גאווה ודעה קדומה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
גאווה ודעה קדומה
מכר
אלפי
עותקים
גאווה ודעה קדומה
מכר
אלפי
עותקים

גאווה ודעה קדומה

4.9 כוכבים (76 דירוגים)
ספר דיגיטלי
44
ספר מודפס
78.4 מחיר מוטבע על הספר 98
ספר קולי
2739מקורי
תאריך לסיום המבצע 01/06/2025
האזנה לדוגמה מהספר

עוד על הספר

ג'יין אוסטן

גֵ'יין אוֹסטֶן (באנגלית: Jane Austen;‏ 16 בדצמבר 1775 - 18 ביולי 1817) הייתה סופרת אנגליה, שהרומנים שכתבה התמקדו בדרכן אל הנישואים של עלמות צעירות מן האצולה הזעירה באנגליה. למרות הטווח המצומצם של הנושאים שבהם עסקה, הגיוון הדל ברקע המעמדי של גיבוריה ומיעוט האירועים הדרמטיים, כבשה אוסטן מקום של כבוד בקאנון הספרותי המערבי, בין השאר בזכות כשרונה בטוויית עלילה, אבחנותיה החדות והמעמיקות, וכתיבתה השנונה, המלוטשת ומלאת ההומור.

אוסטן חיה בתקופה של שינויים דרמטיים, בתחילתה של המהפכה התעשייתית ובימי מלחמות נפוליאון, כאשר שינויים חברתיים דרמטיים התחוללו באנגליה ומחוצה לה. כל אלו כמעט ולא מצאו ביטוי בספריה, המתמקדים כמעט באופן בלעדי בחייהם של בני מעמד 'הג'נטלמן הכפרי' - בעלי משרות ורנטות החיים בחסות האציל המקומי, ובעלי אדמות שאינם בני אצולה - ובמכלול הערכים המאפיינים בני מעמד זה, במיוחד אל מול בני האצולה.

ביצירתה של אוסטן משולבת ביקורת מלגלגת על הגישה הרומנטית שרווחה ברומנים שנכתבו בסוף המאה ה-18, עם עיסוק בקשיי חייהן הממשיים של נשים התלויות מבחינה כלכלית בגברים ונדרשות להינשא כדי להבטיח את מעמדן. ברבים מהרומנים של אוסטן מוקדש מקום רב למצבים קומיים, אך ברומנים המאוחרים יותר שלה הולכת וגוברת נימה פסימית וקודרת יותר. התיאור הדקדקני והמפורט של אורחות חיי מעמד האצולה הזעירה, כמו גם האפיון המדויק של אופן חשיבתם והמבנה החשיבתי והרגשי של גיבוריה מבשרים את עלייתו של הרומן החברתי-ריאליסטי, שהתפתח במאה ה-19. עיסוקה בסוגיות מוסריות, בדומה לסמואל ג'ונסון, שהשפיע רבות על כתיבתה, ממשיך נטייה קיימת בספרות האנגלית.

במהלך חייה לא זכתה אוסטן להכרה ולהערכה רבה, בין השאר משום שספריה פורסמו בעילום שם. במאה ה-19, אף שספריה המשיכו להימכר, הייתה ההערכה לאוסטן נחלתה של אליטה ספרותית מצומצמת יחסית. לאחר פרסום "הממואר על ג'יין אוסטן", שכתב אחיינה ב-1869, גבר העניין ביצירתה, ומתחילת המאה ה-20 החל להתפתח מחקר ספרותי ענף שעסק ביצירתה. באמצע המאה העשרים נחשבה אוסטן סופרת גדולה בעיני רבים מחוקרי הספרות, ובמחצית השנייה של המאה התרבו המחקרים שבחנו את הרומנים שלה מזווית אמנותית, אידאולוגית, היסטורית ופמיניסטית. לפופולריות של אוסטן תרם העניין הגובר בהיסטוריה של המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19, והעיבודים הרבים שהופקו ליצירותיה בקולנוע ובטלוויזיה.

