות הכנה לנערות ולנשים, לקראת גיל ההתבגרות, הנישואים, ההיריון והלידה, ומלווה אותן בתהליכים אלו.

״אל תאבדי תקווה. אבל, חשוב מזה, אל תאבדי את עצמך.״
״את עצמי? למה את מתכוונת?״
״את עצמך, כן. את האמת שלך. אותך האמיתית. את. רק את יודעת באמת מה נכון לך.״

זה הקול שהעלה את גילי ממעמקי הייאוש. היא ניסתה שוב ושוב להביא ילד לעולם ונכנסה לסחרור ממנו היה כמעט בלתי אפשרי לצאת. מרופאה לרופא, מבתי חולים למרפאות, דרך גישות טבעיות ומוזרות, נעה בין רגשות אשם לחוסר ערך עצמי.

בעדינות ובחמלה, קוראים ונסחפים עם גילי כשהיא נשאבת למעמקי הכאב, שם היא מגלה את הכוח.

האירועים שמתרחשים בחיי הגיבורה נשזרים ברמזים בנגיעות בפוסט טראומה של בעלה. זהו סיפור שטומן בחובו תקווה, אופטימיות וכלים לריפוי.

רוזנברג-פרידמן מתארת ומנתחת בציונות מבטן ומלידה את הילודה ואת תופעת ההפלות, חושפת טפח מחיי היום-יום של התקופה, ומשרטטת את הדיוקן המורכב של החברה הישראלית בראשיתה, של דור המייסדים והמייסדות שעיצבו וכוננו בחייהם היום-יומיים את הבסיס החברתי והאידאולוגי אשר עליו התפתחה החברה היהודית בישראל, ומעניקה נקודת מבט מעניינת להבנת מצב הילודה העכשווי במדינה.

מה קורה לנשים בקליניקה של רופאי הנשים בעת שהן נדרשות לפשק רגליים ולשכב כך, פסיביוֹת וחשופות? מה קורה למקצוע הרפואה בעידן המודרני, וכיצד השתנה תפקידו של רופא הנשים? ומה קורה כשמדינת ישראל משתמשת ברפואה וברופאי הנשים כדי לחזק את ריבונותה וסמכותה?

הון ושלטון מבט מהנרתיק מתאר כיצד משפיעה מערכת היחסים בין הון לשלטון על הטיפול הרפואי בנשים במיוחד בכל מה שקשור לפוריות. בכנות אקדמית ובאומץ רב חושפת המחברת את ההשפעתם של כסף ומדיניות ממשלתית על קבלת החלטות רפואיות.

טליה מרים גולן, ד"ר למגדר מאוניברסיטת חיפה. מנהלת מערכות פרא-רפואיות שיקומיות למעלה מ-20 שנה. פעילה חברתית, כותבת ומרצה בנושאים של פריון ורפואת נשים מזווית ראייה חברתית-פמיניסטית. הון ושלטון מבט מהנרתיק הוא ספרה שני. ספרה הראשון "והגדת לבתך" הגדה לפסח בפרשנות פמיניסטית-נשית, הוא אבן דרך חשובה בזרם המחפש חיבור בין מסורת ושינוי.

“ספרה החדש של טליה גולן מוסיף נדבך לקשר שבין הפרופסיה הרפואית בכלל והגינקולוגית בפרט, לנשים. גולן בדקה את יחסי הגומלין רופאים-תרבות-חברה. ספר מעורר מחשבה שלא כדאי לפסוח עליו.”
-ד"ר רונית ליברמנש. משוררת, סופרת ועורכת. מחברת הספר "פגומות".