ניתן לרכישה גם ב -

תקציר

האזנה לדוגמה מהספר

חמש בנות נולדו לבני הזוג בנט, ולכולן קשה למצוא בעל - במיוחד לאליזבת היפה והפיקחית, הסובלת מנטייה מדאיגה לדחות הצעות נישואים. בעוד היא עוקבת אחר ההתאהבות הנרקמת בין אחותה ג´יין לבין מר בינגלי, מתחיל חברו הטוב - מר דארסי - להתעניין בה עצמה. דארסי העשיר והמושך בטוח שאין אישה שתסרב לו, אך בעיני אליזבת הוא הגבר האחרון עלי אדמות שתסכים להינשא לו: הוא מתנשא, ביקורתי, וייתכן שאף חיבל בסיכויי אחותה להינשא לבחיר לבה. מתוך עוינות וחשד הדדיים נוצר אחד הזוגות המקסימים ביותר בתולדות הספרות. אליזבת ודארסי מנהלים דו-קרב קשוח ורומנטי בנשפים ובשיחות סלון, בעיר ובכפר, מתחת לאפם של שכנים סקרנים, קצינים מפתים, אב עוקצני, אם היסטרית ודודה אריסטוקרטית רוחשת מזימות. על רקע יחסיהם רבי התהפוכות חושפת הסופרת במבט אירוני את החברה המעמדית של אנגליה בתחילת המאה ה-19, ואת כללי הנישואים החומרניים בתקופתה. היא מתארת טיפוסים מלבבים, הנוגעים ללב גם בחולשתם, ובראשם גיבורה כובשת וחצופה, המתעקשת על זכותה לבחור בעל כרצונה. אוסטן עצמה הודתה כי אליזבת היא הדמות החביבה עליה ביותר בכל ספריה, ואילו דארסי היה ועודנו מושא חלומות למיליוני נשים. ספריה הראשונים של ג´יין אוסטן, בתו של כומר כפרי, פורסמו בעילום שם. "מאת גברת", כך הופיע שם המחברת על הכריכה. לאחר מותה הפכו ספריה לקלאסיקה אך נותרו רעננים וסוחפים, מלאי תבונה, רגישות והומור מושחז. גאווה ודעה קדומה הוכתר כספר האהוב ביותר בבריטניה וזכה לאינספור עיבודים לקולנוע, לטלוויזיה ולתיאטרון. הספר מוגש כאן בתרגום חדש של הסופרת עירית לינור ובתוספת אחרית דבר פרי עטה.

פרק ראשון

פרק ראשון


אמת המקובלת על כולם היא שרווק בעל רכוש גדול מן הסתם חש מחסור ברעיה.
גם אם בבואו לסביבה חדשה יודעים רק מעט על רגשותיו או על השקפותיו של איש כזה, עובדה זו חרוטה עמוק כל כך בנפשן של המשפחות השכנות עד שהוא נחשב לרכושה החוקי של זו או אחרת מבנותיהן.
״מר בֶּנֶט יקירי,״ אמרה לו גברתו יום אחד, ״שמעת שאחוזת נֶתֶ'רפילד הושכרה סוף סוף?״
מר בנט השיב שלא שמע.
״ועוד איך הושכרה,״ השיבה היא. ״עובדה שמרת לונג בדיוק היתה שם, והיא סיפרה לי הכול.״
מר בנט לא השיב.
״אינך רוצה לדעת מי שכר אותה?״ קראה אשתו בקוצר רוח.
״את רוצה לספר לי, ולי אין שום התנגדות לשמוע.״
מבחינתה זה הספיק.
״ובכן, יקירי, לידיעתך, מרת לונג אומרת שאת נת'רפילד לקח גבר צעיר ובעל רכוש מצפון אנגליה. הוא בא ביום שני במרכבה של ארבעה סוסים לראות את המקום, והוקסם כל כך שמיד הסכים עם מר נוריס שיקבל את הנכס לפני נובמבר, וכמה ממשרתיו צפויים להגיע לבית בסוף השבוע הבא.״
״מה שמו?״
״בּינְגְלי.״
״רווק או נשוי?״
״אה! רווק, יקירי, ללא ספק! גבר פנוי ובעל רכוש גדול. ארבעת אלפים או חמשת אלפים לשנה. איזו הזדמנות מוצלחת לילדות!״
״ולמה? איך ישפיע הדבר עליהן?״
״מר בנט יקירי,״ השיבה אשתו, ״למה אתה מעצבן אותי? דע לך שחשבתי שיתחתן עם אחת מהן.״
״האם לשם כך בא לגור כאן?״
״מה פתאום? שטויות. איך אתה מדבר? אבל סביר מאוד שהוא עשוי להתאהב באחת מהן ולכן עליך לבקר אותו מיד כשיגיע.״
״איני רואה שום סיבה לעשות זאת. את והילדות יכולות ללכת, או אולי מוטב שתשלחי אותן בלעדייך, כיוון שאת יפה כמותן ועלולה למצוא חן בעיני מר בינגלי יותר מכל החבורה.״
״יקירי, אתה מחמיא לי. נכון שהייתי יפה למדי בזמני, אבל אינני מתיימרת לחשוב שעכשיו אני משהו מיוחד. כשלאישה יש חמש בנות בוגרות, עליה להפסיק לחשוב על יופייה שלה.״
״במקרים כאלה, בדרך כלל לא נשאר לאישה הרבה יופי שאפשר לחשוב עליו.״
״אבל יקירי, באמת שעליך ללכת ולבקר את מר בינגלי כשיגיע לאזור.״
״אני מבטיח לך שלזה אינני מוכן להתחייב.״
״אבל תחשוב על בנותיך. רק תחשוב איזה סידור זה יהיה לאחת מהן. סר ויליאם וליידי לוקאס נחושים בדעתם ללכת רק מהסיבה הזו, כי הרי אתה יודע שהם לא מבקרים בדרך כלל דיירים חדשים. אתה באמת חייב ללכת, כי לא ייתכן שאנחנו נלך אם אתה לא תלך.״
״את מקפידה יותר מדי על גינונים, באמת. אני בטוח שמר בינגלי ישמח מאוד לראותכן. ואני אשלח לו איתכן כמה שורות ואתן לו את הסכמתי הנלהבת שיתחתן עם מי מבנותי שירצה. אם כי עלי להוסיף כמה המלצות על ליזי הקטנה שלי.״
״אני מבקשת שלא תעשה את זה בשום אופן. ליזי לא מוצלחת מהאחרות אפילו קצת. ואין ספק שהיא הרבה פחות יפה מג'יין והרבה פחות נחמדה מלידיה. אבל אתה תמיד העדפת אותה.״
״לכל השאר אין הרבה נקודות זכות,״ ענה הוא. ״כולן מטופשות ובורות כמו שאר הנערות. אבל ליזי ניחנה בזריזות מחשבה רבה מזו של אחיותיה.״
״מר בנט, למה אתה משמיץ כך את בנותיך שלך? אתה נהנה לעצבן אותי. אינך מתחשב כלל בעצבי המסכנים.״
״את טועה בי, יקירתי. אני רוחש כבוד רב לעצבייך. הם חברי הוותיקים. שמעתי אותך מזכירה אותם לא מעט במשך עשרים שנה לפחות.״
״אה! אינך יודע עד כמה אני סובלת.״
״אך אני מקווה שתתגברי על סבלך, תאריכי ימים ותראי המוני גברים צעירים בעלי הכנסה של ארבעת אלפים לשנה זורמים לאזורנו.״
״ואיזו תועלת תצמח לנו מהם? הרי גם אם יגיעו עשרים לא תלך לבקר אותם.״
״אני מבטיח לך, יקירתי, שכאשר יגיעו עשרים, אלך לבקר את כולם.״
מר בנט היה תערובת מוזרה כל כך של זריזות מחשבה, הומור עוקצני, איפוק וגחמנות, עד שגם ניסיון של עשרים ושלוש שנים לא הספיק לאשתו כדי לעמוד על אופיו. נפשה שלה היתה מסובכת פחות לפענוח. היא היתה אישה בעלת הבנה מוגבלת, ידע מועט ומזג הפכפך. כשלא היתה מרוצה דמיינה שהיא חולת עצבים. עיקר עיסוקה היה לחתן את בנותיה ונחמתה היתה ביקורים וחדשות.