“הספר של טליה ראוי להכנס לפנתאון של ספרי הלידה בארץ ובעולם. ראיה מעמיקה מבוססת על מחקרים רבים המתארת את המצב התפישתי לגבי ההריון הלידה ומעמד האשה כיולדת/פציינטית. כדאי לכל אשה לקרוא ולהפנים את הידע הזה כדי שנוכל להתנהל בצורה הנכונה לנו כבעלות סמכות על הידע הפנימי המדויק לנו וכחברה למען הדורות הבאים.”
-ציפי מונט. דולה, מכשירה דולות. אתנתרופולוגית, חוקרת לידה. מחברת הספר "סודות הלידה".

"אין זה סוד, כי הגוף נתון לפוליטיקה ולמבנים של שליטה וכוח (שמקורם במידע). נשים בישראל הן מושא לפרקטיקות רפואיות של פריון, הריון ולידה. על רקע כל אלו, הספר שלפניכם/ן מדגים כיצד מודלים של כוח פועלים כלפי נשים וגופן." -פרופ' אייל כתבן, משפטן, אתיקאי, ביואתיקאי והיסטוריון של המשפט והרפואה.

"ספרה של ד"ר טליה גולן מקנה מבט־על הסוקר את הכוחות הגלויים והסמויים הפועלים בממשק שבין רפואה, מגדר ופמיניזם, הון ושלטון. ספר חובה לצוותי רפואה, מאיר ופוקח עיניים. הקריאה מרתקת, מעוררת מחשבה ומפעימה."
-ד״ר מתן אלעמי סוזין, רופא נשים ומיילד, אנדוקרינולוג מומחה  בגינקולוגיה של ילדות ומתבגרות, לידות טבעיות, לידות תאומים.

התנועתיות היא כלי עזר טבעי וזמין, המסייע ליולדת להתמודד עם הכאב הכרוך בצירי הלידה ולשלוט בגופה כדי לקדם את תהליך הלידה. התנועתיות מקטינה את סיכוייה 'לסבול' מהלידה ובד בבד מגדילה את סיכוייה להשיג חוויה חיובית ומעצימה.

הספר לנוע בלידה וללדת בתנועה הוא ספר חובה לכל אישה העומדת לפני לידה, שכן הוא מקנה לה כלים המאפשרים לה ליטול חלק פעיל בלידה ולשלוט בה. ייחודו של הספר בכך שהוא מציג מגוון רחב של אפשרויות לתנועה במהלך הלידה. כל התנועות, המלוות בצילומים אותנטיים מאירי עיניים, מתאימות לכל יולדת - בין אם היא מבקשת ללדת בלידה טבעית ובין אם היא נעזרת במשככי כאבים תרופתיים. במקביל נותן הספר כלים גם לבן הזוג (או המלווה), המסייע לאישה בעת הצורך.
הספר מיועד ליולדות ולבני זוגן, לתומכות לידה (דולות), למדריכות הכנה ללידה, למיילדות, למטפלים לסוגיהם המכינים יולדות ומלווים אותן בלידה ולמדריכים לפעילות גופנית בהריון.

ציון, גיבורת ספרה החדש של יעל משאלי היא עוזרת משפטית צעירה בבית המשפט המחוזי בתל־אביב, בת עשירית במשפחתה הירושלמית. היא כבר כמעט בת שלושים, לא בדיוק בזוגיות, ובעיקר לא בטוחה שהיא רוצה ילדים. בכל זאת, הסצנה הראשונה ברומן אמא וזהו מתחוללת בקליניקה של רופאת הנשים של ציון, בעיצומו של תהליך שימור פוריות,  כשהרופאה שוטחת בפני הגיבורה הצעירה את משנתה ביחס לאימהות:
"מה זאת אומרת איך יודעים שרוצים או שמתאימים? איך יודעים... נו, איך יודעים... את בריאה? את לא פסיכופתית? אז את מתאימה להיות אמא. זה די פשוט. אל תתעסקי עם זה. זאת לא החלטה שאת צריכה לקבל היום. תתאוששי, עברת תהליך משמעותי שמשפיע על הכול, תחזרי לחיים, צאי, תבלי, תתאהבי, תתחתני. כל השאלות ייעלמו."

ואמנם ציון חוזרת לחיים, יוצאת, מבלה, אולי אפילו מתאהבת, אבל השאלות לא נעלמות ובחודשים שבאים אחר כך היא מדברת עם הנפשות הקרובות אליה - אח, אחיות, חברות, השופטת שלצדה היא עובדת – מכולם היא מבקשת לשמוע על הצדדים המוסתרים שבאימהות. הצדדים האמיתיים. הלא הוליוודיים. כאלה שהיא מכירה מהבית. מאמא שלה.
וככל שציון נוברת עמוק יותר בשאלה "שלה" היא מגלה עוד ועוד פנים ועומקים בדמותה של אמא שלה עד לשיחה האחרונה, השיחה עם אמה,  שבה ציון שואלת שאלות שבדרך כלל לא שואלים הורים. התשובות מגלות לה פיסות חיים, חלומות, אכזבות, הצלחות וכישלונות שאימהות נוטות לטאטא בהינף מהיר ולהסתיר. אפילו מעצמן.

זהו הרומן השביעי של יעל משאלי, מחברת רב המכר מותרות, כלת פרס היצירה לספרות עברית תשס"ז.  

***

כמעט הייתי אמא לעשרה. לפני כשמונה־עשרה שנים טיילנו בפריז. השביעית שלנו היתה בת שלוש או ארבע. באותם ימים זאת היתה חופשה זוגית נדירה. בערב, במלון, נמשך לבי לכותרת בווינט בערך בזו הלשון: "השירות למען הילד מחפש משפחה לשלוש אחיות." שני הצעירים משבעת ילדינו נמסרו לנו בשירות למען הילד. התקשרנו מפריז לפקידת הסעד שלנו ושבוע אחר כך הגענו לפגישה בירושלים. שיחה ארוכה. הנסיבות מורכבות, אבל הבנות כבשו את לבנו. הכול נאמר. הכול הוסכם. הגוף כבר נדרך לקראת קימה ויציאה לדרך החדשה, התרגשות של לידה חדשה, ופתאום שמעתי את עצמי אומרת, "אני מוטרדת קצת רק מדבר אחד."
אחרי שבעה ילדים ועשרים שנות אימהות – פתאום נולד בי ספק.
ומכל הרגעים האימהיים בזמן, זה רגע שאני נאחזת בו בידיעה שהוא היה רגע אימהי מושלם. רגע של בהירות שהיא ההיפך מספק, בהירות שמניחה סימני שאלה. 
 יעל משאלי 

דינה רוצה ילד, אבל היא לבד. אז היא הולכת לבנק הזרע, אולם בבנק הזרע הזה, הבנקאית הראשית, ברכה, מעדיפה לשמור את התורמים השווים יחד עם זרעם וקודם כל לשמר את תורם העל, צוק איתן. הצרות מתחילות כשדינה נתקלת בצוק.
אך דינה היא יציר דימיונה של אישה אחרת, זו שמספרת את סיפור ניסיונה להיכנס להריון מתרומת זרע. זהו מאבק סיזיפי ובמהלכו דימיונה נודד לדינה ולברכה.

זאת ועוד, ברומן טרגי-קומי בו שוחים יחד טיפולי פוריות, ריביות נשכניות, משפחות פשע שמאמינות במיחזור, תשוקה לילד, ערגה לגבר, כיסופים לאהבה והיעדר פוליטיקלי קורקט, חודרני, בהסכמה.
האם האהבה תנצח? האם ברכה תזכה בתואר הבנקאית המצטיינת דאשתקד? 
והאם סוף סוף יהיה כאן ילד?

גנית אורין, תסריטאית, בימאית ומפיקה (שגר אותי לחלל, סשה!, העובר שחזר מן הכפור ועוד).כתבה ספרי ילדים (תותה כבר חתולה גדולה, לא רוצה לצאת!) ומבוגרים (הנוקמות של שלוותא, פורטפוליו, ארוחה משפחתית), מטפלת רגשית, טבעונית ואמא.