ג'יין אוסטן

גֵ'יין אוֹסטֶן (באנגלית: Jane Austen;‏ 16 בדצמבר 1775 - 18 ביולי 1817) הייתה סופרת אנגליה, שהרומנים שכתבה התמקדו בדרכן אל הנישואים של עלמות צעירות מן האצולה הזעירה באנגליה. למרות הטווח המצומצם של הנושאים שבהם עסקה, הגיוון הדל ברקע המעמדי של גיבוריה ומיעוט האירועים הדרמטיים, כבשה אוסטן מקום של כבוד בקאנון הספרותי המערבי, בין השאר בזכות כשרונה בטוויית עלילה, אבחנותיה החדות והמעמיקות, וכתיבתה השנונה, המלוטשת ומלאת ההומור.

אוסטן חיה בתקופה של שינויים דרמטיים, בתחילתה של המהפכה התעשייתית ובימי מלחמות נפוליאון, כאשר שינויים חברתיים דרמטיים התחוללו באנגליה ומחוצה לה. כל אלו כמעט ולא מצאו ביטוי בספריה, המתמקדים כמעט באופן בלעדי בחייהם של בני מעמד 'הג'נטלמן הכפרי' - בעלי משרות ורנטות החיים בחסות האציל המקומי, ובעלי אדמות שאינם בני אצולה - ובמכלול הערכים המאפיינים בני מעמד זה, במיוחד אל מול בני האצולה.

ביצירתה של אוסטן משולבת ביקורת מלגלגת על הגישה הרומנטית שרווחה ברומנים שנכתבו בסוף המאה ה-18, עם עיסוק בקשיי חייהן הממשיים של נשים התלויות מבחינה כלכלית בגברים ונדרשות להינשא כדי להבטיח את מעמדן. ברבים מהרומנים של אוסטן מוקדש מקום רב למצבים קומיים, אך ברומנים המאוחרים יותר שלה הולכת וגוברת נימה פסימית וקודרת יותר. התיאור הדקדקני והמפורט של אורחות חיי מעמד האצולה הזעירה, כמו גם האפיון המדויק של אופן חשיבתם והמבנה החשיבתי והרגשי של גיבוריה מבשרים את עלייתו של הרומן החברתי-ריאליסטי, שהתפתח במאה ה-19. עיסוקה בסוגיות מוסריות, בדומה לסמואל ג'ונסון, שהשפיע רבות על כתיבתה, ממשיך נטייה קיימת בספרות האנגלית.

במהלך חייה לא זכתה אוסטן להכרה ולהערכה רבה, בין השאר משום שספריה פורסמו בעילום שם. במאה ה-19, אף שספריה המשיכו להימכר, הייתה ההערכה לאוסטן נחלתה של אליטה ספרותית מצומצמת יחסית. לאחר פרסום "הממואר על ג'יין אוסטן", שכתב אחיינה ב-1869, גבר העניין ביצירתה, ומתחילת המאה ה-20 החל להתפתח מחקר ספרותי ענף שעסק ביצירתה. באמצע המאה העשרים נחשבה אוסטן סופרת גדולה בעיני רבים מחוקרי הספרות, ובמחצית השנייה של המאה התרבו המחקרים שבחנו את הרומנים שלה מזווית אמנותית, אידאולוגית, היסטורית ופמיניסטית. לפופולריות של אוסטן תרם העניין הגובר בהיסטוריה של המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19, והעיבודים הרבים שהופקו ליצירותיה בקולנוע ובטלוויזיה.

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
76 דירוגים
68 דירוגים
7 דירוגים
1 דירוגים
0 דירוגים
0 דירוגים
4/5/2024

אמנם ההתחלה סוחפת וזורמת, אבל בשליש הראשון של הספר עוד פקפקתי... בשליש השני גיליתי שהתמכרתי, ואת השליש האחרון קראתי בנשימה עצורה 😊 ממש כיף. שנון, מודע לעצמו, מעניין, דמויות נפלאות. ולגבי שאלת המתרגמת, כן, המשפט הראשון בהחלט מסקרן ומושך.

3
8/4/2022

עונג צרוף ומושלם. גאוני אך קליל כמו שמפניה משובחת.