המשוררת רבקה רימון משרטטת בספר שיריה הראשון את המסע אל עבר לידת תינוק כנגד כל הקשיים בצורה פשוטה ונוקבת. שיריה מלווים את החוויה שעברה (יחד עם בעלה) בהתמודדות עם אתגרי פוריות וכן עם טיפולים לא פשוטים. בשירים מתוארים הקשיים הפיזיים, הנפשיים, ההתמודדות בתור זוג, ההתמודדות מול החברה, ומול עצמה. כמו כן, בולטים בספר שיריה מלאי החמלה והרוך הנוגעים בחוויה הזוגית ומציגים את הרגעים הקטנים והפשוטים בתוך ההווי הזוגי. חמלה ורוך אלה עולים בעוצמתם גם בשיריה הארס פואטיים ומעניקים לקורא חווית קריאה מרגשת ומעשירה.

הספר רואה אור בסיוע קרן יהושע רבינוביץ לאומנויות תל אביב (ע״ר) ובתמיכת משרד התרבות והספורט – מנהל התרבות.

קריסטן פיטרסון לא אוהבת דרמות, היא תילחם עד מוות עבור חבריה, ואין מקום בחייה לגברים שלא מבינים אותה. היא גם מסתירה סוד גדול – היא עומדת לעבור הליך רפואי הכרחי שלא יאפשר לה להביא ילדים לעולם.
תכנון החתונה של חברתה הטובה ביותר כמעט משכיח מקריסטן את צרותיה – בעיקר כשהיא פוגשת את השושבין, ג'וש קופלנד. הוא מצחיק, סקסי ולא נעלב מהעקיצות שלה, ותמיד מוכן עם אנצ'ילדה עוף כשהיא רעבה. אפילו הכלב שלה, מייק הפעלולן, אוהב אותו. הבעיה היחידה – ג'וש רוצה יום אחד משפחה גדולה. קריסטן יודעת שיהיה לו טוב יותר עם מישהי אחרת, אבל ככל שהמשיכה ביניהם גוברת, קשה לה יותר ויותר לשמור ממנו מרחק.

רק ידידים הוא ספר העוסק בנושאים של עקרות ואובדן. בכתיבה שנונה, רגישה ומלאת חוצפה הוא יגרום לכם רגע אחד לצחוק וברגע הבא לחפש טישו.

מהו הגיל הממוצע במדינת ישראל לקבלת הווסת הראשונה? כמה אמצעי מניעה אתם מכירים? מהי זיגוטה? והאם מלך אנגליה עבר ברית מילה? 

בהומור וחן ובאמצעות איוריה המוכרים והמבריקים של הקומיקסאית האהובה נעה כ"ץ ננסה להבין אחת ולתמיד את סוד הקיום מתחילתו ועד סופו. לראשונה מוגש לקוראים בישראל מדריך חינוך מיני עכשווי מאויר ומבואר, המסביר נושאים שבדרך כלל מתעלמים מהם: הפריה חוץ־גופית, תרומות זרע וביצית ופונדקאות, כמו גם עניינים הקשורים ברבייה, במחזור החודשי, בגיל ההתבגרות, ביחסי מין, באמצעי מניעה, בהפלות ועוד. הזמנים משתנים, מדעית וחברתית, וספר הרבייה החדש שבידיכם הולם את רוח התקופה. 

נעה כ"ץ ("ספר הציפורים") היא מאיירת וקומיקסאית, בוגרת המסלול לתקשורת חזותית בבצלאל. ספר הרבייה הוא ספרה החמישי. 

אחרי שנים של נתק, יערה, עיתונאית במקצועה ונשואה באושר, פוגשת במקרה את נדב, חבר ילדות ונפש תאומה שהיה מבחינתה תמיד 'החברה הכי טובה'. נדב היה תמיד לצדה של יערה, גם כאשר היא נסחפה לקשר זוגי טראומטי עם מיכה, המבוגר ממנה בעשור ואשר התעלל בה נפשית. נדב סייע לה להתגבר על מיכה, אך יערה בחרה לברוח משניהם לטיול ארוך בחו'ל שממנו היא חזרה יחד עם עופר, אשר הפך לבעלה.

יערה מתקשה להרות לעופר והיא עוברת טיפולי פוריות מפרכים לצורך כך. הספר מתאר את הקשיים אתם מתמודדת יערה, את הטלטלות של המערכת הזוגית שלה בעקבות טיפולים אלה ואת הכמיהה לדבר עם נדב, אתו ניתק הקשר לפני שנים רבות, בעת שיערה בחרה להתחתן עם עופר. קנאתו של נדב, אשר אף פעם לא רצה להיות 'החברה הטובה' לא איפשרה לו להישאר בקשר קרוב עם יערה.

לאחר שנים, וכשיערה כבר אם לשני ילדים שהגיחו לעולם לאחר מאמצים קשים, היא פוגשת את נדב, ברחוב, באופן מקרי . היא מגלה כי גם הוא הספיק להתחתן. השניים מתחילים לפתח קשר של הודעות כתובות, אשר הופך במהרה לשיחות טלפון, למפגשים חטופים ולרומן סוער. יערה נקרעת בין אהבתה לבעלה ולבין אהבתה לנדב, ומגלה את תחושותיה לגבי חברות, נאמנות, בגידה ואשמה.

'לפני שבוע אחרי אותו מפגש מקרי בבית הקפה, כשהייתי באמצע העבודה, קבלתי ממך הודעה לטלפון הנייד. 'גם אז לא היה לי קר, סתם רציתי חיבוק'. ואני ידעתי עוד אז, כשהיינו בני 17 שכל מה שרצית זה חיבוק, ואפילו הצלחתי, בפעם הנדירה הזאת גם לחבק אותך, למרות שכמעט אף פעם לא עשיתי את זה, חשבתי לרגע איזו הודעה לשלוח לך בחזרה. בגלל שלא רציתי להביך אותך או להרחיק את הרגע הזה, שבו פתחת לנו אפשרות של קירבה נדירה, שלחתי לך בתגובה'.....

כדי להצליח לנתק עצמה מנדב, יערה מחליטה לחזור אל טיפולי הפוריות האכזריים מתוך אמונה שנדב לא יוכל לשאת את מראיה כשהיא בהריון מאדם אחר ולא ממנו. רגע לפני מימוש ההחלטה, נוסעת יערה לבדה לטיבט כדי 'לנקות את הראש', אולם נדב מחליט להפתיע אותה ולהצטרף אליה לטיסה מבלי ליידע אותה על כך.

הספר עוסק ברומן הסוחף של יערה ונדב, תוך שזירת קטעי עבר והווה. תחושות הבגידה, ההסתרה מהחברה, המשברים, ההתמודדות האכזרית עם טיפולי הפוריות וההחלטה המפתיעה של יערה בסופו של הספר.

הספר "מה לצפות כשמצפים לתינוק" יצא לאור בארצות הברית בקיץ 1984 ומאז הודפס בלמעלה מ-60 מהדורות. הספר מתעדכן כל הזמן ומוכנסים בו שיפורים ושינויים בתגובה לשאלות של אמהות צעירות ולהערות של רופאים ומטפלים. הספר מכר כבר מעל ל-3.3 מליון עותקים ברחבי העולם, והוא תורגם לשפות רבות: סינית, ספרדית, פורטוגזית, איטלקית, הולנדית, פינית ועברית. אין פלא איפוא שהספר נחשב "התנ"ך של תקופת ההריון". בספר מאות תשובות מוסמכות לשאלות גדולות וקטנות המטרידות נשים בהריון. יש בספר מידע על טיפולים, בדיקות ותופעות כפי שהן מתפתחות בתקופת ההריון. ד"ר אריאל אוקסהורן, העורך המדעי של המהדורה העברית, מומחה למחלות נשים וילוד, עוסק למעלה מ-25 שנה בכתיבה ועריכה רפואית ומדעית. לזכותו ספרים ורשימות רבות בעיתונות, בהן הוא מסביר את חידושי הרפואה בצורה מובנת לכל.