2
3/6/2023

רומן תקופתי, קראתי בשקיקה

1
29/5/2023

מושלם ! מומלץ ביותר ! קלאסיקה נצחית !

1
28/5/2023

מה יש להגיד שלא נאמר? ה-קלאסיקה ❤️

1
9/10/2022

מעולה, תרגום נפלא ומתוק של עירית לינור!

1
8/10/2022

קלאסיקה. ספר מקסים. פעם שניה שקוראת אותו. מהנה בדיוק כמו בפעם הראשונה

1
27/12/2024

ספר מדהים! הצטערתי כשנגמר.

4/10/2024

ספר מעניין מאוד, נותן הצצה מפורטת אל התקופה הויקטוריאנית, בהתחלה קצת קשה להתרגל לשפה אך שנכנסים לסיפור הכול זורם. רומן מעולה ותרגום טוב

23/7/2024

נפלא בהחלט מוצדקת ההערכה והסגידה לכותבת

3/7/2024

ספר טוב,אהבתי שהוא זורם וכמעט כל משפט שם מעניין, אין משיכה מיותרת של הסיפור כמו שיש בהרבה ספרים אחרים והתרגום מעולה לדעתי, גם מאוד אהבתי את דברי המתרגמת אני חושבת שהם יוסיפו לחווית הקריאה אם אקרא שוב

23/5/2024

ספר פשוט מדהים!!! ,אפשר כל כך להזדהות עם דמויות למרות שזה נכתב מזמממן. באלי שוב לקרוא אותו מרוב שהוא טובבב !!! אז תעשו טובה לעצמכם.ן אותו לקנות אותו!!!

14/12/2023

קוראת בפעם האני לא יודעת כמה, ושוב נהנית, מתמוגגת ומוקסמת. עדיין שואלת את עצמי אם אליזבת בחרה נכון בסוף. התוספת של עירית לינור עוזרת לי להאמין בזיווג הזה. התרגום מקסים. לפעמים הרגשתי שאני מפספסת משהו כשאיני קוראת שוב באנגלית, אבל רוב הזמן התרגום מייצר קירבה ועכשוויות לטקסט ומענג לקרוא את הספר כך.

15/12/2022

ספר מדהים בהתחלה קצת קשה להתחבר בגלל השפה אבל בהמשך מתחברים לדמויות ברמות

11/11/2022

קלאסיקה שלא מתאימה לזמננו אך שווה לקרוא

30/10/2022

מושלם קוראת אותו שוב ושוב.

6/8/2022

קלאסיקה

1/5/2022

לנצח אהיה שבויה בקסם של ליזי, מר דארסי וכל הסובבים. למרות שלדעתי התרגום של עירית לינור לא משמר את הגינונים והנימוסים של התקופה, עדיין נהניתי מאוד.

13/4/2022

מעולה ומושך את הקורא לעולם עם ערכים שונים ממה שקיימים היום. תיאוריה המפורטים של הסופרת אוסטן לדמויות הראשיות בספר מקסימים וניתוח אישיותם גאוניים. צביקה פטאל

15/1/2022

סיפור האהבה היפה ביותר שקראתי בחיי.

26/11/2021

לא יכולתי להניח אותו מהיד

10/6/2021

יצירת אומנות שהקדימה את זמנה. לצערי הרבה רגש הולך לאיבוד בתרגום, על אף כוונתה של המתרגמת ליצור מעין גשר של האנגלית מתחילת המאה ה19, לעברית הדלה של המאה ה21, יש מקום לשפר. לדעתי כל קורא/ת יכול/ה למצוא תכונות משותפות עם כל אחת ואחת מהדמויות בספר,בין אם הגאווה של דארסי ,לבין הטיפשות במסווה של שפה גבוהה של קולינס,או אפילו הפריצות של לידיה ,שבתקופה ההיא לא היה נורמלי מן הסתם לגור עם גבר לפני נישואים. שורה תחתונה ,ספר האהוב עליי ביותר מבין הספרים הוותיקים שפורסמו.

9/5/2021

לא בכדי הפך הספר לקלאסיקה. כתיבה שנונה ומתוחכמת ולמרות הלשון, הקריאה זורמת והספר קולח ונקרא בשקיקה ובהנאה

3/4/2021

רגש, קולח, אינטליגנטי, מצחיק, אצילי. חובה לקרוא

29/3/2021

קלסיקה מדהימה

21/1/2021

נהדר!!! ספר שהוא אבן יסוד ומורה דרך לכל ספרי הרומנטיקה במהלך השנים.

17/1/2021

מרגש , מושך בצורת הכתיבה ,החיוך שמעלה בזמן הקריאה , פשוט אהבתי .

18/11/2020

יפיפה ועוצר נשימה, לא יכולתי להפסיק לקרוא

24/9/2020

במילה אחת: וואו! אני לא תולעת ספרים, ואני לא מרבה לקרוא אבל פעם ב בא הספר הזה שמזכיר לי מה זו ספרות טובה. אין ספק ששמה של ג'יין אוסטן הולך לפנייה אבל לא חשבתי שאהנה ממנו כמו שנהנתי. החל בדמויות ועד סיפור האהבה ששונה מכל הרומנים הרומנטיים שקראתי. אכן מומלץ:)

20/9/2020

מרתק

10/7/2020

יצירת מופת מענגת, הכוללת שלל דמויות, הומור ציני ודיאלוגים שנונים. במונחים של ז'אנרים עכשוויים הייתי מגדירה את הספר כרומן רומנטי של "משונאים לאוהבים". ההנאה מובטחת!

16/12/2019

יצירה יוצאת דופן!

4/9/2019

אחד הרומנים שהכי כיף לקרוא. תענוג.

7/4/2019

זורם ונחמד. נהניתי מאוד

27/12/2022

אהבתי את הספר, אני אוהבת את התקופה,נהניתי מאוד

8/6/2022

רק התחלתי לקרוא , למה לא נותנים לפתוח את הספר בלי למלא חוות דעת??..

24/2/2022

קלאסיקה. הספר מוזכר בכל כך הרבה ספרים וסרטים אחרים שהוא ממש חובת קריאה. קסם של טקסט מיושן מעט. בעיני התרגום לוקה בחסר

18/1/2021

רומן מקסים, סיפור סוחף

29/12/2020

עלילה מעניינת ומתפתחת לאט, אך חר תשוקה ועיניין אם מעוניינים ברומן רומנטי. מרתק למתעניינים בתקופת המאה ה19 באנגחיה, בעיניני הכסף והמעמדות.