פרקי הספר: האם את בהריון, עכשיו משאת בהריון, במשך ההריון, ארוחות מאוזנות, רשימת המזונות, מתכונים, תשעה חודשים מן העיבור ועד הלידה כל חודש והפרק שלו, צירים ולידה, דאגות מיוחדות, מחלות כרוניות, כאשר משהו משתבש, אחרון אחרון חביב לאחר הלידה, אבות, התינוק הבא, לאחר הלידה, ששת השבועות הראשונים, חזרה לכושר, גם האבות מצפים, הכנות להריון נוסף, נספחים ומפתח

יש כאן הצצה חטופה של רגע, בחלונות פנימיים וזרים.

הקובץ משלב יסודות ביוגרפים ודמיוניים.

(המחברת היא ירושלמית. סיימה לימודי ספרות ופסיכולוגיה)

עטרה השתתקה וניסתה לעכל את הידיעה המרה ואת הכאב שפילח את גופה. היא חיבקה את בטנה והאשימה את אלוקים על כך שגזל ממנה את ילדה. התהליך להפסקת ההיריון החל: סקירות והתייעצויות, בהן ועדה שחקרה ובדקה מדוע יש צורך להפסיק את ההיריון. מומחים שונים וסטז'רים לרפואה בחנו את התיק הרפואי ודנו בנושא המורכב כל כך. 

לראשונה הכירו עטרה ובעלה את המושג "הלידה השקטה". הבידוד בבית החולים בזמן הלידה, קולות היולדות האחרות והבכי של תינוקות שיוצאים לאוויר העולם, היציאה עם ידיים ריקות מבית החולים, הרגשות המעורבים בנוגע לבחירה לסיים את ההיריון, שלא תרמו להקלה של הכאב הקשה מנשוא ושל תחושת האובדן והכישלון, הזיכרון המר שלא יימחק לעולם והחשש מהעתיד לבוא – כל אלה היו מנת חלקה של עטרה.

הספר מגולל את סיפורה של עטרה, שחוותה לידה שקטה פעמיים. הוא מתאר את דרכי ההתמודדות שלה ושל משפחתה עם הטרגדיה הכפולה, את המשברים ואת היציאה מהם, את המחשבות האינסופיות על שני העוברים שאיבדה, ואת החלל העמוק שנפער בליבה. 
איך ממשיכים בחיים לאחר לידה שקטה?

הסיפור מבוסס על אירועים אמיתיים, ונועד להעלות למודעות הציבורית את הנושא של לידה שקטה, כדי שזוגות שעוברים את החוויה הקשה הזו יבינו שהם אינם לבד ושלמרות הכול החיים ממשיכים. 

"העובר שחזר מן הכפור"  רומן גרפי המבוסס על סרט אנימצית תלת מימד שנמצא בהפקה בעל אותו שם. 
דרמה קומית אודות מסעם של חמישה עוברים שנוצרו בטיפולי פוריות בעקבות אימם, בניסיון לגלות מדוע טרם הוחזרו לרחם ונולדו.
החמישה נוצרו מאמא משותפת ומחמישה תורמי זרע בעלי יכולות על: 
אלפא-בנו של מדען גאון גרמני, טסטו-בנו של דוגמן על יפני, לואיס-בנו של אתלט אולימפי אפרו-אמריקאי, ראול-בנו של חסיד אומות עולם ליטאי, ברי-בנו של סטודנט אלמוני.