גאווה ודעה קדומה ג'יין אוסטן

פרק ראשון


אמת המקובלת על כולם היא שרווק בעל רכוש גדול מן הסתם חש מחסור ברעיה.
גם אם בבואו לסביבה חדשה יודעים רק מעט על רגשותיו או על השקפותיו של איש כזה, עובדה זו חרוטה עמוק כל כך בנפשן של המשפחות השכנות עד שהוא נחשב לרכושה החוקי של זו או אחרת מבנותיהן.
״מר בֶּנֶט יקירי,״ אמרה לו גברתו יום אחד, ״שמעת שאחוזת נֶתֶ'רפילד הושכרה סוף סוף?״
מר בנט השיב שלא שמע.
״ועוד איך הושכרה,״ השיבה היא. ״עובדה שמרת לונג בדיוק היתה שם, והיא סיפרה לי הכול.״
מר בנט לא השיב.
״אינך רוצה לדעת מי שכר אותה?״ קראה אשתו בקוצר רוח.
״את רוצה לספר לי, ולי אין שום התנגדות לשמוע.״
מבחינתה זה הספיק.
״ובכן, יקירי, לידיעתך, מרת לונג אומרת שאת נת'רפילד לקח גבר צעיר ובעל רכוש מצפון אנגליה. הוא בא ביום שני במרכבה של ארבעה סוסים לראות את המקום, והוקסם כל כך שמיד הסכים עם מר נוריס שיקבל את הנכס לפני נובמבר, וכמה ממשרתיו צפויים להגיע לבית בסוף השבוע הבא.״
״מה שמו?״
״בּינְגְלי.״
״רווק או נשוי?״
״אה! רווק, יקירי, ללא ספק! גבר פנוי ובעל רכוש גדול. ארבעת אלפים או חמשת אלפים לשנה. איזו הזדמנות מוצלחת לילדות!״
״ולמה? איך ישפיע הדבר עליהן?״
״מר בנט יקירי,״ השיבה אשתו, ״למה אתה מעצבן אותי? דע לך שחשבתי שיתחתן עם אחת מהן.״
״האם לשם כך בא לגור כאן?״
״מה פתאום? שטויות. איך אתה מדבר? אבל סביר מאוד שהוא עשוי להתאהב באחת מהן ולכן עליך לבקר אותו מיד כשיגיע.״
״איני רואה שום סיבה לעשות זאת. את והילדות יכולות ללכת, או אולי מוטב שתשלחי אותן בלעדייך, כיוון שאת יפה כמותן ועלולה למצוא חן בעיני מר בינגלי יותר מכל החבורה.״
״יקירי, אתה מחמיא לי. נכון שהייתי יפה למדי בזמני, אבל אינני מתיימרת לחשוב שעכשיו אני משהו מיוחד. כשלאישה יש חמש בנות בוגרות, עליה להפסיק לחשוב על יופייה שלה.״
״במקרים כאלה, בדרך כלל לא נשאר לאישה הרבה יופי שאפשר לחשוב עליו.״
״אבל יקירי, באמת שעליך ללכת ולבקר את מר בינגלי כשיגיע לאזור.״
״אני מבטיח לך שלזה אינני מוכן להתחייב.״
״אבל תחשוב על בנותיך. רק תחשוב איזה סידור זה יהיה לאחת מהן. סר ויליאם וליידי לוקאס נחושים בדעתם ללכת רק מהסיבה הזו, כי הרי אתה יודע שהם לא מבקרים בדרך כלל דיירים חדשים. אתה באמת חייב ללכת, כי לא ייתכן שאנחנו נלך אם אתה לא תלך.״
״את מקפידה יותר מדי על גינונים, באמת. אני בטוח שמר בינגלי ישמח מאוד לראותכן. ואני אשלח לו איתכן כמה שורות ואתן לו את הסכמתי הנלהבת שיתחתן עם מי מבנותי שירצה. אם כי עלי להוסיף כמה המלצות על ליזי הקטנה שלי.״
״אני מבקשת שלא תעשה את זה בשום אופן. ליזי לא מוצלחת מהאחרות אפילו קצת. ואין ספק שהיא הרבה פחות יפה מג'יין והרבה פחות נחמדה מלידיה. אבל אתה תמיד העדפת אותה.״
״לכל השאר אין הרבה נקודות זכות,״ ענה הוא. ״כולן מטופשות ובורות כמו שאר הנערות. אבל ליזי ניחנה בזריזות מחשבה רבה מזו של אחיותיה.״
״מר בנט, למה אתה משמיץ כך את בנותיך שלך? אתה נהנה לעצבן אותי. אינך מתחשב כלל בעצבי המסכנים.״
״את טועה בי, יקירתי. אני רוחש כבוד רב לעצבייך. הם חברי הוותיקים. שמעתי אותך מזכירה אותם לא מעט במשך עשרים שנה לפחות.״
״אה! אינך יודע עד כמה אני סובלת.״
״אך אני מקווה שתתגברי על סבלך, תאריכי ימים ותראי המוני גברים צעירים בעלי הכנסה של ארבעת אלפים לשנה זורמים לאזורנו.״
״ואיזו תועלת תצמח לנו מהם? הרי גם אם יגיעו עשרים לא תלך לבקר אותם.״
״אני מבטיח לך, יקירתי, שכאשר יגיעו עשרים, אלך לבקר את כולם.״
מר בנט היה תערובת מוזרה כל כך של זריזות מחשבה, הומור עוקצני, איפוק וגחמנות, עד שגם ניסיון של עשרים ושלוש שנים לא הספיק לאשתו כדי לעמוד על אופיו. נפשה שלה היתה מסובכת פחות לפענוח. היא היתה אישה בעלת הבנה מוגבלת, ידע מועט ומזג הפכפך. כשלא היתה מרוצה דמיינה שהיא חולת עצבים. עיקר עיסוקה היה לחתן את בנותיה ונחמתה היתה ביקורים וחדשות.

עוד ספרים של ג'יין אוסטן